בכנס IFLA שהתקיים בחודש אוגוסט  2007,  הוגשה הרצאה ע"י  דר' גרייס סו  וגב' התר טוד ,
מנהלות של ספריות אקדמיות באוסטרליה, על דמות "הספרן העתידי", כישוריו,  סגולותיו האישיות והחברתיות.
"ספרן העתיד" צריך להיות טכנולוג-מידע בעל ידע רב, דינמי, אנרגטי, גמיש, בעל קישורים מעולים בתחום יחסי אנוש, בעל תקשורת טובה עם אנשים וכישורי הוראה.
לטקסט המלא:
http://www.ifla.org/IV/ifla73/papers/151-Saw_Todd-en.pdf

הספרייה המרכזית רכשה את המילון הביוגרפי :
 Oxford Dictionary of National Biography
הגישה למאגר מאתר הבית של הספרייה. (משתמש אחד בו זמנית).
המילון הביוגרפי מכיל כ-55 אלף ערכים ומספר את סיפורם של אנשים שהיה להם חלק בעיצוב ההסטוריה של הממלכה הבריטית. 

From the 4th-century BC Greek Explorer Pytheas to Princess Diana, and from the founding fathers of America to the Nawabs of Bengal 

הביוגרפיות הן של אנשים שמתו עד שנת 2004 (ביוגרפיות של אנשים חיים אינן כלולות)  ומתעדכן באופן קבוע. 
גירסת הדפוס Dictionary of National Biography  והגירסה המקוונת, הם מקור חשוב לבדיקת עובדות ולקבלת מידע אודות אנשים שהיו מעורבים באירועים  היסטוריים.
הערכים במילון מציעים מידע מפורט ורחב שנלקח ממקורות ראשוניים ושניים.
ניתן לחפש במילון עפי שמות של אנשים או עפ"י תחומים כמו: ראשי ממשלות באנגליה, זוכי פרס נובל, מחזיקי שיאים אולימפיים מ-1896, מוסיקה בבריטניה מאז 1905  ועוד.
במילון למעלה מ-10,000 איורי פורטרטים, צילומים ודיוקנאות על מטבעות מסכות ועוד. הוא נחשב כמאגר הגדול ביותר של פורטרטים לאומיים שאי פעם פורסמו.  ניתן לחפש תמונה לפי שם אמן, תאריך, מקום ועוד. 
החיפוש במילון עצמו  נוח וידידותי למשתמש.

עוד על המילון »
סיור וירטואלי במילון »
 

2collab מוגדר על ידי Elsevier ככלי מחקר שיתופי. למעשה זהו אתר סימניות לחומר מדעי.
האתר נגיש מדף הבית של ScienceDirect והוא חופשי לאחר הרשמה ללא תשלום.
הוא מאפשר למשתמש לשמור את הסימניות (bookmarks) שלו כפי שניתן לעשות בדפדפן האישי. אך מאחר והסימניות ביישום זה נשמרות בשרת של Elsevier הן נגישות מכל מחשב.
יתרון נוסף הוא האפשרות לשתף את הסימניות עם אחרים ואף ליצור קבוצות של עמיתים. המשתמש יכול להוסיף תגיות לפריט המידע ולדלות את המידע על פיהן. כמו כן המשתמש יכול לחוות דעתו על פריטי המידע ובכך להשפיע על תוצאות החיפוש. עזרה מפורטת על אופן השימוש בכלי ניתן למצוא באתר.
באופן זה הכלי הופך למנוע חיפוש חברתי מחקרי ומצטרף לכלים קודמים דומים כמו Citeulike ו- Connotea.  כלי זה מצביע על המגמה של ספקי המידע הגדולים לאמץ טכנולוגיות של ה- Web 2.0 .

הספריה הלאומית מפיקה רשימות של פרסומים ישראליים חדשים הן כערוץ RSS והן כדפי אינטרנט (HTML) רגילים.
לחתימה על ערוץ RSS יש מספר יתרונות (תצוגת הפריטים שנוספו מאז הקריאה האחרונה, מיון הרשימה לפי מחבר, כותר או תאריך קיטלוג) אך פורמט התצוגה מוגבל יותר ואף משתנה מתוכנת צפייה/קריאה אחת לשנייה. דפי HTML מאפשרים פורמט תצוגה משופר ואחיד אך דורשים פעולה יזומה לקריאתם.

כל הרשימות מכילות קישורים לקיטלוגים המלאים ומתעדכנות מדי יום.
+ הרשימות כוללות ספרים (כותרים חדשים וכרכים חדשים), כותרים חדשים של כתבי-עת ופרסומים אור-קוליים היוצאים לאור בישראל, בכל השפות.
+ הפרסומים מופיעים ברשימות מיד עם קבלתם או תביעת הפקדת החובה של הפרסום. המידע הביבליוגרפי בשלב זה עשוי להיות חלקי.
+ פרסומים שטרם התקבלו, אך נתבעו מהמו"לים, מצויינים על ידי המילים "בהמתנה להפקדת חובה".

כתובות הרשימות:

  ערוץ RSS (שבעה ימים אחרונים): http://aleph500.huji.ac.il/list_week.xml

רשימות HTML:
+ שבעה ימים אחרונים: http://aleph500.huji.ac.il/list_week.html
+ שבועיים אחרונים: http://aleph500.huji.ac.il/list_fortnight.html
+ חודש אחרון: http://aleph500.huji.ac.il/list_month.html

הידיעה מתוך: אתר בית הספרים הלאומי

מאמר שפורסם באקונומיסט  מתמקד במדיניות הכללת ערכים בוויקיפדיה. הוויקיפדיה שכוללת ערכים ב-250 שפות היא האנציקלופדיה הגדולה בהיסטוריה והדוגמה המצליחה ביותר של תוכן שנוצר על ידי המשתמשים. אבל נראה שהוויקיפדיה מתמודדת היום עם משבר זהות כאשר היא נקרעת בין שתי אלטרנטיבות הקשורות למדיניות של  הכללת ערכים. מצד אחד ההשקפה הטוענת שיש לכלול בה את כל  הידע האנושי ולא משנה עד כמה טריויאלי הוא יהיה, ומצד שני ההשקפה שיש למחוק ערכים בנושאים טריויאליים כדי לשמור עליה כעל מקור יעץ מהימן.

לכאורה ניתן לחשוב שכל אחד יכול לכתוב ולתרום בכל נושא שהוא, אך מסתבר שקיימת אליטה של כ-1000 הכותבים האקטיביים ביותר בוויקיפדיה שעל פיהם יפול דבר, והם אלה שמחליטים אילו ערכים ייכללו בוויקיפדיה ואילו יימחקו. כמו כן קיימת וועדת בוררות שמיישבת חילוקי דעות ומכריעה סופית בדבר גורלם של ערכים שנויים במחלוקת. בעליו של ערך  שנועד  למחיקה יכול להגיש ערעור ובדרך כלל יתבקש לספק מידע נוסף. כדי למדוד אם הנושא ראוי להיכלל בוויקיפדיה נקבעו מספר קריטריונים כמו אזכור האתר ודרוגו  בגוגול. כך למשל מייסד הוויקיפדיה עצמו ג'ימי ווילס נפל קורבן למדיניות זו כאשר ערך שכתב על מסעדה בדרום אפריקה, בה ביקר בקיץ שעבר, היה מועמד למחיקה מאחר והמסעדה לא זכתה לדרוג גבוה בגוגול.

אלה שתומכים בהשקפה שיש לכלול בוויקיפדיה כל מידע חוששים שמדיניות הבחירה הקיימת היום תרתיע כותבים פוטנצייאליים, והאכזבה ממחיקת ערכים גורמת להרבה אנשים לעזוב את הפרויקט. ואכן נתונים לא רשמיים מאוקטובר 2007 מצביעים על ירידה בפעילות ומדובר על חשש לחשוף את האמת.גוגול הצהירה בסוף דצמבר 2007 על יוזמת פרויקט האנציקלופדיה החופשית  Knol שתאפשר למומחים לכתוב  ערכים כל אחד בתחומו. יוזמה זו,   גם אם לא תמית את הוויקיפדיה הרי שהיא תגרום לוויקיפדים להרהר מחדש במדיניות הכללת  הערכים בה.

ומה בדבר הוויקיפדיה העברית? מסתבר שהמצב מבחינת בחירת הערכים דומה. מהרצאה מעניינת של החוקרת יפעת בילואוס ששמעתי לאחרונה, עולה שקיימת אליטה של כ-30 וויקיפדים על פיהם יפול דבר. מעניין היה לשמוע את אחד הכותבים בוויקיפדיה שנכח בהרצאה וסיפר על  נסיונו האישי ותלאותיו בהכללת ערך שכתב והיה מועמד למחיקה..

למאמר המלא

SCImago Journal & Country Rank – הוא פורטל חדש יחסית להערכת כתבי עת ומצויינות מדעית של מדינות. הפורטל פותח על ידי קבוצת מחקר מאוניברסיטת גרנדה SCImago שמתמחה באחזור מידע וניתוחו תוך שימוש בטכניקות ויזואליות. השם ניתן לפלטפורמה על שם המדד SJR – מדד חדש יחסית להערכת כתבי עת שפותח אף הוא על ידי SCImago.הפורטל מספק מידע על מדדים מדעיים שחושבו על בסיס המידע שנכלל במאגר Scopus במרץ 2007 ותקופת הכיסוי היא 1996-2006. על פי מה שמוצהר באתר, המידע אמור להתעדכן תקופתית.

את המידע על כתבי העת ניתן לאחזר על פי השדות הבאים: 27 תחומי נושא, 295 קטגוריות נושאיות, 229 מדינות, שנה וסף מסוים של כלל המסמכים המצוטטים או מסמכים ברי ציטוט. ניתן לקבל מידע על דירוג כתבי העת על פי מספר פרמטרים כמו מדד SJR, מספר ציטוטים למסמך (שנתיים), H-Index , כלל המסמכים בתקופה נתונה, מסמכים ברי ציטוט דהיינו מאמרים מדעיים ומאמרי סקירה (3 שנים קודמות לשנה נתונה), וכלל הציטוטים (3 שנים)

את המידע על מדינות ניתן לאחזר על פי השדות הבאים: תחומי נושא, קטגוריות נושאיות, 10 אזורים גיאוגרפיים גדולים ובתוכם מדינות, שנה וסף מסוים של מסמכים, מסמכים ברי ציטוט או ציטוטים. ניתן לקבל מידע על דירוג המדינות על פי מספר פרמטרים כמו מספר הציטוטים למסמך (שנתיים), H-Index , מספר המסמכים, מספר המסמכים ברי ציטוט ומספר ציטוטים.

אופציה נחמדה היא האפשרות לערוך השוואות בין מדינות ובין כתבי עת על פי פרמטרים שונים ולקבל את המידע גם בצורה וויזואלית – גרפים ומפות. 

ד"ר אודי מנבר הוא בוגר תואר ראשון בטכניון וחי בארה"ב כבר 30 שנה. הוא עוסק בתחום חיפוש המידע משנת 1989 . בעבר שימש כמדען ראשי ומנהל מחלקת החיפוש ביאהו והיה סגן נשיא בכיר באמזון. משנת 2006 הוא מתפקד כסגן נשיא להנדסה בגוגל. הצוות שלו אחראי על תחום ה- search quality , כלומר, הדירוג בעמודים.

האלגוריתם שהם פיתחו בנוי מאלפי חלקים שונים. כל חלק מטפל באספקט אחד של בעיית החיפוש, והטריק הוא לשלב אותם ולגרום להם לעבוד ביחד. האלגוריתם משפיע על דירוג של אלפי תוצאות והמטרה היא להפוך את התוצאות ליותר אובייקטיביות.

האלגוריתם מנתח את הידע שקיים בחוץ, מנתח את השאילתה, את דרכיו של המשתמש, ובסוף ממזג בין השלושה.

היום מנבר עובד על מעין תכנית לימודים שתלמד משתמשים איך לחפש טוב יותר, כי אם אנשים יהיו טובים יותר בחיפוש, הם יקבלו תוצאות טובות יותר.

לראיון המלא של אייל מרקוס מעיתון גלובס

בתום ארבע שנות דיונים, התקבל בסוף השנה שעברה חוק המסדיר את הקמתו של בית הספרים הלאומי של מדינת ישראל.  כיום הוא מנוהל במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים, עם תקציבים מוגבלים והיעדר יכולת לשמר ברמה טכנולוגית חדשה.  חברת התוכנה אקס-ליבריס מוכנה לתרום את הידע והנסיון שלה ב-73 מדינות בעולם למען שימור כל הספרים שיצאו וייצאו בארץ ישראל.  אז למה הטלפון לא מצלצל ?

מאז שהחוק עבר בכנסת, יושב מתי שם טוב, מנכ"ל חברת התוכנה אקס-ליבריס, יחד עם מנהלת השיווק שלו, לורה גילינסקי, ושניהם ממתינים לטלפון המיוחל מירושלים, כדי שיקראו להם ליישם בבית הספרים החדש, לכשיוקם, את כל מה שהם יודעים על מיחשוב ספריות וארכיונים. והם יודעים לא מעט.

לכתבה המלאה מתוך: DailyMaily גיליון 4646 יום ג', 17.03.08 »

"עוסיפדיה", האנציקלופדיה העברית לעבודה סוציאלית, היא פרי יוזמה של גידי אברמוביץ, סטודנט לעבודה סוציאלית במכללת תל-חי. הרעיון נולד כתוצאה מההצלחה של אתר שיתופי של סיכומי שיעורים ומאמרים.

אתר "עוסיפדיה" נבנה על גבי ממשק זהה ל"ויקיפדיה" אך אינו מהווה חלק מויקיפדיה ישראל. מטרת האתר היא הגדרת מושגים בעבודה סוציאלית ושיתוף בקישורי אינטרנט רלוונטיים לתחום.

חלק מהגדרות מבוססות על האוגדע"ס, שהוא אוגדן מושגים יסוד בעבודה סוציאלית, שנערך ע"י סטודנטים לעבודה סוציאלית, שנה ג', תשס"ו.

עד כה האתר נראה כפורטל בנושא עבודה סוציאלית והתכנים אינם ברמה של תכני אנציקלופידה, אפילו ברמה של ויקיפדיה.

כל יוזמה לקידום המידע מבורכת, אך אנא, אל תקראו למיזם הזה אנציקלופדיה.

William Arms  פרופ' למדעי המחשב באוניברסיטת קורנל שבניו יורק במאמרו Cyberscholarship:High Performance Computing Meets Digital Libraries  עוסק בסוג חדש מתפתח של מחקר ה- Cyberscholarship. לפי דעתו מחקר מעמיק אפשרי רק על ידי ניתוח כמות אדירה של מידע. ניתוח מידע בכמויות כאלה אפשרי רק על ידי מחשבים. תוכניות מחשב מסוגלות לזהות דפוסים חבויים וקשרים בתוך המידע שאדם לא יוכל למצוא על ידי חיפוש או דפדוף, ותהליך כריית הטקסט באמצעות תוכניות מחשב והצגתו לחוקר מייעל את המחקר. מכאן שה-Cyberscholarship הוא השילוב של השניים: ספריות דיגיטליות ועוצמת מחשוב גבוהה.

במאמר מציג המחבר דוגמאות מייצגות ל-Cyberscholarship ודן בהשלכות שיש ל- Cyberscholaship על הספריות והמו"לים. מספר דוגמאות מייצגות לסוג המחקר החדש המתפתח הם: The National Virtual Observatory בתחום האסטרונומיה, Entrez של NCBI  בתחום הביורפואי  ו- The Cornell Web Lab  בניתוח הארכיון של האינטרנט. ההשלכות של ה-Cyberscholarship על הספריות והמו"לים עצומות  וההתפתחויות החדשות מולידות צרכים חדשים ומחייבות שיתוף פעולה בין החוקרים, המו"לים והספרנים. כשם שה-Cyberscholarship  מספק הזדמנויות חדשות לקהילה האקדמית ומתודולוגיות חדשות למחקר – לספריות הוא מספק פוטנציאל ללא גבולות, אך הניסיון עדיין קטן מכדי לכוון את ההתפתחויות. לא ידוע בוודאות אילו שירותים יהיו נחוצים וכיצד יסופקו.

המחבר מציע מספר לקחים מניסיון אוניברסיטת קורנל בפיתוח ה- Web Lab. מבחינת התכנים יש צורך במידע נגיש בצורה דיגיטלית. קיימת סימביוזה בין ארגון האוספים וסוגי המחקר שהם מאפשרים ולכן דרושות גישות חדשות לארגון האוספים ואופן השימוש בהם. קיימת דרישה לאינדקסים של הטקסט המלא של האוספים המשמשים למחקר ויש לפתח  מנשקים חדשים שיאפשרו גישה ישירה של תוכניות המחשב לאוספים, שכן החוקרים מעוניינים בתוכניות מחשב שישמשו להם כסוכנים. בהיבט הארגוני הוא ממליץ להקים ארגון מרכזי שיתמחה ב- Cyberscholarship וישרת את כל האוניברסיטאות, ומדגיש את הצורך להסתייע בארגונים מרכזיים שימפתחו וינהלו את המידע לטובת החברים בהם,,, 

 במאמר בעל חשיבה פרובוקטיבית על עתיד הספריות האקדמיות כתב  David Lewis  "שינוי אמיתי מצריך שינוי אמיתי". המחבר מזדהה עם גישה זו  ומביע אופטימיות  לגבי ההתפתחויות שכן לאור הניסיון הקהילה האקדמית נשכרת מאימוץ טכנולוגיות חדשות..

 למאמר המלא

הוצאת הספרים RandomHouse, חברת הבת האמריקאית של ענקית המדיה מגרמניה Bertelsmann, מנסה להביא את המודל של "שלם לפי שיר" iTunes גם לעולם הספרים ותאפשר הורדה ומכירה של ספרים לפי פרקים.
הוצאת הספרים הגדולה בעולם פרסמה את רב המכר העיסקי:
Made to stick: Why some ideas survive and others die
כל פרק בספר עולה $2.99 וניתן להורדה כקובץ PDF .
החברה מסבירה שהמכירה לפי פרקים (chapter by chapter sale) נועדה לאלה שרוצים לקרוא רק פרק אחד או שניים.
העיתון Wall Street Journal מציין שהניסוי בא בעקבות ההצלחה של תעשיית המוסיקה במכירת שירים יחידים. מדובר בנסיון של חברה לגלות באיזו דרך רוצים הצרכנים המודרניים לקבל חומר קריאה, בייחוד בזמנים שבהם הטלפונים הסלולריים, מחשבי כף היד ושירותים דיגטליים אחרים מקלים עליהם לקרוא מסמכים אלקטרוניים בכל זמן ובכל מקום.
פרטים נוספים באתר http://www.randomhouse.com/madetostick

תערוכת צילומים של נורית ידלין, שתתקיים במבואה של הספריה המרכזית על שם סוראסקי באוניברסיטת תל-אביב בין התאריכים   16.3.2008- 30.3.2008.

נורית ידלין, פסיכולוגית קלינית, עובדת בשרות הפסיכולוגי של אוניברסיטת תל-אביב בדקאנט הסטודנטים. מזה כעשר שנים היא מצלמת חדרי טיפול של פסיכולוגים קליניים ושל פסיכואנליטיקאים, מתוך עניין בתיעוד ובחקר של חדרים ייחודיים ואישיים אלה, אשר המטפלים שוהים בהם שעות רבות ביום במשך שנים ארוכות, והמהווים מרחב משמעותי להם ולמטופליהם.

להמשך קריאה »

המדד המקובל  והותיק  מכולם להערכת כתבי עת הוא ה-impact factor . ההנחה הבסיסית של יוגין גארפילד יוצר ה- SCI   ואשר עליה מושתת המדד הייתה   שכמות הציטוטים שמקבל כתב עת או חוקר מסוים היא המדד למצוינות. ככל שמאמר  מצוטט יותר האימפקט שלו על הקהילה המדעית גבוה יותר. הנחה זו היתה  ועדיין נותרה  שנוייה  במחלוקת. מדד ה-impact factor  מודד כתבי עת ולא מאמרים בודדים או חוקרים. מאז 2006 נכלל ב- SCI  מדד חדש בשם h-index. מדד זה הוצע על ידי החוקר הפיזיקאי גורג הירש כמדד לאיכות חוקרים על פי ציטוטים. על פי מדד זה  חוקר  בעל  h-index   מסוים –  n  פרסם לפחות  n  מחקרים שכל אחד מהם מצוטט לפחות n  פעמים. כך למשל מדען שפרסם לפחות  60 מאמרים שכל אחד מהם צוטט לפחות 60 פעמים ה- h-index שלו יהיה  60  והוא ייחשב חוקר  בעל מצוינות מיוחדת. מדד זה משקף את מספר הפרסומים ואת מספר הציטוטים לפרסום. נמצא מתאם ברמה טובה בין מדד זה  ובין מספר הפרסומים, הציטוטים והערכות מומחים. למדד מגבלות מסוימות – כמו  חוסר רגישות לנושא של   חוקרים טובים אך חדשים בתחום שעדיין אין להם מספר רב  של מחקרים.באמצעות מדד זה ניתן להשוות מדענים רק באותו תחום מחקר. המדד משמש גם להערכת כתבי עת  וקבוצות מחקר.

מדד נוסף שפותח לאחרונה לדירוג כתבי עת לוקח בחשבון את מדד ה-h-index  ואת גודל כתב העת. המדד נקרא בשם SRI  – strike rate index . על המדד החדש ניתן לקרוא במאמר שפורסם ב- Biomedical Digital Libraries  באפריל- 2007 – The strike rate index: a new index for journal quality based on journal size and the h-index of citations  . במאמר מוסבר יתרונו של המדד ביחס ל-impact factor . נטען  שיתרונו של המדד הוא בכך שהוא מזהה כתבי עת בולטים בתחום ומאפשר גם השוואה בין תחומים שונים ללא צורך בנתונים נוספים

מספר הולך וגדל של מכללות ואוניברסיטאות ברחבי ארה"ב נכנסו לעולם הוירטואלי של סקנד לייף.
סקנד לייף הוא עולם האינטרנטי, שנוצר על ידי חברת לינדן לאב.
ללמעלה מ- 500 אוניברסיטאות יש נוכחות ב- Second Life, כולל אוניברסיטת הרווארד, המפעילה שלוחת לימודים למשתתפי Second Life. אוניברסיטת סטנפורד למשל, פיתחה לאחרונה אתר שני בסקנד לייף, בו קיימת גם ספריה וירטואלית.
בסקנד לייף, אנשים יוצרים "אוואטארים", ייצוגים וירטואליים לדמותם, באמצעות הורדת תוכנה חינמית. אוכלוסיית סקנד לייף מונה בממוצע 40-50 אלף דמויות, כאשר הנוף והסביבה נוצרים על ידי המשתמשים. "תושבים" – אנשים הנמצאים באתר בזמן מסויים – מגיעים מרחבי העולם, ודוברים שפות שונות.

בעולם של סקנד לייף, פרופ' קמפ מאוניברסיטת סן חוזה,מוכר בשם ג'רמי קאבומפו, אדם מבוגר הלובש סוודרים ומכנסיים רפויות, ומלמד בגירסה הוירטואלית של אוניברסיטת סן חוזה. בכל יום, קמפ נכנס לסקנד לייף באמצעות המחשב הנייד ומוצא את תלמידיו מנסים ליצור חפצים וירטואליים. לדברי קמפ, הרכיב הרגשי בעולם הוירטואלי גדול בהרבה לעומת עמוד אינטרנט פשוט או טלוויזיה – "האדם מרגיש הרבה יותר קשור רגשית ומחובר לתוכן", הוא אומר.
בעידן ווב 2.0, סקנד לייף חולל מהפכה: גולשים יוצרים חומר – ולא רק תוכן !

»לכתבה המלאה מתוך דה- מרקר

מקורות מידע נוספים על הניסיונות לשלב את הסקונד-לייף בחינוך:
»Using Second Life to Enhance Teaching and Learning 
»העתיד כבר כאן? מה בין עולם החינוך ל- e-Culture ו- Second Life
סקנד לייף וספריות:
»Program on Academic Library Collaboration in Second Life  
» What's the use of Second Life in Education?
  

חברת פלאפון הודיעה היום על השקת גרסה עברית לספר התנ"ך בטלפון הסלולר. השירות פותח ע"י חברת Zed-Mobile הישראלית שבעבר הציעה את ספר תהילים להורדה לסלולרי. לקוחות פלאפון בדור 2.5 ובדור 3 יוכלו לקרוא ולדפדף בכל אחד מספרי התנ"ך ולחפש באופן ממוקד לפי ספר או פרק תמורת 4.90 שקל לחודש. כמו כן, יוכלו להתעדכן און ליין בפרשת השבוע. בני נוער הלומדים את פרשת בר המצווה יוכלו ללמוד בכל מקום לקראת העלייה לתורה. באנגליה אפשר למצוא גרסאות רבות של התנ"ך והברית החדשה לטלפונים סלולריים כגון זאת שמציעה חברת Olive Tree.
שירותים אלו מראים על ההתפתחות של חברות התוכן הסלולרי בעולם ובמיוחד בישראל, שוק שגדל באופן מאוד משמעותי.
דן חן מתפוז טוען שרוב השימוש בשירותי התוכן הוא בגדר המשך השימוש באינטרנט במכשירים ניידים כגון צ'אטים, פורומים ובלוגים. מוטי כהן מפלאפון מצביע על הפופולריות של שירותי התוכן הקשורים במוסיקה. רבים מתעדכנים בחדשות , בספורט ובנתוני בורסה.

ברוח שבוע קריאת הספר האלקטרוני שחל השנה ב- 2-8 למרץ, ולאור המגמה  שלנו באוניברסיטה,להעשיר את אוסף הספריות בחבילות של ספרים אלקטרוניים בחרתי להביא מאמר מהעתון:
Epublishers Weekly  המציג 30 יתרונות לספר האלקטרוני:

להלן 10 היתרונות העיקריים:
:: ספר אלקטרוני מקדם קריאה. אנשים מבלים יותר זמן מול מסך מאשר מול חומר כתוב.
:: ספרים אלקטרוניים ידידותיים לסביבה.
:: ספרים אלקטרונים משמרים ספרים (בשריפה בספרייה באלכסנדריה הושמדו הספרים).
:: מהיר יותר ליצר ספרים אלקטרוניים מאשר ספרים בדפוס ומאפשר לקרוא על נושאים עדכניים.
:: מתעדכנים בקלות, קל לתקן טעויות ולהוסיף עידכונים.
:: ניתן לחפש בהם בקלות ולערוך חיפוש בו זמנית בכמה ספרים.
:: ניתן לשאת אותם. ספרייה שלמה יכולה להכנס בדי.וי.די אחד.
:: ספרים אלקטרוניים בגירסת אודיו, מאפשרים לך לעשות דברים נוספים בזמן ההאזנה.
:: ניתן להדפיס מהם/אותם, וכך, ניתן להנות מכל היתרונות גם של גירסת דפוס.
:: חוסכים זמן. ניתן לשלוח אותם כמעט מיד.

מנוע העל SortFix  מחפש ב- Google, Yahoo ו- Dmoz .  שני מאפיינים בולטים שלו  הם: שימוש בטכנולוגיה של כריית טקסט (על פי מה שהוא מצהיר) ומנשק  גרפי ידידותי.  על סמך ניתוח טקסטואלי שמבצע המנוע הוא מציע למשתמש מונחי חיפוש נוספים רלוונטיים לצורך עידון השאילתה או הרחבתה. מונחים אלו נקראים Power Words . המנשק הגרפי של מנוע החיפוש כולל 4 תיבות: תיבת המונחים אותה מציע המנוע, תיבה להוספת מונחים, תיבה להשמטת מונחים ותיבת מילון להגדרת המונחים. המנשק מאפשר למשתמש לעדן או להרחיב את השאילתה או לקבל הגדרה למונח החיפוש על ידי גרירת המונחים לתיבה המתאימה.

מבדיקת מנוע החיפוש התברר לי כי המונחים הנוספים שהוא הציע לי אכן רלוונטיים לחיפוש , כך למשל כאשר ניסיתי לחפש כיצד ניתן להוסיף לבלוג wordpress  אופציה של קבלת העדכונים בדואר תוך שימוש  באסטרטגיית החיפוש  wordpress  e-mail subscription   המנוע הציע לי מונחים נוספים לחיפוש כמו plugin, feedburner  – מונחים שלקוחים מתוצאות החיפוש ורלוונטיים לנושא.

רובנו מכירים את הוויקיפדיה, מיזם לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שאותה כולם יכולים לערוך.
וויקי הוא אחד מתוך מגוון רחב של כלים שיתופיים באינטרנט המהווים חלק מווב 2.0.
מיליוני גולשי אינטרנט משמיעים את קולם ב- blogosphere" " באמצעות בלוגים, וויקיס, צ'אט, וכו', אך איך כל זה משפיע על הסקטור העסקי? מנהלי חברות חוששים מהגידול של הקהילות המקוונות,אבל ארגונים חכמים יכולים להירתם למגמה ולנצל את השיתופיות הזאת היוצרת חדשנות.
מחברי הספר, Don Tapscott ו- Anthony D. Williams ,מתארים איך המוני אנשים יכולים להשתתף בכלכלה בצורה חדשה שלא היתה כדוגמתה בתולדות האנושות.
Flickr, Second Life, YouTube, InnoCentive, MySpace וקהילות מקוונות אחרות פורצות גבולות אל תוך סוג חדש של פרודוקטיביות שיתופית שתגרום למהפכה בחברות ובשווקים.
חברות שמתחברות לאותן הקהילות הוירטואליות מגלות את הרווח האמיתי, שהוא תוצר של היכולות והגאוניות הקולקטיבית.

בסוף הספר יש פרק הנקרא, The Wikinomics Playbook המכיל רק 15 מילים:Join us in peer producing the definitive guide to the twenty-first-century corporation on www.wikinomics.com

כך מקווים המחברים להפוך את הספר למסמך שיתופי חי, פרי יצירה של הוגים מובילים.

הסדרה הדוקומנטרית  "סיפור מסגרת" שהוקרנה לראשונה בסינמטקים ובערוץ 2  הועלתה לאחרונה ע"ג תקליטורי DVD  ונרכשה ע"י הספרייה המרכזית.
הסדרה  עוסקת במאה שנות אמנות בישראל, תוך נגיעה בפצעים ובעימותים של ההוויה הישראלית: הגירה, גלות, החלום הציוני, משברים אידיאולוגיים, מתח בין מזרח ומערב, בין פרטי וציבורי, בין מרכז לשוליים.עשרת פרקי הסדרה בנויים סביב חתך של נושאים אשר יוצרים מיפוי של הסוגיות בהן עוסקת האמנות הישראלית.

סיפורה של האמנות שנוצרה בהקשר כל נושא נע בין סיפורם האישי של האמנים לאמנות שלהם, בין מקומות, סגנונות ותקופות שונות בהיסטוריה המקומית. 
פרקי הסדרה מכילים קטעי ארכיון נדירים וחומרי תיעוד מהאוסף הפרטי של האמנים ומלווים בקריינות של קובי מידן. 
בסדרה מתראיינים גם מבקרים, אוצרים והיסטוריונים של עולם האמנות, ביניהם: שרה ברייטברג-סמל; ד"ר גדעון עפרת; יגאל צלמונה; אלן גינתון; גליה בר אור; טלי תמיר; רותי דירקטור; יאיר גרבוז; שעיה יריב; פרופ' גילה בלס; עמי שטייניץ; כרמלה רובין; סוזן לנדאו; צקי רוזנפלד; דורון סבג ורבים אחרים.
בנוסף, מתארחים בה אנשי רוח הפעילים מחוץ לשדה האמנות הפלסטית, ביניהם חיים באר; יהושע סובול; מוקי צור; פרופ' מיכאל גלוזמן; רוני סומק; עדנה מזי"א; פרופ' נסים קלדרון; רני רהב. 

»עוד על הפרקים בסדרה: הבמה – נותנים במה לתרבות
»בקטע מתוך הסידרה ניתן לצפות באתר YNET