ספריית וינר רכשה את התקליטור "קורות השואה במבואות לספרות הרבנית " 
בהוצאת מכללה ירושלים,המרכז לחקר השואה.

החומר ההיסטורי בתקליטור נכתב במקורו כמבוא לספרי קודש בתחומים שונים (חידושי תורה, ספרי הלכה, דרוש, מחשבה ופרשנות), שנכתבו בידי רבנים ניצולי שואה משנת 1946 ועד עתה.
במאגר נאספו והוקלדו עשרות מבואות רבניים הכוללים אוטוביוגרפיות של מחבריהם מימי השואה.
המאגר כולל טקסטים מלאים, שחלקם נדירים ובלתי ניתנים להשגה, תקציר המידע שנכתב במבוא ופרטים על הספר עצמו, ביוגרפיה קצרה של כותב הספר, מפתח אישים, מפתח מקומות, מפות אזוריות, מפתח נושאים הכולל נושאים היסטוריים לפני המלחמה בעת המלחמה ואחריה וכן מפתח הגות הכולל קטעים הדנים בפשר השואה.

המאגר הוקם בתמיכת ועידת התביעות.
ראש הפרויקט: גב' אסתר פרבשטין

למידע נוסף אודות המאגר
ועוד בנושא:
רבנים שנספו בשואה
שו"ת שואה  (התקליטור קיים בספרייה המרכזית)

הספרייה המרכזית רכשה מנוי לאוצר החכמה המקוון.
מאגר ספרים ממוחשב המהווה מהפכה עולמית בתחום אצירת הספרים ואפשרויות הגישה אליהם.
אוצר החכמה כולל בגירסתו הראשונה יותר מ- 20,000 ספרי יהדות מצולמים (כ-4 מליון עמודים).
ספרית אוצר החכמה מכילה ספרים עתיקים ונדירים הרואים אור לראשונה מזה מאות שנים, מהדורות עתיקות של ספרים מפורסמים, מהדורות פקסימיליה של כתבי יד ודפוסים ראשונים, קונטרסים, כתבי יד וקבצים תורניים שיצאו לאור בהוצאה חד פעמית, ועוד ועוד.
בלחיצת כפתור אחת ניתן להגיע לכ-1300 ספרים פתוחים בפרשת השבוע ולעוד מאות נושאים שונים. המאגר מכיל ספרים בכל תחומי היהדות ובכל מקצועות התורה. 
כדי לאפשר גישה חכמה ונוחה לספרים, פותחה תוכנה יחודית הפורשת בפני המשתמש אפשרויות רבות ומקיפות – הן בחיפוש הספרים, והן בניהול ארגון הספריה לפי צרכי המשתמש.
מפתח נושאים מורחב ומפורט מדריך את המשתמש במציאת הספרים עפ"י תחומי התעניינותו ודרישותיו.
 
ספריית "אוצר החכמה" גדלה מיום ליום והיא תכלול  עוד אלפי ספרים אשר ראו אור מתחילת הדפוס ועד ימינו.
הגישה למאגר  ל-5 משתמשים בו זמנית, מ-אתר הבית של הספרייה המרכזית.

לצפיה בהדמיה של הספריה לחץ כאן »
לרשימת הספרים המלאה לחץ כאן »
למידע נוסף »
 

הפלגיאט- plagiarism משמעותו גניבה ספרותית – דהיינו שימוש במילים או ברעיונות של האחר והצגתם כתוצר מקורי אישי. לאחרונה רשת הקישוריות המשותפת של המו"לים CrossRef הודיעה על הסכם שלה עם iParadigms לשימוש בשירות CrossCheck שיאפשר לאמת את המקוריות של התכנים האקדמיים. לאחר הצלחת הפילוט שירות בדיקת הפלגיאט אמור להתחיל ביוני. על פי ההסכם המו"לים החברים ב- CrossRef יוכלו להשתמש בשירות iThenticate לבדוק בצורה אוטומטית את מקוריות החומרים הנשלחים אליהם. החומר הנשלח למו"לים ייבדק מול מאגר מידע שיכלול את הטקסט המלא של כתבי העת של המו"לים המובילים, וכל המו"לים החברים ב- CrossRef שיתרמו את התכנים שלהם למאגר יוכלו להשתמש בשירות ה- CrossCheck.

לידיעה המלאה

המו"לית הגרמנית ברטלסמן תוציא לאור ספר המכיל ערכים נבחרים מאנציקלופדיית התוכן החופשי המקוונת, ויקיפדיה. הספר, שייצא לחנויות בספטמבר ויכיל רק כרך אחד, יימכר ב-19.95 יורו.

קרדיט ולידיעה המלאה:  TheMarker , 23/4/2008

אם נחפש ב-Google news אישיות מפורסמת מתחום הפוליטיקה, הספורט או הבידור נקבל בנוסף לתוצאות החיפוש גם ציטטות שמיוחסות לה מתוך מאמרי חדשות. מבדיקה שערכתי נראה  שמאפיין זה לא עובד בצורה עקבית.  כך למשל כאשר חיפשתי "Bush” בגרסה הסטנדרטית קבלתי בנוסף לתוצאות, ציטטה עדכנית וקישור לציטטות נוספות שלו. לעומת זאת כאשר חיפשתי “Shimon Peres" בגרסה הסטנדרטית  קבלתי חדשות עדכניות ששמעון פרס קשור בהן אך לא קבלתי שום ציטטה שלו. זה כן עבד כאשר השתמשתי  בלשונית  "image version".. ניתן גם להגביל את הציטטות על פי נושא. מאפיין חדש  נחמד אם כי נראה שעדיין מצומצם מבחינת הכיסוי.

פירוט נוסף והסבר בפוסט של Google בנושא    

מבחר ממצגות כנס "מידע 2008"  הועלו לאתר חברת "טלדן".

רצ"ב קישור לאתר: http://www.teldan.com/news/news_item.asp?viid=638

הדו"ח השנתי של American Library Associaion על מצב הספריות בארה"ב פורסם באפריל 2008. הדו"ח מפרט את מצב הספריות השונות – ספריות בתי הספר, ספריות ציבוריות אקדמיות ועוד.
הספריות השונות ממשיכות למלא תפקיד מרכזי בהשכלה ובחינוך.
בספריות הציבוריות ממשיכים לקרוא ספרים.הקורא הממוצע שואל למעלה מ- 7 ספרים בשנה, אבל המשתמשים מבקרים בספריות גם לצורך השאלת DVD, רכישת מיומנויות מחשב, חיפוש משרות פנויות, והשתתפות בפעילויות של ארגונים קהילתיים מקומיים. בכל הספריות הספרים האלקטרוניים ממשיכים להוות חלק שגרתי מהאוספים.
ומה לגבי הספריות האקדמיות? מסתבר שתקציבים מצומצמים ותחרותיות מולידים יצירתיות מוגברת. הספריות מבססות את מעמדם בקמפוסים והיוזמות מגוונות: סיוע בטכנולוגיות מידע, סיוע לסטודנטים עם מוגבלויות, רשתות אלחוטיות, סורקים, התאמת הספרייה פיזית לצרכים המשתנים ועוד….

לדו"ח המלא…

ב- 7.4.08, התקיימה בספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה, הרצאתו של ד"ר מיכאל בירנהק מן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בנושא חוק זכויות היוצרים החדש. החוק החדש התקבל בנובמבר 2007 ויכנס לתוקף החל מה- 25.5.08.
עיקרי החוק כפי שהוצגו ע"י ד"ר בירנהק עוסקים בהרחבת הזכויות של היוצרים מחד, והרחבת  ההגנות של המשתמשים מאידך גיסא. כמו כן, החוק החדש מאפשר שינויים חשובים גם בצד המשתמשים, בכך שחוקים ופסקי דין לא יהיו מוגנים כלל. החוק החדש אמור לתת מענה לצרכים החדשים בעידן הדיגיטלי, מקראות דיגיטליות, הצגת חומר באינטרנט, שימור חומר כולל אתרי אינטרנט. 
הרצאתו המרתקת של דר בירנהק תרמה לנו רבות, חידדה את הבעייתיות של המושג "שימוש הוגן", הביאה אותנו להבנה כי הנסתר רב על הגלוי, וכי במקרה של מחלוקת תידרש הכרעה של בית משפט.

למצגת ההרצאה, כפי שאושרה להפצה ע"י ד"ר בירנהק:    

הוצאת הספרים פנגווין, הודיעה כי היא מתכננת לפרסם מעתה ואילך כותרים חדשים בפורמט מודפס וגם בצורת ספר אלקטרוני – בתגובה לביקוש הגובר לספרים דיגיטליים מצד הקוראים.
המהדורה הדיגיטלית של הספרים תצא לאור באותו יום שבו תצא מהדורת הדפוס ומחירה יהיה זהה.

הודעת פנגווין היא האחרונה מבין מספר הודעות דומות מצד מו"לים שהחליטו לנצל את הביקוש הגובר לספרים דיגיטליים, על רקע שחרורם לשוק של מכשירים נוחים יותר לקריאת ספרים אלקטרוניים, כמו הקינדל של ענקית הקמעונות המקוונת אמזון.

 » הידיעה המלאה מתוך העיתון  TheMarker 
 » ספרים בהוצאת פנגווין בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי 

שוק הספרים האלקטרוניים התעורר בשנה האחרונה, שחקנים חדשים נכנסו לענף זה ומודלים עיסקיים חדשים מוצעים לספריות האקדמיות, הן בארץ והן בעולם.

במאמר מעניין שהתפרסם בגליון אפריל של Library & Information Update , מאפיינים מחברי המאמר, באמצעות סקירה השוואתית, את פעילויות ספקי הספרים האלקטרוניים, ומנסים לחזות מגמות עתידיות.

קישור למאמר

אז מה נשתנה ?

@ ספר התנ"ך מוצג כולו בטקסט מנוקד המאפשר קריאה נוחה ומדויקת יותר בטקסטים.

@ עד היום יכולתם להשתמש ב"חיפוש" ו"חיפוש מתקדם", מהיום נוספה אופציה ל"חיפוש טבלאי"- המאפשר למשתמש לחפש במאגר מספר מילים והתניות בניהם (או /ו) וכן לקבוע מראש מה הוא המרחק הרצוי בין מילה ומילה.

@ הוספת ניהול שאילתות –  תכונה זו מאפשרת למשתמש לשמור את השאילתות שביצע ולחזור אליהם בכל עת דרך מנהל השאילתות.

@ סביבת אחזור מורחבת – מאפשרת להגדיר את מספר השורות שיוצגו בעת צפייה ברשימת התוצאות, כלי ידידותי ושימושי למיקוד החיפוש.

ובקרוב…. כל המשתמשים יוכלו להנות ממפתח נושאים משוכלל – כל נושאי השו"ת מסודרים ומאורגנים לפי נושאים ותתי נושאים, תכונה המאפשרת ניווט קל וידידותי בין הטקסטים השונים.

הגישה לפרויקט השו"ת המקוון  מתוך: אתר הבית של הספרייה המרכזית >משאבים אלקטרונים > מאגרי מידע

LC פרסמה מדריך חדש לביוגרפיות Tracer Bullet 06-4 Biographical Sources in the Sciences – Life, Earth and Physical Science -1989-2006. המדריך כולל מקורות מודפסים מהשנים 1989 -2006 , שירותי מפתוח ותקצירים, כתבי עת רלוונטיים ומקורות אינטרנט נבחרים. תחומי דעת רבים מכוסים במדריך כמו חקלאות, וֶטֶרִינַרְיָה , רפואה, אסטרונומיה,ביולוגיה, כימיה, מתמטיקה,גיאולוגיה ועוד. המקורות כוללים מידע על דמויות היסטוריות ועכשוויות. לנו יכולים להיות שימושיים במיוחד אתרי האינטרנט הנבחרים. המעט שבדקתי מתוכם, הם חופשיים לכל.
מדריך זה הוא מדריך נוסף בסדרת מדריכי מחקר בנושאי מדע וטכנולוגיה של LC -SCIENCE TRACER BULLET SERIES . מדריכים אלה מקיפים מגוון רחב של נושאים בתחומי המדעים, כוללים הקדמות לנושאים, הגדרות, ורשימות מקורות מפורטות.

קרדיט ל- ResourceShelf
קישור למדריך הביוגרפי
קישור לסדרה כולה

מעתה ה – WorldCat (גם הגירסה החופשית  WorldCat free  ) כולל מאמרים מה – British Library.

 OCLC הוסיף ל – WorldCat כ – 20 מיליון מאמרים מ – 20,000 כתבי עת שנמצאים
ב – British Library Inside Serials שרות אספקת המסמכים של ה – British Library .

בנוסף , במאגר קיימים מאמרים מתוך :
Medline
ERIC
OCLC ArticleFirst
OCLC Electronic Collections Online

לפרטים נוספים ולידיעה המקורית מתוך   OCLC Abstracts

RefWorks הינה תוכנת אינטרנט לניהול ציטוטים ביבליוגרפיים, המאפשרת לייבא ציטוטים של פריטי מידע כגון: ספרים, מאמרים ואתרי אינטרנט, מתוך מבחר מאגרי המידע של הספריה ולארגן אותם. התוכנה גם מאפשרת עבודה עם כל מעבד תמלילים לשם יצירה נוחה ופשוטה של רשימה ביבליוגרפית והערות שוליים במגוון רחב של כללי רישום מכל תחומי הידע, כגון:  MLA, APA, Chicago Manual of Style, Turabian  ועוד. המאגר זמין 24 שעות ביממה, מכל מחשב ומכל מקום בחיבור לרשת האינטרנט.

בעזרת היישום RefShare ניתן לייצא את הרשומות שנאספו, ולשתף בהן חוקרים נוספים וסטודנטים מהאוניברסיטה ומחוצה לה, וזאת עפ"י מערכת הרשאות מגוונת.
תוכנת RefWorks משמשת מוסדות מחקר רבים בארה"ב ובאירופה, וזוכה לאהדה רבה בשל זמינותה, פשטותה ונוחיות מנשקה.

אוניברסיטת תל אביב עדיין אינה מנוייה לתוכנה זאת, אך ספריות האוניברסיטה משוכנעות בנחיצותה פועלות לקידום רכישתה כמשאב אוניברסיטאי.

מצגת שהוצגה בהדגמת תוכנת RefWorks בספרייה למדעי החברה ולניהול
 

WikiAnswers הוא שירות נוסף של Answers.com .Answers.com מוכר כמנוע "לכל שאלה תשובה"  מסוג "encyclodictionalmanacapedia" – כלומר האינדקס שלו הוא למעשה מאגר יעץ מקוון גדול שכולל מגוון מקורות יעץ – אנציקלופדיות כמו בריטניקה וויקיפדיה, מילונים לשוניים, אוניברסיטאות ועוד . למנוע מרכיב נוסף WikiAnswers. בעוד ש- Answers.com מטרתו לספק מידע כללי בנושאים שונים הרי מטרתו של שירות זה הוא לתת מענה לשאלות יעץ ספציפיות ופרטניות יותר. השירות ניתן על ידי מתנדבים והמטרה ליצור מאגר גדול של שאלות ותשובות ספציפיות. ניתן לדפדף וגם לחפש במאגר התשובות. בשירות גם צוות  אחראים שעונים על השאלות, מוחקים "ספאם" ועורכים את התשובות במידת הצורך.

לפרטים נוספים, נתונים סטטיסטיים על השירות 

יאהו חשפה לציבור ביום רביעי האחרון סדרת מאפיינים חדשים הכוללים חיפוש בעזרת הוראות קול, שיקלו לדבריה על החיפוש באינטרנט ויהפכו אותו לרלבנטי יותר עבור משתמשי הטלפון הסלולרי. מדובר בהתפתחות האחרונה במאבק נגד המתחרה גוגל על השליטה בחזית הטכנולוגיה ברשת – ולאור הצעת הרכישה העצמאית של מיקרוסופט.

המאמר המלא שהתפרסם ב"גלובס":

 Yahoo! oneSearch:

המפתוח המקובל בעידן ה-Web 2.0 הוא מפתוח של המשתמש – המשתמש מוסיף תגיות לפריטי המידע ובאמצעות תגיות אלו מתבצע אחזור המידע. התיוג מקובל באתרים לארגון מידע אישי : אתרי סימניות כמו del.icio.us, אתרים לארגון מידע אקדמי כמו CiteULike, Connotea, BibSonomy 2collab ,  אתרים לארגון תמונות כמו flickr , מוסיקה, וידאו ואף חומר offline כמו LibraryThing . התיוג הוא למעשה מפתוח חופשי לא מבוקר ובד"כ ללא קשרים היררכיים. מהם החסרונות והיתרונות של מפתוח כזה לעומת שפות מבוקרות. מהן בעיות אחזור המידע במערכות אלו? וכיצד ניתן להתמודד עמן? מהן טכנולוגיות ה-Web הסמנטי וכיצד ניתן לרתום אותן לצורך אחזור מידע יעיל יותר? כיצד ניתן לארגן באופן יעיל את המידע בארגון?

נושאים אלו עם מבט לעתיד נידונו בכנס Info2008 במושב "אחזור מידע בעידן Web 2.0 – תזאורוסים מול תגיות" שהתקיים -2.4.2008 . פירוט יתר וחלק מהמצגות שהוצגו ביום זה ניתן למצוא באתר "בר אוריין"

הסברה הרווחת שלפיה כיום כבר אין צורך במידענים מתבססת על ההנחה השגויה שאפשר למצוא הכל בגוגל ובחינם.

אז זהו, שלא. לא הכל נמצא בגוגל, ולא הכל ניתן חינם. הרשת עתירה במידע שאי-אפשר להגיע אליו באמצעות שאילתה פשוטה במנוע חיפוש, כפי שמנסים לעשות מרבית המשתמשים שאינם אנשי מקצוע. מחקר שנערך  בארה"ב בקרב משתמשי אינטרנט מצא, שמרבית המחפשים מצפים למצוא את התשובה לשאלתם כבר בדף הראשון. 62% מהם הקליקו על תוצאות בעמוד הראשון,ו-41% מהם עברו למנוע חיפוש אחר או שינו את מילות החיפוש אם לא מצאו את מבוקשם בעמוד התוצאות הראשון. רבים מהם גם אינם מקדישים מחשבה לניסוח השאילתה.

מאמרה  זה של יפעת  מכוריש  התפרסם היום ב – NRG מעריב, ומתייחס ליום העיון "לא רק תחת הפנס: דרכים חדשניות לחיפוש ואחזור מידע איכותי " שהתקיים בשבוע שעבר בכנס Info2008 .