עתיד הספריות לאור התפתחות הדיגיטציה וביצועי המחשוב – "הספרייה לא תהיה עוד הבניין הגדול ביותר בקמפוס אלא מרכז המחשוב הגדול בקמפוס"

William Arms  פרופ' למדעי המחשב באוניברסיטת קורנל שבניו יורק במאמרו Cyberscholarship:High Performance Computing Meets Digital Libraries  עוסק בסוג חדש מתפתח של מחקר ה- Cyberscholarship. לפי דעתו מחקר מעמיק אפשרי רק על ידי ניתוח כמות אדירה של מידע. ניתוח מידע בכמויות כאלה אפשרי רק על ידי מחשבים. תוכניות מחשב מסוגלות לזהות דפוסים חבויים וקשרים בתוך המידע שאדם לא יוכל למצוא על ידי חיפוש או דפדוף, ותהליך כריית הטקסט באמצעות תוכניות מחשב והצגתו לחוקר מייעל את המחקר. מכאן שה-Cyberscholarship הוא השילוב של השניים: ספריות דיגיטליות ועוצמת מחשוב גבוהה.

במאמר מציג המחבר דוגמאות מייצגות ל-Cyberscholarship ודן בהשלכות שיש ל- Cyberscholaship על הספריות והמו"לים. מספר דוגמאות מייצגות לסוג המחקר החדש המתפתח הם: The National Virtual Observatory בתחום האסטרונומיה, Entrez של NCBI  בתחום הביורפואי  ו- The Cornell Web Lab  בניתוח הארכיון של האינטרנט. ההשלכות של ה-Cyberscholarship על הספריות והמו"לים עצומות  וההתפתחויות החדשות מולידות צרכים חדשים ומחייבות שיתוף פעולה בין החוקרים, המו"לים והספרנים. כשם שה-Cyberscholarship  מספק הזדמנויות חדשות לקהילה האקדמית ומתודולוגיות חדשות למחקר – לספריות הוא מספק פוטנציאל ללא גבולות, אך הניסיון עדיין קטן מכדי לכוון את ההתפתחויות. לא ידוע בוודאות אילו שירותים יהיו נחוצים וכיצד יסופקו.

המחבר מציע מספר לקחים מניסיון אוניברסיטת קורנל בפיתוח ה- Web Lab. מבחינת התכנים יש צורך במידע נגיש בצורה דיגיטלית. קיימת סימביוזה בין ארגון האוספים וסוגי המחקר שהם מאפשרים ולכן דרושות גישות חדשות לארגון האוספים ואופן השימוש בהם. קיימת דרישה לאינדקסים של הטקסט המלא של האוספים המשמשים למחקר ויש לפתח  מנשקים חדשים שיאפשרו גישה ישירה של תוכניות המחשב לאוספים, שכן החוקרים מעוניינים בתוכניות מחשב שישמשו להם כסוכנים. בהיבט הארגוני הוא ממליץ להקים ארגון מרכזי שיתמחה ב- Cyberscholarship וישרת את כל האוניברסיטאות, ומדגיש את הצורך להסתייע בארגונים מרכזיים שימפתחו וינהלו את המידע לטובת החברים בהם,,, 

 במאמר בעל חשיבה פרובוקטיבית על עתיד הספריות האקדמיות כתב  David Lewis  "שינוי אמיתי מצריך שינוי אמיתי". המחבר מזדהה עם גישה זו  ומביע אופטימיות  לגבי ההתפתחויות שכן לאור הניסיון הקהילה האקדמית נשכרת מאימוץ טכנולוגיות חדשות..

 למאמר המלא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *