Scholerpedia היא אנציקלופדיה שפיטה בגישה פתוחה שהמאמרים בה, שנכתבים על ידי מומחים ובעלי אוטוריטה בתחום מרחבי העולם כולו, עוברים עריכה ושיפוט.
את הרעיון של ה- Scholarpedia הגה Dr. Eugene M. Izhikevich בהשראת Wikipedia בסוף שנת 2005 והיא דומה לה מכמה בחינות : שתיהן וויקי ונכתבות באותה פלטפורמה MediaWiki ומחויבות לעיקרון של מידע חופשי לכול, אלא שScholarpedia שמה לה למטרה להשלים את הוויקיפדיה על ידי טיפול בנושאים אקדמיים וההבדלים בין השתיים נובעים מהקהל, המטרות והשורשים האקדמיים של Scholarpedia .
כאנציקלופדיה מדעית Scholarpedia אינה שואפת לפרסם ניירות עבודה מחקריים אלא מתמקדת במה שמכונה "living reviews " – מאמרים אנציקלופדיים שנכתבים פעם אחת אבל מתוחזקים לאורך זמן על ידי דורות של מומחים שעוקבים אחרי ההתפתחויות בנושאים השונים. המאמרים בה מטרתם להיות נגישים לקהל רחב של קוראים אקדמיים ואנשי מדע אבל גם להיות שימושיים לכל קורא שמעוניין במידע רחב ומעמיק בנושא מסוים לאחר שמיצה מקורות מקוונים אחרים. כאמור המאמרים ב- Scholarpedia עוברים תהליך של שיפוט , אבל תהליך השיפוט כברירת מחדל אינו אנונימי, וכאשר המאמרים מתפרסמים הזהות של המחברים מוצגת ליד כותר המאמר.
המאמרים מתפרסמים ב- Scholarpedia Journal
עד 20 באוקטובר 2011 Scholarpedia הסתמכה על עורכים משלה שזיהו ושכנעו את המומחים בתחום לתרום ל- Scholerpedia. התוצאה הייתה קרוב לאלף מאמרים שפיטים בתחומים מדעיים כגון מערכות דינמיות, היבטיים חישוביים של מדעי המוח ופיזיקה. אחרי אוקטובר 2011 כל אחד יכול להציע מאמר אך יש צורך במתן חסות/אישור לנושא ולאוטוריטה של הכותב וכמאז ומתמיד במערכת זו המאמר עובר שיפוט ואישור של לפחות 2 מומחים בתחום לפני פרסומו.
לאור הנאמר לעיל אפשר לומר ש- Scholerpedia מהווה מעין מודל היברידי שמגשר בין כתבי עת שפיטים מסורתיים למערכות וויקי דינמיות מבלי להתפשר על איכות ומהימנות
לד"ר יפה אהרוני ,
אין כמוך !!
עמי סלנט