לרשת האינטרנט השפעה רבה על  הגישה למידע ושירותי הספרייה. דו"ח  של מכון המחקר פיו שהתפרסם בינואר 2003  כולל את ממצאיו של סקר   שמטרתו הייתה  לבדוק את העולם המשתנה של הספריות  כפי שבא לידי בפעילויות בספרייה ובשירותים שהמשתמשים היו רוצים לראות בה . הסקר הוא במסגרת מחקר מקיף יותר בנושא התפקיד שממלאות ספריות בקהילה . הסקר נערך בתקופה 15 באוקטובר  עד 10 בנובמבר 2012  בקרב 2252   אמריקאים בני 16 ומעלה. ממצאי הדוח כוללים גם דעות של ספרנים.

הסקר בדק  עמדות  וצפיות   מספריות ציבוריות והתמקד בנושא שירותי הספרייה בעולם הדיגיטלי  . נמצא שרבים מהמשתמשים  מעוניינים בהרחבת השירותים הדיגיטליים בספריות, אך הם  עדיין סבורים שחשיבותו של הספר המודפס נשמרת גם בעידן הדיגיטלי.

מממצאי הסקר:

 80%  מהנחקרים  סבורים ששירותי ההשאלה של ספרים הוא שירות חשוב מאוד שמספקות הספריות

80%  סבורים שספרני היעץ  חשובים מאוד בשירותי הספרייה

77% סבורים שגישה חופשית למחשבים ולאינטרנט הוא שירות חשוב מאוד של הספריות.

רבים  מהנחקרים מעוניינים בהרחבת שירותים טכנולוגיים , שירותי הדרכה  ובהרחבת אוסף הספרים האלקטרוניים.

בנושא פינוי ספרים בדפוס לטובת אולמות קריאה ומרחבים בספרייה למטרות אחרות  20%  סבורים שיש לעשות זאת , לעומת 39%  שמתנגדים לשינוי כזה.

הסקר כולל גם נתונים מעניינים על דפוסי השימוש בספריות ובאתרי הבית של הספריות, שימוש בטכנולוגיה ובאינטרנט בספריות ועוד,  עם התייחסות להווה ועתיד הספריות

 לדוח המלא

תודה לשרון חלבה-עמיר  על העדכון

 ספריות מספקות גישה לתכנים דיגיטליים כבר למעלה מ- 2 עשורים. עד לא מכבר תכנים דיגיטליים אלו כללו  בעיקר כתבי עת  ומגזינים ומעט מונוגרפיות. אבל לאחרונה עם  התפוצה ההולכת וגדלה של  קוראים אלקטרוניים ומחשבי לוח והגידול במספר הספרים האלקטרוניים המסחריים  גדל גם הביקוש לספרים אלקטרוניים שניתנים להורדה.

 נושא ההורדה של ספרים מעורר הרבה בעיות טכניות, משפטיות ואסטרטגיות שמובילים לאי בהירות, מבוכה ותסכול  בקרב הספריות והמשתמשים, מו"לים ומחברים.

 IFLA   פרסמה מסמך רקע בו הציגה את הקשיים והבעיות בתחום, כמו כן פעלה כדי לעודד את הדיון בנושא בקרב ספרנים. פגישה של מומחים  מתחום הספריות והמו"לים שהתקיימה ביוזמת   IFLA    בנובמבר 2012 בהאג היוותה נקודת התחלה לדיונים בנושא הגישה לתכנים דיגיטליים, הציפיות של משתמשי הספרייה ביחס לספרים אלקטרוניים והקשרים בין המולים והספריות בעידן הספרים הדיגיטליים.

 לאחרונה בפברואר 2013 IFLA    פרסמה את

IFLA Principles for Library eLending

 כדי לסייע לספרנים ברחבי העולם  להתמודד עם הבעיות בנושא.

 מסמך זה מבוסס על ההנחה שספריות , מו"לים ומחברים חייבים לדון יחדיו בנושאים שקשורים לספרים אלקטרוניים באופן שיאפשר לספריות למלא את שליחותם להבטיח לקהילות שלהן גישה לידע ומידע.  יישום מדיניות פיתוח האוספים חייב להיות בידי הספרייה ולא בידי המו"לים והמחברים. IFLA מאמינה שיש לעגן בחוק את הנושא באופן שמולים/מחברים יחויבו לאפשר ספרים אלקטרונייים לספריות בתנאים סבירים.

 על בסיס הנחה זו אמצה IFLA       מספר עקרונות שקשורים לרכש, הרשאות ושימוש בספרים אלקטרוניים . העקרונות  מתייחסים  בין  היתר  לשימור, הטלת אמברגו על ידי המו"לים, השאלה בינספרייתית, נושא האינטראופרביליות  בכל הקשור לקוראים האלקטרוניים ועוד.

 למידע נוסף  

LibGuides Community הוא אתר שמרכז מדריכים של ספריות מרחבי העולם כולו במגוון נושאים.

האתר לא חדש  – הושק ב- 2008 כדי לרכז את המדריכים שנוצרו על ידי  המוסדות שחברים בקהילת  LibGuides – מערכת ליצירת מדריכים ופורטלים. אלא שמאז מספר המדריכים גדל.

על פי מה שכתוב באתר נכון להיום הוא  כולל 321277  מדריכים מ- 3865 ספריות ברחבי העולם כולו והמובילות בהן מבחינת מספר המדריכים  באתר הן: Walden University , Credo Reference – Literati, Masters Programs in Library & Information Science, University of Illinois at Urbana-Champaign, American Public University System, Cornell University, Michigan State University Libraries, Duke University, University of Massachusetts Boston, Murray State University.

באתר יש מנוע חיפוש שבו אפשר לחפש מדריכים על פי נושא עם אופציה להגביל את החיפוש על פי המוסדות שאחראים למדריכים: כל המוסדות, מוסדות אקדמיים, מוסדות ציבוריים, ספריות מיוחדות , K-12 , אתרים שותפים  וגם לחפש על פי מחברים.

קיימת אפשרות גם לחפש  ספריות על פי סוג  ספרייה ומיקום. כך למשל כאשר חיפשתי ספריות בישראל מצאתי את דף המדריכים ב- LibGuides של אוניברסיטת הנגב.

באתר Guide Community Best of אפשר לדפדף במבחר מדריכים על פי תחומי עניין – טכנולוגיה, מובייל, ספרים אלקטרוניים , תוכנות ביבליוגרפיות ועוד.

מגמה חדשה  שצוברת לה תאוצה  בקרב  ספריות אקדמיות בארה"ב  הוא שימוש באפליקציה חדשה ל- Ipad  , שיכולה להפוך את המחקר האקדמי לחוויתי יותר ופחות מסורבל

BrowZINE      שהושקה ב- ITunes  במרץ 2012 מאפשרת למשתמשים לדפדף למיין ולשמור מאמרים מחקריים ושפיטים. מאמרים שנשמרו  נגישים ללא צורך בתקשורת אינטרנט.

 האפליקציה נמכרה למוסדות וכיום כ- 20 מכללות מנסות את השירות. אחרים כבר מנויים אליו כולל Loyola University Chicago, University of Minnesota and Johns Hopkins University.

 BrowZine כוללת רשימה מרשימה של כתבי עת  ממגוון מולים – החל  ממו"לים בגישה פתוחה כגון BMC    ו- PLOS   וכלה במו"לים כגון Elsevier, Springer   ו- Sage .    החומרים בגישה פתוחה זמינים חופשי לכול, החומרים האחרים פתוחים רק למנויי BrowZine

 כיצד זה עובד ? האפליקציה BrowZine  מקבצת מאמרים ממאגרי מידע ל"כתבי עת" שלמים ומסדרת אותם בפורמט אופטימלי ל- iPad  . התוצאה דרך חדשה למשתמשים לדפדף בכתבי העת על פי נושא ולאתר כותרים חדשים. האפליקציה משווקת למוסדות כאמצעי להקל על מלאכת ההתעדכנות של הספרן  באמצעות אלרטים, הזנות RSS    ושאר טכנולוגיות מסורבלות.

המידע נגיש לדפדוף וכותרים מועדפים ניתנים  לשמירה בספרייה אישית

 כפי שנכתב בכתבה מהראשון בפברואר בבלוג של BMJ  על  האפליקציה:

"  By making content available in an easy to view, browsable format, libraries are able to pull away the layers of technology between the user and content.  Each reader can create a personal bookshelf of favorite journals and BrowZine will soon be able to deliver convenient push notifications to indicate when new material is published.

These favorite titles are housed in a convenient “My Bookshelf” area where users can freely rearrange these titles to suit their preference.  Just like in a user’s own workspace, they can then easily access their favorite titles quickly and easily every time they use BrowZine

האפליקציה נגישה מכול מקום וזמן ונתמכת על ידי מגוון פרוטוקולים של זיהוי כולל EZproxy, Shibboleth   ועוד.

בוידיאו שמוצג באתר אפשר למצוא מידע נוסף

דוח מעניין של  CLIR –  Council on Library and Information Resources  בשם :

"Participatory Design in Academic Libraries Methods, Findings, and Implementations"

התפרסם באוקטובר 2012. הדוח משתרע על פני  92 עמודים והוא נכתב על ידי ספרנים ומומחים  בטכנולוגיות מידע מ- 12 אוניברסיטאות ומכללות בארה"ב ומתאר פרויקטים שונים בספריות אקדמיות:  חללים בספריות, שירותים וכלים שבתכנונם השתתפו באופן פעיל המשתמשים של אותם פרויקטים.

 פרויקטים אלה נעשו תוך אימוץ גישת ה"תכנון ההשתתפותי"  – על פיה הקמת חללים, שירותים וכלים  מתבצעת תוך השתתפות פעילה ברעיונות ובתכנון  של האנשים שנועדו להשתמש בהם.  במקרה של ספריות מדובר ביצירת דרך לשתף את הסגל והסטודנטים לתרום מהידע הספציפי שלהם לתהליך. .

הידע הספציפי במקרה זה הוא מידע על  הפעילות והצרכים שלהם. בעזרת מידע כזה  ארכיטקטים ומפתחי תוכנה  יוכלו לפתח מוצרים שיתמכו בצרכים של המשתמשים ובכך  לתרום באופן יעיל לפעילות האקדמית.

 התקשורת בין המשתמשים ואנשי המקצוע  שבונים חללים, מעצבים שירותים ומפתחים תוכנות לצורך הבנת הצרכים ואיסוף המידע על צורכי המשתמשים  נעשתה באמצעות ראיונות, סדנאות, ופעילות שכללה שימוש במגוון אמצעים  כגון מפות, שרטוטים וכו'

 בפעילויות אלה נאסף מידע על העבודה המעשית של הסגל, הסטודנטים, סגל הספריות והצרכים של כל משתמשי החללים, השירותים והכלים  השונים.

 הדוח מתמקד בעיקר בשיטות השונות לאיסוף מידע מהמשתמשים  לבחינת הצרכים שלהם, הממצאים והפקת לקחים לשיפור השירות והתאמתו לצרכים ויישומם .

 מטרת הדוח לעודד פרויקטים דומים נוספים דומים ברוח של שיתוף מגוון רחב של  "מומחים"  בפיתוח חללים, שירותים וטכנולוגיות   שיוכלו להפוך את העבודה בספרייה  לאפקטיבית יותר .

 המידע הרב שמתואר בדוח על שיטות איסוף המידע על צורכי המשתמשים והלקחים והמסקנות יוכלו להיות לספריות אחרות לעזר.

 לדוח

בימים אלה  בהם אנו עסוקים בפרויקטים של שיפוצים בספריות להתאמתם לצרכים המשתנים  של המשתמשים , מעניין  לדעת  אילו פרויקטים נעשו בספריות ב- 2012  בארה"ב .

 בכתבה  ב- Library Journal  מסוף נובמבר 2012 בשם :

Year in Architecture 2012: Waves of the Future    אפשר למצוא מידע על 107 פרויקטים בספריות ציבוריות  ו –  19 פרויקטים  בספריות אקדמיות שבוצעו בתקופה 1 ליולי 2011 – 30 ליוני 2012 .

בכתבה יש קישורים למבחר תמונות  של הפרוייקטים השונים עם הסבר.  כמו כן אפשר למצוא נתונים גם על עלויות , מרחבים ושטחים שהוקצו למשאבים השונים  בפרויקטים בספריות אקדמיות .

 ככל שהמדע הופך להיות יותר שיתופי, חישובי    ומרובה נתונים  החוקרים האקדמיים מתמודדים עם הצורך במיומנויות  לניהול המידע והנתונים.  חוקרים ומוסדות מחקר מתמודדים עם בעיות של שימור כמויות גדולות של מידע ונתונים   לטווח רחוק, עם אופן תיאור המידע בצורה עקבית, התעדכנות בתקנים  מתפתחים, שיתוף המידע  ושימוש בו מחדש.

 ספריות אקדמיות יכולות  להוות מרכזים אידיאלים לשירותי מחקר  כאלה – RDS  – Research Data Services ובכך להפוך למשתתפים פעילים יותר במחזור יצירת הידע ותהליכי המחקר במוסד.

שירותי RDS    הם שירותים שמלווים את כל מחזור החיים של המידע והם כוללים: שירותי מידע כגון  יעץ לסגל, ולסטודנטים בכל הקשור לתוכניות ניהול המידע, סטנדרטים למידע-על, איתור מידע וציטוטו  ושירותים טכניים כגון תמיכה טכנית בכל הקשור לפיתוח מאגרים מוסדיים ואחזקתם

 סקר של  ACRL   – ארגון  המכללות וספריות המחקר בארה"ב שנערך בקרב חבריו בארה"ב וקנדה  שופך אור על המצב הנוכחי ותוכניות עתידיות בתחום זה. הסקר נערך בתקופה נובמבר 2011 – ינואר  2012 . הוא הופץ בקרב  351 מנהלי ספריות מתוכם ענו על הסקר 221 נחקרים . המדגם היה מדגם שכבות של   כל הספריות האקדמיות על הסוגים השונים.

 מטרתו של הסקר הייתה לגלות אילו סוגי שירותים הספריות השונות מציעות היום לחוקרים  ואילו שירותים מתוכננים בעתיד  ומהם הכישורים ותוכניות ההכשרה של הסגל הספרני הדרושים לכך. המחקר שם דגש על הקשר בין מידת המעורבות של הספריות  השונות בשירותים אלו וגודל וסוג המוסד.

 תוצאות הסקר התפרסמו  בדו"ח מחקר  שפרסם ACRL      ביוני 2012  בשם: :  "Academic Libraries and Research Data Services: Current Practices and Plans for the Future" .  הדוח כולל סקירה על המצב הקיים  ותוכניות העתיד בתחום.

 ממצאיו העיקריים של המחקר הם:

• רק מספר קטן של ספריות אקדמיות בארה"ב וקנדה מציעות RDS  – Research Data Services אבל  רבע עד שליש מהספריות האקדמיות מתכננות להציע שירותים כאלה  במהלך השנתיים הקרובות.
• יצירת מדריכים בווב כדי לסייע באיתור מידע מחקרי הוא שירות RDS המוצע/מתוכנן הנפוץ  ביותר.
• ספריות במוסדות גדולים או כאלה שמעניקים  תואר שלישי  נוטים יותר להציע מגוון שירותי מידע ויעץ, אך גם ספריות אקדמיות בכל המוסדות מתכננות להציע RDS לחוקרים בעתיד
• ספריות במוסדות גדולים או כאלה שמעניקים תואר שלישי מציעות יותר שירותי  RDS   טכניים  hands –on
• רק מספר קטן של ספריות מפתחות מדיניות בתחום
• שיתוף פעולה של ספריות בכל הקשור ל RDS- מתבצע לרוב עם גופים אחרים בקמפוס לרוב עם רשות המחקר. שיתוף פעולה כזה היא דרך מצוינת לספריות למלא תפקיד חיוני בתהליך יצירת הידע  ולהעלאת קרנה של הספרייה בקמפוס
• בכדי להשיג את המיומנות הנדרשת למגוון שירותי ה-  RDS  יש צורך בהכשרה ובפיתוח מקצועי של צוות הספרנים בספריות
• המצב מהווה פתח הזדמנויות  לתקציבים נוספים לכוח אדם שיוכשר ייעודית לתחום זה
• ספריות מסתמכות על כנסים וסדנאות כדי לספק הדרכות  RDS   לסגל.  ספריות צריכות לקבל תמיכה מוסדית כדי לשלוח את הספרנים להדרכות לפיתוח מקצועי מסוג זה וחשוב שארגונים מקצועיים ימשיכו לספק הדרכה כזו.

 לדוח המלא

NLM   –  הספרייה הלאומית בארה"ב  שמה לה כיעד לאסוף, לשמר ולהנגיש ספרות ביורפואית. עד כה היא עשתה זאת עם מידע ומאגרי מידע שלה.

 לאחרונה  היא נקטה ביוזמה חדשה שימור תכנים רלוונטיים  בווב של אחרים. במסגרת יוזמה זו היא משמרת בלוגים וחומרים נוספים בנושאי בריאות ורפואה  שמיצגים פרספקטיבות שונות   – של רופאים, אחיות, אדמיניסטרטורים בבתי חולים, חולים   ועוד.

האוסף כולל בין היתר גם   מידע על התנסותם והתמודדותם של חולים במחלות כגון:  סרטן , סכרת ודלקת מפרקים.

עם השקתה של יוזמה זו NLM   מצטרפת ליוזמה של  Internet Archive  משנת 1996 וליוזמות אחרות שבאו אחריה  של ספריות לאומיות ציבוריות  ואחרות שהכירו בחשיבות שימור התכנים של הווב לעתיד ותרמו לפיתוח כלים טכניקות וסטנדרטים שאפשרו יצירת ארכיבים.

 NLM   נשכרה מניסיונות אלה ומניסיונם של שותפים מקומיים כגון ספריית הקונגרס שמעורבת באופן פעיל באיסוף ושימו תכנים מהווב

 נכון להיום האוסף כולל 12 בלוגים ו-  NLM      תמשיך במאמציה לאסוף תכנים  עכשוויים בנושאי רפואה ובריאות מהווב  למען  התועלת  המחקרית  בעתיד. באתר יש קישורים לכל אחד מהבלוגים ויש אפשרות לחפש חיפוש בסיסי בכל האוסף. החיפוש כולל חיפוש במידע על ובטקסט המלא. האוסף היום "יושב"  ב- Internet Archive  אך בעתיד NLM  מתכוונת לשמרו באוספים הדיגיטליים שלה.

 לאוסף

למידע נוסף

בזמנו כתבתי פוסט על מודל הרכש PDA  – על פי מודל רכש זה , ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש. מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים. המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.

מודל זה הינו מגמה בלתי נמנעת של הספריות . כיום 400-600 ספריות אקדמיות ברחבי העולם משתמשות במערכות  כאלה  ואין ספק שהמספר יגדל מאוד בשנים הבאות.

לכאורה , מודל זה  מיטיב עם הספריות שכן הוא מצמצם את ההוצאות שלהן וזאת על  חשבון ההפסדים של המולים שהמכירות שלהם קטנים עקב כך.

מחקר  מקיף של הספרייה באוניברסיטת קורנל וההוצאה לאור    באוניברסיטת JOHNS HOPKINS    בחן  מודל זה בהקשר של התקשורת המדעית . הדוח שהתפרסם ב-26 בספטמבר 2012 שפך אור ונתונים על הסְפֶרָה  של הספרייה האקדמית אך הוא נכתב בראש וראשונה מנקודת מבט של המו"ל ובמיוחד המול האוניברסיטאי ועסק בשאלה המרכזית אלו צעדים המו"ל יכול לנקוט כדי להפוך את מודל הPDA  למודל עסקי משתלם

המסקנות של הדוח:

לספריות מודל ה- PDA   חוסך כסף ומאפשר מספר רב של כותרים רלוונטיים לסטודנטים ולסגל.

 למו"לים  מודל זה שמציג בטווח הקצר אתגרים וירידה ברווחים, יכול בטווח הרחוק ובפוטנציאל להוות להם גם כוח חיובי וכר הזדמנויות בשוק הספריות,  אם יוכלו ל"ישר" את תכניותיהם עם המערכות והדרישות של הספריות. כיצד ואלו צעדים על המולים לנקוט לשם כך אפשר לקרוא בדוח המלא.

לדוח

בפוסט קודם כתבתי על נתונים מקושרים וספריות . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא.

 מבחינת הספריות נתונים מקושרים אמורים להחליף את  MARC   כבסיס  למסגרת הביבליוגרפית החדשה של הספרייה. הנתונים המקושרים מהווים מהפכה  בארגון המידע ואמורים לענות על חסרונות של השיטה היום  שמארגנת את המידע בבסיסי נתונים יחסיים סגורים ודורשים תחזוקה שוטפת.

כדי שספרנים יוכלו להפיק את מרב התועלת מהנתונים המקושרים עליהם ללמוד להתנסות ולקחת חלק פעיל ביישום .

The Extensible Catalog Organization    תומך בפעילויות אלה על ידי אספקת תוכנת קוד פתוח לספרנים שרוצים ומוכנים למעבר מהתשתית הקיימת  לנתונים המקושרים.

 בפגישת האביב של CNI    הוצג נושא הנתונים המקושרים והספריות על ידי נציגים מאוניברסיטת  סטנפורד .סרטון הוידאו  זמין עתה בערוץ הוידאו של CNI

 לסרטון הוידאו ומידע נוסף  

בזמנו כתבתי פוסט על מודלים חלופיים  להשאלה ורכש של ספרים אלקטרוניים. שהמשותף להם היא מתן גישה מידית וזמנית לספרים אלקטרוניים בשעת הצורך.

מודלים חלופים כאלה כבר קיימים כגון:  מודל pay-per-use  של    Ebook Library ,   MyiLibrary ו- ebrary.

דוגמה לאחת הספריות בהן מיושם כיום מודל pay per use     של EBL – Ebook Library  לתקופת ניסיון  היא     הספרייה ב-  University of Canberra.

על פי מודל זה  כ- 16000 ספרים אלקטרוניים מהדיסציפלינות השונות נוספו לקטלוג הספרייה אבל התשלום הוא רק על הספרים שבשימוש. ספרים חדשים שיוצאים לאור מתווספים לקטלוג.

כיצד  מתנהל מודל זה ?

1. בשלב ראשון פרטי הספרים השונים הועלו לקטלוג הספרייה
2. כאשר משתמש  מאתר ספר שנראה לו רלוונטי  למחקר הוא יכול לקרוא  חופשי ללא תשלום במשך 10 דקות . לאחר 10 דקות הוא יתבקש לענות על השאלה האם הוא מעוניין להמשיך לקרוא או להוריד את הספר. בשני המקרים תתבצע השאלה של הספר למשך 24 שעות . הספרייה תחויב  בתשלום אחוז מסוים ממחיר הספר תמורת  ההשאלה
3. כאשר הספר מגיע למספר מסוים שנקבע מראש של השאלות הספר נרכש אוטומטית

פרטים נוספים אפשר למצוא במדריך הספרייה

דו"ח ALA  בנושא מצב הספריות בארה"ב ב- 2012 התפרסם באפריל 2012. הדוח כולל מידע על מצב הספריות השונות בארה"ב : ספריות ציבוריות, ספריות בתי הספר וספריות אקדמיות. דגש בדוח על  נושא הספרים האלקטרוניים ורשתות חברתיות

בהקשר של הספריות האקדמיות נושא מפתח הוא פיתוח אוריינות המידע של הסטודנטים.

Learning analytics  שמוגדר כ- "the interpretation of a wide range of data produced by and gathered on behalf of students in order to assess academic progress, predict future performance, and spot potential issues  "  יהיה נושא שבו יתמקד הממסד כולל ספריות אקדמיות בארבע חמש השנים הבאות. בהקשר זה ACRL  פרסמה ב- 2011 את Standards for Libraries in Higher Education שמדגיש את החשיבות של הערכת  התרומה של הספריות ליעילות המוסד.

ספריות אקדמיות עסוקות בהיערכות מחודשת של חלל הספריות , העברת אוספים והיערכות של צוות העובדים בסביבה אלקטרונית.  כמו כן ספריות אקדמיות מקבלות על עצמן תפקידים חדשים  בתחומים:  הוצאה לאור, וניהול מידע  באופן שיבטיח שהמידע המחקרי יישמר לטווח רחוק לשימוש חוזר ושימור  (data curation)

בספריות כולן – אקדמיות ואחרות גדל השימוש ברשתות חברתיות וכלים של ווב 2.0  כדי ליצור קשר עם המשתמשים . היישומים  פייסבוק וטוויטר נמצאו יעילים במיוחד   לא רק בהגדלת הנראות של משאבי הספרייה אלא גם ביצירת יחסי אמון  עם המשתמשים

 לגבי ספרים אלקטרוניים –  מספר הספריות בארה"ב שמשתמשות בספרים אלקטרוניים גדל בחמש השנים האחרונות מ- 38.3%  ב- 2007 ל- 67.2%  ב- 2011

 מחירי הספרים  האלקטרוניים עלו.  בנושא השאלה של ספרים אלקטרוניים – למרות שנתוני  ההשאלה של ספרים אלקטרוניים עדיין נמוכים בהשוואה לספרים המודפסים בהרבה ספריות חל גידול בנתוני ההשאלה של ספרים אלקטרוניים. מכשירים ניידים כולל קוראים אלקטרוניים ומחשבי לוח נמצאים ב- 27.8%  מהספריות . בהרבה מקרים השאלת ספרים אלקטרונית נמנעת בשל ענייני תאימות של קוראים אלקטרוניים, המורכבות בהורדת ספרים אלקטרוניים , נושאים שקשורים  לזכויות יוצרים וזמינות של כותרים פופולריים

לדוח המלא

לאחרונה שומעים יותר ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

גם ספריות בעולם נרתמות לנושא. בפוסט ממרץ 2012  כתבתי על מספר פרויקטים של ספריות בתחום.גם Europeana הספרייה הדיגיטלית של אירופה – הצטרפה ליוזמות אלה.

 ב- 22  במאי ספריית  ספריית הקונגרס הודיעה על פרויקט   לתרגום MARC 21     למודל של נתונים מקושרים.

נראה שגם OCLC    נרתם לנושא.

  ב- 20 ליוני  OCLC  הודיע על צעדים ראשונים בכיוון  על ידי הוספת תיוג  ה– Schema.org  לרשומות שלו.   וכדי להבין יותר את הנושא וחשיבותו לספריות OCLC Research  הפיק לאחרונה סרטון  וידאו  בנושא נתונים מקושרים בספריות. סרטון הוידיאו בן 15 דקות  מהווה מבוא למושגים הבסיסיים בתחום ומדוע הנושא חשוב לספריות. על פי סרטון זה ספריות יצאו נשכרות מהשימוש בנתונים מקושרים : שימוש בנתונים מקושרים יגביר את הנראות של משאבי הספרייה, יאפשר יותר יישומים יצירתיים שיתבססו על מידע-העל של הספרייה ויפתחו הזדמנויות לקטלוג יעיל .

 בהקשר להדרכה בנושא מו הראוי  לציין את פרויקט  Learning Linked Data Project  בארה"ב  במימונו של  Institute of Museum and Library Services -IMLS

 לאור ההתפתחויות בנושא אין פלא שהנושא הוצג גם בכנס IFLA  2012     שמתקיים בימים אלו  בהלסינקי בירת פינלנד. OCLC   ארח ב- 13 באוגוסט 2012 במסגרת הכנס שולחן עגול בנושא הנתונים המקושרים. בדיונים בנושא השתתפו  נציגים מ-  British Library , OCLC    ,מרכז פומפידו, והספרייה הלאומית בשוודיה. קישורים  למצגות  בנושא של כל אחד מהנציגים    זמינות באתר:

 Making The connection: Linked Open Data at the British Library

The Digital Pompidou Center: Applying Linked Data Principle to Cultural Heritage Data

 Martin Malmsten, National Library of Sweden

 Library Linked Data Progress