בזמנו כתבתי פוסט על מודל הרכש PDA  – על פי מודל רכש זה , ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש. מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים. המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.

מודל זה הינו מגמה בלתי נמנעת של הספריות . כיום 400-600 ספריות אקדמיות ברחבי העולם משתמשות במערכות  כאלה  ואין ספק שהמספר יגדל מאוד בשנים הבאות.

לכאורה , מודל זה  מיטיב עם הספריות שכן הוא מצמצם את ההוצאות שלהן וזאת על  חשבון ההפסדים של המולים שהמכירות שלהם קטנים עקב כך.

מחקר  מקיף של הספרייה באוניברסיטת קורנל וההוצאה לאור    באוניברסיטת JOHNS HOPKINS    בחן  מודל זה בהקשר של התקשורת המדעית . הדוח שהתפרסם ב-26 בספטמבר 2012 שפך אור ונתונים על הסְפֶרָה  של הספרייה האקדמית אך הוא נכתב בראש וראשונה מנקודת מבט של המו"ל ובמיוחד המול האוניברסיטאי ועסק בשאלה המרכזית אלו צעדים המו"ל יכול לנקוט כדי להפוך את מודל הPDA  למודל עסקי משתלם

המסקנות של הדוח:

לספריות מודל ה- PDA   חוסך כסף ומאפשר מספר רב של כותרים רלוונטיים לסטודנטים ולסגל.

 למו"לים  מודל זה שמציג בטווח הקצר אתגרים וירידה ברווחים, יכול בטווח הרחוק ובפוטנציאל להוות להם גם כוח חיובי וכר הזדמנויות בשוק הספריות,  אם יוכלו ל"ישר" את תכניותיהם עם המערכות והדרישות של הספריות. כיצד ואלו צעדים על המולים לנקוט לשם כך אפשר לקרוא בדוח המלא.

לדוח