בפוסט קודם  כתבתי על לימודים אקדמיים ברשת. בפוסט נסקרו פלטפורמות   להשכלה גבוהה שקיימות היום ברשת למי שמעוניין לא רק בצבירת ידע אלא גם בהכרה אקדמית

אחת הפלטפורמות  שהוזכרה היא  University of the People  אוניברסיטה מקוונת שהקים יזם ישראלי שי רשף. אוניברסיטה מקוונת זו מאפשרת לסטודנטים מכל העולם ללמוד בחינם לתואר ראשון במנהל עסקים ובמדעי המחשב שמוכר בשלב זה בקליפורניה ושבקרוב יוכר גם על ידי מדינות נוספות.

בזכות יוזמה זו וכאות הוקרה ליוזמה נבחר שי רשף    בסוף אוקטובר 2012   על  ידי המגזין Foreign Policy   כאחד world's Top 100 Global Thinkers .

בהקשר זה  כדאי לזכור שברשת קיימים קורסים רבים חופשיים לכל מי שמעוניין לצבור ידע ללא תשלום. לאיתור קורסים כאלה אפשר להיעזר במדריך מקיף לנושא, אמנם לא חדש וחלק ממקורות המידע בו כבר אינם רלוונטיים/נגישים אבל בכל זאת הוא יכול לשמש לעזר. המדריך כולל קישורים ליותר מלמעלה 70 מקורת מידע  מסווגים במספר קטגוריות: מנועי חיפוש  ומדריכים, מוסדות אקדמיים שמאפשרים גישה לקורסים בגישה פתוחה, פודקסטים וקובצי וידאו, ספרים אלקטרוניים ותוכניות טלויזיה.

רשימה נוספת של למעלה מ-100  מקורות חופשיים ברשת ללמידה  מקוונת מסווגת על פי קטגוריות נושאיות אפשר למצוא ב- careerthoughts

במהלך השנים האחרונות חלו התפתחויות בנושא הפרסומים בגישה הפתוחה , כולל שינויים במודלים העסקיים . מחקר מעניין בנושא ההוצאה לאור בגישה פתוחה על היבטיו השונים התפרסם  ב- 22  לאוקטובר 2012 בכתב העת BMC Medicine.

מטרתו העיקרית של המחקר הייתה למדוד  את כמות המאמרים שפורסמו בכתבי עת בגישה פתוחה בשנים 2000-2011 ,  תוך בדיקה השינויים הפנימיים במבנה ההוצאה לאור בגישה פתוחה  בכל הקשור למודלים הרווחיים, סוגי המו"לים וההתפלגות היחסית בתחומי המחקר השונים.

המחקר עשה שימוש במדגם שכבות של 787  כתבי עת   מתוך DOAJ – המדריך לכתבי עת בגישה פתוחה.  טווח השנים של כתבי העת במדגם היה 2000-2011  .

מתוצאות המחקר: כ- 340000     מאמרים פורסמו במהלך 2011  ב- 6713 כתבי עת בגישה פתוחה . כתבי עת  בגישה פתוחה שדורשים תשלום עבור תהליך ההוצאה לאור  הפכו למודל מקובל, על פיו פורסמו 166700 מאמרים ב- 2011 – 49% מכלל המאמרים בגישה פתוחה.

גידול זה נזקף לגידול במספר המו"לים המסחריים שהפכו במהלך השנים האחרונות לשחקני מפתח בזירת הגישה הפתוחה  והם אחראים ל- 120000 מאמרים שפורסמו בשנת 2011.

היקף ההוצאה לאור בגישה פתוחה היה גדול  בכל תחומי המחקר המדעיים , אך  הגידול  הגבוה ביותר נרשם בתחום הביורפואי. מ- 7400  מאמרים ב- שנת 2000 ל- 120900 ב- 2011

בעשור האחרון ההוצאה לאור בגישה פתוחה הגדילה  ברציפות את חלקה מכלל המאמרים המדעיים בשיעור של 1% מדי שנה . קרוב ל- 17%  מתוך 1.66  מיליון המאמרים שפורסמו במהלך 2011  ב- Scopus  נגישים דרך כתבי עת בגישה פתוחה. 12%  מידית – 5%  ב-delay של שנה.

למאמר המלא

DSpce@MIT      הוא מאגר ההפקדה המוסדי של MIT   שכולל מגוון רחב של חומרים מהתפוקה המחקרית של המוסד .  אחד האוספים במסגרת מאגר הפקדה זה הוא MIT Open Access Articles collection. יוזמה זו של  MIT Open Access Articles collection עליה הוחלט לפני 3 שנים תרמה לחוקרים  ולמשתמשים ברחבי העולם כולו

MIT Open Access Articles collection כולל מאמרים מחקריים של הקהילה אקדמית ב- MIT  . האוסף  מגוון וכול 3 סוגים של מאמרים מבחינת תהליך השיפוט והפרסום:

מאמרים מקוריים לפני  הגרסה  שעברה שיפוט   – peer review

מאמרים בשלב שלאחר תהליך השיפוט  ללא העריכה ומתן הפורמט הסופי של המו"ל

ומאמרים בגרסה סופית שתפורסם או שכבר פורסמה בכתבי עת והופקדה בהתאם למדיניות של המו"ל

אפשר לחפש במאגר  מאמרים זה בחיפוש פשוט ומתקדם עם מגוון הגבלות כגון : טקסט מלא, תקציר, מחבר, כותר ועוד

אפשר גם לדפדף באוסף  על פי תאריך, מחבר כותר ונושא

על פי החדשות האחרונות  באתר  אוסף המאמרים – האוסף כולל למעלה מ- 7500 מאמרים בגישה פתוחה שנצפו למעלה מ- 600000 פעמים מאז השקתו ב- 2009  עם  מספר הודות של למעלה מ- 40000 בחודש מכול רחבי העולם .

האוסף משמש מגוון רחב של משתמשים ברחבי העולם כולו – סטודנטים, אנשי אקדמיה, חוקרים עצמאיים, משתמשים שחיפשו מידע רפואי ומשתמשים שמעוניינים להתעדכן ועדויות שלהם על התועלת  שהפיקו מהמאגר אפשר לקרוא באתר.

מספר ההורדות החודשיות מכל המאגר המוסדי הוא מיליון הורדות לחודש.

לאוסף המאמרים

למאגר המוסדי  כולו

 Scholerpedia  היא אנציקלופדיה  שפיטה בגישה פתוחה שהמאמרים בה,  שנכתבים על ידי מומחים ובעלי אוטוריטה בתחום מרחבי העולם כולו,  עוברים עריכה ושיפוט.

 את הרעיון  של ה- Scholarpedia    הגה  Dr. Eugene M. Izhikevich   בהשראת Wikipedia  בסוף שנת 2005  והיא דומה לה מכמה בחינות : שתיהן וויקי ונכתבות באותה  פלטפורמה MediaWiki  ומחויבות לעיקרון של מידע חופשי לכול,  אלא שScholarpedia  שמה לה למטרה להשלים את הוויקיפדיה על ידי  טיפול בנושאים  אקדמיים וההבדלים בין השתיים נובעים מהקהל, המטרות והשורשים האקדמיים של Scholarpedia .

כאנציקלופדיה מדעית  Scholarpedia  אינה שואפת לפרסם ניירות עבודה מחקריים אלא מתמקדת במה שמכונה "living reviews "  – מאמרים אנציקלופדיים שנכתבים פעם אחת אבל מתוחזקים לאורך זמן על ידי דורות של מומחים שעוקבים אחרי ההתפתחויות בנושאים השונים. המאמרים בה מטרתם להיות נגישים לקהל רחב של קוראים אקדמיים ואנשי מדע אבל גם להיות שימושיים לכל קורא שמעוניין במידע רחב ומעמיק בנושא מסוים לאחר שמיצה מקורות מקוונים אחרים. כאמור המאמרים ב- Scholarpedia עוברים תהליך של שיפוט , אבל תהליך השיפוט כברירת מחדל אינו אנונימי, וכאשר המאמרים מתפרסמים הזהות של המחברים מוצגת ליד כותר המאמר.

המאמרים מתפרסמים ב- Scholarpedia Journal

 עד 20  באוקטובר 2011  Scholarpedia הסתמכה על עורכים משלה שזיהו ושכנעו את המומחים בתחום לתרום ל- Scholerpedia. התוצאה הייתה קרוב לאלף מאמרים שפיטים בתחומים מדעיים כגון  מערכות דינמיות, היבטיים חישוביים של מדעי המוח ופיזיקה. אחרי  אוקטובר 2011 כל אחד יכול להציע מאמר  אך יש צורך במתן חסות/אישור  לנושא ולאוטוריטה של הכותב וכמאז ומתמיד במערכת זו המאמר עובר שיפוט  ואישור של לפחות 2 מומחים בתחום לפני פרסומו.

 לאור הנאמר לעיל אפשר לומר ש-  Scholerpedia  מהווה מעין מודל היברידי שמגשר בין כתבי עת שפיטים מסורתיים  למערכות וויקי דינמיות מבלי להתפשר על איכות ומהימנות

 למידע נוסף 

תנועת הגישה הפתוחה  צוברת תאוצה .מעניין מה השפעתה של תנועה זו על הספריות ? מה תפקיד הספריות האקדמיות במסגרת תנועה זו?

נושא זה נדון באפריל 2012  במפגש  שולחן עגול של המ"ול sage  ו- British Library.  בדיונים אלה בהם השתתפו 14 נציגים  מאנגליה, אירופה, ארה"ב והמזרח התיכון נטלו חלק גם ספרנים בכירים.

באוגוסט  2012  פורסם הדוח המלא של הדיונים. והוא כולל מידע  במגוון נושאים:

• מצב  תנועת הגישה הפתוחה בעשור הבא
• השפעת תנועת הגישה הפתוחה על עתיד המחקר ההוראה והלמידה
• השפעת תנועת הגישה הפתוחה על שירותי הספרייה
• השלכות תנועת הגישה הפתוחה על התקציבים
• מיומנויות וכישורים שנדרשים מהספרנים  במסגרת תנועת הגישה הפתוחה
• הגדרת אסטרטגית ספרייה
• תפקיד הספרייה בעתיד

הדיונים והדוח  נסקרו גם  בבלוג של SAGE

מהדוח עולה שבמהלך הדיונים זוהו מספר היבטי מפתח בנושא תפקיד הספריות האקדמיות בעתיד תנועת הגישה הפתוחה.

תפקידי המפתח של הספריות בכל הקשור למידע  יישארו  כפי שהיו עד כה אך יחול  שינוי בדגשים ובדרכים בהם יתבצעו התפקידים.

אספקת שירותי אוריינות מידע ותפקיד מתווכי מידע   יישאר תפקיד חשוב של הספריות האקדמיות. השינוי המשמעותי יהיה בפיתוח אוספים. ככל שהתכנים יהיו חופשיים במסגרת הגישה הפתוחה כן תפחת החשיבות של אחזקת אוספים מוסדיים. תהיה מגמה גוברת לשתף שירותי תמיכה וגילוי בין הספריות והמוסדות . המושג של ספרייה אינדיבידואלית שעומדת בפני עצמה עומד להיעלם.

ספרנים צריכים להיות מעורבים ויצירתיים נוכח דפוסי הצריכה והגישה למידע  המשתנים של החוקרים והסטודנטים. לספריות יהיה תפקיד מפתח בניהול שירותים כגון מאגרים מוסדיים., עזרה ויעץ  לחוקרים  בכל הקשור  לזכויות יוצרים,  שימור וניהול מידע-על  ושירותי המלצה לסטודנטים  בכל הקשור לחומרי הקריאה של סטודנטים אחרים.

לאור זאת אין ספק שהספריות תשארנה   מרכיב חשוב בתהליך המחקר במוסדות שלהם ומעבר לכך.

כפי שנכתב במסקנות הדוח:

With a willingness to be creative and to support users in new ways through communication, collaboration and tools, academic libraries should remain an important component of the research process in their institutions and beyond.

לדוח המלא

בזמנו כתבתי על  Khan Academy  – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום.

 יוזמה זו שבאה לשרת את מי שמעוניין לצבור ידע ברשת היא רק חלק מתופעת ה- MOOC    –   Massive Open Online Courses  – תופעה שתופסת לה תאוצה בהשכלה הגבוהה. מדובר בפלטפורמות לימודים ברשת .

 בכתבה מקיפה בנושא שהתפרסמה בדה מרקר  מתוארות בפירוט רב פלטפורמות נוספות    להשכלה גבוהה שקיימות היום ברשת למי שמעוניין לא רק בצבירת ידע אלא גם בהכרה אקדמית :

 Coursera  – פלטפורמה עם למעלה ממיליון משתמשים

 Udacity –מתמחה  במדעים מדויקים, פיסיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב

 University of the People  – מיזם לימודים ברשת  ללא כוונות רווח

 נשאלת השאלה האם פלטפורמות אלה מהוות   תחרות ללימודים אקדמיים ?  על כך ענה שי רשף מייסדה של UoPeople –  " אנחנו לא אלטרנטיבה להרווארד וגם לא לאוניברסיטה העברית , אלא לאלה שאין להם אלטרנטיבה, שכן אין הרבה שימושים טובים יותר לאינטרנט מלהפיץ מידע בכל העולם " .

 מידע מפורט על התופעה אפשר למצוא בכתבה המלאה

Sunlight Foundation  , ארגון  בלתי מפלגתי ושלא למטרות רווח ששם לו למטרה  להנגיש  מידע ממשלתי  לציבור הרחב,   פתח בקַמְפֵּיְן  לשיתוף פעולה עם ספריות  אוניברסיטאיות.   מטרתו  של הקמפיין לאפשר גישה למידע ממשלתי לסטודנטים וחוקרים,  ובמסגרתו  ספריות מקטלגות  כמקורות מידע אלקטרוניים את מאגרי המידע של הארגון בנושאי פוליטיקה ומידע ממשלתי.

מאגרי המידע של  Sunlight Foundation  כבר מקוטלגים במספר ספריות אוניברסיטאיות בארה"ב כגון:  Stanford University, New York University ,University of Pennsylvania.  והארגון שואף להרחיב את שיתוף הפעולה שלו עם אוניברסיטאות נוספות .

מאגרי המידע  שמקוטלגים ביותר על ידי ספריות אוניברסיטאיות הם:

Scout , Influence Explorer ,  Clearspending , Open Congress , Capitol Words – במאגרים אלו אפשר למצוא   מידע ממשלתי  חופשי –  תקנות  והצעות חוק  מכל 50 המדינות בארה"ב והממשלה הפדרלית, מידע על פעילות הקונגרס  ועוד.

לכתבה בנושא 

בפוסט  קודם כתבתי על המגמה המסתמנת אצל מו"לים גדולים  ומוכרים לאמץ את מודל הגישה הפתוחה.

לאחרונה  נראה ש-elsevier , מו" ל  STM   מוביל , שהיה המו"ל הגדול הראשון שהצטרף ליוזמות ה- OCW, ושמפרסם כמה כתבי עת בגישה פתוחה ממשיך במגמה זו .

ב-19 ביולי 2012  Elsevier  השיק כתב עת בגישה פתוחה  – Respiratory Medicine Case Reports. כתב עת זה יפרסם  case reports  שפורסמו עד כה ב-  journal Respiratory Medicine  כדברי העורכת הראשית של כתב העת  Barbara Yawn :

"I am delighted to be working as editor of this new journal. We have been receiving many high quality case reports to Respiratory Medicine and we now have the ability to publish more of these important case studies"

 צעד נוסף של Elsevier בכיוון זה היא הצהרתו של Elsevier   בתאריך 19 ביולי 2012  על  הצטרפותו ל- SCOAP3 – Sponsoring Consortium for Open Access Publishing in Particle Physics  – מודל חדש בגישה פתוחה .  במסגרת זו שני כתבי העת  Physics Letters B  ו-  Nuclear Physics B  שהיו עד כה בתשלום על פי מנוי  יהפכו החל משנת 2014 לכתבי עת חופשיים בגישה פתוחה . 2 כתבי עת אלו כוללים  פרסומים  מתחום פיזיקת אנרגיות גבוהות  ( פיזיקת חלקיקים) .

צעדים אלה  מעידים על המגמה של המו"לים להסתגל למציאות החדשה של העולם המשתנה.

 Bookboon  היא פלטפורמה לספרי לימוד חופשיים. כיום   מאגר הספרים כולל למעלה מ- 800  ספרים והוא הולך וגדל.

 כל הספרים בפלטפורמה זאת חופשיים וניתנים להורדה כקובצי pdf. הספרים חופשיים ללימוד, הדפסה , שיתוף, והטמעה באתרי הבית.

 הספרים  מכסים מגוון תחומי דעת: חשבונאות, כלכלה, הנדסה , מדעי החיים, מדעי הבריאות, טכנולוגית מידע ותכנות, משפטים וניהול, שווק, מתמטיקה , סטטיסטיקה ועוד..  חלוקה נוספת של הספרים באתר היא על פי 3 קטגוריות עיקריות – ספרי לימוד, עסקים ומדריכי טיולים.

 אפשר לחפש וגם לדפדף באתר

 לפוסט בנושא בבלוג של המו"ל