Open Access משמעותו גישה חופשית לפרסומים מקוונים מחקריים. העמדה התומכת ב-Open Access מתחזקת נוכח העלות הגבוהה של כתבי עת מדעיים ובעיות תקציביות לרכישתם. בדיעבד נמצא שהחוקרים יוצאים נשכרים מפרסום מחקריהם ב-Open Access מאחר שפרסומים ב-Open Access מצוטטים יותר. ממצאים אלה עשויים לתרום אף הם לעידוד המגמה.
היוזמה הבינלאומית המשמעותית הראשונה בנושא Open Access הייתה יוזמת בודפסט בשנת 2002. היוזמה התמקדה במטרה לאפשר גישה חופשית לכתבי עת שפיטים ולשם כך קבלה שתי המלצות בהם ראתה את הדרכים להשגת המטרה והן:
• Self-Archiving – אספקת כלים ועזרה לחוקרים להפקיד את המאמרים שלהם שעברו שיפוט, במאגרי ארכיון פתוחים. כאשר מאגרים אלה יעמדו בסטנדרטים של OAI Open Archives Initiative אזי מנועי חיפוש יוכלו לראות בהם מאגר אחד . באופן זה המשתמשים לא יצטרכו לדעת אילו מאגרים קיימים ומהו מיקומם על מנת להשתמש בהם.
• Open Aceess Journals – הקמת דור חדש של כתבי עת פתוחים. ממשלות, אוניברסיטאות ספריות מו"לים וגופים אחרים נקראו להירתם למשימה. מאז היו יוזמות נוספות חשובות בתחום ה- Open Access ובהן ההצהרה של IFLA בנושא.
הקמת מאגרי מידע מוסדיים ואספקת הכלים לחוקרים להפקיד את מחקריהם ויצירותיהם במאגרים כאלה היא פעולה חשובה במסגרת השגת מטרת ה-Open Access. בדרך כלל המאגרים נמצאים בשרת המוסדי, ולשם כך פותחו מספר תוכנות חופשיות כמו EPrints , ו-Fedora. לאחרונה גופים חיצוניים דוגמת BioMed Central מציעים את שירותיהם לאחסון מאגרים מוסדיים בשרתים שלו ופיתוח מנשקי חיפוש מתאימים.. באתר http://www.eprints.org/openaccess/self-faq/#self-archiving ניתן למצוא תשובות לשאלות רבות הקשורות בהיבטים שונים הקשורים להקמתם של מאגרים מוסדיים – היבטים טכניים, תקציביים, זכויות יוצרים, תפקיד הספריות בנושא ועוד.
נושא המאגרים המוסדיים מתפתח ומאגרים מוסדיים נוספים בקצב מואץ. באתר http://roar.eprints.org/?action=browse ניתן למצוא נתונים סטטיסטיים על מאגרים מוסדיים בעולם, ומידע מפורט על כל אחד מהמאגרים ובאילו כלים נוצר. הוקמו ארגונים ששמו להם למטרה לקדם את הנושא, וממשלות ומוסדות אקדמיים תומכים בו. דוגמה בולטת לפרויקט ששם לו למטרה לקדם את נושא המאגרים המוסדיים הוא SHERPA (Securing a Hybrid Environment for Research Preservation and Accessׂ)ׁ– שכיום חברים בו 26 מוסדות מחקר בבריטניה בעלי ניסיון בתחום, ובתוכם הספרייה הלאומית של בריטניה. באתר של SHERPA יש מידע על שירותיו השונים, בהם גם שירות חיפוש בכל המאגרים המוסדיים של בריטניה. שירותי חיפוש-על דומים במאגרים מוסדיים הם: CASSIR– בחסותה של ממשלת הודו,ו- DAREnet בהולנד (מאז אפריל 2008 הוא משולב בפורטל NARCIS). המגמה של מנועי–על ייעודיים למאגרים המוסדיים צוברת תאוצה. לאחרונה נוסף שירות ARROW – Australian Research Repositories Online to the World – שירות חיפוש במאגרי המחקר המוסדיים של אוסטרליה ו- hprint – שירות חיפוש ראשון מסוגו בסקנדינביה שמתמקד במדעי הרוח ואמנויות.
הנושא מככב גם בחדשות. שומעים על יזמות של אוניברסיטאות בכיוון ה- Open Acess כמו זו של אוניברסיטת ברקלי מינואר 2008 לכסות את ההוצאות של המחברים הכרוכות בפרסום מאמרים ב-Open Access, הצעתה של אוניברסיטת הרווארד שאושרה ב- 12.2.2008 לחייב את אנשי הסגל להפקיד את מחקריהם במאגר חופשי (Open Access Repository ), שינוהל על ידי הספרייה ויהיה נגיש לכל דרך האינטרנט, או הפצרתו של European University Association-EUAבאוניברסיטאות באירופה לפתח אסטרטגיות ומדיניות ברורה לקידום הנושא של מאגרים מוסדיים. כמו כן שומעים על גופים מממנים שמתנים את מימון המחקר בהפקדתו ב-Open Access . הגופים העוסקים בתחום מדברים גם על החזון. על החזון בבריטניה לשנת 2010 ניתן לקרוא במפת הדרכים בכתובת:- http://www.ukoln.ac.uk/repositories/publications/roadmap-200604/rep-roadmap-v15.pdf
ניצנים ראשונים למאגרים מוסדיים ניתן למצוא גם בארץ – Wisdom Archive לדוגמה הוא מאגר מוסדי של מכון וייצמן. התוכנה בה הם משתמשים לפיתוח המאגר היא Eprints – תוכנה חופשית שפותחה על ידי אוניברסיטת Southampton, ומוסדות נוספים נקראים להצטרף ליוזמה תוך שימוש בתוכנה לפיתוח מאגרים משלהם. יוזמות מסוג זה מבליטות את מעמדם של הספרנים והספריות בתחום לא רק כמשתמשים אלא גם כמפתחים, שכן בפיתוח מאגרים אלה תפקיד חשוב לא רק לחוקרים אלא גם לספריות ולספרנים. .