ארכיון הקטגוריה: כללי

יום עיון | חידושים בשימור מורשת

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי אירחה את יום העיון "חידושים בשימור מורשת" שנערך בהשתתפות חוקרים מהארץ ומחו"ל ובשיתוף עם מרכז מו"פ המשולש.
יום העיון התמקד בהתפתחות הטכנולוגית המשתלבת בעולם המחקרי של מדעי הרוח.

חן שפירא | עידו אהרון

היוזמה ליום העיון נולדה במפגש שנערך במרכז מו"פ המשולש בין חוקרים וחברי צוות מהספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי. במפגש עלה הנושא של שימור ערכי מורשת תרבותית מקומית, ושל שילוב טכנולוגיות חדשניות המפותחות בנושא כגון: אלגוריתם לזיהוי כתב בכתבי-יד ערבים עתיקים ובניית מודלים ב- 3D של אתרים היסטוריים בארץ. בהמשך למפגש זה, הוחלט לקיים יום עיון ופורסם קול קורא להרצאות בנושאי מחקר הקשורים לשימוש בטכנולוגיות וכלים חדשניים כדוגמת מציאות מדומה וכלים של מדעי הרוח הדיגיטליים (Digital Humanities).

אנו עדים בשנים האחרונות להתפתחותם של אמצעים טכנולוגיים ברחבי העולם ושילובם במחקרים בתחום מדעי הרוח. מטרתו של יום העיון הייתה להציג בפני הקהילה האקדמית (מרצים, חוקרים, סטודנטים וספרנים) מבחר פרויקטים ומחקרים, מהארץ והעולם, המציגים תוצרי מחקר בתחום שימור מורשת ואתרים המשלבים בין מחקר עיוני לצד שימוש באמצעי טכנולוגי והצגתם בתצורתה ויזואלית.

מתוך הרצאתו של מורן נויהוף

במקביל לפרסום הקול הקורא להרצאות, תהליך העבודה סביב יום העיון דרש למידה אודות סוגי המחקר והפרויקטים השונים הקיימים בתחום. בהתאם לכך, איתור ופנייה למרצים מהארץ ומהעולם וכמובן תיאום מול חברי מו"פ המשולש. המרצים שנבחרו לבסוף הציגו מגוון של פרויקטים ונושאי מחקר המעניינים בפני עצמם, ובמקביל מהווים רצף נושאי בין כל ההרצאות. החלק המעניין ביותר ביום העיון, הוא הפוטנציאל המחקרי העצום שנגלה בהרצאות בשילוב של תחומי מחקר ממדעי הרוח עם מדעי המחשב, מערכות מידע גיאוגרפיות ואף ביולוגיה.

המחקרים וההרצאות ביום העיון

במושב הראשון, 'חדשנות במחקר מורשת תרבותית', שימשה פרופ' מירי שפר-מוסנזון כיו"ר. במושב התארחו שלושה מרצים שהציגו דרכים חדשניות לזיהוי וניתוח כתבי-יד. הרצאתו של מורן נויהוף, דוקטורנט לביולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, 'פענוח הגנום של מגילות מדבר יהודה' עסקה במחקר בו לקח חלק יחד עם חוקרים ממדעי היהדות וביולוגיה מישראל, שבדיה וארה"ב. במחקר זה הצליחו החוקרים לזהות ולחבר חלקים שונים של המגילות הגנוזות ממערות קומראן ומדבר יהודה באמצעות דגימות DNA.
בהמשך, דיבר ד"ר ראיד סעאבנה המשמש גם כחוקר במרכז מו"פ המשולש. הרצאתו – 'Image Processing, Machine Learning and Historical Document Image Analysis' הציגה כלי לקריאת מכונה עבור כתבי-יד ערבים עתיקים והאפשרויות המתקדמות לניתוח כתבי אלו.
כהמשך לשתי ההרצאות הראשונות, ד"ר עבדולה גאלאדארי (Abdulla Galadari) מאוניברסיטת ח'ליפה, שבאבו-דאבי, הרצה על 'Digital Humanities in the Service of Intertextual Studies between the Qur’an and Biblical Literature'. הרצאה זו עסקה במחקר מתקדם של כתבי-יד, ובשימוש בכלים של מדעי הרוח הדיגיטליים, ובה עבדולה הראה כיצד ניתן לזהות צירופים והטיות מילים המופיעות בקוראן ובמקורות היהודים.

מתוך הרצאתו של פרופ' אייל בן-אליהו

המושב השני, 'טכנולוגיה ומורשת' נפתח בדבריו של היו"ר ד"ר זף סגל שהציג את 'מעבדת מדיה – OmiLab'. ד"ר סיימון יאנג (Simon Young) מחברת lithodomosvr שבאוסטרליה העביר את הרצאתו 'Virtual Reality Models of the Roman City of Jerusalem and Masada' שהייתה הראשונה במושב. סיימון הציג שני פרויקטים של שחזור אתרים היסטוריים באמצעות מציאות מדומה: אתר מצדה ומגדל דוד שבירושלים.
בהמשך ישיר לכך, כרים יחיא, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, הציג את הרצאתו 'שימור דיגיטלי לאתרים היסטוריים, מידול 3D של תחנת רכבת חיג'אז בעמק'. בהרצאה כרים הציג את תהליך העבודה על מידול מבנים היסטוריים הכולל סריקתם באמצעות צילום מרחפן, הזנת הצילומים ונתונים נוספים למערכת RC ולבסוף עיצוב סביבה וירטואלית במציאות מדומה. כל אלו מאפשרים בניית מודלים בתלת-מימד של המבנים.
יום העיון נחתם בהרצאתו המרתקת של פרופ' אייל בן-אליהו מאוניברסיטת חיפה 'אטלס דיגיטאלי ליהודי העולם העתיק (333 לפנה"ס – 640 לספירה)', בה הוצג תהליך העבודה והתוצרים של אטלס דיגיטלי חדש שעולה לאוויר מטעם מעבדת אליהו שבאוניברסיטת חיפה. האטלס מציג באופן ויזואלי את תפוצת יהדות העולם העתיק.

  • כל הרצאות יום העיון ב- Youtube (לצפייה)
  • חוברת התקצירים של יום העיון (הורדה)

יום העיון "חידושים בשימור מורשת" התקיים באופן מקוון בתאריך 23.12.2020.

 

המשורר שמרד – פרידה מנתן זך

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

ביום שישי, השישה בנובמבר 2020, הלך לעולמו המשורר, העורך, המתרגם וחתן פרס ישראל נתן זך, והוא בן תשעים שנה. הילד הברלינאי הארי זייטלבך, שעלה לארץ-ישראל עם עליית הנאצים לשלטון ולחם כקצין במלחמת השחרור, הקים בשנות החמישים המוקדמות את חבורת "לקראת" הספרותית, אשר הציעה מפנה אידיאולוגי ואסתטי בעולם השירה בן התקופה. חבורתו החלוצית של זך דגלה, לדברי החוקר הלל ברזל, "בהתרחקות משירי העת והעיתון, מן המליצה והארכאיזם שאינם במקומם", וקראה בגלוי ל"פתיחת השער לתרבות המערבית, בעיקר האנגלית, האמריקנית והגרמנית". החוקר ברזל הוסיף כי חבורת היוצרים שהתאגדה סביב דמותו של זך, ואשר בין חבריה הראשונים נמנו בנימין הרשב, אריה סיון ומשה דור, הביאה ל"מהפך של ממש" בעולם השירה המקומי, מעין "מהפך של מעטים, ששינו ברבות הימים את כל מהלכה של הספרות העברית".

החוקר דן מירון חיזק אף הוא רושם זה, בדבר המעמד הקנוני שרכש לעצמו זך בסצנת הספרות המקומית, כשכתב בשנת 1982, בעקבות זכייתו של זך בפרס ביאליק, כי "זך נעשה – לרצונו או בעל כורחו – למנהיג תרבות, שלא לומר גיבור תרבות, לא פחות מחיים נחמן ביאליק ברבע הראשון של המאה ומנתן אלתרמן בעשור שלפני הקמת המדינה ובשנים הראשונות שלאחריה. כבר אז היה זיכויו בפרס ביאליק רק בבחינת הטבעת חותם בשטר שכבר נפרע".

חבורת “לקראת” בקפה כסית, 1953 (מימין לשמאל:) יצחק לבני, י’ ליש, מקסים גילן, נתן זך ומשה דור. (מאוספו של יצחק לבני, יצירה ברשות הציבור)

חבורת “לקראת” בקפה כסית, 1953 (מימין לשמאל:) יצחק לבני, י’ ליש, מקסים גילן, נתן זך ומשה דור. (מאוספו של יצחק לבני, יצירה ברשות הציבור)

אותה מהפכה צורנית ותוכנית שהציע זך נגעה בעיקרה למאבק הבין-דורי ששרר בקרב יוצרי התקופה. שכן, הדור הצעיר, בהנהגתו של זך עצמו, קרא להשתחרר מכבלי החרוז והמשקל הנוקשים שבהם דבקו משוררים ותיקים כגון אברהם שלונסקי, לאה גולדברג – ובעיקר נתן אלתרמן. כך, בשנת 1959 פרסם זך הצעיר את מאמרו המכונן – "הרהורים על שירת אלתרמן" – אשר היווה, למעשה, קריאת תיגר מפורשת על המשורר הגדול בן התקופה, שאת כתיבתו, הכבולה למסגרות נוקשות של משקל וחרוז, תיאר זך כמאולצת, חסרת רגישות, ולוקה עמוקות בכנותה וביכולתה למסור רגשות. מאמרו החריף של המשורר הצעיר נתפס בעיני רבים מבני התקופה כמעשה תוקפני של ממש, וכמעין "רצח אב" אמנותי שביצע זך במשורר הוותיק.

כך, למשל, תיאר זך את שירתו של אלתרמן כמשועבדת ל"מרותה של סימטריה משקלית חדגונית", וקבע בהקשר זה כי "עוד לא היה בשירה העברית החדשה משורר חשוב שהמוסיקה של השיר שלו תהיה כל־כך רחוק מן הריתמים של הלשון המדוברת". הוא הוסיף וקבע כי ההלל שהורעף על שירתו החרוזה והשקולה של אלתרמן נובע בעיקרו מ"ההנאה הפרימיטיבית ביותר, המיידית ביותר, אולם גם הדלה ביותר, שרק אדם חסר־כישרון מינימאלי ליהנות מדקויות וגוני־הביטוי של הריתמוס האישיים יותר יכול ליפול לה לקורבן" .למען הסר כל ספק, קבע לבסוף המשורר הצעיר בארסיות כי "איני מכיר משוררים רבים אחרים בשירה העברית בת־זמננו ששירתם היא שכלתנית־מגמתית באותה מידה",  וכי "רק דלות יסודית של הרגש מסוגלת להסביר את ההפרדה שהריתמוס האלתרמני מפריד בין האדם לבין העולם".

אין צורך לציין כי דבריו הקשים של זך גררו במהרה תגובות רבות מצד יוצרים, מבקרים וקוראים בני התקופה. פרופ' דן לאור, אשר חיבר את הביוגרפיה המופתית של נתן אלתרמן, תיאר את שהתרחש:

"מאמרו הסנסציוני של זך עורר תגובות חריפות בקרב ציבור הקוראים, הקהילה הספרותית היתה מוכת הלם. היו אף מי שראו בדברים שכתב חילול השם ממש […] רשימתו של זך הייתה עבור אלתרמן מכה קשה, אולי המכה הקשה ביותר שספג מאז תחילתה של הקריירה הספרותית שלו […] ימים אחדים לאחר פרסום המאמר ביקש אלתרמן מיעקב אורלנד, ידידו הקרוב, לתאם ביניהם פגישה […] הפגישה נקבעה לאחד מימי השבוע בשעה ארבע אחר הצהריים. המקום – 'קפה כסית' […] אלתרמן ישב בירכתי בית הקפה, מתוח, חשדן, כשהוא מוצץ מקטרת ריקה. בדיוק בשעה ארבע הגיע למקום איש צעיר, חיוור, נבון למראה [..] אלתרמן קידם את פניו בנימוס, במין נדיבות של גביר שהיה מורגל בה […] 'עד כדי כך אלתרמן כלום?' – שאל אלתרמן – 'כלום, כלום, כלום? שום נקודת זכות? הכל כלום? הכל?' […] בינתיים הגיע למקום יוסיפון, ידידו הטוב של אלתרמן […] משהבין יוסיפון כי האיש היושב עם אלתרמן אינו אלא זך, זינק ממקומו, ולזך היה נדמה כי הוא הולך להרוג אותו.  'אתה אדיוט! זה אדיוט!' – צעק יוסיפון. אך אלתרמן היסה אותו: 'הלוואי זה היה אדיוט' […] אחר כך קם זך ממקומו, נפרד מאלתרמן ויצא מבית הקפה. לימים סיפר כי חש עצמו אדם שבור. אלתרמן הצטרף לשולחן של חבריו […] הוא נטל מן השולחן את הכוסית של הורוביץ, הערה אותה לגרונו, והפטיר: 'חכמן, הבחור הזה, אין מה להגיד. אבל הנימוקים שלו – לך תתווכח עם מתימטיקה'."

חבורת "מחברות לספרות" בבית הקפה קנקן, ברחוב דיזנגוף 13 בתל אביב, ראשית שנות הארבעים (מימין לשמאל: א"ד שפיר, ש' גינס, ד' פילר, אליהו טסלר, נתן אלתרמן, ישראל זמורה, צילה בינדר. (צלם: לא ידוע, יצירה ברשות הציבור)

חבורת "מחברות לספרות" בבית הקפה קנקן, ברחוב דיזנגוף 13 בתל אביב, ראשית שנות הארבעים (מימין לשמאל: א"ד שפיר, ש' גינס, ד' פילר, אליהו טסלר, נתן אלתרמן, ישראל זמורה, צילה בינדר. (צלם: לא ידוע, יצירה ברשות הציבור)

העימות הספרותי בין זך הצעיר לאלתרמן המבוגר זכה עם השנים למעמד מיתולוגי בספרות העברית, ונחשב עד היום לדוגמא הידועה ביותר למרד דורי בעולם האמנות. ואולם, חשוב להזכיר גם כי העימות המקצועי לא שיקף בהכרח עימות אישי, וכי הערכתו של זך למשורר הוותיק רק הלכה והתחזקה לאורך השנים. החוקר ניסים קלדרון ציין בהספד שנשא לזכרו של זך כי "אנשים לא יודעים שזך עשה עבודה מאוד חשובה בוויכוח עם אלתרמן, כי הוא קבע טון חדש, שהשירה העברית והתרבות כולה קנתה ממנו […] אבל הייתה לו הערכה עצומה לאלתרמן, היה לו תצלום שלו בחדר העבודה והוא המשיך לכתוב שירים על אלתרמן ולדמות פגישות איתו".

גם פרופ' לאור מדגיש את הערכתו הרבה של זך לאלתרמן, ומתאר מפגש מאוחר בין השניים:

"באחד הלילות של חורף 1962 ישב אלתרמן ב'כסית'  עם חבריו הטובים […] החבר'ה הצעירים ישבו בשולחן נפרד. זך, שהיה שתוי, קם פתאום ממקומו ולהפתעת חבריו התקדם לכיוון השולחן שלידו ישב אלתרמן, כרע ברך לפניו וחיבק את ברכיו. ואלתרמן, באופן קצת מוזר, הושיט יד וליטף לו את הראש".

זך עצמו העיד, בצורה אמנותית ומרגשת, על הכבוד הגדול שרחש לאלתרמן – למשל, בספר שיריו המאוחר "מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה" (2013), שם כתב בשיר שכותרתו ל"נתן א.":

אִם חָלילה פגעתי בךָ/ …/ ואתה עוד כואב, חלילה, אָחִי,/ דע, רק כתבתי על אחד התאומים/ וגם לָזֶה לא אִחַלתי אלא נִחוּמים/ כי קראתי את שירךָ על האֵם, האֲסוּפִי והנֵר./ אנא מְחַק מדבָרַי כל מִלָה ומִלָה/ שבהן צִעַרתִיךָ ואולי גם את עצמי./ כי המדֻבָּר, אחרֵי הכל, בַּאֲסוּפים/ וגם אִם איש מרעֶיךָ או רֵעַי לא יבין/ מֻבְטְחַני כי שנינו, איש וּכְאֵבו, מְבינים.

באוסף הספרות העברית בקומה ב' של ספריית סוראסקי תוכלו למצוא מהדורות רבות של ספרי השירה של נתן זך, וכן, חומר מחקרי, עיוני וביוגרפי רב אודות המשורר. כמו כן, באוסף "הספרים החתומים" של הספרייה מצויים עותקים ייחודיים החתומים על ידי היוצר: כמו, למשל, עותק חתום של ספר שיריו "צפונית מזרחית", המוקדש לחברו ידידיה פלס, וכן עותק חתום של ספרו "זמן וריתמוס אצל ברגסון ובשירה המודרנית", המכיל בתוכו את מאמרו הביקורתי אודות שירת אלתרמן.

  

לקריאה נוספת:

ברזל, הלל. תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו – כרך יב, שירת ישראל: מהפך פואטי                                 – נתן זך. בני-ברק: ספרית פועלים, 2018.

 זך, נתן. זמן וריתמוס אצל ברגסון ובשירה המודרנית. תל-אביב: אלף, 1966.

זך, נתן. מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, 2013.

זך, נתן. צפונית מזרחית – שירים. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, 1979.

לאור, דן. אלתרמן – ביוגרפיה. תל-אביב: עם עובד, 2013.

 

 

 

 

"הפרחח" מנווה צדק

פורסם בתאריך על ידי
6 תגובות

בשנת 1987 ליקט ופרסם אורי ניסן ברנר, מי ששימש בצעירותו כסגן מפקד הפלמ"ח, את זיכרונותיה של אמו החלוצה בספר: אמא, חיה ברוידא. עותק חתום מספר זיכרונות זה, אשר מהווה מסמך מרתק אודות החיים והחברה בארץ-ישראל של ראשית המאה העשרים, מצוי כיום בספריית סוראסקי ונגיש לעיון הקוראים. בתוך שלל התיאורים בספר אודות הוויי חייהם של בני העלייה השנייה ביפו ובירושלים מעניין במיוחד לאתר גם תיעוד קצר אודות התרשמותה של גב' ברוידא הצעירה מדמותו של שמואל יוסף עגנון, סופר מתחיל ואלמוני יחסית באותה תקופה, אשר נקלע אל חבורתה.

רבות כבר נכתב אודות כתביו וחייו הביוגרפיים של עגנון, חתן פרס הנובל לספרות לשנת 1966 ומגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה. מבחינה זאת, ידועה במיוחד הביוגרפיה המופתית מאת פרופ' דן לאור, חיי עגנון: ביוגרפיה, אשר התחקתה בדקדקנות אחר גלגוליו של היוצר, ואשר ניתחה את כתביו מן ההיבט הביוגרפי, הפואטי, הפסיכולוגי והלאומי. ואולם, בספר זיכרונותיה של הגברת ברוידא, אשר הלכה לעולמה בשנת 1977, זוכים הקוראים לאנקדוטה ביוגרפית זעירה ופחות מוכרת של עגנון,  אשר התרחשה בשנת 1912 לערך, עם פרסומו של אחד מסיפוריו הראשונים – והיה העקוב למישור – בהוצאתו של ידידו הסופר י.ח. ברנר, בעת ששהה עגנון הצעיר בארץ-ישראל. סיפור זה של עגנון, אשר זכה לאהדה רבה מצד הקוראים ואשר העלה את קרנו של היוצר בעיני המבקרים, משרטט טרגדיה גלותית קטנה אודות זוג יהודי חשוך ילדים. עגנון דאג למסור ולהקדיש עותק אחד ממהדורה ראשונה של יצירה זו לגב' חיה ברוידא, חלוצה מבנות העלייה-השנייה, אשר התגוררה באותה עת בירושלים ואשר נישאה שנה מאוחר יותר לידידו  ברנר.

    

בספר זיכרונותיה מתארת ברוידא את התרשמותה האמביוולנטית, בלשון המעטה, באותה עת מהסופר הצעיר והמבטיח:

"אני הייתי אז בירושלים והחלפתי מכתבים עם ר' בנימין. לאחד ממכתביו של ר' בנימין צירף עגנון פתקא אלי, על חתיכת נייר קרוע, ובאידיש: 'א פ'יינם גרוס פון ניט קין פ'יינם מענטש' ('ברכות של חן מאדם ללא חן'). על הפתקא עניתי במכתב ארוך לר' בנימין, וצירפתי תשובה באידיש לעגנון שעיקרה: מעולם לא היו לי עסקים עם אנשים לא הגונים […] את הפתקא של עגנון שמרתי זמן רב, ואולי זה המכתב היחידי ששמרתי מכל מכתביו שקיבלתי לאחר מכן, כי לא ניתן היה לקרוא את מה שכתב באותיות קטנטנות בעפרון, על גליונות גדולים של נייר רך סמרטוטי […] וצריך היה להוציא את העיניים על מנת לקרוא ולהבין. ולא היה שום טעם ושום ערך לשמור אותם. בשובי מירושלים ליפו, עמדתי עם כמה אנשים על יד רחוב בוסטרוס. עגנון ניגש אלי ושאל: את חיה ברוידא? שאלתי: מי אמר לך? ענה: לבי אמר לי.  נו, בשבילי הוא היה אבוד, כי לא היינו רגילים לאופן דיבור כזה בחבורה של אנשים כמו חיים יפה, אלכסנדר זייד ואחרים […] באותם ימים אפשר היה לפגוש את עגנון על כל מדרך כף רגל. מה היה גודל השטח בו הסתובבנו ביפו? על תקופה זו כתב עגנון ב"תמול שלשום". יש שם הרבה דברים בדויים שלא מצאו חן בעיני. מבחינה אישית עגנון היה מאוד לא סימפטי […] לא הבנתי את התנהגותו, וגם לא את כתיבתו. הוא היה מחזר אחרי ואחרי בחורות רבות, בעצם אחרי כולן. לא היתה לו ידידה אחת."

אותו עותק ראשון של והיה העקוב למישור, אשר מוען והוקדש על-ידי עגנון  לגב' חיה ברוידא הספקנית, התגלגל במרוצת השנים ומצא את דרכו אל ארכיון החינוך שבספרייתנו ונגיש כיום לעיון ולקריאה. כמו כן, עותק חתום מספר זיכרונותיה של הגב' ברוידא מצוי, כאמור, אף הוא בספריית סוראסקי, וזאת יחד עם חומר עיוני רב נוסף אודות עגנון, אשר השנה אנו מציינים יובל למותו.
     

 

 

פרויקט הדיגיטציה של ארכיון ספריית וינר

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

ספריית אלפרד וינר, שהיתה מורכבת מארכיון וספרייה, הגיעה מלונדון  לאוניברסיטת תל אביב בשנת 1979.
האוסף הארכיוני שהגיע אלינו היה מורכב מששה חלקים. גולת הכותרת של האוסף הם מסמכי אלפרד וינר, אשר נאספו בידי ד"ר וינר וצוותו, לפני, במהלך ואחרי המלחמה והשואה. האוסף מכיל פרסומים ומסמכים מקוריים על הפעילות האנטישמית בין שתי מלחמות העולם והתפתחות תורת הגזע והאידאולוגיה הנאצית, התכתבויות רשמיות של הרשויות הנאציות משנות ה-30 ומשנות ה-40, מסמכים רשמיים ממחנות ריכוז, עדויות שנגבו מיהודים במהלך ואחרי השואה ועוד.

ד"ר אלפרד וינר
ד"ר אלפרד וינר, היה עיתונאי וחוקר יהודי-גרמני, אשר פעל במסגרת
"האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית" וייסד את ספריית וינר – המוסד הראשון שעסק באיסוף וריכוז מידע ותיעוד על הנאציזם והשואה.
חשיבות המסמכים, ייחודם ותרומתם למחקר הם שהניעו אותנו לבחור בו כאוסף הראשון שיעבור דיגיטציה ויהיה נגיש לעולם כולו.

בשנת 2015, בתמיכת ועדת התביעות, ובעזרתו האדיבה של "יד ושם" התחלנו בדיגיטציה של מסמכי אלפרד וינר כחלק מפרויקט "ארכיון וינר המקוון". תהליך הדיגיטציה של הפרסומים והמסמכים כולל קטלוג, תיוג ותקציר, המועלים לקטלוג הספרייה עם קישור למקור. חשוב להדגיש שללא קשר לשפת המסמך, הקטלוג, התקציר והאחזור הנם באנגלית.

Testimony of Lucian Teitelboim
Testimony of Lucian Teitelboim

אוסף השופטת הדסה בן-עתו

בשנת 2015, קבלנו מהשופטת הדסה בן עתו חלק מארכיונה, הכולל מסמכים אשר נאספו על ידה במהלך מחקרה לספרה "השקר מסרב למות: הפרוטוקולים של זקני ציון". יחודו של תיעוד זה הוא במידע הרב ובמקורות הייחודיים על הפצת הפרוטוקולים ועל השימוש בהם כנשק נגד היהודים – ובעיקר על המאבקים המשפטיים שהתנהלו בנושא הפרוטוקולים בשוויץ ובדרום אפריקה ב 1934.

Vor dem Obersten Gerichtshof in Süd-Afrika

Vor dem Obersten Gerichtshof in Süd-Afrika נחום סוקולוב היה אחד מעדי התביעה במשפט גרהמסטאון

Legitimationskarte
Legitimationskarte ניתן לראות כרטיס כניסה ממוספר ומתוארך למשפט ברן.

בתמונה, ניתן לראות כרטיס כניסה ממוספר ומתוארך למשפט ברן. משפט חשוב זה, נערך בברן, שוויץ, בשנת 1934 לאחר שארגון נאצי חדש החל להשתמש בפרוטוקולים וחילק העתקים מהם בעצרת פומבית. היהודים המקומיים, שהבינו מה קורה מעבר לגבול בגרמניה, החליטו להעמיד לדין את הנאצים השוויצרים.

 

אחזור המידע

אחזור המידע מתבצע ממספר שדות: מחבר, כותר, נושאים (LC) והתקציר

  • חיפוש מונח/שם/מקום בתיבת החיפוש בדעת"א ושימוש במסננים על מנת למקד את החיפוש

         דעת"א > היכן בספריות > ספריית וינר : סוג חומר > חומר ארכיוני

תוכניות לעתיד

  • להמשיך בדיגיטציה ובהנגשת אוספי הארכיון, הן אלו שהגיעו מלונדון והן אלו שנוספו ונקווה שיתווספו לארכיון.
  • Word spotting – תוכנה שחוקרי הפקולטה למדעי המחשב מפתחים ומתאימים לארכיון שלנו, ומטרתה לאפשר לחוקר לערוך חיפוש ואחזור מידע לא רק בשדות הקיטלוג, אלא גם בקבצים הסרוקים עצמם.

יום עיון  – Information and Innovation, הספרייה למדעי החיים והרפואה, אוניברסיטת תל אביב, 15.11.18

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

יום העיון השנתי לקהילת המידענים הרפואיים, התקיים השנה בסימן חדשנות ויצירתיות בתחומי הפיתוח, היישום וההנגשה של המידע הרפואי עבור קהלי יעד שונים:  רופאים, חוקרים, מידענים יזמים וכמובן צרכנים.

יום העיון כלל שש הרצאות מרתקות מכל קצות הקשת של העוסקים בתחום החדשנות הרפואית, אשר נתנו לבאי הכנס טעימה קטנה בדבר הנעשה בחזית המחקר וקידום הטכנולוגיה הרפואית בישראל. מנהלי מרכזי מידע וחדשנות בבתי החולים הציגו תהליכי קידום המצאות ורעיונות רפואיים, מהרעיון אל הפועל. יזמים הציגו תהליכי פיתוח אפליקציות ניהול רפואי ומאגרי מידע לשימושם של רופאים וחולים כאחד. חוקרים הציגו התפתחויות וחדשנות בכלים לניתוח מידע רפואי הן עבור רופאים וחוקרים והן עבור צרכנים וחולים.

יום העיון נפתח בסקירה קצרה מאת ד"ר משה שמש, מנהל הספרייה הרפואית במרכז הרפואי ע"ש רבין  קמפוס בילינסון, על מרכז החדשנות שהוקדם זה מכבר בספריית בית החולים. המרכז משמש חממה לקידום ופיתוח רעיונות בתחום החדשנות בתהליך המבוסס על שני שלבים: בשלב הראשון רופאים, חוקרים ויזמים מתכנסים יחד ל"סיעור מוחין", אשר נועד לעודד תהליכי חשיבה ופיתוח בסביבה תומכת ואידיאלית. בשלב השני, ניתן להוציא את הרעיון אל הפועל על ידי בניית אב-טיפוס ראשוני שלו. ד"ר שמש שם דגש על חשיבותה של הספרייה כחלל רעיוני ופרקטי לקידום תהליכי יזמות וחדשנות, הכולל בקרבו הון אנושי, מידע מודפס ודיגיטלי וכלים להוצאת פרויקטים לפועל.

דר' משה שמש

לאחר מכן שמענו את הרצאתה המרתקת של פרופ' טליה מירון שץ, "על צרכני בריאות בעולם הדיגיטלי". פרופ' שץ סקרה את היתרונות הרבים הטמונים בעזרים דיגיטליים לשמירה על בריאות ועל אורח חיים בריא. לדוגמא: יכולת ניטור ופיקוח עצמי על מחלות כרוניות המצילה חיים ובמקביל חוסכת למערכות הבריאות מיליוני שקלים בשנה. אולם, קיימים חסמים תלויי גיל, נגישות, שפה ופחד מפני טכנולוגיה המונעים מצרכנים פוטנציאליים רבים להשתמש בה. פרופ' מירון שץ הדגישה את הצורך האקוטי בהבנת הפסיכולוגיה של קהל היעד, רופאים וצרכני בריאות כאחד, בעת תהליך עיצוב טכנולוגיה חדשה לשימוש.

פרופ' טליה מירון שץ

ההרצאה הבאה ניתנה על ידי דר' מיכל חורב, מהמעבדה ללמידה חישובית לתחום הבריאות ומדעי החיים בחברת IBM. דר' חורב הדגימה כיצד למידה חישובית על ידי טכנולוגיה מפותחת,  AI – Artificial Intelligence, יכולה לעזור לגורם האנושי להבין, לנתח ולחזות הסתברויות סטטיסטיות, בעידן בו כמות הידע הקיים מתנגשת עם היכולת האנושית להתמודד עמה. למידה חישובית מנפיקה מודלים של חיזוי אשר יכולים לעזור לרופאים לשנות את דרך פעולתם ובמקרים רבים, להציל חיים.

דר' מיכל חורב

פרופ' נועם שומרון, מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, חתם את החלק הראשון של הכנס בהרצאתו: "על מידע רפואי וטכנולוגיות מתקדמות בשירות המדע". פרופ' שומרון הינו חוקר ביטוי ובקרת גנים. הרצאתו סקרה את ההתפתחות הטכנולוגית הכבירה בעשורים האחרונים בתחום פיצוח הגנום האנושי. חלקה הראשון של ההרצאה כלל הסבר קצר אך מקיף על מבנה התא, תפקיד ה – DNA ומנגנוני הפעולה של ה RNA  בשכפול התא. לאחר מכן הציג פרופ' שומרון את ההתפתחות בטכנולוגיה המאפשרת כיום את קריאת הגנום האנושי, עבור כל אחד ואחד מאתנו. טכנולוגיה זו כמובן טומנת בחובה אינספור יתרונות אשר יאפשרו לנו יכולת מעקב, חיזוי וריפוי של מחלות שמקורן בשינויים גנטיים.

פרופ' נועם שומרון

חלקו השני של יום העיון נפתח בהרצאתה של גב' דורין ברבי, מנהלת מרכז ההמצאות והחדשנות הרפואית במרכז הרפואי רמב"ם. גב' ברבי סקרה את התהליך המרתק של הפיכת רעיון להמצאה תוך שימת דגש על  היבטיו השונים של התהליך מבחינה משפטית, כלכלית, בין לאומית וחברתית. המרכז הרפואי רמב"ם עושה כבר היום שימוש במדפסת תלת- ממד להוצאות רעיונות אל הפועל וחלק מהמוצרים אף משווקים באופן פרטי, בשלב זה מחוץ לגבולות ישראל (בעיקר עזרים אורתופדיים).

גב' דורין ברבי

את יום העיון חתמה הרצאתו של ד"ר אורן פירסט, מייסד שותף בחברת Medivizor  אשר הציג את פעילותה של החברה בהנגשת מידע רפואי לחולים במחלות קשות. ד"ר פירסט הדגיש את החשיבות שבהתאמת מידע מדויק וספציפי לכל חולה וחולה, על מנת להציג את אפשרויות הריפוי הטובות ביותר העומדות בפניו. כך לדוגמא, חולה בסרטן מסוג X יוכל לפנות לאתר החברה, לספק את כל המידע הקליני שיש בידיו ולקבל משוב הכולל: הסבר כללי על המחלה, הסבר על המקרה האישי שלו, סקירת הטיפולים ודרכי הטיפול המומלצות ולבסוף, רשימת המחקרים והניסויים התרופתיים התואמים את מצבו הנערכים ברחבי העולם.
דר' אורן פירסט

תודה רבה למשתתפים שהגיעו ולמרצים.

רשמה: שירי בירנבוים.

 

מדעי הרוח הדיגיטליים (DH) בספרייה – מדריך מעשי

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

רשימה שניה

קבוצת העבודה העוסקת בDH ובמורשת דיגיטלית במסגרת האיגוד האירופאי של ספריות המחקר (LIBER) מהווה חלק מהותי בהגשמת חזונו של האיגוד לקידום אוריינות מידע, כלים ושירותים דיגיטליים. כחלק מהמאמץ להנגיש את התחום לספריות המחקר יוצרת הקבוצה סדרה של רשימות קריאה עדכניות ומפורטות לשימושם של ספרנים המעוניינים לקדם את הנושא. רשימת הקריאה המומלצת הראשונה, אותה סקרתי בפוסט קודם, התמקדה במדיניות. הרשימה השנייה עוסקת בשיתופי פעולה בין הספריות לקהילות המחקר.

התפתחותם המתמשכת של מדעי הרוח הדיגיטליים מביאה עמה שינוי בתפקידם של ספרני מדעי הרוח והספריות האקדמיות בתחום. הכותבים מדגישים ששיתוף פעולה יעיל ואיכותי בין חוקרים מהתחום לספריות ולספרנים הוא תנאי בסיסי למיצוי האפשרויות החדשות שDH פותחים בפני האקדמיה. אולם יצירת שיתוף פעולה כזה אינה פשוטה. כיצד יוכלו הספריות לאתר את החוקרים בתחום? ואיך ידאגו הספריות לכך שהחוקרים הרלוונטיים יגיעו אליהן ויהיו מודעים לפעילותן? מהי הדרך הטובה ביותר לטפח ולשמר את הקשרים הללו?

  1. The Digital in the Humanities: An Interview with Bethany Nowviskie

בראיון זה נטען ששדות הידע של מדעי המידע והספרנות נושאים בחובם תועלת רבה למדעי הרוח הדיגיטליים. ואכן, תפקידן המקצועי של הספריות כמארגנות, אוצרות ומנגישות מידע באמצעות כלים ואסטרטגיות כגון דיגיטציה, יצירת מטאדאטה עשיר, כלי גילוי וויזואליזציות הופך אותן למהותיות עבור החוקרים בתחום. תפקידים אלו הם היוצרים ומבססים את הקשר בין הספריות לחוקרים בעידן הדיגיטלי והנותנים משנה תוקף לחשיבותן של הספריות כשותפות למחקר.

  1. Communicating New Library Roles to Enable Digital Scholarship: A Review Article, John Cox

מאמר זה עומד על חשיבותה של הטרמינולוגיה שבה משתמשות הספריות בעידן הדיגיטלי. יש להקדיש מחשבה רבה לבחירת אוצר המילים ואופן הצגת הספרייה, החל מבחירת שמות התפקידים או קבוצות העבודה ועד לכתיבת המדיניות והחזון המוסדי. בראש ובראשונה כדאי שהספרייה תציג את עצמה כשותפה בתהליך המחקר, ולא כנותנת שירותים או כגוף תומך מחקר. בכדי למצב את עצמן כגוף מרכזי במחקר הדיגיטלי על הספריות לאמץ אסטרטגיית שיווק ותקשורת מוקפדת, שתיצור תפיסה חדשה של תפקידן. הספריות צריכות להציג את עצמן כגוף חדשני שאינו חושש מהתנסויות חדשות ומטכנולוגיות מתקדמות ולשדר תחושה של ביטחון ומקצועיות.

  1. No Half Measures: Overcoming Common Challenges to Doing Digital Humanities in the Library, Miriam Posner

Digital Humanities in the Library isn’t a Service, Trevor Munoz

גם שני המאמרים הללו מדגישים את חשיבותה של השפה. מחקרים ב DH  דורשים מהספרייה למלא תפקיד של שותפה במחקר, ולא של תמיכה או מתן שירות. המאמרים מציגים אתגרים והזדמנויות העומדים בפני ספריה העוסקת ב DH ומנתחים גורמים נפוצים להצלחה או לכישלון. אחת המסקנות המרכזיות היא שתמיכה מוסדית, לצד פתיחות לשיטות עבודה ומודלים חדשים הם גורמים מהותיים להצלחה.

  1. Evolving in Common: Creating Mutually Supportive Relationships Between Libraries and the Digital Humanities, Micah Vandegrift & Stewart Varner

מאמר זה שב ומדגיש את הצורך ביצירת שיתוף פעולה פורה, מתמשך ויעיל בין הספרייה לחוקרי DH . על הספרייה לפעול כשותף שווה במערכת היחסים הזו, ולא לחשוש להציג ולשווק את עצמה ככזו. חללי הספרייה גם הם מהווים גורם מהותי בבניית מערכת היחסים, משום שהם זמינים, גמישים ומאפשרים מגוון פעילויות ומפגשים רלוונטיים.

  1. Building Capacity for Digital Humanities, ECAR Working Group

נייר עמדה זה ממפה קטגוריות להערכת מוכנותם של מוסדות לDH ומציע דרכים אפקטיביות להתקדמות. הכותבים סוקרים גישות שונות לשיתוף פעולה ומדגישים את החשיבות של ההקשר המקומי, המתבטא במשאבים הזמינים, בסביבת המחקר הקיימת ובמטרות האסטרטגיות שהמוסד מגדיר לעצמו. כשלב ראשון בבניית האסטרטגיה הספרייתית מומלץ לבצע סקר הערכת צרכים בקרב החוקרים הרלוונטיים.

  1. Research Libraries & Digital Humanities Tools, RLUK

דוח זה מציג סקר שנערך בספריות המחקר בבריטניה וממפה מגוון רחב של מודלים וגישות ליצירת, ארכוב, אצירה ושימור של כלים למחקר בDH. הסקר מחזק מסקנות שהובאו במחקרים אחרים הנסקרים ברשימה זו, ובראש בראשונה את הדגש על חשיבות ההקשר המקומי ואת החשיבות הסמנטית והמהותית של המעבר ממתן שירות לתפקיד של שותף פעיל ומהותי במחקר.

  1. Digital Humanities In the Library / Of the Library, Caitlin Christian-Lamb, Sarah Potvin & Thomas Padilla

האתר המוקדש לDH מטעם איגוד ספריות המחקר האמריקאי (ACRL) הקדיש פוסט ובו קישורים רבים לבחינת נושא שיתוף הפעולה במחקר. אחד המאמרים שואל האם ספרני DH צריכים לפעול בתוך הספרייה, ובוחן כיצד מודלים של עבודת ספרן המוטמעת בפקולטה עצמה יכולים לסייע במיצוב הספרנים כשותפים אקטיביים במחקר. מאמר אחר מתרכז בחשיבות שבהפצת שירותי ומיומנויות הספרייה בקרב החוקרים, במיוחד בהקשר למטאדאטה, המהווה את לב ליבו של כל פרויקט DH .

  1. The Reciprocal Benefits of Library Researcher-in-Residence Programs, Virginia Wilson

מאמר זה טוען כי קידום מחקרים המתבצעים בספרייה עצמה ובחסותה יעצימו את התרבות הארגונית-מחקרית של הספרייה ויטמיעו דפוסים של שיתוף בין הספרייה לחוקרים.

  1. Digital Humanities: What Can Libraries Offer? Shun Han Rebekah Wong

מחקר כמותי הבודק את שמות מחברי מאמרים בDH  ודרכם את מעורבות הספרייה בשדה המחקרי. הכותבת מציגה את הספריות כמהותיות למיצוי הפוטנציאל של מחקר DH, אך גם מכירה במורכבות של יצירת שיתופי פעולה ובאתגרים המאפיינים אותם.

  1. Special Report: Digital Humanities in Libraries, Stewart Varner and Patricia Hswe

סקר זה, שנערך ב2016, משקף חוסר וודאות ביחס לדרך שבה על הספריות להשתלב בפעילות הגוברת בשדה הDH. הספריות שנסקרו הדגישו שוב ושוב את חשיבותה של גישה מעורבת, זמישה ורספונסיבית המתעלת את חוזקותיה הקיימות של הספרייה לטובת יצירת שיתופי פעולה וקידום המחקר בתחום.

  1. The Research Librarian of the Future: Data Scientist and Co-investigator

מאמר זה מטעם הLondon School of Economics בוחן את התפקידים החדשים של הספרנים וההזדמנויות העומדות בפניהם. מתן מענה על דרישות מחקריות חדשות (לדוגמא, טיפול במטאדאטה) יצירת שיתופי פעולה – על הספרנים לבדוק באופן אקטיבי מהם החוסרים בידע של החוקרים וכיצד החוזקות של הספרייה עשויות לסייע בגישור עליהם. לצורך כך יש לשים דגש על גישה אסטרטגית ועל הנעת הצוות להכשיר את עצמו בנושאים אלו ולשדרג את יכולותיו.

מעניין לשים לב לכך שנושאים דומים חוזרים בכל הספרות הנכתבת על הנושא. המיומנויות המקצועיות האצורות בספריות מהותיות למחקר בDH, ולכן התחום טומן בחובו פוטנציאל גדול לצמיחה והתפתחות. ניסוח מחדש של תפקידים ומטרות יעזור לשווק אותם כרלוונטיים לחוקרים בתחום; שיתוף פעולה אסטרטגי תוך מוכנות להקצאת משאבים הם גורמים מהותיים בהגשמת הפוטנציאל הזה.DH  הוא כבר לא תחום חדש, אבל עדיין יוצא דופן מבחינת האתגרים וההזדמנויות שהוא מעמיד בפני הספריות. הספריות צריכות להיות זמישות ופתוחות לשינוי, ניסוי וטעייה בכדי להצליח ביצירת שיתופי פעולה פוריים.

שתי רשימות קריאה נוספות כוללות מחקרים ומאמרים רבים בתחום –

הפוסט הבא שלי יסקור את רשימת הקריאה המומלצת השלישית העוסקת בבניית וטיפוח כישורים ומיומנויות ספרניות-מקצועיות רלוונטיות לDH.

הייתם מוסרים את מפתחות ביתכם לזר? ומה לגבי המידע הפרטי שלכם?

פורסם בתאריך על ידי
2 תגובות

היום, 28/1 מצוין במדינות רבות בעולם יום פרטיות המידע והגנתו. מטרתו של יום זה היא לעורר מודעות להגנה על פרטיות ונתונים. כיום, כאשר אנו חיים בעידן ה-BIG DATA קל לחברות לכרות מידע מבסיסי נתונים, לנתח את ים הידע הנאסף במהירות, להפיק מנתונים אלה תובנות אודות תבניות המניעות את עולמנו, וכך לצפות מהומות או לנבא התפרצות מגפות. למה אם כך יש צורך במודעות לפרטיות? הצורך במודעות לפרטיות המידע רק גדל כיוון שאסור לנו לשכוח מאין באו שלל הנתונים עליהם מתבסס ה-BIG DATA ואילו עוד שימושים יש למידע זה בדרך.

היום, כשלכולנו נייד בקצה היד, כל תהליך איסוף המידע, פיענוחו והפצתו הפכו קלים וזולים. מהפכת המחשוב שעבר העולם הקטינה את המחשב והפכה אותו למהיר. לשם השוואה – מערכת הניווט של חללית אפולו, פאר היצירה של אותה תקופה שקלה 32 ק"ג וזיכרון העבודה שלה היה 64KB RAM. בימינו הטלפונים שוקלים פחות מ- 200 גר', וזיכרון העבודה שלהם הוא בממוצע 4GB RAM, פי 64,000. מקצה היד שלנו זורם המידע אל מחשבי הענן שגודלם וכוחם המשותף כבר בלתי נתפס. כוח המחשוב המשותף של מחשב סריגי שכזה, מאפשר, כאמור, פתרון בעיות המטרידות את האנושות כמו חיזוי מגפות, אסונות, שאלות מסובכות כמו קיפול חלבונים ומציאת תרופות חדשות. אבל יש לו גם צד מסחרי.

בעבר כדי למכור מוצר, נאלצו המוכרים לכתת רגליהם ולעבור בין לקוחות, או לנחש היכן יקבל בית העסק שלהם חשיפה – היכן למקם חנות, והיכן לפרסם אותה: זמן שידור באמצעי התקשורת המוקדש לפרסום קצר ויקר וכך גם מודעות בעיתונים. גם הסתמכות על מובילי דעה כאמצעי פרסום היא בעייתית, כיוון שהיא מצריכה איתור שלהם, ומידה רבה של שכנוע ותקציב כדי שיפעילו את השפעתם ויפרסמו את המוצר. תהליך יקר ואיטי. היום, כאשר כולנו מחוברים לרשת האינטרנט, כל המכשירים המחוברים לרשת אוספים מיליוני טרה-בייטים של מידע ושולחים אותם בחזרה לענני המחשוב. משם הם נאספים ונמכרים על ידי חברות לכל מי שמוכן לשלם.

עולם זה של מסחר במידע הפרטי שלנו מתנהל הרחק מעל ראשינו, ואנו נהנים רק מפירורים הניתנים לנו כדי שנמשיך לספק אותו. בכל פעם שהזדהינו למערכת כלשהי, הצטרפנו למעשה למאגר המידע של אותה חברה, והתחלנו לתת לה פרטים אישיים עלינו. בתמורה מבטיחה לנו אותה חברה שתספק לנו שירות או מוצר מותאמים יותר לצרכינו, הטבות ופינוקים שונים בדמות הנחות למשל. מצד שני, מרגע שמסרנו את אותו מידע פרטי, איבדנו שליטה עליו. כל עוד אנו לקוח שנכנס לחנות, רכש מוצר ולא הזדהה, החנות יכולה לדעת רק שלאותו מוצר יש ביקוש. מרגע שהשתמשנו באמצעי זיהוי כלשהו המחבר אותנו הצרכנים למוצר, החברה יכולה להמשיך ולנסות למכור לנו מוצרים נוספים שלדעתה אנו צריכים: קניתם חולצה? רוצים גם מכנסיים, גרביים ונעליים? אולי תרצו משהו משותפינו המוכרים גם תיקים? תוכלו לקבל גם הנחה עבור רכישת נוספת בחנויות אחרות במועדון הלקוחות שלנו. נשמע מוכר?

את הקופאית המנסה למכור לנו עוד כמה מוצרים לא נחוצים כולנו מכירים. גם את הקופונים "המותאמים אישית" שמגיעים כל העת. אבל כמה מכם שמו לב להצהרת הפרטיות של האפליקציות? כמה שמו לב לרשימה הארוכה של הרשאות שאפליקציות שונות מבקשות לשימוש בטלפון הנייד? כמה מכם אישרו אותן מבלי לעצור שנייה ולחשוב למה? למה אפליקציה אחת צריכה לדעת אילו אפליקציות אחרות מותקנות על הטלפון? למה אפליקציות שבינן לבין מיקום גאוגרפי אין כל קשר, צריכות לדעת היכן אנחנו ולאילו רשתות WIFI התחברנו? קל להבין מדוע אפליקציות כמו WhatsApp צריכות גישה לרשימת אנשי הקשר שלנו, אבל למה אפליקציה להזמנת מונית צריכה להכיר אותם או מדוע היא צריכה גישה ללוח השנה שלנו? אנו צורכים את האפליקציות הללו אך רובנו לא שמים לב, ובלי משים מאשרים לאפליקציות לאסוף עלינו מידע פרטי. לעומת זאת האפליקציות, מצהירות בהצהרת הפרטיות שלהן כי מידע שאנו מוסרים להן מרצוננו הוא רכושן ויתכן שמידע זה יועבר גם לגורם שלישי. וכך לא רק הרגלי הקנייה שלנו הופכים לרכושן, גם תמונות שאנו משתפים, סטטוסים שפרסמנו, וכל פרט מידע אחר שפרסמנו הוא שלהן ויכול לעבור הלאה לגורם שלישי.

מיהו אותו "גורם שלישי"? מדובר בחברות מסחריות אחרות המשלמות עבור המידע, אבל לא רק. לעיתים מדובר בגורמים ממשלתיים הדורשים מחברות להעביר להן מידע על הגולשים מסיבות ביטחוניות, כמו מניעת פשע או טרור. גם כאן ההגדרות בעיתיות. במשטרים טוטאליטריים המנסים לשלוט במידע שמקבלים אזרחיהן ובמידע העובר ביניהם, ברור לנו שהממשלה המאזינה לאזרחיה ויודעת עליהם הכל. אבל אסור לשכוח שגם ממשלות מערביות עלולות לגלוש במדרון החלקלק של מעקב אחרי האזרחים, כדי להטות את דעת האזרחים לדעה הרצויה לממשל.

כאשר כל המערכות סביבנו מחוברות לרשת האינטרנט, לא מעשי שנתנתק לחלוטין. אבל מה כן אפשר לעשות?

  • היו מודעים לזכותכם לפרטיות ואל תמסרו מידע אישי מיותר. הוא שווה לקמעונאיות הרבה יותר מאשר קופסת השוקולדים ביום ההולדת וכל ההנחות שתקבלו בעזרת הקופונים, ושווה יותר מכל יתרון בכל אפליקציה.
  • אל תתפתו להשתתף בשאלוני רשת חביבים המחייבים כניסה עם חשבון גוגל או פייסבוק. הפרופיל שלכם שווה הרבה יותר מהידיעה מה פירוש אותיות שמכם באלפבית הרוני, איזו חיה הייתם בגלגול הקודם או כמה אתם חכמים.
  • קחו לכם מספר דקות ועברו על רשימת ההרשאות של כל אפליקציה בטלפון הנייד. אם הטלפון מאפשר – כבו כל הרשאה מיותרת. כמובן שמיד תוזהרו שהאפליקציה עלולה לא לפעול בלי ההרשאה הנסגרת, אך לא צריך להיבהל. הרוב יפעל גם בלי ההרשאות המיוחדות, ומה שלא ניתן תמיד לאישור מחודש.
  • הגדירו חשבונות כפרטיים ברשתות החברתיות, כך שרק מי שתאשרו יוכל לראות מה שיתפתם.
  • קיבלתם פנייה או שיחת טלפון מגורם לא מוכר ולא רצוי – חסמו אותו.
  • פנו למפתחים אם אפשר ודרשו לדעת – לאן הולך המידע. שימו לב גם לשינויים בהגדרות הפרטיות ופנו לחברות. תלונות גולשים גורמות לחברות לשמור טוב יותר על פרטיות תוכן הגולשים.

זכרו תמיד שהמידע האישי הוא שלכם. בדיוק כמו מפתחות הבית או הרכב. גם אותם לא תמסרו לזרים בלי לדעת למה. קחו את היום להתחיל לקחת בחזרה את המושכות אליכם.

"סמלים ואמבלמות" (Symbola et emblemata)

פורסם בתאריך על ידי
3 תגובות

אנו שמחים לבשר על תרומה ייחודית וחשובה שהתקבלה לאחרונה, לאוסף הרברט כהן לספרים נדירים בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי.
הספר, Symbola et emblemata (סמלים ואמבלמות), מאת יוהכים קמרריוס, (1534-1598 Joachim Camerarius), נתרם ע"י גב׳ אירנה היימן, מעיזבונו של בעלה המנוח וולטר היימן מציריך. התרומה התאפשרה בזכות תיווכה ועזרתה של גב' תמי מנור פרידמן שטיפלה בעיזבון ויזמה את הקשר עם אוניברסיטת תל אביב, של ד"ר תמר צ'ולקמן מהחוג לתולדות האמנות (חוקרת אמבלמות), ושל תמר אברמסון מלגאית ותלמידת תואר שני בחוג לתולדות האמנות שיצרה את הקשר הראשוני בין הצדדים.

ל"סמלים ואמבלמות" היתה השפעה עצומה החל עם פרסומו הראשון (1590-1598) והספר זכה ליותר משבע הוצאות ותרגומים.
העותק שנתרם לספריה – השלם ביותר המוכר, במצב השתמרות מעולה וללא כל פגם! – הוא המהדורה של מיינץ משנת 1668. אין כל ספק בחשיבותו של הספר ללימודי אמבלמות (שילוב בין תמונה וטקסט שמגלמים יחד מסר פוליטי, דתי, חברתי ו/או תרבותי), מחשבה אינטלקטואלית, התפתחות מדעי הטבע, כמו גם למחקר האמנות, הספרות והמחקר ההיסטורי והמדיני של גרמניה.
מחבר הספר, יוהכים קמרריוס, היה רופא ובוטניסט מנירנברג ובנו הבכור של ההומניסט הצפוני החשוב ביותר אחרי ארסמוס מרוטרדם: יוהכים קמרריוס האב (1500-1574).
הספר הייחודי הזה, שיצא לאור לראשונה בין השנים 1598-1590הפך עד מהרה, בזכות ההוצאות והתרגומים הרבים שלו שתרמו לתפוצתו העצומה, לרב מכר של הזמן ההוא ולאחד הכתבים החשובים והמשפיעים ביותר בתקופתו.

קמרריוס משלב בספרו בין מדעי הטבע לסוגה האמבלמטית, ובכך ייחודו. הספר, מעין "קטלוג של הטבע" מכיל כ-400 אמבלמות, דרכן מציג המחבר את תמונת הידע והפרשנות של הטבע, כפי שהובן במאה ה-16 ובחלוקה לארבעה חלקים (centuriae): (1) על הצמחים/ (2) על ההולכים על ארבע/ (3) על ציפורים ובעלי חיים אחרים החיים באוויר/ (4) על יצורים ימיים, לטאות, צפרדעים ושבלולים.
החלוקה לסוגים השונים מציגה מחד, חקירה שיטתית של הטבע ומאידך, קונטמפלציה מורליסטית על הבריאה של האל ("ספר הטבע"). בטקסט המלווה את האמבלמות, קמרריוס פורס את הידע הזאולוגי הנשען בין היתר על טקסטים עתיקים של אריסטו, אפלטון, פליניוס ואחרים, לצד מוסר השכל מורליסטי ופירושים אמבלמטיים שונים. הוא מזמין את הקורא להתייחס לטבע כאוסף עשיר של אמבלמות שהבורא יצר עבור האנושות. התפקיד הניתן אם כן לקורא, הוא לפרש את האמבלמות כעדות לכוח הבריאה והיצירה של האל.
אוצר נדיר זה, הן מבחינה אינטלקטואלית והן מבחינה אמנותית – עומד לרשות חוקרי האוניברסיטה וניתן לצפות בו בתיאום מראש, באוסף הספרים הנדירים בקומת האוספים, בספרייה המרכזית.

גירסה דיגיטלית של הספר>>

המידע באדיבות ד"ר תמר צ'ולקמן, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל-אביב.

מדעי הרוח הדיגיטליים – יום עיון ראשון בספרייה המרכזית

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

 

עם תחילת שנת הלימודים חנכנו בקומת הגלריה את "הספרייה הדיגיטלית" – מרחב למידה חדש ובו חללי למידה והוראה מגוונים, המצויידים בעזרים טכניים מתקדמים. פתיחת המתחם החדש משתלבת בחזון הכולל שלנו, הרואה את הספרייה כגורם מרכזי בהפצת אוריינות מידע, בתמיכה במחקר ובהוראה ובהנגשת מידע איכותי לקהל המשתמשים האוניברסיטאי. ככזו, הספרייה מחוייבת גם לקידום כלים טכנולוגיים בהוראה ובמחקר, אליהם נהוג להתייחס כאל "מדעי הרוח הדיגיטליים".

ברוח זו קיימנו ביום שני ה27.11 יום עיון קצר בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים תוך התמקדות במאגר מידע חדש שהספרייה רכשה עבור קהילת האוניבברסיטה – Eighteen Century Collections Online. כריס יוטון מחברת גייל, המו"לים של המאגר ושל מאגרים נוספים הקיימים באוסף הספרייה, דיבר על החומרים הכלולים במאגרים שרכשנו והציג דוגמאות לחיפושים מושכלים. הוא הרחיב בדבריו גם על כלים מעולם מדעי הרוח הדיגיטליים המוטמעים במאגרים, כגון תצוגות אינפוגרפיקה של מעקב אחר שכיחות מילים, יצירת ענני מונחים, OCR וכדומה. כדי להמחיש את השימוש המעשי בכלים אלו, כריס הציג מחקרים שנעשו בעזרת המאגרים השונים של החברה מתוך גישה של מדעי הרוח הדיגיטליים. כלים אלו אפשרו, למשל, לבצע השוואות סגנוניות בין מחזותיו של שייקספיר למחזותיו של מארלו, וזאת על מנת להכריע לגבי זהות המחבר של כתבים נתונים בספק. חוקרת אחרת מיפתה התכתבויות דיפלומטיות מתקופת הנרי השמיני וכך הצליח לזהות "מרגלים" מתוך רשת הקשרים וסגנון הכתיבה שלהם. מחקר מלהיב המתבצע בימים אלו מוקדש ל"חילוץ" שירה שהתפרסמה אך ורק בכתבי עת ולכן לא הייתה ידועה או נגישה לחוקרים בני זמננו.

פרופ' איימי סינגר מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה הציגה את הנושא מנקודת המבט של החוקר המבקש לנצל כלים דיגיטליים בעבודתו. היא דיברה על הפער הלא מתועד בין הממצאים הראשוניים העומדים בבסיס המחקר לבין התוצר – ספר או מאמר. האם יש דרך לתעד את תהליך העבודה, לשתף את תוצרי המשנה שלו או לעבוד בצורה שיתופית? זו נקודה מעניינת וחשובה לה ניתן יהיה, אולי, למצוא פתרונות תוך שימוש בכלים מעולם מדעי הרוח הדיגיטליים. פרופ' סינגר הציגה את הפרוייקט המקוון בו היא מעורבת יחד עם קבוצה של חוקרים נוספים – Open Ottoman. זהו פורטל המאגד מקורות (בעיקר דיגיטליים) ללימוד העולם העות'מני, הדרכה לשימוש בהם ושיטות עבודה מומלצות. בפורטל גם ניתן למצוא קישורים למאגרי מידע רלוונטיים לצד סקירה ביקורתית שלהם.

גילה מיכלובסקי, מנהלת ספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה, הציגה את פרוייקט הדיגיטציה של מסמכי אוסף וינר המתבצע בספרייה. אל המסמכים הסרוקים, לצד רשומות ביבליוגרפיות מפורטות, ניתן להגיע מכל מחשב בעולם דרך חיפוש בדעת"א. כמו כן, ניתן להוריד את הקבצים הדיגיטליים עצמם ואת הרשומות המלוות אותם ללא הגבלה.

לסיכום, פיטר פוסטר מחברת גייל סקר את התוכניות העתידיות של החברה לקידום התחום. לפי מחקרים מעודכנים, 90 אחוזים מהמשתתפים בקהילה דיגיטלית כלשהי הם פאסיביים לחלוטין, 9 אחוזים תורמים ומעשירים את המידע בצורה ספורדית ורק אחוז אחד אחראיים לרוב התוכן המיוצר בקהילה. בהתאם לכך, גייל מחוייבת להנגיש כלים מעולם מדעי המחשב לקהילת החוקרים במדעי הרוח בצורה ידידותית וקלה לשימוש על מנת לאפשר גם לאלו שאין להם רקע בעולם מדעי המחשב להעשיר את הפרקטיקה המחקרית שלהם, להצטרף לאחוז המשתתפים האקטיביים ולתרום לעולמות התוכן הרלוונטיים באופנים חדשים.

להתראות ביום העיון הבא!

 

כך התחיל המסע שלנו לגילוי ראשית החינוך העברי בארץ ובתפוצות

פורסם בתאריך על ידי
4 תגובות

לפני למעלה משנה התחלנו בארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה , בפרויקט דיגיטציה להצלת החומרים העתיקים שלנו, אשר נמצאים במצב של התפוררות וכיליון.
האוצרות ההיסטוריים הללו הם מהעשורים הראשונים של המאה הקודמת, והם בעלי ערך מחקרי, היסטורי ותרבותי עצום. ההחלטה להתחיל בפרויקט התממשה בעקבות פגישות עם מנהלת הארכיון והספרייה המרכזית, ד"ר נעמה שפטלוביץ, ונבעה מההבנה שחומרים מסוימים שלא נסרוק כעת, סופם שלא ישרדו בעוד מספר שנים ובעצם ייעלמו מדפי ההיסטוריה לעד. על פרויקט הסריקות אמון צוות ארכיון החינוך; נעמי ריפתין, אלונה מנדלסון ואלה טרומנשלייגר.
תוך כדי התהליך של סריקת החומרים הגענו לסריקת חומר מיוחד במינו – גיליונות כתב העת של רשת בתי הספר המפוארת אשר פעלה במרכז ומזרח אירופה (וגם בארצות נוספות), רשת "תרבות".

בבתי הספר של "תרבות" לימדו מיטב המחנכים את האוכלוסייה היהודית לעברית ובעברית, ובעצם היוו את החינוך העברי בגולה, השומר על שפת היהודים ומסורתם. אחת המטרות של רשת "תרבות" הייתה להכשיר את תלמידיה לתרום לעמם בעתיד, הכשרה לחיי חלוציות, עשייה ויצרנות.

בירחונים של רשת "תרבות". נידונו בעיות השעה מרחבי מרכז ומזרח אירופה. חוקרי חינוך בעלי שם מאותה התקופה נהגו לפרסם בגיליונות מאמרים בנושאי חינוך שונים, וועידות, כנסים וישיבות של הרשת, נסקרו גם הם. הכרכים של כתב העת שסרקנו הם משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 והם במצב קריטי של התפוררות.

אנו מביאות בפניכם שתי דוגמאות לפרסומים מהירחונים:
בירחון י"ב בכסלו, תרצ"ד, 1933, נכתב כי השפה העברית הולכת ומתחזקת ובוגרים רבים של רשת "תרבות" מדברים בעברית. מצויין גם כי בשנת 1933, עם עלייתו של היטלר לשלטון, רבים הפסיקו לדבר בשפה הגרמנית כמחאה לשלטונו והעדיפו לדבר בעברית.

                

דוגמא נוספת היא מירחון ד' באלול, תרצ"ד, 1934, ביום מותו של המשורר חיים נחמן ביאליק התפרסם הספד מרשים לזכרו.

מקור מרתק נוסף שסרקנו בפרויקט הסריקות הינם המסמכים של וועד החינוך שפעל לפני קום המדינה ותפקד כגוף שקדם למשרד החינוך. וועד החינוך הוקם בשנת 1913 בעקבות אירועי "מלחמת השפות" אשר בסיומה הוחלט ללמד בכל מוסדות החינוך בארץ בשפה העברית.
וועד החינוך איחד את מערכת החינוך תחת סמכות מינהלית מרכזית אשר החליפה את השליטה של הסתדרות המורים בחינוך העברי בארץ.
הוא תפקד עד שקמה מדינת ישראל ונוסד משרד החינוך. היו בוועד מעצבי החינוך בראשיתו, כמו מנחם אוסישקין ודוד ילין. מרכז הוועד ישב בירושלים, לצד המוסדות הציוניים. וועד החינוך טיפל בסוגיות השונות של מערכת החינוך ביישוב העברי.

הדוגמא הראשונה שאנו מציגים לפניכם היא מסמך ובו תקציב מחלקת החינוך לפי הצעת וועד החינוך לשנת תרפ"ט, 1929, ובו ההוצאות וההכנסות לאותה שנה.  שימו לב לגופים המשתתפים, ביניהם: פיק"א, ממשלת ארץ ישראל, הגימנסיה הרצליה ובית הספר הריאלי.

             
הדוגמא השנייה היא פרוטוקול של ישיבת וועד החינוך מ-יט' בכסלו, תרפ"ח, 1928 שנוהלה ע"י הגב' הנרייטה סאלד והשתתפו בה אנשי חינוך, ביניהם: הגב' שושנה פרסיץ, מר א. מ. ברכיהו, וד"ר י. מהרש"ק.
אנו מביאים את פתיחת הישיבה בדבריה של הגב' הנרייטה סאלד, מי שהייתה יושבת ראש עליית הנוער. החומרים הסרוקים זמינים למבקרי וחוקרי הארכיון, אשר יכולים לערוך חיפוש חופשי במחשב הסריקות, ואף להעביר אליהם ולהוריד על דיסק נייד חומרים, וללא עלות.                        להמשיך לקרוא ←

פודקאסטים במדעי החברה והחינוך

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

פודקאסט, צירוף של המילים pod שנגזר משם הנגן אייפוד ושידור- broadcast . מדובר במעין תוכנית רדיו שמועלת כקובץ קולי mp3 לאינטרנט. אפשר להוריד את הקובץ למחשב (וממנו לנגן נייד) או להקשיב ב  streaming online. ניתן להקשיב, להוריד, להירשם כמנוי וליצור ספרייה פרטית של פודקאסטים בטלפון הנייד באמצעות אפליקציות לפודקאסטים לאנדרואיד ולאייפון (באייפון iOS 8 אפליקציית פודקאסטים מותקנת מראש). היתרון הגדול של הפודקאסטים הוא האפשרות להירשם כמנוי או ל RSS feeds ואז כל תוכנית חדשה של פודקאסט יורדת למכשיר דרכו נרשמים אוטומטית. יתרונות אחרים של הפודקאסטים היא האפשרות להאזין מתי והיכן שרוצים, בזמן פעילות אחרת והמבחר העצום של פודקאסטים העונים למגוון טעמים וצרכים. כמו כן מרבית מהפודקאסטים הם חינמים.

בארה"ב אוניברסיטאות החלו להפיק ולהשתמש בפודקאסטים ככלי לימודי וכאמצעי להפיץ תכנים וידע לקראת סוף העשור הראשון של שנות ה- 2000, וכבר נערכו מחקרים על התועלת של השימוש בפודקאסטים ככלי למידה. על התפקיד שספריות (אקדמיות וציבוריות) יכולות למלא כמתווכות, מארגנות ומנגישות את המבחר העצום של פודקאסטים מציגה Nicole Hennig בחמישה מאמרים בכתב- העת Library Technology Reports, Feb/Mar 2017, Vol.53:2.
כיום ספריות רבות בארה"ב מפיקות פודקאסטים או מעלות מדריכים נושאיים והמלצות לפודקאסטים, להלן כמה דוגמאות-

http://libguides.mskcc.org/podcasts/welcome מדריך פודקאסטים של Memorial Sloan Kettering Cancer Center Library . פודקאסטים בנושא רפואה אבל גם פודקאסטים כלליים.

http://libguides.princeton.edu/psychology/multimedia המדריך למשאבי מחקר של ספריית אוניברסיטת פרינסטון כולל גם פודקאסטים.

http://libguides.gatech.edu/srch.php?q=podcast ב Georgia Tech Library Research Guides

במסגרת עבודתי בספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך באוניברסיטת תל-אביב חיפשתי פודקאסטים שנוכל להציג ולהציע לקהל הסטודנטים. להלן כמה מהם-

(Social Science Bites (podcast – ראיונות עם חוקרים במדעי החברה בהפקת SAGE Publishing, חלק מהאתר Social Science Space.

מכון סנפורד למדיניות ציבורית באוניברסיטת דיוק מעלה ארבעה פודקאסטים–
Ways & Means סיפורים אישיים ומחקר העוסקים בדרכים לשיפר החברה האנושית.
On Security – על ביטחון וטרור בינלאומי.
Policy 360– שיחות על צמדיניות ציבורית בהגשת ראש מכון סנפורד.
Zeroing In– המספרים מאחורי מערכת הבחירות 2016.

States of Incarceration– סדרת פודקאסטים מ 2016 העוסקת במערכת הכליאה האמריקאית וכוללת מומחים בנושא, אנשים מהמערכת ואסירים. חלק מפרויקט גדול שיצרו 500 סטודנטים ואוניברסיטאות אמריקאיות.

ובעברית- הרדיו הבינתחומי FM106.2 מעלה כמה תוכניות של מומחים, חוקרים וסטודנטים בנושאים שונים- טריפ-לוג, המכון למדיניות נגד טרור, ממשלת צללים ועוד..

זהו רק חלק קטן מאד ממבחר הפודקאסטים שאספתי. הפוטנציאל של פודקאסטים ככלי להעברת מידע וידע בדרך קומוניקטיבית ופעמים רבות מהנה ומרתקת (ראה הסדרה שזכתה למיליוני הורדות Serial) הוא רב. אני מקווה שגם הסטודנטים להם נמליץ על מספר פודקאסטים, תחילה דרך עמוד הפייסבוק, ירוויחו גם הם מפורמט זה.

 

 

 

מדעי הרוח הדיגיטליים – כלים לחוקר ולספרן

פורסם בתאריך על ידי
להגיב
The Programming Historian

The Programming Historian

השימוש בכלים, בשיטות ובתוכנות מעולם מדעי המחשב על ידי חוקרים המתמחים במדעי הרוח הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות, והוא מאפשר פתיחת כיוונים חדשים והעלאת שאלות מחקר מקוריות ומלהיבות. בהתאם לכך נפתחות תכניות לימודים משולבות (כמו באוניברסיטת חיפה בארץ), כנסים בנושא מתקיימים בכל רחבי העולם (גם בכנס טלדן השנה הוקדש מושב לנושא), ופרויקטים שיתופיים מעניינים עולים לרשת (לדוגמא – Mapping the Republic of Letters). גם הספריות האקדמיות, המצטיינות בהון אנושי המתמחה בחיפוש ובארגון מידע, מנסות למצוא את הדרך להשתלב במגמה זו הן כמסייעות למחקר והן כיוזמות ומקדמות פרויקטים דיגיטליים שונים.

סקר שנערך בספריות מחקר אקדמיות בסוף 2015 הדגיש את חשיבותה של המעורבות הספרייתית בקידום מדעי הרוח הדיגיטליים, ועמד על האתגר הכרוך בכך, היות ומדובר בתחום צעיר, גדל ומשתנה תדיר. תוצאות הסקר מדגישות את מרכזיותן הרבה של התעדכנות מתמדת והתמקצעות של צוותי הספרייה. על הספרנים לשאוף להכיר את החוקרים העוסקים בתחומים אלו במוסד שלהם ובמוסדות אחרים, וכך ליזום וליצור שיתופי פעולה. בנוסף, מומלץ שהספרנים יתעדכנו באופן שוטף בשיטות ובכלים חדשים בתחום, וכך יהיו מסוגלים לתמוך במחקר באופן אקטיבי. מודגשת גם החשיבות של שיתוף פעולה בין ספריות מחקר ביצירת רשתות של העברת מידע, רעיונות, השראה ותמיכה.
כראוי לתחום שאבני היסוד שלו הן שיתופיות, גישה פתוחה וקוד פתוח, ניתן למצוא ברשת אתרים מצוינים ומלאי מידע שימושי ומעודכן להתמקצעות בנושאים אלו.

לחוקרים כדאי להכיר את –
The Programming Historian
באתר זה מגוון עשיר ומתחדש תדיר של הדרכות מקוונות שמטרתן לסייע לחוקרים במדעי הרוח להכיר שיטות ועקרונות תכנות בסיסיים וכלים דיגיטליים שימושיים. כל ההדרכות עוברות ביקורת עמיתים והן מותאמות למתחילים בתחום. בנוסף, צוות העורכים מעודד חוקרים להציע נושאים להדרכות ואף לכתוב אותן בעצמם. באתר, הפועל תוך קידום גישה פתוחה וקוד פתוח, ניתן למצוא גם בלוג פעיל, ביבליוגרפיה רלוונטית והפניות לכנסים, ימי עיון וסדנאות.

Digital Humanities Awards
אתר המרכז פרויקטים דיגיטליים מקוונים שזכו בפרסי מצוינות בהצבעה פתוחה ברשת.

ספרנים ימצאו עניין ב-
dh+lib הוא אתר שצמח מתוך קבוצת הדיון הרלוונטית בACRL, ומטרתו היא ליצור מרחב פומבי ופתוח שבו יוכלו ספרנים, ארכיונאים, סטודנטים לספרנות ומידענים לתרום לדיון בנושאים הללו ולהפצתם. באתר תוכלו למצוא המלצות קריאה, קולות קוראים, הצעות עבודה וקישורים מעניינים אחרים.

ארגון ספריות המחקר האירופאיות ערך לא מזמן כנס שהוקדש למחקר דיגיטלי, ובו הוקדש יום שלם למדעי הרוח. בנוסף, השיק הארגון קבוצת עבודה שתתמקד בתחום.

כנס שנערך לאחרונה בסקנדינביה עסק במדעי הרוח הדיגיטליים בספריות האקדמיות הנורדיות.
כנס IFLA שיערך באוגוסט בברלין יקדיש תוכנית לנושא.

ברוח זו, גם אנו בספרייה המרכזית באוניברסיטת תל-אביב רואים חשיבות רבה בהשתלבות בתחום צעיר וצומח זה ובהובלת תהליך של שיתוף פעולה חדשני בין החוקרים לבין הספרייה. השיפוץ הנרחב שעוברת קומת הגלריה בימים אלו מהווה חלק מרכזי בהגשמת חזון זה, היות והוא יאפשר לנו להעמיד לרשות החוקרים והסטודנטים חללי לימוד מתקדמים ומאובזרים, כיתות מחשבים וחדרי הדרכה. המרחב החדש והחדשני שלנו יהיה, בין השאר, מכוון לתמיכה טכנית ומקצועית בפרויקטים דיגיטליים במדעי הרוח והאמנויות, והחללים המתקדמים יאפשרו עריכת סדנאות הרצאות וסמינרים בנושא. יהיה מעניין!

פוסט קודם בנושא כאן

לגזור ולשמור: איך להתחיל את מספור העמודים ב- Word רק לאחר השער ותוכן העניינים

פורסם בתאריך על ידי
3 תגובות

לפעמים Word מתוחכם מידיי, והופך אפשרויות שצריכות להיות נגישות בלחיצה – לחבויות ולמסובכות. בהמון מהעבודות אנחנו מעוניינים במספרי עמודים, אבל לא בדף השער ולא בתוכן העניינים. למטה – אחת מהדרכים להתחיל את מספור העמודים איפה שבאמת מתחילה העבודה. צילומי המסך הם מ-Word 2010 באנגלית, אבל העניין דומה מאוד ל-Wordים בגרסאות מאוחרות יותר ותרגום התפריטים לעברית נכלל בהסבר.

לא כל החלקים בעבודה זהים
בכרטיסיית "פריסת עמוד" (Page Layout)  יש ללחוץ על לחצן "מעברים" (Breaks) ותחת "מעברי המקטע" (Section Breaks) לבחור ב"העמוד הבא" (Next Page).

הוספת מספרי עמודים
בכרטיסיית "הוספה" (Insert) יש ללחוץ על הלחצן "מספר עמוד" (Page Number) ולבחור היכן ימוקמו מספרי העמודים (למשל בתחתית העמוד, באמצע).

אין צורך בקשר הקודם…
לחצו עם העכבר פעמיים על אחד המספרים שנוספו בגוף העבודה (המספרים שישארו). כרטיסיית "כותרת עליונה ותחתונה" (Header & Footer) תפתח, שם בקבוצת "ניווט" (Navigation)  יש להסיר את הסימון של "קשר לקודם" (Link to Previous).

להתחיל את הספירה מ-1
בכרטיסיית "הוספה" (Insert) יש ללחוץ על הלחצן "מספר עמוד" (Page Number) ולבחור ב"עיצוב מספרי עמודים" (Format Page Numbers). תחת "מספור עמודים" (Page numbering) יש לסמן את "התחל מ:" (Start at:) ולהזין 1.

הסרה של מספרי העמודים מהחלק הראשון של העבודה
לחצו עם העכבר פעמיים על אחד המספרים שבחלק הראשון של העבודה (איפה שהשער והתוכן). מחקו את המספר (אפשר עם המקלדת באמצעות Del או Backspace).

 

Mission Accomplished :)
נשמח לשמוע מכן/ם טיפים, עצות, וכמובן על אתגרים אחרים שמציב לנו Word…

עוד סיפור אחד ודי

פורסם בתאריך על ידי
3 תגובות

עוד סיפור אחד ודי
יוצרי הסדרה: ענת זלצר ומודי בר-און
תסריט ובימוי: ענת זלצר
הפקה: אורית זמיר ויואב רועה
יס דוקו
ישראל 2017
הפרק הראשון הוקרן במסגרת פסטיבל דוק אביב

סידרה ישראלית חדשה על הסיפורים הגדולים שמאחורי הסיפורים לקטנים. כבר חמישה דורות של ילדים מבקשים מהוריהם בעברית: עוד סיפור אחד ודי.
הסדרה משוטטת בין הדורות האלה ופוגשת את העבר וההווה של ספרות הילדים הישראלית. בכירי היוצרות והיוצרים לילדים קוראים מתוך היצירות שלהם והיצירות שקראו להם בילדותם וחוזרים אל החוויות והרגשות שמאחוריהן.
כל אחד מחמשת פרקי הסדרה עוסק בנושא מרכזי שסביבו נרקמים הסיפורים, האגדות והחוויות שמכוננים את הילדות הישראלית דרך הספרים: שפה, מקום, משפחה, חֶברה, לילה (ופחדיו). הם עוקבים אחרי שלבי היכרותו של הילד עם העולם, אבל גם אחרי שלבי התפתחותה של הזהות הישראלית, שלספרות הילדים יש חלק מכריע בעיצובה – עיצוב השפה, עיצוב המקום, החברה ואפילו עיצובם של הפחדים.
"עוד סיפור אחד ודי" אינה רק סידרה על ספרות ילדים, זו סידרה על הילדות עצמה ועל ההיסטוריה שלה בישראל.
בהשתתפות: מאיר שלו, דוד גרוסמן, יהודה אטלס, שירה גפן, חווה אלברשטיין, יוני רכטר, אתגר קרת, יהודית רביץ, שאול ביבי, יונתן גפן, ויקטוריה חנה, בתיה קולטון, ועוד רבים.
ספרים רבים עליהם התבססה הסדרה הושאלו מאוסף יפה שנמצא בספריית המרכזית ע"ש סוראסקי,  וסייעו בידי היוצרים, המפיקים ומשתתפי הסדרה.
את המלאכה באיסוף הספרים והסיוע לצוות ההפקה עשתה ענבר קופר מנהלת מדור ההשאלה בספרייה וצוות העובדים המסור.
אנו גאים להיות שותפים ולקחת חלק בסדרה משובחת זו אשר תעלה לשידור במהלך חודש הקריאה ושבוע הספר הישראלי.

 

כלים למצגות חכמות בספרייה: הדוגמה של פרזי בספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך

פורסם בתאריך על ידי
2 תגובות

הדבר החשוב ביותר בהרצאה, כמו שאמר כריס אנדרסון בהרצאת TED על הסוד להרצאות מוצלחות, הוא כמובן הרעיון. עם-זאת, וברור לגמרי, שלרעיון שמוצג היטב – קל לעבור הלאה. אחרי שבמשך זמן-רב צמד המילים "להכין מצגת" היה שקול לשם "power point", בתקופה זו הולכות ומתרבות אלטרנטיבות שונות ומגוונות לתוכנת האופיס הותיקה. אחת מהאלטרנטיבות, העונה לשם "פרזי" (Prezi), צוברת פופולאריות ומשנה את עולם המצגות – ולא סתם.

באופן מסורתי מצגת הייתה בנויה מאוסף של שקופיות. בניגוד לרצף השקופיות המוכר, המשתמש בפרזי מקבל מרחב עבודה – אותו ניתן לדמות לקנבס (ריק או עם תבניות מוכנות מראש). על הקנבס ניתן לעצב רעיונות, תהליכי עבודה, ואפילו לשרטט אריכטקטורה של טיעונים. החזות הגרפית שמאפיינת את מצגות פרזי מאפשרת, לעיתים קרובות, להמחיש את רעיונות באופן מהיר ועמוק יותר ממילים. קביעת סדר הצגת חלקי הרעיון (או סדר השקופיות) הוא למעשה בימוי של "מצלמה" – הנעה במרחבי הקנבס. תנועה זו, הכוללת גם אפשרויות של סיבוב וזום, בנוסף ליכולות גרפיות מרשימות, מאפשרת להעביר אל הקהל גם רעיונות מורכבים – בקלות. כפי שאמרה משתתפת בסיום אחת מסדנאות הפרזי שהתקיימה בספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך – "הצלחתי להעתיק באופן במדויק רעיון מהדימיון אל המצגת". הדהים לשמוע משתתף אחר שמייד הוסיף "כשהדמיון נפרס על מפה אפשר ללטש ולשכלל את הרעיון".

דוגמה לתבנית שהוכנה מראש למצגת פרזי ("קנבס"). על התבנית הזו ניתן לצקת תוכן. ב-Prezi Explore יש מגוון אדיר של מצגות ותבניות, ובחלקן ניתן להשתמש.

 

בדומה לתוכנות אחרות המשמשות להכנת מצגות – לפרזי יש כמה מגרעות – שרק על חלקן ניתן (כיום) להתגבר. למשל, כתיבה בשפה העברית אפשרית אך אינה נתמכת, ולכן צריך להקליד הפוך או להעזר באתר המיועד להיפוך טקסט. בעיה אחרת היא שפרזי אינה נגישה למשתמשים עם לקויות (ובייחוד לקויות ראיה). למרות בעיות אלה, באופן כללי פרזי מספקת מצגות יוצאות דופן באיכותן.

הרישום לפרזי עם כתובת דוא"ל אוניברסיטאית מאפשר פתיחת פרופיל בחינם. העבודה בפרזי אינה מצריכה התקנה מיוחדת כלשהי, שכן פרזי היא תוכנה מבוססת-ענן ובכך נגישה מכל הדפדפנים הנפוצים. היותה בענן מאפשרת שיתוף קל ומהיר – ולא רק של אפשרות צפייה במצגת אלא-גם אפשרות של שיתופי פעולה בעבודות צוות. יתרון נוסף הוא שניתן להשתמש באפליקציה ייעודית (ל-iPad,  iPhone, או ל-Android) על-מנת לשלוט במצגת. לפרזי עוד מספר יתרונות בולטים, אך הבולט מכולם הוא פשוט ה"וואו" ששומעים מהקהל בסיום המצגת.

צוות הספרייה שמח לסייע, להדריך, ולעזור, ליחידים ולקבוצות, סטודנטים ואנשי סגל, בכל מה שקשור לבניית מצגות פרזי וללמידה של הממשק. אל תהססו ליצור עימנו קשר!

אאוריקה, אקדמיית אאוריקה ודוקטורט לילדים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ב- 2014 עלה לאוויר אאוריקה  – אתר מידע  אנציקלופדי חינמי, העוסק בשאלות של למה, מדוע ואיפה, לילדים ולבני נוער ומטרתו לעודד סקרנות ולהקנות ידע וחוויה בכל התחומים.
בימים אלה נוספה לאאוריקה גם אקדמית אאוריקה – מיזם חינוכי חינמי מקוון ללימוד ופיתוח היכולות האישיות של ילדים ובני נוער,  שמעניק דוקטורט לילדים.

להלן דבריו של  של ד"ר נדב דפני  היוזם והעומד בראשם, על אאוריקה ואקדמית אאוריקה:


דוקטורט לילדים

לא פעם נראה שבעידן המודרני הולך הידע הכללי ופוחת. ילדים וצעירים יודעים היטב להצליח בלימודים או ללמוד מקצוע, אבל מפתיע לגלות כמה מעט הם יודעים על העולם שמסביבם. גם הגילוי והכיף שבידיעה על דברים שהתרחשו ומתרחשים בהיסטוריה, בטבע, בעולם, במדע, בטכנולוגיה ובאמנות – כל אלה הולכים ונעלמים ונשארים נחלתם של "חנונים" מעטים. דברים שימושיים ומידיים, יומיומיים, דוחקים אותם למקום נמוך בחיים המודרניים של הצעירים והילדים.

"אאוריקה", אנציקלופדיה מקוונת המגדירה את עצמה האנציקלופדיה של הסקרנות, עושה הכל כדי לשנות זאת. למבוגרים שבינינו היא עשויה להזכיר את האנציקלופדיות הוויזואליות של העבר, כמו "תרבות" ו"עולם התרבות". בניגוד להן היא מקוונת לחלוטין, מודרנית, לגמרי חינמית ומותאמת היטב למחשבים, טבלטים וטלפונים חכמים.

חוויית המשתמש של "אאוריקה" חדשנית ומהנה. באמצעות תמונות מרהיבות, אינספור סרטונים, יצירתיות, הומור דק וטקסטים ענייניים ומנוסחים בגובה העיניים, "אאוריקה" מגרה את הצעירים לגלות את העולם שמסביבם. היא מסבירה אלפי מושגים בדרך נגישה וחווייתית. המושגים עצמם מנוסחים בדרך של שאלות מסקרנות שילדים ובני נוער רבים שואלים. גם הקישורים הבין-תחומיים בין הערכים השונים יוצרים הבנה כיצד העולם באמת עובד וכיצד מתחברים פריטי ידע שונים לשיטות ורעיונות מרתקים וחוצי-תחומים.

נראה שבאאוריקה לא מנסים להתחרות בויקיפדיה, אלא לאפשר גילוי של נושאים המסקרנים את המשתמש. אדרבא, המעמיקים והרוצים לחקור לעומק יגלו שמכל ערך באאוריקה ניתן ללחוץ על אייקון בצורת W שמביא לערך הויקיפדי שלו. ניתן לשאול בה שאלות ולקבל תשובות והפניות לערכים קיימים ומקורות מידע חיצוניים, ניתן גם "להגריל" ערכים מפתיעים ומסקרנים ולהרחיב את תחומי העניין.

חלק מעניין אחר הוא "אקדמיית אאוריקה", הנותנת דוקטורט לילדים. אקדמיה מקוונת זו מאפשרת למשתמש לעבור את המסלול האקדמי במשחק מקוון ולזכות בתארים אקדמיים, ככל שהוא עולה ומתאמץ ללמוד וליצור ידע חדש. לתואר הראשון לומדים כאן באופן יומיומי, תוך שאתה מתבקש לענות על "אתגר היום". זוהי שאלה יומית שנוחתת בדואר האלקטרוני שלו ותשובה עליה זוכה בנקודות. מחקרים מראים שחידוד המוח היומיומי הזה עושה פלאים. בדרך לתשובה "נאלץ" הלומד לעבור בהרבה ידע נוסף באנציקלופדיה ומבלי משים הוא הולך ונכבש בתכניה, לומד לנווט בתגיות המדויקות שיוצרות רשת קשרים מורכבת ומרתקת של כל ערך למאות ערכים אחרים, מתחיל להבין כיצד העולם פועל.

בתואר השני כותב המשתמש הצעיר "מחקרים" קצרים וממוקדים על נושאים שונים ומונחה מרחוק כדי להגיש את "הפרסום המדעי" שלו ל"כתב העת המדעי" שבאתר. כאן הוא מגלה שארכנות היא לאו דווקא המפתח לכתיבה נכונה. המנחה שבצד השני של האינטרנט מוביל אותו לכתיבה ממוקדת, קצרה וברורה, שתעביר את הרעיונות שלו במהירות ובצורה ממוקדת לקורא. בדור שלא רוצה "שיחפרו לו", הם לומדים שגם לקצר צריך ללמוד…

בהמשך הדרך והמשחק לומדים השחקנים לתואר שלישי. כמו בכל משחק מחשב, הרמה כאן עולה. הם מעוניינים לזכות בדוקטורט, שלקראתו הם מתמחים בתחום ספציפי וכותבים "פרסומים מדעיים" מתקדמים וממוקדים יותר בתחום שבחרו. יכולות התייעצות, שיתוף פעולה, חשיבה יצירתית ומקוריות מסייעות לטובים שבהם להגיע אל התואר המיוחל. כי בתור "דוקטורים" באקדמיית אאוריקה, יהפכו השחקנים המצטיינים הללו ל"מומחים" באקדמיה המקוונת הזו – מי שיכולים לפרסם ערכים ולענות על שאלות של מתחילים. אחר-כך, בתור פרופסורים, יהפכו המתמידים במסלול למנחים בעצמם.

כך מעוניינת "אאוריקה" להפוך למעין תנועת נוער מקוונת של רוכשי ידע ויוצרים. ראש אאוריקה, ד"ר נדב דפני, אומר שהלומדים בה מרחיבים אופקים, מחדדים את תמונת העולם שלהם, רוכשים יכולות כתיבה ומחקר, מבינים כיצד למקד את התוכן שלהם ולהעבירו באופן מושך לקורא, לברור את החשוב מהתפל ולתקשר היטב עם אחרים. "היא לא תחליף את בית הספר" – הוא אומר בחיוך, "אלא חלק משעות הפנאי המבוזבזות שלהם…"

האנציקלופדיה של הסקרנות – אאוריקה
תודה לד"ר יפה אהרוני ולד"ר נדב דפני על המידע

מדעי הרוח הדיגיטליים (Digital Humanities)

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מהפכת המידע של העשורים האחרונים לא פוסחת על מדעי הרוח, והיא משנה את דפוסי המחקר, הפרסום, חיפוש המידע ומבנה הידע בתחומים אלו. בהקשר זה מתפתחים "מדעי הרוח הדיגיטליים", שמטרתם היא להרחיב ואף להגדיר מחדש את המחקר המסורתי, על מושאיו, מקורותיו והמתודולוגיה שלו וזאת באמצעות שימוש בשיטות ובכלים מתחום מדעי המחשב. שדה מחקרי זה משלב שאלות ושיטות מחקר מהמקצועות ההומניים המסורתיים וממדעי החברה עם כלים דיגיטליים, ופעמים רבות חוצה ומטשטש את הגבולות בין התחומים – בין מדעי הרוח השונים ובינם לבין דיסציפלינות מדעיות אחרות.
הכלים הדיגיטליים החדשניים מאפשרים מגוון רחב של פעולות, המעשירות ומקדמות את המחקר במדעי הרוח, מאתגרות שאלות מחקר קיימות ופותחות אופקים מחקריים חדשים. מחקר מבוסס טכנולוגיה עשוי להיעזר בכלים הבאים: שימוש במערכות מידע גיאוגרפיות (GIS); יצירת מאגרי מידע מבוססי חוכמת המונים דוגמת ויקיפדיה; אצירת אוספים מקוונים הפותחים בפני החוקרים אפשרות להגיע לחומרים נדירים בקלות ובנוחות (מגילות ים המלח, לדוגמא); פרסום מקוון של מהדורות דיגיטליות ביקורתיות בעריכה מדעית (כמו פרויקט השו"ת) וכרייה וניתוח של גופים גדולים של נתונים (Big Data). הכלים הדיגיטליים אף מאתגרים את דפוסי העבודה ואת התקשורת המדעית המסורתית במדעי הרוח ומאפשרים פרסום בגישה פתוחה, יצירת קשרים ועבודה בקבוצות מחקר שיתופיות המתבססות על פלטפורמות לשיתוף מידע. כך, למשל, קבוצה של מלומדים מכל העולם עוסקת בפענוח, קטלוג וחקר המסמכים השונים שהתגלו בגניזה הקהירית, תוך עבודה משותפת על פלטפורמה מקוונת המנגישה את המקורות הראשוניים ואת ממצאי המחקר לכל המעוניין (FJMS). פרויקטים כגון Digital Humanities Now סורקים מקורות מידע מקוונים רשמיים ולא רשמיים (כולל רשתות חברתיות ואתרים אישיים של חוקרים) באופן שוטף ויוצרים מעין פורטל למידע מגוון בנושאים אלו.
מחקרים מהשנים האחרונים מדגישים את חשיבות המעורבות הפעילה של הספריות האקדמיות בגיבושה של מגמה מחקרית זו. לדוגמא, מחקר שעסק ביצירתו של ארכיון התצלומים EuropeanaPhotography, מדגיש את תפקידה המרכזי של ספריית המכון ללימודי תרבות באוניברסיטה הקתולית של לובן (בלגיה) בהובלת הפרויקט. כבעבר, הספריות ימשיכו לשמש בתפקידן המסורתי כמעבדות המחקר של החוקרים במדעי הרוח. אולם, המגמות החדשות במחקר יוצרות גם עבור הספריות הזדמנות לנסח מחדש את מטרותיהן וחזונן ולשמש שותפות פעילות ואף חלוציות בהתוויות שיתופי פעולה ובהנגשת אוספיהן לחוקרים וללומדים.

לקריאה נוספת –
– האגודה הישראלית למדעי הרוח הדיגיטליים
– רשת בינלאומית של מרכזים אקדמיים העוסקים במדעי הרוח הדיגיטליים
– קונסורציום הארגונים העוסקים במדעי הרוח הדיגיטליים – The Alliance of Digital Humanities Organizations
– רשימת כתבי עת העוסקים בתחום (חלקם בגישה פתוחה)
– פרויקטים של DH בשיתוף פעולה בין הסדנא לידע ציבורי והספרייה הלאומית
– Truyen, F., & Verbeke, D. (2015). The library as a valued partner in digital humanities projects: The example of EuropeanaPhotography. Art Libraries Journal, 40(3), 28-33.

SchizConnect – מאגר מידע-על בנושא סכיזופרניה

פורסם בתאריך על ידי
2 תגובות

SchizConnect  – מאגר מידע-על  בנושא סכיזופרניה הושק לאחרונה .

ייחודו של המאגר הוא בכך  שהוא מאפשר לחוקרים ולמשתמשים  לדבר בשפה אחת עם מספר מאגרי מידע הטרוגניים בנושא.  שיתוף פעולה זה ומינוחים אחידים בסט נתונים גדול  מקל על המחקר בנושא.

המאגרים  מהם נשאב המידע עד כה הם:

The University of California Irvine (fBIRN), the Mind Research Network for Neurodiagnostic Discovery (COINS), the Northwestern Universtity Feinberg School of Medicine (NUSDAST). The Information Sciences Institute of the University of Southern California (ISI).

בעתיד הכוונה לשאוב את המידע ממאגרים נוספים.

הטכנולוגיה היא טכנולוגיה של מנועי-על . המערכת מוצגת כמאגר וירטואלי אחד עם שפת חיפוש אחת  אך הנתונים נמצאים במאגרי הספקים ובשליטתם.באתר יש מדריכים לשימוש במאגר

Wang יצרנו של המאגר,  פרופסור משנה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת  Northwestern מצפה שהשימוש במאגר יקדם את המחקר בנושא המכניזם של מחלת הסכיזופרניה . זהו  יעד מרכזי של המוסד הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב.

למאגר

מדריכים לשימוש במאגר

לכתבה בנושא   

 

 

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי 2015

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

שבוע הגישה הפתוחה  הבינלאומי התקיים השנה באופן רשמי  ב- 19 – 25 באוקטובר תחת הסיסמה Open for Collaboration  .  זו השנה השמינית   לקיומו של אירוע כזה במישור הבינלאומי,  ומטרתו היא לעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר ולעודד ולשתף מידע ברחבי העולם ללא חיץ פוליטי או כלכלי. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף  ניסיון וידע בנושא  עם קולגות   ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה וברירת מחדל חדשה במחקר.   אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא

באתר המרכזי של שבוע זה אפשר לקבל מידע על האירועים שהתקיימו בשבוע  זה – סדנאות, מצגות, ודיונים . אפשר למצוא שם גם אירועים עתידיים שיתקיימו בנושא הגישה הפתוחה. את מפת האירועים אפשר למצוא באתר: http://oaacademy.org/open-access-week-2015/?gclid=CJez6diW4MgCFYIIwwod9s8DKA  . המפה מדגישה את האופי הגלובלי של האירוע . ה- hashtag   למעקב אחר האירועים בטוויטר הוא:   #OAWeek 

 

מקורות מידע בתחום מקצועות הבריאות ועוד – רשימות מעודכנות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

רשימה מעודכנת  (16 באוקטובר 2015)  מקיפה של מקורת מידע בתחום הביורפואי  ומקצועות הבריאות פורסמה.

הרשימה מסווגת על פי קטגוריות עיקריות :

מנועי חיפוש

מדריכים נושאיים , אנציקלופדיות ומקורות נוספים

הרשימה פותחה ומתוחזקת על ידי  Marcus P. Zillman

רשימות נוספות שלו שעודכנו לאחרונה הם:  חיפושי מידע באינטרנט, מנועי חיפוש אקדמיים ומקורות לגילוי ידע

פרסומים נוספים שלו ובהם מקורות מידע במגוון נושאים זמינים באתרhttp://www.zillman.us/white-papers/