ארכיון פוסטים מאת: עודד זרחיה | עידו אהרון, הספרייה המרכזית‏

הוראת מקורות ראשוניים – דו"ח חדש של JSTOR ו-CHOICE

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ב-16.11.23 נערך וובינר של JSTOR ו-CHOICE (חטיבת ההוצאה לאור של ה-ACRL) במסגרתו הוצג למשתתפים דו"ח חדש שנקרא Special report: Nine insights to boost primary source instruction.

כשמו, דו"ח זה עוסק בהוראה עם מקורות ראשוניים מנקודת מבט של ספרנים ואנשי סגל/הוראה.

הדו"ח מחולק ל-3 חלקים:

  1. סקירת ספרות – תפקיד הספרן בהוראת עבודה עם מקורות ראשוניים (אוספים וכו'); ההבדל בין מקורות ראשוניים דיגיטליים ופיזיים; היבטים של Discoverability ושילוב בין מקורות ראשוניים למשניים. בחלק זה יש דגש מרכזי על שיתוף פעולה בין ספרנים לסגל הפקולטה כמפתח להצלחה בהוראת מקורות ראשוניים בעיקר עבור סטודנטים ברמת התואר הראשון.
  2. סקר – במסגרת הדו"ח נערך סקר בקרב ספרנים ואנשי סגל באוניברסיטאות שבמסגרתו ניסו העורכים להבין מהם האתגרים או הפערים שמונעים שימוש ראוי במקורות ראשוניים, בעיקר דיגיטליים. בסקר זה עלו כמה תובנות מעניינות מאוד, למשל: ההבדלים המשמעותיים בין ממשקי החיפוש השונים בכל מאגר כחסם לאיתור מקורות ראשוניים (שמובילים בסופו של דבר להעדפה של חיפוש בגוגל); החוסר המשמעותי בתיאור ההקשר המתאים של המקור הראשוני בתוך המאגר כגורם מעכב; רמת האוריינות הדיגיטלית הנמוכה של דור ה-Z כגורם מעכב בעבודה עם מקורות (62% מהספרנים בסקר תיארו זאת כגורם מעכב. ציטוט מעניין בתרגום חופשי: "תלמידי תואר ראשון מדור ה-Z, אשר רגילים שאלגוריתם מגיש להם חומרים באופן ספונטני, אינם מפגינים בקיאות בניסוח של חיפושים או בניווט באתרים ובסיסי נתונים שדורשים מהם ליזום ולחפש באופן עצמאי ואיטרטיבי. דבר זה מהווה בעיה באיתור חומרים, ובאופן ספציפי חומרים דיגיטליים שאינם זמינים במאגרי נתונים שאותם סטודנטים כבר מכירים").
  3. ראיונות – סדרה של 5 ראיונות עם ספרנים ואנשי הוראה. גם בחלק זה מודגשת חשיבות השת"פ בין ספרנים למורים. בנוסף, מודגשת גישת ה"פיגומים" (Scaffolding). לדוגמה, שילוב של ספרן ב-3-4 משיעורי הקורס, כאשר בכל שיעור עוסקים בסוג אחר של מקור ראשוני.

בסופו (או תחילתו) של הדו"ח יש תשע המלצות מרכזיות:

הגברת שת"פ בין ספרנים לאנשי סגל; שילוב של ספרנים בהוראה ובתכנון הקורסים; לימוד משולב של מקורות ראשוניים ומשניים; המשך השקעה בלימוד אוריינות דיגיטלית; העצמת אוריינות מקורות ראשוניים; הקניית כלים לחיפוש שיכולים להתאים למספר רב של ממשקים שונים; שיפור של ממשקי החיפוש בצד הספריות והמאגרים; הוספת הקשרים מתאימים בתוצאות החיפוש; שיווק יכולות הספרייה/ספרנים בקרב הפקולטה.

הדו"ח (45 עמ') מעניין ושווה קריאה, גם אם מוזכר בו רק בקצרה הפיל שבחדר, דהיינו כל נושא הבינה המלאכותית הגנרטיבית. ניתן לעיין בדו"ח המלא כאן בוובינר ניתן לצפות כאן.

מדעי הרוח הדיגיטליים בספרייה המרכזית – סדנת קריאה רחוקה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

החל משנת הלימודים תשפ"ב (22-21) מועברות בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי סדנאות בנושאים שונים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים. סדנאות אלו נועדו להקנות לתלמידים ולחברי הסגל הכרות ראשונית עם כלים מרכזיים בתחום דרך תרגול מעשי בתנאי מעבדה. הסדנה הראשונה, שהתקיימה בדצמבר 2021, הוקדשה להכרות עם תחום ה-GIS. את הסדנה השנייה, שהתקיימה במאי 2022, ייחדנו לעולם הקריאה הרחוקה (Distant Reading).

מקובל לייחס את המונח "קריאה רחוקה" למאמרו של פרופ' פרנקו מורטי "השערות על ספרות העולם" (2000). בניגוד לגישה המסורתית לניתוח טקסטואלי, דהיינו קריאה קרובה של מספר מצומצם של טקסטים, מורטי הציע מסגרת אחרת לדיון בקורפוס עצום ממדים כספרות העולם: התמקדות ביחידות שהן קטנות בהרבה או גדולות בהרבה מן הטקסט עצמו (תחבולות, תמות, ז'אנרים) ללא קריאה ישירה של הטקסט, קריאה שבה המרחק הוא תנאי לידע. רק באמצעות התבוננות מרחוק בקורפוס גדול של יצירות ספרותיות, כתב מורטי, נוכל להבין מערכות מורכבות כספרות העולם.

במקור, מורטי כלל לא התייחס במאמרו לטכנולוגיה מבוססת מחשב. יחד עם זאת, במרוצת השנים הפך המונח שטבע לזהה למחקר טקסטואלי בכלים חישוביים. כלים מסוג זה מאפשרים ניתוח אוטומטי של טקסטים (לדוגמה, יצירת קונקורדנציה או איתור דפוסים לשוניים חוזרים). בנוסף לממד האוטומטי, כלים אלו מאפשרים לשלב באנליזה גם היבטים פרשניים, וזאת באמצעות תיוג וסימון ידני של הטקסט. כך, למעשה, מתאפשרת תנועה בין צורת שונות של ניתוח טקסטואלי, אוטומטי וידני.

בסדנה שהועברה בחודש מאי התנסינו בשימוש בשני כלים:

  1. AntConc: תוכנה חופשית למחקר חישובי של טקסטים שפותחה ע"י פרופ' לורנס אנטוני מאוניברסיטת וואסדה, יפן. אל תוכנה זו הטענו קורפוס של כ-400 ביקורות סרטים בשפה האנגלית מן האתר IMDB, אותו ניתחנו בעזרת המודלים השונים של התוכנה: חיפוש מילות מפתח ותצוגתן בהקשר, היקרותן של מילים, יצירת קונקורדנציה והשוואה בין קורפוסים. ניתוח זה אפשר לנו לאתר דפוסים לשונים חוזרים, תבניות, וצירופי מילים בקורפוס.
  2. CATMA: תוכנה חופשית לניתוח אוטומטי ממוחשב ותיוג חופשי של טקסטים מאוניברסיטת המבורג, גרמניה. בניגוד ל-Antconc, שמאפשרת אך ורק ניתוח אוטומטי ממוחשב של טקסטים, תוכנה זו מאפשרת לשלב בין ניתוח אוטומטי לניתוח ידני של טקסט. אל התוכנה הטענו את הסיפור "העוורת" מאת יעקב שטיינברג, אותו המשתתפים הורידו מפרויקט בן-יהודה. בחלק זה של הסדנה התנסינו בוויזואליזציה של הטקסט בעזרת המודל הוויזואלי של התוכנה, וייצרנו גרפים מסוגים שונים: תפוצה, עץ כפול וענן מילים. לאחר מכן ייצרנו ספריית תגים, תגים, תתי-תגים ואף תייגנו את הטקסט עצמו, כל זאת בעזרת מערכת התגים המשוכללת של CATMA.

בסדנה, שנמשכה ארבע שעות, השתתפו שלושה עשר תלמידים לתארים מתקדמים וחברי סגל מהפקולטות למדעי הרוח והאומנויות. בקישור המצוי בתחתית פסקה זו תוכלו לעיין בחוברת העבודה שחיברנו עבורה. במדור הדרכה וייעץ נשמח לסייע פרטנית לתלמידים וחברי סגל המעוניינים להכיר לעומק את עולם הקריאה הרחוקה כדי לשלבו במחקרם.

חומרי הסדנה:

מדעי הרוח הדיגיטליים בספרייה המרכזית – סדנת QGIS

פורסם בתאריך על ידי
1

החל משנת הלימודים תשפ"ב (22-21) יועברו בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי סדנאות בנושאים שונים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים. סדנאות אלו נועדו להקנות לתלמידים ולחברי הסגל הכרות ראשונית עם כלים מרכזיים בתחום דרך תרגול מעשי בתנאי מעבדה. הסדנה הראשונה, שהתקיימה בחודש דצמבר האחרון, הוקדשה להכרות עם תוכנת QGIS.

בואו להכיר את עולם הGIS! כלים לניתוח והצגת נתונים מרחביים. אנו מזמינים אתכם לסדנה מעשית בנושא יצירת מפות ו- Georeferencing בתוכנת QGIS יום ב' 20/12 10:00-14:00 הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי חדר 212, קומת הגלריה

מערכת מידע גאוגרפי או GIS (בראשי תיבות ממ"ג, ובאנגלית: Geographic Information System) הינה מערכת ממוחשבת לעבודה עם מידע דיגיטלי בעל זיקה גיאוגרפית המאפשרת ליצור מפות לשימושים שונים. מבחינה היסטורית, מערכות GIS הוכנסו לשימוש בשנות השבעים של המאה שעברה, ושימשו בעיקר מהנדסי ערים לצרכי מיפוי שימושי קרקע, ניתוח מערכות תחבורה, ניהול תכניות בניין עיר וכו'. בעשורים האחרונים ביצעו מערכות QGIS קפיצה טכנולוגית משמעותית, והפכו מנחלתן הבלעדית של מהנדסים וקרטוגרפים לזמינות לכל דורש.

כיום, מערכות GIS מאפשרות לחוקרים בתחומי מדעי הרוח לנתח שאלות מחקריות באופן מרחבי. כך, למשל, ניתן לנתח את הקשר שבין הגירה בין-עירונית לבין המאפיינים החברתיים-כלכליים של האוכלוסייה בהסתמך על מידע היסטורי; להשוות את תפוצתם הגיאוגרפית של ספרים מסוגים שונים על בסיס נתונים ביבליוגרפיים; או לנתח את קשרי הגומלין בין התפשטותן ההיסטורית של מגפות לתוואי הובלת שפכים ומקורות מים.

בסדנה שהועברה בחודש דצמבר התנסינו בשימוש בתוכנת QGIS, מערכת מידע גאוגרפי בקוד פתוח התומכת במגוון של מערכות הפעלה. כאמצעי מתקדם לניתוח מידע ממקורות שונים, מערכת זו מציעה למשתמשים מגוון עצום של אפשרויות ברמות שונות של מורכבות. את החלק הראשון של הסדנה פתחנו עם מבוא גיאוגרפי קצר שבמסגרתו ביארנו מושגי יסוד בתחום כגון היטל, רשת קואורדינטות, ראסטר, וקטור וכו'. לאחר מכן פנינו ליצירת מפת בסיס של אי הנסיך אדוארד בקנדה, אותה העשרנו בנתונים וקטורים (שימושי קרקע, גופי מים, דרכים וכבישים). את חלקה השני של הסדנה הקדשנו להתאמת מפה היסטורית סרוקה של האי משנת 1873 לזיהוי גיאוגרפי מדויק. תהליך זה, המכונה Georeferencing, מאפשר לבצע עיגון מרחבי לסוגים שונים של תמונות דיגיטליות (תצלומי אוויר, מפות סרוקות, שרטוטים). לבסוף, הפעלנו שיטות ניתוח בסיסיות על המפה הסופית שיצרנו (אורך, שטח וכו').

בסדנה, שנמשכה ארבע שעות, השתתפו חמישה עשר תלמידים לתארים מתקדמים וחברי סגל מהפקולטות למדעי הרוח והאמנויות. בקישורים המצויים בתחתית פסקה זו תוכלו לעיין במצגות ובחוברות העבודה שחיברנו עבורה. לאור הדרישה הסדנה תועבר שוב גם בסמטר ב' של שנת הלימודים תשפ"ב, והודעה על מועד סופי תועבר בסמוך לתחילת הסמסטר. בינתיים, אנחנו במדור הדרכה וייעץ נשמח לסייע פרטנית לתלמידים וחברי סגל המעוניינים להכיר לעומק את עולם ה-GIS כדי לשלבו במחקרם. כמו כן, מרצים המעוניינים לשלב עבודה עם GIS במסגרת קורסים אותם הם מעבירים מוזמנים לפנות אלינו כדי שניצור עבורם סדנה מותאמת אישית.

חומרי הסדנה:

אתרים ופרוייקטים לדוגמא: