The American Customer Satisfaction Index שנוסד בבית ספר למנהל עסקים באוניברסיטת משיגן הוא אינדיקטור כלכלי לאומי שמשקף את שביעות הרצון של הצרכנים בארה"ב מאיכות המוצרים והשירותים . הדוח מסתמך על ראיונות של 70000 צרכנים מדי שנה ומודד את שביעות הרצון מלמעלה מ- 225 חברות ב- 47 תעשיות ו-10 סקטורים כלכליים ו-130 מחלקות ממשלתיות, סוכנויות ואתרי ווב. הנתונים מתפרסמים מדי חודש עם דגש על סקטורים אחרים מדי חודש. בחודש יולי הדוח התמקד ב- 3 תחומים ברשת האינטרנט – מנועי חיפוש, מדיה חברתית ואתרי חדשות.

מספר ממצאים מנתוני הדוח יולי 2011 :
בתחום מנועי החיפוש ופורטלים – מנוע החיפוש גוגל ממשיך מבחינת שביעות רצון הצרכן להוביל בתעשיית מנועי החיפוש עם ציון של 83 אך בינג שמדד שביעות הרצון ממנו רשם עלייה משמעותית של 7% משנה שעברה, צמצם את הפערים ונמצא צמוד כמעט לגוגל עם שביעות רצון של 82 .

בתחום המדיה החברתית – וויקיפדיה נמצאת במקום ראשון עם ציון של 78 שביעות רצון ואחריה יוטיוב עם ציון 74 . פייסבוק עם ציון של 66 -למרות שיפור מזערי של 3% משנה שעברה עדיין נמצאת במקום הנמוך ביותר, לא רק בתוך הקטגוריה של המדיה החברתית בלבד אלא בין כל החברות שנמדדו בדוח – מה שפותח את הדלת לרשת החברתית החדשה של גוגל – גוגל +

בתחום אתרי חדשות – FOXNews.com מוביל עם ציון של 82 ואחריו נמצא ABCNews עם ציון של 77 . בתחתית תעשייה זו נמצאת HuffingtonPost.com .

לפרטים נוספים

להודעה החדשותית

מנועי חיפוש עם האלגוריתמים החכמים שלהם הפכו את המידע לנגיש וזמין. איננו צריכים להתאמץ כדי למצוא את מה שאנו מבקשים … לא זוכרים במדויק שם של חבר ילדות? , מחפשים מאמרים? , מחפשים שם של דמות ידועה שנמצאת על קצה הלשון? , – לא צריך לאמץ את הזיכרון במיוחד – קרוב לודאי שנמצא כל זאת אם נעשה חיפוש פשוט בגוגל.

האם למידע זה שנמצא בהישג יד יש השלכות על תהליך הזיכרון שלנו?

מאמר מכתב העת science מ-15 ביולי 2011 מתאר ניסויים שנערכו כדי לבדוק את הנושא.

4 ניסויים שמו להם למטרה לבדוק האם למידע בהישג יד שמספקת רשת האינטרנט יש השלכות על הזיכרון שלנו והאופן בו הוא עובד .
הניסויים מצאו :

• כאשר אנו מתמודדים עם שאלות קשות ועם הצורך למצוא מידע אנו נוטים לחשוב על מחשבים (ניסוי 1 )

• אנו נוטים לשכוח פריטי מידע שאנו חושבים שבעתיד  יהיו נגישים לנו חיצונית (במחשב, במנוע החיפוש) ונוטים יותר לזכור פריטי מידע שאנו חושבים שלא יהיו נגישים לנו – ימחקו. (ניסויים 2 ו- 3)

• וכאשר אנו מצפים למצוא גישה עתידית למידע אנו נוטים לזכור יותר את הכלי שיאפשר גישה למידע ואת המקום בו מאוחסן המידע (ספרייה במחשב בה שמרנו את המידע לדוגמה) יותר מאשר את המידע עצמו. (ניסוי 4)

ממצאים אלו מלמדים שתהליך הזיכרון האנושי מסתגל ומתאים עצמו לטכנולוגיות המידע החדשות . כפי שאנו לומדים באמצעות הזיכרון מי יודע מה, בקרב בני המשפחה שלנו וחברינו לעבודה וסומכים על הזיכרון שלהם, כך אנו לומדים מה המחשב יודע וסומכים על "הזיכרון" שלו. הפכנו להיות תלויים בגדג'טים שלנו כשם שאנו תלויים במידע שאנו מקבלים מהחברים שלנו ואנו חשים אבודים כאשר הם אינם בהישג יד.

החוויה של איבוד החיבור לרשת האינטרנט הפכה להיות יותר ויותר לחוויה הדומה לאבדן של חבר. אנו חייבים להיות מחוברים לרשת כדי לדעת מה גוגל יודע.

רשת האינטרנט עם מנועי החיפוש דוגמת גוגל ומאגרי מידע דוגמת IMDB הפכה להיות מעין זיכרון חיצוני , מקום שהמידע מאוחסן מחוץ לנו – מעין בנק זיכרון אישי, מה שמכונה בפי פסיכולוגים Google effect.

למאמר

לפודקסט

סקר טלפוני מקיף בנושא שימוש בטלפונים חכמים בארה"ב נערך בתקופה 26 לאפריל – 22 במאי 2011 בקרב מדגם של 2277 מבוגרים , מעל מגיל 18. דו"ח ובו תוצאות הסקר התפרסם ב- 11 ליולי 2011.

הסקר בדק נתוני שימוש בטלפונים חכמים כולל מתאם עם נתונים דמוגרפיים: גיל , הכנסה, מוצא אתני, רמת השכלה, מיקום גיאוגרפי – אזורים עירוניים וכפריים.

מתוצאות הסקר:
• ל-35% מהאמריקאים המבוגרים יש טלפונים חכמים.
• השימוש בטלפונים חכמים גבוה בקרב משכילים, צעירים יחסית ואפרו-אמריקאים. כמו כן השימוש נמוך יותר בקרב כפריים מאשר עירוניים.
• 25% מבעלי הטלפונים החכמים משתמשים בטלפונים החכמים ולא במחשבים לרוב הפעילויות המקוונות שלהם באינטרנט
• הפלטפורמה הפופולארית ביותר היא אנדרואיד לאחר מכן iPhone ו- Bleckberry. נמצא מתאם בין הפלטפורמה ונתונים דמוגרפיים – השימוש באנדרואיד גבוה יותר בקרב אפרו-אמריקאים וצעירים לעומת זאת השימוש ב- iPhone וב- Blackberry גבוה יותר בקרב בעלי רמת הכנסה והשכלה גבוהים יותר.
•  כאשר המשתמשים התבקשו לתאר במילה אחת את תחושתם כלפי הטלפונים שלהם – 72% השתמשו במילה חיובית כגון: good, great, excellent, convenient,
16% במילה שלילית כגון: expensive, frustrating
ו- 12% במילה ניטרלית כגון: ok fair, adequate, fine

 לפייסבוק יש מנוע חיפוש משלה ומשתמש שנמצא בתוך פייסבוק יכול להשתמש במנוע חיפוש זה. במקביל קיימים מנועי חיפוש צד שלישי שמאפשרים לחפש בפייסבוק מחוץ לפייסבוק. באופן כזה גם משתמשים שאין להם חשבון בפייסבוק יכולים לחפש מידע מתוך פייסבוק.

אחד ממנועי חיפוש כאלה הוא Facebook Search . הוא כולל מידע מתוך פייסבוק שפתוח לציבור הרחב. מידע שהוגדר על ידי בעליו כפרטי ולא פתוח לציבור הרחב לא יופיע.

שלא כבמנועי חיפוש דומים, במנוע חיפוש זה אפשר להגביל את החיפוש לפוסטים, תמונות, אנשים, דפים, קבוצות ואירועים . הגבלות אלה חשובות מכיוון שהן מאפשרות למקד את החיפוש ולטייב את תוצאותיו . ממעט החיפושים שערכתי במנוע, הסקתי שהוא יכול לסייע במציאת דפים בנושא מסוים כגון דפים של ספריות, ואירועים כגון כנסים עדכניים בנושא מסוים.

למנוע החיפוש

פעמים אנו מעוניינים לחפש מידע בכמה מנועי חיפוש , לעתים אנו מעוניינים לשמוע תחנות רדיו ולא יודעים בדיוק היכן, מעוניינים במידע סטטיסטי בנושא מסוים ולא זוכרים בדיוק היכן לחפש , מעוניינים בתוכנה מסוימת להורדה ולא בדיוק זוכרים אתרים ייעודיים לכך וכו'. . במקרים כאלה 43 search engines for the internet יכול לעזור.

43 search engines for the internet  מהווה שער גישה למידע ברשת בתחומים שונים בכך שהוא מרכז במקום אחד מנועי חיפוש למטרות שונות ומאפשר חיפוש וגם דפדוף .

עמוד הבית כולל רשימה של אתרים פופולאריים ואתרים למטרות שונות: אתרי דוא"ל, משחקים, אתרי וידאו, מפות, נסיעות, טלפונים, חדשות בנושאים שונים.
כמו כן הוא כולל מדריך שמאפשר דפדוף במספר רב של קטגוריות: – אמנות, מחשבים, קניות, עסקים, שעות הפנאי, מוסיקה, יעץ, בריאות , מדעים, ספורט, תוכנה, חדשות, משפטים, נסיעות, אינטרנט,משחקים ועוד..

האתר מאפשר גם חיפוש – אפשר להגביל את החיפוש לתמונות, וידאו , חדשות, מזג אויר, מפות, משחקים, דוא"ל, רדיו וחיפוש על פי ארצות. בכל אחד מחיפושים אלה הוא מאפשר חיפוש כללי בכל הרשת כמו כן מציע למשתמש בחירה של מנועי חיפוש שונים לצורך אותו חיפוש. מנשק החיפוש המתקדם מאפשר גם הגבלה על פי פורמטים שונים של קבצים, חיפוש תמונות, וידאו, חדשות בלוגים, תוכנה, קניות, מרשמים, בריאות וגם כאן הוא מאפשר למשתמש בחירה של מקורות שונים לחיפוש.

על תחביר החיפוש אפשר למצוא מידע במסך ה-help. משם אפשר ללמוד שהמנוע תומך בין היתר בהגבלה על פי אתר ודומיין מסוים על ידי שימוש באופרטור site:

לאתר

בפוסט של הבלוג הרשמי של גוגל מתאריך 28 לחודש יוני 2011 הוצגה הרשת החברתית החדשה של גוגל- Google+. המערכת מופעלת עדיין במסגרת ניסוי בהיקף מצומצם על פי הזמנות . אפשר באתר הפרויקט להירשם ולחכות להזמנה.

סיסמתה של הרשת החברתית של גוגל "שיתוף כמו בחיים האמיתיים, מותאם לאינטרנט" " שתף באינטרנט את החיים שלך ממש כמו במציאות" מעידה על אופייה ומטרתה -" הפיכת החיבור עם אנשים באינטרנט לדומה יותר לחיבור איתם בעולם האמיתי.". רשת חדשה זו דומה וגם שונה במספר מאפיינים מהרשת החברתית פייסבוק.

ה-Wall של פייסבוק נקרא ב-Google+ בשם stream והוא ממלא אותה פונקציה כמו בפייסבוק אפשר לכתוב בו , להעלות תמונות וסרטונים ובו אפשר לראות את כל ההודעות של החברים.

אלא שלא כמו בפייסבוק שאין אבחנה בין החברים כאן ישנם מעגלים – Circles. ההנחה היא שלא כל מערכות היחסים שוות. והשיתוף הוא סלקטיבי. בחיים אנו משתפים דברים שונים עם מעגלים חברתיים שונים כגון: בני משפחה, חברים לעבודה או ללימודים והבוס. לכן גם ברשת זו יש הפרדה בין מעגלים – קבוצות שונות של אנשים שאנחנו מאשרים כחברים. יש מעגלים מובנים במערכת והמשתמש יכול להוסיף מעגלים חדשים בהתאם לצרכיו. מעגלים אלה מאפשרים לחלוק מידע ולקרוא מידע באופן סלקטיבי על פי המעגלים השונים.

מאפיין נוסף ייחודי הוא הניצוצות – sparks – בהנחה שתכנים מובילים לשיחה, המערכת כוללת את המאפיין ניצוצות – עדכונים מרשת האינטרנט על פי תחומי העניין של המשתמש- מעין שירות של Google alerts. באופן זה המשתמש יוכל תמיד לקרוא ולשתף מידע עם המעגלים הנכונים של החברים על פי בחירתו. למעשה יש בכך שילוב של מנוע החיפוש של גוגל ברשת החברתית החדשה.

מאפיינים נוספים הם:
זולה / hangouts – אפשרות לניהול וידאו צ'אט עם מי שהמשתמש בוחר – יחיד או קבוצה, בתנאי שזה מעוניין גם כן – למעשה פגישה פנים מול פנים עם חברים שאף הם מעוניינים בכך. כפי שכתוב באתר:
"אחד הדברים הטובים ביותר בלהסתובב בחוץ זה להיתקל בחברים. עם זוּלה, הפגישה הבלתי מתוכננת מגיעה לאינטרנט בפעם הראשונה. תן לחברים שלך לדעת שאתה בזולה ותראה מי קופץ להיפגש פנים אל פנים. "

ו-mobile
אפליקציית Google+ לאנדרואיד כוללת גם את שירות ה-Huddle – פטפטת – אפשרות לדיון קבוצתי – שירות צ'אט עם אנשים בודדים או מעגלים,.כפי שכתוב באתר הפרויקט :
"שליחת SMS זה מעולה, אבל לא כשאתה מנסה לגרום לשישה אנשים לבחור סרט. 'פטפטת' פותרת את הבעיה על ידי הפיכת כל השיחות לצ'אט קבוצתי אחד, כך שכולם מגיעים להחלטה משותפת לפני שהאצבעות מתעייפות".

אפליקציית Google+ לאנדרואיד כוללת גם מה שמכונה instant load -העלאה מהירה – שמאפשר העלאה אוטומטית של תכנים שצולמו במכשירים ניידים לאלבום וירטואלי מתוך מטרה לאפשר ביתר קלות שיתוף תמונות ווידאו. ברגע שהמשתמש צילם תמונה או סרטון הם יעלו לענן ויהיו זמינים ב- Google+ כפי שכתוב באתר הפרויקט:
"צילום זה כיף. שיתוף תמונות זה כיף. העברת תמונות מהטלפון שלך לאינטרנט זה ההיפך מכיף. לכן יצרנו את 'העלאה מיידית': כדי שמעכשיו והלאה התמונות שלך יעלו את עצמן."

לאור הדברים נראה שגוגל מגייסת את הכלים המיוחדים לה כגון: מנוע החיפוש , Google alerts ומערכת ההפעלה למוביל שלה, לטובת הרשת החברתית החדשה שלה . כל זאת לצד מאפיינים אחרים, נראה שיש בהם לענות על המטרה המוצהרת " שתף באינטרנט את החיים שלך ממש כמו במציאות"

לאתר הפרויקט

האם השפות המבוקרות נעולות באקדמיה? מהי הרלוונטיות של שפות מבוקרות לניהול הידע בארגון?

סקר שנערך ביוזמת Semantic Web Company בתקופה 5 לאפריל עד 18 למאי בקרב 158 משתתפים מ- 27 מדינות שם לו למטרה לבדוק נושא זה.

ממצאים עיקריים של הסקר :

• יש מודעות גבוהה לשפות מבוקרות בארגון. 85.4% מהנחקרים משתמשים בשפות מבוקרות בארגון.
• נמצא קשר חיובי בין גודל הארגון ומשך זמן השימוש בשפות מבוקרות – ככל שהארגון גדול יותר כן ארוך יותר זמן השימוש בשפות מבוקרות.
• טקסונומיות ואונטולוגיות נמצאו כמודל המידע המועדף
• חיפוש סמנטי הוא אחד מתחומי השימוש העיקריים של השפות המבוקרות. יישומים כגון מערכות המלצה, מערכות suggest ותמיכה בחיפוש רב לשוני לא נמצאו כל כך רלוונטיים
• נתונים מקושרים מוערכים כנושא עתידי ואין ספק שארגונים יכולים להפיק מהם תועלת
• התזאורוס יסייע למנועי חיפוש בעתיד הקרוב לשפר תוצאות ומנועי חיפוש מבוססי תזאורוס יהיו מֵינְסְטְרִים בעתיד הקרוב
• קיימת מודעות לחשיבותם של תקנים לשפות מבוקרות כגון SKOS – תקן של W3C לייצוג שפות מבוקרות שהמטרה שלו לייצא שפות מבוקרות לווב הסמנטי

המסקנה המתבקשת מממצאים אלו היא ששפות מבוקרות אינן נעולות במסגרת האקדמית אלא קיימות גם בארגונים ולחיפוש הסמנטי ולנתונים מקושרים יש עתיד.

לתוצאות הסקר

Quixey הוא מנוע ייעודי לחיפוש יישומים שונים לפלטפורמות שונות – סמרטפונים, דפדפנים, יישומים שולחניים, והווב. צורת החיפוש שונה מהמקובל ומכונה באתר בשם "functional search" – על פיה המשתמש צריך להזין שאילתה שעונה על השאלה What do you want to do". כלומר חיפוש היישום/תוכנה הוא על פי מטרת השימוש ביישום והשאילתות הן בהתאם כגון : convert .flac to .mp3, take a screenshot, find games for 3 year olds וכו'

תוצאות החיפוש כוללות שמות של יישומים/תוכנות , תיאור כל יישום ומחיר. אפשר להגביל את החיפוש על פי אשכולות – יישומים חופשיים וסוג פלטפורמה כגון – Android, BlackBerry , Chrome add-ons, Firefox add-ons, iPad, iPhone , Mac , Palm, Web , Windows ועוד. כמו כן מוצעים חיפושים דומים.

על פי מה שכתוב באתר תוצאות החיפוש לקוחות מבלוגים, אתרים שמרכזים אפליקציות, מנועי חיפוש ועוד. שלא כמנועי חיפוש קונבנציונליים, Quixey מנסה להבין מה עושים היישומים השונים, כיצד אנשים משתמשים בהם ולאיזה APIs הם קשורים ובאופן זה מאפשר חיפוש יעיל של יישומים.הערה: כאשר בדקתי את המנוע הוא עלה בדפדפן Firefox אבל לא ב- IE .

למנוע החיפוש

טכנולוגית הנייד ממשיכה לתפוס תאוצה בכל התחומים כולל תחומי ההוראה והמחקר.. כיצד נערכות הספריות לעידן החדש? מידע מקיף בנושא הנייד אפשר למצוא במדריך מקיף בן 60 עמודים :

On the Move with the Mobile Web: Libraries and Mobile Technologies

שעוסק בווב הנייד ויישומו בספריות. המדריך אמנם מסוף 2008 ומאז אין ספק שנוספו חידושים, אבל בכל זאת אפשר למצוא בו מידע רב וחשוב והקישורים לאתרים ולמקורות הרבים שהוא מפנה אליהם, כולל קישורים למקורות בהם אפשר להתעדכן,  יכולים לשפוך אור גם על החידושים שנוספו בתחום. .

המדריך כולל 6 פרקים:
What is the Mobile Web?
Mobile devices
What can you do with the Mobile Web?
Library mobile initiatives
How to create a mobile experience
Getting started with the Mobile Web

פרקים אלו כוללים סקירה על מכשירים ניידים – חומרה ותוכנה מערכות הפעלה ומאפיינים, יישומי מובייל ופעולות שאפשר לעשות באמצעות הנייד, החל במייל , מסרונים, מוזיקה ורדיו, תוכנה ומשחקים, רשתות חברתיות וחיפוש, וידג'טים – יישומים שאפשר להוריד למכשיר הנייד כדי לספק גישה למידע מבוסס ווב ללא צורך בדפדפן, ספרים אלקטרוניים, ספרי אודיו, מידע תיירותי, דפדפנים, חדשות, בלוגים, RSS , מיקרובלוגים ועוד..

במדריך אפשר למצוא גם מידע על אפליקציות ייחודיות ל- iPhone , ועל יוזמות של ספריות בנושא הנייד. ספריות רבות מפתחות גרסאות של מובייל לאתרי הבית שלהן. באתרים אלו הספריות מספקות מידע על שירותי הספרייה ואוספים, שעות הפתיחה של הספרייה, מספקות גישה לקטלוג הספרייה, מדריכי נושאים, כתבי עת אלקטרוניים, שירותים מבוססי מקום והכול מותאם למסך הקטן.

בנוסף לכך ספריות מציעות למשתמשים להשאלה באמצעות מכשירים הניידים אוספים דיגיטליים כמו ספרי אודיו, ספרים אלקטרוניים, וידאו ומוסיקה. כמו כן ספריות מספקות חומרי הדרכה מותאמים לניידים, כולל סיורי אודיו, הודעות SMS על אירועים חשובים, יעץ וירטואלי ושימוש ב- SMS , והשאלה במובייל.

לאחר סקירה על האפשרויות הטמונות בנייד המדריך דן בפיתוח אסטרטגיה מתאימה לשימוש במכשירים ניידים תוך התחשבות במאפיינים של המשתמשים – מאפיינים דמוגרפיים כגון גיל, התנהגות חיפוש ובאיזה סוג של מכשירים הם משתמשים.

המדריך דן גם באפליקציות שיכולות לסייע לבנות אתרי ווב לנייד – כגון Winksite ו- Mofuse שיוצרים גרסאות של אתרים לנייד מקובצי RSS . המדריך כולל גם טיפים לתכנון אתר נייד.

מדגיש שחשוב להתעדכן ומציע אמצעים להתעדכנות – פורומים, בלוגים, ואתרי ווב

כל אחד מהפרקים כולל הפנייה למקורות והרבה מהם כוללים קישורי ווב.

יש היום בשוק למעלה מחצי מיליון אפליקציות לנייד . אם ידועה האפליקציה המדויקת אותה מחפשים יהיה קל יחסית למצוא אותה. אבל הדפדוף באין ספור אפליקציות לצורך מציאת האפליקציה המתאימה למטרה מסוימת יכולה להיות פעולה מתישה.

עובדות אלה הניעו את מנועי החיפוש הגדולים כמו Bing ו- Yahoo להכניס מאפיינים חדשים למנועי החיפוש שלהם שיאפשרו חיפוש יעיל יותר של אפליקציות . בפוסט בבלוג של Bing מ-9 ביוני 2011 מתואר כיצד אפשר באמצעות ה- Iphone למצוא את האפליקציה המתאימה תוך שימוש במנשק הוובי של מנוע החיפוש או באפליקציה של בינג למובייל.

גם יאהו מסתגלת לסביבה החדשה עם מספר מוצרים חדשים לחיפוש אפליקציות . על פי פוסט מ- 15 ביוני 2011 יאהו השיקה שתי אפליקציות ל- iPhone ול- Android לחיפוש יעיל יותר של אפליקציות וגם חיפוש ייעודי לאפליקציות במנוע החיפוש שלה . בפוסט זה אפשר למצוא פירוט על Yahoo! AppSpot – אפליקציה של יאהו ל- iPhone שמהווה שיפור על פני חיפוש אפליקציות נייטיב ב-iTunes.

מספר הספרים האלקטרוניים נמצא בגידול מתמיד. בעוד שהספרים האלקטרוניים יכולים להיות מוצגים על גבי מסך מחשב הרי קוראים אלקטרוניים נועדו להיות כלים ייעודיים להצגת הספרים , חלקם יכולים להכיל מאות ספרים. לנושא זה השלכות על תפקידה המרכזי של הספרייה – לחבר בין אנשים ומידע. הפורמט של הספר המודפס קבוע והטכנולוגיה לא תתישן. לעומת זאת בעולם של המולות האלקטרונית יש הרבה מכשירים ייעודיים לקריאת  ספרים אלקטרוניים ומכשירים נוספים יתווספו בעתיד ולכולם יש מחזור התיישנות . השקעה בחומרה שאין ספק שתתישן ותצא מהמחזור תוך מספר שנים אינה טריוויאלית לרוב הספריות.

מכאן חשיבותו של דוח על המצב הנוכחי של שוק הספרים האלקטרוניים והקוראים האלקטרוניים ומתן המלצות לצעדים הבאים בתחום.

דוח כזה בן 55 עמודים פורסם במאי 2011 ביוזמתן של ColoradoStateUniversity ו- Poudre River Public Library District שהקימו צוות שבדק את מצב שוק הספרים והקוראים האלקטרוניים ונתן את המלצותיו בנושא לכל אחת מהספריות – הציבורית והאוניברסיטאית.

בין ההמלצות :
• לתת הדרכה בכל סוגי הספריות בנושא ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים לבעלי עניין – סגל, סטודנטים , אנשי אדמיניסטרציה ועוד..
• להשקיע בטכנולוגיה תוך צמצום סיכונים, במסגרת זו בשלב ראשון מומלץ לספריות האקדמיות לעשות שימוש במחשב לוח – iPad על פני קוראים ייעודיים, כמו Kindle או Nook
לידע את הסטודנטים שבתום תקופת ההשאלה של הכלי כל יישום תוכנה שהוטען על המחשב יוסר. ולערוך סקר בקרב הסטודנטים על השימוש שלהם ב- iPad .
לספרייה הציבורית הומלץ על פיילוט של שישה חודשים של שימוש בשני קוראים אלקטרוניים . ברכישת הקוראים האלקטרוניים יש לקחת בחשבון רק מכשירים שתומכים בשיטות חדשות של השאלה ותומכים בסטנדרטים מועדפים של ספריות, הכול צריך להיעשות תוך התחשבות בתקציב המוסד, ובמסגרת מדיניות ההשאלה .
• לנצל הזדמנויות להגן על זכויות נגישות , ולהכניס שינויים בכל הקשור למגבלות דיגיטליות באופן שיהיו יותר ידידותיות לספרייה . במגבלות דיגיטליות הכוונה למגבלות שקשורות להדפסה, העתקה, ושיתוף שמוטמעות במסמכים האלקטרוניים ובאים להגן על בעלי זכויות היוצרים .

למרות שהדוח והמלצותיו התייחסו לספריות שיזמו את בדיקת הנושא הוא יכול להיות רלוונטי לספריות אחרות גם כן, שכן הדוח יוצא מנקודת מבט כללית לגבי שני סוגי הספריות בכלל – אקדמיות וציבוריות, והניסיון הספציפי אותו בדק , והמידע הרב בנספחים ששופך אור על מגוון האופציות בתחום הקוראים האלקטרוניים ואפליקציות רלוונטיות , יכולים לסייע לספריות אחרות בבחירה וטיפול נכון בנושא.

לספריות רבות בעולם יש היום תוכניות דיגיטציה . כך למשל סקר שערך OCLC בשנת 2010 בקרב 169 מוסדות על האוספים המיוחדים שלהם מצא של- 97% מהן יש פרויקט דיגיטציה כלשהו . דיגיטציה נקשרת תמיד עם שימור שכן חומר דיגיטלי "שביר" יותר מאשר חומר פיזי . שלא כמו חומרים פיזיים – ספרים, כתבי יד או מכתבים שבתנאים סבירים עמידים לאורך זמן , אובייקטים דיגיטליים יהיו בעלי תוחלת חיים קצרה ללא שימור אינטנסיבי. לכן מבינים היום שפעולת דיגיטציה חייבת להיות משולבת עם שימור.

שימור דיגיטלי כולל סדרה של מדיניות ופעולות שחיוניות לאבטחת השימושיות , האוטנטיות הנגישות והגילוי של תכנים לאורך זמן.

מתוך רצון לענות על צורכי השימור פותח מודל לשימור ספרים דיגיטליים ותכנים דיגיטליים נוספים במוסדות למורשת תרבותית. המודל פותח  על סמך הניסיון של פורטיקו בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל , סקרים ודיונים של פורטיקו עם מוסדות למורשת תרבותית ועוד.

המודל מתואר בנייר עבודה בן 72 עמודים שפורסם במרץ 2011 על ידי פורטיקו ואוניברסיטת קורנל והוא מושתת על 6 שלבים עיקריים – תכנון השימור, ניהול התכנים לפני כניסתם לארכיון, הפקדת החומר בארכיון, ניהול הארכיון, עדכון והגירה , ויצוא התכנים למשתמש

אחת ההחלטות החשובות במסגרת מודל זה היא מה יהיה המבנה הארגוני בו ישמרו התכנים – האם לשמר את החומרים באופן עצמאי, האם לשתף פעולה עם גופים אחרים,תוך שימוש בפלטפורמות כגון: DSpace או LOCKSS, או למסור את השימור לצד שלישי כמו Portico, HathiTrust או JSTOR.

המסמך מכיל מידע רב בהקשר לשלבי המודל השונים, ההחלטות והמדיניות כולל נושאים כגון: מידע –על , פורמטים של התכנים, זכויות, עלויות ועוד.. ויש בו כדי לענות על המטרה המוצהרת שלו – לסייע לקהילת הספריות והספרנים להבין טוב יותר את צורכי השימור של ספרים אלקטרוניים ושאר אובייקטים דיגיטליים.

תודה למנהלת הספרייה , מירה ליפשטיין על העדכון

Gravee הוא מנוע חיפוש חברתי.אפשר להגביל את החיפוש לאתרי ווב, תמונות, וידאו, חדשות, בלוגים ואתרים שסומנו כמועדפים.  על פי מה שכתוב באתר הוא מנוע על שבוחר את התוצאות שהוא מציג מתוצאות מנועי החיפוש הגדולים, ולאחר מכן מתאים את התוצאות למשתמש על פי ההעדפות ותחומי העניין שלו.

בנוסף להתאמת תוצאות החיפוש למשתמש, Gravee ממליץ על אתרי עניין ומשתמשים אחרים שיכולים לעניין את המשתמש.

בתוצאות החיפוש מוצגות תגיות שמתארות את פריט המידע, המשתמש יכול לסמן אם תוצאת החיפוש רלוונטית לו או לא, להוסיף את התוצאה לרשימת המועדפים, לראות משתמשים אחרים שהוסיפו את התוצאה לרשימת המועדפים, ולשתף את התוצאה בפייסבוק, טוויטר, מייספס או באמצעות הדואר.

פעולת הפרסונליזציה של תוצאות החיפוש מתבססת על הגדרת הפרופיל של המשתמש על ידי המשתמש כולל אתרי ווב שיש לו אם ישנם כאלה, ועל סמך התנהגות המשתמש ביחס לכל האופציות הקיימות בטיפול בתוצאות החיפוש שתוארו לעיל.

ובנוסף לכול, על פי מה שכתוב באתר מנוע החיפוש משתתף עד 70% מרווחיו מפרסומות עם בעלי האתרים שמופיעים בתוצאות החיפוש.

למנוע החיפוש