אוניברסיטת נוטינגהאם שבאנגליה ערכה במאי 2011 סקר ראיונות בנושא עמדות כלפי פרסום במסגרת הגישה הפתוחה. הסקר נערך בקרב 700 אנשי סגל בכלכלה וכימיה ב- 11 אוניברסיטאות ברחבי אנגליה. דוח ובו תוצאות הסקר התפרסם ב- 17 ביוני 2011

מממצאיו העיקריים של הסקר:
המציאות הכלכלית של קידום בעבודה והכרה הם הגורמים העיקריים שמשפיעים על ההחלטה של החוקרים היכן לפרסם את מחקריהם.
הובעה תמימות דעים שאם מחקר נחשב כחשוב ובעל ערך, או חשוב לקידומו של החוקר אזי הנטייה הכללית היא לפרסמו בעיתון קונבנציונאלי בעל אימפקט פקטור גבוה. פרסום בגישה פתוחה יישקל רק אם תהיה סיבה מיוחדת לכך כגון: פרסום מהיר.
ככל שהחוקר צעיר יותר חשוב לקורות החיים שלו שיהיו לו פרסומים בכתבי עת בעלי אימפקט פקטור גבוה והדעה הרווחת היא שבד"כ הם לא כתבי עת בגישה פתוחה. ההנחה, שכתב עת בגישה פתוחה הוא בעל אימפקט פקטור נמוך, רווחת בעיקר בקרב החוקרים מכימיה. .

אשר להיבט הנגישות לכתבי עת – לאנשי אקדמיה יש נגישות לכתבי עת שהאוניברסיטאות מנויות עליהם -הגישה לכתבי עת אינה מהווה עבורם בעיה, ולכן מבחינה מסוימת מערכת המנויים מהווה מעין "מסווה" ומונעת מודעות לחשיבות הגישה הפתוחה לכתבי עת.

לעומת זאת קיימת מודעות למאגרים המוסדיים . התחושה היא שחומרים במאגרים מוסדים מצוטטים יותר מאשר במאגרים שמחייבים מנוי.

באופן כללי המצב הנוכחי הוא שהאופטימיות הכללית הקיימת לגבי תנועת הגישה הפתוחה עדיין לא חלחלה לאקדמיה, ויש לה השפעה מועטה על הרגלי הפרסום של הסגל האקדמי. הגישה הפתוחה אינה עומדת בראש סדר היום שלהם כל עוד יש להם גישה לכתבי עת , והם מפרסמים בכתבי עת עם אימפקט פקטור גבוה.

ומה לגבי העתיד?
הדוח כולל מספר המלצות לשינוי המצב ביניהן:
הכללת הגישה הפתוחה בין הקריטריונים לקידום ודרישות העסקה באקדמיה
מתן יתר דגש בהסכמי מימון לנושא הפרסום בגישה פתוחה
שיפוט מאמר על פי איכותו ולא סוג כתב העת בו פורסם
פתיחת דיאלוג בנושא התועלת של תנועת הגישה הפתוחה בטווח הרחוק
כמו כן טוב יהיה אם אנשים מובילים בתחום שכבר אינם זקוקים לבנות את שמם ונושא הקידום כבר לא כל כך חשוב להם , יתחילו לפרסם בגישה פתוחה ובכך ישמשו דוגמה לשאר החוקרים. הצטרפות חוקרים בולטים בתחומם לצוות העריכה של כתבי עת בגישה פתוחה עשויה אף היא  להוביל לשינוי גישה ותדמית.

לדוח המלא