getCITED הוא מאגר מידע אקדמי  חופשי שכולל מגוון מקורות מידע: מאמרים, ספרים ופרסומים מסוגים שונים כולל פרקים בודדים מספרים, ניירות עבודה ומצגות מכנסים  וגם דוחות.החומרים הוזנו על ידי חוקרים ואנשי אקדמיה למען הקהילה האקדמית כולה.

 השימוש באתר חופשי, שימוש מלא  באתר שמאפשר בנוסף לחיפוש גם עריכה והוספת פריטי מידע  כרוך בהרשמה חופשית. אפשר לחפש באתר, ותוצאות החיפוש כוללות  מידע ביבליוגרפי מלא של כל אחד מהפריטים ולרוב גם טקסט מלא.  לחיצה על כל אחד ממרכיבי הרשומה הביבליוגרפיה תספק לנו מידע על מרכיב זה. כך  למשל  לחיצה על שם כתב העת תציג לנו רשומה ביבליוגרפית עם פרטים מלאים של כתב העת כולל קישור לאתר הבית של כתב העת. לחיצה על שם המחבר תציג פרטים על המחבר, לחיצה על מחלקה תציג את כל חברי המחלקה.

 מאגר המידע ייחודי בכך שהמשתמשים – חוקרים  ואנשי אקדמיה תורמים את התכנים ובכך קובעים את תכניו של המאגר. ומאפשרים לו למלא תפקיד חשוב ככלי להפצת מידע  מחקרי .  בנוסף האתר משמש גם פורום לדיונים . באתר  מאפיינים חברתיים נוספים כגון יצירת ביבליוגרפיות משותפות.

 יתרונו הגדול של המאגר הוא בקישורים –  האפשרות לקשר את הפרסומים עם המחברים שתורמים  למאגר, המו"לים, פריטי המידע ברשימות הביבליוגרפיות והפרסומים שציטטו אותם.

 אפשר גם לקבל מידע סטטיסטי על פריטי המידע  במאגר כולל  מספר ציטוטים בפריטי מידע אחרים

 על פי המידע הסטטיסטי באתר מספר פריטי המידע במאגר הוא למעלה מ- 3 מיליון פרסומים ועתידו תלוי במספר פריטי המידע שיעלו חוקרים למאגר בעתיד. אין ספק שהוא יכול להוות מנוע חיפוש אקדמי נוסף ומיוחד.

לאתר   

  בזמנוו כתבתי פוסט על  Schema.org – יוזמה משותפת של שלושת מנועי החיפוש הגדולים Google, Bing, Yahoo שתומכת בשפה משותפת לתיוג מידע מובנה בדפי ווב, עליה הצהירו ב- 2 ביוני 2011.

משמעות היוזמה היא  שבעלי אתרים, יוכלו להטמיע בקלות יחסית מידע סמנטי בתוך הקוד של דפי הווב הקיימים – דפי5 html – מידע שמכונות יכולות להבין ולחלץ אותו באופן חד משמעי. בכך יסיעו למנועי חיפוש להבין טוב יותר את התכנים של דפי הווב שלהם ולמעשה היוזמה מהווה  התקדמות לקראת החזון של הווב הסמנטי.

המשמעות מבחינתם של מנועי החיפוש והמשתמשים היא תשובות מדויקות יותר למספר רב יותר של שאלות. המשמעות מבחינת אתרי ווב שיאמצו סכימה זו היא הגדלת הנראות שלהם במנועי חיפוש.

כדי  להקל על בעלי אתרים  להטמיע את הקוד פותחו כלים שבעזרתם יוכלו בעלי אתרים ומשתמשים רלוונטיים ליצור באופן אוטומי בעזרת  טפסים קוד סמנטי אותו יוכלו להטמיע באתרים .

Schema Creator ו- Microdata Generator  הם כלים מסוג זה . המשתמש מזין את פרטי הארגון לדוגמה ובמקביל מקבל את הקוד הסמנטי המתאים אותו יוכל להטמיע באתר.

פירוט  ומידע נוסף אפשר למצוא בפוסט  ב- Search Engine Watch

 .

בזמנו כתבתי פוסט על מודל הרכש PDA  – על פי מודל רכש זה , ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש. מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים. המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.

מודל זה הינו מגמה בלתי נמנעת של הספריות . כיום 400-600 ספריות אקדמיות ברחבי העולם משתמשות במערכות  כאלה  ואין ספק שהמספר יגדל מאוד בשנים הבאות.

לכאורה , מודל זה  מיטיב עם הספריות שכן הוא מצמצם את ההוצאות שלהן וזאת על  חשבון ההפסדים של המולים שהמכירות שלהם קטנים עקב כך.

מחקר  מקיף של הספרייה באוניברסיטת קורנל וההוצאה לאור    באוניברסיטת JOHNS HOPKINS    בחן  מודל זה בהקשר של התקשורת המדעית . הדוח שהתפרסם ב-26 בספטמבר 2012 שפך אור ונתונים על הסְפֶרָה  של הספרייה האקדמית אך הוא נכתב בראש וראשונה מנקודת מבט של המו"ל ובמיוחד המול האוניברסיטאי ועסק בשאלה המרכזית אלו צעדים המו"ל יכול לנקוט כדי להפוך את מודל הPDA  למודל עסקי משתלם

המסקנות של הדוח:

לספריות מודל ה- PDA   חוסך כסף ומאפשר מספר רב של כותרים רלוונטיים לסטודנטים ולסגל.

 למו"לים  מודל זה שמציג בטווח הקצר אתגרים וירידה ברווחים, יכול בטווח הרחוק ובפוטנציאל להוות להם גם כוח חיובי וכר הזדמנויות בשוק הספריות,  אם יוכלו ל"ישר" את תכניותיהם עם המערכות והדרישות של הספריות. כיצד ואלו צעדים על המולים לנקוט לשם כך אפשר לקרוא בדוח המלא.

לדוח

eBizMBA Rank  הוא  דרוג שמהווה ממוצע  הדרוג הגלובלי  של  Alexa  והדרוג של ארה"ב   בהסתמך על Compete Quantcast.

על פי דרוג זה 15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר לשנת 2012 הם:

Google     bing  Yahoo! Search  ask  Aol Search  MyWebSearch blekko  Lycos  Dogpile  WebCrawler  Info  Infospace  Search  Excite  GoodSearch

באתר בנוסף לציוני הדרוגים למנועים  יש גם נתונים על  המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש בכל אחד ממנועי החיפוש שמוזכרים לעיל. על פי נתונים אלו המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש במנועי החיפוש הפופולריים ביותר נע בין 900   מיליון  מבקרים בגוגל  למיליון  ב – GoodSearch.

על מנועי החיפוש הפופולריים נמנים גם מנועי חיפוש פחות מוכרים כמו GoodSearch שמייחד חלק מהכנסותיו למטרות צדקה ו- infospace שכולל תוצאות משלושת מנועי החיפוש המובילים  גוגל, יאהו ובינג

מן הראוי לציין שב- eBizMBA Rank  אפשר למצוא גם דרוגים נוספים של אתרים ייעודיים מבחינת הפופולריות שלהם  במגוון תחומים כגון: משחקים, ספורט, יעץ, פיננסים , פוליטיקה , מדע, סימניות חברתיות, רשתות חברתיות, אתרי ווב 2.0 , קניות והשוואת מחירים, בלוגים, אתרי עסקים, מוסיקה , וידאו תיירות, חדשות  ועוד

לאתר

בפוסט קודם כתבתי על altmetrics – גישה ומדדים חדשים להערכה מדעית ,אלטרנטיביים למדדים המסורתיים, ומושתתים גם על הווב החברתי.

מידע מסוג זה אפשר למצוא במספר מקורות . אחד מהם הוא total impact

באתר total-impac אפשר לקבל דוח  שמאגד נתוני אימפקט מהרבה מקורות .

נתוני האימפקט באתר מושתתים על מספר מקורות :

·         Facebook
·         Plosalm –   נתוני האימפקט של מאמרים מ- PLoS
·         Slideshare
·         Github – מאגר מידע מקוון לתוכנה בקוד פתוח
·         Topsy – מנוע חיפוש לווב החברתי
·         Wikipedia
·         Citeulike – אתר סימניות חברתיות לאקדמיה
·         Delicious – אתר סימניות חברתיות כללי.
·         Mendeley –  רשת חברתית לאקדמיה ותוכנה ביבליוגרפית
·         Dryad – מאגר מידע של מאמרים שפיטים בביולוגיה
·         Scienceseeker –  אתר שכולל חדשות מדע
·         Pubmed
לא כל המקורות תומכים ב- creative commons , לכן לא כל המידע שבאתר חופשי. הכוונה כן  לטפל בנושא בכיוון זה.

האתר יכול לשמש חוקרים שמעוניינים לדעת כמה פעמים הורידו את העבודה שלהם, שמרו אותה כאתרים מועדפים או כתבו עליהם בבלוגים

כלים אלטרנטיביים דומים הם:
Altmetrics.com
Plum Analytics
PLoS Article-level Metrics application
Science Card
Citedln
ReaderMeter

בפוסט קודם כתבתי על נתונים מקושרים וספריות . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא.

 מבחינת הספריות נתונים מקושרים אמורים להחליף את  MARC   כבסיס  למסגרת הביבליוגרפית החדשה של הספרייה. הנתונים המקושרים מהווים מהפכה  בארגון המידע ואמורים לענות על חסרונות של השיטה היום  שמארגנת את המידע בבסיסי נתונים יחסיים סגורים ודורשים תחזוקה שוטפת.

כדי שספרנים יוכלו להפיק את מרב התועלת מהנתונים המקושרים עליהם ללמוד להתנסות ולקחת חלק פעיל ביישום .

The Extensible Catalog Organization    תומך בפעילויות אלה על ידי אספקת תוכנת קוד פתוח לספרנים שרוצים ומוכנים למעבר מהתשתית הקיימת  לנתונים המקושרים.

 בפגישת האביב של CNI    הוצג נושא הנתונים המקושרים והספריות על ידי נציגים מאוניברסיטת  סטנפורד .סרטון הוידאו  זמין עתה בערוץ הוידאו של CNI

 לסרטון הוידאו ומידע נוסף  

בזמנו כתבתי פוסט על מודלים חלופיים  להשאלה ורכש של ספרים אלקטרוניים. שהמשותף להם היא מתן גישה מידית וזמנית לספרים אלקטרוניים בשעת הצורך.

מודלים חלופים כאלה כבר קיימים כגון:  מודל pay-per-use  של    Ebook Library ,   MyiLibrary ו- ebrary.

דוגמה לאחת הספריות בהן מיושם כיום מודל pay per use     של EBL – Ebook Library  לתקופת ניסיון  היא     הספרייה ב-  University of Canberra.

על פי מודל זה  כ- 16000 ספרים אלקטרוניים מהדיסציפלינות השונות נוספו לקטלוג הספרייה אבל התשלום הוא רק על הספרים שבשימוש. ספרים חדשים שיוצאים לאור מתווספים לקטלוג.

כיצד  מתנהל מודל זה ?

1. בשלב ראשון פרטי הספרים השונים הועלו לקטלוג הספרייה
2. כאשר משתמש  מאתר ספר שנראה לו רלוונטי  למחקר הוא יכול לקרוא  חופשי ללא תשלום במשך 10 דקות . לאחר 10 דקות הוא יתבקש לענות על השאלה האם הוא מעוניין להמשיך לקרוא או להוריד את הספר. בשני המקרים תתבצע השאלה של הספר למשך 24 שעות . הספרייה תחויב  בתשלום אחוז מסוים ממחיר הספר תמורת  ההשאלה
3. כאשר הספר מגיע למספר מסוים שנקבע מראש של השאלות הספר נרכש אוטומטית

פרטים נוספים אפשר למצוא במדריך הספרייה

דו"ח ALA  בנושא מצב הספריות בארה"ב ב- 2012 התפרסם באפריל 2012. הדוח כולל מידע על מצב הספריות השונות בארה"ב : ספריות ציבוריות, ספריות בתי הספר וספריות אקדמיות. דגש בדוח על  נושא הספרים האלקטרוניים ורשתות חברתיות

בהקשר של הספריות האקדמיות נושא מפתח הוא פיתוח אוריינות המידע של הסטודנטים.

Learning analytics  שמוגדר כ- "the interpretation of a wide range of data produced by and gathered on behalf of students in order to assess academic progress, predict future performance, and spot potential issues  "  יהיה נושא שבו יתמקד הממסד כולל ספריות אקדמיות בארבע חמש השנים הבאות. בהקשר זה ACRL  פרסמה ב- 2011 את Standards for Libraries in Higher Education שמדגיש את החשיבות של הערכת  התרומה של הספריות ליעילות המוסד.

ספריות אקדמיות עסוקות בהיערכות מחודשת של חלל הספריות , העברת אוספים והיערכות של צוות העובדים בסביבה אלקטרונית.  כמו כן ספריות אקדמיות מקבלות על עצמן תפקידים חדשים  בתחומים:  הוצאה לאור, וניהול מידע  באופן שיבטיח שהמידע המחקרי יישמר לטווח רחוק לשימוש חוזר ושימור  (data curation)

בספריות כולן – אקדמיות ואחרות גדל השימוש ברשתות חברתיות וכלים של ווב 2.0  כדי ליצור קשר עם המשתמשים . היישומים  פייסבוק וטוויטר נמצאו יעילים במיוחד   לא רק בהגדלת הנראות של משאבי הספרייה אלא גם ביצירת יחסי אמון  עם המשתמשים

 לגבי ספרים אלקטרוניים –  מספר הספריות בארה"ב שמשתמשות בספרים אלקטרוניים גדל בחמש השנים האחרונות מ- 38.3%  ב- 2007 ל- 67.2%  ב- 2011

 מחירי הספרים  האלקטרוניים עלו.  בנושא השאלה של ספרים אלקטרוניים – למרות שנתוני  ההשאלה של ספרים אלקטרוניים עדיין נמוכים בהשוואה לספרים המודפסים בהרבה ספריות חל גידול בנתוני ההשאלה של ספרים אלקטרוניים. מכשירים ניידים כולל קוראים אלקטרוניים ומחשבי לוח נמצאים ב- 27.8%  מהספריות . בהרבה מקרים השאלת ספרים אלקטרונית נמנעת בשל ענייני תאימות של קוראים אלקטרוניים, המורכבות בהורדת ספרים אלקטרוניים , נושאים שקשורים  לזכויות יוצרים וזמינות של כותרים פופולריים

לדוח המלא

לאחרונה שומעים יותר ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

גם ספריות בעולם נרתמות לנושא. בפוסט ממרץ 2012  כתבתי על מספר פרויקטים של ספריות בתחום.גם Europeana הספרייה הדיגיטלית של אירופה – הצטרפה ליוזמות אלה.

 ב- 22  במאי ספריית  ספריית הקונגרס הודיעה על פרויקט   לתרגום MARC 21     למודל של נתונים מקושרים.

נראה שגם OCLC    נרתם לנושא.

  ב- 20 ליוני  OCLC  הודיע על צעדים ראשונים בכיוון  על ידי הוספת תיוג  ה– Schema.org  לרשומות שלו.   וכדי להבין יותר את הנושא וחשיבותו לספריות OCLC Research  הפיק לאחרונה סרטון  וידאו  בנושא נתונים מקושרים בספריות. סרטון הוידיאו בן 15 דקות  מהווה מבוא למושגים הבסיסיים בתחום ומדוע הנושא חשוב לספריות. על פי סרטון זה ספריות יצאו נשכרות מהשימוש בנתונים מקושרים : שימוש בנתונים מקושרים יגביר את הנראות של משאבי הספרייה, יאפשר יותר יישומים יצירתיים שיתבססו על מידע-העל של הספרייה ויפתחו הזדמנויות לקטלוג יעיל .

 בהקשר להדרכה בנושא מו הראוי  לציין את פרויקט  Learning Linked Data Project  בארה"ב  במימונו של  Institute of Museum and Library Services -IMLS

 לאור ההתפתחויות בנושא אין פלא שהנושא הוצג גם בכנס IFLA  2012     שמתקיים בימים אלו  בהלסינקי בירת פינלנד. OCLC   ארח ב- 13 באוגוסט 2012 במסגרת הכנס שולחן עגול בנושא הנתונים המקושרים. בדיונים בנושא השתתפו  נציגים מ-  British Library , OCLC    ,מרכז פומפידו, והספרייה הלאומית בשוודיה. קישורים  למצגות  בנושא של כל אחד מהנציגים    זמינות באתר:

 Making The connection: Linked Open Data at the British Library

The Digital Pompidou Center: Applying Linked Data Principle to Cultural Heritage Data

 Martin Malmsten, National Library of Sweden

 Library Linked Data Progress

על פי מה שפורסם בבלוג של  גוגל , בכדי להבטיח  תוצאות חיפוש רלוונטיות ואיכותיות האלגוריתם של גוגל  משתמש בכ- 200 קריטריונים  להכללה ודירוג תוצאות החיפוש. ב- 10 לאוגוסט 2012  גוגל הצהיר על כוונתו להוסיף קריטריון חדש שקשור להפרת זכויות יוצרים והוא מספר הבקשות להסיר אתר מסוים  שקושר  לחומר שלכאורה מפר זכויות יוצרים. מן הראוי לציין בהקשר זה שמספר בקשות מסוג זה גדול. כך למשל רק ב- 30 הימים האחרונים גוגל קיבל  בקשות הסרה בשל בעיתיות בזכויות יוצרים לגבי  למעלה מ- 4.3 מיליון s 'URL .

אתרים כאלה  שלגביהם יש   מספר גבוה של תלונות על הפרת זכויות יוצרים ידורגו במקום נמוך בתוצאות החיפוש.  מנגנון דירוג כזה יסייע  למשתמשים לאתר חומר איכותי חוקי מבלי להפר זכויות יוצרים  בין אם זה שיר ב- npr music, מופע טלוויזיוני   מ– hulu או קובצי מוזיקה מ- Spotify

מן הראוי לציין שמהלך זה של גוגל הוא רק צעד נוסף  ומזערי בשורת צעדים שנקט לאחרונה  לשיפור תוצאות החיפוש  במסגרת   תפיסתו את מנוע החיפוש העתידי –  מנוע  מבין שנותן תוצאות רצויות.

צעדים קודמים היו השקת גרף הידע במאי 2012 וכוונתו המוצהרת מאוגוסט 2012 להרחיבו מעבר לארה"ב,   הוספת מידע מהמייל לתוצאות החיפוש, ואפשרות לשאילתות קוליות.

על פי  עמית סינגל  , SVP Google Search כל אלה הם רק צעדים ראשוניים  לקראת מנוע העתיד והצעדים החשובים עדיין בדרך .

המשבר הכלכלי בשנים האחרונות נותן אותותיו  גם  בשירותים השונים של הספריות כולל שירותי ההשאלה הבינספרייתית.  העלות הגבוהה של מנויים בחבילות גדולות גורמת להרבה ספריות לעבור לשיטת רכש של כתבי עת בודדים עיקריים  כאשר ההשאלה הבינספרייתית ממלאת את הפערים.

ומה בדבר השאלת ספרים ?  וספרים אלקטרוניים?

 מחקר שהתפרסם ב- 2012  ובדק עלויות של השאלה בינספרייתית ב- 23  ספריות בצפון אמריקה מצא שהעלויות של הספרייה  להשאלה הבינספרייתית בשיטה המסורתית  גבוהות.  כך למשל עלות הספרייה להזמין ספר מגיעות ל- 9.62$  ולהשאיל אותו 3.93$.  במקביל הטכנולוגיה משנה את האופן בו אנשים נגשים למידע .   לאור המצב ספריות פונות לשיטות חדשות לפיתוח אוספים ואספקת תכנים כדי למלא את צורכי המידע של המשתמשים.

 ביחס להשאלת ספרים אלקטרוניים יש צורך בשיתוף פעולה בין המולים והספריות למודלים חלופיים שהמשותף להם היא מתן גישה מידית וזמנית לספרים אלקטרוניים בשעת הצורך.

 מודלים חלופים כבר קיימים כגון:  מודל pay-per-use  של    Ebook Library ,   MyiLibrary ו- ebrary.  חשוב   שמו"לים ואגרגטורים נוספים  יצטרפו למודל זה תוך שיתוף פעולה עם הספריות .