הצד האפל של הגישה הפתוחה

במעשייה של אנטואן דה סנט-אכזופרי, הנסיך הקטן פוגש באיש עסקים שצובר כוכבים במטרה לקנות עוד כוכבים. הנסיך הקטן מבולבל: "אם יש לי צעיף", אמר הנסיך הקטן, "אני יכול לכרוך אותו על צווארי ולקחת אותו איתי. אם יש לי פרח אני יכול לקטוף אותו ולקחת אותו אתי. אבל אתה לא יכול לקטוף את הכוכבים מהשמיים". "אני הנני בעלים של פרח", אומר הנסיך הקטן, "שאני משקה בכל יום. יש לי גם שלושה הרי געש שאני מנקה בכל שבוע. להרי הגעש שלי ולפרח שלי יש תועלת מכך שאני בעליהם. אבל אתה, לכוכבים אין תועלת מכך שהם שלך…" עם הדימוי הזה – חישבו על חוקרים, מאמרים, ותאגידים הסוחרים בידע. [1]

אין זה חדש שתאגידי הענק של ההוצאות לאור האקדמיות גורפים רווחי-עתק, בעוד מחירי הגישה לתוכן הופכים ליקרים יותר ויותר. לאור עליות המחירים השגרתיות, הספריות האקדמיות ברחבי העולם מתקשות לעמוד בתשלומים. אפילו אוניברסיטת הרווארד, מהעשירות בעולם, הגיעה למצב בו היא מתקשה לממן את הגישה עבור חוקריהּ. מי שהיה מנכ"ל ספריות הרווארד ב-2012 תימצת את המרמור: "אנחנו, חברי הסגל, עושים את המחקר, כותבים עבודות, שופטים עבודות עבור חוקרים אחרים, נושאים בתפקידים בוועדות עריכה, וכל-זאת בחינם… ואז אנחנו קונים בחזרה את תוצאות המאמץ במחירים שערורייתיים" [2][1].

מנגד לאידיאולוגיה של תוכן אקדמי העומד מאחורי חומת-תשלום, ניצבת הגישה הפתוחה. גישה זו היא שם-כולל למגוון של מסלולי פרסום, כשהמשותף לכולם הוא שהקורא אינו נדרש לשלם על המאמר. הגישה הפתוחה איננה עוד אמצעי להנגשת הפרסומים עבור הקוראים בחינם, אלא חלק מתנועה-חברתית של ממש (שחורגת מתחומי מסחור הידע האקדמי אל-עבר מידע ממשלתי וציבורי). אחד מגיבורי התנועה, ארון שוורץ [Aaron Swartz] נודע (בין-היתר) בשל הורדת תוכן מאגר JSTOR והנגשתו, כמעשה-כנגד תשלום התמלוגים למוציאים לאור ולא למחברי המאמרים. שוורץ קרא למלחמת גרילה "לשחרור המידע" [3], היה לאקטיביסט-ענק בתחום ולאייקון התרבותי של אידיאולוגיית הגישה הפתוחה. ב-2013 התאבד, כנראה גם בשל תביעות הענק שהוגשו כנגדו על-ידי תאגידי ההוצאות לאור [4] [1].

פנים רבות למאבקים בין "לוחמי החופש של המידע" לבין ההוצאות לאור התאגידיות. מצד אחד – רוב המו"לים הגדולים אימצו בברכה מודלים שונים של כתבי-עת בגישה הפתוחה. מצד שני, Sci-Hub ו-Library Genesis – הפרוייקטים הנושאים בדגל המאבק של ההנגשה הנוחה לתוכן בעל זכויות יוצרים לקהילות החוקרים בעולם, מהוות מטרות קבועות לתביעות עתק בבתי-המשפט [5]; חזית שונה למאבק נמצאת בלב העולם האקדמי. למשל, חברי צוות העריכה של כתב-עת מוביל התפטרו כולם ביחד – כחלק מהמלחמה עם ההוצאות לאור [6]. בחודש יולי האחרון, אוניברסיטאות מובילות מגרמניה הצטרפו לכ-60 מוסדות אחרים שקראו למוסדות האקדמים שלא לחדש את החוזים [7] עם Elsevier. עולם ההוצאות לאור האקדמיות לא נח לרגע, ונקרע בין לפחות שני קצוות אידיאולוגיים: האחד, של גישה פתוחה לחומרי המחקר וההוראה, והשני – של חומת תשלום.

לאור חילוקי הדעות האידיאולוגיים שבין תאגידי ההוצאות לאור האקדמיות ובין מחפשי הצדק החברתי פורחים גם מנצלי-ההזדמנויות. אלה מתקיימים גם-בתוך אידיאולוגיית הגישה הפתוחה. בהקשר שלנו, אלו הם כתבי-עת המכונים בלשון הגנאי "כתבי-עת טורפים" [predatory journals]. כתבי-עת טורפים הם כתבי-עת בגישה הפתוחה, שהמודל העסקי של פרסום המאמרים ממומן על-ידי מחברי המאמרים. בניגוד לכתבי-עת לגיטימיים בגישה הפתוחה – בעלי מודל עסקי דומה, כתבי-העת הטורפים מחפשים ליצור רווחים גדולים ככל-האפשר ובכל מחיר – תרתי-משמע. הם מפתים מחברים לפרסם מאמרים – גם ללא מתן שירותי העריכה המצויים בכתבי-עת לגיטימיים (בגישה פתוחה או לא). כתבי-עת אלו נחשבים ככתבי-עת "זבל", מכיוון שאין בהם ביקורת עמיתים [peer review] או רמת-סף אקדמית כלשהי. בעוד כתבי-עת אלו מנופפים בדגל הגישה הפתוחה, אין להם כל מחוייבות אקדמית לתוכן המפורסם. בכך קיומם של כתבי-עת אלו גורם לנזק גדול לעולם האקדמי ונזק גדול לרעיון האידיאולוגי של הגישה הפתוחה. במגוון הרחב של המודלים לפרסום מאמרים בגישה הפתוחה, המצויים תחת מו"לים גדולים ואיגודים-אקדמים קטנים, המודל הפתייני של כתבי-העת הטורפים נוסק.

עלייתם של כתבי-עת טורפים ברורה לחלוטין: כתבי-העת פועלים למטרת רווח כלכלי בלבד. אין להם כל טעם לדחות מאמרים, מכיוון שככל שיתפרסמו יותר מאמרים כך ירוויחו יותר… חוקרים, מצד שני, מאוד רוצים שמאמריהם יתפרסמו. שילוב זה מוביל לפופולאריות גואה של כתבי-העת הטורפים, ואיתה גם דרכים לדִּיּוּג [phishing] לקוחות חדשים – כמו פנייה בדואר האלקטרוני לתלמידי מחקר שזה הרגע הציגו בכנסים מקצועיים והיו שמחים לפרסם את ממצאיהם הראשוניים, או פנייה למי שמאמרו נדחה על-ידי כתבי-העת המקובלים. אבל ההשלכות של קיום כתבי-עת טורפים בעולם האקדמי ובגישה הפתוחה הן קשות הרבה יותר.

חשבו על אלפי החוקרים שהשיגו את תארי המאסטר והדוקטורט באמצעות פרסום מאמרים, או חוקרים שזכו לקידומים מקצועיים ולמשרות באמצעות פרסומים בכתבי-עת טורפים: כל הדרוש על-מנת לזכות בשורה שבקורות-החיים האקדמיים היא פרסום – הניתן להישג באמצעות תשלום בלבד. בין אם בכוונה או בין אם בתמימות, מדובר בסוג של תרגיל עוקץ במקרה הרע, ושיתוף פעולה לא-אתי במקרה הטוב. מעבר-לכך, כתבי-עת טורפים אינם מגבילים עצמם לתחומים מדעיים בלבד, ובמסווה של כתבי-עת לגיטימיים מציעים תחומים החורגים מגבולות המדעי והאקדמי, בשלל נושאים כמו סגנונות מסויימים של רפואה אלטרנטיבית [8]. כתבי-עת טורפים אף אינם חוששים לנקוט בכל טקטיקה אפשרית, כולל גיוסם של עורכים פיקטיביים [9].

ב-2012 יצר פרופ' ג'פרי ביאול [Jeffrey Beall], ספרן מאוניברסיטת קולורדו דנבר, רשימה שחורה של כתבי-עת טורפים. הרשימה הפכה למעין-מותג בתחום בשם "Beall's List" (קישור להעתק של הרשימה זמין [10]), ואף עברה מספר גלגולים. בתחילת השנה, החליט ביאול להסיר-עצמו מניהול הרשימה השחורה, מפני שהיה תחת "לחץ אינטנסיבי" מצד מעסיקיו. מעסיקיו סבלו קשות מאסטרטגיות אגרסיביות ומתוחכמות של כתבי-העת הטורפים כנגדו. הם פנו אינספור פעמים לבעלי תפקידים שונים באוניברסיטת קולורדו, במגוון של דרכים, על-מנת להוקיע אותו ולצאת כנגד שמו הטוב. ביאול גם סבל מהאשמות הקולגות שלו – ספרנים אחרים – שפנו כנגדו על-כך שהעז לחשוף את נקודת התורפה של הגישה הפתוחה ובכך להוריד מקרנה. מנגד, האשימם ביאול כי בעוד הם-עצמם מעודדים בפני חברי-הסגל את יתרונות הגישה הפתוחה, הם מסתירים את המגוון-הרב של המלכודות אותן מציבים כתבי-העת הטורפים [11]. אז ריבוי כתבי-העת בגישה הפתוחה הוא עניין מבורך, אבל לא הכל ורוד.

מדריך כתבי-העת בגישה הפתוחה [DOAJ [12, בו משתמשות ספריות אוניברסיטת תל-אביב, "נקי" כמעט-לגמרי מכתבי-עת טורפים [13]. במידה וקיבלתן/ם פנייה בדוא"ל מכתב-עת עלום או חשוד – נשמח מאוד לשמוע. אתן/ם מוזמנות/ים לפנות אלינו להרחבה בנושא הזה, או להבהרת כל ספק הקשור לכתבי-העת הטורפים והגישה הפתוחה. אנחנו מחזיקים מספר כלים שנשמח לשתף, כמו למשל רשימת החברים של איגוד המוציאים לאור בגישה הפתוחה [14]. נשמח להעמיד את יכולותינו לרשותכם, וכמובן נשמח לשמוע על ניסיונכם ואת דעתכם.

 

 

Scientific Data ומאגרי מידע מומלצים להפקדת נתונים

בפוסט קודם כתבתי על  פרדיגמה חדשה של פרסום נתונים שמושתתת על מאמר נתונים. מטרתו של מאמר הנתונים לתאר סט של נתונים באופן שמאמר מחקר מתאר תוצאות מחקר כגון שיטות ופרוטוקולים, תהליך, מבנה של סט הנתונים פורמט והפוטנציאל לשימוש חוזר.

scientificScientific Data הוא כתב עת בגישה פתוחה לפרסום ותיאור סטים של נתונים שהושק באפריל  2013 על ידי Nature Publishing Group .  כתב העת כולל מאמרים מסוג  Data Descriptor שמתארים סטים של נתונים. האתר אינו כולל את הסטים של הנתונים. את הסטים של הנתונים יש להפקיד במאגרי מידע ייעודיים לכך .

מחקרים מייצרים בדרך כלל נתונים רבים כגון טבלאות בגיליונות אלקטרוניים, מפות תמונות ועוד. נתונים אלה חשובים מאוד לחוקרים באותו תחום לצורך תיקוף ועיבוד משני של המחקרים. ריכוזם של נתוני המחקר במאגרים ייעודים לכך יכול להקל על המלאכה.

figdבאתר של כתב העת  Scientific Data  ניתן למצוא רשימה ארוכה של מאגרי מידע מומלצים להפקדת נתונים בתחומים שונים :  מדעי החיים, כימיה, מדעי הסביבה, פיסיקה ואסטרונומיה  ומדעי החברה . סטים שלא מזוהים עם קטגוריה ספציפית  מומלץ להפקיד במאגריםרבתחומיים/כלליים – figshare ו- Dryad

מבחינת המשתמשים אפשר למצוא במאגרים אלו   חומר מחקרי חופשי רב.

לרשימת מאגרי מידע ייעודיים לנתונים

כתבי עת של נתונים – סקירה

בעידן של הנתונים הגדולים , למרות שקיימת הסכמה כמעט כללית על התועלת שבשיתוף נתונים ושימוש מחדש כאמצעי לקידום המדע עדיין קיימים מספר מחסומים שמעכבים  מימוש מטרה זו בצורה יעילה וסיסטמטית אחד מהם הוא העדר תרבות של שיתוף. המטרה שהסטים של הנתונים יהיו נגישים, שפיטים, ניתנים לציטוט, ניתנים לגילוי בקלות וניתנים לשימוש.

אחד הפתרונות המוצעים כצעד ראשון להתגבר על חלק מהמחסומים הוא מודל חדש של כתבי עת – כתבי עת של נתונים data journals  שמטרתם לספק מידע על מה , היכן, למה, איך ומי  בכל הקשור לנתונים.

מודל זה מהווה פרדיגמה חדשה יחסית של נתוני מחקר. הניסיונות הראשונים של המו"לים לתמוך בפרסום נתונים כללו נתונים כחלק אינטגראלי של המאמר או נתונים בקבצי מוספים  מצורפים למאמר. בסביבות שנת 2009 רוב כתבי העת כללו נתונים כקובצי מוספים להדפסה בגרסה האלקטרונית של המאמרים בלבד, לעתים עם מגבלות על מספר הפריטים הנוספים ותנאי זכויות יוצרים מחמירים.

לאור מגבלות אלה התעורר הצורך בפרדיגמה חדשה של פרסום נתונים מושתתת על "מאמר נתונים" data paper  . מטרתו של מאמר הנתונים לתאר סט של נתונים באופן שמאמר מחקר מתאר תוצאות מחקר. כגון שיטות ופרוטוקולים תהליך מבנה של סט הנתונים פורמט והפוטנציאל לשימוש חוזר.

בשנת 2009  הודיעו שכתב העת  international journal of robotics research  תומך בסוג חדש של מאמר  "data paper"   כאשר המטרה היא לעודד פרסום סטים של נתונים שפיטים לקהילת הרובוטיקה ולסייע למחברים לפרסם ולקבל קרדיט על הנתונים בעלי הערך שלהם.  באפריל 2013 Nature Publishing Group   הודיע על השקתו של Scientific Data  – כתב עת בגישה פתוחה לפרסום ותיאור סטים של נתונים ומאז מספר כתבי העת של נתונים גדל בקצב מואץ .

ejournals-e

מחקר שהתפרסם לראשונה בינואר 2015 ועתיד להתפרסם  בכתב העת journal of the association for information and science technology  בדק  מאפיינים של 116 כתבי עת של נתונים של מולים שונים בכול הקשור לתיאור הסטים של הנתונים ,  נגישות , ציטוטים , איכות וגישה פתוחה ומציע דרכים לקדם את הנגישות לסטים אלה של נתונים. דוגמאות לשמות של כתבי עת של נתונים – ecology, genomic data, international journal of robotics research,

מן הראוי לציין שמדגם זה של 116 כתבי כלל  גם סט של 85 כתבי עת של נתונים של המול biomed Central/ .

במסגרת המחקר נבדק האם כתבי העת של נתונים כוללים רק מאמרי נתונים האם הם מעורבים  ומה הם הנושאים שלהם.

נמצא שרוב כתבי העת מעורבים, רק 4 מתוך 15 מו"לים פרסמו כתבי עת  שכללו מאמרים של נתונים בלבד. . מספר כתבי עת כאלה הוא 7   (6%  מהמדגם) אף אחד מכתבי העת ה"טהורים" לא נכלל באינדקס של שירות מקצועי  כולל Scopus  ו- SCImago

מבחינת הנושא כתבי העת כיסו את כול הקטגוריות הנושאיות  בסקופוס- מדעי הבריאות, מדעי החיים, מדעי הפיסיקה, ומדעי החברה והאמנויות.

נמצא שמשנת 2000 – 2013  826 מאמרים של נתונים פורסמו. מספר המאמרים גדל עם השנים. בשנת 2013 פורסמו 23.5%  מכלל המאמרים שפורסמו.  נראה שמגמה זו נמשכת – בחודש הראשון של שנת 2014 פורסמו 47 מאמרי נתונים

בנוסף חלק מכתבי העת פתחו כלים ייעודיים שתומכים בהפקת מאמר הנתונים. כגון PWT – Pensoft Writing tool  ו- IPT  –  integrated publishing toolkit

מאמר הנתונים כרוך תמיד עם סט הנתונים . הפתרון של צרוף קובצי מוספים מוחלף היום לטובת פרסום סט הנתונים במאגר וקישור . בדרך כלל כתבי העת מציעים רשימה של מאגרי נתונים איכותיים בהם ניתן להפקיד את הסטים של הנתונים.  המאגרים יכולים להיות מאגרים מוסדיים, מאגרים לאומיים ומאגרים בינלאומיים. חלק מהמאגרים הם ייעודיים לתחום מחקר מסוים. יש גם מודל היברידי של שיגור קובץ הנתונים  או הפקדה במאגר כלשהו.

כמעט כול כתבי העת של נתונים הם בגישה פתוחה  גם למאמרים וגם לסטים של הנתונים.

מהניתוח עולה גם  שהמידע שהעורכים נדרשים לתת בכול מאמרי הנתונים הוא הזמינות של הסטים של הנתונים. העדר מידע משותף לאפיון הסטים של הנתונים הוא מגבלה של כתבי העת של הנתונים ושל מאמרי הנתונים. חשוב לפתח מסגרת משותפת, פתוחה שתשמש את כול הדיסציפלינות

DOI: 10.1002/asi.23358

למאמר המלא

EBioMedicine – כתב עת בגישה פתוחה – מפגש בין הקהילה המחקרית והקלינית

bio-mCell Press  ו- Lancet חברו יחדיו להשקתו של  כתב עת חדש בגישה פתוחה  –  EBioMedicine בהוצאת Elsevier.

כתב העת יפרסם מאמרי מחקר שיכסו את כול תחומי  מדעי החיים והרפואה החל ממחקר בסיסי וכלה בתחומים  הקליני והציבורי של מדעי הבריאות.  מייסדיו מאמינים  שכתב עת זה יהווה נקודת מפגש בין 2 הקהילות – המחקרית והקלינית כדי לאפשר העברה מהירה של תובנות  מחקריות למען שיפור הבריאות   כפי שביטא זו יפה העורך של כתב העת:

"Building a better pipeline between scientific research and improved human health is front and center on the global stage as calls increase for faster translation of publically-funded basic research into effective prevention, diagnosis and treatment of disease. EBioMedicine is designed to be a central player in building this pipeline by creating a forum that brings scientists and physicians together to transform information into action."

לידיעה

כמה משלמת האוניברסיטה שלך עבור כתבי העת? רכש בחבילות – עסקה טובה ?

gonפעמים רבות  רכש של כתבי עת אלקטרוניים על ידי האוניברסיטאות מתבצע  בשיטת  חבילות  והמשא ומתן לרכישת החבילות מתבצע מאחורי דלתיים סגורות  בעקבותיו מגיעים להסכם מחירים שהוא חסוי  בדרך כלל.

לאחרונה צוות כלכלנים החליט לחקור  את הנושא.  התחקיר  החל  ב- 2009  והוא הקיף כ- 100 אוניברסיטאות וקוֹנְסוֹרְצְיוּמִים  בארה"ב . הנושא נחקר ביחס למו"לים  Elsevier, Springer – Wiley  והתייחס למחירים של אותה שנה.  התוצאות  התפרסמו  ב- 16 ביוני  ב- Proceedings of the National Academy of SciencesPNAS ומאמר בנושא התפרסם בגיליון –20 ביוני 2014  של כתב העת Science

תוצאות המחקר העלו שיש אוניברסיטאות שמשלמות מחיר כפול מזה  שמשלמות אוניברסיטאות אחרות באותו סדר גודל כאשר  המודל הסטטיסטי בתחקיר מושתת  על מספר הסטודנטים הרשומים ומספר תארי ה- PhD   בכול מוסד . .

מצד שני הועלו טענות מצד מו"לים וגם ספרנים שהתוצאות יכולות להטעות שכן יש לקחת בחשבון את ההיסטוריה של המוסד עם המו"ל וגם את מספר ההורדות של המאמרים .

לצד הטיעון שהחבילות מוזילות מחירים לאוניברסיטאות נטען גם  שהחבילות  משרתות גם את המו"לים שכן הן כוללות כתבי עת לא חשובים שלולא היו כלולים בחבילה לא היו נרכשים ואולי בסופו של דבר מודל החבילות לא תמיד משתלם לצרכנים

פירוט נוסף במאמר המלא (למנויים)

קובץ אקסל שכולל פירוט הפרשי מחירים ששלמו 100 אוניברסיטאות (למנויים)

DRJI – מדריך לכתבי עת בגישה פתוחה

dDRJI הוא מדריך לכתבי עת  DRJI     בגישה פתוחה . מבחינת מנשק המשתמש הוא מזכיר את DOAJ    המדריך לכתבי עת בגישה פתוחה   אלא שהאינדקס שלו הרבה יותר קטן.

DOAJ    כולל נכון להיום 9804 כתבי עת ו- 1573847 מאמרים בעוד DRJI    כולל 1873 כתבי עת  ו- 21675  מאמרים  . כמו  ב–DOAJ     גם ב- DRJI     קיימת אפשרות של דפדוף וחיפוש. אפשר לחפש מאמרים וכתבי עת.

ב- DRJI     אפשר לדפדף  בכול כתבי העת, ועל פי מספר פרמטרים :  תדירות פרסום  (חודשי, רבעון וכו')  , דיסציפלינה , מדינה , רישיון  (סוג הרישיון של  creative commons)  ושנה ראשונה של  הוצאה לאור .

מן הראוי לציין שרוב כתבי העת הם משנים אחרונות . כך למשל 267 כתבי עת  יצאו לאור לראשונה ב- 2013

מבדיקת חפיפה  קצרה  בין DRJI      ו- DOAJ   עולה שהחפיפה חלקית  בלבד.  יתכן שיש ליחס זאת להתפלגות שונה של כתבי העת על פי מדינות.

למדריך

BrowZine אפליקציה חדשה ל- iPad שתופסת תאוצה בספריות אקדמיות

browseמגמה חדשה  שצוברת לה תאוצה  בקרב  ספריות אקדמיות בארה"ב  הוא שימוש באפליקציה חדשה ל- Ipad  , שיכולה להפוך את המחקר האקדמי לחוויתי יותר ופחות מסורבל

BrowZINE      שהושקה ב- ITunes  במרץ 2012 מאפשרת למשתמשים לדפדף למיין ולשמור מאמרים מחקריים ושפיטים. מאמרים שנשמרו  נגישים ללא צורך בתקשורת אינטרנט.

 האפליקציה נמכרה למוסדות וכיום כ- 20 מכללות מנסות את השירות. אחרים כבר מנויים אליו כולל Loyola University Chicago, University of Minnesota and Johns Hopkins University.

 BrowZine כוללת רשימה מרשימה של כתבי עת  ממגוון מולים – החל  ממו"לים בגישה פתוחה כגון BMC    ו- PLOS   וכלה במו"לים כגון Elsevier, Springer   ו- Sage .    החומרים בגישה פתוחה זמינים חופשי לכול, החומרים האחרים פתוחים רק למנויי BrowZine

 appsכיצד זה עובד ? האפליקציה BrowZine  מקבצת מאמרים ממאגרי מידע ל"כתבי עת" שלמים ומסדרת אותם בפורמט אופטימלי ל- iPad  . התוצאה דרך חדשה למשתמשים לדפדף בכתבי העת על פי נושא ולאתר כותרים חדשים. האפליקציה משווקת למוסדות כאמצעי להקל על מלאכת ההתעדכנות של הספרן  באמצעות אלרטים, הזנות RSS    ושאר טכנולוגיות מסורבלות.

המידע נגיש לדפדוף וכותרים מועדפים ניתנים  לשמירה בספרייה אישית

 כפי שנכתב בכתבה מהראשון בפברואר בבלוג של BMJ  על  האפליקציה:

"  By making content available in an easy to view, browsable format, libraries are able to pull away the layers of technology between the user and content.  Each reader can create a personal bookshelf of favorite journals and BrowZine will soon be able to deliver convenient push notifications to indicate when new material is published.

These favorite titles are housed in a convenient “My Bookshelf” area where users can freely rearrange these titles to suit their preference.  Just like in a user’s own workspace, they can then easily access their favorite titles quickly and easily every time they use BrowZine

האפליקציה נגישה מכול מקום וזמן ונתמכת על ידי מגוון פרוטוקולים של זיהוי כולל EZproxy, Shibboleth   ועוד.

בוידיאו שמוצג באתר אפשר למצוא מידע נוסף

STELLA 2012 – Science, Technology, and Engineering Library Leaders in Action

stella2מפגש STELLA          התקיים  השנה ב- Brooklyn College Library  בנובמבר 9-10  2012 והשתתפו בארגון גם נציגים מאוניברסיטאות נוספות בארה"ב

במפגש שנערך כבעבר בסגנון של  “unconference-style”   נטלו חלק ספרנים ומידענים בכירים, חוקרים  ו"מכורים"  אחרים לנושא המידע  ונערכו בו דיונים במגוון נושאים מעניינים שמעסיקים את הספריות.

 באתר אפשר למצוא את סיכומי הדברים ודעות שהושמעו  בנושאים השונים:

ספרים אלקטרוניים ומודל ה- PDA ,  גישה פתוחה ותקשורת מדעית ,   שימוש   בתוכנות ביבליוגרפיות,  כתבי עת , ביבליומטריקה ומדדים חדשים להערכה מדעית, עתיד הספריות ועוד.

סיכומי דברים מעניינים אלה בנושאים השונים שפכו אור על ההתנסות של הספריות  עם תוכנות, כלים ומודלים ספרניים,  מהווים מקור טוב למידע  ויכולים  לסייע לספריות אחרות  בקבלת החלטות  שנוגעות באותם נושאים. .      

 

אנטומיה של ההוצאה לאור בגישה פתוחה

og2במהלך השנים האחרונות חלו התפתחויות בנושא הפרסומים בגישה הפתוחה , כולל שינויים במודלים העסקיים . מחקר מעניין בנושא ההוצאה לאור בגישה פתוחה על היבטיו השונים התפרסם  ב- 22  לאוקטובר 2012 בכתב העת BMC Medicine.

מטרתו העיקרית של המחקר הייתה למדוד  את כמות המאמרים שפורסמו בכתבי עת בגישה פתוחה בשנים 2000-2011 ,  תוך בדיקה השינויים הפנימיים במבנה ההוצאה לאור בגישה פתוחה  בכל הקשור למודלים הרווחיים, סוגי המו"לים וההתפלגות היחסית בתחומי המחקר השונים.

המחקר עשה שימוש במדגם שכבות של 787  כתבי עת   מתוך DOAJ – המדריך לכתבי עת בגישה פתוחה.  טווח השנים של כתבי העת במדגם היה 2000-2011  .

מתוצאות המחקר: כ- 340000     מאמרים פורסמו במהלך 2011  ב- 6713 כתבי עת בגישה פתוחה . כתבי עת  בגישה פתוחה שדורשים תשלום עבור תהליך ההוצאה לאור  הפכו למודל מקובל, על פיו פורסמו 166700 מאמרים ב- 2011 – 49% מכלל המאמרים בגישה פתוחה.

גידול זה נזקף לגידול במספר המו"לים המסחריים שהפכו במהלך השנים האחרונות לשחקני מפתח בזירת הגישה הפתוחה  והם אחראים ל- 120000 מאמרים שפורסמו בשנת 2011.

היקף ההוצאה לאור בגישה פתוחה היה גדול  בכל תחומי המחקר המדעיים , אך  הגידול  הגבוה ביותר נרשם בתחום הביורפואי. מ- 7400  מאמרים ב- שנת 2000 ל- 120900 ב- 2011

בעשור האחרון ההוצאה לאור בגישה פתוחה הגדילה  ברציפות את חלקה מכלל המאמרים המדעיים בשיעור של 1% מדי שנה . קרוב ל- 17%  מתוך 1.66  מיליון המאמרים שפורסמו במהלך 2011  ב- Scopus  נגישים דרך כתבי עת בגישה פתוחה. 12%  מידית – 5%  ב-delay של שנה.

למאמר המלא

MIT Open Access Articles collection – העולם כולו נשכר

mitDSpce@MIT      הוא מאגר ההפקדה המוסדי של MIT   שכולל מגוון רחב של חומרים מהתפוקה המחקרית של המוסד .  אחד האוספים במסגרת מאגר הפקדה זה הוא MIT Open Access Articles collection. יוזמה זו של  MIT Open Access Articles collection עליה הוחלט לפני 3 שנים תרמה לחוקרים  ולמשתמשים ברחבי העולם כולו

MIT Open Access Articles collection כולל מאמרים מחקריים של הקהילה אקדמית ב- MIT  . האוסף  מגוון וכול 3 סוגים של מאמרים מבחינת תהליך השיפוט והפרסום:

מאמרים מקוריים לפני  הגרסה  שעברה שיפוט   – peer review

מאמרים בשלב שלאחר תהליך השיפוט  ללא העריכה ומתן הפורמט הסופי של המו"ל    

ומאמרים בגרסה סופית שתפורסם או שכבר פורסמה בכתבי עת והופקדה בהתאם למדיניות של המו"ל

אפשר לחפש במאגר  מאמרים זה בחיפוש פשוט ומתקדם עם מגוון הגבלות כגון : טקסט מלא, תקציר, מחבר, כותר ועוד

אפשר גם לדפדף באוסף  על פי תאריך, מחבר כותר ונושא

על פי החדשות האחרונות  באתר  אוסף המאמרים – האוסף כולל למעלה מ- 7500 מאמרים בגישה פתוחה שנצפו למעלה מ- 600000 פעמים מאז השקתו ב- 2009  עם  מספר הודות של למעלה מ- 40000 בחודש מכול רחבי העולם .

האוסף משמש מגוון רחב של משתמשים ברחבי העולם כולו – סטודנטים, אנשי אקדמיה, חוקרים עצמאיים, משתמשים שחיפשו מידע רפואי ומשתמשים שמעוניינים להתעדכן ועדויות שלהם על התועלת  שהפיקו מהמאגר אפשר לקרוא באתר.  

dspaceמספר ההורדות החודשיות מכל המאגר המוסדי הוא מיליון הורדות לחודש.

לאוסף המאמרים

למאגר המוסדי  כולו

 

Elsevier ותנועת הגישה הפתוחה

ELSEVIERבפוסט  קודם כתבתי על המגמה המסתמנת אצל מו"לים גדולים  ומוכרים לאמץ את מודל הגישה הפתוחה.

לאחרונה  נראה ש-elsevier , מו" ל  STM   מוביל , שהיה המו"ל הגדול הראשון שהצטרף ליוזמות ה- OCW, ושמפרסם כמה כתבי עת בגישה פתוחה ממשיך במגמה זו .

RESPIRATORYב-19 ביולי 2012  Elsevier  השיק כתב עת בגישה פתוחה  – Respiratory Medicine Case Reports. כתב עת זה יפרסם  case reports  שפורסמו עד כה ב-  journal Respiratory Medicine  כדברי העורכת הראשית של כתב העת  Barbara Yawn :

"I am delighted to be working as editor of this new journal. We have been receiving many high quality case reports to Respiratory Medicine and we now have the ability to publish more of these important case studies"

 SCOPE32צעד נוסף של Elsevier בכיוון זה היא הצהרתו של Elsevier   בתאריך 19 ביולי 2012  על  הצטרפותו ל- SCOAP3 – Sponsoring Consortium for Open Access Publishing in Particle Physics  – מודל חדש בגישה פתוחה .  במסגרת זו שני כתבי העת  Physics Letters B  ו-  Nuclear Physics B  שהיו עד כה בתשלום על פי מנוי  יהפכו החל משנת 2014 לכתבי עת חופשיים בגישה פתוחה . 2 כתבי עת אלו כוללים  פרסומים  מתחום פיזיקת אנרגיות גבוהות  ( פיזיקת חלקיקים) .    

צעדים אלה  מעידים על המגמה של המו"לים להסתגל למציאות החדשה של העולם המשתנה.

כתבי עת שפיטים בגישה פתוחה ויזמות של ספריות

כתבי עת בגישה פתוחה שונים במודל הכלכלי שלהם מכתבי העת שנרכשים במנוי. על פי מודל זה הקוראים או המוסדות אליהם שייכים הקוראים אינם משלמים על הגישה לטקסט המלא אלא גורמים אחרים בד"כ המחברים או המוסדות שמייצגים אותו. 

בשל העובדה שכתבי עת אלה חופשיים למשתמש, לעתים נוטים לחשוב שהם איכותיים פחות או אינם עוברים שיפוט לפני פרסומם. עובדה זו אינה נכונה. בספרייה הידועה של כתבי העת בגישה פתוחה DOAJ כלולים רק כתבי עת שעברו מערכת בקרה כפי שנכתב באתר

The journal must exercise peer-review or editorial quality control to be included" . " והספרייה כוללת למעלה מ- 7000 כתבי עת. 

רשימה ארוכה של כתבי עת שפיטים (peer reviewed ) בגישה פתוחה ממוינת על פי נושא אפשר למצוא באתר של אוניברסיטת קולרדו . רשימה זו היא יוזמה של הספריות באונירסיטה והיא מושתתת על רשימת כתבי העת ב-DOAJ וב- BIOMEDCENTRAL

יוזמה זו היא רק אחת מהיוזמות של ספריות בעולם ביחס לגישה הפתוחה. כידוע, מנוע החיפוש לחומרים בגישה פתוחה BASE אף הוא פרי יוזמה של ספריות . על יזמות נוספות , יותר צנועות ופחות ידועות אולי, אפשר לקרוא בכתבה בנושא 

לרשימת כתבי עת שפיטים בגישה פתוחה של אוניברסיטת קולרדו

הוצאה לאור בגישה פתוחה עם Drupal

colaradoמאמר מעניין שהתפרסם בגיליון האחרון – 31 לאוקטובר 2011 של Code4ib Journal מתמקד ביתרונות ובחסרונות של תוכנת Drupal כפלטפורמה להוצאה לאור של פרסומים בגישה פתוחה. המאמר מתאר את המקרה של אגוד הספרנים בקולרדו -Colorado Association of Libraries  CAL,  שבחר בפלטפורמה Drupal להוצאה לאור של הרבעון שלו Colorado Libraries .

מאז 1975 איגוד הספרנים בקולרדו מוציא לאור את הרבעון Colorado Libraries שמתמקד בנושאים ספרניים מקומיים ואחרים. בינואר 2009 בשל בעיות תקציב הוחלט בהנהלת האיגוד להפסיק זמנית את הוצאתו לאור של הרבעון שיצא עד אותו זמן בגרסה מודפסת .

בינואר 2010 הוחלט לחדש את ההוצאה לאור של הרבעון והפעם בפורמט אלקטרוני ובגישה פתוחה. השיקולים היו שיקולי עלות בעיקר, אך גם שקולים של נראות ונגישות. באשר לעלויות, ההערכה הייתה שהעלויות יהיו אחוז אחד בלבד מהגרסה המודפסת – 325 דולר עלות שנתית לעומת 26400 דולר בגרסה המודפסת. כמו כן נטען שהפורמט החדש הוא ירוק וידידותי יותר לסביבה, נגיש יותר לבעלי מוגבלויות , אפשר יהיה לכלול בו תמונות , גרפים ותרשימים צבעוניים שעלותם גבוהה בפורמט המודפס ואפשר להכניס תיקונים לאחר הפרסום.

לצורך פרסומו של כתב העת בפורמט אלקטרוני ובגישה פתוחה נבחנו 3 פלטפורמות כאופציות:
Open Journal Systems (OJS), WordPress, ו- Drupal—the Drupal E-Journal module.

לבסוף נבחרה הפלטפורמה Drupal – פלטפורמה לניהול תוכן בקוד פתוח – שכוללת מודול ייעודי להוצאה לאור של כתבי עת – the Drupal E-Journal module. מודול ייעודי זה פותח על ידי ספרן , מפתח מ- CERN research . במאמר מתוארים המודולים השונים במערכת והפונקציונליות שהם ממלאים בתהליך ההוצאה לאור של כתב העת . כמו כן המאמר מונה יתרונות של המערכת לעומת הפורמט המודפס כולל אלמנטים חברתיים שמאפשרים שיח תקשורתי עם הקוראים. לאור נתוני השימוש בכתב העת נראה שעניין הנראות השיג את מטרתו.

לצד היתרונות מוצגים גם האתגרים שעמדו במעבר מהגרסה המודפסת לאלקטרונית. על כל אלה ומידע נוסף אפשר למצוא במאמר המלא .

תכנים חופשיים ב- JSTOR

jstorב- 6 לספטמבר 2011 , JSTOR הצהיר על פתיחת כ- 6% מהתכנים של כתבי העת שלו לציבור הרחב . התכנים שיפתחו חופשי לציבור הרחב ברחבי העולם יהיו כתבי העת שפורסמו בארה"ב לפני 1923 ולפני שנת 1870 בכל מקום אחר. תכנים אלה כוללים כ- 500000 מאמרים מכ- 200 כתבי עת במגוון נושאים: מדעי הרוח, כלכלה, פוליטיקה מתמטיקה ומדעים אחרים והם יהיו חופשיים לציבור לקריאה ולהורדה למטרות לא מסחריות.

מן הראוי לציין ש- JSTOR הוא חלק מ- ITHAKA – ארגון שלא למטרות רווח שמסייע לקהילה האקדמית בכל הקשור לשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות לצורכי שימור, וקידום המחקר וההוראה בדרכים שונות. כיום כ- 7000 אוניברסיטאות ומוסדות חינוך ב- 153 מדינות מנויים על התכנים של JSTOR ובכך מתאפשרת למשתמשים שלהם גישה לתכנים. JSTOR שם לו למטרה לאפשר גם לאותו ציבור שלא שייך למוסד כלשהו גישה לתכנים.

פתיחת תכנים אלה לציבור הרחב , כפי שנכתב בהצהרה של JSTOR הוא במסגרת מדיניות זו של JSTOR ומהווה צעד נוסף במסגרת מאמצי JSTOR לאפשר לאותו ציבור שלא שייך למוסד כלשהו נגישות לתכנים.

פרטים נוספים על יוזמה זו של JSTOR אפשר למצוא באתר של JSTOR . שם אפשר למצוא קישור לוידיאו שמדריך כיצד להגיע ולהשתמש בתכנים הפתוחים.

תודה למירה ליפשטיין ולשלומית פרי על המידע 

להצהרה 

לפרטים נוספים על היוזמה 

למדריך וידאו

לכתבה בנושא

"פרויקט מאמר העתיד" של Elsevier ופיתוח תוכנות צפייה להידוק הקשר בין המאמרים ומאגרי מידע רלוונטיים

futureהשבוע המו"ל Elsevier השיק מאפיין אינטראקטיבי חדש למאמרים בכתבי עת ביורפואיים ב- SciVerse ScienceDirect – מאפיין זה הוא מַשְׁקֵף – viewer – מיוחד שמציג מידע מתוך המאגר GenBank על רצפים גנטיים שקשורים לגנים שמופיעים במאמר. באופן זה מתהדק הקשר בין המאמרים ומאגרי המידע מבלי שהמשתמש יצטרך ל"קפוץ" מן המאמר למאגר לצורך קבלת מידע נוסף. יש לציין שפיתוח זה נעשה בשיתוף פעולה עם National Center for Biotechnology Information .

מַשְׁקֵף – viewer זה אינו היחיד. משקף נוסף שפותח הוא משקף לחלבונים שמציג במאמרים הרלוונטיים מידע על חלבונים מתוך Protein Data Bank . משקפים אלה פותחו במסגרת "פרויקט מאמר העתיד" של ELSEVIER ששם לו למטרה לשלב "digital enhancements" בספרות השפיטה, והם אינם באים להתחרות במאגרי מידע אלא לחשוף את המידע שבהם ולהנגישו למשתמש.

על פי דברי Aalbersberg בכיר ב- Elsevier , בעתיד Elsevier מתכנן לפתח משקפים נוספים למאגרי מידע נוספים כגון:
the Arabidopsis Information Resource, the Cambridge Crystallographic Data Centre, ClinicalTrials.gov, Online Mendelian Inheritance in Man, the Molecular Interactions Database, and UniProt.

. פיתוחם של משקפים נוספים למאגרי מידע אלה מותנה במספר גורמים ביניהם רצונם של הקוראים.

לכתבה בנושא 

למידע נוסף

על פרויקט מאמר העתיד

New England Journal of Medicine – הארכיון חופשי לתקופה מוגבלת

 TokenArchiveAccess_300x150כתב העת הרפואי New England Journal of Medicine מאפשר גישה חופשית עד סוף יוני 2011 לארכיון שלו מהתקופה  1812 – 1989. אפשר לדפדף וגם לחפש בארכיון. 

לארכיון 

JournalTOCs – שירות חופשי של דפי תוכן

journaltocsבזמנו כתבתי בבלוג על שירות חופשי של דפי תוכן של כתבי עת ticTOCs. שירות דפי תוכן חופשי נוסף שכדאי להכיר הוא  JournalTOCs –  יוזמה של Heriot-Watt University . נכון להיום כפי שכתוב באתר הוא כולל דפי תוכן של 16,522 כתבי עת מ- 852 מו"לים מתוכם 2183 כתבי עת בגישה פתוחה. מדיניות בחירת כתבי העת כפי שמוצהרת באתר מלמדת שכתבי העת שכלולים בשירות זה הם מדעיים ושפיטים וכוללים אופציה לשירותי RSS.

באתר יש אופציה לחיפוש ולדפדוף. אפשר לחפש כתבי עת על פי כותר ו- ISSN . אפשר לחפש גם מאמרים על פי מילות מפתח.

אפשר לדפדף על פי נושא ועל פי מו"ל. בתוצאות החיפוש בדפדוף על פי נושאים מקבלים את מספר כתבי העת על פי כל אחד מהנושאים ואפשר למיין את הרשימה על פי מספר כתבי העת בכל נושא. מתוצאות מיון זה עולה שהמאגר הוא רב תחומי ומכסה נכון להיום 74 תחומים . נכון להיום בראש התוצאות שמדורגות בסדר יורד על פי מספר כתבי העת נמצאים התחומים: רפואה, ביולוגיה, עסקים וכלכלה, הנדסה, מדעי המחשב, חינוך, היסטוריה, פיסיקה , כימיה, משפטים, מדעי המדינה, מדעי האדמה ופסיכולוגיה. בספרנות יש דפי תוכן של 163 כתבי עת. האתר ממשיך להתעדכן והמו"לים נקראים לשלוח עדכוני RSS של כתבי עת נוספים שעומדים בקריטריונים של מדיניות הבחירה.

בכל אחת מהקטגוריות הנושאיות מוצגים שמות כתבי העת כשליד כל אחד מהם מצוין הססטוס שלו מבחינת גישה חופשית – פתוח כולו, חלקית או מחייב מנוי. כמו כן אפשר להירשם לשירותי ה- RSS של כל אחד מכתבי העת.

ולמפתחים , ל- JournalTOCs יש API – Application Programming Interface
אשר מאפשר לשלב את הפונקציונליות של האתר בישומי הווב שלהם.

לאתר

מתקציב אוסף הספרייה – מנויים למאגרי מידע או מנויים לכתבי עת – מה עדיף ?

web2ספריות ברחבי העולם כולו מתמודדות היום עם בעיות תקציביות ונאלצות לקצץ באוספים ובשירותים, ומשתדלות לעשות זו תוך פגיעה מינימלית במשתמשים.

היום יש שימוש הולך וגדל במנועי חיפוש מדעיים ובראשם גוגל סקולר ובתחום הביורפואי במאגר המידע החופשי Pubmed . לאור דפוסי שימוש אלה התעוררה שאלה בקרב ספרנים באוניברסיטת (California Santa Cruz (UCSC, בבואם לקצץ באוספים, ביחס לחשיבות המשך המנויים למאגרי מידע ביבליוגרפיים לעומת המשך מנויים לכתבי עת. טענה עיקרית שנשמעה על ידי הספרנים והסגל כאחד ומוצאת חיזוקים בספרות ובקרב ספרנים מספריות אחרות היא שלאור השימוש ההולך וגדל בגוגל סקולר  לא יזדקקו עוד למאגרי מידע שהספרייה מנוייה עליהם. ומשום כך אפשר לקצץ בתקציב המנויים למאגרי מידע לטובת המשך המנויים לכתבי עת.

כדי להתמודד עם שאלה זו נערך סקר דפוסי שימוש במאגרי מידע בקרב החוקרים באוניברסיטת California Santa Cruz בסוף 2009. התוצאות התפרסמו בגיליון סתיו 2010 של כתב העת
Issues in Science and Technology Librarianship.
מטרת הסקר הייתה לזהות מאגרי מידע מועדפים על החוקרים ומדוע? מה מידת השימוש בגוגל סקולר ובמאגרים חופשיים אחרים , מה מידת השימוש בגוגל סקולר וההעדפות לעומת המאגר הרב תחומי Web of Sciences ומה היא עמדתם של החוקרים ביחס לביטול מאגרים לטובת יותר מנויים לכתבי עת .

 מתוצאות המחקר:
Web of Science נמצא כמאגר שבו נעשה השימוש הרב ביותר כמאגר יחיד – 41.6%.
לא נמצא הבדל בין השימוש ב- Pubmed כמאגר יחיד – 21.5% ובין השימוש בגוגל סקולר כמאגר יחיד – 18.7% . גוגל סקולר נמצא הכלי השני הפופולרי לאחר Web of Sciences    .שמונים ושלושה אחוזים מהנחקרים משתמשים בו ו-שלושה עשר אחוזים  אחרים מתכוונים להשתמש בו בעתיד.
רוב מאגרי מידע ומאגרים ייעודיים לנושא מסויים נמצאים בשימוש מועט יחסית למאגרים רב תחומיים , להוציא את מאגר המידע Pubmed . גוגל סקולר מועדף בשל הידידותיות שלו למשתמש – קלות שימוש ומהירות תגובה. אלה שמעדיפים את Web of Sciences סבורים שהוא אמין יותר מבחינת איכות התוצאות.

אשר לשאלה מה עדיף לאור הבעיות התקציביות לקצץ/להשאיר – מאגרים או כתבי עת – 66% מהחוקרים סבורים שיש להשאיר את המנויים לכתבי עת בעוד ש-34% בחרו להשאיר את מאגרי המידע הביבליוגרפיים.

לפירוט נוסף במאמר המלא

קרב המאסף של הספר נגד יריבים טכנולוגיים עדכניים

זמניםבתוך כעשור, כך מנבאים הטכנו-חזאים, מרבית אוצרות המלה הכתובה יהיו זמינים דיגיטלית. ספרים חדשים יצאו לאור כקובצי מחשב וספרים, מאמרים, מסמכים, ארכיונים, גנזכים ומאגרי מידע – כולם יעברו סריקה, וכולנו נוכל בעזרת הקלדה מושכלת, לאתר אותם, לעיין בהם, להוריד וקרוא אותם – וכל זאת מבלי לצאת מהבית או מבלי לקום מהכסא בבית הקפה.
רגע לפני שהמהפכה הזאת גורסת לחלוטין את עולם הנייר, מקדיש הרבעון להיסטוריה  "זמנים" את מרבית הגיליון האחרון שלו לקובץ מאמרים בנושא "ספרים פתוחים, ספרים גנוזים".

זה כמה עשורים שספרים אינם רק נשאי ההיסטוריה אלא גם מושא של חוקריה, וכפי שמציין עמי איילון, עורך הגיליון, "האגודה לתולדות הקריאה, הכתיבה וההוצאה לאור" שמרכזה בארצות הברית, מונה כיום יותר מאלף חוקרים מרחבי העולם, אשר בוחנים קשת מגוונת ועשירה של סוגיות.

הגיליון מביא חלק מהן: במאמר על פרויקט דיגיטציה של הספר הפופולרי ביותר בצרפתית, משלהי ימי הביניים מתאר סטיבן ניקולס את תהליך האיסוף, הסריקה והקישור בין למעלה מ-150 גרסאות מועתקות בכתב יד של "רומן הוורד", ואת היתרונות העצומים למחקר ההשוואתי, ההיסטורי, התרבותי והאמנותי המתאפשרים ממאגר כזה. זו אכן חוויית קריאה שונה לגמרי – עשירה, גועשת, מרובדת, ומסקרנת. זו אינה רק הצצה אל העבר הרחוק של התרבות המערבית אלא התבוננות אל הדלת הנפתחת אל העתיד של אגירה, סידור, קישור, הפצה וקריאה של ידע בעולם כולו.
הגיליון אף נחתם במאמרו של רוברט דרנטון, מחשובי החוקרים בתחום, שמנסה למפות את האפשרויות, הבעיות והאתגרים שעומדים לפני טקסטים בעידן הדיגיטלי.

"זמנים, רבעון להיסטוריה", גיליון מספר 112

הכתבה המלאה: עיתון הארץ 12.1.11

כתבי עת ב"גישה פתוחה" – כמה ואלו מהם כלולים ב- JCR?

בעולם ההוצאה לאור במסגרת ה"גישה הפתוחה" מסלול הזהב – כלומר כתבי עת ב"גישה פתוחה" זוכים לתשומת לב רבה.

חוקרים רואים בכתבי עת בגישה פתוחה דרך להשיג מאמרים ללא תשלום אבל מצד שני לצורך הערכה מדעית הם נדרשים להציג את ציון האימפקט פקטור של כתבי העת בו הם מפרסמים כפי שמופיע ב- JCR .

מעניין לדעת איזה כתבי עת חופשיים כלולים ב- JCR ומהו ציונם של כתבי עת אלו על פי מדדים מקובלים להערכה מדעית של כתבי עת?

בעבר נעשו מחקרים על כתבי עת ב"גישה פתוחה" שקבלו אימפקט פקטור מ- Thompson Reuters Scientific , אבל אף אחד מהם לא הציג את רשימת כתבי העת בגישה הפתוחה שנכללו ב- JCR.

רשימה כזו זמינה כעת. הרשימה כוללת 619 כתבי עת מ- DOAJ ( על פי נתוני דצמבר 2010) שנכללו ב- JCR 2009 עם ציוני ה- ScimagoJR וה-SNIP שלהם. השימוש במדדים אלו להערכה מדעית במקום באימפקט פקטור של Thomson Reuters כפי שמופיע ב- JCR נעשה במתכוון כדי להימנע מבעיות זכויות יוצרים .

הערה: הרשימה כוללת גם קטגוריה נושאית של כל אחד מכתבי העת . כתב עת שמופיע ביותר מקטגוריה אחת נכלל פעמיים לכן הרשומה כוללת 782 שורות אבל למעשה היא כוללת 619 כתבי עת ייחודיים

לפרטים נוספים
לרשימה המלאה של 619 כתבי העת ב"גישה הפתוחה" שמופיעים ב- JCR