Health 2.0 ו-Medicine 2.0 – מה הם?

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

במהלך העשור האחרון, האינטרנט הפך להיות פופולרי ומהווה חלק חשוב מחיי היום-יום.לאור שימוש בטכנולוגיות חדשות של ווב 2.0 בתחום הבריאות – נעשה שימוש במונחים Health 2.0 ו- Medicine 2.0 . יש לא מעט דוגמאות לאתרי Health 2.0/Medicine 2.0 כגון: Patients Like Me ו- Hello Health.

הגדרה ברורה של המונחים Health 2.0 ו- Medicine 2.0 חשובה כדי לפתח יוזמות חדשות בתחום.

מחקר מעניין שהתפרסם בגיליון 11 ביוני 2010 של כתב העת Journal of Medical Internet Research בדק את הנושא. המחקר סקר באופן סִיסְטֶמָטִי ספרות ממאגרי מידע – Pubmed, Scopus ו- Cinahl וספרות אפורה באינטרנט תוך שימוש בשלושת מנועי החיפוש הגדולים – גוגל, יאהו ובינג במטרה למצוא הגדרות של שני המונחים: Health 2.0 ו- Medicine 2.0 ונושאים שקשורים לנושא כפי שנמצאו בהגדרות .

המחקר מצא 1937 מאמרים , 533 מאמרים במאגרי מידע מדעיים ו- 1404 בספרות אפורה. נבחרו 46 הגדרות של המונחים לצורך ניתוח נוסף וזוהו 7 נושאים עיקריים שנמצאו בהגדרות והם:
• Patients and Consumers
• Web 2.0/Technology
• “professionals” or “caregivers
• Social Networking
• Change of Health Care
• Collaboration
• Health Information

נמצא שהשימוש בטרמינולוגיה הוא שונה בהגדרות השונות ומסקנות המחקר היו ש- Health 2.0 ו- Medicine 2.0 הם עדיין תחומים בתהליך התפתחות, ועדיין אין קונסנזוס על ההגדרות של המונחים. הובעה תקווה שמחקר זה יתרום לנושא.

למחקר

PQDT Open – תזות ודיסרטציות בגישה חופשית

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

PQDT Open הוא שירות חופשי של Proquest אשר מאפשר גישה לתזות ודיסרטציות חופשיות בווב.

ל- Proquest יש גם שירות הוצאה לאור חופשי – UMI® Open Access publishing אשר מאפשר למשתמשים שמעוניינים לאפשר גישה חופשית לעבודות שלהם, לפרסם אותם .

פרסום באמצעות שירות חופשי זה מגביר את הנראות של התזות/דיסרטציות שכן הן מתפרסמות ב- PQDT open וגם במאגר התזות הקנייני של פרוקווסט –   ProQuest® Dissertations & Theses .   באופן זה המפרסמים בשירות זה חושפים את עבודותיהם לא רק למשתמשים בשירות התיזות החופשי אלא גם לכל המנויים על מאגר זה.

שימוש בשירות UMI® Open Access publishing יגדיל את מאגר התזות והדיסרטציות החופשיות בווב.

למאגר התזות החופשי

שימור דיגיטלי – המלצות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בשנת 2009 DPC , ULCC ו- PORTICO ערכו ניתוח של תוכנית הדיגיטציה של JISC , במסגרתו נבחנו 16 פרויקטים של JISC בתחום השימור.

תוצאותיו של ניתוח זה כלולות בדו"ח שמשתרע על פני 65 עמודים. הדו"ח כולל בין היתר המלצות ל- JISC – המלצות שיכולות להיות יישומיות לפרויקטים אחרים בתחום השימור

ההמלצות כוללות המלצות למוסדות ולפרויקטים, ולמממנים.
בין ההמלצות למוסדות ולפרויקטים :
• כתיבת מדיניות שימור לכל אחד מהפרויקטים – המדיניות צריכה לכלול מידע אילו תכנים יישמרו, מי אחראי לשימור הקבצים, מידע על מקורות המימון לשימור וכיצד תבחן הצלחת השימור
• הגדרה של האוסף והתהליכים לניהול התוכן – תוך התייחסות לייצור האוסף, תחזוקתו והעתקתו ומידע העל שלו מפלטפורמות שונות
• שימור התכנים בתשתית מתאימה לשימור דיגיטלי – הרבה מוסדות אינם יכולים לתמוך לבדם בשימור לטווח ארוך. מוסדות חייבים לשקול שיתוף פעולה או שימוש בשירותיו של צד שלישי. חייבים להתייחס לאופן בו יעברו התכנים משירות אחד לאחר במשך הזמן
• הגדרת אופן התחזוקה של האוסף לאורך זמן – מוסדות חייבים להכיר בעובדה שכדי לשמר אוספים דיגיטליים יש לדאוג לתחזוקה שוטפת ולמחויבות פיננסית ברורה לתמיכה בתחזוקה זו
• הכרה בעובדה שהסכמה למימון לדיגיטציה כרוכה במחויבות המוסד בטווח רחוק מעבר לתקופת המימון – מימון קצר טווח כרוך במחויבות ארוכת טווח של המוסד לאספקת גישה, ניהול והפקת תועלת מהתכנים

ללא יישום ההמלצות שלעיל השימושיות והגישה לאוסף הדיגיטלי הוא בסכנה.

פרטים נוספים בדו" ח המלא

Encyclopedia of Jews in the Islamic World

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הספרייה המרכזית רכשה את האנציקלופדיה המקוונת
Encyclopedia of Jews in the Islamic World.

באנציקלופדיה מידע על ההיסטוריה וחיי הדת והתרבות של היהודים בארצות האסלאם החל מימי הביניים המאוחרים ועד העת החדשה.
ניתן לאתר ערכים באנציקלופדיה באמצעות: חיפוש בסיסי וחיפוש מתקדם לפי שדות או דפדוף.

כמו בכל שאר האנציקלופדיות המקוונות בסידרת Brill Online גם ב –  Encyclopedia of Jews in the Islamic World יש טיפים והוראות לחיפוש יעיל, הערכים חתומים, בסוף כל ערך ביליוגרפיה לעיון נוסף והדגמה כיצד לצטט את הערך שעבדנו עליו.
ניתן לחפש ערך בו זמנית במספר אנציקלופדיות שכלולות בסידרה Brill Online.

האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית של הספרייה ומקטלוג אלף.

הספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה רכשה גישה ל-10,000 ספרים אלקטרוניים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב


כדי לשמור על הקצב של הטכנולוגיה המהירה המשתנה, לספרייה האקדמית יש אתגר להתאים את עצמה לתקופה ולבנות את האוספים שלה כך שיהיו מעודכנים, יעילים ונגישים.
כדי לתת למשתמשים משאב מידע הרבה יותר עמוק, עשיר ומעודכן והספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה רכשה גישה לאוסף של ספרים אלקטרוניים BOOKS 24X7 של חברת SKILLSOFT
כבר לפי שמו של האתר מובן שמדובר באוסף הנגיש 24 שעות ביממה במשך 7 ימים בשבוע. האתר בנוי על חיפוש ייחודי בטכנולוגיה ומביא מימד חדש בשליחת תכנים דיגיטליים למשתמשים. הוא מוסיף הרחבה משמעותית לאוסף הספרייה: ב-2 חבילות שנרכשות על ידי הספרייה בתחומי הנדסה וטכנולוגיות מידע נמצאים כ-10,000 כותרים של ספרי לימוד ומחקר.
למרצים ולסטודנטים של TAU מעתה יש גישה לספרים טכניים מתוך רשימה ארוכה של המו"לים המובילים כגון, AIAA, IEEE, MIT Press, Elsevier, Wiley, Springer Cambridge וכו', שכוללת יותר מ-100 קטגוריות טכניות: פיתוח אינטרנט, רשתות, תכנות מסד נתונים, אבטחה, מערכות הפעלה, שפות תכנות, , ננוטכנולוגיה, הנדסת חומרים ועוד.
הגישה לאוספים הנ"ל דורשת הזדהות בדוא"ל השייך ל-.TAU בדרך זו יש למשתמשים אפשרות לבנות תיקיה אישית על פי בחירתם לצורך למחקר ולמידה. לאתר ישנם יתרונות נוספים, כגון יכולות לסמן , לצטט כותר כלשהו, לאתר כותר לפי מגוון שדות החיפוש ,למיין תוצאות ועוד. באתר מספקים חומר עזר מקיף, מקצועי, כתוב היטב כנדרש לשימוש מוצלח של המוצר.
מצ"ב כתבה ב-CHOISE REVIEWS על המוצר.

ResEval וכלים נוספים להערכה מדעית

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ResEval הוא כלי חופשי להערכה מדעית של מחברים. הכלי מסתמך היום בעיקר על מידע על ציטוטים מגוגל סקולר. בעתיד הכוונה להסתמך על מקורות נוספים כגון: Scopus ו- ACM.
הכלי מספק מספר מדדים להערכה של מחבר שמאוחזרים בזמן אמת מגוגל סקולר:
• C- Index – סכום כולל של ציטוטים – סך הציטוטים שקיבל כל אחד מהמסמכים שנכתבו על ידי המחבר
• N – index – מספר פרסומים כולל
• ממוצע ציטוטים לפרסום – היחס בין סך כל הציטוטים ומספר הפרסומים
• H-Index – על פי מדד זה – חוקר עם אינדקס h פרסם h מאמרים שכול אחד מהם צוטט על ידי אחרים לפחות h פעמים.
• G-Index – בשורה של מאמרים מדורגים בסדר יורד של מספר הציטוטים שקיבלו, ה-g-index הוא המספר הגבוה ביותר שמספר g מאמרים מראש הרשימה קבלו ביחד לפחות g^2 ציטוטים
הנתונים שלעיל מעובדים בזמן אמת בהסתמך על המידע בגוגל סקולר.
למספר חוקרים מתקבלים מדדים נוספים שעובדו קודם לכן (שלא בזמן אמת).

ל- ResEval יש שני מנשקים – בסיסי ומתקדם עם אפשרויות רבות יותר להגבלת החיפוש.

יש לציין שכשבדקתי את המערכת בחיפושים של מחברים מוכנים מראש שספקה המערכת אכן קיבלתי מיד את המדדים שהוזכרו לעיל . לעומת זאת זמן התגובה של המערכת בחיפושים בזמן אמת הוא איטי מאוד.

במקרים כאלה אולי כדאי לנסות מנועי-על ותיקים יותר להערכת מחברים שאף הם מסתמכים על גוגל סקולר כמו: Quadsearch ו – H-View Visualizer

כמו כן כדאי תמיד לזכור את האופציה הקיימת ב- Web of Science – ממסך תוצאות החיפוש של מחבר מסוים , לבחור באופציה Create Citation Report (בחלק הימני העליון של המסך ) מתקבלות תוצאות הכוללות את מספר הציטוטים, ממוצע ציטוטים לפריט, ו- h-index .
h-index זה שמסתמך על המאגר Web of Science יהיה שונה מהערכים שיתקבלו בכלים שהוזכרו לעיל שמתבססים על Google Scholar.

כלים נוספים בהקשר של סטטיסטיקות של חוקרים שכדאי לזכור הם:
ISIHighlyCited.com ו- ResearcherID

לכתוב ולקרוא כמו עכביש – מפגש שיח

פורסם בתאריך על ידי
1

הספרייה המרכזית בשיתוף עם המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה מקיימת סדרת מפגשי שיח בין יוצרים, סטודנטים וחוקרים מתחומי האמנות והתרבות.

במסגרת זו יתקיים מפגש שיח בהנחיית אהד זהבי, לקרוא ולכתוב כמו עכביש: התנסות ספרותית קצרה בעקבות ז'יל דלז.

המפגש יתקיים ביום ב', 21 ביוני, בשעה 18:00 בחדר הסמינרים שבבניין הספרייה המרכזית

זיל דלזהפילוסוף הצרפתי זיל דלז, גרס שהספרות מזמינה התנסות ולא פרשנות. במפגש הקרוב, נבקש להכיר את עיקרי גישתו של דלז ולהתנסות בעזרתה בכמה יצירות ספרותיות קצרות של פרנץ קפקא, יואל הופמן, אורלי קסטל-בלום ואחרים.


אהד זהבי, דוקטורנט בביה"ס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בחוג לפילוסופיה ובחוג לספרות. מחבר הספר, רומן לוגי: ז'יל דלז בין פילוסופיה וספרות, רסלינג, 2005

המפגש פתוח לכולם ואינו מחייב ידע מוקדם.
לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות לעידית רוזן

להזמנה

כנס מידע 2010 – מבחר הרצאות ומצגות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מבחר מצגות והרצאות מכנס  מידע 2010  אפשר למצוא באתר של חברת טלדן .

למצגות באתר טלדן
לפוסט "מנועי חיפוש בעידן הווב החברתי והסמנטי – כלים, מגמות וחידושים עם מבט לעתיד" ובו מספר מצגות נוספות

הדרכה של חברת Gale נערכה בספרייה למדעי החברה ולניהול

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מנהל ההדרכה של חברת Gale הגיע היום לספרייה למדעי החברה ולניהול למפגש הדרכה על מגוון המאגרים והמוצרים של החברה. במפגש נסקרו החידושים האחרונים והפיתוחים הצפויים במאגרים.

המצגת שהוצגה במפגש

יום הספר העברי – י"ז ניסן תרפ"ו

פורסם בתאריך על ידי
3
יום הספר העברי 1.4.1926

יום הספר העברי 1.4.1926

בימים אלו אנו מציינים את שבוע הספר העברי. בשבוע זה, אנו נוהגים לצאת אל ירידי ספרים אשר נערכים במרכזי הערים או לבקר בחנויות הספרים הגדולות כדי להנות ממבצעים שונים.

מקורו של שבוע הספר הוא ב"יום הספר העברי" אשר נערך לראשונה בי"ז ניסן תרפ"ו 1.4.1926
האירוע אורגן על ידי אגודת הסופרים והספרות בא"י והוא נערך במשך יום אחד בשדרות רוטשילד בתל אביב בהשתתפות סופרים, אגודת מנגני א"י והאופרה. אירועי תרבות נוספים שהתקיימו באותו היום במסגרת יום הספר העברי היו קונצרט באולם הגימנסיה, תה בין ערביים (five o’clock tea) בחצר הגימנסיה, "מיטינג" גדול בבית העם ולבסוף נשף מחולות בבית הספר לבנות.
הידיעה אודות האירוע התפרסמה למחרת בעיתון "הארץ" וסקרה את מכלול האירועים.
חגיגת יום הספר העברי הפכה להפגנה תרבותית יפה, שוק הספר סודר בהדר על ידי הוצאות הספרים והקהל נהנה מנגינתה של תזמורת המשטרה. שמואל טשרנוביץ  נאם בשם אגודת הסופרים על הסיבות שגרמו לסופרים העברים לצאת לרחוב ולפנות אל הקהל וזאת בשל מצבה המוזנח של הספרות העברית.
משנת תרע"ח ועד תרפ"ו התפרסמו כאלף ספרים, אך הם לא נקראו (!) והיתה דאגה שהדור הבא יהיה דובר עברית אך לא הוגה, חושב וקורא עברית.
לצורך השוואה, מנתוני הספריה הלאומית, בשנת 2009 יצאו לאור 5,582 כותרים בעברית.
אין ספק שעשינו דרך ארוכה מיום הספר העברי שביקש להעביר את המסר "שובו אל הספר" ועד לשבוע / חודש הספר העברי הנוכחי שנועד בעיקר למטרה שיווקית.

* התמונה "יום הספר העברי"  1.4.1926  צולמה ע"י יוסף שוייג – באדיבות ארכיון צילומי קק"ל

סקר בנושא ספרים אלקטרוניים

פורסם בתאריך על ידי
2

בחודשים ינואר – אפריל 2010 הספרייה ערכה סקר בנושא ספרים אלקטרוניים. הסקר נערך באמצעות http://www.esurveyspro.com. בסקר השתתפו 455 סטודנטים (מתואר ראשון ותארים מתקדמים)  ו-87 אנשי סגל.

הממצאים העיקריים של הסקר:

–  87 אחוזים מאנשי הסגל ו-67 אחוזים מהסטודנטים משתמשים בספרים אלקטרוניים לצורכי מחקר או למידה. 76 אחוזים מאנשי הסגל ו- 77 אחוזים מהסטודנטים חושבים שהספרייה צריכה לרכוש יותר ספרים אלקטרוניים בכל הנושאים הנמצאים בספרייה. בנוסף רוב המשתמשים שענו לסקר טוענים שספרים אלקטרוניים קלים ונוחים לשימוש.

–  בנוגע לשימוש במקורות אלקטרוניים עלו מתוך הסקר הנתונים הבאים: רוב הקוראים משתמשים בכתבי עת אלקטרוניים  ובמאגרי מידע (39 אחוזים מאנשי הסגל ו-25 אחוזים מהסטודנטים). לאחר מכן בטבלת ההתפלגות נמצא כי 31 אחוזים מאנשי הסגל ו-28 אחוזים מהסטודנטים משתמשים באתרי אינטרנט מקצועיים או אישיים, ו-13 אחוזים  מאנשי הסגל ו-17 אחוזים מהסטודנטים נעזרים בספרים אלקטרוניים.

–  76 אחוזים מאנשי הסגל ו-77 אחוזים מהסטודנטים אינם מודעים לכך שהספרייה מנויה לחבילות של ספרים אלקטרוניים.

–  הערוצים הנפוצים לאיתור ספרים אלקטרוניים על ידי הקוראים הם מנועי חיפוש,  אתרי מו”לים וקטלוגים אלקטרוניים או מידע מחברים/מעמיתים. רק 16 אחוזים מאנשי הסגל ו-9 אחוזים מהסטודנטים משתמשים בקטלוג הספרייה לצורך חיפוש בספרים אלקטרוניים, ו-11 אחוזים מאנשי הסגל ו-6 אחוזים מהסטודנטים מאתרים ספרים אלקטרוניים באמצעות דף הבית של הספרייה.

מסקנות הספרייה בעקבות הסקר:

–  על הספרייה להמשיך בתוכנית העשרת אוסף הספרייה בספרים אלקטרוניים ולהרכיב אותם בנושאים ובפלטפורמות שונות. 

–  על הספרייה לקדם ולשווק באופן אקטיבי את הספרים האלקטרוניים הנרכשים ע"י שימוש בשיטות שונות של טכנולוגיה ווב 2 וגם באמצעים הרגילים של הספרייה.

– על הספרייה לשנות את הרגלי הסטודנטים והמרצים בדרך איתור ספרים אלקטרוניים. המטרה היא לכוון אותם לחיפוש בקטלוג הספרייה ובאתרי הבית של הספרייה.

מצורף  הדו"ח המלא של הסקר בקובץ PDF.

 

JorumOpen – חומרי הוראה חופשיים לכול

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

JorumJorum הוא שירות חופשי לחומרי הוראה בחסות Joint Information Systems Committee   (JISC). החומרים נתרמו על ידי אנשי חינוך במוסדות להשכלה משלימה וגבוהה באנגליה.

השירות כולל שני אוספים:
JorumUK – חופשי למוסדות באנגליה, ו- JorumOpen – חופשי ופתוח לעולם כולו במסגרת רשיון גמיש של creative commons . אוסף זה שפועל החל מינואר 2010 גדל בהדרגה .

המנשק ב- JorumOpen מאפשר חיפוש ודפדוף.

מדריך לחיפוש ב-JorumOpen אפשר למצוא באתר
מדריכים נוספים
לאתר
שאלות נפוצות

חדש… ולא על המדף !

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מי אמר שבספרייה צריך לקרוא רק מתוך ספרים? האמן גורדון יאנג וצוות האמנים בסטודיו הנקרא Why not Associates העמידו 14 גזעים גדולים של עצי אלון כמעין עמודים תומכים בתוך בניין הספרייה ב-Crawley במערב סאססקס שבבריטניה, כשעל כל גזע חרוטות פסקאות מתוך ספרים בספרייה.
להמשך קריאה  http://www.lit-republic.co.il/?p=1003

בהמבורג שבגרמניה יש עכשיו מכונה אוטומטית לממכר סיגריות, רק בלי הסיגריות. במקום החומרים הממכרים והמסרטנים יש חומרים ממכרים מסוג אחר – ספרים.
המו"ל מיחזר מכונה ישנה המשרתת את סביבת אוניברסיטת המבורג, ואפשר לרכוש בה ספרים מכל הז'אנרים (כולל רומנים גרפיים ומדריכי נסיעות), אבל רק כאלה שנכתבו על ידי מחברים מהמבורג.
להמשך קריאה http://www.lit-republic.co.il/?p=1017

האמנית נינה קאצ'דוריאן נודדת מאז 1993 בין אוספי ספריות ומשאירה בהם חותמת הומוריסטית. היא מסדרת את הספרים מחדש באשכולות כך שאפשר לקרוא את הכותרות שלהם ברצף ויתקבל מסר חביב: קאצ'דוריאן ביצעה את זממה גם בספריות עירוניות וגם באוספים פרטיים: היא מייצרת נרטיב תמציתי, במעשה-סיפר מסוג חדש ומלבב: אבל מעבר לגיחוך, המעשה שלה לא חותר, נגיד, תחת הסדר בספריות. במוזיאון סטרינדברג בשטוקהולם למשל היא קיבלה אישור לשחק עם מיקומם של הספרים. בשלב זה הפרויקט Sorted Books כולל 130 ספרים.
אפשר לראות עוד פרטים כאן  ‬http://www.lit-republic.co.il/?p=1075

יום הסטטיסטיקה העולמי – 20 באוקטובר 2010

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ב- 20 באוקטובר 2010 העולם יחגוג את יום הסטטיסטיקה העולמי הראשון. יום זה בא לשפוך אור ולהגביר את המודעות להישגים הרבים של המערכות הסטטיסטיות במישור הלאומי והבינלאומי.

באתר שיוחד ליום זה אפשר למצוא מידע על המערכות הסטטיסטיות ברחבי העולם – קישורים למערכות הרשמיות במדינות השונות, ל-Undata, ומסמכים הקשורים למערכות הסטטיסטיות במדינות השונות

 

 

UNDATA – מנשק אחד לחיפוש במאגרים הסטטיסטיים של האו"ם

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

 UNDATA הוא שירות לא כל כך חדש,  אבל נמצא עדיין בגרסת ביתא  שמספק גישה באמצעות מנשק חיפוש אחד למאגרים הסטטיסטיים של האו"ם. המטרה היא להביא את המידע הסטטיסטי הרחב שצבר האו"ם במשך עשרות שנים לציבור הרחב כפי שנאמר בעת השקתו של השירות:

The UN-system has accumulated over the past 60 years an impressive amount of information. UNdata , developed by the Statistics Division of DESA, is a new powerful tool, which will bring this unique and authoritative set of data not only to the desks of decision makers and analysts, but also to journalists, to students and to all citizens of the world."

המידע מגוון ומכסה תחומים רבים כגון: חקלאות, פשיעה, חינוך, תעסוקה, אנרגיה, סביבה, מחלת האיידס, תעשיה, מידע , אוכלוסייה , פליטים, תיירות, מסחר ועוד.

המנשק מספק כמה אופציות חיפוש:
• Keyword search– חיפוש בסיסי על פי מלות מפתח
• Database explorer – מספק אפשרות לראות את מאגרי המידע ולגשת בנפרד לכול אחד מהם
• Advanced Search– חיפוש מתקדם שמאפשר מספר הגבלות : על פי ארצות, שנים, ומקורות מידע

אפשר גם לקבל מידע על פרופילים של מדינות על פי אינדיקטורים שונים – כלכליים וחברתיים

לאתר

מחקר-על בנושא התנהגות חיפוש מידע בעידן האלקטרוני

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

דו" ח מחקר-על מענייןJISC Digital Information Seeker בנושא התנהגות חיפוש בשם "The Digital Information Seeker: Report of findings from selected OCLC, RIN and JISC user behaviour projects," בן 61 עמודים פורסם בפברואר 2010 על ידי JISC . המחקר התבסס על 12 מחקרים אחרונים שנערכו באנגליה וארה"ב בשנים 2005 – 2009 בנושא התנהגות החיפוש בעידן האלקטרוני. מחקר זה ניסה להשוות בין ממצאי המחקרים השונים מתוך מטרה להגיע למסקנות כוללניות.

המחקרים עליהם התבסס מחקר זה הם:
Perceptions of libraries and information resources – OCLC, December 2005

College students’ perceptions of libraries and information resources -OCLC, April 2006

Sense-making the information confluence: The whys and hows of college and university user satisficing of information needs -IMLS/Ohio State University/OCLC, July 2006

Researchers and discovery services: Behaviour, perceptions and needs– RIN, November 2006

Researchers’ use of academic libraries and their services – RIN/CURL, April 2007

Information behaviour of the researcher of the future – CIBER/UCL, commissioned by BL and JISC,
January 2008

Seeking synchronicity: Evaluating virtual reference services from user, non-user and librarian
perspectives – OCLC/ IMLS/ Rutgers, June 2008

Online catalogs: What users and librarians want – OCLC. March 2009

E-journals: Their use, value and impact  – RIN, April 2009

JISC national e-books observatory project: Key findings and recommendations JISC/UCL, November
2009

Students’ use of research content in teaching and learning – JISC, November 2009

User behaviour in resource discovery – JISC, November 2009

ביחס לספריות, המחקר הגיע למספר מסקנות:
• ספריות חייבות להתאים עצמן לשרת בה בעת אוכלוסיות מגוונות עם צרכים שונים
• הספריות חייבות להתאים את שירותיהן לצפיות המשתמשים במקום לנסות לעצבן מחדש
• מערכות ספרייה צריכות להראות ולתפקד כמנועי חיפוש כמו גוגל ויאהו
• מידע-על באיכות גבוהה חשוב ביותר לאחזור המידע
• לתדמית ולנוכחות של הספרייה בעיני המשתמשים חשיבות רבה, ולכן ספריות חייבות לשווק עצמן ואת משאביהן באופן טוב יותר בקרב הקהילה.

מסקנות מרכזיות נוספות:
• בקרב סטודנטים ומרצים קיימים הבדלים דיסציפלינריים בהתנהגות המחקר
• מהירות ונוחות חשובים לכל המשתמשים ללא קשר לניסיון ולדיסציפלינה
• כתבי עת אלקטרוניים חשובים מאוד למחקר בכל הרמות
• גוגל ומנועי חיפוש בכלל תופסים מקום מרכזי

ממצאים נוספים בדוח המלא

ערב עיון בנושא ספרות בעידן הדיגיטלי: האם נישאר כרוכים אחר הספר הכרוך ?

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ביום רביעי, 12.5, התקיים בספרייה למדעי החברה ולניהול ערב עיון בנושא ספרות בעידן הדיגיטלי. ערב העיון אורגן בשיתוף פעולה של מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט והספרייה למדעי החברה ולניהול.  בתקופה האחרונה אנו שומעים יותר ויותר על ספרים סלולריים, בהם הטלפון הסלולרי משמש ככלי נשיאה להפצת ספרות.  טלפונים סלולריים מתחילים לצבור תאוצה וישנם כאלה שהספיקו כבר להתמכר ורואים בטלפון הסלולרי אמצעי חדשני ואינטימי למטרה הזו.  בערב העיון הוצגו המודלים העיסקיים העומדים מאחורי הספרים הסלולריים, וכן הוצגו זוויות ראייה שונות לנושא הספרים הסלולריים   – של אנשי אקדמיה, אנשי ספריות וגם של  הסופרים עצמם.

ההזמנה לערב העיון                   

תמונות מערב העיון   

מנשק ביתא חדש לחיפוש בטוח יותר בגוגל

פורסם בתאריך על ידי
2

עם הגידול בשימוש ברשת בכלל וברשתות חברתיות בפרט בעיית אבטחת המידע ופרטיות ברשת מקבלת חשיבות גדולה יותר. הרבה שירותים ברשת משתמשים במה שידוע כ- SSL – Secure Sockets Layer כדי להצפין מידע שזורם בין המחשב האישי והשירות שלהם. בטכנולוגיה זו משתמשים אתרי בנקים ואתרים לסחר אלקטרוני. אתרים אחרים משתמשים בטכנולוגיה זו במידה מצומצמת לצורך הגנה על סיסמאות. אפשר לזהות שימוש בטכנולוגיה זו על ידי כתובת שמתחילה ב- "https".

ב-21 במאי 2010 גוגל הצהירה על אופציית חיפוש חדשה לחיפוש בטוח יותר תוך שימוש בטכנולוגיית SSL בכתובת https://www.google.com

כאשר מחפשים בכתובת זו נוצר קשר מוצפן בין הדפדפן וגוגל. אין משמעות הדבר שהמידע לא יישמר בגוגל . המידע ימשיך להישמר בגוגל כדי לשפר את השירות, אבל ערוץ מוגן זה יסייע בהצפנה של אסטרטגית החיפוש ותוצאות החיפוש מפני גוף שלישי ברשת. באופן זה מהווה אופציה זו תוספת לפרטיות ולאבטחת המידע של המשתמשים. המחיר האפשרי זמן תגובה איטי יותר בשל הזמן הדרוש לתהליך ההצפנה בין הדפדפן והשרת הרחוק..

פרטים נוספים בהודעה שפרסמה גוגל בנושא
למנשק החדש

ארגון ספריות המחקר האמריקאיות על אסטרטגיות להגדלת כמות התכנים החופשיים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ארגון ספריות המחקר האמריקאיות הקדיש את גיליון אפריל 2010 של "Research Library Issues" לנושא אסטרטגיות לעידוד הפרסום ב"גישה הפתוחה".

גיליון מיוחד זה מתמקד בגישות שונות הננקטות היום כדי להגדיל את כמות התכנים החופשיים לקהילת המחקר .

מאמר הפתיחה כולל סקירה כללית על אסטרטגיות שונות הננקטות היום ברמת המוסד, הספרייה והמחברים למען ה"גישה הפתוחה".

מסתבר שתפקידן של הספריות אינו מבוטל והוא בא לידי ביטוי בפרויקטים עצמאיים של דיגיטציה של אוספים, בהשתתפות בפרויקטים גדולים של דיגיטציה, בתמיכה בתיזות אלקטרוניות, בניהול מאגרים מוסדיים ובתמיכה בפעילות הוצאה לאור מוסדית.

במאמר הפתיחה קוראת המחברת ללמוד מניסיונות מוצלחים של אחרים בתחום זה.
ניסיונות כאלה ברמת הקמפוס, המחברים והספריות מתוארים במאמרים נוספים בגיליון:
• Achieving Consensus on the University of Kansas Open-Access Policy
• Improving Access with Open-Access Publishing Funds
• Model Language for Author Rights in Library Content Licenses
• Opening Up Content in HathiTrust: Using HathiTrust Permissions Agreements to Make Authors’ Work Available

לגיליון המלא

השפעת תנועת ה"גישה הפתוחה" על כמות הציטוטים – ביבליוגרפיה מוערת בנושא

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

נושא הקשר בין פרסום מחקרים במסגרת ה"גישה הפתוחה" וכמות הציטוטים של אותם מחקרים מעסיק לא מעט עושי מדיניות וחוקרים. מחקרים רבים בדקו את הנושא.

ביבליוגרפיה מוערת בנושא שהתפרסמה ב-
Issues in Science and Technology Librarianship חורף 2010
שופכת אור על הנושא.

הביבליוגרפיה כוללת רשימה של מחקרים ומאמרי סקירה בנושא ומתחלקת ל-3 חלקים:
• מאמרי סקירה (5 מאמרים)
• מחקרים שמלמדים על יתרון ציטוטים לפרסום ב"גישה הפתוחה" (39 מחקרים)
• ומחקרים שמלמדים שאין יתרון לפרסום ב"גישה הפתוחה" על כמות הציטוטים או שמיחסים את יתרון הציטוטים לגורמים נוספים מתערבים (7 מחקרים).

כאמור הביבליוגרפיה מוערת. ליד כל מחקר תקציר של המחקר וקישור לטקסט המלא אם קיים.