גישה חופשית למאמרים המצוטטים ביותר של חתני פרס נובל

פורסם בתאריך על ידי
1

ScienceDirect  מאפשר גישה חופשית למאמרים המצוטטים ביותר של חתני פרס נובל 2012שפורסמו בכתבי העת של Elsevier  מתוך הוקרה לתרומתם  למדע  בתחומים רפואה , פיזיקה, כימיה וכלכלה.

למאמרים של    Sir John B. Gurdon ו-   Shinya Yamanaka חתני פרס נובל ברפואה ופיזיולוגיה

למאמרים של   Serge Haroche ו-   David J. Wineland חתני פרס נובל  בפיזיקה

למאמרים של  Robert J. Lefkowitz  ו-   Brian K. Kobilka חתני פרס נובל  בכימיה

למאמרים של  Alvin E. Roth  ו-  Lloyd S. Shapley חתני פרס נובל  בכלכלה

מידע  נוסף על הזוכים בפרס הנובל אפשר למצוא  באתר  הרשמי בנושא פרסי הנובל

תודה למירה ליפשטיין  על המידע

CitationFox – מדריכים מפורטים לכללי ציטוט ביבליוגרפיים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בפוסט קודם כתבתי על רשימת אתרי היעץ  החופשיים הטובים  ביותר לשנת 2012 שנבחרו על ידי ALA.   אחד האתרים  הוא  CitationFox  – אתר  שנמצא עדיין בגרסת ביתא שכולל  מדריכים מפורטים   לכללי ציטוט  של APA      ו-MLA.

 המדריכים  הם  של  University at Albany, State University of New York  והם מפורטים מאוד וכוללים דוגמאות לציטוט מגוון  מקורות מידע.

באתר אפשר למצוא גם מדריך מקיף  לכלים ויישומים לציטוטים שכולל בין היתר רשימה ותיאור של   תוכנות ביבליוגרפיות חופשיות ,  תוכנות  אחרות בתשלום מינימלי ועוד

 לאתר הראשי של המדריכים

ALA- מקורות היעץ החופשיים הטובים ביותר לשנת 2012

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Reference and User Services Association (RUSA) of ALA  פירסמה  את  רשימת  אתרי היעץ החופשיים הטובים ביותר ברשת לשנת 2012 . הרשימה כוללת 27 אתרים שנבחרו בקפידה על ידי Emerging   – Technologies in Reference Section-  MARS  -וועדה מיוחדת ב-  ALA  שתפקידה לעקוב אחר השפעתן של טכנולוגיות חדשות על  המשתמשים השירותים והאוספים ולמצוא דרכים להכין את הספרנים להתפתחויות החדשות.

הקריטריונים לבחירה כללו  איכות, עומק, שימושיות, וייחודיות של התכנים  וקלות הגישה למידע.

הרשימה כוללת את שמות הזוכים, קישורים לאתרים ותיאור כל אחד מהם

ברשימת הזוכים :

Art Project / Google  – יישום אינטראקטיבי שמקבץ אלפי יצירות אמנות ממוזיאונים  מרחבי העולם כולו

Encyclopedia of Life

Kaiser State Health Facts – שכולל נתונים סטטיסטיים מ- 50 מדינות בנושאי בריאות

The Khan Academy  –  ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום.

Merck Manuals  – המדריכים הרפואיים החופשיים של Merck

MIT OpenCourseWare  – אתר הקורסים בגישה פתוחה של MIT

Worlddatabank  –  אתר  שכולל נתונים סטטיסטיים של הבנק העולמי  ועוד..

מן הראוי לציין שגם יד ושם שלנו נכלל בין הזוכים .

לרשימת הזוכים

MIT Open Access Articles collection – העולם כולו נשכר

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

DSpce@MIT      הוא מאגר ההפקדה המוסדי של MIT   שכולל מגוון רחב של חומרים מהתפוקה המחקרית של המוסד .  אחד האוספים במסגרת מאגר הפקדה זה הוא MIT Open Access Articles collection. יוזמה זו של  MIT Open Access Articles collection עליה הוחלט לפני 3 שנים תרמה לחוקרים  ולמשתמשים ברחבי העולם כולו

MIT Open Access Articles collection כולל מאמרים מחקריים של הקהילה אקדמית ב- MIT  . האוסף  מגוון וכול 3 סוגים של מאמרים מבחינת תהליך השיפוט והפרסום:

מאמרים מקוריים לפני  הגרסה  שעברה שיפוט   – peer review

מאמרים בשלב שלאחר תהליך השיפוט  ללא העריכה ומתן הפורמט הסופי של המו"ל

ומאמרים בגרסה סופית שתפורסם או שכבר פורסמה בכתבי עת והופקדה בהתאם למדיניות של המו"ל

אפשר לחפש במאגר  מאמרים זה בחיפוש פשוט ומתקדם עם מגוון הגבלות כגון : טקסט מלא, תקציר, מחבר, כותר ועוד

אפשר גם לדפדף באוסף  על פי תאריך, מחבר כותר ונושא

על פי החדשות האחרונות  באתר  אוסף המאמרים – האוסף כולל למעלה מ- 7500 מאמרים בגישה פתוחה שנצפו למעלה מ- 600000 פעמים מאז השקתו ב- 2009  עם  מספר הודות של למעלה מ- 40000 בחודש מכול רחבי העולם .

האוסף משמש מגוון רחב של משתמשים ברחבי העולם כולו – סטודנטים, אנשי אקדמיה, חוקרים עצמאיים, משתמשים שחיפשו מידע רפואי ומשתמשים שמעוניינים להתעדכן ועדויות שלהם על התועלת  שהפיקו מהמאגר אפשר לקרוא באתר.

מספר ההורדות החודשיות מכל המאגר המוסדי הוא מיליון הורדות לחודש.

לאוסף המאמרים

למאגר המוסדי  כולו

getCITED – מאגר הפקדה אקדמי בינלאומי חופשי בפורמט וויקי

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

getCITED הוא מאגר מידע אקדמי  חופשי שכולל מגוון מקורות מידע: מאמרים, ספרים ופרסומים מסוגים שונים כולל פרקים בודדים מספרים, ניירות עבודה ומצגות מכנסים  וגם דוחות.החומרים הוזנו על ידי חוקרים ואנשי אקדמיה למען הקהילה האקדמית כולה.

 השימוש באתר חופשי, שימוש מלא  באתר שמאפשר בנוסף לחיפוש גם עריכה והוספת פריטי מידע  כרוך בהרשמה חופשית. אפשר לחפש באתר, ותוצאות החיפוש כוללות  מידע ביבליוגרפי מלא של כל אחד מהפריטים ולרוב גם טקסט מלא.  לחיצה על כל אחד ממרכיבי הרשומה הביבליוגרפיה תספק לנו מידע על מרכיב זה. כך  למשל  לחיצה על שם כתב העת תציג לנו רשומה ביבליוגרפית עם פרטים מלאים של כתב העת כולל קישור לאתר הבית של כתב העת. לחיצה על שם המחבר תציג פרטים על המחבר, לחיצה על מחלקה תציג את כל חברי המחלקה.

 מאגר המידע ייחודי בכך שהמשתמשים – חוקרים  ואנשי אקדמיה תורמים את התכנים ובכך קובעים את תכניו של המאגר. ומאפשרים לו למלא תפקיד חשוב ככלי להפצת מידע  מחקרי .  בנוסף האתר משמש גם פורום לדיונים . באתר  מאפיינים חברתיים נוספים כגון יצירת ביבליוגרפיות משותפות.

 יתרונו הגדול של המאגר הוא בקישורים –  האפשרות לקשר את הפרסומים עם המחברים שתורמים  למאגר, המו"לים, פריטי המידע ברשימות הביבליוגרפיות והפרסומים שציטטו אותם.

 אפשר גם לקבל מידע סטטיסטי על פריטי המידע  במאגר כולל  מספר ציטוטים בפריטי מידע אחרים

 על פי המידע הסטטיסטי באתר מספר פריטי המידע במאגר הוא למעלה מ- 3 מיליון פרסומים ועתידו תלוי במספר פריטי המידע שיעלו חוקרים למאגר בעתיד. אין ספק שהוא יכול להוות מנוע חיפוש אקדמי נוסף ומיוחד.

לאתר   

Schema Creator , Microdata Generator- צעדים ראשונים לקראת חיפוש מובנה בדרך לווב סמנטי

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

  בזמנוו כתבתי פוסט על  Schema.org – יוזמה משותפת של שלושת מנועי החיפוש הגדולים Google, Bing, Yahoo שתומכת בשפה משותפת לתיוג מידע מובנה בדפי ווב, עליה הצהירו ב- 2 ביוני 2011.

משמעות היוזמה היא  שבעלי אתרים, יוכלו להטמיע בקלות יחסית מידע סמנטי בתוך הקוד של דפי הווב הקיימים – דפי5 html – מידע שמכונות יכולות להבין ולחלץ אותו באופן חד משמעי. בכך יסיעו למנועי חיפוש להבין טוב יותר את התכנים של דפי הווב שלהם ולמעשה היוזמה מהווה  התקדמות לקראת החזון של הווב הסמנטי.

המשמעות מבחינתם של מנועי החיפוש והמשתמשים היא תשובות מדויקות יותר למספר רב יותר של שאלות. המשמעות מבחינת אתרי ווב שיאמצו סכימה זו היא הגדלת הנראות שלהם במנועי חיפוש.

כדי  להקל על בעלי אתרים  להטמיע את הקוד פותחו כלים שבעזרתם יוכלו בעלי אתרים ומשתמשים רלוונטיים ליצור באופן אוטומי בעזרת  טפסים קוד סמנטי אותו יוכלו להטמיע באתרים .

Schema Creator ו- Microdata Generator  הם כלים מסוג זה . המשתמש מזין את פרטי הארגון לדוגמה ובמקביל מקבל את הקוד הסמנטי המתאים אותו יוכל להטמיע באתר.

פירוט  ומידע נוסף אפשר למצוא בפוסט  ב- Search Engine Watch

 .

PDA – Patron driven acquisitions – ספריות ומו"לים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בזמנו כתבתי פוסט על מודל הרכש PDA  – על פי מודל רכש זה , ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש. מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים. המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.

מודל זה הינו מגמה בלתי נמנעת של הספריות . כיום 400-600 ספריות אקדמיות ברחבי העולם משתמשות במערכות  כאלה  ואין ספק שהמספר יגדל מאוד בשנים הבאות.

לכאורה , מודל זה  מיטיב עם הספריות שכן הוא מצמצם את ההוצאות שלהן וזאת על  חשבון ההפסדים של המולים שהמכירות שלהם קטנים עקב כך.

מחקר  מקיף של הספרייה באוניברסיטת קורנל וההוצאה לאור    באוניברסיטת JOHNS HOPKINS    בחן  מודל זה בהקשר של התקשורת המדעית . הדוח שהתפרסם ב-26 בספטמבר 2012 שפך אור ונתונים על הסְפֶרָה  של הספרייה האקדמית אך הוא נכתב בראש וראשונה מנקודת מבט של המו"ל ובמיוחד המול האוניברסיטאי ועסק בשאלה המרכזית אלו צעדים המו"ל יכול לנקוט כדי להפוך את מודל הPDA  למודל עסקי משתלם

המסקנות של הדוח:

לספריות מודל ה- PDA   חוסך כסף ומאפשר מספר רב של כותרים רלוונטיים לסטודנטים ולסגל.

 למו"לים  מודל זה שמציג בטווח הקצר אתגרים וירידה ברווחים, יכול בטווח הרחוק ובפוטנציאל להוות להם גם כוח חיובי וכר הזדמנויות בשוק הספריות,  אם יוכלו ל"ישר" את תכניותיהם עם המערכות והדרישות של הספריות. כיצד ואלו צעדים על המולים לנקוט לשם כך אפשר לקרוא בדוח המלא.

לדוח

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי 2012

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

שבוע הגישה הפתוחה  הבינלאומי יתקיים השנה ב- 22 – 28 באוקטובר. שבוע זה שראשיתו כבר ב- 2007 הוא מאורע שנתי גלובלי שמעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר . שבוע זה שנערך תחת הסיסמה " Set the default to open access"  מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף  ניסיון וידע בנושא  עם קולגות   ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה במחקר.   אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא.

באתר המרכזי של שבוע זה אפשר לקבל מידע על האירועים הצפויים בשבוע זה – מצגות, סמינרים,כנסים, דיונים וסדנאות. כמו כן אפשר למצוא מידע על  נותני החסות, קבוצות שפועלות במסגרת שבוע זה למען הגישה הפתוחה ועוד..על פי מה שמצוין באתר צפויים במסגרת שבוע זה פעילויות מגוונות ב- 1000 מקומות ב- 100 מדינות ברחבי העולם.

מולים ידועים שתומכים במודל הגישה הפתוחה ובתוכם Biomed Central   נמנים על נותני החסות לשבוע זה ובאתר אפשר למצוא מידע על שירותים ומוצרים נוספים שלהם לקהילה האקדמית ועל יזמות חדשות שיושקו בשבוע זה .

במסגרת זו מן הראוי לציין את היוזמה החדשה של BMJ Group   שתושק בשבוע זה- BMJ Open Editions  – שתציע פרספקטיבה ממוקדת של תכנים שמתפרסמים ב-    BMJ OPEN .

גם   שירותים  נוספים של ביומד סנטרל :  Open Repository, Biology Image Library, Current Controlled Trials, והפרויקט העתידי- Cases Database ראויים לציון

למידע נוסף באתר שבוע הגישה הפתוחה

Scholarpedia – אנציקלופדיה peer reviewed בגישה פתוחה

פורסם בתאריך על ידי
1

 Scholerpedia  היא אנציקלופדיה  שפיטה בגישה פתוחה שהמאמרים בה,  שנכתבים על ידי מומחים ובעלי אוטוריטה בתחום מרחבי העולם כולו,  עוברים עריכה ושיפוט.

 את הרעיון  של ה- Scholarpedia    הגה  Dr. Eugene M. Izhikevich   בהשראת Wikipedia  בסוף שנת 2005  והיא דומה לה מכמה בחינות : שתיהן וויקי ונכתבות באותה  פלטפורמה MediaWiki  ומחויבות לעיקרון של מידע חופשי לכול,  אלא שScholarpedia  שמה לה למטרה להשלים את הוויקיפדיה על ידי  טיפול בנושאים  אקדמיים וההבדלים בין השתיים נובעים מהקהל, המטרות והשורשים האקדמיים של Scholarpedia .

כאנציקלופדיה מדעית  Scholarpedia  אינה שואפת לפרסם ניירות עבודה מחקריים אלא מתמקדת במה שמכונה "living reviews "  – מאמרים אנציקלופדיים שנכתבים פעם אחת אבל מתוחזקים לאורך זמן על ידי דורות של מומחים שעוקבים אחרי ההתפתחויות בנושאים השונים. המאמרים בה מטרתם להיות נגישים לקהל רחב של קוראים אקדמיים ואנשי מדע אבל גם להיות שימושיים לכל קורא שמעוניין במידע רחב ומעמיק בנושא מסוים לאחר שמיצה מקורות מקוונים אחרים. כאמור המאמרים ב- Scholarpedia עוברים תהליך של שיפוט , אבל תהליך השיפוט כברירת מחדל אינו אנונימי, וכאשר המאמרים מתפרסמים הזהות של המחברים מוצגת ליד כותר המאמר.

המאמרים מתפרסמים ב- Scholarpedia Journal

 עד 20  באוקטובר 2011  Scholarpedia הסתמכה על עורכים משלה שזיהו ושכנעו את המומחים בתחום לתרום ל- Scholerpedia. התוצאה הייתה קרוב לאלף מאמרים שפיטים בתחומים מדעיים כגון  מערכות דינמיות, היבטיים חישוביים של מדעי המוח ופיזיקה. אחרי  אוקטובר 2011 כל אחד יכול להציע מאמר  אך יש צורך במתן חסות/אישור  לנושא ולאוטוריטה של הכותב וכמאז ומתמיד במערכת זו המאמר עובר שיפוט  ואישור של לפחות 2 מומחים בתחום לפני פרסומו.

 לאור הנאמר לעיל אפשר לומר ש-  Scholerpedia  מהווה מעין מודל היברידי שמגשר בין כתבי עת שפיטים מסורתיים  למערכות וויקי דינמיות מבלי להתפשר על איכות ומהימנות

 למידע נוסף 

WebIndex – מדד רב מימדי של הווב

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מחקרים  רבים בנושא הווב שקיימים  היום משתמשים במדדים כמותיים כגון מספר משתמשים, מהירות גישה וכו' או שמכסים היבט אחד כגון אימפקט  כלכלי.

Tim Bernes –Lee ממציא ה-World Wide Web ומיסד World Wide Web Foundation הכיר בעובדה שכדי למדוד היטב את ההתקדמות לקראת ווב משמעותי יותר ופתוח יותר וכדי שהווב ישיג את מלוא הפוטנציאל שלו חשוב להבין את האימפקט החברתי הכלכלי והפוליטי של הווב.

זוהי מטרתו של  WebIndex שהוא יוזמה של World Wide Web Foundation – איסוף נתונים מהיבטים שונים של הווב  ומתן גישה חופשית לנתונים   מתוך הכרה שזה יסייע להעמיק ולהרחיב את ההבנה כיצד לנצל  באופן מקסימלי את  עוצמתו של הווב.

האינדקס של הווב מכסה 61 מדינות מתפתחות ומפותחות בנושאים שקשורים:

  • לאיכות התשתית התקשורתית והמוסדית של הווב (Web readiness)
  • למידת השימוש בווב  במדינות השונות מבחינת אחוז  משתמשים ותכנים נגישים למשתמשי הווב (Web use).
  • כמו כן האינדקס משתמש באינדיקטורים חברתיים, כלכליים ופוליטיים כדי להעריך את השפעתו של הווב  על העולם בהיבטים אלו. אלו כוללים מדדים שקשורים גם לרשתות חברתיות ולשימוש באינטרנט למטרות עסקיות.(impact of the Web ).

האינדקס כולל ציונים לכל אחת מ- 61 המדינות בשלושת ההיבטים שצוינו לעיל – utility, use,  impact  וציון אחד כללי web index

מנתונים אלו על סמך הציון הכללי web index  עולה  ששבדיה נמצאת במקום הראשון ואחריה ארה"ב ואנגליה . ישראל נמצאת במקום ה-15 עם ציון כללי של 78.53 ובתחתית הרשימה נמצאת תימן .

באתר אפשר לראות את רשימת ספקי הנתונים על פיהם חושבו הציונים ומידע על אופן חישובם.

האינדקס הושק ב- 5 בספטמבר 2012 והכוונה לפרסם בשנים הבאות מדי שנה מהדורה חדשה של האינדקס מתוך כוונה להביא לשיפור כדבריו של  Tim Bernes –Lee  :

”The Web Index was created to measure the state of the Web in the world. Each country will see not only where they rank compared to others, but also what the World Wide Web Foundation thinks they need to do to improve.”

לאינדקס

דרוג eBizMBA – מנועי החיפוש הפופולריים ביותר בשנת 2012 ודרוג אתרים על פי פופולריות בתחומים נוספים

פורסם בתאריך על ידי
2

eBizMBA Rank  הוא  דרוג שמהווה ממוצע  הדרוג הגלובלי  של  Alexa  והדרוג של ארה"ב   בהסתמך על Compete Quantcast.

על פי דרוג זה 15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר לשנת 2012 הם:

Google     bing  Yahoo! Search  ask  Aol Search  MyWebSearch blekko  Lycos  Dogpile  WebCrawler  Info  Infospace  Search  Excite  GoodSearch

באתר בנוסף לציוני הדרוגים למנועים  יש גם נתונים על  המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש בכל אחד ממנועי החיפוש שמוזכרים לעיל. על פי נתונים אלו המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש במנועי החיפוש הפופולריים ביותר נע בין 900   מיליון  מבקרים בגוגל  למיליון  ב – GoodSearch.

על מנועי החיפוש הפופולריים נמנים גם מנועי חיפוש פחות מוכרים כמו GoodSearch שמייחד חלק מהכנסותיו למטרות צדקה ו- infospace שכולל תוצאות משלושת מנועי החיפוש המובילים  גוגל, יאהו ובינג

מן הראוי לציין שב- eBizMBA Rank  אפשר למצוא גם דרוגים נוספים של אתרים ייעודיים מבחינת הפופולריות שלהם  במגוון תחומים כגון: משחקים, ספורט, יעץ, פיננסים , פוליטיקה , מדע, סימניות חברתיות, רשתות חברתיות, אתרי ווב 2.0 , קניות והשוואת מחירים, בלוגים, אתרי עסקים, מוסיקה , וידאו תיירות, חדשות  ועוד

לאתר

מחדשות הגישה הפתוחה – עשור ליוזמת בודפסט – המלצות לעשר השנים הבאות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

במלאת עשור ליוזמת  בודפסט, היוזמה הבינלאומית המשמעותית הראשונה בנושא Open Access,    התפרסמו המלצות חדשות לעשור הבא. ההמלצות BOAI@10 כללו הרחבה של הרעיונות המקוריים של היוזמה  והתמקדו באמצעים שיאפשרו את יישומה של התנועה.

ההמלצות התייחסו למספר נושאים :

מדיניות

רישוי ושימוש מחודש

תשתית וקיימות

תיאום

המטרה המוצהרת שעומדת מאחורי המלצות אלה  היא שבעשור הבא  הגישה הפתוחה תהיה ברירת המחדל  להפצה של חומר מחקרי שפיט בכל תחומי המדע.

בתחום המדיניות כלולה המלצה שלכל מוסד לחינוך גבוה תהיה מדיניות שתבטיח שכל חומר מחקרי עתידי שפיט, תיזות ודיסרטציות יופקדו במאגר מוסדי.  המלצה נוספת התייחסה לפיתוח  מדדים חדשים להערכה מדעית אלטרנטיביים לאימפקט פקטור .

בתחום  הרישוי ושימוש מחודש הומלץ על  Creative Commons, CC BY כרישיון האופטימלי לפרסום, הפצה, שימוש ושימוש מחודש בעבודה מדעית

בתחום התשתית הומלץ בין היתר שלמאגרים מוסדיים יהיו אמצעים לקצור  ולהפקיד מחדש במאגרים  מוסדיים אחרים. כמו כן מאגרים מוסדיים יאפשרו גישה לכלים לחישוב מדדי אימפקט אלטרנטיביים.

בתחום התיאום – הומלץ בין היתר שארגונים ואקטיביסטים יחפשו דרכים לתאום פעילות במטרה לאפשר שימוש טוב יותר במשאבים וצמצום  כפילויות

למידע המלא

Total impact וכלים אלטרנטיביים חופשיים להערכה מדעית

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בפוסט קודם כתבתי על altmetrics – גישה ומדדים חדשים להערכה מדעית ,אלטרנטיביים למדדים המסורתיים, ומושתתים גם על הווב החברתי.

מידע מסוג זה אפשר למצוא במספר מקורות . אחד מהם הוא total impact

באתר total-impac אפשר לקבל דוח  שמאגד נתוני אימפקט מהרבה מקורות .

נתוני האימפקט באתר מושתתים על מספר מקורות :

·         Facebook
·         Plosalm –   נתוני האימפקט של מאמרים מ- PLoS
·         Slideshare
·         Github – מאגר מידע מקוון לתוכנה בקוד פתוח
·         Topsy – מנוע חיפוש לווב החברתי
·         Wikipedia
·         Citeulike – אתר סימניות חברתיות לאקדמיה
·         Delicious – אתר סימניות חברתיות כללי.
·         Mendeley –  רשת חברתית לאקדמיה ותוכנה ביבליוגרפית
·         Dryad – מאגר מידע של מאמרים שפיטים בביולוגיה
·         Scienceseeker –  אתר שכולל חדשות מדע
·         Pubmed
לא כל המקורות תומכים ב- creative commons , לכן לא כל המידע שבאתר חופשי. הכוונה כן  לטפל בנושא בכיוון זה.

האתר יכול לשמש חוקרים שמעוניינים לדעת כמה פעמים הורידו את העבודה שלהם, שמרו אותה כאתרים מועדפים או כתבו עליהם בבלוגים

כלים אלטרנטיביים דומים הם:
Altmetrics.com
Plum Analytics
PLoS Article-level Metrics application
Science Card
Citedln
ReaderMeter

ספריות אקדמיות והגישה הפתוחה – דו"ח מקיף

פורסם בתאריך על ידי
1

תנועת הגישה הפתוחה  צוברת תאוצה .מעניין מה השפעתה של תנועה זו על הספריות ? מה תפקיד הספריות האקדמיות במסגרת תנועה זו?

נושא זה נדון באפריל 2012  במפגש  שולחן עגול של המ"ול sage  ו- British Library.  בדיונים אלה בהם השתתפו 14 נציגים  מאנגליה, אירופה, ארה"ב והמזרח התיכון נטלו חלק גם ספרנים בכירים.

באוגוסט  2012  פורסם הדוח המלא של הדיונים. והוא כולל מידע  במגוון נושאים:

  • מצב  תנועת הגישה הפתוחה בעשור הבא
  • השפעת תנועת הגישה הפתוחה על עתיד המחקר ההוראה והלמידה
  • השפעת תנועת הגישה הפתוחה על שירותי הספרייה
  • השלכות תנועת הגישה הפתוחה על התקציבים
  • מיומנויות וכישורים שנדרשים מהספרנים  במסגרת תנועת הגישה הפתוחה
  • הגדרת אסטרטגית ספרייה
  • תפקיד הספרייה בעתיד

הדיונים והדוח  נסקרו גם  בבלוג של SAGE

מהדוח עולה שבמהלך הדיונים זוהו מספר היבטי מפתח בנושא תפקיד הספריות האקדמיות בעתיד תנועת הגישה הפתוחה.

תפקידי המפתח של הספריות בכל הקשור למידע  יישארו  כפי שהיו עד כה אך יחול  שינוי בדגשים ובדרכים בהם יתבצעו התפקידים.

אספקת שירותי אוריינות מידע ותפקיד מתווכי מידע   יישאר תפקיד חשוב של הספריות האקדמיות. השינוי המשמעותי יהיה בפיתוח אוספים. ככל שהתכנים יהיו חופשיים במסגרת הגישה הפתוחה כן תפחת החשיבות של אחזקת אוספים מוסדיים. תהיה מגמה גוברת לשתף שירותי תמיכה וגילוי בין הספריות והמוסדות . המושג של ספרייה אינדיבידואלית שעומדת בפני עצמה עומד להיעלם.

ספרנים צריכים להיות מעורבים ויצירתיים נוכח דפוסי הצריכה והגישה למידע  המשתנים של החוקרים והסטודנטים. לספריות יהיה תפקיד מפתח בניהול שירותים כגון מאגרים מוסדיים., עזרה ויעץ  לחוקרים  בכל הקשור  לזכויות יוצרים,  שימור וניהול מידע-על  ושירותי המלצה לסטודנטים  בכל הקשור לחומרי הקריאה של סטודנטים אחרים.

לאור זאת אין ספק שהספריות תשארנה   מרכיב חשוב בתהליך המחקר במוסדות שלהם ומעבר לכך.

כפי שנכתב במסקנות הדוח:

With a willingness to be creative and to support users in new ways through communication, collaboration and tools, academic libraries should remain an important component of the research process in their institutions and beyond.

לדוח המלא

לימודים אקדמיים ברשת

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בזמנו כתבתי על  Khan Academy  – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום.

 יוזמה זו שבאה לשרת את מי שמעוניין לצבור ידע ברשת היא רק חלק מתופעת ה- MOOC    –   Massive Open Online Courses  – תופעה שתופסת לה תאוצה בהשכלה הגבוהה. מדובר בפלטפורמות לימודים ברשת .

 בכתבה מקיפה בנושא שהתפרסמה בדה מרקר  מתוארות בפירוט רב פלטפורמות נוספות    להשכלה גבוהה שקיימות היום ברשת למי שמעוניין לא רק בצבירת ידע אלא גם בהכרה אקדמית :

 Coursera  – פלטפורמה עם למעלה ממיליון משתמשים

 Udacity –מתמחה  במדעים מדויקים, פיסיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב

 University of the People  – מיזם לימודים ברשת  ללא כוונות רווח

 נשאלת השאלה האם פלטפורמות אלה מהוות   תחרות ללימודים אקדמיים ?  על כך ענה שי רשף מייסדה של UoPeople –  " אנחנו לא אלטרנטיבה להרווארד וגם לא לאוניברסיטה העברית , אלא לאלה שאין להם אלטרנטיבה, שכן אין הרבה שימושים טובים יותר לאינטרנט מלהפיץ מידע בכל העולם " .

 מידע מפורט על התופעה אפשר למצוא בכתבה המלאה

נתונים מקושרים וספריות – מדוע ואיך?

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בפוסט קודם כתבתי על נתונים מקושרים וספריות . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא.

 מבחינת הספריות נתונים מקושרים אמורים להחליף את  MARC   כבסיס  למסגרת הביבליוגרפית החדשה של הספרייה. הנתונים המקושרים מהווים מהפכה  בארגון המידע ואמורים לענות על חסרונות של השיטה היום  שמארגנת את המידע בבסיסי נתונים יחסיים סגורים ודורשים תחזוקה שוטפת.

כדי שספרנים יוכלו להפיק את מרב התועלת מהנתונים המקושרים עליהם ללמוד להתנסות ולקחת חלק פעיל ביישום .

The Extensible Catalog Organization    תומך בפעילויות אלה על ידי אספקת תוכנת קוד פתוח לספרנים שרוצים ומוכנים למעבר מהתשתית הקיימת  לנתונים המקושרים.

 בפגישת האביב של CNI    הוצג נושא הנתונים המקושרים והספריות על ידי נציגים מאוניברסיטת  סטנפורד .סרטון הוידאו  זמין עתה בערוץ הוידאו של CNI

 לסרטון הוידאו ומידע נוסף  

שיטת המיון DEWEY שנהוגה בספריות מפנה מקומה לשיטת BISAC ?

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Dewey Decimal System   שיטת המיון הוותיקה והמסורתית לארגון אוספים בספרייה    מפנה את מקומה בכמה ספריות לטובת שיטת BISAC –  Book Industry Standards and Communications .

שיטת  BISAC     מארגנת חומרים על פי   התוכן שלהם. השיטה פותחה על ידי  The Book Industry Study Group  – BISG –  ארגון בארה"ב למדיניות, סטנדרטים טכניים ומחקר שקשורים לתעשיית ההוצאה לאור ששם לו למטרה לפשט את הלוגיסטיקה שקשורה לספרים לכל העוסקים בדבר-  ספרנים, מולים וכו'.  במסגרת זאת BISG פיתח את  BISAC Subject Codes – תקן למיון ספרים על פי קטגוריות/מונחי נושא  בהתאם לתכנים שלהם –שיטה שמזכירה חנות ספרים.

הרבה חברות עסקיות גדולות בתעשיית הספרים בצפון אמריקה ובתוכן  Amazon, Baker & Taylor, Barnes & Noble, Bookscan, Booksense, Bowker, Indigo, Ingram משתמשות  בצורות שונות במונחי הנושא של שיטה זו.

לאחרונה  שומעים על ספריות, לרוב ספריות ציבוריות שזונחות את שיטת דיואי לפחות חלקית ומאמצות שיטה זו .  כך למשל  Brentwood Library  נקטה לאחרונה בגישה זו והחלה להציג אוספים מסוימים בנושאי גינון, עסקים קטנים וכו'  כפי שנוהגים לעשות בחנות ספרים כאשר טובת המשתמשים לנגד עיניהם כדברי מנהל הספרייה :

“We think it’s a better system for the customers and easier to browse, specifically for a medium-size library,”

Carnegie Library   שהחלה לארגן אוספים מסוימים על פי שיטה זו כבר ב- 2004  מתכוונת בעתיד עד שנת 2013 להפוך את יישום השיטה לקבוע בכמה מסניפיה.

גם המנהל של  Northern Tier Regional Library תומך בשיטה משום שלדבריו:

"Besides people who work at a library, not a lot of people understand (the Dewey) system"

Green Tree Library  – ספרייה עם קרוב ל-32000 ספרים מארגנת את האוספים של ספרות ילדים על פי נושאים – דמוית פופולריות –  ועל פי עדויות אחראים בספרייה נתוני ההשאלה גדלו מאז.

איתור הספרים ללא צורך בעזרה היא אחת הסיבות להצלחת השיטה והמעבר אליה כדברי מנהל ספריית  Brentwood :

"Part of the reason for switching to BISAC is to let patrons find materials without assistance"

לכתבה בנושא

מקורות מידע וכלים חופשיים למורים ותלמידים בתחומי מחקר שונים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

במסגרת סדרת פוסטים  שמתפרסמים  ב-   Educational Technology and Mobile Learning   ואשר כוללים רשימות של מקורות מידע וכלים חופשיים להוראה ולמידה  בתחומי מחקר שונים – התפרסמו  עד כה  רשימות של כלים ואתרי ווב חופשיים להוראה  ולמידה בתחומים  מדעים, מדעי החברה , מתמטיקה, שפות ומוסיקה .  הרשימות כוללות מקורות מידע  מגוונים לרמות חינוך שונות.

רשימות אלה כוללות מגוון  מקורות מידע וכלים חופשים –תמונות , תוכנות, מערכי שיעורים, מקורות מידע, פורומים , מצגות ועוד

 במסגרת רשימת המקורות למדעים  מן הראוי לציין את NSDL   –  הספרייה הלאומית הדיגיטלית למדעים – פורטל  שכולל מקורות מגוונים לחינוך והוראה בתחום המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. אפשר לחפש באתר וגם  לדפדף באוספים השונים. נכון לאוגוסט 2012 על פי מה שנכתב באתר  NSDL    כוללת 123 אוספים ו-125000 רשומות. האוספים נבחרים בקפידה על ידי מומחים שמונחים על ידי מדיניות ברורה

 על פי מה שנכתב באתר , NSDL   משתמשת בפרוטוקול  OAI-PMH    לאיסוף מידע על מהאוספים השונים. פרוטוקול זה שמאפשר חילופי מידע בין ספקי מידע וספקי שירותים  מבוסס על סטנדרטים אינטראופרביליים ומושתת על אינדקס מרכזי של מידע על.   אינדקס מרכזי זה של מידע על שנאסף מספקי המידע השונים  נמצא בשרת ספק השירות ואלו הטקסט המלא נמצא אצל ספקי המידע.

מנועי החיפוש הכללייים לא  מכסים באופן מלא אוספים שנתמכים על  ידי פרוטוקול  OAI-PMH      ולכן יש להניח שספרייה דיגיטלית זו כוללת חומרים איכותיים מהרשת הלא נראית  ומכאן גם חשיבותה.

מודל EBL להשאלה ורכש ספרים אלקטרוניים – הלכה למעשה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בזמנו כתבתי פוסט על מודלים חלופיים  להשאלה ורכש של ספרים אלקטרוניים. שהמשותף להם היא מתן גישה מידית וזמנית לספרים אלקטרוניים בשעת הצורך.

מודלים חלופים כאלה כבר קיימים כגון:  מודל pay-per-use  של    Ebook Library ,   MyiLibrary ו- ebrary.

דוגמה לאחת הספריות בהן מיושם כיום מודל pay per use     של EBL – Ebook Library  לתקופת ניסיון  היא     הספרייה ב-  University of Canberra.

על פי מודל זה  כ- 16000 ספרים אלקטרוניים מהדיסציפלינות השונות נוספו לקטלוג הספרייה אבל התשלום הוא רק על הספרים שבשימוש. ספרים חדשים שיוצאים לאור מתווספים לקטלוג.

כיצד  מתנהל מודל זה ?

  1. בשלב ראשון פרטי הספרים השונים הועלו לקטלוג הספרייה
  2. כאשר משתמש  מאתר ספר שנראה לו רלוונטי  למחקר הוא יכול לקרוא  חופשי ללא תשלום במשך 10 דקות . לאחר 10 דקות הוא יתבקש לענות על השאלה האם הוא מעוניין להמשיך לקרוא או להוריד את הספר. בשני המקרים תתבצע השאלה של הספר למשך 24 שעות . הספרייה תחויב  בתשלום אחוז מסוים ממחיר הספר תמורת  ההשאלה
  3. כאשר הספר מגיע למספר מסוים שנקבע מראש של השאלות הספר נרכש אוטומטית

פרטים נוספים אפשר למצוא במדריך הספרייה

דו"ח ALA – מצב הספריות בשנת 2012

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

דו"ח ALA  בנושא מצב הספריות בארה"ב ב- 2012 התפרסם באפריל 2012. הדוח כולל מידע על מצב הספריות השונות בארה"ב : ספריות ציבוריות, ספריות בתי הספר וספריות אקדמיות. דגש בדוח על  נושא הספרים האלקטרוניים ורשתות חברתיות

בהקשר של הספריות האקדמיות נושא מפתח הוא פיתוח אוריינות המידע של הסטודנטים.

Learning analytics  שמוגדר כ- "the interpretation of a wide range of data produced by and gathered on behalf of students in order to assess academic progress, predict future performance, and spot potential issues  "  יהיה נושא שבו יתמקד הממסד כולל ספריות אקדמיות בארבע חמש השנים הבאות. בהקשר זה ACRL  פרסמה ב- 2011 את Standards for Libraries in Higher Education שמדגיש את החשיבות של הערכת  התרומה של הספריות ליעילות המוסד.

ספריות אקדמיות עסוקות בהיערכות מחודשת של חלל הספריות , העברת אוספים והיערכות של צוות העובדים בסביבה אלקטרונית.  כמו כן ספריות אקדמיות מקבלות על עצמן תפקידים חדשים  בתחומים:  הוצאה לאור, וניהול מידע  באופן שיבטיח שהמידע המחקרי יישמר לטווח רחוק לשימוש חוזר ושימור  (data curation)

בספריות כולן – אקדמיות ואחרות גדל השימוש ברשתות חברתיות וכלים של ווב 2.0  כדי ליצור קשר עם המשתמשים . היישומים  פייסבוק וטוויטר נמצאו יעילים במיוחד   לא רק בהגדלת הנראות של משאבי הספרייה אלא גם ביצירת יחסי אמון  עם המשתמשים

 לגבי ספרים אלקטרוניים –  מספר הספריות בארה"ב שמשתמשות בספרים אלקטרוניים גדל בחמש השנים האחרונות מ- 38.3%  ב- 2007 ל- 67.2%  ב- 2011

 מחירי הספרים  האלקטרוניים עלו.  בנושא השאלה של ספרים אלקטרוניים – למרות שנתוני  ההשאלה של ספרים אלקטרוניים עדיין נמוכים בהשוואה לספרים המודפסים בהרבה ספריות חל גידול בנתוני ההשאלה של ספרים אלקטרוניים. מכשירים ניידים כולל קוראים אלקטרוניים ומחשבי לוח נמצאים ב- 27.8%  מהספריות . בהרבה מקרים השאלת ספרים אלקטרונית נמנעת בשל ענייני תאימות של קוראים אלקטרוניים, המורכבות בהורדת ספרים אלקטרוניים , נושאים שקשורים  לזכויות יוצרים וזמינות של כותרים פופולריים

לדוח המלא