בעשור האחרון  השילוב של התפתחות  טכנולוגית  והיכולת המחקרית ליצור מידע  בתחום הביו-רפואי  היו אחראים לגידול מואץ בספרות הביו-רפואית ויחד עימו לקשיים באיתור מידע רלוונטי.

 המרכז הלאומי לביוטכנולוגיה בארה"ב    NCBI  מכניס מדי פעם שינויים בשירות הוובי Pubmed  במטרה להשביחו.  במקביל גם גופים אחרים אקדמיים ומסחריים מפתחים כלים ושירותים תוך שימוש בטכנולוגיות סמנטיות מתקדמות וכריית טקסט  במטרה לשפר את אִחְזוּר המידע הביו-רפואי  ואת  חווית החיפוש ב- Pubmed .

 על מספר כלים כאלה  שמושתתים על טכנולוגיה סמנטית  כגון  Quertle , MEDIE  ו-BioLit     כבר כתבתי  בעבר בבלוג.  ב- 2011  התפרסמה רשימה של 28 כלים כאלה. הרשימה כוללת   תיאור כל אחד מהכלים ומאפייניו כולל ההיבט הטכנולוגי ויתרונות החיפוש בו בהשוואה ל-Pubmed . .

כיום מספרם של כלים אלה גדל. רשימה מעודכנת מפברואר  2012  של  37 כלים כאלה אפשר למצוא באתר ייעודי שהוקם במטרה לרכזם במקום אחד, לאפשר מעקב אחר החידושים בתחום  ובכך להקל על המשתמש את איתור המידע  הרלוונטי לו.

 העברת עכבר מעל כל אחד מיישומים אלה פותחת חלון pop up עם מידע כללי על המאגר וכל מאגר ברשימה מקושר ישירות לאתר שלו . כמו כן בצד ימין בדף  אפשר לסנן את המאגרים על פי מאפיינים שלהם ומטרות החיפוש. באתר יש טופס שמאפשר למשתמשים לדווח על כלים נוספים דומים.

 לרשימה המלאה של כלי החיפוש  

   בזמנו  כאשר מנוע החיפוש המדעי -Sensei -Q היה עדיין   בשלב ביתא  כתבתי עליו פוסט בבלוג.

מאז חלו שינויים  במנוע  ששינה גם את שמו ל- Q-Sensei  Scholar  .  מנוע חיפוש זה  הוא שירות חופשי שמאפשר היום לחפש בלמעלה מ- 40 מיליון ספרים ומאמרים אקדמיים מספריית הקונגרס, הספרייה הרפואית הלאומית,  arXiv ,  IngentaConnect , ו- RePEC –  Research Papers in Economics .

באופן זה הוא מהווה נקודת גישה אחת לחומרים  בתחומי מחקר  מגוונים: מדעי הרוח, מדעי החברה, רפואה ומדעים מדויקים.

Q-Sensei  Scholar יוצר באופן דינמי אשכולות מתוצאות החיפוש ובכך מאפשר  לעדן את תוצאות החיפוש על פי סוג מסמך, מילת מפתח, שנה, מחבר, כתב-עת, מו"ל, שפה ומקור.

מאפיין זה שלרוב לא קיים במנועי חיפוש מדעיים אחרים בווב משווה לו אופי של מאגר מידע   ובכך הוא יכול להוות מקור בעל ערך מוסף לחומר מדעי.

 למנוע החיפוש

בהרבה מקרים מאמרים מצוטטים  מסייעים באיתור מאמרים וחומר רלוונטי נוסף. בעולם הווב 2.0 פעמים רבות החומר מצוטט גם בבלוגים , בוויקיפדיה ושאר אתרים חברתיים

 Citedin הוא כלי מחקר שמשלב מאגר מידע בר חיפוש ושירות וובי חינמי לחיפוש ציטוטים בספרות, מאגרי מידע ביורפואיים, בלוגים, ספרים וויקי .

 3 סוגי מקורות נכללים ב- Citedin :

• מקורות עם שירותי ווב  או API    כגון: Wikipedia, Google Books, Google Blog, Connorea שיש להם את הפונקציונליות  לחפש במספרי המערכת של Pubmed.
• מאגרי מידע
• מידע משלים למחקרים שפורסמו – מוספים   עם סטים של מספרי Pubmed identifiers

 באתר יש רשימה פרטנית של מקורות המידע  המידע שכלולים ב-  Citedin. המלצות למקורות נוספים על ידי משתמשים מתקבלים בברכה.

 השירות הוא של המחלקה לביואינפורמטיקה של אוניברסיטת מסצ'וסטס  ופיתוחו נעשה במסגרת של פרויקט לכריית טקסט שמומן על ידי NBIC –  Netherlands Bioinformatics Consortium

 אפשר לחפש על פי  מספר Pubmed Identifier  ואפשר לחפש על פי מילת חיפוש כלשהי ותוצאות החיפוש שמתקבלת היא רשימת מאמרים וליד כל אחד היכן צוטט ברשת.

  Horizon Project הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות/ טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח המלא מתפרסם מאז 2002 מדי שנה בחודש פברואר. דוח מקוצר  לשנת 2013 – Horizon Project  Short List 2013   NMC  התפרסם לאחרונה.

הדוח מתאר מגמות /טכנולוגיות  שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, ארבע  הטכנולוגיות/מגמות  שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן:

• Flipped Classroom – מודל למידה שמארגן מחדש את חלוקת הזמן בכיתה ומחוצה לה באופן שארגון הלימודים עובר מהמרצים לסטודנטים והמרצה הופך למנחה שמתאים עצמו לצורכי הסטודנטים. . על פי מודל זה זמן הלימודים בכיתה מוקדש ללימוד אקטיבי יותר מבוסס פרויקטים שבהם הסטודנטים לומדים יחדיו. .
• Massively Open Online Courses – MOOC  –  קורסים חופשיים ללא תשלום שפתוחים , בניגוד לקורסים מסורתיים,   למספר רב של משתתפים.
• אפליקציות לנייד
• ומחשבי לוח

ארבע הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של 4 שנים הן:

• Augmented reality מציאות רבודה – טכנולוגיה שמצרפת לעולם האמיתי מידע וירטואלי – תוספת של תוכן ממוחשב לשדה הראיה שלנו, שמוסיף לנו מידע על מה שאנחנו רואים בעין. על פיה באמצעות אביזר כלשהו על העיניים /אוזניים ניתן יהיה "להוסיף" למציאות שאנו רואים דברים נוספים רלוונטיים למה שאנו רואים.טכנולוגיה דינמית זו מאפשרת דרכי הוראה ויזואליים ואינטראקטיביים.
• למידה מבוססת משחק
• אינטרנט של אובייקטים- שמהווה את המהפכה האחרונה בתחום האובייקטים החכמים. הכוונה לתקשורת מקוונת בה אובייקטים מסביבנו מתויגים . מדובר על קטגוריה של מכשירים זעירים או שיטות שיאפשרו לתייג באופן ייחודי כל אובייקט כולל זיהוי ומידע על האובייקט – כגון גיל, טמפרטורה וכו' . על פי הפרוטוקול החדש של האינטרנט, לאובייקטים אלה תהיה כתובת IP שתאפשר גישה ,זמינות מידע ומעקב אחר האובייקטים מכל מקום
• וניתוח למידה – מתייחס לאינטרפרטציה של מידע שנוצר ונאסף על ידי סטודנטים לצורך הערכת ההתקדמות האקדמית ותחזיות לעתיד. תחום מתפתח שיאפשר ניתוח נתונים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות למען הבנה טובה יותר של תהליכי הלמידה וההוראה כדי לאפשר להתאים טוב יותר את ההוראה לצרכים האינדיבידואליים של הסטודנטים

ארבע הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של 4-5 שנים הן:

• הדפסת תלת מימד
• מסכים  גמישים – מסכי OLED
• דור שני של בטריות
• טכנולוגיה ברת לבוש כגון משקפיים, תכשיטים  וכו' שימלאו פונקציות שונות בעלות אופי טכנולוגי.

כל אחת מהטכנולוגיה נסקרה במספר היבטים בהקשר החינוכי :הרלוונטיות ללמידה , הוראה ומחקר , וההיבט הפרקטי – ויישומי הטכנולוגיה בפועל.

לדו"ח

hQuest  הוא  מנוע חיפוש ייעודי  לתחום המשפטים. נבנה על ידי Law.com .  מנוע החיפוש  מחפש בשתי קטגוריות עיקריות של  מקורות מידע:

• Law.net network – אתרים ברשת Law.net שכוללים מידע מפרסומים ומקורות מידע של ALM Media  כגון:  The National Law Journal, American Lawer
• Legal Web  – אתרים שכוללים בנוסף לאתרי Law.net    גם מאות נוספים של אתרי ווב ייעודיים לתחום כולל בלוגים, עיתונים ומקורות מידע משפטיים נוספים .

  יש אפשרות להגבלת החיפוש מראש רק  לאתרים ברשת Law.net  .

 בתוצאות החיפוש אפשר לעדן את תוצאות השאילתה על פי אשכולות שונים:  תאריך, מקור, קטגוריות נושאיות, וסוג מקור . האשכולות משתנים בהתאם לתוצאות השאילתה.

 למנוע החיפוש

בימים אלה  בהם אנו עסוקים בפרויקטים של שיפוצים בספריות להתאמתם לצרכים המשתנים  של המשתמשים , מעניין  לדעת  אילו פרויקטים נעשו בספריות ב- 2012  בארה"ב .

 בכתבה  ב- Library Journal  מסוף נובמבר 2012 בשם :

Year in Architecture 2012: Waves of the Future    אפשר למצוא מידע על 107 פרויקטים בספריות ציבוריות  ו –  19 פרויקטים  בספריות אקדמיות שבוצעו בתקופה 1 ליולי 2011 – 30 ליוני 2012 .

בכתבה יש קישורים למבחר תמונות  של הפרוייקטים השונים עם הסבר.  כמו כן אפשר למצוא נתונים גם על עלויות , מרחבים ושטחים שהוקצו למשאבים השונים  בפרויקטים בספריות אקדמיות .

מחברים פעמים רבות מצטטים אתרי ווב ואובייקטים דיגטליים אחרים, שיכולים להיעלם בן לילה.

על פי מחקר שפורסם בכתב העת Science   שלושה עשר אחוזים  מאתרי האינטרנט שצוטטו  במאמרים אקדמיים לא פעילים  כעבור 27 חודשים.

בעיה נוספת היא שהאתרים המצוטטים יכולים להשתנות , כך שהקוראים יכולים לראות תכנים שונים מאלה שהמחבר המצטט ראה.

WebCite  שחברה ב- International Internet Preservation Consortium  באה לתת מענה למצב. WebCite  הינה מערכת לאירכוב  אתרים ודפי ווב או אובייקטים נוספים שנגישים בווב . המערכת מאפשרת למחברים, עורכים מולים של מאמרים מדעיים וספרים ושאר משתמשים להבטיח שחומרי הווב שצוטטו יישארו  בעתיד כמות שהם לקוראים.  היא מספקת כתובת משלה לחומרים שבארכיב , כתובת אותה אפשר להוסיף לפריט המידע  המצוטט . באופן זה הקורא יוכל תמיד להגיע למאמר אליו התכוון המחבר.

כיום מספר גדל והולך של מו"לים מבקשים מהמחברים כאשר הם מצטטים אתר ווב  לשמור את ה- URL    שלו במערכת כמו WebCite   כדי לאפשר לקוראים גישה ישירה לחומר המצוטט.

לכאורה מבחינות מסוימות ובעיקר התוצאה השירות דומה ל- internet archive אבל בשונה ממנו Webcite   הוא כלי שנועד במיוחד למחברים, קוראים , עורכים ומולים של חומר מדעי לשמר "on   demand  " באופן קבוע ציטוטים של מקורות אינטרנט ואקדמיים במיוחד.  ב- 2005  כתב עת ראשון הודיע על שימוש ב- WebCite באופן קבוע . היום כ- 100 כתבי עת משתמשים בו על בסיס קבוע.

לאתר

 ככל שהמדע הופך להיות יותר שיתופי, חישובי    ומרובה נתונים  החוקרים האקדמיים מתמודדים עם הצורך במיומנויות  לניהול המידע והנתונים.  חוקרים ומוסדות מחקר מתמודדים עם בעיות של שימור כמויות גדולות של מידע ונתונים   לטווח רחוק, עם אופן תיאור המידע בצורה עקבית, התעדכנות בתקנים  מתפתחים, שיתוף המידע  ושימוש בו מחדש.

 ספריות אקדמיות יכולות  להוות מרכזים אידיאלים לשירותי מחקר  כאלה – RDS  – Research Data Services ובכך להפוך למשתתפים פעילים יותר במחזור יצירת הידע ותהליכי המחקר במוסד.

שירותי RDS    הם שירותים שמלווים את כל מחזור החיים של המידע והם כוללים: שירותי מידע כגון  יעץ לסגל, ולסטודנטים בכל הקשור לתוכניות ניהול המידע, סטנדרטים למידע-על, איתור מידע וציטוטו  ושירותים טכניים כגון תמיכה טכנית בכל הקשור לפיתוח מאגרים מוסדיים ואחזקתם

 סקר של  ACRL   – ארגון  המכללות וספריות המחקר בארה"ב שנערך בקרב חבריו בארה"ב וקנדה  שופך אור על המצב הנוכחי ותוכניות עתידיות בתחום זה. הסקר נערך בתקופה נובמבר 2011 – ינואר  2012 . הוא הופץ בקרב  351 מנהלי ספריות מתוכם ענו על הסקר 221 נחקרים . המדגם היה מדגם שכבות של   כל הספריות האקדמיות על הסוגים השונים.

 מטרתו של הסקר הייתה לגלות אילו סוגי שירותים הספריות השונות מציעות היום לחוקרים  ואילו שירותים מתוכננים בעתיד  ומהם הכישורים ותוכניות ההכשרה של הסגל הספרני הדרושים לכך. המחקר שם דגש על הקשר בין מידת המעורבות של הספריות  השונות בשירותים אלו וגודל וסוג המוסד.

 תוצאות הסקר התפרסמו  בדו"ח מחקר  שפרסם ACRL      ביוני 2012  בשם: :  "Academic Libraries and Research Data Services: Current Practices and Plans for the Future" .  הדוח כולל סקירה על המצב הקיים  ותוכניות העתיד בתחום.

 ממצאיו העיקריים של המחקר הם:

• רק מספר קטן של ספריות אקדמיות בארה"ב וקנדה מציעות RDS  – Research Data Services אבל  רבע עד שליש מהספריות האקדמיות מתכננות להציע שירותים כאלה  במהלך השנתיים הקרובות.
• יצירת מדריכים בווב כדי לסייע באיתור מידע מחקרי הוא שירות RDS המוצע/מתוכנן הנפוץ  ביותר.
• ספריות במוסדות גדולים או כאלה שמעניקים  תואר שלישי  נוטים יותר להציע מגוון שירותי מידע ויעץ, אך גם ספריות אקדמיות בכל המוסדות מתכננות להציע RDS לחוקרים בעתיד
• ספריות במוסדות גדולים או כאלה שמעניקים תואר שלישי מציעות יותר שירותי  RDS   טכניים  hands –on
• רק מספר קטן של ספריות מפתחות מדיניות בתחום
• שיתוף פעולה של ספריות בכל הקשור ל RDS- מתבצע לרוב עם גופים אחרים בקמפוס לרוב עם רשות המחקר. שיתוף פעולה כזה היא דרך מצוינת לספריות למלא תפקיד חיוני בתהליך יצירת הידע  ולהעלאת קרנה של הספרייה בקמפוס
• בכדי להשיג את המיומנות הנדרשת למגוון שירותי ה-  RDS  יש צורך בהכשרה ובפיתוח מקצועי של צוות הספרנים בספריות
• המצב מהווה פתח הזדמנויות  לתקציבים נוספים לכוח אדם שיוכשר ייעודית לתחום זה
• ספריות מסתמכות על כנסים וסדנאות כדי לספק הדרכות  RDS   לסגל.  ספריות צריכות לקבל תמיכה מוסדית כדי לשלוח את הספרנים להדרכות לפיתוח מקצועי מסוג זה וחשוב שארגונים מקצועיים ימשיכו לספק הדרכה כזו.

 לדוח המלא

כאשר מחפשים קובצי וידיאו וקול למטרות  אקדמיות כדאי לזכור בנוסף ליישומים פופולריים ומוכרים כמו YouTube  גם  את האתר  Moving Image Gateway שמהווה שער גישה לקבצים מסוג זה .

 המדריך באתר כולל למעלה מ- 1250  מקורות לקובצי וידיאו,  מולטימדיה  ופודקסטים ממוינים על פי למעלה מ- 40 קטגוריות נושאיות. קטגוריות ראשיות במדריך הן: מדעי הרוח ואמנויות, ביו-רפואה, מדעי החברה  ומדע וטכנולוגיה.

אפשר לדפדף במדריך ואפשר לחפש באתר בחיפוש בסיסי עם אפשרות  להגבלה על פי קטגוריות ראשיות , נושא, תאריך  ובחיפוש מתקדם עם מגוון גדול יותר של  אפשרויות סינון כולל כותר, ,תיאור, פורמט וסוגי מקורות

 האחריות לאתר היא של The British Universities Film & Video Council – BUFVC  – גוף ייצוגי שמקדם את ההפקה, הלימוד והשימוש בקובצי וידיאו, קול ומולטימדיה אחרים בחינוך הגבוה ובמחקר באוניברסיטאות באנגליה.

 לאתר .

בפגישה היום 21 .11 2012  של המכון לחקר האינטרנט של אוניברסיטת תל אביב  התקיים סמינר פתיחת השנה בנושא מנועי חיפוש ופער דיגיטלי.

 אחת ההרצאות  הייתה הרצאתה של מיכל אבני  בנושא Symbolab  –  מנוע חיפוש סמנטי חדש למתמטיקה ולמדעים – פיתוח ישראלי של חברת EqsQuest שמיכל נמנית על מייסדיו. . לצערי לא התאפשר לי להיות  נוכחת בהרצאה  והדיווח על המנוע הוא על סמך המידע באתר המנוע  ובבלוג הנלווה והתנסות קצרה  עם המנוע. .

 Symbolab     מאפשר חיפוש משוואות, נוסחאות וביטויים באמצעות סימנים מתמטים ומדעיים בנוסף לחיפוש טקסט. מנוע החיפוש שם לו למטרה לספק את התוצאות הרלוונטיות ביותר לשאילתות מסוג זה ולשם כך הוא משתמש באלגוריתם חכם  שמנסה להבין את המשמעות וההקשר של שאילתות החיפוש. הוא כולל באינדקס שלו  טקסט מלא ונוסחאות ממגוון  מקורות מידע  מקוונים חופשיים – אנציקלופדיות, מילונים, פרסומים אקדמיים, הרצאות, ספרים ומקורות נוספים עדכניים בתחומים מתמטיקה, פיזיקה וכימיה.

 מקורות המידע שלהלן :Wikipedia, Wikibooks,  Wikiversity, MIT OCW ,  Stanford SEE, MathWorld, Scienceworld, Khan Academy, הם רק חלק ממקורות המידע שכלולים באינדקס של המנוע.

 באתר יש  עורך שמאפשר בקלות להזין בתיבת החיפוש  נוסחאות מתמטיות . מנוע החיפוש מספק פתרונות וגרפים לשאילתות שמבוססות על נוסחאות מתמטיות כאשר זה ישים  וגם מידע טקסטואלי רלוונטי.

אפשר להגביל מראש את תוצאות החיפוש למקור מסוים ואפשר גם לעדן את השאילתות ולסנן את תוצאות החיפוש על פי מקורות המידע השונים וקטגוריות נושאיות.

 כמו כן  יש אפשרות להתקין תוסף תוכנה Quick Search  לדפדפנים  Chrome ו- Firefox  שמציג אייקון ליד נוסחאות במספר אתרים נתמכים: Wikipedia, Wikibooks , StakExchange MathOverflow .לחיצה על האייקון תציג מידע על הנוסחה.  בעתיד הכוונה להרחיב את מספר האתרים הנתמכים.

 לאתר המנוע

כנס הווב הסמנטי הבינלאומי ה-11  התקיים בבוסטון ב-11-15  בנובמבר 2012 . הכנס עסק בווב הסמנטי ויישומיו בהיבט האקדמי והתעשייתי יישומי.

 הוצגו בין היתר Data.Gov,  healthdata.gov,  נדון נושא ה- big data , אונטולוגיות, נתונים מקושרים ועוד.

 סיכום האירוע ממי שנכח בכנס מכניס את הקורא  לאווירת הכנס.

 באתר הכנס אפשר למצוא  קישורים לאירועי הכנס  ולחומרים שונים שהוצגו בכנס כולל  סדנאות, מדריכים, מאמרי  מחקר , מאמרי הערכה וניסוי,  מחקרי שימוש,  הרצאות מפתח,  פאנל בו נטל חלק גם  ממציא הווב  Tim Berners-Lee,  פוסטרים ועוד.

 לאתר הכנס 

Slikk הוא מנוע חיפוש שהושק לפני מספר חודשים ונמצא עדיין בגרסת ביתא.   ברירת המחדל שלו הוא הצגת תוצאות מגוגל  אבל אפשר לשנות אותה ל- yahoo/bing .

 הייחוד העיקרי שלו הוא בהצגת התוצאות .

 אחד המאפיינים שלו הוא SearchBrowsing  שמאפשר לראות את הדפים של תוצאות החיפוש באותו מסך של תוצאות החיפוש בצידו הימני.   לחיצה על open ליד כל אחת מתוצאות החיפוש מציגה בצידו הימני את דף התוצאה עם  אפשרות לשלוט בגודל המסך. קיימת אופציה לדפדף  בכל  האתרים  של תוצאות החיפוש בו זמנית באותו מסך  עם אפשרות  להגדלה.

 מאפיין נוסף – ה- MultiView.  בחיפוש במנוע אפשר לצמצם את תוצאות החיפוש לסוגי חומרים שונים: אתרי ווב, תמונות, חדשות, קובצי וידיאו , בלוגים , טוויטר .  המאפיין MultiView מאפשר היום לראות באותו מסך שני סוגי חומרים.  בצד השמאלי את סוג החומר שבחרנו  במסך הראשון של החיפוש ובצד ימין את סוג החומר שנבחר לאחר שקיבלנו את תוצאות החיפוש.

 מאפיינים נוספים אופציונליים של המנוע הוא  שיתוף תוצאות עם רשתות חברתיות,  והוספת קישורים בראש המסך למבחר אתרים נוספים כגון גוגל ספרים  וקישורים אישיים אחרים.

 על פי מה שנכתב באתר אפשר  גם לשמור את תוצאות החיפוש באוסף פרטי.

 למנוע