Horizon Project הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות/ טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח המלא מתפרסם מאז 2002 מדי שנה בחודש פברואר. דוח מקוצר  לשנת 2013 – Horizon Project  Short List 2013   NMC  התפרסם לאחרונה.

הדוח מתאר מגמות /טכנולוגיות  שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, ארבע  הטכנולוגיות/מגמות  שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן:

• Flipped Classroom – מודל למידה שמארגן מחדש את חלוקת הזמן בכיתה ומחוצה לה באופן שארגון הלימודים עובר מהמרצים לסטודנטים והמרצה הופך למנחה שמתאים עצמו לצורכי הסטודנטים. . על פי מודל זה זמן הלימודים בכיתה מוקדש ללימוד אקטיבי יותר מבוסס פרויקטים שבהם הסטודנטים לומדים יחדיו. .
• Massively Open Online Courses – MOOC  –  קורסים חופשיים ללא תשלום שפתוחים , בניגוד לקורסים מסורתיים,   למספר רב של משתתפים.
• אפליקציות לנייד
• ומחשבי לוח

ארבע הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של 4 שנים הן:

• Augmented reality מציאות רבודה – טכנולוגיה שמצרפת לעולם האמיתי מידע וירטואלי – תוספת של תוכן ממוחשב לשדה הראיה שלנו, שמוסיף לנו מידע על מה שאנחנו רואים בעין. על פיה באמצעות אביזר כלשהו על העיניים /אוזניים ניתן יהיה "להוסיף" למציאות שאנו רואים דברים נוספים רלוונטיים למה שאנו רואים.טכנולוגיה דינמית זו מאפשרת דרכי הוראה ויזואליים ואינטראקטיביים.
• למידה מבוססת משחק
• אינטרנט של אובייקטים- שמהווה את המהפכה האחרונה בתחום האובייקטים החכמים. הכוונה לתקשורת מקוונת בה אובייקטים מסביבנו מתויגים . מדובר על קטגוריה של מכשירים זעירים או שיטות שיאפשרו לתייג באופן ייחודי כל אובייקט כולל זיהוי ומידע על האובייקט – כגון גיל, טמפרטורה וכו' . על פי הפרוטוקול החדש של האינטרנט, לאובייקטים אלה תהיה כתובת IP שתאפשר גישה ,זמינות מידע ומעקב אחר האובייקטים מכל מקום
• וניתוח למידה – מתייחס לאינטרפרטציה של מידע שנוצר ונאסף על ידי סטודנטים לצורך הערכת ההתקדמות האקדמית ותחזיות לעתיד. תחום מתפתח שיאפשר ניתוח נתונים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות למען הבנה טובה יותר של תהליכי הלמידה וההוראה כדי לאפשר להתאים טוב יותר את ההוראה לצרכים האינדיבידואליים של הסטודנטים

ארבע הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של 4-5 שנים הן:

• הדפסת תלת מימד
• מסכים  גמישים – מסכי OLED
• דור שני של בטריות
• טכנולוגיה ברת לבוש כגון משקפיים, תכשיטים  וכו' שימלאו פונקציות שונות בעלות אופי טכנולוגי.

כל אחת מהטכנולוגיה נסקרה במספר היבטים בהקשר החינוכי :הרלוונטיות ללמידה , הוראה ומחקר , וההיבט הפרקטי – ויישומי הטכנולוגיה בפועל.

לדו"ח

hQuest  הוא  מנוע חיפוש ייעודי  לתחום המשפטים. נבנה על ידי Law.com .  מנוע החיפוש  מחפש בשתי קטגוריות עיקריות של  מקורות מידע:

• Law.net network – אתרים ברשת Law.net שכוללים מידע מפרסומים ומקורות מידע של ALM Media  כגון:  The National Law Journal, American Lawer
• Legal Web  – אתרים שכוללים בנוסף לאתרי Law.net    גם מאות נוספים של אתרי ווב ייעודיים לתחום כולל בלוגים, עיתונים ומקורות מידע משפטיים נוספים .

  יש אפשרות להגבלת החיפוש מראש רק  לאתרים ברשת Law.net  .

 בתוצאות החיפוש אפשר לעדן את תוצאות השאילתה על פי אשכולות שונים:  תאריך, מקור, קטגוריות נושאיות, וסוג מקור . האשכולות משתנים בהתאם לתוצאות השאילתה.

 למנוע החיפוש

בימים אלה  בהם אנו עסוקים בפרויקטים של שיפוצים בספריות להתאמתם לצרכים המשתנים  של המשתמשים , מעניין  לדעת  אילו פרויקטים נעשו בספריות ב- 2012  בארה"ב .

 בכתבה  ב- Library Journal  מסוף נובמבר 2012 בשם :

Year in Architecture 2012: Waves of the Future    אפשר למצוא מידע על 107 פרויקטים בספריות ציבוריות  ו –  19 פרויקטים  בספריות אקדמיות שבוצעו בתקופה 1 ליולי 2011 – 30 ליוני 2012 .

בכתבה יש קישורים למבחר תמונות  של הפרוייקטים השונים עם הסבר.  כמו כן אפשר למצוא נתונים גם על עלויות , מרחבים ושטחים שהוקצו למשאבים השונים  בפרויקטים בספריות אקדמיות .

מחברים פעמים רבות מצטטים אתרי ווב ואובייקטים דיגטליים אחרים, שיכולים להיעלם בן לילה.

על פי מחקר שפורסם בכתב העת Science   שלושה עשר אחוזים  מאתרי האינטרנט שצוטטו  במאמרים אקדמיים לא פעילים  כעבור 27 חודשים.

בעיה נוספת היא שהאתרים המצוטטים יכולים להשתנות , כך שהקוראים יכולים לראות תכנים שונים מאלה שהמחבר המצטט ראה.

WebCite  שחברה ב- International Internet Preservation Consortium  באה לתת מענה למצב. WebCite  הינה מערכת לאירכוב  אתרים ודפי ווב או אובייקטים נוספים שנגישים בווב . המערכת מאפשרת למחברים, עורכים מולים של מאמרים מדעיים וספרים ושאר משתמשים להבטיח שחומרי הווב שצוטטו יישארו  בעתיד כמות שהם לקוראים.  היא מספקת כתובת משלה לחומרים שבארכיב , כתובת אותה אפשר להוסיף לפריט המידע  המצוטט . באופן זה הקורא יוכל תמיד להגיע למאמר אליו התכוון המחבר.

כיום מספר גדל והולך של מו"לים מבקשים מהמחברים כאשר הם מצטטים אתר ווב  לשמור את ה- URL    שלו במערכת כמו WebCite   כדי לאפשר לקוראים גישה ישירה לחומר המצוטט.

לכאורה מבחינות מסוימות ובעיקר התוצאה השירות דומה ל- internet archive אבל בשונה ממנו Webcite   הוא כלי שנועד במיוחד למחברים, קוראים , עורכים ומולים של חומר מדעי לשמר "on   demand  " באופן קבוע ציטוטים של מקורות אינטרנט ואקדמיים במיוחד.  ב- 2005  כתב עת ראשון הודיע על שימוש ב- WebCite באופן קבוע . היום כ- 100 כתבי עת משתמשים בו על בסיס קבוע.

לאתר

 ככל שהמדע הופך להיות יותר שיתופי, חישובי    ומרובה נתונים  החוקרים האקדמיים מתמודדים עם הצורך במיומנויות  לניהול המידע והנתונים.  חוקרים ומוסדות מחקר מתמודדים עם בעיות של שימור כמויות גדולות של מידע ונתונים   לטווח רחוק, עם אופן תיאור המידע בצורה עקבית, התעדכנות בתקנים  מתפתחים, שיתוף המידע  ושימוש בו מחדש.

 ספריות אקדמיות יכולות  להוות מרכזים אידיאלים לשירותי מחקר  כאלה – RDS  – Research Data Services ובכך להפוך למשתתפים פעילים יותר במחזור יצירת הידע ותהליכי המחקר במוסד.

שירותי RDS    הם שירותים שמלווים את כל מחזור החיים של המידע והם כוללים: שירותי מידע כגון  יעץ לסגל, ולסטודנטים בכל הקשור לתוכניות ניהול המידע, סטנדרטים למידע-על, איתור מידע וציטוטו  ושירותים טכניים כגון תמיכה טכנית בכל הקשור לפיתוח מאגרים מוסדיים ואחזקתם

 סקר של  ACRL   – ארגון  המכללות וספריות המחקר בארה"ב שנערך בקרב חבריו בארה"ב וקנדה  שופך אור על המצב הנוכחי ותוכניות עתידיות בתחום זה. הסקר נערך בתקופה נובמבר 2011 – ינואר  2012 . הוא הופץ בקרב  351 מנהלי ספריות מתוכם ענו על הסקר 221 נחקרים . המדגם היה מדגם שכבות של   כל הספריות האקדמיות על הסוגים השונים.

 מטרתו של הסקר הייתה לגלות אילו סוגי שירותים הספריות השונות מציעות היום לחוקרים  ואילו שירותים מתוכננים בעתיד  ומהם הכישורים ותוכניות ההכשרה של הסגל הספרני הדרושים לכך. המחקר שם דגש על הקשר בין מידת המעורבות של הספריות  השונות בשירותים אלו וגודל וסוג המוסד.

 תוצאות הסקר התפרסמו  בדו"ח מחקר  שפרסם ACRL      ביוני 2012  בשם: :  "Academic Libraries and Research Data Services: Current Practices and Plans for the Future" .  הדוח כולל סקירה על המצב הקיים  ותוכניות העתיד בתחום.

 ממצאיו העיקריים של המחקר הם:

• רק מספר קטן של ספריות אקדמיות בארה"ב וקנדה מציעות RDS  – Research Data Services אבל  רבע עד שליש מהספריות האקדמיות מתכננות להציע שירותים כאלה  במהלך השנתיים הקרובות.
• יצירת מדריכים בווב כדי לסייע באיתור מידע מחקרי הוא שירות RDS המוצע/מתוכנן הנפוץ  ביותר.
• ספריות במוסדות גדולים או כאלה שמעניקים  תואר שלישי  נוטים יותר להציע מגוון שירותי מידע ויעץ, אך גם ספריות אקדמיות בכל המוסדות מתכננות להציע RDS לחוקרים בעתיד
• ספריות במוסדות גדולים או כאלה שמעניקים תואר שלישי מציעות יותר שירותי  RDS   טכניים  hands –on
• רק מספר קטן של ספריות מפתחות מדיניות בתחום
• שיתוף פעולה של ספריות בכל הקשור ל RDS- מתבצע לרוב עם גופים אחרים בקמפוס לרוב עם רשות המחקר. שיתוף פעולה כזה היא דרך מצוינת לספריות למלא תפקיד חיוני בתהליך יצירת הידע  ולהעלאת קרנה של הספרייה בקמפוס
• בכדי להשיג את המיומנות הנדרשת למגוון שירותי ה-  RDS  יש צורך בהכשרה ובפיתוח מקצועי של צוות הספרנים בספריות
• המצב מהווה פתח הזדמנויות  לתקציבים נוספים לכוח אדם שיוכשר ייעודית לתחום זה
• ספריות מסתמכות על כנסים וסדנאות כדי לספק הדרכות  RDS   לסגל.  ספריות צריכות לקבל תמיכה מוסדית כדי לשלוח את הספרנים להדרכות לפיתוח מקצועי מסוג זה וחשוב שארגונים מקצועיים ימשיכו לספק הדרכה כזו.

 לדוח המלא

כאשר מחפשים קובצי וידיאו וקול למטרות  אקדמיות כדאי לזכור בנוסף ליישומים פופולריים ומוכרים כמו YouTube  גם  את האתר  Moving Image Gateway שמהווה שער גישה לקבצים מסוג זה .

 המדריך באתר כולל למעלה מ- 1250  מקורות לקובצי וידיאו,  מולטימדיה  ופודקסטים ממוינים על פי למעלה מ- 40 קטגוריות נושאיות. קטגוריות ראשיות במדריך הן: מדעי הרוח ואמנויות, ביו-רפואה, מדעי החברה  ומדע וטכנולוגיה.

אפשר לדפדף במדריך ואפשר לחפש באתר בחיפוש בסיסי עם אפשרות  להגבלה על פי קטגוריות ראשיות , נושא, תאריך  ובחיפוש מתקדם עם מגוון גדול יותר של  אפשרויות סינון כולל כותר, ,תיאור, פורמט וסוגי מקורות

 האחריות לאתר היא של The British Universities Film & Video Council – BUFVC  – גוף ייצוגי שמקדם את ההפקה, הלימוד והשימוש בקובצי וידיאו, קול ומולטימדיה אחרים בחינוך הגבוה ובמחקר באוניברסיטאות באנגליה.

 לאתר .

בפגישה היום 21 .11 2012  של המכון לחקר האינטרנט של אוניברסיטת תל אביב  התקיים סמינר פתיחת השנה בנושא מנועי חיפוש ופער דיגיטלי.

 אחת ההרצאות  הייתה הרצאתה של מיכל אבני  בנושא Symbolab  –  מנוע חיפוש סמנטי חדש למתמטיקה ולמדעים – פיתוח ישראלי של חברת EqsQuest שמיכל נמנית על מייסדיו. . לצערי לא התאפשר לי להיות  נוכחת בהרצאה  והדיווח על המנוע הוא על סמך המידע באתר המנוע  ובבלוג הנלווה והתנסות קצרה  עם המנוע. .

 Symbolab     מאפשר חיפוש משוואות, נוסחאות וביטויים באמצעות סימנים מתמטים ומדעיים בנוסף לחיפוש טקסט. מנוע החיפוש שם לו למטרה לספק את התוצאות הרלוונטיות ביותר לשאילתות מסוג זה ולשם כך הוא משתמש באלגוריתם חכם  שמנסה להבין את המשמעות וההקשר של שאילתות החיפוש. הוא כולל באינדקס שלו  טקסט מלא ונוסחאות ממגוון  מקורות מידע  מקוונים חופשיים – אנציקלופדיות, מילונים, פרסומים אקדמיים, הרצאות, ספרים ומקורות נוספים עדכניים בתחומים מתמטיקה, פיזיקה וכימיה.

 מקורות המידע שלהלן :Wikipedia, Wikibooks,  Wikiversity, MIT OCW ,  Stanford SEE, MathWorld, Scienceworld, Khan Academy, הם רק חלק ממקורות המידע שכלולים באינדקס של המנוע.

 באתר יש  עורך שמאפשר בקלות להזין בתיבת החיפוש  נוסחאות מתמטיות . מנוע החיפוש מספק פתרונות וגרפים לשאילתות שמבוססות על נוסחאות מתמטיות כאשר זה ישים  וגם מידע טקסטואלי רלוונטי.

אפשר להגביל מראש את תוצאות החיפוש למקור מסוים ואפשר גם לעדן את השאילתות ולסנן את תוצאות החיפוש על פי מקורות המידע השונים וקטגוריות נושאיות.

 כמו כן  יש אפשרות להתקין תוסף תוכנה Quick Search  לדפדפנים  Chrome ו- Firefox  שמציג אייקון ליד נוסחאות במספר אתרים נתמכים: Wikipedia, Wikibooks , StakExchange MathOverflow .לחיצה על האייקון תציג מידע על הנוסחה.  בעתיד הכוונה להרחיב את מספר האתרים הנתמכים.

 לאתר המנוע

כנס הווב הסמנטי הבינלאומי ה-11  התקיים בבוסטון ב-11-15  בנובמבר 2012 . הכנס עסק בווב הסמנטי ויישומיו בהיבט האקדמי והתעשייתי יישומי.

 הוצגו בין היתר Data.Gov,  healthdata.gov,  נדון נושא ה- big data , אונטולוגיות, נתונים מקושרים ועוד.

 סיכום האירוע ממי שנכח בכנס מכניס את הקורא  לאווירת הכנס.

 באתר הכנס אפשר למצוא  קישורים לאירועי הכנס  ולחומרים שונים שהוצגו בכנס כולל  סדנאות, מדריכים, מאמרי  מחקר , מאמרי הערכה וניסוי,  מחקרי שימוש,  הרצאות מפתח,  פאנל בו נטל חלק גם  ממציא הווב  Tim Berners-Lee,  פוסטרים ועוד.

 לאתר הכנס 

Slikk הוא מנוע חיפוש שהושק לפני מספר חודשים ונמצא עדיין בגרסת ביתא.   ברירת המחדל שלו הוא הצגת תוצאות מגוגל  אבל אפשר לשנות אותה ל- yahoo/bing .

 הייחוד העיקרי שלו הוא בהצגת התוצאות .

 אחד המאפיינים שלו הוא SearchBrowsing  שמאפשר לראות את הדפים של תוצאות החיפוש באותו מסך של תוצאות החיפוש בצידו הימני.   לחיצה על open ליד כל אחת מתוצאות החיפוש מציגה בצידו הימני את דף התוצאה עם  אפשרות לשלוט בגודל המסך. קיימת אופציה לדפדף  בכל  האתרים  של תוצאות החיפוש בו זמנית באותו מסך  עם אפשרות  להגדלה.

 מאפיין נוסף – ה- MultiView.  בחיפוש במנוע אפשר לצמצם את תוצאות החיפוש לסוגי חומרים שונים: אתרי ווב, תמונות, חדשות, קובצי וידיאו , בלוגים , טוויטר .  המאפיין MultiView מאפשר היום לראות באותו מסך שני סוגי חומרים.  בצד השמאלי את סוג החומר שבחרנו  במסך הראשון של החיפוש ובצד ימין את סוג החומר שנבחר לאחר שקיבלנו את תוצאות החיפוש.

 מאפיינים נוספים אופציונליים של המנוע הוא  שיתוף תוצאות עם רשתות חברתיות,  והוספת קישורים בראש המסך למבחר אתרים נוספים כגון גוגל ספרים  וקישורים אישיים אחרים.

 על פי מה שנכתב באתר אפשר  גם לשמור את תוצאות החיפוש באוסף פרטי.

 למנוע

NLM   –  הספרייה הלאומית בארה"ב  שמה לה כיעד לאסוף, לשמר ולהנגיש ספרות ביורפואית. עד כה היא עשתה זאת עם מידע ומאגרי מידע שלה.

 לאחרונה  היא נקטה ביוזמה חדשה שימור תכנים רלוונטיים  בווב של אחרים. במסגרת יוזמה זו היא משמרת בלוגים וחומרים נוספים בנושאי בריאות ורפואה  שמיצגים פרספקטיבות שונות   – של רופאים, אחיות, אדמיניסטרטורים בבתי חולים, חולים   ועוד.

האוסף כולל בין היתר גם   מידע על התנסותם והתמודדותם של חולים במחלות כגון:  סרטן , סכרת ודלקת מפרקים.

עם השקתה של יוזמה זו NLM   מצטרפת ליוזמה של  Internet Archive  משנת 1996 וליוזמות אחרות שבאו אחריה  של ספריות לאומיות ציבוריות  ואחרות שהכירו בחשיבות שימור התכנים של הווב לעתיד ותרמו לפיתוח כלים טכניקות וסטנדרטים שאפשרו יצירת ארכיבים.

 NLM   נשכרה מניסיונות אלה ומניסיונם של שותפים מקומיים כגון ספריית הקונגרס שמעורבת באופן פעיל באיסוף ושימו תכנים מהווב

 נכון להיום האוסף כולל 12 בלוגים ו-  NLM      תמשיך במאמציה לאסוף תכנים  עכשוויים בנושאי רפואה ובריאות מהווב  למען  התועלת  המחקרית  בעתיד. באתר יש קישורים לכל אחד מהבלוגים ויש אפשרות לחפש חיפוש בסיסי בכל האוסף. החיפוש כולל חיפוש במידע על ובטקסט המלא. האוסף היום "יושב"  ב- Internet Archive  אך בעתיד NLM  מתכוונת לשמרו באוספים הדיגיטליים שלה.

 לאוסף

למידע נוסף

 כאשר יוג'ין גארפילד  הציג לראשונה בשנת 1955 את הרעיון  של מדד האימפקט פקטור  מבוסס הציטוטים כמדד להערכה  מדעית  הוא לא  תיאר לעצמו שיבוא יום והמדד יהפוך לנושא שנוי מאוד במחלוקת.

היום הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות והוליד  מדדים אלטרנטיביים – Altmetrics  – מונח זה  מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה

 רשימה מוארת מקיפה של כלים ושירותים רלוונטיים לנושא התפרסמה בנובמבר 2012  ב- College and Research Libraries News..

הרשימה כוללת:

• מקורות מידע כלליים למדדים מבוססי ציטוטים  :  Google Scholar Citations, SCImago Journal and Country Rank,  Scopus ו- Web of Knoledge
• מקורות מידע ייחודיים למדדים אלטרנטיביים – Altmetrics כגון: Altmetrics.org, ,PLos Article Level MetricsPublish or Perish     
• רשתות חברתיות אקדמיות  כגון:   Academia.edu  ו- Mendeley
• בלוגים ומדיה כגון: Citation Culture   ו- Scholarly Kitchen
• כלים ושירותים לתמיכה במחקר ביבליומטרי   כגון : EBRP של Elsevier
• ארגונים, כנסים ורשימות תפוצה  כגון  :  International Society for Scientometrics and Informetrics, ACM Web Science Conference  ו- ASIST SIGMETRICS

לרשימה המלאה

הרשת החברתית האקדמית מנדלי שהושקה בשנת  2009  מקבצת  סביבה  היום למעלה מ- 2 מיליון  חוקרים  מרחבי העולם כולו.   לציון פעילות  זו ברשת,  Mendeley  פרסמה דו"ח ובו ניתחה את הפעילות המחקרית  של 2 מיליון החוקרים  באופן כללי ואת הקשר בין הפעילות המחקרית ואינדיקטורים כלכליים .מן הראוי לציין שמנדליי כוללת גם  שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של רשומות ביבליוגרפיות של מסמכים שונים.

הדוח כולל מגוון נתונים מספטמבר 2012:

• התפלגות 2 מיליון החוקרים על פי דיסציפלינה אקדמית –על פי הדוח  31%  שייכים לביולוגיה ורפואה, 16% מדעי הפיזיקה, 13% – הנדסה ומדעי החומרים, 10% – מדעי המחשב והמידע, 10% – פסיכולוגיה,חינוך ובלשנות , 7%- משפטים ושאר מדעי החברה, 5% – פילוסופיה, אמנות וספרות ושאר מדעי הרוח,  8% – כלכלה ומנהל עסקים.
• פעילות מחקרית על פי ארצות , אזורים ומוסדות בעולם. הפעילות המחקרית נמדדה על פי 2 מדדים עיקריים : גודל האוסף – ממוצע נירות מחקר בספרייה של המשתמש במנדלי וממוצע זמן השימוש היומי במנדלי  . ממצאים עיקריים על פי 2 מדדים אלו:

באופן כללי ממוצע מספר המחקרים לחוקר  הוא 142.8  וזמן שימוש יומי ממוצע הוא 1:12 שעות

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה מבחינת גודל האוסף המחקרי שלהם שנמדד על פי מספר מחקרים בממוצע למשתמש הם:

אזורים:

מערב אירופה – 187.1 מחקרים , צפון אמריקה – 171.6 , מזרח אסיה – 156.2

מדינות – ארגנטינה 267.6 , צרפת – 232.6, גרמניה – 222.9

מוסדות

אוניברסיטת לואיזיאנה – 383.1, United States Geological Survey – 380.4, Museum National  d' Histoire Naturelle 379.1

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה  מבחינת זמן שימוש יומי בשעות

אזורים 

מערב אירופה – 1:19, Oceania – 1:18, מזרח אסיה – 1:15

 ארצות

הולנד : 1.25,דרום אפריקה  – 1:24,אנגליה  – 1.22

 מוסדות 

Durham University : 1:47, ENS Lyon :1:44, אוניברסיטת מנצסטר – 1.39

מן הראוי לציין שסין  נמצאת במקום ה- 4 מבחינת זמן השימוש, ישראל במקום החמישי  וארה"ב מדורגת במקום ה- 49

בנוסף לנתונים כלליים אלה על הפעילות המחקרית נבדק גם הקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים : התוצר המקומי הגולמי לנפש והוצאות למחקר ופיתוח לנפש .

נמצא  שהתוצר המקומי הגולמי לנפש  והוצאות מחקר ופיתוח לנפש משפיעים על הפעילות המחקרית – נתונים  שמלמדים שמדיניות הגישה הפתוחה חשובה וחיונית במדינות בעלות הכנסות נמוכות.

לדוח המלא 

בעולם  של BIG DATA, מחקר ביורפואי ממשיך ליצר כמות גדולה של נתונים ומידע –  מידע שפעמים רבות  נשמר במאגרי מידע פתוחים לציבור. אין ספק ששילוב מידע ממאגרים אלה  יכול לסייע למחקר – למומחים שמעורבים במחקר ביורפואי  ובפיתוח תרופות באקדמיה ובתעשיה.  אלא שמספרם של מאגרים כאלה הוא גדול וקשה לעקוב ולשלוט במאפיינים של  כל אחד מהם

Sagace – מנוע חיפוש  חדש ששמו נגזר מהמילה הצרפתית שפירושה "נבון" בא להקל על המלאכה. הוא  מחפש מידע  בלמעלה מ- 300 מאגרי מידע ביורפואיים ביפן.

Sagace פותח ומתוחזק על ידי  NIBIO -National Institute of Biomedical Innovation בשיתוף פעולה עם  NBDC -National Bioscience Database Center

למנוע יש מנשק חיפוש ביפנית ובאנגלית.  והתוצאות כוללות גם חומרים בשפה האנגלית. אפשר לעדן את תוצאות החיפוש על פי אשכולות  שונים. מנוע החיפוש מחפש גם מלים נרדפות למונח החיפוש והמשתמש יכול לראות באיזה מלים נרדפות השתמש המנוע.

למנוע החיפוש

מדריך למנוע

.

גLibrary & Information Science Source (LISS) EBSCO

ב-23 באוקטובר Ebsco  הודיע על השקתו של המאגר הספרני  החדש – Library & Information Science Source – LISS

מאגר ספרני זה מציע טקסט מלא  מלמעלה מ- 460 כתבי עת ו- 30 מונוגרפיות בנושאים ספרניים.. הוא כולל תזאורוס והאינדקס שלו כולל מאות כתבי עת , ספרים, דוחות מחקר , דוחות כנסים, מידע על מחברים ועוד.

מאגר זה הוא אחד ממאגרי  מידע "super" החדשים של EBSCO  שמהווים מיזוג תכנים בין מאגרים קיימים של EBSCO  עם מאגרים של H.W. Wilson.

מאגר "super"  ספרני חדש זה – LISS  מהווה מיזוג של  Wilson’s  Library & Information Science Retrospective: 1905-1983  ו- EBSCO’s Libraries, & Information Science & Technology Abstracts with Full Text והוא מכסה מגוון נושאים רלוונטיים בתחום הספרנות: מיון, קטלוג, ביבליומטריקה, אחזור מידע, ניהול ידע ועוד.

על פי מידע באתר של אבסקו  המאגרים הבודדים של אבסקו שמרכיבים את מאגרי ה-"super" ימשיכו להיות נגישים בנפרד למנויים . מאגרי ה-"super"   הממוזגים עם מאגרי המידע של   Wilson יהיו אופציונליים בתשלום נוסף .

The Data Citation Index on Thomson Reuters Web of Knowledge

DATA CITATION INDEX   הוא מאגר חדש של  Thomson Reuters שכולל מידע ראשוני – נתונים – עליהם התבססו המחקרים  שכלולים באינדקס של  – Web of Knowledge . המאגר שהושק באוקטובר 2012 מהווה מקור אחד למידע ראשוני בתחומי המחקר השונים על ידי קישור נתוני מחקר שנמצאים במאגרים שונים בעולם כולו עם הספרות השפיטה- מאמרים, ספרים וכו'  שכלולה באינדקסים של Web of Knowledge. לצורך כך הוא משתף פעולה עם מאגרי נתונים כגון: Inter-University Consortium for Political and Social Research – ICPSR .

מאגר נתונים כזה יאפשר לחוקרים להגיע למקור הראשוני של הפרויקטים המחקריים, ישפיע על מהלכים עתידיים שלהם ימנע כפילויות ויאיץ את תהליך המחקר.

ב- 22  ליוני 2012 Thomson Reuters  חשפה  את המאגר  והודיעה שתציג אותו בכנס ALA   2012 . ב- 16 באוקטובר 2012  Thomson Reuters  הודיעה על השקתו של המאגר