"חבל על הזמן" – כלים לניהול זמן אפקטיבי

ביוזמה משותפת של מנהלות הספריות ושל מנהלת מדור ההדרכה, יעל רוזן, התקיימה ביום ג' בצהריים סדנה ל"ניהול זמן וניהול זמן אפקטיבי", שהועברה ע"י אורן אפל. בסדנה השתתפו ספרניות מכל הספריות בקמפוס.

מטרת הסדנה היתה:
√ הקניית כלים מתקדמים לתכנון נכון וניהול זמן אפקטיבי
√ השגת תוצאות טובות יותר בניהול העסק ובחיים הפרטיים
√ הפחתת רמת לחץ ותחושת עומס
בסדנה למדנו להבדיל בין "חשוב" ל"דחוף", איך להתמודד עם גנבי זמן פנימיים וחיצוניים, להבדיל בין יעילות לאפקטיביות, להציב מטרות בהתאם לחשיבותן ועוד.
העיקרון המרכזי של ניהול זמן מדבר על סדרי עדיפויות. ניהול זמן אפקטיבי דורש יותר מרישום מטלות על נייר, הוא דורש סדרי עדיפויות. אורן מציע לנהל את סדר העדיפויות על פי המטריצה הבאה:
1. חשוב ודחוף
2. חשוב ופחות דחוף
3. דחוף ופחות חשוב
4. פחות חשוב ופחות דחוף
דחוף:
פעילויות הדורשות תגובה מיידית, בדרך כלל בשל דד-ליין, או בשל דרישה ממישהו אחר.
חשוב: פעילויות המקדמות מטרות מרכזיות בחייך.
למשימות דחופות יש תוצאות בטווח הקצר, בעוד שלמשימות חשובות יש השלכות על הטווח הארוך.
המשתתפים התבקשו למלא בטבלה מספר משימות, ולשבצן תחת הפרמטר המתאים.

אחת התובנות לאחר ניתוח הטבלה של כמה מהמשתתפות היתה: סדר עדיפויות אפקטיבי נותן קדימות לחשיבות על פני הדחיפות. למדנו גם, שכלל פָרֵטוֹ עובד גם כאן, אם נזהה את ה-20 אחוזים מהפעילויות שמניבות 80 אחוזים מהתוצאות, ניווכח כי מרבית הפעילויות נמצאות בקטגוריה 2 – חשוב ופחות דחוף.

למדנו גם איך לנהל את ערמות המיילים שלנו בעזרת 4 כללים:
DDFF  – Delete, Do, Forword, File,

הסדנה היתה בעלת אופי חויתי ודינמי, כשאורן מפעיל אותנו, בהומור ובנועם.
היוזמה לסדנת העשרה כזו, מבורכת! נקווה שיהיו עוד השתלמויות כאלה, כשאין ספק שיש להן ערך מוסף מקצועי, אף שהן אינן עוסקות, בהצגת מאגר חדש, כלי דיסקברי או תוכנה. .

הצעות לנושאים נוספים: תקשורת בין אישית, התמודדות עם מצבי לחץ ושחיקה, פתרון קונפליקטים, סדנאות עבודת צוות.

SpringerOpen – הרחבת מערכת כתבי העת החופשיים של Springer

חברת Springer Science+Business Media הודיעה ב- 28 ביוני 2010 על הרחבת מערכת ההוצאה לאור של מאמרים ב"גישה פתוחה" עם השקתה ב- 26 ביוני 2010 של Springeropen – סדרה חדשה של כתבי עת חופשייים שתכלול את כל התחומים של STM . מאמרים שיצאו לאור בכתבי העת של SpringerOpen יהיו חופשיים ונגישים במסגרת הרשיון של Creative Commons.

BioMed Central הפכה לחלק מ-Springer ב- 2008 . הניסיון והטכנולוגיה של BioMed Central סייעו למו"ל Springer להשיק את SpringerOpen . הכותרים החופשיים של SpringerOpen יהיו נגישים גם דרך הפלטפורמה של SpringerLinK, Pubmed central ומאגרים מוסדיים.

מידע נוסף ב- Springeropen
ההודעה על השקת SpringerOpen בבלוג של BioMed Central
ההודעה של Springer על SpringerOpen
למידע נוסף

מאגר מאו" ר – מאגר אובייקטי-למידה ברשת

MAOR –  Meta-data and Object Repository – מאגר חומרי למידה ברשת שהושק לאחרונה הוא פרי שיתוף פעולה שיתוף פעולה של איגוד האינטרנט הישראלי, משרד החינוך ומחב"א (מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי).

על פי מה שנכתב באתר ” מאו"ר מאפשר למרצים, מורים ותלמידים במגזרים השונים למצוא חומרי למידה המתאימים לצרכיהם ביתר קלות, תוך שימוש חוזר במשאבים שכבר פותחו ויצירת חומרי לימוד חדשים על בסיס תכנים קיימים. השימוש במאגר יאפשר לבנות ביתר קלות מערכי שיעור מגוונים, המשלבים חומרי למידה שונים המותאמים לצורכי הלמידה" .

על פי מה שנכתב ב-ISOC-IL בשטח – גיליון יוני 2010 " המאגר כולל קורסים ושיעורים שלמים, מצגות, סימולציות, קטעי וידאו ואודיו, תרגולים ומטלות, עם אפשרות לבצע הערכת עמיתים (peer review) ותוספת של חוות דעת משתמשים. המאגר המורחב מכיל כיום למעלה מ- 30,000 אובייקטי למידה המיועדים לבתי הספר, למוסדות ההשכלה הגבוהה ולציבור הרחב. "

האתר כולל  מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם שדרכו אפשר להגביל את החיפוש על פי מגוון שדות: מילות מפתח, כותרת, כתובת, קהילה, קטגוריות נושאיות, שפה, סוג אובייקט, פורמט, מערכת ניהול למידה, איתור אובייקט לפי מחבר, איתור אובייקט לפי תרומות הקהילה, טווח תאריכים ועוד.. כמו כן יש כמה אופציות למיון התוצאות : על פי כותר, מחבר, תאריך הוספה ותאריך שינוי.
תוצאות החיפוש כוללות תיאור מפורט של האובייקט: מחבר, סוג אובייקט, תאריך הוספה, תאריך שינוי, מלות מפתח, דרישות טכניות, שפה, זכויות יוצרים ועוד.

אל המאגר

 

 

גישה פתוחה לחומר מדעי – תמונת מצב לשנת 2009

הרבה מאמרים מכתבי עת מדעיים היום זמינים דרך האינטרנט דרך כתבי עת חופשיים (מסלול ה"זהב") או דרך מאגרים פתוחים (המסלול ה"ירוק").

נשאלת השאלה איזה חלק מכלל כתבי העת המדעיים זמין ב"גישה פתוחה" בטקסט מלא ועד כמה חוקרים מפקידים מאמרים במאגרים פתוחים. תשובות על שאלות אלו יכולות להיות בעלי ערך לאלה שמממנים את המחקרים, למנהלי אוניברסיטאות ולמו"לים.

מחקר שהתפרסם ב- 23 ביוני 2010 ב- PLoS ONE יכול לתת מענה לשאלות אלה.
מטרות המחקר היו – להעריך כמותית את הספרות המחקרית השפיטה בכתבי עת שזמינה ב"גישה פתוחה", לבדוק את התפלגות הספרות על פי שני המסלולים – מסלול ה"זהב" והמסלול ה"ירוק" וגם על פי תחום מחקר.

נבדק מדגם אקראי של 1837 כתבי עת חופשיים בטקסט מלא ונעשה שימוש במנוע חיפוש. מתוך מאמרים שיצאו לאור ב- 2008 , 8.5% היו חופשיים באתרי המו"לים. 11.9% נוספים שנמצאו דרך מנועי חיפוש מגדילים את האחוז ל- 20.4%.

התפלגות הפרסומים בגישה פתוחה על פי תחום מחקר מלמדת שמדעי האדמה תופסים את המקום הראשון – 33%, וכימיה את המקום האחרון – 13%. מבחינת מסלול הפרסומים נמצא שברפואה, ביוכימיה וכימיה הפרסום בכתבי עת ב"גישה פתוחה" שכיח יותר. בכל שאר התחומים ההפקדה במאגרים פתוחים הוא יותר דומיננטי.

תוצאות המחקר מלמדות שלגישה הפתוחה יש השפעה על הזמינות של ספרות מדעית ושקיימים פערים בין תחומי המחקר השונים. שיטות המחקר וכלי המחקר שפותחו יכולים לשמש בסיס טוב למחקרים נוספים אורכיים ( לונגיטודינליים) .

למחקר

African Journal Archive


African Journal Archive כולל חוברות בטקסט מלא, מתוך ארכיבים של 20 כתבי עת אקדמיים שפורסמו באפריקה.
בארכיון ניתן למצוא נושאים כמו: אמנות, קלסיקה, גאולוגיה, משפטים, רפואה ומדעי הרוח. הגליונות בארכיון הם משנת 1906-2007.
AJA הוא פרוייקט של Sabinet, ארגון דרום אפריקאי שלא למטרות רווח, ששם לו למטרה, לקדם ולתמוך בספריות ובמרכזי מידע באפריקה וליצור מאגר מרכזי אחד ובו תוכן דיגיטלי של מאמרים בעלי ערך מהעבר, וכל זאת כדי לשמר את התרבות האפריקאית, גם לדורות הבאים.
ניתן לבצע Browse במאגר בלי לערוך חיפוש ספציפי, לבצע חיפוש מורכב לשם קבלת תוצאות ממוקדות ב- Advanced Search, להגדיר Preferences , להציג, להשוות ולהעביר פריטים ל- My Favorites

הגישה למאגר דרך אתר הבית של הספרייה

למידע נוסף

מחדשות ה"גישה הפתוחה" – ספריות ב- MIT הקימו קרן לתמיכה כספית בפרסומים ב"גישה פתוחה "

ספריות ב- MIT הקימו לאחרונה קרן מיוחדת – the MIT Open Access Article Publication Subvention Fund-OAAPSF
לתמיכה בפרסומים ב"גישה הפתוחה".

הקרן מעניקה מימון של עד 1000 דולר למאמר אשר מחברו/יו אינם יכול/ים לכסות את הוצאות הפרסום של המאמר בדרך אחרת.

אנשי הסגל שזקוקים לסיוע כספי מהקרן יהיו זכאים להשתמש בכספי הסיוע של הקרן למאמרים שישלחו לפרסום אחרי 1 ביוני 2010 בכתבי עת ב"גישה פתוחה", אשר עומדים במספר תנאים, ובראשם היותם כתבי עת שפיטים ונמצאים ברשימת כתבי העת ב-DOAJ .

פרטים נוספים בכתבה המלאה

דוח של ACRL – מגמות בספריות אקדמיות

ACRL פרסמה ביוני 2010 דו"ח בנושא מגמות בולטות  בספריות אקדמיות שיש להן השלכות על ההווה והעתיד. הדו"ח התבסס על סקירת ספרות ועל סקר שנשלח בדואר אלקטרוני ל- 9812 חברים ב- ACRL בפברואר 2010. למרות שאחוז המשיבים על הסקר היה נמוך – 5% – הוא סייע בהבהרת המגמות המסתמנות.

המגמות הן:
• הגידול באוסף של הספרייה האקדמית מונע על ידי דרישות המשתמשים ויכלול סוגים חדשים של מקורות מידע. יש צורך באיסוף, שימור ומתן גישה לאוספים דיגיטליים. כלים לניתוח ויזואלי תהיה טכנולוגיה שתתפוס תאוצה בשנים הבאות בקמפוסים.
• הספריות תמשכנה להתמודד עם בעיות תקציביות
• שינויים בהשכלה הגבוהה יחייבו ספרנים לרכוש מיומנויות חדשות
• תגדל המחויבות של הספריות למתן דין וחשבון על פעולותיהן שכן ספריות תצטרכנה להוכיח את חשיבותן וערכן למשתמשים ולמוסדות שלהן.
• יהיה גידול בדיגיטציה של אוספים מיוחדים של הספרייה האקדמית
• הגידול ביישומים שמותאמים למכשירים ניידים יצריך חשיבה יצירתית מצד הספרנים לפיתוח שירותים חדשים מתאימים, על כל מה שכרוך בכך מבחינת הכשרה, תקציב, שיווק והדרכה
• הרחבת שיתוף הפעולה במישורים השונים – חברי הסגל, סטודנטים, מומחים לנושאי טכנולוגיה וספרנים מספריות אחרות – כל אלה יעצימו את תפקידה של הספרייה במוסד ומעבר לו
• ימשכו מאמצי הספריות לאספקת שירותים בתחום התקשורת המדעית – הדרכה בנושאי זכויות יוצרים, תפקיד בפיתוח המאגרים המוסדיים ועוד
• הטכנולוגיה תמשיך לשנות את השירותים והמיומנויות הדרושות – מחשוב ענן, כלים לגילוי ידע, תכנים ותוכנות פתוחות, רשתות חברתיות – לכל אלה תהיה השפעה על הספריות
• ההגדרה של הספרייה תשתנה בעקבות הקצאת המרחב בפיזי של הספרייה למטרות אחרות והרחבת הנוכחות של הספרייה במרחב הוירטואלי

לדו"ח המלא

Health 2.0 ו-Medicine 2.0 – מה הם?

במהלך העשור האחרון, האינטרנט הפך להיות פופולרי ומהווה חלק חשוב מחיי היום-יום.לאור שימוש בטכנולוגיות חדשות של ווב 2.0 בתחום הבריאות – נעשה שימוש במונחים Health 2.0 ו- Medicine 2.0 . יש לא מעט דוגמאות לאתרי Health 2.0/Medicine 2.0 כגון: Patients Like Me ו- Hello Health.

הגדרה ברורה של המונחים Health 2.0 ו- Medicine 2.0 חשובה כדי לפתח יוזמות חדשות בתחום.

מחקר מעניין שהתפרסם בגיליון 11 ביוני 2010 של כתב העת Journal of Medical Internet Research בדק את הנושא. המחקר סקר באופן סִיסְטֶמָטִי ספרות ממאגרי מידע – Pubmed, Scopus ו- Cinahl וספרות אפורה באינטרנט תוך שימוש בשלושת מנועי החיפוש הגדולים – גוגל, יאהו ובינג במטרה למצוא הגדרות של שני המונחים: Health 2.0 ו- Medicine 2.0 ונושאים שקשורים לנושא כפי שנמצאו בהגדרות .

המחקר מצא 1937 מאמרים , 533 מאמרים במאגרי מידע מדעיים ו- 1404 בספרות אפורה. נבחרו 46 הגדרות של המונחים לצורך ניתוח נוסף וזוהו 7 נושאים עיקריים שנמצאו בהגדרות והם:
• Patients and Consumers
• Web 2.0/Technology
• “professionals” or “caregivers
• Social Networking
• Change of Health Care
• Collaboration
• Health Information

נמצא שהשימוש בטרמינולוגיה הוא שונה בהגדרות השונות ומסקנות המחקר היו ש- Health 2.0 ו- Medicine 2.0 הם עדיין תחומים בתהליך התפתחות, ועדיין אין קונסנזוס על ההגדרות של המונחים. הובעה תקווה שמחקר זה יתרום לנושא.

למחקר

PQDT Open – תזות ודיסרטציות בגישה חופשית

PQDT Open הוא שירות חופשי של Proquest אשר מאפשר גישה לתזות ודיסרטציות חופשיות בווב.

ל- Proquest יש גם שירות הוצאה לאור חופשי – UMI® Open Access publishing אשר מאפשר למשתמשים שמעוניינים לאפשר גישה חופשית לעבודות שלהם, לפרסם אותם .

פרסום באמצעות שירות חופשי זה מגביר את הנראות של התזות/דיסרטציות שכן הן מתפרסמות ב- PQDT open וגם במאגר התזות הקנייני של פרוקווסט –   ProQuest® Dissertations & Theses .   באופן זה המפרסמים בשירות זה חושפים את עבודותיהם לא רק למשתמשים בשירות התיזות החופשי אלא גם לכל המנויים על מאגר זה.

שימוש בשירות UMI® Open Access publishing יגדיל את מאגר התזות והדיסרטציות החופשיות בווב.

למאגר התזות החופשי

שימור דיגיטלי – המלצות

בשנת 2009 DPC , ULCC ו- PORTICO ערכו ניתוח של תוכנית הדיגיטציה של JISC , במסגרתו נבחנו 16 פרויקטים של JISC בתחום השימור.

תוצאותיו של ניתוח זה כלולות בדו"ח שמשתרע על פני 65 עמודים. הדו"ח כולל בין היתר המלצות ל- JISC – המלצות שיכולות להיות יישומיות לפרויקטים אחרים בתחום השימור

ההמלצות כוללות המלצות למוסדות ולפרויקטים, ולמממנים.
בין ההמלצות למוסדות ולפרויקטים :
• כתיבת מדיניות שימור לכל אחד מהפרויקטים – המדיניות צריכה לכלול מידע אילו תכנים יישמרו, מי אחראי לשימור הקבצים, מידע על מקורות המימון לשימור וכיצד תבחן הצלחת השימור
• הגדרה של האוסף והתהליכים לניהול התוכן – תוך התייחסות לייצור האוסף, תחזוקתו והעתקתו ומידע העל שלו מפלטפורמות שונות
• שימור התכנים בתשתית מתאימה לשימור דיגיטלי – הרבה מוסדות אינם יכולים לתמוך לבדם בשימור לטווח ארוך. מוסדות חייבים לשקול שיתוף פעולה או שימוש בשירותיו של צד שלישי. חייבים להתייחס לאופן בו יעברו התכנים משירות אחד לאחר במשך הזמן
• הגדרת אופן התחזוקה של האוסף לאורך זמן – מוסדות חייבים להכיר בעובדה שכדי לשמר אוספים דיגיטליים יש לדאוג לתחזוקה שוטפת ולמחויבות פיננסית ברורה לתמיכה בתחזוקה זו
• הכרה בעובדה שהסכמה למימון לדיגיטציה כרוכה במחויבות המוסד בטווח רחוק מעבר לתקופת המימון – מימון קצר טווח כרוך במחויבות ארוכת טווח של המוסד לאספקת גישה, ניהול והפקת תועלת מהתכנים

ללא יישום ההמלצות שלעיל השימושיות והגישה לאוסף הדיגיטלי הוא בסכנה.

פרטים נוספים בדו" ח המלא

Encyclopedia of Jews in the Islamic World

הספרייה המרכזית רכשה את האנציקלופדיה המקוונת
Encyclopedia of Jews in the Islamic World.

באנציקלופדיה מידע על ההיסטוריה וחיי הדת והתרבות של היהודים בארצות האסלאם החל מימי הביניים המאוחרים ועד העת החדשה.
ניתן לאתר ערכים באנציקלופדיה באמצעות: חיפוש בסיסי וחיפוש מתקדם לפי שדות או דפדוף.

כמו בכל שאר האנציקלופדיות המקוונות בסידרת Brill Online גם ב –  Encyclopedia of Jews in the Islamic World יש טיפים והוראות לחיפוש יעיל, הערכים חתומים, בסוף כל ערך ביליוגרפיה לעיון נוסף והדגמה כיצד לצטט את הערך שעבדנו עליו.
ניתן לחפש ערך בו זמנית במספר אנציקלופדיות שכלולות בסידרה Brill Online.

האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית של הספרייה ומקטלוג אלף.

הספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה רכשה גישה ל-10,000 ספרים אלקטרוניים


כדי לשמור על הקצב של הטכנולוגיה המהירה המשתנה, לספרייה האקדמית יש אתגר להתאים את עצמה לתקופה ולבנות את האוספים שלה כך שיהיו מעודכנים, יעילים ונגישים.
כדי לתת למשתמשים משאב מידע הרבה יותר עמוק, עשיר ומעודכן והספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה רכשה גישה לאוסף של ספרים אלקטרוניים BOOKS 24X7 של חברת SKILLSOFT
כבר לפי שמו של האתר מובן שמדובר באוסף הנגיש 24 שעות ביממה במשך 7 ימים בשבוע. האתר בנוי על חיפוש ייחודי בטכנולוגיה ומביא מימד חדש בשליחת תכנים דיגיטליים למשתמשים. הוא מוסיף הרחבה משמעותית לאוסף הספרייה: ב-2 חבילות שנרכשות על ידי הספרייה בתחומי הנדסה וטכנולוגיות מידע נמצאים כ-10,000 כותרים של ספרי לימוד ומחקר.
למרצים ולסטודנטים של TAU מעתה יש גישה לספרים טכניים מתוך רשימה ארוכה של המו"לים המובילים כגון, AIAA, IEEE, MIT Press, Elsevier, Wiley, Springer Cambridge וכו', שכוללת יותר מ-100 קטגוריות טכניות: פיתוח אינטרנט, רשתות, תכנות מסד נתונים, אבטחה, מערכות הפעלה, שפות תכנות, , ננוטכנולוגיה, הנדסת חומרים ועוד.
הגישה לאוספים הנ"ל דורשת הזדהות בדוא"ל השייך ל-.TAU בדרך זו יש למשתמשים אפשרות לבנות תיקיה אישית על פי בחירתם לצורך למחקר ולמידה. לאתר ישנם יתרונות נוספים, כגון יכולות לסמן , לצטט כותר כלשהו, לאתר כותר לפי מגוון שדות החיפוש ,למיין תוצאות ועוד. באתר מספקים חומר עזר מקיף, מקצועי, כתוב היטב כנדרש לשימוש מוצלח של המוצר.
מצ"ב כתבה ב-CHOISE REVIEWS על המוצר.

ResEval וכלים נוספים להערכה מדעית

ResEval הוא כלי חופשי להערכה מדעית של מחברים. הכלי מסתמך היום בעיקר על מידע על ציטוטים מגוגל סקולר. בעתיד הכוונה להסתמך על מקורות נוספים כגון: Scopus ו- ACM.
הכלי מספק מספר מדדים להערכה של מחבר שמאוחזרים בזמן אמת מגוגל סקולר:
• C- Index – סכום כולל של ציטוטים – סך הציטוטים שקיבל כל אחד מהמסמכים שנכתבו על ידי המחבר
• N – index – מספר פרסומים כולל
• ממוצע ציטוטים לפרסום – היחס בין סך כל הציטוטים ומספר הפרסומים
• H-Index – על פי מדד זה – חוקר עם אינדקס h פרסם h מאמרים שכול אחד מהם צוטט על ידי אחרים לפחות h פעמים.
• G-Index – בשורה של מאמרים מדורגים בסדר יורד של מספר הציטוטים שקיבלו, ה-g-index הוא המספר הגבוה ביותר שמספר g מאמרים מראש הרשימה קבלו ביחד לפחות g^2 ציטוטים
הנתונים שלעיל מעובדים בזמן אמת בהסתמך על המידע בגוגל סקולר.
למספר חוקרים מתקבלים מדדים נוספים שעובדו קודם לכן (שלא בזמן אמת).

ל- ResEval יש שני מנשקים – בסיסי ומתקדם עם אפשרויות רבות יותר להגבלת החיפוש.

יש לציין שכשבדקתי את המערכת בחיפושים של מחברים מוכנים מראש שספקה המערכת אכן קיבלתי מיד את המדדים שהוזכרו לעיל . לעומת זאת זמן התגובה של המערכת בחיפושים בזמן אמת הוא איטי מאוד.

במקרים כאלה אולי כדאי לנסות מנועי-על ותיקים יותר להערכת מחברים שאף הם מסתמכים על גוגל סקולר כמו: Quadsearch ו – H-View Visualizer

כמו כן כדאי תמיד לזכור את האופציה הקיימת ב- Web of Science – ממסך תוצאות החיפוש של מחבר מסוים , לבחור באופציה Create Citation Report (בחלק הימני העליון של המסך ) מתקבלות תוצאות הכוללות את מספר הציטוטים, ממוצע ציטוטים לפריט, ו- h-index .
h-index זה שמסתמך על המאגר Web of Science יהיה שונה מהערכים שיתקבלו בכלים שהוזכרו לעיל שמתבססים על Google Scholar.

כלים נוספים בהקשר של סטטיסטיקות של חוקרים שכדאי לזכור הם:
ISIHighlyCited.com ו- ResearcherID

לכתוב ולקרוא כמו עכביש – מפגש שיח

הספרייה המרכזית בשיתוף עם המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה מקיימת סדרת מפגשי שיח בין יוצרים, סטודנטים וחוקרים מתחומי האמנות והתרבות.

במסגרת זו יתקיים מפגש שיח בהנחיית אהד זהבי, לקרוא ולכתוב כמו עכביש: התנסות ספרותית קצרה בעקבות ז'יל דלז.

המפגש יתקיים ביום ב', 21 ביוני, בשעה 18:00 בחדר הסמינרים שבבניין הספרייה המרכזית

זיל דלזהפילוסוף הצרפתי זיל דלז, גרס שהספרות מזמינה התנסות ולא פרשנות. במפגש הקרוב, נבקש להכיר את עיקרי גישתו של דלז ולהתנסות בעזרתה בכמה יצירות ספרותיות קצרות של פרנץ קפקא, יואל הופמן, אורלי קסטל-בלום ואחרים.


אהד זהבי
, דוקטורנט בביה"ס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בחוג לפילוסופיה ובחוג לספרות. מחבר הספר, רומן לוגי: ז'יל דלז בין פילוסופיה וספרות, רסלינג, 2005

המפגש פתוח לכולם ואינו מחייב ידע מוקדם.
לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות לעידית רוזן

להזמנה

כנס מידע 2010 – מבחר הרצאות ומצגות

מבחר מצגות והרצאות מכנס  מידע 2010  אפשר למצוא באתר של חברת טלדן .

למצגות באתר טלדן
לפוסט "מנועי חיפוש בעידן הווב החברתי והסמנטי – כלים, מגמות וחידושים עם מבט לעתיד" ובו מספר מצגות נוספות

הדרכה של חברת Gale נערכה בספרייה למדעי החברה ולניהול

מנהל ההדרכה של חברת Gale הגיע היום לספרייה למדעי החברה ולניהול למפגש הדרכה על מגוון המאגרים והמוצרים של החברה. במפגש נסקרו החידושים האחרונים והפיתוחים הצפויים במאגרים.

המצגת שהוצגה במפגש

יום הספר העברי – י"ז ניסן תרפ"ו

יום הספר העברי 1.4.1926

יום הספר העברי 1.4.1926

בימים אלו אנו מציינים את שבוע הספר העברי. בשבוע זה, אנו נוהגים לצאת אל ירידי ספרים אשר נערכים במרכזי הערים או לבקר בחנויות הספרים הגדולות כדי להנות ממבצעים שונים.

מקורו של שבוע הספר הוא ב"יום הספר העברי" אשר נערך לראשונה בי"ז ניסן תרפ"ו 1.4.1926
האירוע אורגן על ידי אגודת הסופרים והספרות בא"י והוא נערך במשך יום אחד בשדרות רוטשילד בתל אביב בהשתתפות סופרים, אגודת מנגני א"י והאופרה. אירועי תרבות נוספים שהתקיימו באותו היום במסגרת יום הספר העברי היו קונצרט באולם הגימנסיה, תה בין ערביים (five o’clock tea) בחצר הגימנסיה, "מיטינג" גדול בבית העם ולבסוף נשף מחולות בבית הספר לבנות.
הידיעה אודות האירוע התפרסמה למחרת בעיתון "הארץ" וסקרה את מכלול האירועים.
חגיגת יום הספר העברי הפכה להפגנה תרבותית יפה, שוק הספר סודר בהדר על ידי הוצאות הספרים והקהל נהנה מנגינתה של תזמורת המשטרה. שמואל טשרנוביץ  נאם בשם אגודת הסופרים על הסיבות שגרמו לסופרים העברים לצאת לרחוב ולפנות אל הקהל וזאת בשל מצבה המוזנח של הספרות העברית.
משנת תרע"ח ועד תרפ"ו התפרסמו כאלף ספרים, אך הם לא נקראו (!) והיתה דאגה שהדור הבא יהיה דובר עברית אך לא הוגה, חושב וקורא עברית.
לצורך השוואה, מנתוני הספריה הלאומית, בשנת 2009 יצאו לאור 5,582 כותרים בעברית.
אין ספק שעשינו דרך ארוכה מיום הספר העברי שביקש להעביר את המסר "שובו אל הספר" ועד לשבוע / חודש הספר העברי הנוכחי שנועד בעיקר למטרה שיווקית.

* התמונה "יום הספר העברי"  1.4.1926  צולמה ע"י יוסף שוייג – באדיבות ארכיון צילומי קק"ל

סקר בנושא ספרים אלקטרוניים

בחודשים ינואר – אפריל 2010 הספרייה ערכה סקר בנושא ספרים אלקטרוניים. הסקר נערך באמצעות http://www.esurveyspro.com. בסקר השתתפו 455 סטודנטים (מתואר ראשון ותארים מתקדמים)  ו-87 אנשי סגל.

הממצאים העיקריים של הסקר:

–  87 אחוזים מאנשי הסגל ו-67 אחוזים מהסטודנטים משתמשים בספרים אלקטרוניים לצורכי מחקר או למידה. 76 אחוזים מאנשי הסגל ו- 77 אחוזים מהסטודנטים חושבים שהספרייה צריכה לרכוש יותר ספרים אלקטרוניים בכל הנושאים הנמצאים בספרייה. בנוסף רוב המשתמשים שענו לסקר טוענים שספרים אלקטרוניים קלים ונוחים לשימוש.

–  בנוגע לשימוש במקורות אלקטרוניים עלו מתוך הסקר הנתונים הבאים: רוב הקוראים משתמשים בכתבי עת אלקטרוניים  ובמאגרי מידע (39 אחוזים מאנשי הסגל ו-25 אחוזים מהסטודנטים). לאחר מכן בטבלת ההתפלגות נמצא כי 31 אחוזים מאנשי הסגל ו-28 אחוזים מהסטודנטים משתמשים באתרי אינטרנט מקצועיים או אישיים, ו-13 אחוזים  מאנשי הסגל ו-17 אחוזים מהסטודנטים נעזרים בספרים אלקטרוניים.

–  76 אחוזים מאנשי הסגל ו-77 אחוזים מהסטודנטים אינם מודעים לכך שהספרייה מנויה לחבילות של ספרים אלקטרוניים.

–  הערוצים הנפוצים לאיתור ספרים אלקטרוניים על ידי הקוראים הם מנועי חיפוש,  אתרי מו”לים וקטלוגים אלקטרוניים או מידע מחברים/מעמיתים. רק 16 אחוזים מאנשי הסגל ו-9 אחוזים מהסטודנטים משתמשים בקטלוג הספרייה לצורך חיפוש בספרים אלקטרוניים, ו-11 אחוזים מאנשי הסגל ו-6 אחוזים מהסטודנטים מאתרים ספרים אלקטרוניים באמצעות דף הבית של הספרייה.

מסקנות הספרייה בעקבות הסקר:

–  על הספרייה להמשיך בתוכנית העשרת אוסף הספרייה בספרים אלקטרוניים ולהרכיב אותם בנושאים ובפלטפורמות שונות. 

–  על הספרייה לקדם ולשווק באופן אקטיבי את הספרים האלקטרוניים הנרכשים ע"י שימוש בשיטות שונות של טכנולוגיה ווב 2 וגם באמצעים הרגילים של הספרייה.

– על הספרייה לשנות את הרגלי הסטודנטים והמרצים בדרך איתור ספרים אלקטרוניים. המטרה היא לכוון אותם לחיפוש בקטלוג הספרייה ובאתרי הבית של הספרייה.

מצורף  הדו"ח המלא של הסקר בקובץ PDF.