Jorum
הוא שירות חופשי לחומרי הוראה בחסות Joint Information Systems Committee (JISC). החומרים נתרמו על ידי אנשי חינוך במוסדות להשכלה משלימה וגבוהה באנגליה.
השירות כולל שני אוספים:
JorumUK – חופשי למוסדות באנגליה, ו- JorumOpen – חופשי ופתוח לעולם כולו במסגרת רשיון גמיש של creative commons . אוסף זה שפועל החל מינואר 2010 גדל בהדרגה .
המנשק ב- JorumOpen מאפשר חיפוש ודפדוף.
מדריך לחיפוש ב-JorumOpen אפשר למצוא באתר
מדריכים נוספים
לאתר
שאלות נפוצות
מי אמר שבספרייה צריך לקרוא רק מתוך ספרים? האמן גורדון יאנג וצוות האמנים בסטודיו הנקרא Why not Associates העמידו 14 גזעים גדולים של עצי אלון כמעין עמודים תומכים בתוך בניין הספרייה ב-Crawley במערב סאססקס שבבריטניה, כשעל כל גזע חרוטות פסקאות מתוך ספרים בספרייה.
להמשך קריאה http://www.lit-republic.co.il/?p=1003
בהמבורג שבגרמניה יש עכשיו מכונה אוטומטית לממכר סיגריות, רק בלי הסיגריות. במקום החומרים הממכרים והמסרטנים יש חומרים ממכרים מסוג אחר – ספרים.
המו"ל מיחזר מכונה ישנה המשרתת את סביבת אוניברסיטת המבורג, ואפשר לרכוש בה ספרים מכל הז'אנרים (כולל רומנים גרפיים ומדריכי נסיעות), אבל רק כאלה שנכתבו על ידי מחברים מהמבורג.
להמשך קריאה http://www.lit-republic.co.il/?p=1017
האמנית נינה קאצ'דוריאן נודדת מאז 1993 בין אוספי ספריות ומשאירה בהם חותמת הומוריסטית. היא מסדרת את הספרים מחדש באשכולות כך שאפשר לקרוא את הכותרות שלהם ברצף ויתקבל מסר חביב: קאצ'דוריאן ביצעה את זממה גם בספריות עירוניות וגם באוספים פרטיים: היא מייצרת נרטיב תמציתי, במעשה-סיפר מסוג חדש ומלבב: אבל מעבר לגיחוך, המעשה שלה לא חותר, נגיד, תחת הסדר בספריות. במוזיאון סטרינדברג בשטוקהולם למשל היא קיבלה אישור לשחק עם מיקומם של הספרים. בשלב זה הפרויקט Sorted Books כולל 130 ספרים.
אפשר לראות עוד פרטים כאן http://www.lit-republic.co.il/?p=1075
ב- 20 באוקטובר 2010 העולם יחגוג את יום הסטטיסטיקה העולמי הראשון. יום זה בא לשפוך אור ולהגביר את המודעות להישגים הרבים של המערכות הסטטיסטיות במישור הלאומי והבינלאומי.
באתר שיוחד ליום זה אפשר למצוא מידע על המערכות הסטטיסטיות ברחבי העולם – קישורים למערכות הרשמיות במדינות השונות, ל-Undata, ומסמכים הקשורים למערכות הסטטיסטיות במדינות השונות
UNDATA הוא שירות לא כל כך חדש, אבל נמצא עדיין בגרסת ביתא שמספק גישה באמצעות מנשק חיפוש אחד למאגרים הסטטיסטיים של האו"ם. המטרה היא להביא את המידע הסטטיסטי הרחב שצבר האו"ם במשך עשרות שנים לציבור הרחב כפי שנאמר בעת השקתו של השירות:
The UN-system has accumulated over the past 60 years an impressive amount of information. UNdata , developed by the Statistics Division of DESA, is a new powerful tool, which will bring this unique and authoritative set of data not only to the desks of decision makers and analysts, but also to journalists, to students and to all citizens of the world."
המידע מגוון ומכסה תחומים רבים כגון: חקלאות, פשיעה, חינוך, תעסוקה, אנרגיה, סביבה, מחלת האיידס, תעשיה, מידע , אוכלוסייה , פליטים, תיירות, מסחר ועוד.
המנשק מספק כמה אופציות חיפוש:
• Keyword search– חיפוש בסיסי על פי מלות מפתח
• Database explorer – מספק אפשרות לראות את מאגרי המידע ולגשת בנפרד לכול אחד מהם
• Advanced Search– חיפוש מתקדם שמאפשר מספר הגבלות : על פי ארצות, שנים, ומקורות מידע
אפשר גם לקבל מידע על פרופילים של מדינות על פי אינדיקטורים שונים – כלכליים וחברתיים
דו" ח מחקר-על מעניין
בנושא התנהגות חיפוש בשם "The Digital Information Seeker: Report of findings from selected OCLC, RIN and JISC user behaviour projects," בן 61 עמודים פורסם בפברואר 2010 על ידי JISC . המחקר התבסס על 12 מחקרים אחרונים שנערכו באנגליה וארה"ב בשנים 2005 – 2009 בנושא התנהגות החיפוש בעידן האלקטרוני. מחקר זה ניסה להשוות בין ממצאי המחקרים השונים מתוך מטרה להגיע למסקנות כוללניות.
המחקרים עליהם התבסס מחקר זה הם:
Perceptions of libraries and information resources – OCLC, December 2005
College students’ perceptions of libraries and information resources -OCLC, April 2006
Sense-making the information confluence: The whys and hows of college and university user satisficing of information needs -IMLS/Ohio State University/OCLC, July 2006
Researchers and discovery services: Behaviour, perceptions and needs– RIN, November 2006
Researchers’ use of academic libraries and their services – RIN/CURL, April 2007
Information behaviour of the researcher of the future – CIBER/UCL, commissioned by BL and JISC,
January 2008
Seeking synchronicity: Evaluating virtual reference services from user, non-user and librarian
perspectives – OCLC/ IMLS/ Rutgers, June 2008
Online catalogs: What users and librarians want – OCLC. March 2009
E-journals: Their use, value and impact – RIN, April 2009
JISC national e-books observatory project: Key findings and recommendations JISC/UCL, November
2009
Students’ use of research content in teaching and learning – JISC, November 2009
User behaviour in resource discovery – JISC, November 2009
ביחס לספריות, המחקר הגיע למספר מסקנות:
• ספריות חייבות להתאים עצמן לשרת בה בעת אוכלוסיות מגוונות עם צרכים שונים
• הספריות חייבות להתאים את שירותיהן לצפיות המשתמשים במקום לנסות לעצבן מחדש
• מערכות ספרייה צריכות להראות ולתפקד כמנועי חיפוש כמו גוגל ויאהו
• מידע-על באיכות גבוהה חשוב ביותר לאחזור המידע
• לתדמית ולנוכחות של הספרייה בעיני המשתמשים חשיבות רבה, ולכן ספריות חייבות לשווק עצמן ואת משאביהן באופן טוב יותר בקרב הקהילה.
מסקנות מרכזיות נוספות:
• בקרב סטודנטים ומרצים קיימים הבדלים דיסציפלינריים בהתנהגות המחקר
• מהירות ונוחות חשובים לכל המשתמשים ללא קשר לניסיון ולדיסציפלינה
• כתבי עת אלקטרוניים חשובים מאוד למחקר בכל הרמות
• גוגל ומנועי חיפוש בכלל תופסים מקום מרכזי
ביום רביעי, 12.5, התקיים בספרייה למדעי החברה ולניהול ערב עיון בנושא ספרות בעידן הדיגיטלי. ערב העיון אורגן בשיתוף פעולה של מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט והספרייה למדעי החברה ולניהול. בתקופה האחרונה אנו שומעים יותר ויותר על ספרים סלולריים, בהם הטלפון הסלולרי משמש ככלי נשיאה להפצת ספרות. טלפונים סלולריים מתחילים לצבור תאוצה וישנם כאלה שהספיקו כבר להתמכר ורואים בטלפון הסלולרי אמצעי חדשני ואינטימי למטרה הזו. בערב העיון הוצגו המודלים העיסקיים העומדים מאחורי הספרים הסלולריים, וכן הוצגו זוויות ראייה שונות לנושא הספרים הסלולריים – של אנשי אקדמיה, אנשי ספריות וגם של הסופרים עצמם.
עם הגידול בשימוש ברשת בכלל וברשתות חברתיות בפרט בעיית אבטחת המידע ופרטיות ברשת מקבלת חשיבות גדולה יותר. הרבה שירותים ברשת משתמשים במה שידוע כ- SSL – Secure Sockets Layer כדי להצפין מידע שזורם בין המחשב האישי והשירות שלהם. בטכנולוגיה זו משתמשים אתרי בנקים ואתרים לסחר אלקטרוני. אתרים אחרים משתמשים בטכנולוגיה זו במידה מצומצמת לצורך הגנה על סיסמאות. אפשר לזהות שימוש בטכנולוגיה זו על ידי כתובת שמתחילה ב- "https".
ב-21 במאי 2010 גוגל הצהירה על אופציית חיפוש חדשה לחיפוש בטוח יותר תוך שימוש בטכנולוגיית SSL בכתובת https://www.google.com
כאשר מחפשים בכתובת זו נוצר קשר מוצפן בין הדפדפן וגוגל. אין משמעות הדבר שהמידע לא יישמר בגוגל . המידע ימשיך להישמר בגוגל כדי לשפר את השירות, אבל ערוץ מוגן זה יסייע בהצפנה של אסטרטגית החיפוש ותוצאות החיפוש מפני גוף שלישי ברשת. באופן זה מהווה אופציה זו תוספת לפרטיות ולאבטחת המידע של המשתמשים. המחיר האפשרי זמן תגובה איטי יותר בשל הזמן הדרוש לתהליך ההצפנה בין הדפדפן והשרת הרחוק..
ארגון ספריות המחקר האמריקאיות הקדיש את גיליון אפריל 2010 של "Research Library Issues" לנושא אסטרטגיות לעידוד הפרסום ב"גישה הפתוחה".
גיליון מיוחד זה מתמקד בגישות שונות הננקטות היום כדי להגדיל את כמות התכנים החופשיים לקהילת המחקר .
מאמר הפתיחה כולל סקירה כללית על אסטרטגיות שונות הננקטות היום ברמת המוסד, הספרייה והמחברים למען ה"גישה הפתוחה".
מסתבר שתפקידן של הספריות אינו מבוטל והוא בא לידי ביטוי בפרויקטים עצמאיים של דיגיטציה של אוספים, בהשתתפות בפרויקטים גדולים של דיגיטציה, בתמיכה בתיזות אלקטרוניות, בניהול מאגרים מוסדיים ובתמיכה בפעילות הוצאה לאור מוסדית.
במאמר הפתיחה קוראת המחברת ללמוד מניסיונות מוצלחים של אחרים בתחום זה.
ניסיונות כאלה ברמת הקמפוס, המחברים והספריות מתוארים במאמרים נוספים בגיליון:
• Achieving Consensus on the University of Kansas Open-Access Policy
• Improving Access with Open-Access Publishing Funds
• Model Language for Author Rights in Library Content Licenses
• Opening Up Content in HathiTrust: Using HathiTrust Permissions Agreements to Make Authors’ Work Available
נושא הקשר בין פרסום מחקרים במסגרת ה"גישה הפתוחה" וכמות הציטוטים של אותם מחקרים מעסיק לא מעט עושי מדיניות וחוקרים. מחקרים רבים בדקו את הנושא.
ביבליוגרפיה מוערת בנושא שהתפרסמה ב-
Issues in Science and Technology Librarianship חורף 2010
שופכת אור על הנושא.
הביבליוגרפיה כוללת רשימה של מחקרים ומאמרי סקירה בנושא ומתחלקת ל-3 חלקים:
• מאמרי סקירה (5 מאמרים)
• מחקרים שמלמדים על יתרון ציטוטים לפרסום ב"גישה הפתוחה" (39 מחקרים)
• ומחקרים שמלמדים שאין יתרון לפרסום ב"גישה הפתוחה" על כמות הציטוטים או שמיחסים את יתרון הציטוטים לגורמים נוספים מתערבים (7 מחקרים).
כאמור הביבליוגרפיה מוערת. ליד כל מחקר תקציר של המחקר וקישור לטקסט המלא אם קיים.
Select
הוא שירות עדכונים חדש חופשי בתחום מדעי החיים. Select מנהל מעקב אחרי עדכוני RSS של למעלה מ- 200 מקורות מידע מהימנים בתחום מדעי החיים כולל Pubmed, Nature, Bionity.com, Genome Web Daily News, Bioarraynews ועוד.
עדכוני ה- RSS מתמקדים בכ- 27 נושאים מדעיים ו-3 נושאים כלליים – חדשות, טכנולוגיה ומשרות. השימוש בשירות כרוך בהרשמה חופשית. למשתמש ניתנת האפשרות לבחור נושאים למעקב ובתוך כל אחד מהנושאים הוא רשאי לבחור במקורות מידע ובמונחי חיפוש בהם הוא מעוניין לקבל עדכונים. המערכת מאפשרת למשתמש לשנות את הגדרות פרופיל החיפוש שבחר בכל עת.
קרדיט לד"ר רות הנדזל על המידע
SenseBot
הוא מנוע חיפוש סמנטי חופשי, אמנם לא חדש (מאז סוף 2007 ), אבל כדאי לזכור/להכיר. המנוע משתמש בטכנולוגיה סמנטית כדי להציג למשתמש תמצית מתוצאות החיפוש במקום אוסף של קישורים לאתרי ווב בלבד.
התקציר הינו עיבוד של תוצאות החיפוש וכולל אספקטים שונים של תוצאות החיפוש.
הוא מורכב למעשה מרצף של משפטים שמהווים תמצית סמנטית של כל אחד מהאתרים המוצגים. קיימת אופציה להצגת תמונות רלוונטיות בראש התקציר.
על פי מה שנכתב באתר המנוע- בעיבוד התוצאות לתקציר, SenseBot משתמש בטכנולוגיה של כריית טקסט ועיבוד שפה טבעית על מנת לאתר את מונחי המפתח בעמודי הווב, ולאחר מכן הוא מעבד מעמודי הווב תקציר קוהרנטי. ענן סמנטי בראש התקציר מאפשר למשתמש לראות במה מתמקד התקציר. לחיצה על אחת מהתגיות בענן תמקד את החיפוש לנושא התגית. מעבר לתמונה הכללית על נושא החיפוש שמספק התקציר, SenseBot חושף למשתמש את המקורות שאליהם כדאי לו להיכנס לעיון מעמיק יותר בנושא. בשל אופיו זה הוא מתאים לכל אותם חיפושים שקשורים למידע כללי על נושא מסוים ופחות לשאילתות ספציפיות שעונות על מידע עובדתי .
כיום המנוע מתבסס על תוצאות שלושת המנועים הגדולים על פי בחירת המשתמש. בעתיד הכוונה היא להרחיב את מקורות החיפוש גם למנועים ייעודיים ומקורות נוספים.
התקנת רכיב תוכנה (plugin) חופשי לדפדפן תאפשר שילוב אוטומטי של SenseBot עם החיפושים בגוגל. חיפוש רגיל בגוגל יציג את התקציר בתחתית תוצאות החיפוש.
לאותה חברה שעומדת מאחורי מנוע החיפוש יש אתר שמאפשר לבצע ניתוח סנטימנט בנושאים שמעניינים את המשתמש. התוצאות מוצגות בצורת גרף המצביע על המגמה – חיובית שלילית ניטרלית. כמו כן מוצגות חדשות אחרונות בנושא החיפוש. .
ביום רביעי 5.5.2010 התקיים במסגרת "2010 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-25 ,יום עיון בנושא: "מנועי חיפוש בעידן הווב החברתי והסמנטי – כלים, מגמות וחידושים עם מבט לעתיד" .
יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל
ד"ר נדב דפני, איש פיתוח אינטרנט. מומחה ליישומי מוסיקה
יום העיון עסק במגוון נושאים שקשורים למנועי חיפוש בעידן הווב החברתי והסמנטי. הדגש היה על חידושים במנועי חיפוש:
• היבטים שונים – טכנולוגיים וחברתיים של הווב החברתי, וחיפושי מידע ברשתות חברתיות בזמן אמת.
• חידושים בגוגל וכיצד המנוע מצליח להגיע לרלוונטיות של תוצאות למרות האתגרים הרבים שכרוכים בדבר
• החיפוש הויזואלי וראיה ממוחשבת –עד כה חיפוש תמונות התבסס בעיקרו על מאפיינים טקסטואליים. היום מפתחים את היכולת של המחשב "לראות" תמונות , מי וכיצד?
• טכניקות וכלים חדשים לחיפוש מדיה ומולטימדיה
• מודלים שונים של מנועי חיפוש לאיתור חומר בווב האקדמי:
– מנועים עם נגיעה אנושית – מדריכים, רשתות חברתיות, מנועים מותאמים אישית
– מנועי אינדקס – מסחריים ומנועי חיפוש של ספריות מבוססי פרוטוקול OAI-PM
– מנועי-על מהדור השני
– מנועי חיפוש סמנטיים שמוסיפים רובד סמנטי למאגרים קיימים אם על ידי שימוש באונטולוגיות או כריית טקסט
כמו כן הוצגו מספר נושאים שקשורים למשתמש – מערכות המלצה, ולוגים של מנועי חיפוש – יתרונות וחסרונות והיבטים שקשורים למשתמש
הוצגו גם כלים לשימוש בספרייה – סקירה כללית בנושא כלים לגילוי ידע ומערכת Athens להזדהות משתמשים לצורך גישה מרחוק למשאבים האלקטרוניים.
בעוד שהדגש ביום העיון היה על חיפוש מידע בווב החופשי – הוצג ביום העיון גם נושא מנועי חיפוש ארגוניים וקריטריונים לבחירה.
ההרצאות השתרעו על פני 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה את המצגות של ההרצאות שאושרו לי לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים השונים וקישורים להרצאות.
ההרצאות במסגרת יום העיון:
מושב א' – מנועי חיפוש – מגמות וחידושים, חיפוש חברתי
היה מנוע ? – מגמות וחידושים במנועי חיפוש
ד"ר אריאל פרנק – המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן. טלי שרון Sharon-IT
למצגת ההרצאה
"Real Time Search" ומעבר לו: כיוונים בחיפושי מידע ברשתות חברתיות
תמי נויטל, מרכז שה"ם, האוניברסיטה הפתוחה
למצגת ההרצאה
חיפוש חברתי
ד"ר גלעד רביד, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן גוריון
למצגת ההרצאה
מושב ב' – מנועי חיפוש – מגמות וחידושים, חיפוש ויזואלי, מנועי חיפוש והמשתמש
Innovations in Search
דוד קדוש, מנהל מוצר בכיר בגוגל ישראל
RECOMMENDER SYSTEMS AND SEARCH ENGINES – TWO SIDES OF THE SAME COIN!?
ד"ר ברכה שפירא, ד"ר ליאור רוקח, המחלקה להנדסה וניהול מערכות מידע, אוניברסיטת בן- גוריון
למצגת ההרצאה
לוגים של מנועי חיפוש –יתרונות וחסרונות
פרופ' יהודית בר-אילן, המחלקה ללימודי מידע, אוניברסיטת בר-אילן
מנועי חיפוש ארגוניים –סקירה והמלצות לבחירה
ד"ר עופר דרורי, מנהל אגף מאגרי מידע בשע"ם, יו"ר SIGTRS
למצגת ההרצאה
חיפוש ויזואלי והסיפור של ו"ירא" – תמונת מצב- רקע ומבט לעתיד
אהד גלבוע, "וירא"
מושב ג' – גילוי ידע ואיתור חומר מדעי ואקדמי במשאבי הספרייה
למען הגילוי הנאות
משה עפרון, חברת TDNet
Best Practices in e-Resources Access Management
Tom Edmonds, OpenAthens Product Manager, Eduserv
מושב ד' – מנועי חיפוש ייעודיים בווב החופשי – מולטימדיה וחומר מדעי
מנועי חיפוש אלטרנטיביים בתחום המדיה והמולטימדיה
ד"ר נדב דפני, איש פיתוח אינטרנט, מומחה ביישומי מוסיקה ומחשבים
למצגת ההרצאה
מנועי חיפוש מדעיים חופשיים והווב הנסתר והסמנטי
ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל-אביב, מכללת בית ברל
להרצאה
החומר האקדמי בווב נמצא בגידול מתמשך , ותנועת הגישה הפתוחה תורמת רבות לתופעה.
בנוסף למנועי חיפוש מדעיים מוכרים של חברות מסחריות כגון: Scirus , Google Scholar, Microsoft Academic Search ו – Q-sensei קיימים מנועי מנועי חיפוש מדעיים של ספריות כגון: BASE – Bielefeld Academic Search של אוניברסיטת בילפלד שבגרמניה ו- ScientificCommons של אוניברסיטת סנט גלן שבשוויץ.
מנועי אינדקס מסחריים דוגמת גוגל סקולר מסתמכים בעיקר על זחלנים שסורקים את הווב.
מנועים מדעיים שפותחו על ידי הספריות כגון Base כוללים באינדקסים שלהם בדרך כלל את מידע העל ממאגרים שמיישמים את פרוטוקול OAI-PMH – Open Archives Initiative Protocol for Metadata Harvesting
פרוטוקול OAI-PMH הושק בשנת 2001 עם החזון לפתח ולקדם סטנדרטים אינטראופרביליים (שיאפשרו למערכות בעלות פלטפורמות שונות מבחינת תוכנה, חומרה ומנשקים, להחליף מידע במינימום אבדן תוכן ופונקציונליות) לצורך הפצה יעילה של מידע.
פותח פרוטוקול לחילופי מידע-על שמבוסס על הפורמט של דבלין קור. הרעיון היה להגיע לתקנון של מידע העל כדי לאפשר יתר גישה ונראות למקורות חבויים שאינם מאונדקסים היטב על ידי מנועי החיפוש הכללים. פרוטוקול זה אומץ על ידי מוסדות שונים ואפשר גישה למקורות מבוזרים.
מודל זה של איסוף המידע מתבסס על 2 שחקנים עיקריים: ספקי המידע וספקי השירות . המידע נאסף מספקי המידע באמצעות פרוטוקול OAI-PMH לאינדקס מרכזי.
מחקרים משנת 2006 ו- 2008 שבדקו את מידת הכיסוי של אוספים במסגרת OAI-PMH במנועי חיפוש כלליים מצאו שהכיסוי חלקי בלבד. יתירה מזו, באפריל 2008 גוגל הודיעה שהיא מצמצמת את תמיכתה בפרוטוקול.לאור העובדות והמחקרים שמלמדים שמנועי חיפוש אינם מכסים או מכסים רק חלקית מאגרים מבוססי פרוטוקול OAI-PMH חשוב לתת את הדעת על אותם מנועי חיפוש ופורטלים מבוססי OAI-PMH כמו OAIster , BASE ו- ScientificCommons כאשר מחפשים חומר מדעי.
מספר הפרסומים במנועי חיפוש אלה נמצא בגידול מתמשך. על פי דו"ח מרץ 2010 של אוניברסיטת הרווארד, BASE שנחשב למנוע החיפוש הגדול ביותר למאגרים מוסדיים מכסה 1584 ספקי מידע ומחפש בלמעלה מ- 23 מיליון מסמכים, גידול של 1.2 מהרבעון האחרון וגידול של למעלה מ- 13 אלף מסמכים ביום.
ScientificCommons מכסה 1202 מאגרים ומספר הפרסומים בו עולה על 35 מיליון.
במסגרת אחד מהפרויקטים של IQSS – The Institute for Quantitative Social Science שבאוניברסיטת הרווארד מתחקים באופן קבוע מאז 2005 אחר הגידול במשאבי ה"גישה הפתוחה", והנתונים והניתוח מתפרסמים כל שנה מדי רבעון ( מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר) ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics
בסדרה Dramatic Growth of Open Access Series
הנתונים מרבעון 31 מרץ 2010 מצביעים על גידול מתמשך במשאבי הגישה הפתוחה:
• מספר כתבי העת במסגרת ה"גישה הפתוחה" ב- DOAJ הגיע ל- 4,863
• מספר המסמכים בהם מחפש Bielefeld Academic Search Engine – BASE מגיע היום ל- 23 מיליון , גידול של 1.2 מיליון מהרבעון האחרון, שמשמעותו קצב גידול של 13000 מסמכים מדי יום
• מספר המוסדות שמחייבים לאכוף את מדיניות ה"גישה הפתוחה" על פי ROARMAP, הגיע ל- 200
אמזון, ענקית מכירות הספרים ברשת, שחררה בימים אלה עדכון חדש לקינדל – קורא הספרים האלקטרוני מבית אמזון. בשלב זה, יהנו מהעדכון מספר משתמשים מצומצם ובקרוב יופץ לכולם.
הקינדל הופך ל"חברתי" ויכלול בין השאר אינטגרציה מלאה עם פייסבוק וטוויטר, ומאפשר למשתמשים לייצא פסקאות, ציטטות וקטעים נבחרים מהספר לחברים במהלך הקריאה וכמו-כן, כל קורא יוכל לעיין בכל מה שקוראים אחרים העירו על גבי טקסט מסוים.
בעתיד הקרוב משתמשים גם יוכלו לבצע like לספרים וסופרים, לקרוא הודעות מיידיות ולקבל המלצות לספרים.
בנוסף, העדכון החדש מאפשר למשתמשים לבצע זום לתוך הטקסט, לסדר ספרים לאוספים וקבוצות, לסגור את הגישה לספרים מסוימים עם סיסמה ויכלול מספר פונטים חדשים ותמונה חדה יותר.
הקינדל (באנגלית: מבעיר אש) הוא קורא ספרים אלקטרוניים' שמטרתו להחליף את הספרייה הענקית שלנו, במכשיר קטן, נגיש, נוח לטילטול ובעל עוד כמה תכונות, שיכול להכיל את כל הספרים שלנו. הקינדל מגיע עם מילון אוקספורד החדש ומי שירצה להבין משמעות של מילה, פשוט ילחץ עליה ויקבל את הפירוש. ניתן לרכוש ספרים דיגיטליים, מגזינים ועיתונים ישירות מהמכשיר.
האם זהו ארון הספרים העתידי? המגמה ברורה לחלוטין… העולם נע לכיוון של ספרים אלקטרונים. החסם הטכנולוגי, הולך ונפרץ!
לנו הספרנים נותר רק לקוות שלמרות שלספרים האלקטרוניים, יש יתרונות מהם לא ניתן להתעלם – הספרים הרגילים, המודפסים, אלה שמונחים על מדפי הספריות – לא ייעלמו.
עוד על החידושים בקינדל בכתבה:"לעשות לייק לספרים: הקינדל הופך לחברתי…"
בבלוג: 140 – אינטרנט מדיה טכנולוגיה