MetaGlossary הוא מנוע–על ייעודי ברוח ה- Web2 להגדרת מונחים. ההגדרות נלקחות מה-Web עם קישורים למקור. מסממני ה-Web2 – למשתמש אפשרות להוסיף הגדרות למאגר ההגדרות ולהביע דעתו על ההגדרות המתקבלות, כמו כן הוא יכול ליצור חשבון אישי ולהכניס את ההגדרות המתקבלות לקטגוריות משלו. ליד כל הגדרה יש אופציה לשלוח אותה במייל או לשמור אותה בclipboard- (שטח זיכרון לאחסון זמני) לצורך הדבקתה ביישום כלשהו. הכלי שמבוסס על ה-Web מתאפיין באופיו הדינמי. כיום המנוע עדיין בגרסת ביתא ועל פי מה שמוצהר באתר הוא מכסה למעלה מ-2 מיליון מונחים, ביטויים וראשי תיבות.
בדקתי את הכלי בהשוואה לאופציה לחיפוש מונחים בגוגל. כידוע, בגוגל ניתן לקבל הגדרות למונחים על ידי שימוש באסטרטגית החיפוש –  define:מונח . כך למשל על ידי שימוש באסטרטגיית החיפוש Define:xml ניתן לקבל הגדרות למונח xml . מהבדיקה שערכתי עולה שהיתרון הבולט של MetaGlossary על פני גוגל הוא הצגת המונחים מסווגים על פי המשמעויות השונות של המונח. כך למשל חיפוש המונח Ajax הניב 39 הגדרות מסווגות על פי ארבע משמעויות שונות של המונח. לעומת זאת חיפוש המונח Ajax בגוגל תוך שימוש באסטרטגיית החיפוש define: Ajax הניב 37 תוצאות שונות ברשימה אחת לא מסווגת. כמובן שסיווג ההגדרות של המונח על פי המשמעויות השונות של המונח מהווה יתרון מבחינת השימושיות. ההגדרות בשני המנועים לא חופפות בדרך כלל כך ששני המנועים יכולים מבחינה זאת להשלים זה את זה.

לאתר מנוע החיפוש
אודות המנוע
AltSearchEngines על המנוע

בסקירה שפורסמה באתר NRG, נבדק המושג "ארכיון"  בהקשריו האינטרנטיים, ומוצג  אתר Archive.org.  המתיימר להיות הארכיון הגדול ביותר של אתרי האינטרנט באשר הם. מדובר בארגון ללא מטרות רווח המתעד את דברי הימים של המידע הדיגיטלי. באתר ניתן למצוא תיעוד ענק של המידע המתפרסם באינטרנט. בין השאר תוכלו למצוא תיעוד של אתרי אינטרנט, קבצי וידיאו, תמונות, קבצי קול, תוכנות ועוד. בארכיון האינטרנט תוכלו למצוא מידע רב על המידע הדיגיטאלי וגלגוליו עם השנים. תוכלו למשל לראות כיצד אתר מסוים ניראה לפני מספר שנים, או לראות קובץ וידאו שהתפרסם בתאריך ספציפי. האתר נתמך על ידי חברות גדולות כמו Alexa, ספריית הקונגרס האמריקאי, HP, NSF ועוד.

לסקירה ב – NRG 

פוסט בנושא  ארכיון האינטרנט שהתפרסם בפורלוג "צמתי מידע" (23/7/2005)

פרופ' יורם עשת ממרכז המחקר ע"ש צ'ייס לשילוב טכנולוגיות למידה בהוראה נתן הרצאה מרתקת באוניברסיטה הפתוחה בנושא "שינויים ארוכי-טווח במיומנויות החשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי". הוא טוען שבעידן הדיגיטלי אנו מפעילים חמישה סוגי חשיבה:
1. חשיבה פוטו-ויזואלית, שזו אומנות הקריאה מתמונות 

2. חשיבת שיעתוק, שזו האומנות של מיחזור חומרים קיימים 

3. חשיבה מסתעפת שהיא חשיבת היפרטקסט  בניגוד לחשיבה ליניארית

  VS.

4. חשיבת מידע: זאת אומנות הטלת ספק בעובדות למרות הפורמט של המידע

5. חשיבה סוציו-אמוציונלית מתייחס להפעלת ביקורת במרחבים חברתיים וירטואליים

קשה להתייחס לכל סוגי החשיבות כפי שהובאו בהרצאה, אבל כאשר מדברים על ספריות וקהל משתמשיהן הסוג של חשיבת המידע הוא הרלוונטי ביותר ומחייב התייחסות.

במחקר של פרופ' עשת, בדקו אוכלוסיות של  מבוגרים (גילאים 30-40), סטודנטים במכללה ותלמידי תיכון. הם היו צריכים לבצע השוואה ביקורתית של מקורות מידע דיגיטליים. המטלה היתה ניתוח אירוע זהה במספר מקורות מידע: הארץ, בצלם, ערוץ 7 , סוכנות הידיעות האיראנית, ניו-יורק טיימס, ואתר הידיעות של החיזבאללה.

אלה היו התוצאות:  אוכלוסיית המבוגרים עושה שימוש רב במחשבת מידע לעומת מתבגרים וצעירים שחלה אצלם ירידה בשימוש באותו סוג של מחשבה במשך השנים.

לפני עידן האינטרנט היינו רגילים לפורמט מדויק של מאמר אקדמי. היום אין פורמטים קבועים ולכן צריך לבדוק כל פריט מידע לגופו של עניין, וזה דורש מיומנות. זהו אחד מתחומי ההתמחות של ספרניות, ומכאן החשיבות של ההדרכות המועברות על ידן.

בספריית מדעי החברה והניהול מועברות מעל 240 הדרכות בשנה כדרישת חובה מהחוגים.
מטרת ההדרכות היא בדיוק להכשיר סטודנטים בהפעלת  חשיבת המידע.
פעמים רבות שואלים הסטודנטים למה הספרייה מנויה על מעל 100 מאגרי מידע בתשלום, אם היום ניתן למצוא הכל בגוגל בחינם?
במצב בו אנו עומדים בפני דור שלם ש"אינו יודע לשאול", הספרניות מהוות את הגוף המקצועי ביותר שיכול לספק את התשובות.

קישור למצגת ההרצאה של פרופ' עשת כולל תוצאות של המחקר

 בסקירה של אלן ווינר, אנליסט בחברת המחקר גרטנר, נבחנים המתחרים הפוטנציאליים  של גוגל בשנת 2013.  להערכתו  גוגל יודעת יותר מדי דברים על הגולש וזה עשוי להיות החיסרון שלה.

לכתבה המלאה שפורסמה היום  ב"גלובס"

דרך ארוכה עברנו  מאז תחילת שנות ה-80 בהן החלו הספריות לעבור מקטלוג כרטיסים לקטלוג ממוחשב ולאפשר לציבור גישה לקטלוג ציבורי מקוון (OPAC – Online Public Access Catalogue). שינוי חל גם בדימוין של הספריות, הדימוי של הספריות כשמרניות ומיושנות הולך ונעלם.
הספרייה כיום, ממוקדת משתמש, מציבה את המשתמש במרכז, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. זהו בעצם תמהיל של שירותי ספרייה מסורתית ושירותי רשת מתקדמים.
"דור הקטלוגים החדש"  עשיר בשירותים: דפי שער ותוכן עניינים של ספרים, יכולות אינטראקטיביות, שימור שאילתות,  צורות שונות של פלט, אפשרויות של RSS  ועוד.
כידוע הספריות באוניברסיטת תל-אביב עומדות לעבור בקרוב לגירסה 18 של קטלוג "אלף" שהוא שיפור של הגירסה הנוכחית, אך עדיין זה לא "הדור הבא". (חלק מהספריות האוניברסיטאיות בארץ כבר עברו לגירסה זו).
השינויים המרכזיים מבחינת משתמש הקצה הם:
 ILL גירסה חדשה המייעלת את תהליך העבודה בהשאלה בין-ספרייתית
הגדרת  SDI וקבלת תוצאות במייל או ב-RSS
Rank-הצגת תוצאות לפי הרלוונטיות שלהם
EShelf – מאפשר ניהול תיקיות ושמירת פריטים גם אחרי יציאה מהמערכת.

הקטלוגים שהם בבחינת "הדור הבא", נותנים גישה ליותר תכנים ומציעים פונקציות מורחבות המבוססות על התכונות של מנועי החיפוש הפופולאריים כמו גוגל ואמזון ("אמזוגל"): דירוג תוצאות, תיקון טעויות כתיב והיגיון, תצוגה מבוקרת של תוצאות עם deduplication , ביקורות של קוראים, הצעות לחיפושים נוספים, קישור לטקסט מלא וכו'.
קטלוג מהדור החדש, בנוי פחות כמו קטלוג- רשימת מצאי,  ויותר- כמו מאגר מידע.
מתי נזכה גם אנחנו בקטלוג כזה…? זה כנראה עוד יקח זמן ….
להלן מספר דוגמאות של קטלוגים מתקדמים, שרובם נמצאים בגירסת "בטא" ומוצגים באתרי הספריות ככאלה, לצד הקטלוגים הקלסיים.
לחיצה על כל Logo תציג את הקטלוג מתוך אחת הספריות בעולם.
          

לקריאה נוספת:

Thinking About Your Next OPAC
Front end focus
Fishing for Information: the Next-Generation OPAC
About Next Generation OPACs
A "Next generation" library catalog

ISIHighlyCited הוא שירות חופשי של Thomson Scientific שמספק מידע על החוקרים המצוטטים ביותר בתקופה 1981-1999 ב-21 תחומי מחקר בדיסציפלינות שונות: מדעי החיים, רפואה, פיסיקה, הנדסה ומדעי החברה. מאגר המידע של החוקרים ממשיך להתעדכן ואמור לכלול את 250 החוקרים המובילים בכל אחד מ-21 תחומי המחקר.
המידע על כל חוקר כולל :
• מידע ביוגרפי – השכלה, תחומי מחקר ואתרי בית אישיים
• רשימה מלאה של פרסומים
• ביבליוגרפיה עם קישורים לרשומות הביבליוגרפיות המלאות ב- ISI Web of Science

ניתן לחפש את החוקרים המובילים על פי השדות הבאים: שם, תחום מחקר, ארץ והמוסד אליו שייך החוקר.
כלי זה שהוא חלק מהפלטפורמה של ISI Web of Knowledge מאפשר בנוסף לאיתור קולגות ומומחים מובילים בתחום גם מעקב אחר מגמות מחקר והתפתחות רעיונית מדעית.

קישור לאתר
קישור למאמר המתאר את האופן בו מאותרים החוקרים המצוטטים ביותר 

אנציקלופדיה בריטניקה, אחת האנציקלופדיות המכובדות והוותיקות בעולם, נוקטת בצעדים ראשונים לקראת שיתוף המשתמשים ביצירת התוכן, בדומה לויקיפדיה.

בריטניקה היא האנציקלופדיה הותיקה ביותר המודפסת כיום: המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה פורסמה בשנת 1768. לפני מספר שנים האנציקלופדיה פתחה אתר אינטרנט בתשלום, בו כלולים כ-120,000 ערכים המתעדכנים באופן קבוע. החל מראשית שנת 2007, הערכים של הבריטניקה און-ליין זמינים במלואם בתנאי שהם מקושרים מאתר אחר.
על אף שמספר המשתמשים באתר בריטניקה זעום ביחס לאנציקלופדיה החופשית, ויקיפדיה, מנהליה הביעו התנגדות נחרצת לשיטת ויקיפדיה, שבה כל משתמש חופשי לשנות כל ערך כראות עיניו. לא רק חוסר הדיוק והטעויות האפשריות בויקיפדיה מפריעים לעורכי בריטניקה, אלא גם ה"נייטרליות" המחייבת את ויקיפדיה לתת במה שווה לכל דעה. לטענתם, נדרש עורך מומחה כדי לברור את המוץ מהתבן ולפרסם הכרעות ברורות בנושאים מורכבים, במקום ערב-רב של דעות שונות ומנוגדות.

אך כנראה ש-2 מיליון הערכים של ויקיפדיה שנגישים בחינם ומככבים בגוגל, בזמן ש-120 אלף הערכים של בריטניקה נעולים בסיסמה, ונגישים תמורת 70 דולר בשנה שפחות ופחות אנשים מוכנים לשלם, גרמו לבריטניקה לשנות גישה…..

כעת בריטניקה מנסה גם היא לגייס את חכמת ההמונים, אם כי היא עושה זאת באופן זהיר והדרגתי. בפוסט בבלוג של בריטניקה פורסם כי באתר החדש של האנציקלופדיה, שנמצא כרגע בבטא, משתמשים יוזמנו לתרום מהידע שלהם לעדכון ערכים ולכתיבת ערכים חדשים.

מעניין יהיה לראות האם בריטניקה תצליח לחקות את סיפור ההצלחה השנוי עדיין במחלוקת של ה"ויקיפדיה" ;  מסקרן יהיה לראות מי ישרוד? המודל הסגור של בריטניקה או המודל הפתוח… ואולי דווקא מודל שישלב בין שניהם… 

לכתבה המלאה מתוך נענע 10 מחשבים »

קישורים נוספים:
גרסת OCR של מהדורת 1911, פתוחה לכל
האנציקלופדיה ברשת מדויקת כמעט כמו בריטניקה

אין ספק שבעולם הטכנולוגי בו אנו חיים ובקצב המטורף של החיים רבים נטשו או צמצמו את הקריאה של ספרות יפה מחוסר זמן. רבים היו רוצים להתעדכן ב"מה חדש" בספרות העברית, מקורית או מתורגמת, ולדפדף בספרים החדשים לפני רכישתם, אך שוב אין מספיק זמן גם לכך.
עבורם "מועדון קריאה" הוא הפתרון. "מועדון הקריאה" היא יוזמה של זוהר עמיהוד מאז שנת 2002. ניתן להירשם חינם לאחד מערוצי הקריאה המוצעים במועדון – "רומן מקור" או "רומן תרגום" ולקבל בדואר אלקטרוני קטעי קריאה קצרים מהספרים רבי המכר. על פי מה שכותב זוהר עמיהוד באתר:
"בכל יום יישלח אליכם בדואר האלקטרוני קטע קריאה קצר: ביום א' תקבלו קטע קריאה מתחילת הספר, ביום ב' תקבלו את הקטע הבא אחריו, ביום ג' תקבלו קטע נוסף וכך עד וכולל יום ה'. שישי ושבת נחים וביום א', מתחילים לקרוא ספר חדש.
להערכתי, תוכלו לקרוא כל קטע בלא יותר מ- 5 דקות. מכל ספר נקרא ביחד כ- 30 עמודים. "
ובכל זאת כיצד שירות כזה מתאפשר חינם? – היכן המלכוד ? ומהו המודל העסקי ? הכול מוצהר בצורה גלויה וישרה באתר:
"בכל דבר דואר תמצאו קישור לרכישת ספר בחנויות ספרים באינטרנט. אתם רוכשים ספר וחנות הספרים הוירטואלית ממנה רכשתם (סטימצקי, בוקמי…) משלמת עמלה לאתר מועדון קריאה. כך ניתן להמשיך לתת לכם שירות חינם!"
בנוסף לשירות האלקטרוני של קטעי קריאה, באתר "מועדון קריאה" יש לוח אירועים ספרותיים מקיף, כולל האירועים הספרותיים של אוניברסיטת תל אביב. בלוח אירועי תרבות ספרות ניתן לקבל מידע עדכני על אירועים שונים כמו: סיורים בעקבות ספרים, סיורים בעקבות סופרים, אירועי השקה, הרצאות של סופרים, הרצאות על ספרים, דיונים בעקבות ספר, מפגשי סופרים וכדומה
באתר "מועדון קריאה" ניתן גם לקבל מידע קצר על סופרים ישראליים ולא ישראליים שספריהם תורגמו לעברית. המידע לקוח מהספרים שלהם או מאתרי הבית שלהם.
אין ספק שהאתר מעניין והשירות נשמע מבטיח…

אל האתר "מועדון קריאה"

פרויקט ראשון מסוגו של העלאת הספרות היהודית והעברית לרשת האינטרנט, יושק בקרוב באוניברסיטת בר אילן . במסגרת הפרויקט, ששמו "ארון הספרים הדיגיטלי", יועלו לרשת אלפי ספרים רבניים וספרות יפה. ספרים אלה יהיו פתוחים לקריאה ולחיפוש באמצעות מנוע חיפוש.

בישראל נעשו עד כה פרויקטים כאלה בקנה מידה מצומצם, ביוזמות של מתנדבים או תורמים פרטיים: פרויקט בן יהודה, שבמסגרתו הוקלדו יצירות מרכזיות בספרות העברית, ופרויקט הדיגיטציה של בית הספרים הלאומי, שבו נסרקו עד כה כ-900 כתבי יד עבריים עתיקים.

לידיעה המלאה שהתפרסמה ב"קפטן אינטרנט"

ספרניות האינטרנט מהספרייה למדעי החברה ולניהול, הספרייה המרכזית והספרייה למדעי החיים ולרפואה השתתפו ב- 2.6.2008 ביום פתוח שערכו חברת מיקרוסופט, איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת נגישות ישראל בנושא הנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות ובני הגיל השלישי.
ישנם כמה סוגים של מוגבלויות שמשפיעים על הגלישה באינטרנט: ליקויי ראיה, שמיעה, מוטוריקה, וליקויי למידה.
הנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות משמעותה התאמת אתרי האינטרנט לשימושה של אוכלוסיה זו, שצריכה לרוב להשתמש בטכנולוגיה מסייעת ובציוד עזר כמו קוראי מסך כדי לגלוש באינטרנט. יש לדאוג לתאימות האתרים לטכנולוגיה מסייעת באופן שיתאפשר למשתמש לעבוד עם קורא מסך ומקלדת. ההנגשה כרוכה באספקת חלופות טקסט לתצוגה הגרפית, בעיצוב צבעוניות מתאימה ומתן אפשרות למשתמש לשלוט בתצוגה של צבעים, פונטים, זמן תגובה ועוד.
קיימות כמה רמות של הנגשה. סטנדרטים לנגישות במישור הבינלאומי פותחו על ידי ארגון ה- W3C ואלה תורגמו על ידי איגוד האינטרנט הישראלי לשפה העברית. בשנת 2002 נוסדה קבוצת משימה שמטרתה קידום הנגשת האינטרנט בישראל לאנשים עם מוגבלות. לקבוצה זו אתר אינטרנט ייעודי http://www.nagish.org.il ובו מידע שימושי, מאמרים וסטנדרטים להנגשת אתרי אינטרנט.

בישראל כ- 25% מהאוכלוסייה סובלים ממוגבלות קשה ו-37% ממוגבלות מתונה. המטרה בהנגשת אתרי האינטרנט היא לאפשר לכולם לגלוש באינטרנט.
השגת מטרה אתית זו כרוכה גם ביתרונות כלכליים שכן הנגשת אתרי אינטרנט מעלה את השימושיות באתר, משפרת משמעותית את קידום האתר במנועי חיפוש, מעלה את כמות הגולשים באתר ומוזילה את עלויות התפעול של הארגון מאחר שגלישה באתר זולה יותר ממענה פרונטלי או טלפוני.
להנגשת אתרים גם היבט משפטי. בחודש מרץ 2005 התקבל בכנסת תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998, על פיו הנגישות היא תנאי הכרחי לשוויון וחובת הנגשת השירות והמידע חלה על כל מספקי השירותים לכלל הציבור – מגזר פרטי וציבורי כאחד. מאחר שקיים פער בין המצב כיום, למצב הנדרש על פי החוק, נקבעה החלה הדרגתית של החוק.

היום הפתוח בו השתתפנו היה בהנחיתה של הגב' גילה גרטל מרכזת נושא הנגישות באיגוד האינטרנט הישראלי, וההרצאות בו דנו במגוון נושאים: היתרונות בהנגשת אתרי אינטרנט, בדיקת נגישות, כיצד מנגישים אתרי אינטרנט – כללים וטכניקות, הנגשת אתרים ב- Moss 2007 , וגידי אהרונוביץ, גולש עיוור – איש תמיכת לקוחות בזק בינלאומי, הדגים כיצד הוא גולש באינטרנט בעזרת קורא מסך…
היה מעניין … ונוכחנו לדעת שעוד רבה העבודה שעומדת בפנינו..
מן הראוי לציין שמסכי ה-Web Opac בגרסת אלף 18 כבר תומכים בהנגשה.

קישור למצגות של הכנס

לציון 60 שנות מדינת ישראל מוצגת בספרייה למדעי החברה ולניהול התערוכה:
"60 שנות מחקר במדעי החברה והניהול"
בתערוכה מבחר פרסומים של חוקרים ישראלים בתחומים של מדעי החברה והניהול, המבטאים את התפתחות המחקר בתחומים אלה בשישים שנות המדינה.
מחווה מיוחדת ניתנת בתערוכה למכון למחקר חברתי שמושי ולמקימו ד"ר לואיס גוטמן. פרסומי המכון נמסרו לתערוכה באדיבות בתו, ד"ר נורית גוטמן, מרצה בחוג לתקשורת.

  בידיעה שהתפרסמה במדור המחשבים ב – Ynet ,סוקר ארז רונן שירות מקוון שיתופי חדש, המאפשר יצירה ושיתוף מסמכי PDF ברשת. בנוסף לשירות הווירטואלי, השיקה החברה את גירסה 9 לתכנת Acrobat המלאה.

לידיעה המלאה