TinEye הוא מנוע לחיפוש תמונות באופן שונה. מספקים למנוע תמונה מסוימת והמנוע אמור לאתר את כל האתרים ב-Web בהם נמצאת התמונה, גם אם עברה שינוי או ליטוש כלשהו באמצעות תוכנה גרפית כמו חיתוך, שינוי צבע, קול ועוד. מנוע חיפוש זה משתמש בטכנולוגית זיהוי מיוחדת ומאחוריו עומד אלגוריתם מתוחכם של זיהוי תבניות (pattern recognition) ללא שימוש בסימני מים (watermarks ) או במטא-נתונים (metadata). המנוע מנתח את התמונה שסופקה לו יוצר מעין "טביעת אצבעות" דיגיטלית לתמונה ומשווה אותה ל"טביעות האצבעות" של התמונות שבאינדקס שלו. כיום האינדקס שלו כולל כ-487 מיליון תמונות מה-Web. ככל שהאינדקס שלו יגדל הביצועים שלו ישתפרו.
האלגוריתם פותח על ידי חברה בטורונטו בשם Idée שהציעה את השירות לסוכנויות חדשות כדי לגלות אם נעשה שימוש בתצלומים שלהם בעיתון או במגזין כלשהו.
מנוע חיפוש מסוג זה יש בו כדי להרתיע מביצוע עבירות כמו הצגת תמונות לא אמיתיות ברשתות חברתיות והפרת זכויות קניין רוחני וזכויות יוצרים. יש להניח שהוא יעודד אימוץ תמונות מורשות על ידי ה-creative commons . המנוע נמצא עדיין בשלב ביתא ויש להירשם כדי לקבל הזמנה להשתמש בו. נרשמתי וקבלתי הודעה שאני נמצאת ברשימת המתנה, כך שלא יכולתי להעריך אותו אבל מהודעות שקראתי ב-Web של משתמשים שניסו אותו הוא עובד היטב….

כתבה ב-TechCrunch בנושא

ראיון בנושא

הכתבה "ישראל, עם הספר? לא באינטרנט" שהתפרסמה ב"קפטן אינטרנט" סורקת את מצב הדיגיטציה בארץ ובעולם. הפרויקט המוביל בעולם לדיגיטציה של ספרים ללא ספק הוא  Google books . גוגל סורקת מיליוני ספרים ב-19 ספריות – בארצות הברית, אירופה, יפאן והודו. היא גם משתפת פעולה עם הוצאות ספרים שמאפשרות צפייה מוגבלת בספרים שברשותם. עד כה נסרקו במסגרת הפרויקט יותר ממיליון ספרים ביותר מ-100 שפות.
במסגרת פרויקט דומה לסריקת ספרים של מיקרוסופט נסרקו כ-750 אלף ספרים ומאמרים, אלא שמיקרוסופט הודיעה שהפסיקה לסרוק ספרים חדשים, ככל הנראה מתוך הבנה שגוגל שולטת באופן בלעדי גם בתחום זה.
מדינות אירופה החלו אף הם לסרוק את הספרים בספריותיהן ועל פי דברי פרופ' אלחנן אדלר, ראש האגף לטכנולוגיות מידע בבית הספרים הלאומי בירושלים "מה שדירבן את האירופאים זה גוגל".
גם עיתונים שונים בעולם מעלים לרשת את הארכיונים שלהם והם זמינים לחיפוש ב-Google News. ה"ניו יורק טיימס", למשל, השיק בסוף השבוע את הפרויקט "TimesMachine", שבו הועלו לרשת גיליונות של העיתון מן השנים 1851-1922.

לעומת שפע הפרסומים המקוונים בשפה האנגלית מצאי הספרים המקוונים בעברית הוא דל יחסי. פרויקט בן יהודה, שהחל ב-1999, הוא חלוץ הדיגיטציה של הספרות העברית. זהו פרויקט מרשים אך הוא מתקיים בהתנדבות ולכן גם באטיות.
בית הספרים הלאומי סרק עד כה 897 ספרים , כמעט כולם כתבי יד נדירים ועתיקים מאוד של ספרי קודש וספרות תורנית, וכן כמה אטלסים, ספרי מסעות וספרי מוסיקה.
על פי דברי פרופ' אלחנן אדלר המדינה לא מספיק פעילה בנושא , הפרויקט ממומן מתרומות פרטיות ולכן הכל מתנהל על אש קטנה . מגעים שנעשו עם גוגול למען שיתוף פעולה עם בית הספרים הלאומי למען הטמעת הספרים שבו ב-Google Books עד כה לא נשאו פרי .
והפרויקט האחרון פרויקט  פאר "פתיחת אוצרות רוח" של האוניברסיטה הפתוחה, שמעלה את ספרי הלימוד שלה לרשת, רק מדגיש עד כמה דל מצאי הספרים המקוונים בעברית.
למרות זאת, ד"ר אורה נבנצאל, ראש המגמה ללימודי מידע במכללה האקדמית בית ברל, מגלה אופטימיות….

לכתבה המלאה של עפרי אילני שהתפרסמה ב"קפטן אינטרנט" 27.5.08
קרדיט לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת לבי לכתבה

יש הרבה דיבורים איזה תחום באינטרנט יהיה דומיננטי בתקופת הווב 3.0. אין כמעט וויכוח שרשתות חברתיות כמו פייסבוק ומייספייס ואתרים לשיתוף קבצים (וידאו ותמונות) שלטו בתקופת הווב 2.0. לגבי ווב 3.0 יש כאלה שטוענים שהעולם הוירטואלי יהיה חזק וכן החיפוש הסמנטי, אגרגציה, פלטפורמות, API וכו’.

לידיעה המלאה שהתפרסמה  בבלוג  "עוגיות – טעימות מעולם האינטרנט"

כתבה ב- EducationGuardian.co.uk בשם Academia's big guns fight Google effect מתמקדת בסקירת כלים אקדמיים לחיפוש מידע שממומנים ברובם על ידי JISC
(Joint Information Systems Committee).
בכתבה נסקרים כמה כלים שיכולים להיות שימושיים כמו Intute שירות חופשי של רשת האוניברסיטאות באנגליה שמספק גישה למקורות מידע איכותיים מבוקרים בטקסט מלא. המקורות מתחומי מחקר שונים: אומנויות, מדעי החיים ורפואה, טכנולוגיה ומדעי החברה.
כמו כן מאוזכרים בכתבה אתרי מו"לים אקדמיים שחלקם תומכים בגישת ה-OpenAccess כמו Blackwell Synergy.
כלים אקדמיים לחיפוש מידע יכולים לתרום למלחמה בנטייה לבינוניות שכונתה על ידי Tara Brabazon במאמרה The Google Effect: Googling, Blogging, Wikis and the Flattening of Expertise – "אפקט גוגל". אלא שלעתים כלים אלה אינם ידידותיים למשתמש ובכך חסרונם. הקטלוגים של הספריות האוניברסיטאיות, במיוחד, סופגים בקורת על היותם קשים לניווט, ונראה שלכל אלה ששוקדים על הנגשת חומר איכותי לסטודנטים יש מה ללמוד מאתרים כמו אמזון -אתר שמאפשר עיון בספרים, מספק חוות דעת של קוראים על הספרים והצעות לספרים דומים בנושא.

קרדיט לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת לבי לכתבה

לכתבה המלאה

"שהכול יהיה מסודר" הוא רומן מסע מאת עליזה הרט לשורשי משפחה יהודית-גרמנית, דרך מכתבים אותנטיים אותם כתב סבה של הסופרת, מגרמניה הנאצית לילדיו שהצליחו להימלט לארץ ישראל. הספר מוקדש לסב, בן למשפחה קתולית שהתגייר, שהיה מורה ומנהל בית ספר יהודי בקלן. אדם אציל וכריזמטי שלא בגד בערכיו, לא רצה להפקיר את תלמידיו ומצא את מותו בגטו לודז'.
בספר מובאים מכתבי הסב, כשלכל מכתב צמוד פרק המתקשר אליו, ומתאר אפיזודות מחיי המשפחה, מהעבר הרחוק, דרך העבר הקרוב ועד סיפור מסעה של עליזה הרט לגרמניה כדי לחוש ממקור ראשון כיצד חיו הסב ומשפחתו.
המכתבים הם נהדרים, כתובים בדאגה אבהית רבה, בעדינות ובאיפוק , אך דרך השורות מחלחלת הזוועה שמסביב. הסב עסוק יותר בדאגה לילדיו מאשר בגורלו הוא, וככל שמתקדמות השנים, והמצב בגרמניה מחמיר – כך הופכים המכתבים נואשים יותר וממוקדים יותר בהשגת אשרת הגירה, בהכנות לנסיעה לפלשתינה, בקניית מוצרים שונים שיהיו נחוצים בארץ החדשה, והכול באיפוק מכמיר לב.
המעגל נסגר כשעליזה הרט מגלה שהסב קבור בבית הקברות העתיק של לודז', ומקימה שם מצבה לזכרו ולזכר סבתה ואחות-סבתה, ש'נעלמו'.
זהו ספרה השני של עליזה הרט. ספרה הראשון "והשמש חיממה לנו את הגב" הוא רומן משפחתי המספר על ילדותה אצל דודתה, בתו של הסב, כותב המכתבים.
עליזה הרט עובדת באוניברסיטת תל-אביב.

הספר נמצא בספרייה המרכזית למיקום לחץ כאן

להמשך הראיון שערכתי עם הסופרת עליזה הרט   »

ResearcherID הוא אתר שירות של Thomson Scientific שמהווה למעשה קהיליית מחקר רב-תחומית. חוקרים יכולים להירשם באתר, ולכל אחד מהחברים יש מזהה אלפאנומירי ייחודי שכולל בתוכו גם את שנת הרישום, ופרופיל שכולל פרטים כמו: תחומי עיסוק, מוסד ועוד שמתעדכן על ידי החוקר. החוקר יכול ליצור את רשימת הפרסומים שלו תוך שימוש בWeb of Sciences- או להעלות קובץ משלו. כמו כן הוא רשאי לבחור לשמור את הפרופיל שלו כפרטי או כציבורי. השירות מאפשר לחוקר לקבל נתונים סטטיסטיים על רשימת הפרסומים שהעלה לאתר מה-Web of Sciences. הנתונים כוללים התפלגות הציטוטים על פי שנים, מספר ממוצע של ציטוטים לכל אחד מהפריטים ברשימה ו- h-index

לאחרונה נוספו לשירות זה מספר מאפיינים חדשים שמספקים לחוקרים כמה כלים סטטיסטיים ויזואליים שמתבססים על רשימת הפרסומים שלהם שנוספו מה-Web of Science
· Citing Articles Network – רשת מאמרים מצוטטים בעזרתה החוקר יכול לראות מי המחברים שהרבו לצטט את מאמריו (20 מחברים) . רשת המאמרים המצוטטים מוצגת גם על פי קטגוריות, ארצות,מוסדות ושנים.
· Collaboration Network – רשת שיתוף פעולה שמציגה את עמיתיו בתחום של החוקר,  מרחבי העולם כולו (20 מחברים שעומדים בראש רשימת השותפים למחקרים שלו). רשת שיתוף הפעולה מוצגת גם על פי קטגוריות, ארצות,מוסדות.
הכלי חשוב לחוקרים כי מעבר לנתונים הסטטיסטיים ואיתור עמיתים לתחום הוא משמש לחוקרים הרשומים גם במה להכרה ואמצעי לקידום .

כל משתמש, גם מי שאינו רשום לאתר יכול לראות את אותו מידע סטטיסטי שתואר לעיל, בתנאי שזה הוגדר על ידי החוקרים המנויים על השירות, כציבורי . מידע שהוגדר כפרטי לא יוצג.
באופן זה כלי זה הוא מקור טוב לחפש חוקרים בתחומי מחקר שונים, לראות את הפרופיל שלהם כפי שהוגדר על ידם, ולגלות עמיתים פוטנציאליים. שדות החיפוש האפשריים הם מלות מפתח, מוסד, שם או מספר מזהה. ניתן גם לבחור באחד מנושאי המחקר המוצגים בסרגל צדדי כדי לקבל רשימות חוקרים בתחום.
פיתוח זה הוא ברוח המגמה לכרית מידע שימושי ממאגרי מידע. דוגמה נוספת במסגרת מגמה זו הוא היישום Authoratory.com שכורה מידע מה-Pubmed ובכך מאפשר אף הוא לאתר מחברים מרכזיים ובולטים, והפעם בתחום ביו-רפואי מסוים.
קישור לדף שאלות נפוצות של האתר

דוגמאות  לנתונים סטטיסטיים שניתן לראות באתר:
נתונים סטטיסטיים על רשימת הפרסומים
נתונים סטטיסטיים מרשת שיתוף הפעולה
נתונים סטטיסטיים מרשת המאמרים המצוטטים

מידע כללי על המאפיינים החדשים
  

 
בצעד שנועד אולי להוכיח את קיומה של אסטרטגיה ברורה בתחום החיפוש, מיקרוסופט נוטשת את מיזם הסריקה וחיפוש בספרי דפוס. מיקרוסופט תסגור בשבוע הבא את שני האתרים הנפרדים לספרים ומאמרים אקדמיים, ומנוע החיפוש של החברה, יפנה לאתרי תוכן ספרים אחרים.

לידיעה שהתפרסמה ב – Ynet 

לידיעה שהתפרסמה בבלוג Live Search

לאט לאט, כמו פטריות אחרי הגשם, מתחילות להופיע תביעות הנוגעות לנושא זכויות יוצרים. עפ"י ידיעה שהתפרסמה בעיתון ה- NY Times, מספר מו"לים הגישו תביעה נגד אוניברסיטת ג'ורג'יה בגין הפרת זכויות יוצרים. התביעה עוסקת בלקט חומרי לימוד שנאספו ע"י מרצים ממקורות מודפסים שונים, עבור קורס מקוון והופץ לקהל הסטודנטים. מאחר והמו"לים אינם מחפשים אחר נזקים כספיים, קרוב לוודאי שאין אנו צריכים לדאוג לעמיתנו באקדמיה. מאידך, תביעה זו יכולה לעורר דיון מאד חשוב במושג מפתח, כגון "שימוש הוגן", שאין לו – להפתעתנו! – שום פרשנות חוקית.

לכתבה המלאה שהתפרסמה ב- NY Time

 קישורים לתגובות מעולם האקדמיה בהקשר לתביעה זו:

Insider High Ed

Library Journal

Campus Technology

ידיעה שהופיעה בבלוג של ספריית אוניברסיטת חיפה  "מידע במידה" מתייחסת לכתיבה בבלוגים של ספריות אקדמיות. 
האם ניתן להשתמש ברשימת הפוסטים של ספרנים בבלוג לצורך קידום מקצועי ; מדוע ספרנים נדרשים לפרסם מאמרים רק בכתבי-עת מקצועיים בתחום?   האם לא הגיע הזמן לעבור מפירסום בכ"ע –  לכלי חדשני יותר כמו בלוגים על מנת להתעדכן ולחלוק מידע?

על היוזמה הברוכה של בלוגרים מספריות אקדמיות בארה"ב לשנות תפיסה זו, אפשר לקרוא בבלוג:LibrarianinBlack  בהתייחסו לידיעה שהתפרסמה בבלוג  Marcus' World  בשם:
 Why Professional Librarian Journals Should Evolve into Blogs 

אתי יערי מהמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר אילן בדקה בעבודת הדוקטורט שלה את האפשרות להעריך באופן אוטומטי את האמינות של ערכים בוויקיפדיה, כדי לספק מדד יעיל לגולשים על איכות הערך.
לדברי יערי, מחקרים מראים שרוב משתמשי האינטרנט אינם טורחים לאמת את המידע שהם שואבים מהרשת באמצעות מקורות אחרים. "המטרה היא לבנות כלי שתוכל להשתמש בו בכל פעם שתיכנס לוויקיפדיה. תופיע לך תיבה, שבה רמז לגבי האיכות של הערך, למשל בצורה של ציון מאחת עד עשר". באחרונה קיבל צוות המחקר מענק מאיגוד האינטרנט הישראלי, כדי לפתח אמצעי כזה.

עבודת הדוקטורט של אתי יערי,  תוצג בשבוע הבא בכנס של מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב.

הידיעה  המלאה שהתפרסמה ב "קפטן אינטרנט"

הכנס הארצי השני של  דוקטורנטים חוקרי אינטרנט 

כתבה מ- TheMarker מ-15.5.2008.

Powerset השיקה השבוע גרסה ניסיונית של מנוע חיפוש חדשני שמשתמש בטכניקות חיפוש מתקדמות, שמאפשרות הבנה סמנטית של דפי ה-Web. מנועי החיפוש המסורתיים, כולל גוגל משתמשים בשיטת החיפוש הקונבנציונלית שמתייחסת אל דפי ה-Web כאסופת מלים. בניגוד למנועי החיפוש המסורתיים מנוע חיפוש זה הוא מנוע חיפוש סמנטי אשר מייצר ייצוג סמנטי של הדף על ידי ניתוח כל משפט המופיע בו, והבנת המשמעות שלו. באופן זה המנוע יכול לתת בתוצאות החיפוש אוסף של עובדות הקשורות לשאילתה, לתמצת את המידע, ולספק תשובות ישירות לשאלות עובדתיות.
האם בזכות שיטת החיפוש יוכל מנוע החיפוש של Powerset להתחרות בגוגל? היתרון העצום של גוגל בנוסף לאלגוריתם המתוחכם שלו הוא האינדקס העצום שלו . על פי דברי מריסה מאייר, סגנית נשיא בגוגל האחראית על מוצרי החיפוש וחוויית משתמש, "עם כמויות מידע כל כך גדולות, בסופו של דבר מתקבלות תוצאות שנראות אינטליגנטיות, למרות שהן נאספו באמצעות כוח-גס ותו לא".
האינדקס של Powerset לעומת זו מוגבל ביותר, וכולל רק כמיליון דפים מוויקיפדיה וממסד הנתונים האינטרנטי Metaweb Technologies' Freebase. עם זאת, מנהל המוצר של Powerset סקוט פרווסט מבטיח שהאינדקס יתחיל לגדול בתוך חודש מרגע ההשקה, ובסופו של דבר יוכל להתחרות מבחינת גודלו מול גוגל, יאהו ואחרים.
בעתיד Powerset תצטרך להוכיח שמנוע החיפוש שלה יכול להתמודד עם אינדקס של מיליארדים רבים של דפי אינטרנט, ולשרת מיליוני משתמשים במקביל. "אין ספק שיש כאן פוטנציאל, אבל ליישם את מה ש-Powerset עשתה על הרשת כולה הוא אתגר עצום שיצריך זמן רב ומשאבים עצומים",אומר האנליסט גרג סטרלינג מחברת Sterling .Market Intelligence
אשר לגוגל אין ספק שהיא שוקדת על פיתוח טכנולוגיות סמנטיות ומנוע החיפוש שלה יהיה בעתיד חלק מה- Web הסמנטי . מי יקדים את מי? ימים יגידו…

ובינתיים, כדאי להשתמש במנוע חדש וחדשני זה לחיפוש מאמרים מה-wikipedia

לכתבה המלאה ב-TheMarker
קרדיט לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת לבי לכתבה

כמדי שנה ביום הסטודנט, יצאו ספרניות הספרייה המרכזית לסיור לימודי, והפעם לקיסריה לביקור ב- עתיקות קיסריה.

דילגנו מתקופה לתקופה, שוטטנו  בין שרידי התיאטרון העתיק, בתי המרחץ, שרידי המקדש שבנה הורדוס לכבוד רומא והקיסר אוגוסטוס והתפעלנו מהתרבות המפוארת שהייתה כאן לפני יותר מ-2000 שנה.
התארחנו במרכז המבקרים, כאן צפינו  בסרט אנימציה קצר שלוקח את המבקר למסע בזמן לאורך התקופות ההיסטוריות המרתקות של העיר. החל מתקופת הבנייה של הורדוס, דרך התקופה הביזנטית, הערבית, צלבנית ועד לימי ראשית הציונות בארץ ומפעל התיישבות של הברון רוטשילד, לאורך ציר הזמן ועד ימינו אנו. בהמשך  צפינו במיצג אינטראקטיבי  המציג את הדמויות המרכזיות שעיצבו את ההיסטוריה של קיסריה. המיצג כולל ארבע עמדות ודובר חמש שפות. ניתן לעבור על ציר הזמן ולבחור דמויות, להקיש על השאלות שמסקרנות אתכם ולקבל מידע על כל אחת ואחת מהדמויות.
עלינו למגדל הזמן המשקיף על נופיה הקסומים של קיסריה באמצעות מיצג אינטראקטיבי הממחיש את מבצעי הבנייה המרשימים של הורדוס ומוקרן על מסכים רחבים היוצרים  פנורמה של מבט על הנוף כולו.

מקיסריה העתיקה המשכנו ל-"פסיפס הציפורים", פסיפס ביזאנטי יפה וגדול שנחשף לפני כ-55 שנים ברחוב הראשי של קיסריה ונשמר מכוסה במשך עשרות שנים. הפסיפס הינו חלק מחצר גדולה השייכת לארמון מפואר במיוחד משלהי התקופה הביזאנטית (מאות 6-7 לספירה).שמו ניתן לו בזכות מגוון דמויות הציפורים שבמרכזו.

התחנה הבאה היתה "מוזיאון ראלי רקאנטי", זהו מוזיאון הפתוח לקהל הרחב, חובב האומנות, אשר הציב לעצמו מטרה להביא את האומנות לכלל הציבור.
המוזיאון על שני אגפיו שוכן במרכזו של גן גדול ומטופח על שטח של כ- 40 דונם. גן המוזיאון הוא שילוב של צבעים וצורות. המוזיאון מתמקד ברובו באומנות לטינו-אמריקאית. מוזיאון ראלי הוא מוזיאון פרטי שהוקם על ידי  הארי רקנאטי והוא אחד מארבעה "מוזיאוני ראלי" בעולם.  יצירות האומנות שבמוזיאון נבחרו  בזכות איכותן, ללא התייחסות למוניטין של האמן או לערכה הכספי של היצירה.

הסיור הלימודי לווה בהדרכה צמודה של מיכה המדריך מחברת "מרכז קדם לטיולים", שהפגין ידע רב ובקיאות בהיסטוריה, ארכיאולוגיה ובגיאוגרפיה של ארץ ישראל. הסיור היה מאורגן  למופת.
מקיסריה שמנו פעמינו לזכרון יעקב  לארוחת צהריים  במסעדת "קאזה ברונה"  השוכנת על הצלע המערבית של זכרון יעקב ומשקיפה לנוף מרהיב ועוצר נשימה של הרי הכרמל וחוף הים התיכון . האוכל היה מעולה…
וכמו שאומרים….חזרנו עייפים אך מרוצים מיום חוויתי ומיוחד , עם טעם של עוד…

לצפיה בתמונות מהסיור שצולמו ע"י פרידה הדר   »

   במאמר שהתפרסם ב- Forbes , בוחנת  זSramana Mitra  את השפעת חנות הספרים המקוונת הגדולה בעולם, Amazon.com , על ענף המו"לות. במאמר נסקרים הסיבות והמגמות הגורמות לשינוי במעמדו של Amazon.com , מאתר מכירת ספרים לגורם מביל ודומיננטי בענף.

לידיעה המלאה

הבלוג של זSramana Mitra

 במלאת 15 שנים לפתיחת ה- Web לציבור הרחב בכל העולם (30 באפריל 1993) מציג ה-bbc את תחזיותיהם של דמויות מובילות בתחום ה- Web על עתידו בשנים הבאות. בין המרואיינים גם ממציא ה-Web טים ברנרס לי.

נשמעו תחזיות כמו יישום ה-Web הסמנטי, הובעה תקווה שהמערכות החברתיות החדשות יולידו דרכים חדשות לעבודה משותפת אפקטיבית במישור הגלובלי. דובר על הצורך הדחוף בחקיקה הקשורה להתנהגות ב-Web- חקיקה אחידה ומקובלת על העולם כולו. נשמעו גם תחזיות על טכנולוגיות מתקדמות כמו עדשות שיאפשרו לבעליהם כאשר יביט באדם מסוים לדעת מה נכתב עליו בוויקיפדיה או מהו הדף שלו ב-facebook, או מכשירים מחוברים ביניהם במערכת חיישנים משולבת ב-Web. טכנולוגיות שנשמעות לנו כאלו נלקחו ממדע בדיוני, אבל בהתחשב בעובדה שטכנולוגיות שנשמעו לנו בדיוניות לפי 15 שנה מקובלות מאוד היום, אז אין לדעת..

לכתבה המלאה

קרדיט לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת לבי לכתבה

לא אחת המשתמש רוצה להעתיק גרפיקה מהרשת, להפיץ מחדש מאמר, אודיו או וידאו או לשלב קטעים מסוימים מתוך יצירה באינטרנט ביצירה חדשה שלו, ואין הוא יודע אם לא יהיה בכך עבירה על חוק זכויות יוצרים.
לא אחת יוצר רוצה להפיץ את יצירתו ולקבוע בעצמו אילו שימושים ביצירה יהיו מותרים לציבור ובאילו תנאים?

על כל אלה בא רשיון זכויות היוצרים הגמיש ה-Creative Commons (מתחמים ציבוריים של יצירה) לענות. על פי רשיון זה יכול יוצר לקבוע אילו שימושים הוא מתיר לציבור לעשות ביצירתו, ואילו המשתמש יכול לדעת אילו יצירות ניתנות להעתקה, שינוי והפצה מחודשת חינם בהתאם למגבלות שנקבעו ברשיון על ידי בעל היצירה.

היכן נחפש תכנים ויצירות אלה? במנשק המתקדם של Google למשל, בשדה "זכויות שימוש" ניתן להגביל את התכנים על פי זכויות היוצרים שהוענקו להם על ידי בעליהם – לשימוש או לשיתוף בחינם, לשימוש או לשיתוף בחינם גם באופן מסחרי, לשיתוף או לשינוי בחינם, לשיתוף או לשינוי בחינם גם באופן מסחרי.

מספר אתרים נוספים בהם ניתן לעשות שימוש דומה הם:

http://search.creativecommons.org/
http://www.flickr.com/search/advanced/
http://search.yahoo.com/cc

אין ספק שהיוזמה לרשיון גמיש מסוג זה שראשיתה בשנת 2002 חשובה, שכן היא מעודדת הפצה של תכנים חוקיים באינטרנט ומשמשת את האינטרסים של הציבור והיוצרים כאחד. חשובה לא פחות היא הוספת מאפיין למנועי החיפוש השונים  שיאפשר את איתורם של תכנים אלה .

לאתר Creative Commons הבינלאומי
לאתר Creative Commons הישראלי
הסבר מפורט על רשיונות ה-creative commons

הרצאה בנושא "שימוש ברשיונות Creative Commons באקדמיה"  התקיימה במסגרת יום עיון משותף של מלמ"ד ומיט"ל בנושא "חוק זכויות יוצרים החדש ומשמעותו ללמידה מרחוק ולספריות" שהתקיים ב 29.4.2008 בקמפוס המרכז לטכנולוגיה חינוכית ת"א. כתבתי את הפוסט בעקבות ההרצאה, אך לא השתתפתי בהרצאה והפוסט אינו סקירה של ההרצאה.

בעולם המידע בו Google לכאורה מציעה הכול, ובו המשאבים האלקטרוניים תופסים בתאוצה את מקומם של משאבי המידע המודפסים, מהו מקומן של הספריות המסורתיות ומה בדבר מעמדה המסורתי והמרכזי של הספרייה האקדמית בקמפוס? מהן ההשלכות של מאגרי המידע האוניברסיטאיים ושל ה-Open Access על משאבי הספרייה ? מה בדבר הקריאה לספרנים למלא תפקיד מרכזי בקידום "אוריינות המידע" ?

על מגוון שאלות אלו ואחרות הקשורות לעתיד הספריות מקווה JISC לענות באמצעות יוזמה חדשה "Libraries of the Future" . יוזמה זו תכלול מגוון פעילויות – אירועים, מקורות מודפסים, שירותי Web2 אינטראקטיביים, ראיונות ועוד, אבל במרכזה של היוזמה  עידוד רב-שיח ספרני בנושאים אלו . אמנם לא ידוע מה יהיה עתיד הספריות, אבל האמונה שבהשראתה קמה היוזמה היא שדבר אחד בטוח – הספריות ימשיכו למלא תפקיד חשוב בעתיד האקדמיה, החינוך וההשכלה.

 מעניין לעקוב…

לאתר "Libraries of the Future"