ARROW Discovery Service – שירות חיפוש במאגרי המחקר המוסדיים של האוניברסיטאות באוסטרליה

ליותר ממחצית האוניברסיטאות באוסטרליה מאגרי מחקר מוסדיים (Institutional Repositories) וקרוב לודאי שתוך שנתיים כל האוניברסיטאות באוסטרליה יקימו מאגרי מחקר מוסדיים. כל חוקר מפקיד במאגר עותק דיגיטלי של עבודתו ומידע מתאר. באופן זה מאגרי המחקר מאפשרים לחוקרים להפוך את מחקריהם לנחלת הציבור ושני הצדדים יוצאים נשכרים.
ARROW – Australian research repositories Online to the World – הוא פרויקט לאומי בחסותו של משרד החינוך באוסטרליה ששם לו למטרה לאפשר בצורה אופטימלית את השימוש במאגרים אלה. במסגרתו פותח מנוע חיפוש שמחפש סימולטנית בכל המאגרים. שירות חיפוש זה ARROW Discovery Service מסופק על ידי הספרייה הלאומית של אוסטרליה והוא מאפשר כיום חיפוש ב- 161,790 פריטים – כולל תיזות, מאמרים, פרקים מספרים, תמונות וקטעי מוסיקה. לרוב פריטי המידע המאוחזרים עותק דיגיטלי מלא.
באופן זה שירות זה מהווה מקור נוסף לאיתור חומר איכותי בטקסט מלא.

לשירות החיפוש
מידע על ARROW
קישור ל- OpenDOAR – מדריך כללי למאגרי מחקר מוסדיים

יד ושם פתח ערוץ בעברית ב YouTube

יד ושם פתח ערוץ בשפה העברית ב YouTube שיתווסף לערוצים שעלו בחודש שעבר באנגלית וערבית. הערוצים  זכו לפופולריות רבה – מעל חצי מיליון צפיות מאז העלאתם.
הערוץ בעברית כולל עשרות עדויות של ניצולי שואה המשולבות בתצלומים ארכיוניים, סיור וירטואלי במוזיאון החדש לתולדות השואה וכן סיפורים אנושיים מרגשים כמו איחוד משפחות שהופרדו בשואה.

ערוצי יד ושם הם דינמיים – יד ושם יוסיף ויעלה סרטונים וקטעי וידאו לעיתים קרובות.

יו"ר יד ושם אבנר שלו: "הפופולריות והעניין הרב להם זכו ערוצי יד ושם באנגלית וערבית ב- YouTube משקפים את העניין הרב בנושא השואה, לכן דווקא ברשת האינטרנט המוצפת במידע שגוי ובשקרים בנושא השואה ישנה חשיבות יתרה לנוכחותם של ערוצי יד ושם. אנחנו מאמינים שאותה הצלחה תהיה גם לערוץ יד ושם בשפה העברית".
הפרויקט נעשה בסיוע של גוגל.

לכבוד יום הזכרון לשואה ולגבורה, העלה 'יד ושם' את ארכיון התצלומים שלו לאתר האינטרנט של הארגון. האוסף, מאגר העדויות הצילומי הגדול בעולם על תקופת השואה, כולל כ-130,000 תצלומים.
לחיצה על תמונה מסוימת תפתח מפה של "גוגל", ובה מסומנים כל המקומות הקשורים לתצלום ומוזכרים במידע על התמונה.

http://youtube.com/yadvashemhebrew
הידיעות נלקחו מתוך הודעות לעתונות באתר יד ושם

אנציקלופדיה בריטניקה יורדת אל העם

אנציקלופדיה בריטניקה, אחת האנציקלופדיות המכובדות והוותיקות בעולם, נוקטת בצעדים ראשונים לקראת שיתוף המשתמשים ביצירת התוכן, בדומה לויקיפדיה.

בריטניקה היא האנציקלופדיה הותיקה ביותר המודפסת כיום: המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה פורסמה בשנת 1768. לפני מספר שנים האנציקלופדיה פתחה אתר אינטרנט בתשלום, בו כלולים כ-120,000 ערכים המתעדכנים באופן קבוע. החל מראשית שנת 2007, הערכים של הבריטניקה און-ליין זמינים במלואם בתנאי שהם מקושרים מאתר אחר.
על אף שמספר המשתמשים באתר בריטניקה זעום ביחס לאנציקלופדיה החופשית, ויקיפדיה, מנהליה הביעו התנגדות נחרצת לשיטת ויקיפדיה, שבה כל משתמש חופשי לשנות כל ערך כראות עיניו. לא רק חוסר הדיוק והטעויות האפשריות בויקיפדיה מפריעים לעורכי בריטניקה, אלא גם ה"נייטרליות" המחייבת את ויקיפדיה לתת במה שווה לכל דעה. לטענתם, נדרש עורך מומחה כדי לברור את המוץ מהתבן ולפרסם הכרעות ברורות בנושאים מורכבים, במקום ערב-רב של דעות שונות ומנוגדות.

אך כנראה ש-2 מיליון הערכים של ויקיפדיה שנגישים בחינם ומככבים בגוגל, בזמן ש-120 אלף הערכים של בריטניקה נעולים בסיסמה, ונגישים תמורת 70 דולר בשנה שפחות ופחות אנשים מוכנים לשלם, גרמו לבריטניקה לשנות גישה…..

כעת בריטניקה מנסה גם היא לגייס את חכמת ההמונים, אם כי היא עושה זאת באופן זהיר והדרגתי. בפוסט בבלוג של בריטניקה פורסם כי באתר החדש של האנציקלופדיה, שנמצא כרגע בבטא, משתמשים יוזמנו לתרום מהידע שלהם לעדכון ערכים ולכתיבת ערכים חדשים.

מעניין יהיה לראות האם בריטניקה תצליח לחקות את סיפור ההצלחה השנוי עדיין במחלוקת של ה"ויקיפדיה" ;  מסקרן יהיה לראות מי ישרוד? המודל הסגור של בריטניקה או המודל הפתוח… ואולי דווקא מודל שישלב בין שניהם… 

לכתבה המלאה מתוך נענע 10 מחשבים »

קישורים נוספים:
גרסת OCR של מהדורת 1911, פתוחה לכל
האנציקלופדיה ברשת מדויקת כמעט כמו בריטניקה