הרשת החברתית האקדמית מנדלי שהושקה בשנת  2009  מקבצת  סביבה  היום למעלה מ- 2 מיליון  חוקרים  מרחבי העולם כולו.   לציון פעילות  זו ברשת,  Mendeley  פרסמה דו"ח ובו ניתחה את הפעילות המחקרית  של 2 מיליון החוקרים  באופן כללי ואת הקשר בין הפעילות המחקרית ואינדיקטורים כלכליים .מן הראוי לציין שמנדליי כוללת גם  שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של רשומות ביבליוגרפיות של מסמכים שונים.

הדוח כולל מגוון נתונים מספטמבר 2012:

• התפלגות 2 מיליון החוקרים על פי דיסציפלינה אקדמית –על פי הדוח  31%  שייכים לביולוגיה ורפואה, 16% מדעי הפיזיקה, 13% – הנדסה ומדעי החומרים, 10% – מדעי המחשב והמידע, 10% – פסיכולוגיה,חינוך ובלשנות , 7%- משפטים ושאר מדעי החברה, 5% – פילוסופיה, אמנות וספרות ושאר מדעי הרוח,  8% – כלכלה ומנהל עסקים.
• פעילות מחקרית על פי ארצות , אזורים ומוסדות בעולם. הפעילות המחקרית נמדדה על פי 2 מדדים עיקריים : גודל האוסף – ממוצע נירות מחקר בספרייה של המשתמש במנדלי וממוצע זמן השימוש היומי במנדלי  . ממצאים עיקריים על פי 2 מדדים אלו:

באופן כללי ממוצע מספר המחקרים לחוקר  הוא 142.8  וזמן שימוש יומי ממוצע הוא 1:12 שעות

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה מבחינת גודל האוסף המחקרי שלהם שנמדד על פי מספר מחקרים בממוצע למשתמש הם:

אזורים:

מערב אירופה – 187.1 מחקרים , צפון אמריקה – 171.6 , מזרח אסיה – 156.2

מדינות – ארגנטינה 267.6 , צרפת – 232.6, גרמניה – 222.9

מוסדות

אוניברסיטת לואיזיאנה – 383.1, United States Geological Survey – 380.4, Museum National  d' Histoire Naturelle 379.1

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה  מבחינת זמן שימוש יומי בשעות

אזורים 

מערב אירופה – 1:19, Oceania – 1:18, מזרח אסיה – 1:15

 ארצות

הולנד : 1.25,דרום אפריקה  – 1:24,אנגליה  – 1.22

 מוסדות 

Durham University : 1:47, ENS Lyon :1:44, אוניברסיטת מנצסטר – 1.39

מן הראוי לציין שסין  נמצאת במקום ה- 4 מבחינת זמן השימוש, ישראל במקום החמישי  וארה"ב מדורגת במקום ה- 49

בנוסף לנתונים כלליים אלה על הפעילות המחקרית נבדק גם הקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים : התוצר המקומי הגולמי לנפש והוצאות למחקר ופיתוח לנפש .

נמצא  שהתוצר המקומי הגולמי לנפש  והוצאות מחקר ופיתוח לנפש משפיעים על הפעילות המחקרית – נתונים  שמלמדים שמדיניות הגישה הפתוחה חשובה וחיונית במדינות בעלות הכנסות נמוכות.

לדוח המלא 

getCITED הוא מאגר מידע אקדמי  חופשי שכולל מגוון מקורות מידע: מאמרים, ספרים ופרסומים מסוגים שונים כולל פרקים בודדים מספרים, ניירות עבודה ומצגות מכנסים  וגם דוחות.החומרים הוזנו על ידי חוקרים ואנשי אקדמיה למען הקהילה האקדמית כולה.

 השימוש באתר חופשי, שימוש מלא  באתר שמאפשר בנוסף לחיפוש גם עריכה והוספת פריטי מידע  כרוך בהרשמה חופשית. אפשר לחפש באתר, ותוצאות החיפוש כוללות  מידע ביבליוגרפי מלא של כל אחד מהפריטים ולרוב גם טקסט מלא.  לחיצה על כל אחד ממרכיבי הרשומה הביבליוגרפיה תספק לנו מידע על מרכיב זה. כך  למשל  לחיצה על שם כתב העת תציג לנו רשומה ביבליוגרפית עם פרטים מלאים של כתב העת כולל קישור לאתר הבית של כתב העת. לחיצה על שם המחבר תציג פרטים על המחבר, לחיצה על מחלקה תציג את כל חברי המחלקה.

 מאגר המידע ייחודי בכך שהמשתמשים – חוקרים  ואנשי אקדמיה תורמים את התכנים ובכך קובעים את תכניו של המאגר. ומאפשרים לו למלא תפקיד חשוב ככלי להפצת מידע  מחקרי .  בנוסף האתר משמש גם פורום לדיונים . באתר  מאפיינים חברתיים נוספים כגון יצירת ביבליוגרפיות משותפות.

 יתרונו הגדול של המאגר הוא בקישורים –  האפשרות לקשר את הפרסומים עם המחברים שתורמים  למאגר, המו"לים, פריטי המידע ברשימות הביבליוגרפיות והפרסומים שציטטו אותם.

 אפשר גם לקבל מידע סטטיסטי על פריטי המידע  במאגר כולל  מספר ציטוטים בפריטי מידע אחרים

 על פי המידע הסטטיסטי באתר מספר פריטי המידע במאגר הוא למעלה מ- 3 מיליון פרסומים ועתידו תלוי במספר פריטי המידע שיעלו חוקרים למאגר בעתיד. אין ספק שהוא יכול להוות מנוע חיפוש אקדמי נוסף ומיוחד.

לאתר   

 Bottlenose   – מנוע חיפוש לווב החברתי שהיה מאז דצמבר 2011  בגרסת ביתא פרטית הושק ב-23 ביולי  2012 בגרסת ביתא  לציבור הרחב

היום בעידן החדש של הרשת בה מידע רב נמצא ברשתות  ובאתרים חברתיים יש צורך בכלי חיפוש חדשים לאיתור מידע  איכותי וחשוב בזמן אמת.

זוהי המטרה המוצהרת של  של  Bottlenose   שמפתחיו מגדירים אותו כ- discovery engine   ולא כ- search engine  מכיוון שהוא סורק את ההווה , מה מתרחש עתה ב- stream  ומגלה את החשוב  בו.כפי  שנכתב  באתר:

"Our mission is to organize the world’s attention "

 על פי מה שכתוב  באתר  Bottlenose משתמש בטכניקות מתקדמות של עיבוד בשפה טבעית, ניתוחים סמנטיים  ופרסונליזציה.  הוא מדרג את הנושאים והמגמות  תוך שימוש באלגוריתם שלו – StreamSense . המידע לקוח ממגוון  רשתות  ואתרים חברתיים  כגון  Twitter, Facebook, google +  Youtube, Linkedin    ומנסה לאתר את המגמות העדכניות בכל אחד מנושאי  החיפוש כדברי אחד ממפתחיו:

  “StreamSense helps us assess what the crowd is actually paying attention to right now.”

לכל אחת מהשאילתות במנוע מקבלים דף עכשווי  שכולל נושאים עכשוויים, אנשים , תמונות והערות עדכניות מרשתות חברתיות  והיתרון שלו על פי מפתחיו הוא באיתור מגמות בשלב מוקדם :

There’s a lot of different use cases when knowing information early gives you an advantage.”

מפתחיו משווים מבחינה מסוימת את    דפי התוצאות לדפי ויקיפדיה אלא שהם ערוכים בהתאם למה שההמונים משתפים.

ובהקשר של חיפוש מידע אנציקלופדי בזמן אמת  כדאי לזכור גם את  האנציקלופדיות בזמן אמת ZOMOBO   ו- Mashable

למנוע החיפוש

לכתבה בנושא

דו"ח 2012 של  Reuter Institute for the Study of Journalism  שבאוניברסיטת אוקספורד בנושא דפוסי צריכה של חדשות  התפרסם לאחרונה. הסקר  נערך באפריל 2012  באנגליה, גרמניה, צרפת, דנמרק וארה"ב .

מבין ממצאיו העיקריים של הדוח :

• קיימים הבדלים בתדירות  ההתעדכנות בחדשות בין המדינות השונות
• המעבר המהיר מחדשות בדפוס לחדשות בפורמט דיגיטלי  בארה"ב אינו קיים באותה המידה במדינות אירופה
• סמרטפונים ומחשבי לוח מתחילים למלא תפקיד משמעותי בצריכת חדשות
• למשתנה הגיל  קשר עם  צריכת החדשות  בצורה מקוונת . צעירים  משתמשים בעיקר  באתרי חדשות באינטרנט לעומת קבוצות גיל מבוגרות יותר שצורכים את החדשות באמצעות הטלוויזיה  ונאמנים לפלטפורמות החדשותיות המסורתיות.
• בכל הקשור לאיתור חדשות,  רשתות חברתיות  הופכות להיות למתחרות למנועי חיפוש  בתחום.  באנגליה למשל 30% מאתרים את החדשות בחיפוש בהשוואה ל- 20% שמגיעים לחדשות דרך פייסבוק וטוויטר. גם כאן מסתמנים פערים בין הדורות.  הגישה לחדשות דרך הרשתות והמעגלים החברתיים רבה יותר בקרב הדור הצעיר.

לדו"ח המלא

ב-21  במרץ 2006  מייסד טוויטר  Jack Dorsey שלח את הציוץ  הראשון  מהשירות, אבל  למעשה טוויטר הושק  לציבור ב- 15 ליולי 2006 – בדיוק לפני 6 שנים.

בפוסט מעניין  שהתפרסם ב- abc news   לרגל יום הולדתו השישי של טוויטר אפשר למצוא  מספר ציוני דרך בדרכו של היישום .

מאז השקתו של טוויטר היו מספר התפתחויות במאפיינים שלו  שרובם נוצרו על ידי משתמשים שמספרם הולך וגדל . היום מספר המשתמשים הפעילים ברחבי העולם מגיע ל- 140 מיליון  ומספר הציוצים  שנשלחים ביום מגיע ל- 400 מיליון.

להלן מספר ציוני דרך  בהיסטוריה של טוויטר מבחינת מאפייני המפתח שלו:  המאפיין המרכזי של טוויטר  – ציוצים באורך  מקסימלי של 140 תווים  היה  קיים כבר מראשיתו של היישום ולא השתנה לאורך זמן.

לעומת זאת בראשית הדרך לא הייתה אפשרות בטוויטר לשלוח  הודעה ישירה למשתמש ספציפי  או לנהל שיחה עם  משתמש אחד.     מאפיין mentions/@replies   שמאפשר לעשות זאת היום  מיוחס  ל- Robert Anderson שהחל להשתמש בו ב- 2 בנובמבר 2006 .

הסימן #  שנקרא בשם hashtag  שבא לציין נושאים בטוויטר  ודרך לאיגוד ציוצים   בקטגוריה  גם הוא  לא היה קיים  בטוויטר המקורי ומיוחס ל- Cris Messina

Hashtag   שאי אפשר להתעלם ממנו הוא followfriday #  שמשתמשים עושים בו שימוש בימי ששי כדי להמליץ לאחרים לעקוב בטוויטר.  כמו מאפיינים אחרים גם   מאפיין זה הוא  רעיון של אחד ממשתמשי טוויטר Micah Baldwin   ולא של טוויטר עצמו.

המאפיין retweet   שמאפשר שיתוף ציוצים ועל פיו  מוסיפים RT       לפני הודעה של משתמש אחר כדי לתת לו קרדיט על הציוץ,  לא היה קיים  לפני  מרץ 2008 , לא ידוע מי החל להשתמש  בו אבל באוגוסט 2009  טוויטר החל לשלב את כפתור ה- retweet   באתר. כפתור זה מאפשר לשתף אוטומטית את הציוץ עם העוקבים של המשתמש תוך מתן קרדיט .

יישומי מובייל  לטוויטר  כגון Twitdroid   ו- Twittelator  החלו להופיע  רק  ב- 2008 . היום 60% מהמשתמשים הפעילים בטוויטר הם משתמשי מובייל

בזמנו כתבתי על knol – יישום של גוגל עליו הצהירה ב- 23 ביולי 2008 שהוא פתוח לכול. המטרה של פיתוח כלי כזה היה לעודד אנשים שמכירים נושא מסוים לכתוב מאמר סמכותי בנושא, ובאופן זה יתרמו מהידע שלהם לכלל קהיליית האינטרנט. כל מאמר כזה נקרא אף הוא כשם הפרויקט בשם Knol.

בתחילת מאי 2012 היישום עומד להפסיק את שירותיו, אך הכותבים יוכלו להמשיך לחבר ולפרסם מאמרים ב- Annotum – פלטפורמה מבוססת wordpress שתומכת בעריכה ובפרסום מדעי , אליה גם ניתן יהיה לייבא את המאמרים מ- knol , כפי שנכתב באתר:

" Knol יופסק כשירות, אך עבדנו יחד עם Solvitor ועם Crowd Favorite כדי ליצור את Annotum‏, פלטפורמת מקור פתוח, המבוססת על WordPress ומאפשרת לך להמשיך לחבר ולפרסם מאמרים אקדמיים. תוכל להעביר את ה-Knols שלך ל-WordPress ולהמשיך בעבודתך עם Annotum. לאחר ה-1 במאי, לא תוכל יותר ליצור, להציג, להזין או לערוך Knols אך תוכל לייצא את ה Knols שלך לאתר WordPress.com ולהוריד אותם לקובץ עד ה-1 באוקטובר, 2012."

ל- knol

ל-Annotum

מחקר שפורסם בגיליון ינואר 2012 של כתב העת Internet and Higher Education בדק האם מוסדות החינוך הגבוה בישראל תומכים בלימודים לא פורמליים באמצעות החשבונות הרשמיים שלהם ברשתות החברתיות – פייסבוק וטוויטר.

המדגם כלל סך הכול 73 חשבונות (דפים) של מוסדות אקדמיים בישראל בפייסבוק וטוויטר מהם 47 חשבונות פייסבוק ו-26 חשבונות טוויטר , 29 חשבונות של אוניברסיטאות ו-44 חשבונות של מכללות.

המחקר בדק את השימוש ברשתות החברתיות מכמה אספקטים – תכנים, דפוסי פעילות, ואינטראקטיביות. בנוסף לסטטיסטיקה התיאורית כל הציוצים בטוויטר נותחו וסווגו לקטגוריות על פי התכנים שלהם כדי להבין עד כמה הם יכולים לשרת את המטרה של לימודים לא פורמליים

נמצא שאחוז קטן של חשבונות נמצאו פעילים מאוד וברובם הפעילות, שנמדדה בשימוש במאפיינים מסוימים של הרשת החברתית שמעידים על מעורבות המשתמשים, הייתה נמוכה

לאור ממצאי המחקר מסקנת המחקר הייתה שהפוטנציאל של רשתות חברתיות בחינוך הגבוה לא מוצה. במקום להתמקד ביתרונות של הרשתות החברתיות , הרבה מוסדות אקדמיים משתמשים בהם כעוד אתר בית רשמי ואינם מנצלים את הפונקציונליות שלהם לשמש פלטפורמה ללמידה לא פורמלית על ידי תקשורת פורה בין הקהילה האקדמית וכלל האוכלוסייה.

אחד היתרונות הבולטים של שירות המיפוי של גוגל היא הפתיחות שלו והאפשרות הניתנת למפתחים באמצעות מנשק תוכנה API ליצור מש-אפים (mashups ) בין שירות זה ויישומים אחרים ובכך להעצים את חווית המשתמש.

שירות כזה שמשלב בין טכנולוגיות המיפוי של גוגל ומאגר המידע הגיאוגרפי העולמי של רשות המיפוי האמריקאית – NGA – הוא אטלס המפות המקוון של העולם – MapAtlas .
אפשר לחפש בו על פי שם מקום, מפות לפי יבשת או מדינה ומפות לפי סוג המקום – צמחייה, טופולוגיה, דרכים ועוד..

הייחוד של יישום זה מעבר לשילוב המוצלח בין הטכנולוגיה ומאגר המידע הוא בהיותו פיתוח ישראלי, זמינותו בשפות רבות ומכאן הערך שלו בחשיפת אתרים ישראלים בעולם , כפי שעולה מדברי מפתחיו:
"האתר אטלס מפות מהווה מקור מידע ייחודי בעברית על איזורים גיאוגרפים בעולם. האתר מכיל מפות של מעל לשמונה מיליון מקומות בעולם, המחולקים ליבשות, ארצות וקטגוריות דוגמת הרים, עמקים, מקורות מים. כך יכול הגולש לקבל רשימה של רכסים בצרפת או יישובים מאוכלסים (לרוב ערים וכפרים) בספרד.

האתר הוא פיתוח ישראלי ומתורגם לאחת עשרה שפות ובכללן עברית, אבל הערך הגדול שלו בעבור ישראל, מעבר לגרסה העברית, הינו בחשיפה הבינלאומית של מקומות ואתרים ישראלים, כמו למשל רשימת הרים בישראל בשפה הספרדית.

האתר הוא פרי של שיתוף פעולה בין מידע מרשות המיפוי האמריקאית לבין טכנולוגיה של גוגל מפות ומאפשר לראות את מפת האתר במפה פיסית, צילום לווין ואף צילום תלת מימד (המצריך התקנת פלאג אין של Google Earth).

מי שיבצע חיפוש באתר, יוכל לגלות כי כמות המקומות בעלי שמות זהים בעולם רבה הרבה יותר משחשב, כך למשל קולורדו אינה נמצאת רק בארצות הברית, כי אם גם באקוודור, ונצואלה, קובה, ארגנטינה ועוד (הסיבה לכך היא שקולורדו הינה במקור מילה ספרדית שפירושה בעל מגוון צבעים). גם ירושלים היא עיר שתמצאו מלבד ישראל גם בפרו ובקולומביה, ואילו לונדון היא לא רק בירת אנגליה אלא גם יישוב בגינאה המשוונית."

לאתר

תודה לעדי על המידע

 Web 2.0 Summit הוא כנס שמתקיים מאז 2004 מדי שנה בו נפגשים מומחים בתחומים שנוגעים לעתיד הווב ונציגי חברות מובילות באינטרנט ודנים באסטרטגיות ובנושאים חשובים שקשורים בכלכלת הווב ועתידו.

השנה כנס זה התקיים ב- 17-19 באוקטובר 2011 בסן פרנסיסקו .

ביו הנושאים שנדונו בכנס מגמות באינטרנט, גוגל פלוס, מנועי חיפוש חדשים ועוד..

אחת ההרצאות המעניינות לדוגמה , שזמינה לצפייה , הייתה הרצאה בה הוצג מנוע החיפוש Wirdoo שנמצא כיום בגרסת טרום ביתא אך אפשר להירשם כדי לקבל אליו גישה. . Wirdoo הוא מנוע חיפוש לרשת הלא נראית שמתבסס על קשרים ביו המונחים. המרצה MC Hammer הדגים חיפושים במנוע והראה כיצד תוצאות החיפוש מתבססות על קשרים . כך למשל חיפוש מספר מיקוד מסוים הניב תוצאות שכללו בתי ספר, מידע על הקהילה, קניות, שיעורי פשיעה ועוד.

קובצי וידאו מעניינים נוספים של הנושאים שנדונו בכנס אפשר למצוא באתר. כמו כן אפשר למצוא קישור להרצאות משנה שעברה.

במפגש השנתי של National Education Association בארה"ב שהתקיים ב- 4 לאוקטובר 2011 בהשתתפות של אלפי אנשי חינוך השתתפו גם נציגים של הרשת החברתית TeachAde

TeachAde היא רשת חברתית חופשית למורים לרמות חינוך שונות. (k-20). ההרשמה לרשת חופשית. חברים ברשת יכולים לתרום חומרי הוראה וליהנות ממה שתרמו אחרים. על פי מה שנכתב באתר נכון להיום ברשת יש 58,861 מקורות מידע ו – 25,933 חברים שמייצגים 3,079 מוסדות חינוך. מקורות המידע מגוונים וכוללים קובצי טקסט, מולטימדיה , מערכי שיעורים, קובצי וידאו ועוד..

באתר יש אופציה לחיפוש ואפשר להגביל מראש את מקורות המידע על פי נושא, רמת חינוך, וסוגי מקורות . יש אופציה גם לדפדף במקורות המידע החדשים. החיפוש אינו מחייב הרשמה . העלאת חומרים לאתר כרוכה בהרשמה חופשית. מאפיין חשוב ברשת היא שיתוף פעולה, אפשר להצטרף לקבוצות וליצור קבוצות, ולנהל דיונים עם עמיתים וכמובן גם להעלות ולהוריד חומרים ממאגר המידע שהולך וגדל.האתר חופשי למורים, לסטודנטים ולמרצים במכללות . לגורמים מסחריים שמעוניינים לקבל משוב ממורים על מוצריהם הוא נגיש בתשלום. חברים ברשת מורים בבתי ספר תיכוניים בעולם כולו ומרצים ממכללות ואוניברסיטאות בארה"ב ונציגים של גורמים מסחריים ושל גופים שלא למטרות רווח שמשרתים את קהילת החינוך. .הסטנדרטים הגבוהים של הרשת ותרומתה לחינוך זיכו אותה בפרס לשנת 2010 (וגם בשנים קודמות) בתחרות Webaward של Web Marketing Association

המיוחד ברשת, שכנראה יועדה בעיקרה ל- k12, הוא קהל היעד המגוון ושיתוף בין חברים מ- K12 וגם מרצים מהחינוך הגבוה – שיתוף שידוע כ-– K20 .

לאתר

המיקרובלוג טוויטר – בן 5 השנים משמש היום כ- 100 מיליון משתמשים שמפרסמים כ- 230 מיליון ציוצים ביום. באופן זה הוא יכול להוות אמצעי טוב לקידום מוצרים, לקשר עם חברים ועמיתים אך מעבר לכך לאחרונה חוקרים בתחום מדעי החברה רואים בו אמצעי חשוב וחדש למחקר, כפי שיעידו על כך דבריו של מיכאל מסי סוציולוג באוניברסיטת קורנל
" “Human beings around the globe are now communicating with each other using devices that record those interactions and have open access I think this is an extraordinarily exciting moment in the behavioral and social sciences.”

גם Nicholas Christakis פרופסור לסוציולוגיה רפואית בבית הספר לרפואה בהרווארד סבור כך . לדבריו:
"Instead of talking to tiny numbers of subjects, researchers can follow the digital expressions of millions of people. It's a whole new way for social scientists to understand human beings,”

מחקר מעניין שמחזק את הדברים הוא מחקרו של מסי ותלמידו סקוט גולדר שהתפרסם בגיליון
Science 30 September 2011 .  המחקר השתמש בטוויטר כדי ללמוד על התנודות במצבי הרוח באוכלוסיית העולם בזמנים ובהקשרים שונים. גולדר ומסי השתמשו בפרוטוקול חופשי שמספק טוויטר כדי להוריד למעלה מ- 500 מיליון ציוצים בשפה האנגלית של כ- 2.4 מיליון אנשים מ- 84 ארצות בתקופה 2008 ועד ינואר 2010. הם בדקו בציוצים אלה מילים שקשורות לרגשות חיוביים כגון : agree, fantasic,happy, super ומילים שקשורות לרגשות שליליים כגון: afraid, mad, panic, anxiety .

הממצאים של המחקר מציירים פּוֹרְטְרֶט של תנודות במצב רוחו של האדם. בדרך כלל בבוקר מצב הרוח הוא טוב, ישנה ירידה במצב הרוח במהלך היום ושיפור לקראת ערב. דפוס דומה של תנודות במצבי הרוח נמצא גם בסופי שבוע שבהם נמצא מצב רוח מרומם יותר. באופן כללי הממצאים מצביעים על כך שלשינה ולשעון הביולוגי השפעה חזקה על מצב הרוח . המחקר בחן גם את הקשר בין מצב הרוח ועונות השנה ומצא שאורכו של היום יותר מאשר כמות האור כפי שסברו עד כה הוא שמשפיע על התנודות במצבי הרוח.

מחקרים נוספים השתמשו בטוויטר למחקרים חברתיים אחרים כגון התפשטות רעיונות והשפעה במישור הפוליטי והאם התנועה בטוויטר יכולה לשמש לחיזוי מאורעות לפני התרחשותן.

דוגמאות למחקרים נוספים שעשו שימוש בטוויטר אפשר למצוא במאמר מכתב העת Science שהתפרסם ב- 30 לספטמבר 2011

לאור הדברים נראה שהמדיה הדיגיטלית החברתית היום משנה דברים גם בתחום המחקר, דברים מעניינים קורים ומה שהיה עד כה בלתי נראה הופך להיות נראה

News360  2.0 היא אפליקציה תואמת ווב וגם מגוון פלטפורמות ניידות : iPad, iPhone, BlackBerry PlayBook, Windows Phone, Android אשר מציגה למשתמש חדשות רלוונטיות לו על סמך פעילותו באתרים חברתיים. News360 עושה שימוש בטכנולוגיות סמנטיות וכרית מידע. היא מנתחת את  פעילותו של המשתמש באתרים חברתיים כגון: Facebook, Twitter, Google Reader, Evernote במטרה לבחור חדשות רלוונטיות למשתמש מכול מקור שהוא.. ניתוח הפעילות של המשתמש באתרים החברתיים  מתבצע כמובן בהרשאתו של המשתמש.

החידושים העיקריים בגרסה חדשה זו של האפליקציה היא קיומה בגרסה וובית ותמיכתה בפרסונליציה. הפרסונליצזיה ב- News360 משתמשת בסמנטיקה של התכנים עצמם. היא בונה מפה סמנטית מכל פריט תוכן ומשווה בינו ובין גרף תחומי העניין של המשתמש מהיישומים החברתיים : Evernote, Twitter, Facebook , Twitter ו-Google reader במטרה למצוא תכנים שמעניינים את המשתמש.

לכתבה בנושא

תוצאות מחקר המשך מעניין ששם לו למטרה לבדוק את השילוב של שירותי ווב 2.0 בספריות אקדמיות בעולם , פורסם בגיליון יולי/אוגוסט 2011 של D-Lib Magazine .

מחקר מעקב זה הושתת על מחקר קודם משנת 2009 שהוצג בכנס IFLA באתונה , ומעניין להשוות את הממצאים של שני המחקרים.

במחקר קודם משנת 2009 נבדקו 6 שירותי ווב 2.0 – RSS , מסרים מהירים, נגני מדיית רשת , בלוגים, תיוג ורשתות חברתיות. מחקר זה משנת 2009 מצא שימוש נמוך בשירותים אלו, השירות היחיד מבין ששת שירותים אלה שנמצא בו שימוש רחב הוא ה-RSS , והתיוג נמצא בתחתית הרשימה מבחינת שימוש.

מחקר ההמשך נערך בתקופה נובמבר 2010 – פברואר 2011 . המדגם כלל אתרי ווב של 200 אוניברסיטאות ברחבי העולם שנבחרו כאוניברסיטאות הטובות ביותר לשנת 2008, והנתונים נלקחו מאתרי הבית של הספרייה המרכזית בכל מוסד. המטרה הייתה לתעד את השימוש ב-12 שירותי ספרייה – ששת השירותים שהוזכרו לעיל ונבדקו במחקר הראשון ושישה שירותים נוספים : פייסבוק, טוויטר, מנשק וובי למכשירים ניידים, שירות יעץ באמצעות SMS , יוטיוב, וסרגלי כלים לדפדפן. הממצאים לא כללו הערכה של איכות או יעילות השירותים אלא התייחסו ליישום שירותים אלה בספריות ומידת השימוש בהם על ידי משתמשי הספרייה וההתפתחויות בנושא.

ממצאי מחקר המשך זה: מבחינת יישום השירותים ושילובם בספריות חל גידול משמעותי בכל היישומים – בין הממצאים: בשימוש ב- RSS חל גידול של 19% . RSS הוא עדיין השירות הפופולרי ביותר מבין 12 השירותים שנבדקו – 157 ספריות מתוך 200 הספריות שבמדגם משתמשות בו. .

בתחום התיוג – חל גידול של 9.5 אך למרות גידול זה , כמו במחקר קודם גם במחקר זה נמצא שהתיוג עדיין נמצא בתחתית הרשימה מבחינת השימוש בו . רק 36 ספריות מתוך ה- 200 שבמדגם משתמשות בו.

52% מהספריות משתמשות ברשתות חברתיות – כולל פייסבוק וטוויטר, גידול של 27% ביחס למחקר קודם. טוויטר נמצא פופולרי יותר מפייסבוק – ממצא מפתיע במקצת בהתחשב במספר המשתמשים הכללי בשני היישומים . 30 ספריות משתמשות ברשתות חברתיות אחרות כגון פליקר ו- Delicious בנוסף לפייסבוק וטוויטר.

בתחום השימוש במסרים מהירים חל גידול של 8% . 93 ספריות מתוך הספריות שבמדגם משתמשות במסרים מהירים.

בשימוש בבלוגים חל גידול של 4% , הבלוגים מיושמים ב- 64 ספריות מתוך הספריות שבמדגם.

ממצאים מעניינים נוספים: יוטיוב מיושם ב- 50 ספריות, 77 ספריות יצרו מנשק וובי לאתר הבית שלהם אבל רק 17% מהן יצרו מנשק גרפי מיוחד למטרה זו. למעלה מ-% 35 מהספריות יישמו את גוגל ספרים כשירות בקטלוגים שלהם.

אך למרות הגידול המשמעותי בשילוב הטכנולוגיות בספריות – השימוש עדיין נמוך. כך למשל ב- 14 בפברואר 2011 נמצא ממוצע של 750 משתמשים שעשו "like " לדף הפייסבוק של הספרייה מתוך מספר כולל של 56247 משתמשים, ב15 בפברואר 2011 ל- 87 חשבונות טוויטר של ספריות היו בממוצע 520 עוקבים מתוך 45216 משתמשים.

לפרטים נוספים במאמר המלא..

The American Customer Satisfaction Index שנוסד בבית ספר למנהל עסקים באוניברסיטת משיגן הוא אינדיקטור כלכלי לאומי שמשקף את שביעות הרצון של הצרכנים בארה"ב מאיכות המוצרים והשירותים . הדוח מסתמך על ראיונות של 70000 צרכנים מדי שנה ומודד את שביעות הרצון מלמעלה מ- 225 חברות ב- 47 תעשיות ו-10 סקטורים כלכליים ו-130 מחלקות ממשלתיות, סוכנויות ואתרי ווב. הנתונים מתפרסמים מדי חודש עם דגש על סקטורים אחרים מדי חודש. בחודש יולי הדוח התמקד ב- 3 תחומים ברשת האינטרנט – מנועי חיפוש, מדיה חברתית ואתרי חדשות.

מספר ממצאים מנתוני הדוח יולי 2011 :
בתחום מנועי החיפוש ופורטלים – מנוע החיפוש גוגל ממשיך מבחינת שביעות רצון הצרכן להוביל בתעשיית מנועי החיפוש עם ציון של 83 אך בינג שמדד שביעות הרצון ממנו רשם עלייה משמעותית של 7% משנה שעברה, צמצם את הפערים ונמצא צמוד כמעט לגוגל עם שביעות רצון של 82 .

בתחום המדיה החברתית – וויקיפדיה נמצאת במקום ראשון עם ציון של 78 שביעות רצון ואחריה יוטיוב עם ציון 74 . פייסבוק עם ציון של 66 -למרות שיפור מזערי של 3% משנה שעברה עדיין נמצאת במקום הנמוך ביותר, לא רק בתוך הקטגוריה של המדיה החברתית בלבד אלא בין כל החברות שנמדדו בדוח – מה שפותח את הדלת לרשת החברתית החדשה של גוגל – גוגל +

בתחום אתרי חדשות – FOXNews.com מוביל עם ציון של 82 ואחריו נמצא ABCNews עם ציון של 77 . בתחתית תעשייה זו נמצאת HuffingtonPost.com .

לפרטים נוספים

להודעה החדשותית