נושא הציטוטים והערכת כתבי עת וחוקרים הופך להיות יותר מסובך נוכח קיומם של מספר מדדים להערכה ומדדים חדשים שמתווספים לבקרים.

פרויקט משותף של ארבע ספריות אקדמיות באירלנד- MyRI – Measuring your Research Impact הניב ערכה של כלים להדרכה בנושא. הכלים נגישים בגישה חופשית להורדה , ולשימוש חוזר על פי הרישיון הגמיש Creative Commons.

הערכה כוללת מבחר גדול של מצגות, ראיונות וידאו עם חוקרים וחומרי הדרכה אחרים – גיליונות אלקטרוניים, מערכי שיעור, פוסטרים ועוד. במסגרתה יש מדריך כללי מקוון שכולל 3 מודולים : הקדמה לנושא, דרוג כתבי עת , מדדים שקשורים לחוקרים – קידום הקריירה ותמיכה באסטרטגית המחקר. הערכה כוללת גם חומרים "תפורים" למדעי המחשב וגיאוגרפיה.

אפשל ללמוד מחומרי ההדרכה על מדדים עיקריים, מגבלותיהם של המדדים, כיצד לעקוב ולהעריך ברמת הפרט, המחלקה, המוסד והמדינה , הערכת כתבי עת ומדד ה- JIF , מגבלות של מדדים רב תחומיים לתחום מדעי המחשב וכיצד להתמודד עם הערכה בתחום מחקר זה, כיצד להשתמש ב-JCR בתחום הגיאוגרפיה ועוד ..

מסקנות עיקריות שהוצגו:
• תמיד יש להשוות "like with like" – לדוגמה קבוצות ופרטים באותן דיסציפלינות או בדיסציפלינות דומות, קבוצות או פרטים באותו שלב בקריירה האקדמית שלהם, כתבי עת באותה קטגוריה או דיסציפלינה, מוסדות בגודל שווה.
• לא להסתמך על כלי אחד בלבד, מכיוון שהתוצאות יכולות להיות שונות בהתאם לכלי
• להיות מודעים לכך שדיסציפלינות מסוימות נשענות פחות על פרסום בכתבי עת מאחרות ולכן לא חכם יהיה באותם מקרים להשתמש בכלים רב תחומיים קיימים להערכה
• במידת האפשר כדאי להשתמש בצירוף של מדדים כמותיים ואיכותניים

ביום רביעי 14.9.2011 התקיים יום עיון בנושא הגישה הפתוחה, כחלק מפעילות מיט"ל לעידוד שיתוף חומרי למידה ברשת ובמסגרת ביקור מנהלי מרלו בישראל. אחת ההרצאות המעניינות הייתה Open Education Resource

של :

Prof. Sorel Reisman, IEEE Computer Society President 2011 and

Managing Director, MERLOT

MERLOT – Multimedia Education Resource for Learning and Online Teaching היא קהילה פתוחה מקוונת שמיועדת לאנשי סגל וסטודנטים בחינוך הגבוה ברחבי העולם ומאפשרת להם לשתף מקורות מידע , חומרים ופדגוגיה . ב- MERLOT יש אוסף מקוטלג של חומרי למידה שפיטים מקוונים לחינוך הגבוה. החיפוש באוסף הדיגיטלי חופשי, אך חשוב לציין שהאוסף/מאגר בו מתבצע החיפוש כולל מידע על וקישורים לחומרי הלמידה בלבד, ואילו הנגישות לטקסט המלא או לאובייקט הלמידה משתנה בהתאם למקור.

המטרה המוצהרת של MERLOT היא לשפר את ההוראה על ידי הגדלה כמותית ואיכותית של חומרי למידה שעברו שיפוט עמיתים ושאפשר לשלבם בקורסים.

האוסף כולל 19 סוגי חומרים ביניהם: חומרי אנימציה שמאפשרים למשתמש לראות את הייצוג הדינמי והויזואלי של מושגים, מודלים, תהליכים ותופעות, כלים להערכה, מטלות,חקר מקרים, קורסים מקוונים, כתבי עת פתוחים, ספרים פתוחים, מצגות, חומרי יעץ, מדריכים ועוד

מהאתר הראשי אפשר גם להגיע לפורטלים ייעודיים נושאיים בתחומי דעת שונים:
חקלאות, ביולוגיה, עסקים, כימיה, הנדסה, מתמטיקה, פיסיקה, פסיכולוגיה , לימודי מידע וספרנות ועוד

בכל אחד מהפורטלים יש מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם שמאפשר לבצע את סינון המידע בצורה מובנית. אפשר לחפש חומרים, תרגילים וחברים. כמו כן אפשר לעשות חיפוש-על (fedrerated search ) גם באוספים דיגיטליים נוספים מחוץ ל- MERLOT כגון גוגל ספרים , הקורסים הפתוחים של MIT ועוד.

ההצטרפות לקהילת MERLOT היא חופשית, החברים ב- MERLOT יכולים לתרום חומרי למידה , לשלוח חומרים להערכה ולקבל רעיונות לשיפור ההוראה המקוונת והפרונטלית. בפורטל הייעודי ללימודי מידע וספרנות מלבד חומרים שרלוונטיים לתחום זה כגון מדריכים לחיפושי מידע, אוריינות מידע וכו', אפשר למצוא גם מצגות שמסבירות מהו MERLOT , איך להשתמש ב- MERLOT , ואופן ההצטרפות ל- MERLOT ומשמעותה.

לאתר

ביום רביעי 14.9.2011 התקיים יום עיון בנושא הגישה הפתוחה. אחת ההרצאות המעניינות הייתה של פרופ' עמנואל גרינגרד ממכללת שנקר ואיגוד האינטרנט הישראלי בנושא הסבת קורסים במסגרת פרויקט Khan Academy לעברית.

Khan Academy הוא ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום. כפי שמעיד על כך בעל היוזמה Salman Khan:

“That’s what our mission is: a world-class education for everyone that’s free,”

הארגון נוסד ב- 2008 בעמק הסיליקון שבקליפורניה.
באתר אפשר למצוא למעלה מ-2400 הרצאות וידיאו , תרגילים ומטלות במגוון נושאים: מתמטיקה, בנקאות וכספים, ביולוגיה, כימיה , פיסיקה, מדעי המחשב, אסטרונומיה, כלכלה, היסטוריה וגם פתרון בעיות ב- GMAT . סרטוני וידיאו אלה נגישים חופשי לכול.

שיעורים מקוונים אלה יכולים להפוך לחלק אינטגרלי ממערכת החינוך. Salman Khan סבור שבתי ספר צריכים להתנהל בצורה הבאה: סטודנטים ילמדו בצורה מקוונת והזמן בכיתה ינוצל לתרגול ופרויקטים. צפייה בסרטוני הוידיאו על ידי התלמידים מאפשרת למורים בכיתה לנצל את הזמן לפרויקטים יצירתיים יותר מעבר לתרגול גרידה של החומר, מאפשרת עבודה אינדיבידואלית כאשר יש צורך בכך ומספקת ערך מוסף לתפקיד המורה . המורה לא עוד רק מרצה אלא גם מדריך ויועץ. הצפייה בסרטוני הוידיאו באתר חופשית ללא צורך בהרשמה. הרשמה חופשית באתר מאפשרת מעקב אחר ההתקדמות האישית במסגרת הלימודים המקוונים וקשרים בין סטודנטים ומורים.

הפרויקט ממומן מתרומות. חברות מיקרוסופט וגוגל, שרואות בפרויקט פרויקט חלוצי של גיוס הטכנולוגיה לחינוך ורעיון משנה עולם,  תרמו לפרויקט וגם משתמשים שמעוניינים לתרום ויכולים לעשות זאת נקראים לעשות זאת דרך האתר .

ההרצאות באתר מתורגמות ל-10 שפות כולל לשפה העברית . פרויקט להסבת שיעורים נבחרים מאקדמיית קהאן לעברית מתבצע בשיתוף בין מכללת שנקר ומכון מופ"ת ובתמיכתו של איגוד האינטרנט הישראלי. מבצעי הפרויקט : פרופ' עמנואל גרינגרד (שנקר), אילן בן שמעון (מכון מופ"ת). הפרויקט הוא בין שבעת הפרויקטים שנבחרו על ידי האיגוד במסגרת מיזם לקידום פעילות הקוד הפתוח בישראל.

כפי שנכתב באתר איגוד האינטרנט הישראלי , במסגרת הפרויקט "יוסבו לעברית בין 300 ל-450 שיעורים נבחרים, במקצועות השונים המותאמים מודולרית לבתי ספר תיכוניים, מכללות ואוניברסיטאות מתוך האוסף המוצג באתר האקדמיה של קאן: khanacademy.org. פעולת ההסבה כוללת הכנסת כתוביות ודיבוב הטקסט לעברית. אבני דרך בפרויקט: הכנה טכנית – הקמת ערוץ ביוטיוב, גיוס צוות טכני. ניסיונות בטכניקות הסבה שונות; בניית מערכי הדרכה: מצגות, הדגמות, אוסף תוכנות ומדריכים; גיוס צוות ההסבה; תרגול הסבה; הסבה ופרסום של 300-450 שיעורים. דוגמה ראשונה לסרטון בו תורגמו הכתוביות לעברית בנושא המכפלה המשותפת הקטנה ביותר ניתנת לצפייה"

תודה רבה לעינת בן דוב שדווחה לי על ההרצאות בהן לא הייתי נוכחת, כולל הרצאה זאת

לצפייה בסרטוני הוידיאו של Khan Academy

למידע על הסבת שיעורים נבחרים לעברית מתוך אתר איגוד האינטרנט הישראלי

לכתבה בנושא

בזמנו כתבתי פוסט על INTECHopen – פלטפורמה לספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה שפותחה על ידי InTech -מו"ל שתומך בגישה פתוחה ומתמקד בתכנים בתחומי מדע טכנולוגיה ורפואה.

כדאי לעקוב אחר האתר. המערכת כוללת היום למעלה מ- 630 ספרים והיא מתעדכנת בקצב מהיר… לאחרונה נוסף מספר לא מבוטל של ספרים חדשים. . ב– 14 בחודש ספטמבר נוספו 24 ספרים , ב- 12 בחודש ספטמבר נוספו 38 ספרים חדשים וב- 6 בספטמבר נוספו 20 ספרים חדשים. .מספר דוגמאות לספרים שנוספו לאחרונה:

Laparoscopy – An Interdisciplinary Approch

Different Views of Anxiety Disorders

Alzheimer’s Disease Pathogenesis-Core Concepts, Shifting Paradigms and Therapeutic Targets

Sonar Systems ועוד.. את רשימת העדכונים האחרונים אפשר לראות באתר , בו אפשר לדפדף על פי קטגוריות וגם לחפש

כדאי לעקוב..

ב- 6 לספטמבר 2011 , JSTOR הצהיר על פתיחת כ- 6% מהתכנים של כתבי העת שלו לציבור הרחב . התכנים שיפתחו חופשי לציבור הרחב ברחבי העולם יהיו כתבי העת שפורסמו בארה"ב לפני 1923 ולפני שנת 1870 בכל מקום אחר. תכנים אלה כוללים כ- 500000 מאמרים מכ- 200 כתבי עת במגוון נושאים: מדעי הרוח, כלכלה, פוליטיקה מתמטיקה ומדעים אחרים והם יהיו חופשיים לציבור לקריאה ולהורדה למטרות לא מסחריות.

מן הראוי לציין ש- JSTOR הוא חלק מ- ITHAKA – ארגון שלא למטרות רווח שמסייע לקהילה האקדמית בכל הקשור לשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות לצורכי שימור, וקידום המחקר וההוראה בדרכים שונות. כיום כ- 7000 אוניברסיטאות ומוסדות חינוך ב- 153 מדינות מנויים על התכנים של JSTOR ובכך מתאפשרת למשתמשים שלהם גישה לתכנים. JSTOR שם לו למטרה לאפשר גם לאותו ציבור שלא שייך למוסד כלשהו גישה לתכנים.

פתיחת תכנים אלה לציבור הרחב , כפי שנכתב בהצהרה של JSTOR הוא במסגרת מדיניות זו של JSTOR ומהווה צעד נוסף במסגרת מאמצי JSTOR לאפשר לאותו ציבור שלא שייך למוסד כלשהו נגישות לתכנים.

פרטים נוספים על יוזמה זו של JSTOR אפשר למצוא באתר של JSTOR . שם אפשר למצוא קישור לוידיאו שמדריך כיצד להגיע ולהשתמש בתכנים הפתוחים.

תודה למירה ליפשטיין ולשלומית פרי על המידע

להצהרה

לפרטים נוספים על היוזמה

למדריך וידאו

לכתבה בנושא

Springerlink הוא מאגר מידע שכולל כתבי עת , ספרים, פרוטוקולים וסדרות ספרים.  נכון להיום הוא כולל 46613 ספרים, 2635 כתבי עת, 1473 סדרות ספרים , 195 חומרי יעץ מקוונים ו- 23944 פרוטוקולים.

היום החיפוש במאגר אפשרי גם ללא מנויים. אורחים יכולים לחפש בכל התכנים של המאגר, לצפות להוריד ולייצא את רשימת התוצאות , לקרוא תקצירים , לקבל את הטקסט המלא של מאמרים בגישה חופשית וגם תכנים מסוימים חופשיים. אורחים יכולים גם לרכוש מאמרים או פרקים מספרים. לא ניתן לרכוש כתבי עת או ספרים שלמים.

כמו כן לאורחים יש אפשרות להרשמה חופשית באתר . הרשמה זאת מאפשרת ליצור פרופיל אישי ב- MY SpringerLink . בספרייה אישית זו המשתמש יכול לשמור פריטי מידע ולראות את היסטורית הרכישות וההורדות שלו.

אפשר לחפש בכל המאגר ואפשר להגביל מראש את החיפוש לפי סוגי חומרים. החיפוש כולל גם חיפוש בטקסט המלא של תכנים שקיימים בטקסט מלא. . מנשק החיפוש כולל חיפוש בסיסי ומתקדם . כמו כן אפשר לדפדף במאגר על פי קטגוריות נושאיות. ליד כל אחת מתוצאות החיפוש אייקון שמלמד האם הגישה לטקסט המלא אפשרית, בלתי אפשרית או אפשרית חלקית – מאפיין שמקל את בחירת התוצאות על ידי המשתמש.

מאפיין מעניין שמאפשרת הפלטפורמה למנויים הוא MyCopy שמאפשר לסטודנטים להדפיס עותקים של כל אחד מהספרים תמורת סכום של 24.95 דולר. מספר הספרים שמותרים להדפסה תלויה בסוג המנוי של המוסד.

פתיחת מאגר זה לחיפוש חופשי לאורחים עולה בקנה אחד עם מדיניות המו"ל שתומך בתנועת הגישה הפתוחה, והרחיב את מערכת ההוצאה לאור של מאמרים ב"גישה פתוחה" עם השקתו ב- 26 ביוני 2010 של Springeropen – סדרה חדשה של כתבי עת חופשיים שתכלול את כל התחומים של STM .

לאתר SpringerLink

 The National Academies Press  -NAP המו"ל של National Academy of Sciences, National Academy of Engineering, Institute of Medicine, and National Research Council הודיע בראשית יוני 2011 שהחל מה- 2 ביוני כל קובצי ה- PDF של הספרים שבהוצאתו, למעלה מ- 4000 ספרים, יהיו חופשיים להורדה ללא תשלום לכל המשתמשים ברחבי העולם.כמו כן יהיו חופשיים להורדה דוחות שתפרסם ההוצאה בעתיד.

National Academies Press שם לו למטרה לאפשר מקסימום הפצה של חומר מדעי תוך שמירה על איזון פיננסי. במסגרת יעד זה NAP החל כבר ב- 1994 להציע תכנים פתוחים ועד לפני הצהרה זו בראשית יוני 2011 , כל קובצי ה-PDF שלו היו זמינים להורדה חופשית במדינות המתפתחות ו- 65% מהם היו פתוחים לכל משתמש. כעת על פי דברי Barbara Kline Pope מנהלת ב- NAP , עם התפתחות המודל הכלכלי של המו"ל ,התאפשר לו מבחינה פיננסית להציע את כל קובצי ה-PDF לכול המשתמשים ברחבי העולם.

יש לציין שגרסת PDF קיימת לרוב הספרים של NAP , והם זמינים להורדה חופשית באתר הבית של NAP . באתר זה ובערוצים אחרים אפשר יהיה להמשיך ולרכוש ספרים של NAP בגרסה מודפסת.

לאתר – להורדת קובצי ה- PDF

להודעה בנושא

לשאלות נפוצות בנושא
לכתבה בנושא

תנועת הגישה הפתוחה היא כיום תנועה גלובלית ויוזמות חדשות מתווספות חדשות לבקרים. חשוב שיהיה מקום אחד בו אפשר יהיה לעקוב ולאתר את כל היזמות.

Open access Map נוצרה כדי לאפשר זאת. הרעיון ל- Open access Map הוצג כבר בנובמבר 2010 , ב- 23 ביוני 2011 הודיעה Alma Swan מ- OASIS על השקתה.

Open access Map מאפשרת למשתמשים לחפש ולהשיג מידע על התפתחויות בתחום תנועת הגישה הפתוחה ברחבי העולם כולו.באופן זה אפשר יהיה להימנע מכפילויות, להגביר את שיתוף הפעולה, ולאפשר גישה משלימה על פיה פרויקטים חדשים יושתתו על גבי הקיימים וישלימו אותם.

המפה מציגה את המיקום כל סוגי היזמות בתחום הגישה הפתוחה כולל מדיניות מימון, מסמכים ממשלתיים, מנדטים של אוניברסיטאות, וכו' .

חשיבותה של המפה היא בכך שהיא מהווה ריכוז של המידע שאולי קיים כבר, אך מפוזר בשרתים שונים בווב. באופן זה היא יכולה להיות בעלת ערך גם לעושי המדיניות, ולמחוקקים בתחום.

אפשר לראות את המשאבים בצורת רשימה או בצורת מפה. אפשר לחפש בחיפוש פשוט ובחיפוש מתקדם על פי מספר קריטריונים : ארץ, שפה, סוג משאב – לא מוגדר, פרויקט טכני, פרויקט מחקרי, שירות, ומשאב הדרכה, וסוגי תכנים – כתב עת, מאגר מוסדי, מדיניות ואחר

הרעיון יפה , אך יהיה בעל ערך אם באמת יכלול את כל הפרויקטים הקיימים. מכאן החשיבות שיש לעדכון המפה, ובעלי פרויקטים ושירותים במסגרת הגישה הפתוחה מתבקשים להוסיף את השירותים שלהם למפה, ובכך להפוך אותה למשאב מקיף לכולם.

כתב העת הרפואי New England Journal of Medicine מאפשר גישה חופשית עד סוף יוני 2011 לארכיון שלו מהתקופה  1812 – 1989. אפשר לדפדף וגם לחפש בארכיון.

לארכיון 

בזמנו כתבתי בבלוג על שירות חופשי של דפי תוכן של כתבי עת ticTOCs. שירות דפי תוכן חופשי נוסף שכדאי להכיר הוא  JournalTOCs –  יוזמה של Heriot-Watt University . נכון להיום כפי שכתוב באתר הוא כולל דפי תוכן של 16,522 כתבי עת מ- 852 מו"לים מתוכם 2183 כתבי עת בגישה פתוחה. מדיניות בחירת כתבי העת כפי שמוצהרת באתר מלמדת שכתבי העת שכלולים בשירות זה הם מדעיים ושפיטים וכוללים אופציה לשירותי RSS.

באתר יש אופציה לחיפוש ולדפדוף. אפשר לחפש כתבי עת על פי כותר ו- ISSN . אפשר לחפש גם מאמרים על פי מילות מפתח.

אפשר לדפדף על פי נושא ועל פי מו"ל. בתוצאות החיפוש בדפדוף על פי נושאים מקבלים את מספר כתבי העת על פי כל אחד מהנושאים ואפשר למיין את הרשימה על פי מספר כתבי העת בכל נושא. מתוצאות מיון זה עולה שהמאגר הוא רב תחומי ומכסה נכון להיום 74 תחומים . נכון להיום בראש התוצאות שמדורגות בסדר יורד על פי מספר כתבי העת נמצאים התחומים: רפואה, ביולוגיה, עסקים וכלכלה, הנדסה, מדעי המחשב, חינוך, היסטוריה, פיסיקה , כימיה, משפטים, מדעי המדינה, מדעי האדמה ופסיכולוגיה. בספרנות יש דפי תוכן של 163 כתבי עת. האתר ממשיך להתעדכן והמו"לים נקראים לשלוח עדכוני RSS של כתבי עת נוספים שעומדים בקריטריונים של מדיניות הבחירה.

בכל אחת מהקטגוריות הנושאיות מוצגים שמות כתבי העת כשליד כל אחד מהם מצוין הססטוס שלו מבחינת גישה חופשית – פתוח כולו, חלקית או מחייב מנוי. כמו כן אפשר להירשם לשירותי ה- RSS של כל אחד מכתבי העת.

ולמפתחים , ל- JournalTOCs יש API – Application Programming Interface
אשר מאפשר לשלב את הפונקציונליות של האתר בישומי הווב שלהם.

לאתר

EPA – The U.S. Environmental Protection Agency השיקה שני מאגרי מידע בגישה פתוחה שעל פיה, ישפרו קבלת החלטות בכל הקשור לבטיחות כימית.

שני המאגרים החדשים – Toxicity Forecaster database – ToxCastDB ו- ExpoCastDB – database of chemical exposure studies נמצאים בפורטל אחד יחד עם – Computational Toxicology Resource – ACToR מאגר מידע שכולל למעלה מ- 500 אלף מקורות מידע. החיבור חשוב שכן שני הנושאים היחשפות ורעילות חשובים לקבלת החלטות לגבי בטיחות כימית.

מאגרים אלה יספקו גישה למידע כימי – נתונים ותוצאות שיכולים לשפר את קבלת ההחלטות בכל הקשור לכימיקלים והגנה טובה יותר מפניהם.

המאגר ToxCast יאפשר חיפוש והורדה של למעלה מ- 500 מבחנים כימיים שבוצעו על למעלה מ- 300 כימיקלים סביבתיים. הוא יחזה את הרעילות של הכימיקלים ויוכל לספק גישה מבוססת עלות תועלת בדבר בדיקה נוספת של כימיקלים שבשימוש.

ExpoCast מספק מידע על חשיפה לכימיקלים בבתים ובמוסדות חינוך . הנתונים כוללים כמויות של כימיקלים שמצויים במזון, במי השתייה, באויר כו'

ACTor מאפשר כעת גישה מקוונת ל- 30 שנות מחקר בנושא רעילות כימית שנמצאו קודם לכן רק בגרסה מודפסת, ונתונים על חשיפה בפורטל אחד.

במסגרת המאמצים להרחיב את הגישה למחקר אקדמי ספריות נוטלות חלק בפרויקטים של גישה פתוחה. דוגמה לכך היא הספריות באוניברסיטת דיוק שבקרוליינה הצפונית, ארצות הברית , שהודיעו לאחרונה על שירות חדש שמטרתו לעזור לאנשי הסגל באוניברסיטת דיוק להוציא לאור כתבי עת שפיטים בגישה פתוחה.

במסגרת שירות חדש זה הספריות מספקות הדרכה ותמיכה בתהליך ההוצאה לאור של כתבי העת. הפלטפורמה שמשמשת ליצירת כתבי העת בגישה פתוחה היא פלטפורמה בקוד פתוח שידועה בשם Open Journal Systems אשר פותחה במיוחד לניהול כל התהליך של הוצאה לאור של כתבי עת אקדמיים. התוכנה Open Journal Systems פותחה על ידי Public Knowledge Project – פרויקט משותף של האוניברסיטאות בארה"ב וקנדה. למעלה מ- 7500 כתבי עת מדעיים השתמשו בפלטפורמה זו בתהליך ההוצאה לאור . באוניברסיטת דיוק המשרד לטכנולוגית מידע מארח את התוכנה וסגל מהספריות מנהל אותה.

הפיילוט של שירות זה החל עם שני כתבי עת : Greek, Roman, and Byzantine Studies ו – andererseits: Yearbook of Transatlantic German Studies והוא מהווה דוגמה לשיתוף פעולה פורה בין הספריות והסגל האקדמי.

פרטים נוספים על ההוצאה לאור בגישה פתוחה באוניברסיטת דיוק אפשר למצוא באתר של הספריות של אוניברסיטת דיוק.

קיימים מגון מקורות מידע שקשורים להשקה ותפעול של כתבי עת בגישה חופשית. כדי לקדם מודעות למקורות מידע אלה – SPARC the Scholarly Publishing and Academic Resources Coalition – ארגון ששם לו למטרה לתמוך באלטרנטיבות להוצאות לאור מסחריות, השיק לאחרונה במאי 2011 אינדקס ייעודי לנושא זה. . האינדקס כולל מידע שקשור לתכנון כתב עת , מדיניות ההוצאה לאור, נושאים שקשורים לעריכה, לשיווק וקידום, לפלטפורמה הטכנית, להיבט הכלכלי ולעלויות כולל דוגמאות ועוד..

אינדקס מסוג זה שכולל מידע פרקטי ודוגמאות יכול לשמש כלי מסייע למוסדות להשכלה גבוהה, לספרנים ולמו" לים בתהליך ההוצאה לאור של פרסומים במסגרת הגישה הפתוחה .
אינדקס זה הושק בשיתוף עם SPARC Campus-based Publishing Resource Center  שמהווה מרכז הדרכה לנושאים שקשורים להוצאה לאור במסגרת הקמפוס וכולל נציגות של הספריות וההוצאה לאור האוניברסיטאית.

על פי דברי דיקן הספריות באוניברסיטת GRAND VALLEY אנשי הסגל מתחילים להתייעץ עם ספרנים בכל הקשור לאופציות של הוצאה לאור של כתבי עת כולל מודלים בגישה פתוחה ומבחינה זו יוזמה זו של SPARC היא יוזמה מבורכת.

לאינדקס

למרכז ההדרכה של SPARC

לכתבה בנושא