בתחילת דצמבר 2008 אושרה חברותה של האוניברסיטה הפתוחה בישראל ב–OpenCourseWare Consortium.
 OpenCourseWare Consortium הוא גוף בינלאומי שמאגד בתוכו למעלה מ- 200 מוסדות להשכלה גבוהה וארגונים קשורים מרחבי העולם שמשתפים פעולה בכל הקשור לפרסום חופשי דיגיטלי של חומרי הוראה על פי מודל משותף. החזון של קונסורציום זה הוא לקדם את החינוך ולהכשיר אנשים ברחבי העולם באמצעות חומרי הוראה אלו.
קונסורציום זה שם לו למטרה לקדם את השימוש בחומרי הוראה אלו ברחבי העולם, לפתח פרויקטים נוספים בתחום זה, ולהבטיח את קיומם של הפרויקטים בטווח הרחוק באמצעות דרכים להגברת יעילות וצמצום עלויות.

על מנת ליטול חלק בפעילויות הקונסורציום מוסדות חייבים לפרסם תחת שמו של המוסד חומרים מ-10 קורסים לפחות בפורמט שעונה על ההגדרות המוסכמות של opencourseware.
ארגונים,שאינם מפרסמים תכנים משלהם, אך פעילותם כגון תרגום והפצה מקדמת את מטרות הקונסורציום גם הם נוטלים בו חלק.

האוניברסיטה הפתוחה התקבלה כחברה בקונסורציום בעקבות ההתקדמות בפרויקט פא"ר ועמידתה של האוניברסיטה בתנאי ההצטרפות לקונסורציום.. פרויקט פא"ר הושק במאי 2008. עד כה האוניברסיטה פתחה במסגרת פרויקט זה חומרי לימוד בלמעלה מ-100 קורסים, ובהם כ-45 ספרי-לימוד אלקטרוניים וספרים קוליים בפורמט  MP3. הספרים ומגוון חומרי הלימוד פתוחים חינם למטרות הוראה ומחקר תחת רישיון creative commons. מאגר חומרי הלימוד בפא"ר יתרחב בעתיד. במהלך 2009 יפורסמו בהדרגה כל הספרים מ-50 קורסים.

אודות הקונסורציום
ברכתו של הקונסורציום להצטרפות החברים החדשים ובתוכם האוניברסיטה הפתוחה
רשימת המוסדות החברים בקונסורציום

GLOBE הוא אתר מעניין ושימושי לשיתוף משאבי הוראה ולמידה במישור הבינלאומי. האתר נקרא על שם הגוף שעומד מאחוריו  The Global Learning Objects Brokered Exchange – GLOBE שחברים בו מספר ארגונים ומוסדות במישור הבינלאומי בעלי חזון משותף – לאפשר גישה חופשית לחומרי הוראה ולמידה איכותיים.

 הארגונים שחברים היום ב-GLOBE הם:
• Ariadne Foundation
• COSL-The Center for Open and Sustainable Learning
• education.au limited
• European Schoolnet
• III -Institute for Information Industry, Taiwan
• KERIS-Korea Education & Research Information Service
• LACLO -The Latin American Community of Learning Objects
• LORNET
• MERLOT- Multimedia Educational Resources for Learning and Online teaching, USA
והאופציה פתוחה בפני גופים נוספים להצטרף.

באתר יש אופציה לחיפוש בסיסי בלבד. בחיפושים שערכתי קיבלתי חומרים איכותיים ואתרים מעניינים ושימושיים, אבל הרושם הוא שהתוצאות אינן ממוקדות. חבל שמנשק החיפוש אינו מאפשר חיפוש מתקדם עם אופציה להגבלות, כדי למקד יותר את החיפוש. כאשר השאילתות היו ספציפיות יותר קיבלתי מספר קטן של תוצאות. אין ספק שכאשר מאגר המידע של חומרי ההוראה יגדל בעיה זו תיפתר. מכל מקום, היוזמה מעניינת חשובה ומועילה.

אל האתר
מידע על הגופים המשתתפים

DRIVER – Digital Repository Infrastructure Vision for European Research הוא פורטל של מאגרים מוסדיים של מספר מדינות באירופה, פרי יוזמתן של מספר מדינות באירופה במימונה של  הוועדה האירופית. כיום, כפי שמתועד באתר, הפורטל מאפשר גישה חופשית לכ-600,000 מסמכים מ-110 מאגרים מוסדיים ב- 25 שפות. החזון והיעד העיקרי של יזמי DRIVER הוא להקים תשתית אחת, שבאמצעותה יוכלו להעלות ל-Web את כל המאגרים המוסדיים באירופה, ובאופן זה ליצור מאגר ידע מחקרי אחד נגיש בגישת  ה-OPEN ACCESS..

DRF – Digital Repository Federation הוא איחוד של 86 אוניברסיטאות ומכוני מחקר ביפן ששם למטרה לקדם את המאגרים המוסדיים ותנועת ה- Open Access ביפן. ל- DRF ול- DRIVER חזון משותף והוא שתנועת ה-Open Access באירופה וביפן תתרום לתקשורת טובה יותר במישור האקדמי בעולם כולו .

בראשית דצמבר 2008 נחתם תזכיר הבנה בין DRIVER ו-DRF . שניהם הסכימו לשתף פעולה כדי לקדם תשתיות בנושא המאגרים המשותפים.

Masaaki Hemmi העומד בראש DRF – מאמין שהקואליציה בין DRF ו- DRIVER תוביל לתפוצה טובה יותר ורחבה יותר של מיזמים משותפים בין החוקרים יצרני החומר המחקרי, והספרנים שמנהלים מאגרים בכל רחבי העולם. נקווה שכך יהיה.

לכתבה בנושא

יום ה-OA הבינלאומי הראשון צוין ב-14 באוקטובר 2008 ברחבי העולם באירועים שאורגנו על ידי ספריות וארגוני סטודנטים בלמעלה מ- 100 קמפוסים ב-5 יבשות. יום זה נועד להרחיב את ההבנה והמודעות לתנועת ה- OA בקרב הקהילה האקדמית ובקרב הציבור כולו.

במסגרת יום זה הוכרז רשמית על הקמתו של ארגון חדש – OASPA –  Open Access  Scholarly Publishers Association, ששם לו למטרה לתמוך ולייצג את האינטרסים של כל המו"לים בתחום – מו"לים מקצועיים כמו BioMed Central ו- Public Library of Science, מו"לים אקדמיים של כתבי עת כמו Journal of Medical Internet Research, ו- The Canadian Journal of Sociology וארגונים אחרים כמו SPARC Europe. ייצוג האינטרסים יבוא לידי ביטוי בחילופי מידע, קביעת סטנדרטים, הדרכה וקידום מודלים .

נקודת ציון נוספת החודש בתנועת ה-Open Access הוא רכישתם של כתבי העת של BioMed Central על ידי Springer. לכאורה, אירוע זה יכול לעורר דאגה , ואכן היו גורמים שקיבלו את הידיעה ברגשות מעורבים אך ב- BioMed Central מרגיעים – לאמיתו של דבר העניין הוא לטובת התנועה, שיפור שירותים והרחבת התנועה. גם גורמים נוספים בתנועה גילו התלהבות מהעסקה וראו בכך יום גדול למדע:

"BioMed Central has shown that open access publishing can be profitable, and its acquisition by a major publisher means that open access publishing is becoming mainstream. At the moment, fewer than 10% of scientific articles are published open access, but Springer's acquisition may bring us to the tipping point where open access publishing will be the norm"

מן הראוי לציין שהתנאי להסכם בין BioMed Central לבין Springer היה שכתבי העת יישארו חופשיים כפי שהיו עד כה.

לכ"ע אקדמיים רבים מתאפשרת גישה לטקסט המלא אך ורק באמצעות חבילות עליהם מנויות הספריות, אך ישנם גם כ"ע אקדמיים רבים בגישה חופשית (Open Access Journals). 
כ"ע הללו יכולים להיות במגוון תחומים כמו: אמנות, מדעי החברה, משפטים, מדע ורפואה.
להלן כמה דוגמאות מכל תחום: 

Science
+Agronomy Research: Estonian University of Life Sciences publishes this journal twice a year.
+DNA Research: Oxford University Press’ DNA Research offers peer-reviewed content on genes and genomes.
+HighWire Press: Stanford’s HighWire Press is a huge archive of free full-text science articles

Art & Design
+City & Time: City & Time is devoted to the study of the conservation and transformation of cities.
+eSharp: An international online journal for postgraduate research in the arts, humanities, social sciences and education.
+Museum and Society: The University of Leicester’s journal covers museum studies, conservation, and more.

Business & Finance
+Economic Analysis and Policy: This jounral offers a number of online downloadable articles on economics and policy.
+Nova Economia: Published three times a year, Nova Economica offers a Brazilian look at economics.
+European Political Economy Review: This journal aims to close the gap between political, economic, and juridical sciences.

Medicine
+AIDS Research and Therapy: Check out this journal to find basic science alongside important research articles about stopping the spread of AIDS.
+Journal of Health Informatics in Developing Countries: Discusses the impact of health informatics in developing countries.

Social Science
+Graduate Journal of Asia-Pacific Studies: This electronic journal offers a peer-reviewed showcase of graduate students discussing a wide range of disciplines in Asia-Pacific studies.
+History of Intellectual Culture: Check out this journal for a discussion on the historical contexts of ideas and ideologies.
+Slavic Studies: Here you’ll find case studies, analysis and more related to slavic studies.

Law & Politics
+Duke Law Journal: Duke’s law journal offers a top-notch look at today’s legal issues.
+The Connecticut Public Interest Law Journal: This journal offers a discusson on the legal aspects of public interest priorities.
+European Journal of Legal Studies: This European journal seeks to further the promotion of legal studies.

לרשימת  100 כתבי העת המלאה בתחומים השונים
קישורים נוספים:
+ DOAJ  כתבי עת מדעיים ומבוקרים במגוון נושאים
+ Intute כ"ע אלקטרוניים חופשיים ומבוקרים במדעי הרוח ואומנויות

Science Dissemination Using Open Access הוא ספר בנושא Open Access בצורת קובץ pdf בן 207 עמודים, שנכתב במיוחד לסדנה שנערכה בטריאסטה שבאיטליה ביולי 2008 בנושא: "שימוש במודלים של Open Access להפצת המדע". הסדנה נערכה בחסות ICTP, תוך שיתןף פעולה עם CERN ו- INASP.
מטרות הספר להדריך את הקהילה האקדמית בדבר הדרישות של Open Access ולעודד את מקבלי ההחלטות באקדמיה ובמוסדות המחקר לאמץ את השיטה. דגש בספר על Open Access במדינות מתפתחות. הספר סוקר את השיטה ויתרונותיה, ודן בהיבטיה השונים: ההיבט ההיסטורי והצהרות בינלאומיות הקשורות לנושא, סוגים של כתבי עת מבחינת הנושא, היבטים משפטיים, גיבוש מדיניות ברורה בנושא דוגמת זו של NIH, מודלים כלכליים לפרסום כתבי עת, היבטים פיננסיים והצעות הקשורות לאפשרויות מימון כולל פרסומות, שימוש בטכנולוגיות של Web2 למטרה זו, תוכנות  וארכיבים של OA כמו arXiv של אוניברסיטת קורנל.

המונח Open Access – OA נמצא בשימוש בשתי משמעויות:
• ספרות דיגיטלית מקוונת חופשית מתשלום מה שמכונה Weak OA
• ספרות מקוונת דיגיטלית חופשית מתשלום וחופשית ברמות שונות מהמגבלות של זכויות  יוצרים מה שמכונה Strong OA. על פי משמעות זו בנוסף לשימוש חופשי בחומרים מתאפשר בהם גם שימוש חוזר (reuse) כמו העתקת הטקסט למאגרי מידע וכרית טקסט לצורך מחקר חדש.
המטרה היא להשיג OA Strong אך אין זה מבטל את חשיבותה של ספרות חופשית במשמעות הראשונה. ההצהרות הבינלאומיות החשובות בנושא שהיו הצהרות על העיקרון, האסטרטגיה והמחויבות כמו הצהרת בודפשט וברלין מתייחסות למושג במשמעותו השנייה – Strong OA. 

מה חוקרים צריכים לדעת על OA ?
1. אילו כתבי עת OA קיימים בתחום המחקר שלהם. לצורך כך ניתן להיעזר  ב-DOAJ
2. כתבי עת חופשיים אינם הערוץ היחידי ל-.OA הערוץ השני הינם המאגרים המוסדיים. גם אם החוקר אינו מפרסם את המאמר שלו בכתב עת OA עדיין ניתן להפקידו, לפני שיגורו לכתב העת, במאגר מוסדי ולאחר שעבר שיפוט להפקידו מחדש במאגר המוסדי.
המקורות הטובים ביותר לאיתור מאגרים מוסדיים הם: ROAR ו- OpenDOAR
3. הכנסה חומרים למאגרי מידע מוסדיים כרוכה רק במספר דקות של עבודה
4. כ-70% מכתבי העת שאינם OA מתירים להפקיד את המאמרים במאגרים מוסדיים. מידע על המדיניות של כל אחד מכתבי העת בנושא ניתן למצוא באתרים SHERPA ו- Eprints
5. מספר כתבי העת שאינם מפרסמים מאמרים שהופקדו קודם לכן במאגרי מידע מוסדיים (דבקים במה שנקרא Ingelfinger rule על שמו של העורך האחרון של New England Journal of Medicine) הולך ומצטמצם. כאמור ניתן לבדוק את מדיניות כתבי העת בנושא באתרים שהוזכרו לעיל.
6. פרסום ב-OA מגדיל את קהל הקוראים ואת מספר הציטוטים. מחקרים בתחומים שונים מצאו מתאם חיובי בין פרסום ב-OA ובין הגידול במספר הציטוטים בשיעור שנע בין 50%-250%

מידע זה מבליט את העובדה ששיטת ה-OA אינו רק מעשה צדקה אלא תורמת לאינטרס האישי של החוקרים שכן היא מגדילה את הנראות (visibility), האחזור, קהל היעד, השימוש והציטוטים. תרומה זו של השיטה לאינטרס האישי של החוקרים יכולה לעודד חוקרים לאמץ את השיטה. הספר מדגיש את התפקיד שיש ל -OA בהפצת המידע על כל ההשלכות שיש לכך. מעבר לתועלת הכלל ולתועלת החוקרים שיטת OA תורמת גם לקידום המדע, שכן באמצעות השיטה, מתאפשרת חשיפה לחומר מחקרי רב יותר מה שתורם בסופו של דבר לקידום המדע. חשיבות שיטה מתעצמת נוכח הבעיות התקציביות ברכישת כתבי עת על ידי המוסדות האקדמיים.

בספר גם מידע שימושי רב שקשור להיבט הטכני. מומלץ לפיתוח מאגרים מוסדיים להשתמש ב- DSpace שהיא פלטפורמה חופשית שפותחה על ידי הספריות של MIT בשיתוף HP. חבילת תוכנה זו מספקת את הכלים להקמה וניהול של מאגרים מוסדיים, וכל מוסד רשאי להתאים את התוכנה לצרכיו. במדריך DSpace How To Guide ניתן למצוא מידע מפורט בנושא.

אין ספק שיש במידע התיאורטי והשימושי מעשי הכלול בספר כדי לשרת את המטרה המוצהרת שלו – להגביר את המודעות לנושא ה-OA ולעודדו.

אל הספר

 המונח OER – Open Educational Resources משמעו מקורות לימוד והוראה חופשיים לשימוש, שימוש מחודש ושיתוף.  מהי ההגדרה של OER, אלו מודלים וגישות קיימים בתחום, מהו  מחזור החיים של OER, מהו אופן היצירה, השימוש והשיתוף  והיכן נמצא מקורות חופשיים אלה – תשובות על מגוון נושאים אלו נמצא במדריך הוויקי OER Handbook for Educators 1.0. המדריך כולל מידע מפורט ושימושי למשתמש המבקש להשתמש במקורות  חופשיים אלה. המידע כולל:
• רשימת מנועי חיפוש ייעודיים לנושא
• מאגרים כלליים
• מאגרים במדעים מדויקים מדעי החיים ורפואה
• מאגרים במדעי החברה
• מאגרים במדעי הרוח
• וספרים חופשיים

 הנושאים שאותם מכסה המדריך הם בהתאם למטרה אשר לשמה יועד המדריך – לסייע למחנכים למצוא, להשתמש, לפתח ולשתף חומרים לצורך פיתוח והעשרה של קורסים מקוונים ופרונטאליים, אך גם צרכני מידע שאינם מחנכים יוכלו למצוא בו עניין בעיקר במקורות המידע שהוא מציע. המדריך אינו כולל מידע טכני והדרכה על השימוש בתוכנות. לסגל המתעניין יותר בנושאים טכנולוגיים מוצע המדריך Institution OER handbook. ולעושי המדיניות מוצע המדריך   Policymaker mini handbook. שניהם בשלבי הכנה.

למדריך OER Handbook for Educators 1.0

Open Access: Opportunities and challenges – A handbook הוא פרסום משותף בשפה האנגלית מיולי 2008 של הוועדה האירופית (הזרוע המשפטית של האיחוד האירופי) והוועדה הגרמנית לאונסקו. המדריך בצורת קובץ pdf בן 144 עמודים, שנכתב על ידי מומחים ובעלי עניין בתחום, מספק מידע מקיף בנושא ה-Open Access. המדריך  מציג בהרחבה את הניסיון הגרמני בפרט והאירופי בכלל על היבטיו השונים, אך כולל מידע על הנושא גם במישור הבינלאומי.
המדריך כולל :
• הגדרת המונח וסקירה היסטורית
• מבוא לשלושת המודלים:
     מודל ה- Open Acess Repository -דוגמת Edoc-Server   ב-Humboldt-Universität zu Berlin     
     מודל כתבי העת האלקטרוניים – דוגמת New Journal of Physics
     המודל ההיברידי – דוגמת Springer Open Choice
• יישום המודלים – מימון, זכויות יוצרים, בקרת איכות, ארכוב לטווח ארוך, Open Access והתקשורת  האקדמית, עיבוד המידע ואחזורו, אתגרים טכנולוגיים והפצה של פרסומים חופשיים
• פרספקטיבות פוליטיות
    נושאים השנויים במחלוקת
    Open access בחינוך הגבוה ובמדעים – מדעי הטבע, מדעי הרוח, מדעי החברה והמערכת האקדמית בגרמניה
    ספריות ו-Open Access
    מו"לים ו-Open Access
    Open Access  והגנת הצורכן
    המדיה ו-Open Access
• Open Access במישור הבינלאומי – יוזמות באירופה, בארה"ב, יוזמות לאומיות מחוץ לאירופה, תמונת  מצב בהודו ויוזמות בינלאומיות.

למרות שהמסמך הוא מסמך אירופי הוא דן בנושא גם במישור הבינלאומי ואופיו, כנושא עצמו, הוא אוניברסלי. ומה מקומן של  הספריות בנושא?הצהרת IFLA בנושא מצביעה על חשיבותה של רשת גלובלית של שירותי ספרייה למען הבטחת גישה לספרות מדעית מהעבר ההווה והעתיד.  Open Access מאפשר לספריות לספק פרסומים אקדמיים רלוונטים בכל עת ובאופן רציף .שקידתם של הספריות למען הנושא מהווה תרומה לחינוך למחקר ולמידע וזוהי דרכן להבטיח את שיתופו וחלקו של כל אחד בידע האנושי. גם בקרב ארגונים ואגודות מחקר והמו"לים קיימת יותר ויותר מודעות לנושא ונכונות לשתף פעולה למען קידומו. דוגמה לכך היא שיתוף הפעולה באוגוסט 2008 בין The Max Plank Society והמו"ל PLos בדבר מימון מרכזי של פרסומי החוקרים השייכים לאגודה והסרת הנטל ממוסדות המחקר הפרטניים. שיתוף פעולה דומה בין כל הגורמים הנוגעים בדבר ויוזמות דומות יקדמו את הנושא לטובת כולם.

למדריך Open Access: Opportunities and challenges – A handbook

OpenCourseWare – OCW – היא תנועה במסגרת ה-Open Access שדוגלת בפרסום דיגיטאלי חופשי של חומרי הוראה. ניתן לראות בתנועה זו סוג של  פילנתרופיה אינטלקטואלית. התנועה החלה ב-MIT בשנת 2002 והתפשטה לאוניברסיטאות רבות בעולם. האמונה שעומדת ביסוד התנועה היא שקידום החינוך אפשרי כאשר ניתן לשתף ידע בצורה פתוחה וחופשית. כדי לקדם את הנושא חברו למעלה מ-200 מוסדות חינוך וארגונים מכל העולם והקימו קונסורציום שמטרתו לקדם את הנושא. הנושא תופס תאוצה ומספר הקורסים הנגישים בווב רבים. מספר מקורות לדוגמה:
 • MIT OpenCourseware – הפרויקט של אוניברסיטת מסצוסטס הוא החלוץ והפופולארי ביותר בתחום. ניתן למצוא באתר מגוון קורסים בתחומי דעת רבים, כולל חומרי אודיו ווידאו
• LearningSpace – מבחר חומרי לימוד שמציעה האוניברסיטה הפתוחה באנגליה
• Utah State OpenCourseWare – הרצאות מוקלטות במגוון נושאים
 • Notre Dame OpenCourseWare – חומרי לימוד במיוחד במדעי הרוח והחברה  
 •Duke Law Center for the Public domain   – באתר זה מגוון הרצאות שמתמקדות בהיבט המשפטי של "רשות הכלל" כולל נושאים הקשורים ל- Open Access
• פרויקט פאר של האוניברסיטה הפתוחה – החלוץ בארץ בתחום
ישנם גם מספר מנועי חיפוש ייעודיים לנושא כמו:
 • http://ocwfinder.com// בו ניתן לחפש ולדפדף על פי תגיות
 • http://www.opencontentonline.com/ מדריך שכולל מספר רב של קטגוריות נושאיות בתחומי ידע שונים כגון: רפואה, רפואת שיניים,זואולוגיה, היסטוריה, אקולוגיה ועוד …
 אלו רק מספר דוגמאות. פרויקטים נוספים ניתן למצוא ב: The Ultimate Guide to Using Open Courseware: 70+ Apps, Search Engines and Resources for Free Learning. לא כל האתרים המופיעים ברשימה שב-The Ultimate Guide נגישים וחופשיים לכל. אבל ניתן לאתר מתוך המקורות ברשימה מקורות טובים וחופשיים.

מה בדבר עלות – תועלת? לפרויקטים מסוג זה אספקטים כלכליים, תרבותיים, אתיים וכאלה שקשורים לקניין רוחני. עלות פרויקטים מסוג זה גבוהה, כך למשל ההוצאות של MIT לתחזק את פרויקט הקורסים הפתוחים מגיעה ל- 4 מיליון דולר מדי שנה. הדבר כרוך בסופו של דבר בהרבה עבודה ומאמץ. יתכנו בעיות של קניין רוחני ובנוסף מרצים חוששים שהערות שנאמרו על ידם מבלי משים במהלך הקורס יונצחו לעד, שסטודנטים יירדמו בשיעורים מתוך ידיעה שיוכלו להשלים את החומר בהרצאות החופשיות המוקלטות ועוד. אשר לתועלת – כמובן שסטודנטים, מרצים ואוטודידקטים מרחבי העולם כולו יוצאים נשכרים מחומרי הלימוד. כך למשל על פי כתבה ב-washingtonpost.com Internet Access Is Only Prerequisite For More and More College Classes בקורסים של MIT ביקרו 35 מיליון אנשים מחציתם לא סטודנטים ומרצים אלא  אנשים סקרנים שרצו לקנות דעת. אך מה התועלת שמפיקים האוניברסיטאות, בעלי הקורסים וחומרי ההוראה? הכתבה ב- washingtonpost.com יכולה לשפוך אור על הדברים. מרצים מדווחים על סיפוק והנאה משבירת החיץ הגיאוגרפי בהוראה והאפשרות להקנות מהידע שלהם לסטודנטים מכל העולם. כמו כן מדווחים על סיפוק מהשיתוף עם עמיתים שיכולים אף הם ליהנות מחומרי הלימוד שלהם, ומדגישים את ההיבט המוסרי שבתנועה – לא כל אחד יכול לאפשר לעצמו לימודים באוניברסיטאות. אמנם תנועת ה-  OCW אינה  פתרון לאי שוויון בחינוך, אך צעד בכיוון הנכון. נשמעו גם דעות על האדרת המוניטין של האוניברסיטאות השותפות בפרויקטים כאלה.. ואכן, אין ספק שפרויקטים מסוג זה מספקים לאוניברסיטאות, למחלקות ולמרצים הזדמנות להיחשף במישור העולמי. דוגמה טובה לכך היא אוניברסיטת Yale. תוך תקופה קצרה לאחר שהעלתה את הקורסים הפתוחים שלה, כוננה קשרים עם מוסדות חינוך ברחבי העולם כולו כולל אוניברסיטת Jimma שבאתיופיה. ואם כך הם פני הדברים, נקווה שהתנועה תצבור תאוצה עוד יותר גדולה בעתיד.

DRIVER – Digital Repository Infrastructure Vision for European Research הוא פורטל של מאגרים מוסדיים של מספר מדינות באירופה. כיום, כפי שמתועד באתר, הפורטל מאפשר גישה חופשית לכ-600,000 מסמכים מ-110 מאגרים מוסדיים ב- 25 שפות. החזון והיעד העיקרי של DRIVER הוא להקים תשתית אחת, שבאמצעותה יוכלו להעלות ל-Web את כל המאגרים המוסדיים באירופה, ובאופן זה ליצור מאגר ידע מחקרי אחד נגיש בגישת ה-OPEN ACCESS.
במנשק החיפוש ניתן לחפש תוך הגבלת החיפוש לסוגי מסמכים, תאריך, שפה, ארץ ואוסף. ניתן לצמצם את החיפוש לאוסף/ים מסוימים כגון: ביולוגיה, אנתרופולוגיה, מדעי המחשב ועוד.. ניתן גם לדפדף במסמכים על פי מחבר, סוג מסמך, נושא, שפה ומאגר מוסדי. ניתן לראות את כל המאגרים המוסדיים – שם, ארץ ומספר מסמכים בכל מאגר. ניתן ליצור חשבון אישי ולקבל שירותי עדכון. לצערי, כשניסיתי לחפש בפורטל, זמן התגובה של המערכת היה איטי מאוד, אך מנשק התוצאות ידידותי ביותר, כולל פרטים ביבליוגרפיים וטקסט מלא של פריטי המידע.

מכל מקום, היוזמה חשובה ומדגישה את חשיבות  שיתוף הפעולה בתחום המאגרים המוסדיים בפרט וה-Open Acess בכלל. המאגרים המוסדיים הם אמצעי טוב לחוקרים להפיץ את מחקריהם והם אינם "מתנגשים" עם שאר השחקנים בתחום כגון: כתבי עת חופשיים, מאגרים נושאיים חופשיים כמו arXiv, או rePEc, אתרי בית אישיים או מחלקתיים. הנקודה החזקה של תנועת ה-Open Access היא שהפרויקטים השונים במסגרתה אינם מתחרים זה בזה, שכן כאשר המטרה היא הפצת החומר, ככל שרבים יותר השחקנים כן ייטב.

אל הפורטל
מנשק החיפוש של הפורטל
אודות הפרויקט, השותפים בפרויקט
שאלות נפוצות

מאמר זה דן בכניסת האינטרנט לתחומי הפרסום האקדמי. שינוי מהותי באמצעי ההפצה הביא לתהליכים של מסחור והגבלת הנגישות לידע המדעי, בעיקר בכתבי העת המקוונים. מנגד, הרחבת דרכי ההפצה של מחקרים מדעיים הִצמיחה אפשרויות לפתיחת ערוצים חדשים בפני הציבור הרחב (במאגרים אקדמיים מקוונים, בבלוֹגים ובמקורות נוספים) והולידה תנועות הקוראות לזמינות הידע בפני כול ('הגישה הפתוחה' ובאנגלית: Open Access – O.A.).
נוכח מגמות אלה עולה השאלה: כיצד העלאת החומרים האקדמיים למרחבי האינטרנט משפיעה על מבנה הקהילה המדעית?
במאמר זה ברצוננו להראות כי חדירת האינטרנט לתרבות האקדמית מגדירה מחדש את יחסי הכוח בין ה'שחקנים' (אקטורים) במערכת החברתית של הפרסום המדעי (צרכני המַדע, מפיצי הידע וציבור החוקרים). יתרה מזו, התבוננות בפעילותן של תנועות הגישה הפתוחה תראה כיצד תהליך זה משנה את תרבותן של קהילות מדעיות בפיתוח יחסים בלתי-פורמליים בקהילה המדעית, בחיזוק סימטריזציה של היחסים בין המדען לציבור, בפופולריזציה של המדע ושל המדען}. העמקה בתהליכים אלה מעידה על כך שהאינטרנט משפיע לא רק על התפוצה האקדמית, אלא גם על התרבות האקדמית עצמה. הגישה הפתוחה הביאה לשינוי בשיח האקדמי ולמובּיליות ביוקרה המיוחסת גם לכתבי העת החדשים, ולמאבק בין כתבי העת על סימטריזציה, ואף על בכורה, בשדה הייצור המדעי.

מאמר מאת ד"ר יעקב הכט וד"ר אורן גולן

למאמר המלא מתוך מגאזין ברשת

 Open Access משמעותו גישה חופשית לפרסומים מקוונים מחקריים. העמדה התומכת ב-Open Access מתחזקת נוכח העלות הגבוהה של כתבי עת מדעיים ובעיות תקציביות לרכישתם. בדיעבד נמצא שהחוקרים יוצאים נשכרים מפרסום מחקריהם ב-Open Access מאחר שפרסומים ב-Open Access מצוטטים יותר. ממצאים אלה עשויים לתרום אף הם לעידוד המגמה.

היוזמה הבינלאומית המשמעותית הראשונה בנושא Open Access הייתה יוזמת בודפסט בשנת 2002. היוזמה התמקדה במטרה לאפשר גישה חופשית לכתבי עת שפיטים ולשם כך קבלה שתי המלצות בהם ראתה את הדרכים להשגת המטרה והן:
 • Self-Archiving – אספקת כלים ועזרה לחוקרים להפקיד את המאמרים שלהם שעברו שיפוט, במאגרי ארכיון פתוחים. כאשר מאגרים אלה יעמדו בסטנדרטים של OAI Open Archives Initiative אזי מנועי חיפוש יוכלו לראות בהם מאגר אחד . באופן זה המשתמשים לא יצטרכו לדעת אילו מאגרים קיימים ומהו מיקומם על מנת להשתמש בהם. 
• Open Aceess Journals – הקמת דור חדש של כתבי עת פתוחים. ממשלות, אוניברסיטאות ספריות מו"לים וגופים אחרים נקראו להירתם למשימה. מאז היו יוזמות נוספות חשובות בתחום ה- Open Access ובהן ההצהרה של IFLA בנושא. 

הקמת מאגרי מידע מוסדיים ואספקת הכלים לחוקרים להפקיד את מחקריהם ויצירותיהם במאגרים כאלה היא פעולה חשובה במסגרת השגת מטרת ה-Open Access. בדרך כלל המאגרים נמצאים בשרת המוסדי, ולשם כך פותחו מספר תוכנות חופשיות כמו EPrints , ו-Fedora. לאחרונה גופים חיצוניים דוגמת BioMed Central מציעים את שירותיהם לאחסון מאגרים מוסדיים בשרתים שלו ופיתוח מנשקי חיפוש מתאימים.. באתר http://www.eprints.org/openaccess/self-faq/#self-archiving ניתן למצוא תשובות לשאלות רבות הקשורות בהיבטים שונים הקשורים להקמתם של מאגרים מוסדיים – היבטים טכניים, תקציביים, זכויות יוצרים, תפקיד הספריות בנושא ועוד.

נושא המאגרים המוסדיים מתפתח ומאגרים מוסדיים נוספים בקצב מואץ. באתר http://roar.eprints.org/?action=browse ניתן למצוא נתונים סטטיסטיים על מאגרים מוסדיים בעולם, ומידע מפורט על כל אחד מהמאגרים ובאילו כלים נוצר. הוקמו ארגונים ששמו להם למטרה לקדם את הנושא, וממשלות ומוסדות אקדמיים תומכים בו. דוגמה בולטת לפרויקט ששם לו למטרה לקדם את נושא המאגרים המוסדיים הוא SHERPA (Securing a Hybrid Environment for Research Preservation and Accessׂ)ׁ– שכיום חברים בו 26 מוסדות מחקר בבריטניה בעלי ניסיון בתחום, ובתוכם הספרייה הלאומית של בריטניה. באתר של SHERPA יש מידע על שירותיו השונים, בהם גם שירות חיפוש בכל המאגרים המוסדיים של בריטניה. שירותי חיפוש-על דומים במאגרים מוסדיים הם: CASSIR– בחסותה של ממשלת הודו,ו- DAREnet בהולנד (מאז אפריל 2008 הוא משולב בפורטל NARCIS). המגמה של מנועי–על ייעודיים למאגרים המוסדיים צוברת תאוצה. לאחרונה נוסף שירות ARROW – Australian Research Repositories Online to the World – שירות חיפוש במאגרי המחקר המוסדיים של אוסטרליה ו- hprint – שירות חיפוש ראשון מסוגו בסקנדינביה שמתמקד במדעי הרוח ואמנויות.

הנושא מככב גם בחדשות. שומעים על יזמות של אוניברסיטאות בכיוון ה- Open Acess כמו זו של אוניברסיטת ברקלי מינואר 2008 לכסות את ההוצאות של המחברים הכרוכות בפרסום מאמרים ב-Open Access, הצעתה של אוניברסיטת הרווארד שאושרה ב- 12.2.2008 לחייב את אנשי הסגל להפקיד את מחקריהם במאגר חופשי (Open Access Repository ), שינוהל על ידי הספרייה ויהיה נגיש לכל דרך האינטרנט, או הפצרתו של European University Association-EUAבאוניברסיטאות באירופה לפתח אסטרטגיות ומדיניות ברורה לקידום הנושא של מאגרים מוסדיים. כמו כן שומעים על גופים מממנים שמתנים את מימון המחקר בהפקדתו ב-Open Access . הגופים העוסקים בתחום מדברים גם על החזון. על החזון בבריטניה לשנת 2010 ניתן לקרוא במפת הדרכים בכתובת:- http://www.ukoln.ac.uk/repositories/publications/roadmap-200604/rep-roadmap-v15.pdf

ניצנים ראשונים למאגרים מוסדיים ניתן למצוא גם בארץ – Wisdom Archive לדוגמה הוא מאגר מוסדי של מכון וייצמן. התוכנה בה הם משתמשים לפיתוח המאגר היא Eprints – תוכנה חופשית שפותחה על ידי אוניברסיטת Southampton, ומוסדות נוספים נקראים להצטרף ליוזמה תוך שימוש בתוכנה לפיתוח מאגרים משלהם. יוזמות מסוג זה מבליטות את מעמדם של הספרנים והספריות בתחום לא רק כמשתמשים אלא גם כמפתחים, שכן בפיתוח מאגרים אלה תפקיד חשוב לא רק לחוקרים אלא גם לספריות ולספרנים. .