Science Dissemination Using Open Access הוא ספר בנושא Open Access בצורת קובץ pdf בן 207 עמודים, שנכתב במיוחד לסדנה שנערכה בטריאסטה שבאיטליה ביולי 2008 בנושא: "שימוש במודלים של Open Access להפצת המדע". הסדנה נערכה בחסות ICTP, תוך שיתןף פעולה עם CERN ו- INASP.
מטרות הספר להדריך את הקהילה האקדמית בדבר הדרישות של Open Access ולעודד את מקבלי ההחלטות באקדמיה ובמוסדות המחקר לאמץ את השיטה. דגש בספר על Open Access במדינות מתפתחות. הספר סוקר את השיטה ויתרונותיה, ודן בהיבטיה השונים: ההיבט ההיסטורי והצהרות בינלאומיות הקשורות לנושא, סוגים של כתבי עת מבחינת הנושא, היבטים משפטיים, גיבוש מדיניות ברורה בנושא דוגמת זו של NIH, מודלים כלכליים לפרסום כתבי עת, היבטים פיננסיים והצעות הקשורות לאפשרויות מימון כולל פרסומות, שימוש בטכנולוגיות של Web2 למטרה זו, תוכנות  וארכיבים של OA כמו arXiv של אוניברסיטת קורנל.

המונח Open Access – OA נמצא בשימוש בשתי משמעויות:
• ספרות דיגיטלית מקוונת חופשית מתשלום מה שמכונה Weak OA
• ספרות מקוונת דיגיטלית חופשית מתשלום וחופשית ברמות שונות מהמגבלות של זכויות  יוצרים מה שמכונה Strong OA. על פי משמעות זו בנוסף לשימוש חופשי בחומרים מתאפשר בהם גם שימוש חוזר (reuse) כמו העתקת הטקסט למאגרי מידע וכרית טקסט לצורך מחקר חדש.
המטרה היא להשיג OA Strong אך אין זה מבטל את חשיבותה של ספרות חופשית במשמעות הראשונה. ההצהרות הבינלאומיות החשובות בנושא שהיו הצהרות על העיקרון, האסטרטגיה והמחויבות כמו הצהרת בודפשט וברלין מתייחסות למושג במשמעותו השנייה – Strong OA. 

מה חוקרים צריכים לדעת על OA ?
1. אילו כתבי עת OA קיימים בתחום המחקר שלהם. לצורך כך ניתן להיעזר  ב-DOAJ
2. כתבי עת חופשיים אינם הערוץ היחידי ל-.OA הערוץ השני הינם המאגרים המוסדיים. גם אם החוקר אינו מפרסם את המאמר שלו בכתב עת OA עדיין ניתן להפקידו, לפני שיגורו לכתב העת, במאגר מוסדי ולאחר שעבר שיפוט להפקידו מחדש במאגר המוסדי.
המקורות הטובים ביותר לאיתור מאגרים מוסדיים הם: ROAR ו- OpenDOAR
3. הכנסה חומרים למאגרי מידע מוסדיים כרוכה רק במספר דקות של עבודה
4. כ-70% מכתבי העת שאינם OA מתירים להפקיד את המאמרים במאגרים מוסדיים. מידע על המדיניות של כל אחד מכתבי העת בנושא ניתן למצוא באתרים SHERPA ו- Eprints
5. מספר כתבי העת שאינם מפרסמים מאמרים שהופקדו קודם לכן במאגרי מידע מוסדיים (דבקים במה שנקרא Ingelfinger rule על שמו של העורך האחרון של New England Journal of Medicine) הולך ומצטמצם. כאמור ניתן לבדוק את מדיניות כתבי העת בנושא באתרים שהוזכרו לעיל.
6. פרסום ב-OA מגדיל את קהל הקוראים ואת מספר הציטוטים. מחקרים בתחומים שונים מצאו מתאם חיובי בין פרסום ב-OA ובין הגידול במספר הציטוטים בשיעור שנע בין 50%-250%

מידע זה מבליט את העובדה ששיטת ה-OA אינו רק מעשה צדקה אלא תורמת לאינטרס האישי של החוקרים שכן היא מגדילה את הנראות (visibility), האחזור, קהל היעד, השימוש והציטוטים. תרומה זו של השיטה לאינטרס האישי של החוקרים יכולה לעודד חוקרים לאמץ את השיטה. הספר מדגיש את התפקיד שיש ל -OA בהפצת המידע על כל ההשלכות שיש לכך. מעבר לתועלת הכלל ולתועלת החוקרים שיטת OA תורמת גם לקידום המדע, שכן באמצעות השיטה, מתאפשרת חשיפה לחומר מחקרי רב יותר מה שתורם בסופו של דבר לקידום המדע. חשיבות שיטה מתעצמת נוכח הבעיות התקציביות ברכישת כתבי עת על ידי המוסדות האקדמיים.

בספר גם מידע שימושי רב שקשור להיבט הטכני. מומלץ לפיתוח מאגרים מוסדיים להשתמש ב- DSpace שהיא פלטפורמה חופשית שפותחה על ידי הספריות של MIT בשיתוף HP. חבילת תוכנה זו מספקת את הכלים להקמה וניהול של מאגרים מוסדיים, וכל מוסד רשאי להתאים את התוכנה לצרכיו. במדריך DSpace How To Guide ניתן למצוא מידע מפורט בנושא.

אין ספק שיש במידע התיאורטי והשימושי מעשי הכלול בספר כדי לשרת את המטרה המוצהרת שלו – להגביר את המודעות לנושא ה-OA ולעודדו.

אל הספר