פרופ' יורם עשת ממרכז המחקר ע"ש צ'ייס לשילוב טכנולוגיות למידה בהוראה נתן הרצאה מרתקת באוניברסיטה הפתוחה בנושא "שינויים ארוכי-טווח במיומנויות החשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי". הוא טוען שבעידן הדיגיטלי אנו מפעילים חמישה סוגי חשיבה:
1. חשיבה פוטו-ויזואלית, שזו אומנות הקריאה מתמונות 

2. חשיבת שיעתוק, שזו האומנות של מיחזור חומרים קיימים 

3. חשיבה מסתעפת שהיא חשיבת היפרטקסט  בניגוד לחשיבה ליניארית

  VS.

4. חשיבת מידע: זאת אומנות הטלת ספק בעובדות למרות הפורמט של המידע

5. חשיבה סוציו-אמוציונלית מתייחס להפעלת ביקורת במרחבים חברתיים וירטואליים

קשה להתייחס לכל סוגי החשיבות כפי שהובאו בהרצאה, אבל כאשר מדברים על ספריות וקהל משתמשיהן הסוג של חשיבת המידע הוא הרלוונטי ביותר ומחייב התייחסות.

במחקר של פרופ' עשת, בדקו אוכלוסיות של  מבוגרים (גילאים 30-40), סטודנטים במכללה ותלמידי תיכון. הם היו צריכים לבצע השוואה ביקורתית של מקורות מידע דיגיטליים. המטלה היתה ניתוח אירוע זהה במספר מקורות מידע: הארץ, בצלם, ערוץ 7 , סוכנות הידיעות האיראנית, ניו-יורק טיימס, ואתר הידיעות של החיזבאללה.

אלה היו התוצאות:  אוכלוסיית המבוגרים עושה שימוש רב במחשבת מידע לעומת מתבגרים וצעירים שחלה אצלם ירידה בשימוש באותו סוג של מחשבה במשך השנים.

לפני עידן האינטרנט היינו רגילים לפורמט מדויק של מאמר אקדמי. היום אין פורמטים קבועים ולכן צריך לבדוק כל פריט מידע לגופו של עניין, וזה דורש מיומנות. זהו אחד מתחומי ההתמחות של ספרניות, ומכאן החשיבות של ההדרכות המועברות על ידן.

בספריית מדעי החברה והניהול מועברות מעל 240 הדרכות בשנה כדרישת חובה מהחוגים.
מטרת ההדרכות היא בדיוק להכשיר סטודנטים בהפעלת  חשיבת המידע.
פעמים רבות שואלים הסטודנטים למה הספרייה מנויה על מעל 100 מאגרי מידע בתשלום, אם היום ניתן למצוא הכל בגוגל בחינם?
במצב בו אנו עומדים בפני דור שלם ש"אינו יודע לשאול", הספרניות מהוות את הגוף המקצועי ביותר שיכול לספק את התשובות.

קישור למצגת ההרצאה של פרופ' עשת כולל תוצאות של המחקר

 בסקירה של אלן ווינר, אנליסט בחברת המחקר גרטנר, נבחנים המתחרים הפוטנציאליים  של גוגל בשנת 2013.  להערכתו  גוגל יודעת יותר מדי דברים על הגולש וזה עשוי להיות החיסרון שלה.

לכתבה המלאה שפורסמה היום  ב"גלובס"

דרך ארוכה עברנו  מאז תחילת שנות ה-80 בהן החלו הספריות לעבור מקטלוג כרטיסים לקטלוג ממוחשב ולאפשר לציבור גישה לקטלוג ציבורי מקוון (OPAC – Online Public Access Catalogue). שינוי חל גם בדימוין של הספריות, הדימוי של הספריות כשמרניות ומיושנות הולך ונעלם.
הספרייה כיום, ממוקדת משתמש, מציבה את המשתמש במרכז, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. זהו בעצם תמהיל של שירותי ספרייה מסורתית ושירותי רשת מתקדמים.
"דור הקטלוגים החדש"  עשיר בשירותים: דפי שער ותוכן עניינים של ספרים, יכולות אינטראקטיביות, שימור שאילתות,  צורות שונות של פלט, אפשרויות של RSS  ועוד.
כידוע הספריות באוניברסיטת תל-אביב עומדות לעבור בקרוב לגירסה 18 של קטלוג "אלף" שהוא שיפור של הגירסה הנוכחית, אך עדיין זה לא "הדור הבא". (חלק מהספריות האוניברסיטאיות בארץ כבר עברו לגירסה זו).
השינויים המרכזיים מבחינת משתמש הקצה הם:
 ILL גירסה חדשה המייעלת את תהליך העבודה בהשאלה בין-ספרייתית
הגדרת  SDI וקבלת תוצאות במייל או ב-RSS
Rank-הצגת תוצאות לפי הרלוונטיות שלהם
EShelf – מאפשר ניהול תיקיות ושמירת פריטים גם אחרי יציאה מהמערכת.

הקטלוגים שהם בבחינת "הדור הבא", נותנים גישה ליותר תכנים ומציעים פונקציות מורחבות המבוססות על התכונות של מנועי החיפוש הפופולאריים כמו גוגל ואמזון ("אמזוגל"): דירוג תוצאות, תיקון טעויות כתיב והיגיון, תצוגה מבוקרת של תוצאות עם deduplication , ביקורות של קוראים, הצעות לחיפושים נוספים, קישור לטקסט מלא וכו'.
קטלוג מהדור החדש, בנוי פחות כמו קטלוג- רשימת מצאי,  ויותר- כמו מאגר מידע.
מתי נזכה גם אנחנו בקטלוג כזה…? זה כנראה עוד יקח זמן ….
להלן מספר דוגמאות של קטלוגים מתקדמים, שרובם נמצאים בגירסת "בטא" ומוצגים באתרי הספריות ככאלה, לצד הקטלוגים הקלסיים.
לחיצה על כל Logo תציג את הקטלוג מתוך אחת הספריות בעולם.
          

לקריאה נוספת:

Thinking About Your Next OPAC
Front end focus
Fishing for Information: the Next-Generation OPAC
About Next Generation OPACs
A "Next generation" library catalog

ISIHighlyCited הוא שירות חופשי של Thomson Scientific שמספק מידע על החוקרים המצוטטים ביותר בתקופה 1981-1999 ב-21 תחומי מחקר בדיסציפלינות שונות: מדעי החיים, רפואה, פיסיקה, הנדסה ומדעי החברה. מאגר המידע של החוקרים ממשיך להתעדכן ואמור לכלול את 250 החוקרים המובילים בכל אחד מ-21 תחומי המחקר.
המידע על כל חוקר כולל :
• מידע ביוגרפי – השכלה, תחומי מחקר ואתרי בית אישיים
• רשימה מלאה של פרסומים
• ביבליוגרפיה עם קישורים לרשומות הביבליוגרפיות המלאות ב- ISI Web of Science

ניתן לחפש את החוקרים המובילים על פי השדות הבאים: שם, תחום מחקר, ארץ והמוסד אליו שייך החוקר.
כלי זה שהוא חלק מהפלטפורמה של ISI Web of Knowledge מאפשר בנוסף לאיתור קולגות ומומחים מובילים בתחום גם מעקב אחר מגמות מחקר והתפתחות רעיונית מדעית.

קישור לאתר
קישור למאמר המתאר את האופן בו מאותרים החוקרים המצוטטים ביותר 

אנציקלופדיה בריטניקה, אחת האנציקלופדיות המכובדות והוותיקות בעולם, נוקטת בצעדים ראשונים לקראת שיתוף המשתמשים ביצירת התוכן, בדומה לויקיפדיה.

בריטניקה היא האנציקלופדיה הותיקה ביותר המודפסת כיום: המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה פורסמה בשנת 1768. לפני מספר שנים האנציקלופדיה פתחה אתר אינטרנט בתשלום, בו כלולים כ-120,000 ערכים המתעדכנים באופן קבוע. החל מראשית שנת 2007, הערכים של הבריטניקה און-ליין זמינים במלואם בתנאי שהם מקושרים מאתר אחר.
על אף שמספר המשתמשים באתר בריטניקה זעום ביחס לאנציקלופדיה החופשית, ויקיפדיה, מנהליה הביעו התנגדות נחרצת לשיטת ויקיפדיה, שבה כל משתמש חופשי לשנות כל ערך כראות עיניו. לא רק חוסר הדיוק והטעויות האפשריות בויקיפדיה מפריעים לעורכי בריטניקה, אלא גם ה"נייטרליות" המחייבת את ויקיפדיה לתת במה שווה לכל דעה. לטענתם, נדרש עורך מומחה כדי לברור את המוץ מהתבן ולפרסם הכרעות ברורות בנושאים מורכבים, במקום ערב-רב של דעות שונות ומנוגדות.

אך כנראה ש-2 מיליון הערכים של ויקיפדיה שנגישים בחינם ומככבים בגוגל, בזמן ש-120 אלף הערכים של בריטניקה נעולים בסיסמה, ונגישים תמורת 70 דולר בשנה שפחות ופחות אנשים מוכנים לשלם, גרמו לבריטניקה לשנות גישה…..

כעת בריטניקה מנסה גם היא לגייס את חכמת ההמונים, אם כי היא עושה זאת באופן זהיר והדרגתי. בפוסט בבלוג של בריטניקה פורסם כי באתר החדש של האנציקלופדיה, שנמצא כרגע בבטא, משתמשים יוזמנו לתרום מהידע שלהם לעדכון ערכים ולכתיבת ערכים חדשים.

מעניין יהיה לראות האם בריטניקה תצליח לחקות את סיפור ההצלחה השנוי עדיין במחלוקת של ה"ויקיפדיה" ;  מסקרן יהיה לראות מי ישרוד? המודל הסגור של בריטניקה או המודל הפתוח… ואולי דווקא מודל שישלב בין שניהם… 

לכתבה המלאה מתוך נענע 10 מחשבים »

קישורים נוספים:
גרסת OCR של מהדורת 1911, פתוחה לכל
האנציקלופדיה ברשת מדויקת כמעט כמו בריטניקה

אין ספק שבעולם הטכנולוגי בו אנו חיים ובקצב המטורף של החיים רבים נטשו או צמצמו את הקריאה של ספרות יפה מחוסר זמן. רבים היו רוצים להתעדכן ב"מה חדש" בספרות העברית, מקורית או מתורגמת, ולדפדף בספרים החדשים לפני רכישתם, אך שוב אין מספיק זמן גם לכך.
עבורם "מועדון קריאה" הוא הפתרון. "מועדון הקריאה" היא יוזמה של זוהר עמיהוד מאז שנת 2002. ניתן להירשם חינם לאחד מערוצי הקריאה המוצעים במועדון – "רומן מקור" או "רומן תרגום" ולקבל בדואר אלקטרוני קטעי קריאה קצרים מהספרים רבי המכר. על פי מה שכותב זוהר עמיהוד באתר:
"בכל יום יישלח אליכם בדואר האלקטרוני קטע קריאה קצר: ביום א' תקבלו קטע קריאה מתחילת הספר, ביום ב' תקבלו את הקטע הבא אחריו, ביום ג' תקבלו קטע נוסף וכך עד וכולל יום ה'. שישי ושבת נחים וביום א', מתחילים לקרוא ספר חדש.
להערכתי, תוכלו לקרוא כל קטע בלא יותר מ- 5 דקות. מכל ספר נקרא ביחד כ- 30 עמודים. "
ובכל זאת כיצד שירות כזה מתאפשר חינם? – היכן המלכוד ? ומהו המודל העסקי ? הכול מוצהר בצורה גלויה וישרה באתר:
"בכל דבר דואר תמצאו קישור לרכישת ספר בחנויות ספרים באינטרנט. אתם רוכשים ספר וחנות הספרים הוירטואלית ממנה רכשתם (סטימצקי, בוקמי…) משלמת עמלה לאתר מועדון קריאה. כך ניתן להמשיך לתת לכם שירות חינם!"
בנוסף לשירות האלקטרוני של קטעי קריאה, באתר "מועדון קריאה" יש לוח אירועים ספרותיים מקיף, כולל האירועים הספרותיים של אוניברסיטת תל אביב. בלוח אירועי תרבות ספרות ניתן לקבל מידע עדכני על אירועים שונים כמו: סיורים בעקבות ספרים, סיורים בעקבות סופרים, אירועי השקה, הרצאות של סופרים, הרצאות על ספרים, דיונים בעקבות ספר, מפגשי סופרים וכדומה
באתר "מועדון קריאה" ניתן גם לקבל מידע קצר על סופרים ישראליים ולא ישראליים שספריהם תורגמו לעברית. המידע לקוח מהספרים שלהם או מאתרי הבית שלהם.
אין ספק שהאתר מעניין והשירות נשמע מבטיח…

אל האתר "מועדון קריאה"

פרויקט ראשון מסוגו של העלאת הספרות היהודית והעברית לרשת האינטרנט, יושק בקרוב באוניברסיטת בר אילן . במסגרת הפרויקט, ששמו "ארון הספרים הדיגיטלי", יועלו לרשת אלפי ספרים רבניים וספרות יפה. ספרים אלה יהיו פתוחים לקריאה ולחיפוש באמצעות מנוע חיפוש.

בישראל נעשו עד כה פרויקטים כאלה בקנה מידה מצומצם, ביוזמות של מתנדבים או תורמים פרטיים: פרויקט בן יהודה, שבמסגרתו הוקלדו יצירות מרכזיות בספרות העברית, ופרויקט הדיגיטציה של בית הספרים הלאומי, שבו נסרקו עד כה כ-900 כתבי יד עבריים עתיקים.

לידיעה המלאה שהתפרסמה ב"קפטן אינטרנט"

ספרניות האינטרנט מהספרייה למדעי החברה ולניהול, הספרייה המרכזית והספרייה למדעי החיים ולרפואה השתתפו ב- 2.6.2008 ביום פתוח שערכו חברת מיקרוסופט, איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת נגישות ישראל בנושא הנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות ובני הגיל השלישי.
ישנם כמה סוגים של מוגבלויות שמשפיעים על הגלישה באינטרנט: ליקויי ראיה, שמיעה, מוטוריקה, וליקויי למידה.
הנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות משמעותה התאמת אתרי האינטרנט לשימושה של אוכלוסיה זו, שצריכה לרוב להשתמש בטכנולוגיה מסייעת ובציוד עזר כמו קוראי מסך כדי לגלוש באינטרנט. יש לדאוג לתאימות האתרים לטכנולוגיה מסייעת באופן שיתאפשר למשתמש לעבוד עם קורא מסך ומקלדת. ההנגשה כרוכה באספקת חלופות טקסט לתצוגה הגרפית, בעיצוב צבעוניות מתאימה ומתן אפשרות למשתמש לשלוט בתצוגה של צבעים, פונטים, זמן תגובה ועוד.
קיימות כמה רמות של הנגשה. סטנדרטים לנגישות במישור הבינלאומי פותחו על ידי ארגון ה- W3C ואלה תורגמו על ידי איגוד האינטרנט הישראלי לשפה העברית. בשנת 2002 נוסדה קבוצת משימה שמטרתה קידום הנגשת האינטרנט בישראל לאנשים עם מוגבלות. לקבוצה זו אתר אינטרנט ייעודי http://www.nagish.org.il ובו מידע שימושי, מאמרים וסטנדרטים להנגשת אתרי אינטרנט.

בישראל כ- 25% מהאוכלוסייה סובלים ממוגבלות קשה ו-37% ממוגבלות מתונה. המטרה בהנגשת אתרי האינטרנט היא לאפשר לכולם לגלוש באינטרנט.
השגת מטרה אתית זו כרוכה גם ביתרונות כלכליים שכן הנגשת אתרי אינטרנט מעלה את השימושיות באתר, משפרת משמעותית את קידום האתר במנועי חיפוש, מעלה את כמות הגולשים באתר ומוזילה את עלויות התפעול של הארגון מאחר שגלישה באתר זולה יותר ממענה פרונטלי או טלפוני.
להנגשת אתרים גם היבט משפטי. בחודש מרץ 2005 התקבל בכנסת תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998, על פיו הנגישות היא תנאי הכרחי לשוויון וחובת הנגשת השירות והמידע חלה על כל מספקי השירותים לכלל הציבור – מגזר פרטי וציבורי כאחד. מאחר שקיים פער בין המצב כיום, למצב הנדרש על פי החוק, נקבעה החלה הדרגתית של החוק.

היום הפתוח בו השתתפנו היה בהנחיתה של הגב' גילה גרטל מרכזת נושא הנגישות באיגוד האינטרנט הישראלי, וההרצאות בו דנו במגוון נושאים: היתרונות בהנגשת אתרי אינטרנט, בדיקת נגישות, כיצד מנגישים אתרי אינטרנט – כללים וטכניקות, הנגשת אתרים ב- Moss 2007 , וגידי אהרונוביץ, גולש עיוור – איש תמיכת לקוחות בזק בינלאומי, הדגים כיצד הוא גולש באינטרנט בעזרת קורא מסך…
היה מעניין … ונוכחנו לדעת שעוד רבה העבודה שעומדת בפנינו..
מן הראוי לציין שמסכי ה-Web Opac בגרסת אלף 18 כבר תומכים בהנגשה.

קישור למצגות של הכנס

לציון 60 שנות מדינת ישראל מוצגת בספרייה למדעי החברה ולניהול התערוכה:
"60 שנות מחקר במדעי החברה והניהול"
בתערוכה מבחר פרסומים של חוקרים ישראלים בתחומים של מדעי החברה והניהול, המבטאים את התפתחות המחקר בתחומים אלה בשישים שנות המדינה.
מחווה מיוחדת ניתנת בתערוכה למכון למחקר חברתי שמושי ולמקימו ד"ר לואיס גוטמן. פרסומי המכון נמסרו לתערוכה באדיבות בתו, ד"ר נורית גוטמן, מרצה בחוג לתקשורת.

  בידיעה שהתפרסמה במדור המחשבים ב – Ynet ,סוקר ארז רונן שירות מקוון שיתופי חדש, המאפשר יצירה ושיתוף מסמכי PDF ברשת. בנוסף לשירות הווירטואלי, השיקה החברה את גירסה 9 לתכנת Acrobat המלאה.

לידיעה המלאה

TinEye הוא מנוע לחיפוש תמונות באופן שונה. מספקים למנוע תמונה מסוימת והמנוע אמור לאתר את כל האתרים ב-Web בהם נמצאת התמונה, גם אם עברה שינוי או ליטוש כלשהו באמצעות תוכנה גרפית כמו חיתוך, שינוי צבע, קול ועוד. מנוע חיפוש זה משתמש בטכנולוגית זיהוי מיוחדת ומאחוריו עומד אלגוריתם מתוחכם של זיהוי תבניות (pattern recognition) ללא שימוש בסימני מים (watermarks ) או במטא-נתונים (metadata). המנוע מנתח את התמונה שסופקה לו יוצר מעין "טביעת אצבעות" דיגיטלית לתמונה ומשווה אותה ל"טביעות האצבעות" של התמונות שבאינדקס שלו. כיום האינדקס שלו כולל כ-487 מיליון תמונות מה-Web. ככל שהאינדקס שלו יגדל הביצועים שלו ישתפרו.
האלגוריתם פותח על ידי חברה בטורונטו בשם Idée שהציעה את השירות לסוכנויות חדשות כדי לגלות אם נעשה שימוש בתצלומים שלהם בעיתון או במגזין כלשהו.
מנוע חיפוש מסוג זה יש בו כדי להרתיע מביצוע עבירות כמו הצגת תמונות לא אמיתיות ברשתות חברתיות והפרת זכויות קניין רוחני וזכויות יוצרים. יש להניח שהוא יעודד אימוץ תמונות מורשות על ידי ה-creative commons . המנוע נמצא עדיין בשלב ביתא ויש להירשם כדי לקבל הזמנה להשתמש בו. נרשמתי וקבלתי הודעה שאני נמצאת ברשימת המתנה, כך שלא יכולתי להעריך אותו אבל מהודעות שקראתי ב-Web של משתמשים שניסו אותו הוא עובד היטב….

כתבה ב-TechCrunch בנושא

ראיון בנושא

הכתבה "ישראל, עם הספר? לא באינטרנט" שהתפרסמה ב"קפטן אינטרנט" סורקת את מצב הדיגיטציה בארץ ובעולם. הפרויקט המוביל בעולם לדיגיטציה של ספרים ללא ספק הוא  Google books . גוגל סורקת מיליוני ספרים ב-19 ספריות – בארצות הברית, אירופה, יפאן והודו. היא גם משתפת פעולה עם הוצאות ספרים שמאפשרות צפייה מוגבלת בספרים שברשותם. עד כה נסרקו במסגרת הפרויקט יותר ממיליון ספרים ביותר מ-100 שפות.
במסגרת פרויקט דומה לסריקת ספרים של מיקרוסופט נסרקו כ-750 אלף ספרים ומאמרים, אלא שמיקרוסופט הודיעה שהפסיקה לסרוק ספרים חדשים, ככל הנראה מתוך הבנה שגוגל שולטת באופן בלעדי גם בתחום זה.
מדינות אירופה החלו אף הם לסרוק את הספרים בספריותיהן ועל פי דברי פרופ' אלחנן אדלר, ראש האגף לטכנולוגיות מידע בבית הספרים הלאומי בירושלים "מה שדירבן את האירופאים זה גוגל".
גם עיתונים שונים בעולם מעלים לרשת את הארכיונים שלהם והם זמינים לחיפוש ב-Google News. ה"ניו יורק טיימס", למשל, השיק בסוף השבוע את הפרויקט "TimesMachine", שבו הועלו לרשת גיליונות של העיתון מן השנים 1851-1922.

לעומת שפע הפרסומים המקוונים בשפה האנגלית מצאי הספרים המקוונים בעברית הוא דל יחסי. פרויקט בן יהודה, שהחל ב-1999, הוא חלוץ הדיגיטציה של הספרות העברית. זהו פרויקט מרשים אך הוא מתקיים בהתנדבות ולכן גם באטיות.
בית הספרים הלאומי סרק עד כה 897 ספרים , כמעט כולם כתבי יד נדירים ועתיקים מאוד של ספרי קודש וספרות תורנית, וכן כמה אטלסים, ספרי מסעות וספרי מוסיקה.
על פי דברי פרופ' אלחנן אדלר המדינה לא מספיק פעילה בנושא , הפרויקט ממומן מתרומות פרטיות ולכן הכל מתנהל על אש קטנה . מגעים שנעשו עם גוגול למען שיתוף פעולה עם בית הספרים הלאומי למען הטמעת הספרים שבו ב-Google Books עד כה לא נשאו פרי .
והפרויקט האחרון פרויקט  פאר "פתיחת אוצרות רוח" של האוניברסיטה הפתוחה, שמעלה את ספרי הלימוד שלה לרשת, רק מדגיש עד כמה דל מצאי הספרים המקוונים בעברית.
למרות זאת, ד"ר אורה נבנצאל, ראש המגמה ללימודי מידע במכללה האקדמית בית ברל, מגלה אופטימיות….

לכתבה המלאה של עפרי אילני שהתפרסמה ב"קפטן אינטרנט" 27.5.08
קרדיט לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת לבי לכתבה

יש הרבה דיבורים איזה תחום באינטרנט יהיה דומיננטי בתקופת הווב 3.0. אין כמעט וויכוח שרשתות חברתיות כמו פייסבוק ומייספייס ואתרים לשיתוף קבצים (וידאו ותמונות) שלטו בתקופת הווב 2.0. לגבי ווב 3.0 יש כאלה שטוענים שהעולם הוירטואלי יהיה חזק וכן החיפוש הסמנטי, אגרגציה, פלטפורמות, API וכו’.

לידיעה המלאה שהתפרסמה  בבלוג  "עוגיות – טעימות מעולם האינטרנט"

כתבה ב- EducationGuardian.co.uk בשם Academia's big guns fight Google effect מתמקדת בסקירת כלים אקדמיים לחיפוש מידע שממומנים ברובם על ידי JISC
(Joint Information Systems Committee).
בכתבה נסקרים כמה כלים שיכולים להיות שימושיים כמו Intute שירות חופשי של רשת האוניברסיטאות באנגליה שמספק גישה למקורות מידע איכותיים מבוקרים בטקסט מלא. המקורות מתחומי מחקר שונים: אומנויות, מדעי החיים ורפואה, טכנולוגיה ומדעי החברה.
כמו כן מאוזכרים בכתבה אתרי מו"לים אקדמיים שחלקם תומכים בגישת ה-OpenAccess כמו Blackwell Synergy.
כלים אקדמיים לחיפוש מידע יכולים לתרום למלחמה בנטייה לבינוניות שכונתה על ידי Tara Brabazon במאמרה The Google Effect: Googling, Blogging, Wikis and the Flattening of Expertise – "אפקט גוגל". אלא שלעתים כלים אלה אינם ידידותיים למשתמש ובכך חסרונם. הקטלוגים של הספריות האוניברסיטאיות, במיוחד, סופגים בקורת על היותם קשים לניווט, ונראה שלכל אלה ששוקדים על הנגשת חומר איכותי לסטודנטים יש מה ללמוד מאתרים כמו אמזון -אתר שמאפשר עיון בספרים, מספק חוות דעת של קוראים על הספרים והצעות לספרים דומים בנושא.

קרדיט לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת לבי לכתבה

לכתבה המלאה

"שהכול יהיה מסודר" הוא רומן מסע מאת עליזה הרט לשורשי משפחה יהודית-גרמנית, דרך מכתבים אותנטיים אותם כתב סבה של הסופרת, מגרמניה הנאצית לילדיו שהצליחו להימלט לארץ ישראל. הספר מוקדש לסב, בן למשפחה קתולית שהתגייר, שהיה מורה ומנהל בית ספר יהודי בקלן. אדם אציל וכריזמטי שלא בגד בערכיו, לא רצה להפקיר את תלמידיו ומצא את מותו בגטו לודז'.
בספר מובאים מכתבי הסב, כשלכל מכתב צמוד פרק המתקשר אליו, ומתאר אפיזודות מחיי המשפחה, מהעבר הרחוק, דרך העבר הקרוב ועד סיפור מסעה של עליזה הרט לגרמניה כדי לחוש ממקור ראשון כיצד חיו הסב ומשפחתו.
המכתבים הם נהדרים, כתובים בדאגה אבהית רבה, בעדינות ובאיפוק , אך דרך השורות מחלחלת הזוועה שמסביב. הסב עסוק יותר בדאגה לילדיו מאשר בגורלו הוא, וככל שמתקדמות השנים, והמצב בגרמניה מחמיר – כך הופכים המכתבים נואשים יותר וממוקדים יותר בהשגת אשרת הגירה, בהכנות לנסיעה לפלשתינה, בקניית מוצרים שונים שיהיו נחוצים בארץ החדשה, והכול באיפוק מכמיר לב.
המעגל נסגר כשעליזה הרט מגלה שהסב קבור בבית הקברות העתיק של לודז', ומקימה שם מצבה לזכרו ולזכר סבתה ואחות-סבתה, ש'נעלמו'.
זהו ספרה השני של עליזה הרט. ספרה הראשון "והשמש חיממה לנו את הגב" הוא רומן משפחתי המספר על ילדותה אצל דודתה, בתו של הסב, כותב המכתבים.
עליזה הרט עובדת באוניברסיטת תל-אביב.

הספר נמצא בספרייה המרכזית למיקום לחץ כאן

להמשך הראיון שערכתי עם הסופרת עליזה הרט   »