גרסה חדשה של The Institutional Repository Bibliography – IRB עלתה לווב בנובמבר 2010.  IRB היא ביבליוגרפיה מקוונת בשפה האנגלית שכוללת מאמרים נבחרים, ספרים, דוחות טכניים ומקורות נוספים שיכולים לסייע בהבנת תופעת המאגרים המוסדיים. רוב הפרסומים הם משנת 2000 ואילך עם קישורים לטקסט המלא במידת האפשר. הפרסומים מכסים את הנושא ממגוון היבטים: ספריות, שימור דיגיטלי, מידע-על, גישה פתוחה, תוכנה ועוד..

אפשר לדפדף בביבליוגרפיה על פי הנושאים השונים שבתוכן העניינים, ואפשר גם לחפש בה על פי מלות מפתח.

בווב מצויות מספר ביבליוגרפיות מקוונות נוספות  במנשק דומה:
• The Scholarly Electronic Publishing Bibliography -SEPB -ביבליוגרפיה מקוונת בנושא ההוצאה לאור המדעית ברשת האינטרנט, עליה כתבתי בפוסט קודם. היום יש לביבליוגרפיה זו גרסה חדשה משנת 2009 .
• Electronic Theses and Dissertations Bibliography– ביבליוגרפיה מקוונת בנושא תזות ודיסרטציות
• Google Book Search Bibliography – ביבליוגרפיה שכוללת מקורות מידע רבים בנושא גוגל ספרים

לאתר הביבליוגרפיה המקוונת בנושא מאגרים מוסדיים

לאוסף הספריה המרכזית התווסף השבוע הלקסיקון ההיסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח (1948).
בלקסיקון שנערך על ידי ד"ר משה גרנות ורואה אור ביוזמתה של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, כלולים 1240 ערכים של יוצרי הספרות היפה העברית, חוקריה ומבקריה – מקום המדינה ועד ימינו אלה.
בלקסיקון נכללים משוררים, סופרים, מחזאים, עורכים, מתרגמים, חוקרי ספרות ומבקרי ספרות – אשר פרסמו כתביהם מ-1948 ואילך. דורית רביניאן, דליה רביקוביץ, מנחם פרי, ישראל הר, יהלי סובול, אגי משעול, יאיר לפיד, יעל דר ורבים רבים אחרים.

הפרטים שיופיעו מלבד שם היוצר על הסתעפויותיו (שם קודם, שם נעורים, שם עט), תחומי היצירה: משורר, מחזאי, ביוגרף וכד' , קיצור תולדות היצירה הספרותית, רשימת פרסומים, רשימת הפרסים.
מקורות המידע היו קורות חיים שנשלחו על ידי היוצרים עצמם, או ע"י קרובי משפחותיהם של היוצרים שהלכו לעולמם, וכן מקורות כגון: האנציקלופדיה העברית, מילון הספרות העברית החדשה העברית והכללית, לקסיקון אופק לספרות ילדים ועוד.
בלקסיקון אין הערכה וביקורת על טיב היצירות, וכן אין הלימה בין אורך הערכים ובין החשיבות שהלקסיקון מעניק ליוצרים השונים.

לקסיקון הסופרים העברים בהווה* , שפורסם לפני שנתיים, היה למעשה רק בבבחינת קדימון ללקסיקון מורחב זה. (עב כרס במיוחד – 2.600 ק"ג ולמעלה מ-1000 עמודים).

בפרק התודות, מודה ד"ר משה גרנות לגב' מירי ליפשטיין, מי שהיתה מנהלת הספרייה המרכזית, על כך שאיפשרה לו להשתמש "במכמניה של הספרייה הגדולה".

* גירסת האינטרנט

BioMedSearch.com הוא מנוע חיפוש ייעודי מקיף לתחום הביו-רפואי. המנוע חופשי לכל. הוא מחפש ב-Pubmed ובמקורות מהימנים נוספים, שכוללים גם אוסף של תזות ודיסרטציות . אפשר לחפש בכל המקורות ואפשר להגביל את החיפוש ל-Pubmed או למסמכים מהמקורות האחרים.

המנוע כולל מנשק חיפוש בסיסי ומנשק חיפוש מתקדם.
מנשק החיפוש המתקדם כולל שתי אופציות:
• חיפוש מהיר שכולל טופס מובנה עם הרבה מאוד הגבלות כגון: תאריך, כותר, תקציר, מחבר ראשון ואחרון, כתב עת, כרך, גיליון ועמודים, Mesh , סוג מסמך (כ- 60 סוגי מסמכים) ושדות נוספים כמו השתייכות מוסדית, מספר מענק ושפה.
• חיפוש למומחה עם אפשרות לחיפוש מתקדם בשפת פקודות .

באתר מדריך מפורט שכולל מידע מפורט על השימוש במנשקי החיפוש השונים, השימוש בשפת הפקודות, שדות, אופרטורים, מיון התוצאות ועוד..

קיימת במנוע גם אופציה לדפדף על פי אשכולות ותתי אשכולות.

הרשמה חופשית למנוע מאפשרת שימוש במאפיינים נוספים של מנוע החיפוש כגון: אפשרות לקבל שירותי עדכון (alerts ), שמירת חיפושים ומסמכים, הוספת הערות, יצוא לתוכנות ביבליוגרפיות ושיתוף מסמכים עם שאר החברים הרשומים.

בכוונת מפתחי המנוע להתמיד בהשבחתו, וכל מי שיש לו הצעות לשיפורים יוכל לעשות זאת בטופס שמיועד לכך .

לעתים בתקופות מסוימות יש ביקוש רב לספרי לימוד בספרייה ונוצר לחץ כתוצאה מהיצע לא מספיק. אחד הפתרונות שספרנים רוצים בו הוא ספרי לימוד בגרסה אלקטרונית.

כדי לספק זאת יש למצוא מודלים עסקיים שיאפשרו לספריות האוניברסיטה להציע גישה אלקטרונית למשתמשים שלהם, ובה בעת יהיו רווחיים גם למו"לים . אחת הסיבות שמרתיעות מו"לים מלספק גרסה אלקטרונית לספרי הלימוד שלהם היא העדר מחקר שוק בנושא דפוסי שימוש של ספרים אלקטרוניים והשלכות של גישה חופשית לספרים אלקטרוניים בספרייה על המכירות של ספרי הלימוד המסורתיים בגרסה המודפסת.

מחקר מקיף של JISC בנושא דפוסי שימוש בספרים אלקטרוניים שנערך בשנים 2008 2009 בא לסייע למו"לים, לאגרגטורים של ספרים אלקטרוניים ולספריות לקבל החלטות על סמך עובדות יותר מאשר על הערכות.

במסגרת המחקר התאפשרה גישה חופשית ל- 36 ספרי לימוד אלקטרוניים, שנבחרו על ידי ספרנים, במספר תחומים: מנהל עסקים, הנדסה, רפואה ותקשורת . הגישה החופשית התאפשרה לכל המשתמשים באוניברסיטאות באנגליה. במחקר נטלו חלק 7 מו"לים, שני אגרגטורים של ספרים אלקטרוניים ו- 127 אוניברסיטאות. שיטות המחקר כללו סקרים (52,000 משיבים) וניתוח יומני שרת. ממצאי המחקר הסופיים התפרסמו בדוח מקיף בן 56 עמודים בסוף נובמבר 2009.

ממצאיו העיקריים של המחקר:
• ספרים אלקטרוניים הם חלק מהמינסטרים האקדמי. קרוב ל- 65 אחוזים מאנשי הסגל והסטודנטים משתמשים בספרים אלקטרוניים לצורכי המחקר או שעות הפנאי שלהם.

• למעלה ממחצית מהמשתמשים דווחו שהספר האלקטרוני האחרון שבו השתמשו סופק להם על ידי הספרייה. לכן ספריות הן שחקן המפתח בשוק הספרים האלקטרוני הנוכחי. יחד עם זאת צצים גם מודלים אלטרנטיביים כגון המודל של Bloomsbury עם הספרים ב"גישה הפתוחה".

• הביקוש לספרים מודפסים בהשאלה קצרת מועד עולה בהרבה על ההיצע. קרוב ל-25 אחוזים מהסטודנטים דווחו על אי שביעות רצון מזמינות ספרי הלימוד בספרייה ולמעלה ממחצית מסגל ההוראה דווח שהסטודנטים שלו מתלוננים על כך באופן קבוע.

• השימוש בספרי הלימוד האלקטרוניים נזקף לזכות הנוחות והיתרונות שהם מספקים במיוחד האפשרות לעבוד מחוץ לקמפוס ובשעות נוחות למשתמש. כמעט שליש מהדפים שנצפו , נצפו מחוץ לקמפוס ובכל שעות היום

• למרות שהמשתמשים מכירים בנוחות ובגמישות של השימוש בספרי הלימוד האלקטרוניים, מהמחקר עולה שקיימות היום מגבלות מסוימות בהדפסה, הורדה וזמן גישה, ויש בעתיד מקום לשיפורים בפלטפורמות.

• לא נצפתה השפעה שלילית מהשימוש בספרי הלימוד האלקטרוניים על המכירות של ספרים בגרסה המודפסת

• הערוצים דרכם נחשפים המשתמשים לספרים האלקטרוניים הם קטלוג הספרייה ואתרי הבית של הספרייה. יש לקדם ולשווק באופן אקטיבי את הספרים האלקטרוניים כדי להבטיח אליהם גישה מהמוסד כולו.

ממצאים נוספים ומפורטים מנקודת מבטם של המשתמש, הספרייה והמו"לים, מסקנות, והמלצות למחקרים נוספים אפשר למצוא בדו"ח המלא של המחקר

אתר הפרויקט
הדו"ח המלא של המחקר

גאדג'ט נחמד של גוגל סקולר מאפשר להזין שם של מחבר מסוים ולקבל מידע על מספר הציטוטים שלהם זכו עבודותיו, מספר הפרסומים שלו וה- h-index שלו. אפשר גם לראות את הפרסומים.

באתר הפרויקט אפשר לקרוא על על אופן פעולותו והתקנתו של הגאדג'ט. מאתר הפרויקט אפשר בקליק אחד להוסיף את הגאדג'ט ל- IGoogle.

על פי מה שכתוב באתר לגאדג'ט זה מספר מגבלות – גוגל מגביל את מספר הפרסומים ל- 1000 ואת מספר עמודי html לפרסום מהם מופק המידע ל- 10 עמודים לפרסום..

לאחרונה התפרסמה ביקורת על השימוש בגוגל סקולר בכלל ככלי למדידת ציטוטים והערכת חוקרים. כדאי להתחשב גם בכך, אבל לזכור שלצד החסרונות יש גם יתרונות, ולכל אחד מהכלים Web of Science וגוגל סקולר יתרונות וחסרונות בהקשר זה..

מידע על citations gadget

docjax מנוע חיפוש שנמצא עדיין בגרסת ביתא לחיפוש מסמכים בווב החופשי . מחפש מסמכים בפורמטים: DOC, PDF, XLS, PPT עם אופציה להורדת המסמכים.

בתוצאות החיפוש מתקבלת רשימה אחת עם כל הקבצים . יש אפשרות לעדן את תוצאות החיפוש על פי סוג אחד של מסמכים.

מאפיין מיוחד שיש למנוע היא האופציה לראות את המסמך לפני שמורידים אותו . ליד כל אחת מתוצאות החיפוש צלם לציון הפורמט של המסמך .המנוע כולל כמה מאפיינים של ווב 2.0 כגון: אפשרות לציין חוות דעת חיובית של המשתמש על התוצאה על ידי לחיצה על הכפתור "love it", דפדוף בענני תגיות, אפשרות לראות את החיפושים האחרונים שנעשו במנוע, חיפושים פופולריים ביותר ועוד..

האפשרות לחפש את כל סוגי המסמכים בו זמנית והאופציה לצפייה מוקדמת במסמך מהווים יתרון על פניי חיפוש קבצים בגוגל או ביאהו . טכנולוגית AJAX בא משתמש המנוע תורמת לידידותיות השימוש בו והיא כנראה העניקה לו את שמו.

במעט החיפושים שערכתי במנוע קיבלתי תוצאות רלוונטיות טובות.

לאתר המנוע

ספרים וכתבי יד עתיקים נשמרים בספריות, אבל לא תמיד נגישים למשתמשי הספרייה מהסיבה הפשוטה ששימוש יום-יומי עלול לגרום נזק לפריטים יקרי ערך אלו.

כדי לפתור את הבעיה יזמו את טכנולוגית TTP- Turning the pages שמאפשרת למשתמשים לדפדף בגרסה וירטואלית של הספרים. British Library הייתה החלוצה בתחום ואפשרה למבקרים בספרייה, ולציבור הרחב, תוך שימוש בתוכנה מסוימת, לדפדף וירטואלית בספרים . NLM שיכללה את הטכנולוגיה ופיתחה גרסה וובית של TTP .

הגרסה הוובית אינה מצומצמת עוד למקום פיזי מסוים, אלא מאפשרת למשתמשים בכל דפדפן וללא צורך בתוכנות נוספות, בכל רחבי העולם לדפדף בספרים. יש אפשרות לצפייה בהגדלה ולהדפסה.

ספריות נוספות החלו להשתמש אף הן באותה טכנולוגיה.

על הפרויקט והטכנולוגיה
לאתר הספרים העתיקים של ה- NLM
פוסט מעניין שכתבה רחל שיאון על Turning the pages  ב-British Library

אוסף פייטלוביץ ממוקם בספרייה המרכזית של אוניברסיטת תל אביב בקומה ב' ונפתח מחדש לקהל.

בשנת 1974 קבלה אוניברסיטת תל-אביב מעירית תל-אביב את אוספו המדעי של ד"ר יעקב פייטלוביץ. היום האוסף נמצא בספרייה המרכזית באוניברסיטה.

ד"ר יעקב פייטלוביץ נולד בשנת 1881 בלודג' שבפולין ונפטר בשנת 1955 בתל אביב. הוא למד מזרחנות והיה בקיא בשפה העברית, שפות אירופאיות שונות, וכן השפות באתיופיה, כמו: געז, אמהרית, תיגרית ועוד. הוא הקדיש את חייו ליהודי אתיופיה החל משנת 1904, אז הגיע במשלחת מחקר לאתיופיה, ועד לאחרית ימיו. הוא תרם רבות לבניית הזהות העצמית של אנשי "ביתא ישראל". פעילותו היוותה, למעשה, בסיס להעלאת אנשי הקהילה לארץ במסגרת "מבצע משה" ו"מבצע שלמה".

ד"ר פייטלוביץ עסק בעיקר בחינוך ויסד בתי ספר לאנשי "ביתא ישראל". הוא חקר גם את המנהגים הדתיים של אנשי "ביתא ישראל", הצליח להשפיע עליהם להתקרב למצוות היהדות והכיר להם את התלמוד, עד כדי כך, שבהשפעתו שינו בני "ביתא ישראל" את מנהגיהם הדתיים. הוא חיזק את יהודי אתיופיה ונתן להם תקווה בהתנגדותם למיסיונרים, שביקשו לנצרם. לשם כך כתב חמש איגרות: אגרת פלשים, אגרת שלום, אגרת מבשר, אגרת תנחומים ואגרת אחווה, וחילק אותם בכפרים, עם קריאה ליהודים להישאר בדתם היהודית ולא להיכנע ולהתנצר.

האוסף כולל:

• מאות ספרים בנושא קרן אפריקה ואתיופיה.

• כ-40 כתבי יד בשפות אתיופיות.

• ארכיון היסטורי בנושא יהדות אתיופיה.

הארכיון ההיסטורי כולל: כתבי עת, תדפיסים ועיתונים, תצלומים, אלפי מסמכים בשפות שונות, כרוניקות של מלכי אתיופיה ומסמכים היסטוריים אחרים, מסמכים שונים וספרי דת, יומנים שלו, מפות של אתיופיה, מסמכים ומכתבי תנחומים לזכרו, הספדים מהאזכרה של ד"ר פייטלוביץ ועוד.

שעות הקבלה באוסף הם:

יום א' בין השעות 14 – 18.

יום ג' בין השעות 9 – 13.

Bookase הוא שירות חופשי בווב שמשווה מחירי ספרים משומשים וחדשים בחנויות מקוונות ברחבי העולם, שכוללות למעלה מ- 150 מיליון ספרים.

במנשק החיפוש הבסיסי אפשר לחפש לפי ISBN , מחבר או מילות מפתח. בחיפוש המתקדם אפשר לחפש גם על פי כותר. אפשר גם לדפדף על פי קטגוריות נושאיות.

במנשק תוצאות החיפוש, לחיצה על הכפתור "compare prices" מציגה רשימה המשווה את מחירי הספרים בחנויות השונות , כולל מצב הספר (חדש, משומש) , דמי משלוח וקישור לחנות המקוונת דרכה אפשר לרכוש את הספר. כפי שמצוין באתר דמי משלוח כדאי לבדוק בחנות עצמה.

רשימת הספרים מחולקת על פי מספר קטגוריות : ספרים זולים ביותר, ספרים שימושיים, ספרים חדשים וספרים להשכרה.

רכישת הספרים מתבצעת דרך חנויות הספרים. Bookase הוא רק שירות מכוון.

לאתר המנוע

כתבי עת שפיטים שימשו ועדיין משמשים אינדיקטור חשוב להערכת מאמרים. חוקרים נהגו ונוהגים להסתמך על מספר כתבי עת רלוונטים בתחום על מנת להתעדכן. אבל עם הגידול בקהילה האקדמית גדל גם מספר כתבי עת והפרסומים – כך למשל ב- Pubmed התפרסמו למעלה מ- 800 אלף מאמרים חדשים בשנת 2008. הבעיה הניצבת בפני החוקר היא איזה מאמרים לקרוא?

המצב מחייב מסננים טובים לספרות המדעית. האימפקט פקטור למרות המחלוקות והביקורת שהתעוררה לאחרונה סביבו, שימושי להערכת כתבי עת. כמו כן מדדים מתוחכמים יותר תפסו את מקומם לאחרונה, אבל הם לא פותרים את הבעיה העיקרית – הערכה ברמה של מאמר ולא ברמה של כתב עת .

מאמר שהתפרסם ב- PLoS Biology בנובמבר 2009 – Article-Level Metrics and the Evolution of Scientific Impact– מציג בצורה יפה את הבעיה . הוא מציע מספר מדדים שיכולים להעריך מאמר בודד – יתרונות, בעיות וחסרונות של כל אחד מהמדדים.

בין המדדים המוזכרים במאמר – סטטיסטיקות של שימוש והורדות של מאמרים ושמירת המאמרים בספריות אישיות של החוקרים.

במקביל לתוכנות הביבליוגרפיות המסורתיות כגון Endnote, Refworks היום גדל מספר הכלים החופשיים שמאפשרים לחוקרים לשמור את המאמרים החשובים להם, ובכך יכולים לספק נתונים שיש בהם להעריך מאמר ללא כל מאמץ מצד החוקרים.
כלים כמו Zotero, Citeulike, Connotea ו- Mendeley שמאפשרים לחוקר לשמור בתיקיות אישיות מאמרים תוך כדי דפדוף בווב הם רק מספר דוגמאות לכלים אלו.

כאמור, לכל אחד מהמדדים להערכת מאמר בודד שמוזכרים במאמר יש יתרונות, בעיות וחסרונות, אבל מחבר המאמר סבור שהגישה של איסוף נתונים מתהליכים שהם ממילא חלק ממהלך עבודתו המחקרית של החוקר יש לה יותר סיכויים להצליח.

כמו כן הוא  מצדד במאמצים להשתמש במגוון שיטות להערכה ברמת המאמר, ללא הנחות מוקדמות איזה מהם הוא יעיל יותר. משתמשים שונים זקוקים למידע שונה וייקח זמן עד שמדד מסוים יוכיח עצמו כשימושי.

מחבר המאמר תומך בטענה שהדרך הטובה להתמודד עם התפוצצות המידע היא לבנות מסננים טובים יותר. היום לא די להסתמך על כתבי העת כמסננים אלא הגיע העת להתחיל להעריך מאמרים בזכות עצמם .

הבעיה היא לבנות מסננים טובים. בו בזמן אנו יכולים להשתמש בכלים זמינים, רשתות וכלים שמושתתים על רשתות על מנת לסייע במשימה.

פירוט על הכלים והאמצעים השונים – יתרונות וחסרונות במאמר המלא.

ביום ג'  15.12 התקיים יום פתוח באולם הקריאה החדש של אוסף וינר.
ליום הפתוח הגיע קהל מגוון: חוקרים המתעניינים בתחום, ספרנים ומידענים, סטודנטים, עובדי אוניברסיטה ובעלי עניין מחוץ לקמפוס. המבקרים שמעו הרצאה על האוסף ועל השירותים הניתנים בו ונהנו מכיבוד (צנוע).

אוסף וינר הינו אוסף מיוחד בנושא אנטישמיות, שואה ופשיזם.
ראשיתו של האוסף בשנות ה 30 של המאה ה 20 במרכז אירופה ונכללים בו  ספרים, כתבי עת, מסמכים, עדויות ומוצגים מתקופת הרייך השלישי (דוגמת המשחק האנטישמי: JUDEN RAUS, אשר רפרודוקציה שלו מוצגת בכניסה לאולם).

בשנות ה 80 הועבר האוסף לאוניברסיטת תל אביב ומוקם בבניין משלו. עקב עבודות שיפוצים נסגר האוסף לקהל והגישה לחומרים מוגבלת.

בסיוע קרן מינרבה נפתח אולם קריאה חדש הממוקם בקומת המרתף של הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי.
לאולם זה הועברו ספרים אשר היו בעבר מאוחסנים במדפים סגורים.
מדובר בספרים אשר נרכשו מאז הגיע האוסף לתל אביב ועומדים כיום לרשות קהל המשתמשים, לעיון ולהשאלה.
לצד החומר הספרי מוצגים באולם כתבי עת עדכניים בתחומי האוסף.

אולם הקריאה המואר והמרווח פתוח לקהל בימים א-ה בין השעות 10.00-16.00.
האולם מאוייש על ידי ספרן וניתנים בו שירותי יעץ והשאלה.
לרשות המשתמשים כורסאות ישיבה נוחות, מחשבים חדישים עם גישה לאינטרנט ואפשרות להשתמש במחשבים נייידים.

לאתר אוסף וינר

מיקרוסופט השיקה לאחרונה מנוע חיפוש מדעי חדש, שנמצא עדיין בשלב ביתא – Microsoft Academic Search.
כאשר נחפש חומר מדעי – מאמרים, חוקרים, כנסים וכתבי עת כדאי לזכור גם אותו.

בחיפוש הבסיסי אפשר לחפש על פי כל אחת מ-4 הלשוניות שמייצגות קטגוריות -אובייקטים: papers, authors, conferences, journals, ולהגביל את החיפוש על פי שנים. על פי מה שכתוב באתר המאגר של המנוע מכסה 3,947,446 papers שלקוחים מכנסים וכתבי עת.

אם נחפש על פי קטגוריה מסוימת נקבל בצד תוצאות החיפוש גם את ה-"related" על פי כל אחת משלושת הקטגוריות האחרות- מאפיין שיכול לסייע בחיפוש חומר נוסף. כך למשל אם נחפש "papers" בצד תוצאות החיפוש יוצגו "related authors" "related conferences " ו- "related journals".

הקלקה על כל אחת מתוצאות החיפוש תציג לנו מידע מפורט על אותו אובייקט. כך למשל הקלקה על המאמר תציג את התקציר של המאמר , קישורים להורדת המאמר וביבליוגרפיה. הקלקה על שם המחבר תציג פרטים על המחבר, חיבוריו והצגה וויזואלית של המחברים השותפים שלו.

בחיפוש המתקדם קיימות אופציות הגבלה נוספות בנוסף למילות מפתח. אפשר לחפש גם על פי כותר, מחבר, כנס, כתב עת ותאריך. אבל , כאשר ניסיתי לחפש בטופס החיפוש המתקדם ביטוי שכולל יותר ממונח אחד קיבלתי הודעת שגיאה.

קיימת גם אופציה לדפדוף על פי 23 קטגוריות נושאיות בתחום מדעי המחשב. נראה שהמאגר של המנוע עדיין מצומצם יחסית לגוגל סקולר למשל, וכפי הנראה הוא מוגבל עדיין לכיסוי תחומי ידע מסוימים, אך מנשק התוצאות שלו מעניין ויעיל.

נקווה שהפעם הוא ישמש אותנו ביעילות, וגורלו יהיה שונה מקודמו Windows Live Academic שהושק באפריל 2006 ונסגר במאי 2008.

למנוע החיפוש

הספרייה המרכזית רכשה מנוי ל EALL Online
Encyclopedia of Arabic Language and Linguistics  בהוצאת Brill.

הגירסה המקוונת כוללת את הגירסה המודפסת, שיש לנו בספרייה, ותכלול עידכונים שוטפים החל מ – 2010 .

EALL Online  הינה כלי יעץ מקיף לחקר השפה הערבית וקשריה עם השפות האחרות. היא משלימה כלי יעץ נוספים שיש לנו בספרייה בנושא אסלאם ומוסלמים ובהוצאת Brill Online  כמו למשל Ecyclopedia of Islam   ו –  Encyclopedia of the Qur'an.

ניתן לחפש באנציקלופדיה בחיפוש בסיסי או בחיפוש מתקדם לפי שדות, הערכים חתומים, בסוף כל ערך ביבליוגרפיה לעיון נוסף ולעיתים גם רשימת מקורות ראשוניים,בסוף כל רשומה הדגמה כיצד יש לצטט את הערך .

האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית של הספרייה > אנציקלופדיות ומילונים או מקטלוג אלף.

הרבה ספריות אקדמיות נאלצות היום להתמודד עם בעיות תקציביות.
מעבר להידוק החגורה, ספריות רואות במשבר הזדמנות להכניס שינויים באופן בו מתנהלים ענייניהם.

בכתבה מעניינת מצוטטים דברים של אחראים בספריות אקדמיות בארה"ב על אופן ההתמודדות עם בעיות תקציב. מה שמשותף לכל הפתרונות הוא הדגש על שיתוף פעולה בין הספריות, שכן במצב של שיתוף פעולה בין הספריות אפשר למנוע כפילויות בביטולים של שירותים ואוספים. אם מבטלים דבר מה בספרייה אחת, לא מבטלים אותו בספרייה אחרת, ובכך שומרים על הקיים, והמשתמשים לומדים לקבל את צורכיהם בספרייה אחרת ולאו דווקא מהספרייה בקמפוס. זאת ועוד, עבודה בקונסורציום מגדילה את כוח המיקוח מול ספקי המידע והמו"לים. בנוסף לשיתוף הפעולה בין הספריות חשוב לא פחות הוא שיתוף הפעולה בין הספריות והפקולטות השונות.

הדילמה היא במה לחסוך – בשירותי הסטודנטים או באוספים. מהדברים עולה שספריות קטנות מעדיפות להעמיד בעדיפות ראשונה את השירותים לסטודנטים, בעוד שספריות גדולות מעמידות בראש סדר העדיפויות את האוספים.

בין הפתרונות המוצעים – פנייה למקורות מימון פרטיים, שימוש גובר בשירותי השאלה בינספרייתית ודילול נכון של אוספים. דובר על קיצוץ בתקציב למונוגרפיות לטובת כתבי עת ומאגרים, עידוד שימוש בחומרים ב"גישה הפתוחה", דילול זהיר של אוספים על ידי סלקטורים – ספרני נושא, תוך התחשבות במספר קריטריונים שהוגדרו מראש. כך למשל, לגבי כתבי עת נלקחים בחשבון מספר קריטריונים כגון: אימפקט פקטור, מחיר, מספר ציטוטים בתקופה מסוימת ולא פחות חשוב אם לא יותר – דעתם של המומחים בקמפוס.

ועם כל הפתרונות – ברור שקיצוצים כרוכים בכאב, השאלה היא : מי יחוש אותו יותר.
." The question is not whether there will be pain but who will feel it most sharply".

יש לציין שאיגוד ספריות המחקר  שמיצג 124 מוסדות בצפון אמריקה עורך החל מאוקטובר 2009 סקר בנושא ספריות ותקציב. מעניין יהיה לקרוא את תוצאותיו שיתפרסמו בעוד כמה חודשים …

לכתבה
הערה: כשקראתי את הכתבה ב- 25.11 הטקסט המלא היה חופשי. היום קיבלתי הודעה שהטקסט המלא הוא למנויים בלבד. הפוסט כולל את עיקרי הדברים בכתבה.

מאגר חדש בספרייה המרכזית Hapi Online

(Hispanic American Periodicals Online) .

Hapi Online בהוצאת UCLA  Latin American Institute הינו מאגר מרכזי לחקר אמריקה הדרומית והמרכזית, לאיים הקרייביים, מקסיקו, ברזיל, לגבול שבין ארה"ב למקסיקו ומקור למידע על האוכלוסיה ההיספנית בארצות הברית.

המאגר ממפתח מאמרים מכתבי עת שיוצאים לאור בארצות הברית ובאמריקה הלטינית, חלקם בטקסט מלא, בנושאים הבאים : היסטוריה, ספרות, אמנות, כלכלה, פוליטיקה וחברה.

Hapi Onlin כולל גם בקורות על ספרים (החל מ -2001) מסמכים ויצירות ספרותיות.

ניתן לבצע חיפושים ב – Hapi לפי שדות בחיפוש בסיסי או מתקדם ולהגביל את תוצאות החיפוש לשפה/שפות או לטווח שנים.

למאגר תיזאורוס מפורט, שאלות נפוצות, לומדות בוידאו ומסכי עזרה ידידותיים.

המאגר נגיש  מקטלוג הספרייה  או  מאתר הבית  מאגרי מידע

מאמרים שלא זמינים בארץ ניתן להשיג בתשלום בפנייה ל – UCLA  document delivery המאמרים ישלחו בדואר אלקטרוני או בפקס.

לרשימת כתבי העת הכלולים במאגר

ההתפתחויות בווב הפכו אותו למקום בו אנשים יוצרים ומשתפים מידע – והמידע הוא מידע חברתי ובזמן אמת. ב- LeapFish מגדירים את הווב החדש כ- Living Web ומנוע החיפוש שהוא מנוע-על עוצב בהתאם, כשירות שבא לסייע לחיות את הווב החדש.

LeapFish מחפש במספר רב של מקורות מסורתיים וחברתיים: Google, Yahoo, Bing, YouTube, Twitter, Image Authorities, Blog Authorities, Wikipedia, Yelp, Digg, CyberHomes, Yahoo Answers, Amazon ועוד. אפשר למקד את החיפוש לחיפושים בזמן אמת על ידי לחיצה על הלחצן "real search" . הרבה תוצאות חיפוש באופציה זו יהיו מ- Twitter. מידע נוסף על האופן בו עובד המנוע אפשר למצוא באתר המנוע

מנוע חיפוש נוסף לחיפוש מידע בזמן אמת הוא SearchTastic
SearchTastic הוא מנוע חיפוש חדש (הושק באוקטובר 2009 ) בגרסת ביתא לחיפוש ב- Twitter. היתרון שלו על פני מנוע החיפוש של Twitter הוא במידת הכיסוי. בעוד שמנוע החיפוש של Tweeter מחפש "ציוצים" מהשבוע או השבועיים האחרונים בלבד, SearchTastic מחפש גם ציוצים "היסטוריים".

כך למשל, במספר חיפושים שערכתי במנוע החיפוש של Twitter קיבלתי תוצאות מ- 8 ימים אחרונים בלבד. לעומת זאת כאשר ערכתי חיפושים זהים ב- SearchTastic קיבלתי תוצאות גם מעשרת החודשים האחרונים, ולעתים זה חשוב למשתמש.

ליד כל אחת מתוצאות החיפוש אפשר לראות את המשתמש ה"מצייץ" ואת האנשים שהוא עוקב אחריהם, באופן זה אפשר לאתר מידע בנושא מסוים, אם מאתרים את המשתמש שמומחה בנושא.

מאפיין נחמד במנשק המנוע הוא הצגת נושאי החיפוש הפופולריים ביותר ב- 24 השעות האחרונות בצורת ענן תגיות.

המנוע מספק גם מידע על 100, 200, 300 ו- 400 המשתמשים בעלי מספר ה"עוקבים" הגבוה ביותר.

בהשוואה בין חיפושים ב-Twitter – שבוצעו במנוע זה, במנוע החיפוש של Twitter ובמנועי החיפוש הגדולים – גוגל, יאהו, ובינג – SearchTastic קיבל את הציון הגבוה ביותר.

ל-SearchTastic
ל- LeapFish

Quertle הוא מנוע חיפוש סמנטי ביו-רפואי שמשתמש באונטולוגיה של מונחים מהתחומים: ביולוגיה, רפואה וכימיה. הוא מכסה, נכון להיום, את Medline/Pubmed וכתבי העת של Pubmed Central ובעתיד יכסה מקורות נוספים.

מנוע חיפוש זה מחפש קשרים – כלומר הוא מחפש מסמכים שבהם מונחי השאילתא מופיעים בהקשר מסוים, כך למשל, אם מונחי השאילתא הם מיגרנה וקפה – תוצאות החיפוש יכילו מסמכים ששני המונחים מופיעים בהקשר מסוים כגון "השפעת הקפה על מיגרנה" – באופן זה מאוחזרים המסמכים הרלוונטיים ביותר.

Quertle  מבצע גם חיפוש פשוט שכולל את כל המסמכים בהם מופיעים מלות החיפוש ולאו דווקא את אלה הכוללים קשרים ביניהם, אך תוצאות אלו יופיעו בנפרד.

מאחר שהמנוע משתמש באונטולוגיה של מונחים לא צריך לחשוב על כל המילים הנרדפות של מונח מסוים, שכן מנוע החיפוש מוצא אותם באופן אוטומטי.

מנוע החיפוש תומך ב- "Power Terms " – מונחים שמייצגים קבוצה של אובייקטים. כך למשל proteins $ מיצג כל פרוטאין שהוא ולא את המונח protein.

אפשר להוסיף שם של מחבר מסוים או פרסום מסוים כדי להגביל את החיפוש למסמכים של אותו מחבר או פרסום.

תוצאות החיפוש כוללות קישורים לטקסט המלא , אם הוא חופשי או נגיש במסגרת מנוי.

מנוע החיפוש בשלב זה תומך רק באנגלית, ואינו תומך בשאילתות בוליאניות מורכבות.

מידע נוסף על מאפייניו של המנוע והשימוש בו אפשר למצוא בעזרה שמספק המנוע ובשאלות הנפוצות שבאתר המנוע.

לאתר המנוע