כתבי עת שפיטים שימשו ועדיין משמשים אינדיקטור חשוב להערכת מאמרים. חוקרים נהגו ונוהגים להסתמך על מספר כתבי עת רלוונטים בתחום על מנת להתעדכן. אבל עם הגידול בקהילה האקדמית גדל גם מספר כתבי עת והפרסומים – כך למשל ב- Pubmed התפרסמו למעלה מ- 800 אלף מאמרים חדשים בשנת 2008. הבעיה הניצבת בפני החוקר היא איזה מאמרים לקרוא?

המצב מחייב מסננים טובים לספרות המדעית. האימפקט פקטור למרות המחלוקות והביקורת שהתעוררה לאחרונה סביבו, שימושי להערכת כתבי עת. כמו כן מדדים מתוחכמים יותר תפסו את מקומם לאחרונה, אבל הם לא פותרים את הבעיה העיקרית – הערכה ברמה של מאמר ולא ברמה של כתב עת .

מאמר שהתפרסם ב- PLoS Biology בנובמבר 2009 – Article-Level Metrics and the Evolution of Scientific Impact– מציג בצורה יפה את הבעיה . הוא מציע מספר מדדים שיכולים להעריך מאמר בודד – יתרונות, בעיות וחסרונות של כל אחד מהמדדים.

בין המדדים המוזכרים במאמר – סטטיסטיקות של שימוש והורדות של מאמרים ושמירת המאמרים בספריות אישיות של החוקרים.

במקביל לתוכנות הביבליוגרפיות המסורתיות כגון Endnote, Refworks היום גדל מספר הכלים החופשיים שמאפשרים לחוקרים לשמור את המאמרים החשובים להם, ובכך יכולים לספק נתונים שיש בהם להעריך מאמר ללא כל מאמץ מצד החוקרים.
כלים כמו Zotero, Citeulike, Connotea ו- Mendeley שמאפשרים לחוקר לשמור בתיקיות אישיות מאמרים תוך כדי דפדוף בווב הם רק מספר דוגמאות לכלים אלו.

כאמור, לכל אחד מהמדדים להערכת מאמר בודד שמוזכרים במאמר יש יתרונות, בעיות וחסרונות, אבל מחבר המאמר סבור שהגישה של איסוף נתונים מתהליכים שהם ממילא חלק ממהלך עבודתו המחקרית של החוקר יש לה יותר סיכויים להצליח.

כמו כן הוא  מצדד במאמצים להשתמש במגוון שיטות להערכה ברמת המאמר, ללא הנחות מוקדמות איזה מהם הוא יעיל יותר. משתמשים שונים זקוקים למידע שונה וייקח זמן עד שמדד מסוים יוכיח עצמו כשימושי.

מחבר המאמר תומך בטענה שהדרך הטובה להתמודד עם התפוצצות המידע היא לבנות מסננים טובים יותר. היום לא די להסתמך על כתבי העת כמסננים אלא הגיע העת להתחיל להעריך מאמרים בזכות עצמם .

הבעיה היא לבנות מסננים טובים. בו בזמן אנו יכולים להשתמש בכלים זמינים, רשתות וכלים שמושתתים על רשתות על מנת לסייע במשימה.

פירוט על הכלים והאמצעים השונים – יתרונות וחסרונות במאמר המלא.