לאחרונה שומעים יותר ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

גם ספריות בעולם נרתמות לנושא. מספר פרויקטים לדוגמה הם פרסומה של ה- British National Bibliography כנתונים מקושרים על ידי British Library , גם Library of Congress הצהירה על כך שהנתונים המקושרים נכללים במפת הדרכים שלה . אוניברסיטת סטנפורד יצאה בהצהרה דומה.

יזמות נוספות של ספריות בתחום הנתונים המקושרים הם היוזמה הספרדית והיוזמה של Europeana הספרייה הדיגיטלית של אירופה. כמו כן גופים ייעודיים בודקים כיצד להגדיל את האינטראופרביליות של המידע המיוצר בספריות ולהגדיל את השיתוף של הספרייה בתקינה של הווב הסמנטי, וכיצד לפתח תקנים של ספרייה שתואמים את הנתונים המקושרים.

מה המשמעות של המעבר של הספריות לנתונים מקושרים ? על כך אפשר לקרוא בכתבה מעניינת שהתפרסמה לאחרונה. בכתבה נטען שהספריות עסוקות בשאלה כיצד להמיר פורמטים של MARC ל- RDF . אבל מסתבר שיש הרבה מעבר לכך. העניין מחייב שינויים בדרך בה ספרנים עובדים, מעבר מיצירת רשומות ליצירת נתונים, שימוש במערכת מזהים גלובלית, שיתוף בין ספריות ולא די בכל אלה אלא יש צורך בשינויים בתוכנות לניהול ספריות וזהו תפקידם של ספקי התוכנות ..

לכתבה

MedWorm הוא מנוע חיפוש לעדכוני RSS בתחום הרפואה, אמנם לא חדש אבל כדאי לזכור אותו. נכון להיום על פי מה שנכתב באתר הוא אוסף עדכוני RSS מלמעלה מ- 6000 מקורות מהימנים בנושאים רפואיים .

הרבה עדכוני RSS לקוחים מכתבי עת רפואיים, אתרי חדשות, ארגונים ממשלתיים ואגודות רפואיות.

המטרה כפי שמוצהרת באתר היא לכלול עדכוני RSS מכל כתבי העת הרפואיים המקוונים.

המנוע כולל גם עדכוני RSS מבלוגים רפואיים אך החיפוש בהם הוא בנפרד.

הכללת עדכוני RSS נעשית על פי הצורך בהתייעצות עם מומחה מקצועי.

אפשר לדפדף באתר על פי קטגוריות נושאיות ואפשר לחפש – בחיפוש פשוט ומתקדם. אפשר לצמצם את החיפוש מראש לחדשות, מחקרים, בלוגים, פודקסטים, וידאו, אירועים, ניסויים קליניים ועוד.

מן הראוי לציין שהמפתח של MedWorm הוא Frankie Dolan שפיתח באותה מתכונת את מנוע החיפוש הספרני – LibWorm שכיום מושבת .

למנוע החיפוש

מנועי חיפוש מסורתיים הם מנועי חיפוש של מסמכים – דפים, תמונות או קובצי וידאו שמובנים לבני אדם אך לא למחשבים. מסמכים אינם מתארים זהויות באופן שמובן למכונות – מחשבים.

Sehrch לעומת זאת כולל אובייקטים. אובייקטים יכולים להיות מגוון דברים אמיתיים – אדם, עיר, אירוע . לאובייקטים יש תכונות כך למשל לאדם יש שם ותאריך לידה, למוסד יש תאריך ייסוד. לאובייקטים יש יחסי שייכות – כך למשל אדם אחד יכול להיות הורה של אדם אחר.

Sehrch  הוא מנוע חיפוש סמנטי חדש שהחיפוש בו  באובייקטים הוא חיפוש מובנה . המסמכים הרלוונטיים נדלים בעזרת יצירת תבניות שמושתתות על התכונות של האובייקטים. מאחר שחיפוש אובייקטים אינו מתאים לכל השאילתות המנוע משלב בין חיפוש אובייקטים ומסמכים על פי הצורך.

באתר יש הוראות כיצד ליצור חיפוש מובנה. ונכון להיום הוא כולל רשימה של 130342 תכונות של אובייקטים ו- 249777 סוגי אובייקטים שניתן באמצעותם לבנות שאילתות מובנות. כמו כן אפשר למצוא באתר דוגמאות לחיפוש לא מובנה, חיפוש מובנה למחצה וחיפוש מובנה על פי שדות , כך למשל החיפוש name:Justin type:Person הוא חיפוש מובנה, לעומת זאת החיפוש Justin הוא חיפוש לא מובנה והחיפוש Justin type:person הוא חיפוש מובנה למחצה.

במעט החיפושים שערכתי במנוע קיבלתי תוצאות מבטיחות , אך יש לזכור שהמנוע עדיין בגירסת אלפא וניסיון המשתמשים ומשוב מהם יסייע בפיתוחו.

השימוש בכלים לגילוי ידע discovery services צובר תאוצה. כלים אלה בעלי מנשק חיפוש "גוגלי" מחפשים בו זמנית במספר רב של משאבים אלקטרוניים תוך שימוש באינדקס או במערכת היברידית שמשלבת אינדקס וחיפוש–על federated ששולח בזמן אמת את שאילתת החיפוש למגוון מקורות מידע.

שירותים אלה, שמציגים למשתמש את המידע ממקורות שונים חוסכים למשתמש את הצורך לחפש בכמה מקורות מידע ועוד יותר את הצורך לדעת באיזה מקורות מידע לחפש

ארבעת הגדולים היום בשוק הם:, Summon, Ebsco Discovery Service, Primo Central    ו- OCLC's WorldCat Local.

הספריות באוניברסיטת תל אביב נמצאות היום בשלבים מתקדמים של הטמעת מערכת Primo Central של Ex Libris.

בבחירה של כלי מתאים יש להתחשב במספר רב של קריטריונים שקשורים להיבטים שונים של הכלי.
יש להתחשב בתכנים ובהרכב המערכת – האם המערכת היא מבוססת אינדקס בלבד או מערכת היברידית שמשלבת גם חיפוש-על, מהו ההיקף של האינדקס ואילו מאגרי מידע וחומרים הוא כולל, מה נכלל במידע העל שבאינדקס , כמו כן יש להתחשב במידת התאימות בזמן אמת עם המצאי בקטלוג הספרייה, האם המערכת תומכת בשפה המקומית במקרה שלנו בעברית , ומידת התמיכה של המערכת ב- link resolver , בתוכנות ביבליוגרפיות ובנייד.

היבט נוסף שיש לקחת בחשבון בבחירת המערכת הוא יכולות החיפוש של המערכת ובראש וראשונה יעילותו של אלגוריתם החיפוש של המערכת לדירוג תוצאות, מאפיינים של חיפוש מתקדם שכלולים במערכת , סינון החיפוש מראש ואפשרויות עידון השאילתה לאחר קבלת התוצאות . כמו כן יש להתחשב במאפיינים נוספים של המערכת בכל הקשור לחיפוש ולתוצאות החיפוש כמו השדות המוצגים ברשומת התוצאות, הפלת כפולים, תמיכה באופרטורים בוליאניים, תמיכה ב- RSS , האפשרות לשמור את ההיסטוריה של החיפושים להצלבה מחודשת של סטים של חיפוש, מיון התוצאות על פי פרמטרים שונים, אפשרות לבדיקת איות , מאפייני ווב 2.0 כגון תמיכה בתגיות והצעה של תוצאות על סמך חיפושים של אחרים וכו'

כמובן שיש להתחשב גם בזמן תגובה של המערכת, בתדירות העדכון, בתמיכה הטכנית ובמחיר.

וחשוב מכול להתנסות במערכות השונות וללמוד מניסיונם של אחרים.

מקורות מידע שמתארים את  ניסיונם של אחרים וקישורים למערכות שונות להתנסות אפשר למצוא בסקירה "כלי גילוי מידע במרכזי מידע ובספריות אקדמיות: סקירת מקורות מידע " של עמי סלנט בבלוג ה"מרפסת של עמיקם סלנט"

בסקירת מקורות מידע  מקיפה זו של עמי סלנט על המערכות לגילוי ידע אפשר למצוא מידע על הרקע והרציונל שעומדים מאחורי הפיתוח והשימוש בכלים לגילוי ידע, השימוש בקטלוג המסורתי והצורך לחדש, סקירת מוצרים – נסקרים בפירוט 3 כלים גדולים לגילוי ידע: Summon, Primo Central ו- OCLC's WorldCat Local. הסקירה כוללת גם השוואה והערכת כלים, ניסיון המשתמשים מנקודת מבט של ספרנים, ומשתמשים כולל סגל אקדמי, התנהגות החיפוש בכלים לגילוי ידע וקישורים לאתרים בהם אפשר להתנסות במערכות אלה עם התייחסות לישראל.

מקורות המידע שנסקרים בכתבה מגוונים:  מאמרים, דיווחים וראיונות עם מומחים בתחום עם קישורים לטקסט המלא.

מעניין לבקר ב”מרפסת", לקרוא ולהתרענן ..

למאמר הסקירה

המגמה לניהול מידע וידע במכללה האקדמית בית ברל קיימה ביום 1.2.2012 יום עיון בנושא ניהול מידע וידע. יום העיון "מתיאוריה אל השדה 2012 – ניהול מידע וידע בעולם משתנה" התקיים בראשותה של ד"ר גבי דותן וההרצאות  היו מגוונות ועסקו בנושאים שקשורים לתחומי הלימוד השונים במגמה. נושאים שהוצגו בהרצאות – ספרני יעץ, ארכיונים של אנשי שם, ספריות ציבוריות, ספרנות ומידענות בעולם האמנות, חכמת ההמונים בניהול הידע הארגוני, ומבט לחיים של מידענית עצמאית.

חלק מהמצגות של ההרצאות ביום העיון זמינות באתר. לצערי, מסיבות אישיות, לא השתתפתי ביום העיון והדיווח שלהלן נעשה על סמך המצגות.

ד"ר ג'ני ברונשטיין מאוניברסיטת בר אילן הציגה מחקר אתנוגרפי שלה שבדק כיצד ספרני יעץ בספריות אקדמיות בישראל תופסים את השינויים שעברו על תפקיד היעץ ועל סביבת היעץ האקדמית. גורמים שונים השפיעו על עבודת היעץ בשני העשורים האחרונים: פיתוח של מקורות מידע אלקטרונים רבים ומגוונים, גידול במספר ובמגוון המשתמשים וקיצוצים תקציביים מרחיקי לכת. המחקר בדק כיצד ספרני היעץ תופסים את הנושאים הבאים: מהות עבודת היעץ, המשמעות של תפקיד היעץ, השפעת השינויים הטכנולוגיים על עבודת היעץ, הסטודנטים כמשתמשים של מידע, ועתיד עבודת היעץ..

ההרצאה של ד"ר טליה מרכוס מהמכללה האקדמית בית ברל עסקה בחכמת ההמונים בניהול הידע הארגוני. המסר הכללי של ההרצאה היה : בעולם המשתנה של ימינו המידע קיים ונגיש, ולכן האתגר המרכזי של ניהול הידע הינו לא איך מוצאים חוכמה אלא:איך מפיקים את התבונה, איך מגיעים לידע הסמוי ואיך הופכים את אלו לחוכמה ותבונה קולקטיבית.

יהודית קורן, מידענית עצמאית הציגה מבט לחיים של מידענית עצמאית. ההרצאה שמה לה למטרה לענות על מספר שאלות: למה לרצות להיות עצמאי?, כמה זה שונה מלהיות שכיר?, מה בעצם עושה מידען עצמאי?, מי יצליח כמידען עצמאי?, אפשר להתפרנס מזה? איך יודעים עליך ? ואיך מקבלים לקוחות?

ויקטור בן נעים, מנהל המחלקה לספריות , משרד התרבות והספורט הציג נתונים משנת 2011 על הספריות הציבוריות ופעילות המחלקה בשנת 2011.

פירוט יתר אפשר למצוא באתר, שם נמצאות המצגות, ופרטים נוספים על יום העיון.

היום הוויקיפדיה כוללת עובדות וקישורים למאמרים אחרים שלא מובנים בקלות על ידי מחשבים. דוגמאות למידע עובדתי זה הם נתונים על אוכלוסייה של ארץ מסוימת או מקום הולדתה של אישיות מסוימת.

פרויקט חדש  של Wikimedia  בשם Wikidata שם לו למטרה לבנות מאגר חופשי , שיתופי, מובנה של מידע עובדתי זה שיתמוך בוויקיפדיה ויובן על ידי בני אדם ומחשבים כאחת.

משמעות הדבר שב- Wikidata אפשר יהיה להזין את המידע באופן שיהיה ניתן לעיבוד על ידי מחשב על כל המשתמע מכך:  המידע יהיה בשפות שונות , יוצג בפורמטים שונים : רשימות, טבלאות וכו' ואפשר יהיה לקבל תשובות שכיום קשה לקבלן בצורה אוטומטית.

מנשק העריכה והכתיבה של ה-Wikidata יהיה שונה מזה של הוויקיפדיה.המנשק של הוויקיפדיה מאפשר לערוך טקסט, המנשק של ה- Wikidata יהיה בצורת טופס שיאפשר הזנת נתונים באופן שיהיה קל לעיבוד עתידי .

מן הראוי לציין שהפרויקט הוצג בכנס SemTechBiz האחרון בברלין כדבר הגדול הבא של הוויקיפדיה והווב הסמנטי כאחד.

מתי נוכל ליהנות מפרויקט זה – לכך יש להתאזר בסבלנות. על פי התחזיות אמורים להתחיל בפרויקט באפריל 2012 , הוספת הנתונים תתחיל כנראה בחורף 2012 . ההצלחה של הפרויקט תלויה כמובן במסה גדולה של אנשים שמוכנים לתרום לפרויקט . ולכל המעוניינים הדרך הטובה ביותר להתעדכן בהתפתחויות העתידיות היא להירשם לרשימת התפוצה של הפרויקט

לכתבה בנושא

כשזקוקים לנתוני בריאות במישור הבינלאומי כדאי לזכור את ארגון הבריאות העולמי.
עדכונים אחרונים – מאגר המידע European Health for All database עודכן בינואר 2012. עם למעלה למעלה מ- 600 אינדיקטורים, HFA-DB מאפשר גישה למגוון נתונים סטטיסטיים מ- 53 מדינות אירופה שחברות בארגון הבריאות העולמי.

גם מאגר המידע European mortality database – MDB עודכן בינואר 2012., המאגר מאפשר את ניתוח סיבות מוות . בינואר נוספו לו נתונים חדשים בנושא.

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי וגם מידע ספרני ..

ספריות מייצרות היום מידע דיגיטלי כדי לתאר מקורות מידע או כדי לסייע באחזורו. מידע זה כולל רשומות ביבליוגרפיות , זהויות, וסכימות של מושגים.

מידע זה נמצא היום במאגרי מידע שיש להם לרוב מנשק וובי אבל הם לא משולבים באופן עמוק עם מקורות אחרים בווב.

המצב היום הוא שהסטנדרטים של הספרייה כגון MARC או הפרוטוקול לאחזור מידע – Z39.50 מתוכננים רק לקהילה הספרנית, ולקהילה הספרנית ולקהילת הווב הסמנטי טרמינולוגיה שונה לאותם מושגים של מידע על . במצב זה, בעתיד בסביבה של נתונים מקושרים, בהם הנתונים מבוטאים על ידי סטנדרטים שונים כגון RDF שמגדיר יחסים בין דברים, קשה יהיה לקשר בין מידע ספרני ומקורות אחרים בווב. .

אבל לאחרונה אנו עדים ליזמות של ספריות בתחום.
אחת היזמות עליה הוצהר לאחרונה היא היוזמה הספרדית

ב- 13 בפברואר 2012 – Ontology Engineering Group הודיעה על השקתה של היוזמה datos.bne.es – שמטרתה העשרת הווב של נתונים בנתונים של הספרייה הלאומית בספרד .

ההמרה של רשומות MARC 21 ל- RDF בוצעה באמצעות MARiMbA – כלי שמאפשר למשתמשים ללא ידע טכני לעבוד על המיפוי MARC21 ל-RDF תוך שימוש במגוון vocabularies במבנה של RDF/OWL .

קרוב ל-2.4 מיליון רשומות ביבליוגרפיות של מונוגרפיות וחומר דיגיטלי הומרו ל- RDF . כמו כן 4 מיליון רשומות זהויות של אנשים, חברות ונושאים הומרו. במסגרת ההמרה נעשו קישורים למאגרים נוספים כגון: DBPedia או VIAF .

עם השקתה של יוזמה זו ספרד הצטרפה ליוזמות של ספריות אחרות בכיוון זה כגון אלו של אנגליה וגרמניה.

2011 Survey of EBook Penetration and Use שיצא לאור לאחרונה על ידי Library Journal and School Library Journal שופך אור על דפוסי השימוש של ספרים אלקטרוניים בארה"ב בשנת 2011 בספריות אקדמיות, ציבוריות וספריות בתי ספר – K12 , ובהשוואה לשנת 2010.

בספריות הציבוריות חל בשנת 2011 גידול דרמטי בשימוש בספרים אלקטרוניים. . 66% מהספריות הציבוריות דווחו על עליה חדה בביקוש לספרים אלקטרוניים ו- 82% מהספריות הציבוריות מציעות ספרים אלקטרוניים. הצפי הוא שכמות ההשאלות של ספרים אלקטרוניים תוכפל השנה. התקציב שמוקצה לספרים אלקטרוניים יגיע תוך 5 שנים ל- 8% מתקציב הרכש לאוספים.

המצב בספריות אקדמיות דומה. 95% מהספריות האקדמיות מציעות ספרים אלקטרוניים . האוספים של ספרים אלקטרוניים גדלו ב- 93% . גם הן צופות גידול בהשאלה וגידול בתקציב שמוקצה לספרים אלקטרוניים. הצפי הוא שתוך 5 שנים 19.1% מתקציב הרכש יוקצה לספרים אלקטרוניים.

הסקר בדק גם את האופן בו מתבצעת ההשאלה של הספרים. כך למשל 15% מהספריות הציבוריות ו- 12% מהספריות האקדמיות משאילות מכשירים ניידים טעונים מראש עם הספרים האלקטרוניים, ובעתיד הצפי הוא של 26% ו-22% בהתאמה .

בסקר יש גם נתונים על האופן בו מתבצע הרכש. מתוצאות הסקר עולה ש- 62% מהספריות הציבוריות ו- 58% מהספריות האקדמיות רוכשות את הספרים דרך קונסורציום , 37% ו- 76% רוכשות ספרים גם באופן עצמאי. איזון זה יכול להשתנות באופן דרמטי עם התפתחות מודלים סטנדרטיים בכל הקשור לשימוש בו זמני ומספר בלתי מוגבל של השאלות ועלייתו של המודל שידוע בשם patron driven acquisition

ואשר לספריות שעדיין לא מציעות ספרים אלקטרוניים – הסיבות לכך שונות ומגוונות – בעיות תקציב, העדר תמיכה טכנית, אי וודאות לגבי הפלטפורמה הרצויה והנטייה לחכות ולראות מה תהיה הפלטפורמה הטובה ביותר וכו' . כאשר בעיות אלו תיפתרנה ספריות רבות יותר תצטרפנה לשוק הספרים האלקטרוניים.

על המשמעות של מעבר זה לגבי הספריות יענה העתיד, אבל הדוח מצביע על השפעה חיובית לגבי מעמדה של הספרייה. כך למשל 76% מהספריות הציבוריות מאמינות שהספרים האלקטרוניים הביאו לגידול במספר המשתמשים בספרייה.

יש לציין שגרסה מלאה של הדוח בשלושת חלקיו – ספריות אקדמיות , ספריות ציבוריות וספריות בתי ספר ניתנת לרכישה . בגרסה המלאה יש נתונים מלאים והתפלגויות על פי גודלה של הספרייה , תקציב, נתונים משווים בין 2010 ו2011 ומאות הערות והתייחסות של ספרנים בכל הקשור לנסיונם עם הספרים האלקטרוניים

לכתבה .

השימוש התוכנות לגילוי ידע צובר היום תאוצה וספריות אקדמיות נוטות היום יותר ויותר לאמץ פתרונות חיפוש בכל מהמשאבים שלהם באינדקס אחד ומתיבת חיפוש אחת בסגנון גוגלי . לעומת זאת מחקרים על התנהגות החיפוש של המשתמשים בתוכנות אלו מעטים.

פרה- פרינט של מחקר כזה על התנהגות החיפוש בתוכנה לגילוי ידע שהתקבל לכתב העת College and Research Libraries ואמור להתפרסם במרץ 2013 בכתב העת, זמין היום לקריאה בטקסט מלא .

המחקר בדק את השימוש בתוכנה לגילוי ידע – QuickSearch – בספריות באוניברסיטת NCSU שבצפון קרוליינה. שיטת המחקר הייתה ניתוח לוג (יומן השרת) . בוצע מעקב וניתוח הלוגים של השימוש במשך 2 סמסטרים .

למתודולוגיה של ניתוח לוג במערכות מידע ספרייתיות יש היסטוריה ארוכה.
למתודולוגיה זו יתרונות וחסרונות- היתרון הגדול של השיטה היא היכולת לעקוב באמצעותה ולנתח כמות גדולה של נתונים ומידע שמשקפים במקרה זה את התנהגות החיפוש של המשתמשים בזמן אמת והחיסרון שלה היא שקשה למדוד באמצעותה אמוציות ושביעות רצון.

המחקר מציג ממצאים מ2- סמסטרים – סמסטר סתו 2010 ואביב 2011 . נמצא שבתקופה זו בוצעו במערכת 739180 חיפושים ונבחרו 655388 קישורים מתוצאות החיפוש. מתוכם 76.69 % נזקפו לחיפושים במודולים של הקטלוג והמאמרים. ממצאים מעניינים נוספים מתייחסים לשאילתות הנפוצות,שיכולות ללמד באופן לטנטי על הדרישה לסוגי המשאבים השונים. המסקנה החשובה המתבקשת מהמחקר היא שדרושה הערכה מתמשכת ולאורך זמן של התנהגות החיפוש של המשתמשים כדי ללמוד על צרכים ואפשרויות לשיפור המערכת. . והחלק המעניין במחקר הוא כיצד שיפרו את המערכת מאז הכנסתה לשימוש ב- 2005 -וכיצד נתוני השימוש שנותחו סייעו להם להפיק לקחים ולשפרה. ועל כך במאמר המלא.

V like Vintage הוא מנוע חיפוש לתמונות היסטוריות. משלב אוספים פרטיים ואוספים של ספקים מקצועיים כגון: ארכיונים, גלריות בתי הוצאה לאור . בשלב זה החברות והעלאת התמונות לאתר חופשית ואינה כרוכה בתשלום. כמו כן לנרשמים לאתר יש אופציה להעיר הערות על התמונות

על פי מה שנכתב באתר – תיאור התמונות, מילות המפתח והמיון הגיאוגרפי של התמונות מבטיחים אחזור מהיר ורלוונטי. אפשר להגביל את החיפוש על פי שנים, מספר שדות ביבליוגרפיים נוספים כמו כותר ותיאור וקטגוריות נושאיות. בחיפוש תמונות מירושלים וחיפה למשל נמצאו תמונות של המופתי של ירושלים בתקופת המנדט הבריטי אמין אל-חוסייני בברלין, חיילים גרמניים בירושלים, מעפילים מספינת המעפילים "מדינת היהודים" מועברים לספינות גירוש לקפריסין ועוד תמונות היסטוריות מעניינות.

חבל שתיאור התמונות אינו בשפה האנגלית.

משתמשים שיש בידיהם תמונות היסטוריות נקראים להעלותם לאתר.

Horizon Report הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות/ טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2012 הוא התשיעי בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI.

הדוח בגרסתו לחינוך הגבוה מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן: יישומי מובייל ומחשוב לוח tablet computing
מוסדות להשכלה גבוהה מעצבים אפליקציות ייעודיות למטרות הוראה ומחקר ומחשבי הלוח מציעים אפשרויות להעשרת תהליך הלמידה באופן שלא ניתן לעשות במכשירים אחרים.

שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנתיים שלוש הן למידה מבוססת משחק וניתוח תהליכי למידה
הפוטנציאל הגדול שטמון במשחקים בתהליך הלמידה הוא ביכולתם לעודד שיתוף פעולה ולערב את הסטודנטים עמוק בתהליך הלמידה.
ניתוח תהליכי למידה הוא תחום מתפתח שיאפשר ניתוח נתונים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות למען הבנה טובה יותר של תהליכי הלמידה וההוראה ויישום הנלמד כדי לשנות תוכניות לימודים, הוראה והערכה בזמן אמת וכדי לאפשר להתאים טוב יותר את ההוראה לצרכים האינדיבידואליים של הסטודנטים

שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של ארבע חמש שנים הן מחשוב מבוסס מחוות Gesture based computing ואינטרנט של אובייקטים Internet of things
Gesture based computing משנה את אופן האינטראקציה עם המחשבים , התקשורת עם המחשב נעשית באמצעות תנועות גוף , הבעות פנים וזיהוי קול באמצעי קלט חדשים ומאפשרת למידה עם מנשקים שונים שמדמים את המציאות, ויש לכך היבטים קוגניטיביים ותרבותיים
"אינטרנט של אובייקטים" או "אינטרנט של דברים" מהווה את המהפכה האחרונה בתחום האובייקטים החכמים. הכוונה לתקשורת מקוונת בה אובייקטים מסביבנו מתויגים . מדובר על קטגוריה של מכשירים זעירים או שיטות שיאפשרו לתייג באופן ייחודי כל אובייקט כולל זיהוי ומידע על האובייקט – כגון גיל, טמפרטורה וכו' . על פי הפרוטוקול החדש של האינטרנט, לאובייקטים אלה תהיה כתובת IP שתאפשר גישה ,זמינות מידע ומעקב אחר האובייקטים מכל מקום.

על פי הדוח מגמות מפתח שמסתמנות הן: הטכנולוגיות הופכות יותר ויותר להיות  מבוססות ענן, העבודה שיתופית יותר, ופרדיגמות החינוך עוברות למודלים של למידה מקוונת, היברידית ושיתופית ותהליך הלמידה הופך להיות פעיל יותר

מידע רב נמצא היום באתרים חברתיים – ויקיפדיה, טוויטר, פייסבוק, פליקר, ואחרים .. Mashpedia – אנציקלופדיה למידע בזמן אמת מהווה מנשק אחד לחיפוש מידע ממקורות אלה. Mashpedia שמה לה למטרה להיות אתר יעץ . שלא כמנועי חיפוש היא כוללת בעיקר מידע אנציקלופדי בנושאים שונים: אישים, אירועים, מקומות, חברות מוצרים וכו'. כך למשל אם מחפשים מידע כללי בנושא מחשוב עננים או iphone כדאי לחפש בה אך אם מבקשים מידע להורדת אפליקציות ל- iphone או מחירי מלונות בפריז אז עדיף לחפש במנועי חיפוש כגון גוגל ובינג.

Mashpedia מאפשרת כיום למשתמש לאחזר מידע אנציקלופדי מגוון כגון : תמונות, וידיאו, חדשות, בלוגים, ספרים, מידע מוויקיפדיה , מטוויטר ופייסבוק בנושאים שונים.

מבחינה פרקטית בשל אופיו המיוחד של המידע ב- Mashpedia והיותו מידע בזמן אמת הוא יכול לשמש למטרות שונות: מחקר ומטלות אקדמיות, פרויקטים בתחום החינוך, שיווק, ניתוח סנטימנט של מוצרים, מגמות, מחקר חברתי, מודיעין עסקי, ומידע כלכלי.

אתר דומה באופיו הוא Zomobo . אף הוא מוגדר כאנציקלופדיה בזמן אמת. גם הוא כ- Mashpedia שואב את המידע שלו ממגוון אתרים כולל אתרים חברתיים, בלוגים, ויקיפדיה, יוטיוב, טוויטר, פליקר ומידע מכתבי עת עדכניים ,ספרים ומקורות מידע נוספים.

Koders.com הוא מנוע חיפוש לקוד פתוח. המאגר של המנוע כולל 3.3 מיליארד שורות קוד. מנוע החיפוש תומך במגוון שפות תכנות כגון: Javascript, Asp, Perl, Cobol ועוד. על פי מה שנכתב באתר אפשר לחפש גם מחלקות , שיטות והגדרות – מושגים מתחום תכנות מונחה עצמים. עדיין אי אפשר לחפש ביטויים רגולריים. אפשר להגביל את החיפוש לשפת תכנות מסוימת וגם לפי סוג רישיון.

דירוג תוצאות החיפוש במנוע נעשה על פי מידת השימוש החוזר בקוד- המקום של הקוד ברשימת התוצאות הוא במתאם חיובי עם מידת השימוש החוזר בקוד.

לגוגל יש הרבה משאבים ושירותים שתומכים בחינוך ובהוראה . בפוסט בבלוג של גוגל מיום 26 בינואר נכתב על ריכוז כל משאבים אלה באתר אחד Google in Education. המידע באתר מחולק על פי קטגוריות: For teachers, For Organizations, For Students וגם News & Calendar.

באתר זה אפשר למצוא כלים של גוגל לשיתוף, לחיפוש מידע וארגונו ועוד. ריכוז זה של משאבים חשוב שכן הוא חושף את המשתמש לכלים רבים קיימים שלעתים אין לו מידע עליהם, כי לא ניתן לראות אותם ולהגיע אליהם מעמוד הבית של מנוע החיפוש של גוגל..

בבוקלט Google in Education: A New & Open World for Learning" אפשר לקרוא על תרומתה של גוגל לחינוך ואפשר להוריד את כולו או באופן סלקטיבי חלקים שמיועדים לשלבי החינוך היסודי והתיכון, ולחינוך הגבוה.

בזמנו שלחתי דרך הבלוג הזמנה ליום העיון Research Evaluation Metrics – International and Local Perspectives . יום העיון שאורגן על ידי Elsevier והמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן התקיים בראשותן של פרופ' יהודית בר אילן ופרופ' בלומה פרץ באוניברסיטת בר-אילן ב- 27 באוקטובר 2011

יום העיון עסק בפרספקטיבות שונות במישור המקומי והבינלאומי של מדדים להערכה מדעית . כמו כן התמקד בדרכים כיצד לגייס מדדים אלו לצורך קבלת החלטות בנושאי מדינות ומימון.

סקירה על יום העיון אפשר למצוא בגיליון ינואר 2012 של research trends . מטרת הכנס הייתה לעודד דיונים פתוחים ולמידה הדדית בין גורמים ממשלתיים שאחראים על המימון של הפעילות המדעית המקומית והחוקרים באקדמיה. יום העיון התמקד בשלושה היבטים של הנושא: ההיבט התיאורטי, מדיניות המחקר במישור הלאומי והערכה מדעית הלכה למעשה תוך הצגת חקר מקרים ספציפיים. .

מסקנות עיקריות כלליות שנשמעו בכנס: יש תחילה להגדיר את המטרות להערכה מדעית ורק אחר כך לבחור בהתאם את המתודולוגיה המתאימה, ועל פיה לבצע את הניתוח הביבליומטרי לצורך הערכה.

הערכה מדעית במישור הלאומי אינה קלה ואינה יכולה להעשות על פי מדד אחד . בשימוש במתודולוגיות להערכה מדעית יש לקחת בחשבון את היכולות והגישות המדעיות במישור המקומי.

אירועים דומים לכנס זה לעידוד השיח בין גורמים ממשלתיים ואקדמיה מתוכננים לשנת 2012 במקומות אחרים בעולם.

מחקר שפורסם בגיליון ינואר 2012 של כתב העת Internet and Higher Education בדק האם מוסדות החינוך הגבוה בישראל תומכים בלימודים לא פורמליים באמצעות החשבונות הרשמיים שלהם ברשתות החברתיות – פייסבוק וטוויטר.

המדגם כלל סך הכול 73 חשבונות (דפים) של מוסדות אקדמיים בישראל בפייסבוק וטוויטר מהם 47 חשבונות פייסבוק ו-26 חשבונות טוויטר , 29 חשבונות של אוניברסיטאות ו-44 חשבונות של מכללות.

המחקר בדק את השימוש ברשתות החברתיות מכמה אספקטים – תכנים, דפוסי פעילות, ואינטראקטיביות. בנוסף לסטטיסטיקה התיאורית כל הציוצים בטוויטר נותחו וסווגו לקטגוריות על פי התכנים שלהם כדי להבין עד כמה הם יכולים לשרת את המטרה של לימודים לא פורמליים

נמצא שאחוז קטן של חשבונות נמצאו פעילים מאוד וברובם הפעילות, שנמדדה בשימוש במאפיינים מסוימים של הרשת החברתית שמעידים על מעורבות המשתמשים, הייתה נמוכה

לאור ממצאי המחקר מסקנת המחקר הייתה שהפוטנציאל של רשתות חברתיות בחינוך הגבוה לא מוצה. במקום להתמקד ביתרונות של הרשתות החברתיות , הרבה מוסדות אקדמיים משתמשים בהם כעוד אתר בית רשמי ואינם מנצלים את הפונקציונליות שלהם לשמש פלטפורמה ללמידה לא פורמלית על ידי תקשורת פורה בין הקהילה האקדמית וכלל האוכלוסייה.