קיימים ברשת  הרבה אתרים לחיפוש טיסות , בהם אפשר למצוא טיסות על פי קריטריונים שונים  כולל עלויות  וגם  מנועי החיפוש הגדולים גוגל ובינג   מציעים  שירותים ייעודיים לכך

אחד הקריטריונים שמעניינים את המשתמש היא עלות הטיסה והאפשרות להשוות מחירים.  . Cheapflightsfinder   – מנוע-על  חדש ייעודי לחיפוש טיסות  שהושק  ב- 26  ביוני 2012   יכול מבחינה זו לתת מענה. הוא  משווה מחירים מ- 16  מנועי חיפוש ייעודיים לתחום:

Google Flights, Kayak, Bing travel, Skyscanner, Mobissimo, Momondo, Fly.com, Hipmunk, Wego, Easyvoyage, Globaltravelmarket, Tripadvisor, Travelfusion, Directflights, Kelkoo Travelgrove

אפשר לחפש על פי קריטריונים שונים ובתוצאות החיפוש  מוצעים למשתמש  מנועי החיפוש הטובים ביותר מבין 16 המנועים הנ"ל  ליעד המבוקש כאשר הקריטריון הוא עלות הטיסה למשתמש.  והמשתמש יכול ממסך התוצאות לחפש במנועי החיפוש השונים הייעודיים,  שבחר עבורו Cheapflightsfinder.com , תוך שימוש במאפיינים היחודיים של כל אחד מהם. .

מפתחיו  של Cheapflightsfinder מתייחסים לכל אחד משירותי  הטיסה בו מחפש המנוע  כאל  מנוע-על meta search  לכן הם מכנים אותו באתר meta-meta search engine  , למרות שמבחינה טכנולוגית נראה  שההגדרה meta search engine    מתאימה יותר.

באתר אפשר למצוא מדגמים מדוחות שמדגימים כיצד עובד המנוע ונתונים על השוואת מחירים בין שירותי הטיסות השונים שבהם מחפש המנוע . מהם עולה שדילים טובים אפשר לעתים למצוא דווקא במנועי חיפוש קטנים  ולא מוכרים  יותר  וש-google flight –  במקרה זה  לא הוכיח את עצמו.

לכן , כדאי  לבדוק את שירותיו של   Cheapflightsfinder  למרות שלכאורה התחושה היא שנראה שיש  לו עוד מה לשפר- .במעט החיפושים שערכתי קיבלתי מדי פעם הודעות שגיאה

למנוע החיפוש

Transparency Report של גוגל  כשמו כן הוא מאפשר  למשתמש  שקיפות בכל הקשור למידע  וצנזורה

עם השקתו על ידי  גוגל לפני כשנתיים הוא כלל מידע על בקשות של ממשלות להסרת פריטי מידע מתוצאות החיפוש. מאז נוספו לו מאפיינים חדשים כגון גרפים שמורים על דפוסי תעבורה, ושיבושים והפרעות לשירותי גוגל  ממדינות שונות. לאחרונה הושקה  סקציה   חדשה  שבה ניתן לראות  בקשות מבעלי זכויות יוצרים להסיר תוצאות חיפוש.

הסקציות בדוח שעוסקות בנושא תעבורה וזכויות היוצרים מתעדכנות בזמן אמת . הנתונים על בקשות הממשלות מתעדכנות אחת ל-6 חודשים  מכיוון שהתהליך  הוא ידני

ב- 18 ביוני 2012  הועלו לדוח נתונים על בקשות ממשלות בתקופה יולי עד דצמבר 2011 להסרת פריטי  מידע כגון  פוסטים מבלוגים או סרטי וידאו משירותיה של גוגל.

התכנים שמבקשים להסיר הם  בעיקר תכנים פוליטיים  והעניין מעורר דאגה בשל הפגיעה בחופש הביטוי  ובמיוחד שהבקשות באות גם ממדינות מערביות שאינן מזוהות עם צנזורה. כך למשל  במחצית השנייה של השנה האחרונה  רגולטורים מספרד בקשו להסיר 270 תוצאות חיפוש שמקשרים לבלוגים ולמאמרים בעיתונים שבהם מאוזכרים אישי ציבור. בפולין התקבלה בקשה ממוסד ציבורי להסיר קישורים לאתר שמותח עליו ביקורת. על פי מה שנכתב בבלוג הרשמי של גוגל  מתאריך 18 ליוני  2012  בקשות אלו לא נענו. יש לציין שמדינות מסוימות כמו סין ואירן מסירות תכנים מבלי להודיע לגוגל.

לעומת זאת למעלה מ- 50%  מתוך 1000 הבקשות של גורמים ממשלתיים ברחבי העולם להסרת פריטי מידע  נענו. בין הבקשות שנענו  – בקשות מתאילנד להסרת 149 סרטי וידאו שלכאורה מהווים פגיעה  במשטר המלוכני . כמו כן נענו בקשות של משטרת אנגליה להסיר 5 חשבונות יוטיוב שלכאורה עודדו טרוריזם  ו-  42%   מתוך  187 פריטי תוכן    שבקשה ארה"ב להסיר , רובם היו קשורות להטרדה.

אין ספק שנתונים אלו שגוגל משתף אותנו בהם פותחים צוהר למה שמתרחש בגדול בווב  ותורמות לויכוח הציבורי המתנהל בנושא – כיצד ועד כמה ממשלות מעצבות את הווב

מחקר  שנערך ביוזמת    SAGE ובדק את ערכן של ספריות אקדמיות לסגל  ההוראה והמחקר התפרסם ביוני 2012. המחקר  התבסס על חקר  8 מקרים מסקנדינביה, ארה"ב ואנגליה בתקופה ינואר – מאי 2012. המושג ערך יכול להיות מוגדר  מכמה היבטים כגון הערך למשתמשים, הערך למוסד האב, הערך הכלכלי- עלות תועלת. המחקר הנוכחי  התמקד  בערך של הספריות האקדמיות למחלקות האקדמיות בפרספקטיבה גלובלית.   באווירה של  מצוקה כלכלית להרבה ספריות בעולם היכולת להראות את השפעתן וערכן הוא קריטי.

מטרתו של המחקר הייתה לספק לקהילת הספרנים  באקדמיה הבנה טובה יותר של הקשר בין ספריות אקדמיות והסגל האקדמי ולזהות דרכים מעשיות לקדם  ולשפר את יחסי העבודה ביניהם.

2 שאלות  מרכזיות  בנושא זה הן : האם ספרנים מבינים היטב  את הצרכים של סגל ההוראה והמחקר והאם הספרנים מקדמים את השירותים והמשאבים שלהם והשפעתו של קידום זה על תפיסת הספרייה בקרב הסגל.

 מממצאי המחקר  :

• ספרנים מבינים את צורכי המשתמשים במובן הרחב ומספקים שירותים לענות על צרכים אלו.
• שילוב הדרכות לאוריינות מידע, גם כחלק אינטגרלי מפעילות   ההוראה   מוערכים מאוד על ידי סגל ההוראה.
• התמיכה במחקר פחות אינטגרלית  אבל יש ראיות לשיתוף פעולה בין הספרנים וסגל המחקר בתחומים של סקירת ספרות ואצירת מידע. פגישות אישיות  בשאיפה לתת  מענה לצרכים ספציפיים  יכולות  להעלות את ערכם של הספרנים .
• שיתוף פעולה עם סגל ההוראה והמחקר נמצא  יעיל לקידום  את הספרייה, וערכה

מהמלצות המחקר:

המלצות לספרנים:

• לקדם את ההכרה  ברלוונטיות של מיומנות הספרנות לסביבת המידע הדיגיטלית
• להגיע למשתמשים באמצעות שיפור התקשורת , יחסים אישיים
• ללכת מעבר לתחום המוכר  לדוגמה לפתח מיומנות בהוראה ושיווק.

 המלצות למנהלים

• לתמוך בקידום ופיתוח הצוות על ידי מתן הזדמנויות הדרכה מתאימות
• לאסוף ראיות על ערך שירותי הספרייה –  בהיבט הכמותי והאיכותי.  כך למשל ספרנים יכולים להראות את ערכן לסגל ההוראה והמחקר על ידי תאורו במונחים של תועלת כגון חסכון בזמן ושיפור האיכות של מטלות הסטודנטים
• לתעד את התהליכים והאסטרטגיות לשיתוף פעולה עם סגל ההוראה והמחקר באופן שאפשר  יהיה לשחזרם בקלות. וויקי היא פלטפורמה טובה לכך

המלצות למוסדות

• להכיר בתרומתה של הספרייה על ידי מעורבותה בכל הדרגים  כולל סגל אקדמי בכיר וההנהלה הבכירה במוסד
• להכיר בסטטוס של הספרנים והמידענים  כשווה ערך לזה של צוות ההוראה והמחקר.

 למחקר המלא

ACRL Research Planning and Review Committee פרסמה לאחרונה דוח שעוסק במגמות ותפקידים עיקריים של ספריות אקדמיות ב- 2012. הדוח מתבסס על סקירת ספרות , כנסים, ודעות מומחים שמכירים את המגמות בחינוך הגבוה.

עשר המגמות הן:

• Communicating value – הערך התקשורתי- ספריות חייבות להוכיח את הערך שלהן לארגון – וכיצד הן תורמות להצלחתו, כדי שהארגון/המוסד ימשיך לתמוך בהן כלכלית. לשם כך מפתחים כלים להערכה שיאפשרו לספריות להוכיח את תרומתן להוראה ולמחקר.

• Data curation – טיפול במאגרי נתונים – מסתמנת מגמה של גידול במאגרים שכוללים נתוני מחקר רבים מהם מבוססי ענן. ספרנים ומידענים ישתפו פעולה עם קהילות המחקר שלהן כדי לתמוך בתהליך זה . לספרנים תפקיד חשוב בסיוע לקהילות המחקר שלהן בכל הקשור לתיאור המידע, שימורו, ניהולו, ושימוש חוזר בו.

• Digital preservation – שימור דיגיטלי – קיימת היום דאגה בשל העדר תכנון לטווח ארוך של שימור דיגיטלי של אוספים. לספריות תפקיד חשוב בדיגיטציה של אוספים במיוחד אוספים ייחודיים, אוספים ספציפיים למוסד וספרות אפורה. על פי סקר שערך OCLC בשנת 2010 בקרב 169 מוסדות על האוספים המיוחדים שלהם מצא של- 97% מהן יש פרויקט דיגיטציה כלשהו. יחד עם זאת אין עדיין במוסדות האב תכנון וסטנדרטים לשימור חומר דיגיטלי והשימור נעשה בהתאם לצרכים

• Higher education חינוך גבוה – המוסדות לחינוך גבוה מצויים בתקופה של שינויים בעיקר בכל הקשור להוראה מקוונת, וגלובליזציה. יש לכך השפעה על הספריות במספר מישורים כגון פיתוח אוספים, וכיצד ספריות תמשכנה להוכיח את ערכן למוסדות האב.

• Information technology – טכנולוגיות מידע – המגמות בתחום החינוך והמחקר שזוהו ב- horizon report 2012 יישומיות באותה מידה גם לספריות – רשתות חברתיות, מחשוב ענן , דגש על שיתוף פעולה, פרדיגמות חינוך חדשות שכוללות לימוד מקוון והיברידי ועוד. ספריות צריכות להתאים עצמן לשינויים.

• Mobile environments -סביבת הנייד – מכשירים ניידים משנים את הדרך בה מועבר ומונגש המידע . מספר גדל והולך של ספריות מספקות שירותים ותכנים למכשירים ניידים

• Patron driven e-book- equisition – מודל רכש זה היא מגמה בלתי נמנעת לספריות . על פי מודל רכש זה ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים אלקטרוניים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש.

• Scholarly communication – תקשורת מדעית – מודלים חדשים לתקשורת מדעית ולהוצאה לאור מתפתחים ודורשים מהספריות להיות מעורבים בכך

• Staffing – סגל הספרייה –ספריות אקדמיות חייבות לפתח את הסגל הדרוש שיוכל להתמודד עם האתגרים החדשים

• User behaviors and expectations – ספריות צריכות להתאים עצמן לצורכי המשתמש. היום המידע זמין בקלות למשתמש דרך מקורות מחוץ לספרייה – מנועי חיפוש וכו' והספרייה ומשאביה לעתים נתפסים כסביבה קשה לשימוש. לכן נוחות צריכה להיות מילת המפתח ביעדיה של הספרייה כאשר היא באה לענות על צורכי המשתמש – גישה נוחה למשאבים – משאבים אנושיים, מודפסים או אלקטרוניים הוא הגורם הקריטי במעמדה של הספרייה

שמות של מחברים יכולים להיכתב בצורות שונות  ומחברים שונים יכולים להיות בעלי  שם זהה –  מצבים אלה מקשים על זיהוי יצירות של מחבר בצורה נכונה מלאה וייחודית/חד ערכית

את הפתרון לבעיה באה  מערכת ORCID    לפתור.  מערכת זו  תקצה לכל חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי בן 16 תווים ייחודיים. באופן  זה אפשר יהיה לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .

מערכת  זו  תסייע בניהול המחקר,  תגדיל הן את הדיוק והן את ההחזר בנתונים ביבליומטריים ותסייע לפתח ניתוחים חדשים ברשתות חברתיות למשל.

המטרה היא שארגונים ושירותים שונים ישתמשו בשירותים שלהם במאגר  של ORCID    . מצב זה יקל  על החוקר  – כך למשל במקום להזין את פרטיו כאשר הוא שולח מאמר או בקשה למענק מחקרי הוא יוכל רק להקליד את מספר ה- ORCID      שלו . שדות נוספים יוכלו להיות מוזנים אוטומטית על ידי יבוא אוטומטי שלהם  ממקורות מהימנים נוספים כגון מאגרי מאמרים, ציטוטים, מענקים וכו'

חוקרים בודדים יוכלו  בסוף שנת 2012 לקבל מספר ORCID   חינם. אוניברסיטאות , חברות  וארגונים אחרים ישלמו דמי מנוי.

אין ספק שכאשר תהיה הכרה בתועלת המעשית  של ORCID  ,  הוא יהפוך למזהה הסטנדרטי של המחבר כפי שה- DOI     הפך להיות המזהה הסטנדרטי של מאמרים ופריטי מידע.

פרטים נוספים אפשר למצוא בחדשות nature מ- 30 למאי 2012

בזמנו כתבתי על JURN   מנוע חיפוש  למאמרים חופשיים, בעלי בקרת עריכה ברורה   שרובם באנגלית ואשר   האינדקס שלו נוצר ידנית  באמצעות השירות Google Coop  ליצירת מנוע מותאם אישית.

 היום יש לנו  מנוע דומה למאמרים בעברית בזכות היוזמה הברוכה של יבגני ברגינסקי , בוגר תארים ראשון ושני של המחלקה ללימודי מידע, אוניברסיטת בר-אילן, מידען בספריות אקדמיות של מוסדות להשכלה גבוהה.

 כפי שכתב:

 "לאחר 5 שנות עבודה ולימודים בתחום הספרנות והמידענות, … שקדתי
במרץ על מיזם פרטי של יצירת מנוע חיפוש מותאם למאמרים אקדמיים בעברית
מתוך כתבי-עת בשפה העברית וכן יצירת אינדקס נושאי של כ"ע".

 על פי מה שנכתב באתר   נכון להיום המנוע מחפש בכ- 200 כתבי-עת אלקטרונים, אקדמיים ומקצועיים בשפה העברית, והוא  ממשיך להתעדכן. בנוסף למנוע החיפוש יש באתר גם אינדקס לכתבי עת ממוין על פי קטגוריות נושאיות – שמאפשר דפדוף בכתבי העת השונים. אין ספק שמנוע חיפוש מותאם אישית זה ייעודי לכתבי עת בעברית  ממלא צורך חסר .

 על פי דברי יבגני : משתמשים  מוזמנים להציע כותרים חדשים,  ולהודיע על קישורים שבורים.

 כמו כן יש ליבגני  בקשה מיוחדת  "לעורכי כ"ע ואחראים לא להשתמש בתוכנות פלאש לשם תצוגת כתבי-עת באתריהם" כי  דפים מסוג זה לא תמיד נגישים למנועי החיפוש.

 על פי יבגני גם העדר סטנדרטים אחידים לתצוגת הפריטים הביבליוגרפיים של  כתב העת  במאמר,  ובמקרים מסוימים אף העדר פרטים אלו מקשים על המשתמש.

 למנוע החיפוש  

 ACRL    – Association of College and Research Libraries   שב- ALA  פרסמה מסמך אינפורמטיבי חדש  בשם :

"Connect, Collaborate, and Communicate: A report from the Value of Academic . Libraries Summits" . המסמך משתרע על פני 34 עמודים  ובו דיווח על 2  ועידות  פסגה  שנערכו ב- 29 בנובמבר ובראשון בדצמבר 2011  ובהם נטלו חלק ספרנים בכירים, אנשי אדמיניסטרציה באקדמיה , חוקרים מ- 22  מוסדות להשכלה גבוהה ו- 15 נציגים מארגונים ואגודות להשכלה גבוהה לדון בנושא האימפקט של הספרייה, ערכה של הספרייה האקדמית  ותרומתה למטרות המוסדיות .

 ועידות אלו מהוות חלק מיוזמה רב שנתית של ACRL    שמטרתה לסייע לספרנים בספריות אקדמיות להציג ולהדגיש את ערכה של הספרייה האקדמית., והן התקיימו כתשובה לדוח של ACRL   משנת 2010  – The value of Academic Libraries:A Comprehensive Research Review and Report

 מטרתו של הדּוּחַ משנת 2010 הייתה  לספק מבט כולל על  הספרות  בנושא ערכן של הספריות  בהקשר המוסדי, ולעזור לספרנים להבין על סמך הספרות המקצועית את התשובה לשאלה כיצד הספרייה יכולה לקדם את המטרות של המוסד. הדוח מעניין גם את אנשי האדמיניסטרציה, והסגל  במוסדות  להשכלה גבוהה.

 הדוח  משנת 2010 ענה  על השאלות  כיצד ספרנים יכולים למדוד את תרומתן של הספריות למוסד בתחומים שונים כגון:- מספר הנרשמים למוסד, הצלחת הסטודנטים , תהליך הלמידה, המחקר, מימון המחקר, ההוראה  והמוניטין של המוסד.  הדוח מנה   משתנים שיכולים להיות בקורלציה  עם כל אחד מתחומים  אלה  וכיצד הספרייה יכולה לסייע בכל אחד מהתחומים שלעיל. בדוח אפשר למצוא מדדים שונים להערכת ערכה של הספרייה. הדוח כלל  המלצות שמטרתן   לסייע לספרייה  האקדמית ללמוד כיצד  לשפר שירותים ומשאבים ולהפוך מספרייה שורדת לספרייה משגשגת.

 אחת מהמלצותיו הייתה לבנות תוכנית מקצועית כדי להדגיש ולהציג את ערכה ותפקידה של הספרייה האקדמית בקידום המטרות של האוניברסיטאות.

 כאמור הועידות בסוף 2011  באו בתשובה לדוח זה. המלצות עיקריות שהתקבלו  בועידות אלה ושכלולות במסמך

Connect, Collaborate, and Communicate: A report from the Value of Academic . Libraries Summits" הן:

להגביר את המודעות של הספרנים לערכה של הספרייה ביחס בכל הקשור  לתהליך הלמידה של הסטודנטים והצלחתם ולקדם את חשיבות מיומנויות ההערכה  של הספרנים בכל הקשור לתהליך זה.   לקבוע סטנדרטים לאיסוף מידע, ניתוחו ופרשנותו. לשתף פעולה עם גורמים אחרים בקמפוס ולהשתמש בתהליך הערכת הספרייה במקורות קיימים ייעודים לכך שפותחו על ידי ACRL .

פורום בנושא יוזמה זו של ACRL –  ערכה  של הספרייה האקדמית יתקיים  בכנס השנתי של        ALA  ב- 24 ביוני 2012.

לדוח  המלא

לאחרונה מסתמנת מגמה במנועי החיפוש הגדולים לשלב מידע עובדתי מובנה בתוצאות החיפוש . במסגרת זו אפשר לראות את היוזמה האחרונה של גוגל – גרף הידע . גם מנוע החיפוש BING     הודיע ב- 7 ליוני 2012  על יוזמה דומה בכיוון זה – שילוב תכנים מאנציקלופדיה בריטניקה בתוצאות החיפוש . במסגרת שיתוף פעולה זה בין    BING     ואנציקלופדיה בריטניקה – התשובות המקוונות מאנציקלופדיה בריטניקה שמופיעות בתוצאות החיפוש של BING  כוללות  מידע קצר על הנושא, תמונה, ועובדות ונתונים + קישורים למקורות מהימנים נוספים.

 קדמה ליוזמה זו של  BING    יוזמה נוספת לשילוב מידע חברתי בתוצאות החיפוש.  יוזמה זאת באה בעקבות סקר שהראה ש- 90%  מהנחקרים היו רוצים לראות דעות ועצות של חברים כחלק מתהליך קבלת החלטות  בכל הקשור לאירועים,  רכישות, נסיעות וכו'

 ב- 10 למאי  BING    הודיע לראשונה על המאפיינים החברתיים החדשים , שבהם הוא רואה את השינוי המשמעותי ביותר במנשק שלו בשלושת השנים האחרונות.  במסגרת מאפיינים אלה המשתמש יוכל לשאול את חבריו בפייסבוק וגם ולהתייעץ בנושא עם מומחים אחרים לנושא מרשתות חברתיות  נוספות.

המידע החברתי לא ישולב בתוצאות החיפוש אלא יוצג בסרגל בצד הימני.  ב-1 ליוני מאפיין חברתי זה יושם ב-BING   בארה"ב עדיין לא בבינג הישראלי.  גם את שילוב תשובות מאנציקלופדיה בריטניקה עדיין לא ראיתי  במנשק הישראלי.

 מכל מקום אין ספק שהמשתמשים יצאו נשכרים משתי המגמות של שילוב מידע חברתי וסמנטי  בתוצאות החיפוש .

בזמנו כתבתי על DeepDyve .  המודל העסקי של  DeepDyve עד כה היה  Research. Rent. Read. –  על פיו בזכות הסכמים עם מו"לים, מאמרים מכתבי עת יוקרתיים נגישים להשכרה במחיר ששווה לכל נפש לחוקרים ולשאר המשתמשים, אפשר לראות חלקים מהמאמר באופן חופשי אך הגישה לטקסט המלא לפרק זמן מסוים היא בתשלום.

ב- 30 למאי 2012  DeepDyve הודיע על עדכונים במנוע והרחבת שירותים. השינוי שראוי לציון הוא הרחבת השירותים של המנוע באופן  שמאפשר  מעתה גם לרכוש במחיר מוזל קובצי PDF  . שינוי זה משנה את המודל העסקי של המנוע  ממשכיר בלבד  למשכיר ומוכר. מודל עסקי זה עונה במיוחד על הצרכים של חוקרים שאינם שייכים למוסד כלשהו, או כאלה שמסיבות כלשהן לא מצאו מענה לצורכי המידע שלהם במקומות אחרים  והם יכולים מעתה לשכור וגם לרכוש במחיר מוזל מאמרים מכתבי עת    בתחומים: מדעי החיים, טכנולוגיה , רפואה ועסקים .

בנוסף לשינוי מרכזי זה הוכנסו מספר שיפורים נוספים – אפשרות לעיין  במאמר לפני ההחלטה לרכשו,  עדכונים נוספים קשורים להוזלות והטבות שקשורות לרכישת מאמרים למשתמשים פרטיים . כמו כן המנוע מציע תוכניות נוחות ומותאמות לחברות השונות בהתאם  לצרכים המיוחדים של כל חברה

להודעה החדשותית

היום קיימים הרבה נתונים בווב אבל רובם סגורים במאגרי מידע פרטיים או כתובים בצורה שאינה מובנת ושימושית למחשבים. רוב הנתונים שקיימים היום אינם קשורים אלא חיים ב"איים" מבודדים שאינם קשורים האחד לשני.

מצב זה נוגד את המהות העיקרים של הווב. פתרון בעיית החיבור בין הנתונים יאפשר למחשבים לעשות ביתר קלות שימוש בנתונים לטובת הכלל.

RDFa הוא הרחבה של HTML5 שמסייעת לתייג אנשים, מקומות, אירועים, סקירות, מתכונים, סרטי קולנוע ועוד, ובכך מסיע לפתור את בעיית החיבור בין הנתונים. RDFa ניתנת ליישום לא רק ב- HTML5 בלבד אלא במגוון שפות תיוג אחרות שכן היא טכנולוגיה כללית לתיוג נתונים מקושרים .

תיוג דפי ווב באופן זה יגדיל את הנראות שלהם במנועי חיפוש

אתר חדש RDFa.info שם לו למטרה לרכז כלים שיסיעו למפתחים במשימה זו של הפיכת טקסט לנתונים מובנים ומקושרים. האתר מספק מקורות מידע וכלים למפתחים הוא דינמי ומפתחים מוזמנים גם לתרום לאתר.

לאתר