תפקיד הספריות במדע 2.0

d-lib2מאמר שהתפרסם בגיליון יולי אוגוסט 2015  של כתב העת D-Lib  עוסק בתפקיד הספריות במדע 2.0  עם דגש על כלכלה.

ווב 2.0 כולל יישומים שונים כגון סקייפ, וויקי, בלוגים, מיקרובלוגים דוגמת טוויטר ורשתות חברתיות כגון פייסבוק ו- ResearchGate  שיש להם השפעה גם על העבודה המדעית. המחקר  התמקד בצורכי החוקרים לשימוש אופטימלי בווב  2.0  לעבודה מדעית.

המשתתפים במחקר היו כלכלנים ברמות אקדמיות שונות. המחקר השתמש בשיטות כמותיות ואיכותניות.

שאלות המחקר היו:

  • איזה שירותי ווב 2.0 החוקרים בתחום הכלכלה מכירים ובאיזה שירותים הם משתמשים לעבודתם המדעית.
  • כיצד הם משתמשים בשירותים אלה, מה הם המניעים והסיבות לשימוש בהם
  • כיצד החוקרים מעריכים את תפקידה של הספרייה המודרנית בהקשר של ווב 2.0  ומדע 2.0

המחקר התמקד בשירותים פופולריים מוכרים פייסבוק וטוויטר.

מממצאי המחקר:

  • החוקרים היו פתוחים להזדמנויות החדשות של ווב 2.0  אבל עד כה שירותי ווב 2.0  של הספרייה לעתים קרובות לא היו ידועים.privates
  • בלט הרצון לפרטיות שבא לידי ביטוי בדרך הדיסקרטית שבה נעשה שימוש ברשתות החברתיות השונות למטרות פרטיות לעומת המקצועיות.
  • החוקרים הביעו צורך ברשתות אקדמיות מהימנות ולעתים קרובות לא ידעו על קיומן של רשתות קיימות כאלה כגון ResearchGate  ו- Academia

הממצאים הראו שחוקרים לעתים קרובות אינם מודעים לאפשרויות של יישומי ווב 2.0 לעבודתם המדעית. ספריות יכולות לסגור את הפער ולספק מידע חיוני על שירותי ווב 2.0

למאמר המלא

מחדשות המו"לים – תכנית פיילוט של Wiley ו- F1000Research – אופציות נוספות למחברים

y4ב-4 ביוני 2015  המו"ל    Wiley   הצהיר על תוכנית פיילוט של 6 חודשים בשיתוף עם F1000Research. תוכנית זו  מציעה למחברים שהמאמרים שלהם אינם עונים על הקריטריונים לפרסום ב- 5 כתבי עת של Wiley  לשלוח את המאמרים  ל- F1000Research  תוך מתן אפשרות למחברים לפשט את תהליך הפרסום המקוון של המאמרים שלהם.

F1000Research   היא פלטפורמה פתוחה להוצאה לאור בתחום מדעי החיים שמאפשרת פרסום מיידי ותהליך שיפוט שקוף . F1000Research מפרסמת מאמרי מחקר בתחום הביו-רפואי שעונים על מספר קריטריונים בסיסיים תוך כמה ימים לאחר מועד קבלתם, לאחר מכן הם עוברים באופן רשמי תהליך של שיפוט בתהליך פתוח לחלוטין.

על פי דברי בכיר ב- F1000Research מודל הוצאה לאור זה של  F1000Reseach נועד לזרז את הפרסום של מידע מדעי ובכך לאפשר לחוקרים אחרים ליהנות  מהמידע החדש ולחוקרים המפרסמים לקצר את תהליך הפרסום  והזמן  של חיפוש כתב עת  לשתף את הגילוי המדעי שלהם.

כתבי העת  שמשתתפים בתוכנית הפיילוט    הם:

Journal of Separation Science

Electrophoresis

Plant, Cell & Environment

Journal of Medical l Virology

Journal of Pediatric Dermatology

יש ציין ש- F1000Research הוא  רק  אחד השירותים של F1000 –  קהילת המומחים הביו-רפואיים שמונה למעלה מ- 10000 חברים שמסייעת לאנשי המדע ולחוקרים  לגלות, לדון ולפרסם מחקרים.

שירותים נוספים הם F1000Prime  – שירות שמזהה וממליץ על מאמרים חשובים בתחום הביו-רפואי

והפלטפורמה החדשה שמציעה F1000  –  F1000Workspace   – פלטפורמה חדשה לשיתוף מחקר לאנשי מדע שהושקה ב- מאי  2015  .

להצהרה על תכנית הפיילוט

ORCID ID – חשיבותו בהערכה מדעית ויישומו ברמה לאומית

שמות של מחברים יכולים להיכתב בצורות שונות  ומחברים שונים יכולים להיות בעלי  שם זהה –  מצבים אלה מקשים על זיהוי יצירות של מחבר בצורה נכונה מלאה וייחודית/חד ערכית

orcidאת הפתרון לבעיה באה  מערכת ORCID    לפתור.  מערכת זו  מקצה לכל חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי בן 16 תווים ייחודיים. באופן  זה אפשר יהיה לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .

הכרה בתועלת המעשית ORCID     כמזהה סטנדרטי של המחבר באה לידי ביטוי לאחרונה   ביישומו ברמה לאומית  .

באיטליה הוחלט על יישומו של ORCID   ברמה לאומית. קונסורציום של  70  אוניברסיטאות ו-4 מרכזי מחקר   חתם על הסכם ליישומו של ORCID.

גם באנגליה 50 אוניברסיטאות גילו עניין בהצטרפות לקונסורציום של ORCID   ב- 2015  ו-22 הצהירו על כוונתם להצטרף בשלב מאוחר יותר. ההסכם יאפשר לאוניברסיטאות ליהנות מדמי חברות מופחתים ותמיכה טכנית מוגברת

מחקר פיילוט ב-8 אוניברסיטאות באנגליה הוכיח את יעילות אימוצו של מזהה ORCID   . מעבר לכך חשיבות אימוצו של מזהה זה מודגשת נוכח העובדה שהרבה גופי מימון מבקשים אותו בבקשות למענקי מחקר

מידע למבקשים להצטרף ודוגמאות נוספות ליישומו אפשר למצוא  במרכז התמיכה לחברים ב- ORCID

 

Scientific Data ומאגרי מידע מומלצים להפקדת נתונים

בפוסט קודם כתבתי על  פרדיגמה חדשה של פרסום נתונים שמושתתת על מאמר נתונים. מטרתו של מאמר הנתונים לתאר סט של נתונים באופן שמאמר מחקר מתאר תוצאות מחקר כגון שיטות ופרוטוקולים, תהליך, מבנה של סט הנתונים פורמט והפוטנציאל לשימוש חוזר.

scientificScientific Data הוא כתב עת בגישה פתוחה לפרסום ותיאור סטים של נתונים שהושק באפריל  2013 על ידי Nature Publishing Group .  כתב העת כולל מאמרים מסוג  Data Descriptor שמתארים סטים של נתונים. האתר אינו כולל את הסטים של הנתונים. את הסטים של הנתונים יש להפקיד במאגרי מידע ייעודיים לכך .

מחקרים מייצרים בדרך כלל נתונים רבים כגון טבלאות בגיליונות אלקטרוניים, מפות תמונות ועוד. נתונים אלה חשובים מאוד לחוקרים באותו תחום לצורך תיקוף ועיבוד משני של המחקרים. ריכוזם של נתוני המחקר במאגרים ייעודים לכך יכול להקל על המלאכה.

figdבאתר של כתב העת  Scientific Data  ניתן למצוא רשימה ארוכה של מאגרי מידע מומלצים להפקדת נתונים בתחומים שונים :  מדעי החיים, כימיה, מדעי הסביבה, פיסיקה ואסטרונומיה  ומדעי החברה . סטים שלא מזוהים עם קטגוריה ספציפית  מומלץ להפקיד במאגריםרבתחומיים/כלליים – figshare ו- Dryad

מבחינת המשתמשים אפשר למצוא במאגרים אלו   חומר מחקרי חופשי רב.

לרשימת מאגרי מידע ייעודיים לנתונים

Agriprofiles וניצול הפוטנציאל של VIVO בתחום החקלאות

vivoVivo הוא יישום וובי סמנטי חופשי בקוד פתוח שמאפשר גילוי ידע מחקרי ברמת המוסד ומעבר לו. היישום פותח כבר ב- 2003  על ידי אוניברסיטת קורנל. . היישום מספק מידע מקושר באמצעות RDF     ובכך הופך את המשתתפים בו לחלק מהווב הסמנטי.

רשת VIVO      בווב היא  רשת לאומית בה משתתפים מוסדות  בעלי התקנה מקומית של VIVO    או בעלי יישומים עם יכולת  לספק מידע סמנטי . כיום חברים בה 7 מוסדות  בארה"ב  והיא פתוחה למוסדות נוספים שירצו להצטרף..

לאחרונה נעשה ניסיון לנצל את הפוטנציאל של vivo  לסקטור המחקר בתחום החקלאות . ניסיון  זה הוליד את Agriprofiles – כלי לגילוי ידע  בתחום החקלאות

למידע נוסף

PubMed Commons – שיח של חוקרים

pubmedחוקרים מתקשים היום לעקוב אחר שפע  המאמרים , השיטות החדשות והפרויקטים המעניינים של עמיתים בתחומי עניין שלהם. התופעה מובנת נוכח ריבוי כתבי עת, כנסים, טכנולוגיות חדשות ומרחק גיאוגרפי   שמפריד בין חוקרים.

כדי לסייע בבעיה ולעודד חילופי מידע  NIH’s National Center for Biotechnology Information פיתח לאחרונה את   PubMed Commons – שירות שמאפשר לחוקרים להיות מעורבים ברב שיח על מחקרים מדעיים 24/7  . שירות זה מאפשר לחוקרים בעלי פרסום אחד לפחות ב- PubMed להביע דעה, להעיר ולהאיר על כל מאמר שמתפרסם במאגר הביורפואי- PubMed.

באופן זה חוקרים יכולים לקבל משוב  על הפרסומים שלהם, להגיע למקורות מידע נוספים לשתף מקורות ומידע ולקדם את הידע בתחום הביורפואי.  שירות זה שהושק לפני מספר חודשים מונה כיום כ- 5000  חברים וכ- 1600   הערות. חוקרים נוספים נקראים להצטרף לפורום זה .

כיצד אפשר להצטרף? האם אפשר להביע דעה בצורה אנונימית? האם יש מגבלה על אורך ההערה? האם ההערות עוברות עריכה? – על שאלות אלה ואחרות  אפשר לקבל תשובה בדף השאלות הנפוצות שבאתר

ל- PubMed Commons

Figshare – פלטפורמה לשיתוף מחקר

figshare2חוקרים יוצרים כמויות אדירות של נתונים בפורמטים שונים והשיתוף נעשה בדרך כלל באמצעות קבצים סטטיים של pdf על כול החסרונות שבכך

Figshare בהיותה פלטפורמה שמאפשרת לחוקרים לאחסן בענן בפורמטים שונים, לשתף ולקבל קרדיט על המחקר שלהם יכולה להוות פתרון.

הפלטפורמה משמשת כיום כ- 100000 חוקרים ומארחת למעלה מ- 1.5 מיליון קבצים

הפלטפורמה הבסיסית היא חופשית.  בתשלום אפשר להשיג שירותים נוספים

מבחינת המשתמשים אפשר למצוא שם  חומר מחקרי חופשי רב

אפשר לדפדף על פי קטגוריות נושאיות, ועל פי סוג חומר כגון: פוסטרים, תזות, קוד, תמונות, מצגות, בסיסי נתונים ועוד. כמו כן אפשר לסנן את החומר על פי זה  מידת  הצפייה, השיתוף והעדכון

אפשר גם לחפש באתר חיפוש בסיסי ומתקדם על פי מילה מהכותר, תגיות, מחברים ועוד

בראיון עם המייסד על הפלטפורמה מתאריך 25 ביולי 2014 אפשר ללמוד יותר על הפלטפורמה, היסטוריה ועתיד, יתרונות ומטרות . מהראיון עולה שגם כתבי עת יוקרתיים ומוסדות מחקר מכובדים עושים שימוש בפלטפורמה כפי שיעידו דברי המייסד:

Some of the biggest and most prestigious scientific journals in the world also use Figshare to store and visualise their data, including PLOS, Nature Publishing Group, Taylor & Francis and F1000. "We also partner with some of the largest and most prestigious academic institutions in the world to help them better manage their research data"

לשאלות נפוצות

הערכת חוקרים – כלים ליצירת פרופיל אקדמי ומזהה מחבר ייחודי

 בהערכת  עבודתו של חוקר על סמך מחקריו  קיימת  הבעיה של חוסר אחידות בזהות המחבר . חוסר אחידות בזהות המחבר יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות – שמו של המחבר יכול להופיע בוריאציות שונות  – שם מלא, קיצורים וצירופים של חלקי השם בצורות שונות, שינוי שם עם שינוי סטטוס משפחתי, או וריאציות שונות של השם בשפות שונות. קיימת גם סכנה של ייחוס עבודה למחבר לא לה במקרה של שם מחבר זהה באותו תחום מחקר ואפילו באותו מוסד  .

 מספר כלים יכולים לסייע לחוקר לארגן את הפרופיל המחקרי שלו, ליצור מזהה ייחודי,  וגם לראות את מקומו במרחב האקדמי  בעזרת  מעקב אחר המצטטים אותו ומדדי הערכה שלרוב מושתתים על מספר הציטוטים.

 myאחד הכלים הוא מאפיין ה- Citation  My בגוגל סקולר. גוגל סקולר מאפשר לחוקר לבנות פרופיל אישי שלו ושל המחקרים שלו ולעקוב אחר הפרסומים שמצטטים אותו כולל מדד h-index .מידע נוסף  על הפרופיל ואופן בנייתו אפשר למצוא ב-Citation About Google Scholar    

idכלי נוסף שיכול להיות לעזר לחוקרים הוא  ResearcherID –   אתר שירות של Thomson Scientific שמהווה למעשה קהיליית מחקר רב-תחומית. חוקרים יכולים להירשם באתר, ולכל אחד מהחברים יש מזהה אלפאנומירי ייחודי שכולל בתוכו גם את שנת הרישום, ופרופיל שכולל פרטים כמו: תחומי עיסוק, מוסד ועוד שמתעדכן על ידי החוקר. החוקר יכול ליצור את רשימת הפרסומים שלו תוך שימוש בWeb of Sciences- או להעלות קובץ משלו. כמו כן הוא רשאי לבחור לשמור את הפרופיל שלו כפרטי או כציבורי. השירות מאפשר לחוקר לקבל נתונים סטטיסטיים על רשימת הפרסומים שהעלה לאתר מה-Web of Sciences. הנתונים כוללים התפלגות הציטוטים על פי שנים, מספר ממוצע של ציטוטים לכל אחד מהפריטים ברשימה ו- h-index  . הודות  למזהה הייחודי של המחבר שמספקת המערכת המידע והפרסומים של המחבר משויכים אליו תמיד גם כאשר  חל שינוי במוסד אליו הוא שייך או בשמו.

idfAuthor Identifier   של Scopus  שמאפשר  למחבר לאחד את כל הפרסומים שלו תחת זהות אחת אף הוא נמנה על רשימת כלים זו. מאפיין זה חוסך זמן באיתור אוסף הפרסומים ששייכים למחבר מסוים  ויכול להיות מאפיין מסייע כאשר מקימים מאגר מוסדי. למידע נוסף והסבר על אופן השימוש

orORCID – מערכת שמקצה לכול  חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי ייחודי הצטרפה לאחרונה לרשימת הכלים שמסייעים לחוקר . באמצעותה אפשר לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .מערכת  זו  מסייעת בניהול המחקר,  מגדילה  הן את הדיוק והן את ההחזר בנתונים ביבליומטריים ומסייעת לפתח ניתוחים חדשים. לרישום למערכת ומידע נוסף.

fוליצירת נוכחות אחת בווב  על ידי ריכוז הנוכחות המקוונת ביישומים שונים– בלוגים, רשתות חברתיות וכו' בדף אחד,  אפשר להשתמש ב- Flavours.me  או About.me  

לכתבה בנושא

 

מגמות בניידות אקדמית במישור הבינלאומי

migration2מחקר שהתפרסם לאחרונה בדק מגמות בניידות מדעית ושיתוף פעולה בין חוקרים  במישור הבינלאומי.

המחקר של חוקרים מ- Elsevier התבסס על נתוני Scopus   בשנים 2000-2012 .קבוצת המחקר כללה 100830 מחברים מ- 17 מדינות ביניהן מדינות מתפתחות ומפותחות.

 נמצא שבמספר מדינות כגון איראן, מלזיה ותיאלנד יש שיעורים גבוהים של הגירה  זמנית , כלומר אנשי המדע שבים למולדתם לאחר תקופת שהייה בארצות אחרות.  לעומת זאת ההגירה מגרמניה, הודו, יפן וארה"ב היא יותר קבועה באופייה. במדינות כגון אוסטרליה ברזיל וסין נמצא יותר איזון בין ההגירה הזמנית והקבועה. 

 בארה"ב ובסין נמצאו שיעורים נמוכים של הגירה קבועה, ושתי המדינות משמשות יעדים חשובים לחוקרים מחו"ל. שיעורי הגירה גבוהים לארה"ב נמצאו במדינות: אוסטרליה, ברזיל, קנדה, סין, הודו ואנגליה. שיעורי הגירה גבוהים לסין נמצאו במדינות אוסטרליה , קנדה, יפן סינגפור דרום קוריאה טיוואן  וארה"ב.

 המחקר מצא עוד שתופעות הניידות והמחברים השותפים הן שתי תופעות שונות שמונעות על ידי גורמים שונים.

 כך למשל נמצא ששפה משותפת וקרבה גיאוגרפית הם גורמים שמשפיעים על שיעורי הניידות יותר מאשר על תופעת המחברים השותפים.  כמו כן נמצא שמתחים פוליטיים משפיעים פחות על הניידות מאשר על שיתוף הפעולה בין מחברים.

 למחקר המלא

Figshare ושיתוף מידע מחקרי

Figsharefigshare  – הוא שירות שמאפשר לחוקרים לפרסם את תוצאות המחקרים שלהם בקלות באופן שמאפשר שיתוף, ציטוט וגילוי. השירות תומך בפורמטים רבים כולל קובצי וידיאו

השירות  משתמש ברישיון creative Commons. השטח הציבורי שמוקצה למשתמש אינו מוגבל. השטח לשימוש אישי פרטי הוא 1GB.

לאחר הרשמה חופשית באתר אפשר להעלות קבצים מסוגים שונים במגבלה של  250  MB  לקובץ . אפשר לדפדף באתר בכל המאגר או על פי קטגוריות נושאיות: אסטרונומיה, ביולוגיה, כימיה , מדעי המחשב, מדעי האדמה, הנדסה, מדעי הרוח, מתמטיקה, פיסיקה , פסיכולוגיה ,אפשר לדפדף בפריטי המידע על פי מידת העדכון, הצפייה והשיתוף.  אפשר להגביל את החיפוש על פי סוג מסמך ולמיין את הצגת פריטי המידע על פי מידת עדכניות, שיתוף וצפייה.

אפשר גם לחפש באתר בחיפוש בסיסי ומתקדם. בחיפוש המתקדם קיימת אופציה לחפש על פי סוג פריט, להגביל על פי תאריך ולבחור למיין את  תוצאות החיפוש על פי העדכני, המצוטט, המשותף או הנצפה ביותר

בתוצאות החיפוש מקבלים כותר, מחבר, סוג מסמך ותאריך.

לאתר

דו"ח מחקר של מנדלי – פעילות מחקרית והקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים

mendeley-rהרשת החברתית האקדמית מנדלי שהושקה בשנת  2009  מקבצת  סביבה  היום למעלה מ- 2 מיליון  חוקרים  מרחבי העולם כולו.   לציון פעילות  זו ברשת,  Mendeley  פרסמה דו"ח ובו ניתחה את הפעילות המחקרית  של 2 מיליון החוקרים  באופן כללי ואת הקשר בין הפעילות המחקרית ואינדיקטורים כלכליים .מן הראוי לציין שמנדליי כוללת גם  שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של רשומות ביבליוגרפיות של מסמכים שונים.

הדוח כולל מגוון נתונים מספטמבר 2012:

  • התפלגות 2 מיליון החוקרים על פי דיסציפלינה אקדמית –על פי הדוח  31%  שייכים לביולוגיה ורפואה, 16% מדעי הפיזיקה, 13% – הנדסה ומדעי החומרים, 10% – מדעי המחשב והמידע, 10% – פסיכולוגיה,חינוך ובלשנות , 7%- משפטים ושאר מדעי החברה, 5% – פילוסופיה, אמנות וספרות ושאר מדעי הרוח,  8% – כלכלה ומנהל עסקים.  
  • פעילות מחקרית על פי ארצות , אזורים ומוסדות בעולם. הפעילות המחקרית נמדדה על פי 2 מדדים עיקריים : גודל האוסף – ממוצע נירות מחקר בספרייה של המשתמש במנדלי וממוצע זמן השימוש היומי במנדלי  . ממצאים עיקריים על פי 2 מדדים אלו:

באופן כללי ממוצע מספר המחקרים לחוקר  הוא 142.8  וזמן שימוש יומי ממוצע הוא 1:12 שעות

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה מבחינת גודל האוסף המחקרי שלהם שנמדד על פי מספר מחקרים בממוצע למשתמש הם:

אזורים:

מערב אירופה – 187.1 מחקרים , צפון אמריקה – 171.6 , מזרח אסיה – 156.2

מדינות – ארגנטינה 267.6 , צרפת – 232.6, גרמניה – 222.9

מוסדות

אוניברסיטת לואיזיאנה – 383.1, United States Geological Survey – 380.4, Museum National  d' Histoire Naturelle 379.1

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה  מבחינת זמן שימוש יומי בשעות

אזורים 

מערב אירופה – 1:19, Oceania – 1:18, מזרח אסיה – 1:15

 ארצות

הולנד : 1.25,דרום אפריקה  – 1:24,אנגליה  – 1.22

 מוסדות 

Durham University : 1:47, ENS Lyon :1:44, אוניברסיטת מנצסטר – 1.39

מן הראוי לציין שסין  נמצאת במקום ה- 4 מבחינת זמן השימוש, ישראל במקום החמישי  וארה"ב מדורגת במקום ה- 49

בנוסף לנתונים כלליים אלה על הפעילות המחקרית נבדק גם הקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים : התוצר המקומי הגולמי לנפש והוצאות למחקר ופיתוח לנפש .

נמצא  שהתוצר המקומי הגולמי לנפש  והוצאות מחקר ופיתוח לנפש משפיעים על הפעילות המחקרית – נתונים  שמלמדים שמדיניות הגישה הפתוחה חשובה וחיונית במדינות בעלות הכנסות נמוכות.

לדוח המלא 

getCITED – מאגר הפקדה אקדמי בינלאומי חופשי בפורמט וויקי

getcitedgetCITED         הוא מאגר מידע אקדמי  חופשי שכולל מגוון מקורות מידע: מאמרים, ספרים ופרסומים מסוגים שונים כולל פרקים בודדים מספרים, ניירות עבודה ומצגות מכנסים  וגם דוחות.החומרים הוזנו על ידי חוקרים ואנשי אקדמיה למען הקהילה האקדמית כולה.

 השימוש באתר חופשי, שימוש מלא  באתר שמאפשר בנוסף לחיפוש גם עריכה והוספת פריטי מידע  כרוך בהרשמה חופשית. אפשר לחפש באתר, ותוצאות החיפוש כוללות  מידע ביבליוגרפי מלא של כל אחד מהפריטים ולרוב גם טקסט מלא.  לחיצה על כל אחד ממרכיבי הרשומה הביבליוגרפיה תספק לנו מידע על מרכיב זה. כך  למשל  לחיצה על שם כתב העת תציג לנו רשומה ביבליוגרפית עם פרטים מלאים של כתב העת כולל קישור לאתר הבית של כתב העת. לחיצה על שם המחבר תציג פרטים על המחבר, לחיצה על מחלקה תציג את כל חברי המחלקה.

 מאגר המידע ייחודי בכך שהמשתמשים – חוקרים  ואנשי אקדמיה תורמים את התכנים ובכך קובעים את תכניו של המאגר. ומאפשרים לו למלא תפקיד חשוב ככלי להפצת מידע  מחקרי .  בנוסף האתר משמש גם פורום לדיונים . באתר  מאפיינים חברתיים נוספים כגון יצירת ביבליוגרפיות משותפות.

 יתרונו הגדול של המאגר הוא בקישורים –  האפשרות לקשר את הפרסומים עם המחברים שתורמים  למאגר, המו"לים, פריטי המידע ברשימות הביבליוגרפיות והפרסומים שציטטו אותם.

 אפשר גם לקבל מידע סטטיסטי על פריטי המידע  במאגר כולל  מספר ציטוטים בפריטי מידע אחרים

 על פי המידע הסטטיסטי באתר מספר פריטי המידע במאגר הוא למעלה מ- 3 מיליון פרסומים ועתידו תלוי במספר פריטי המידע שיעלו חוקרים למאגר בעתיד. אין ספק שהוא יכול להוות מנוע חיפוש אקדמי נוסף ומיוחד.

 

לאתר    

החוקרים של המחר – התנהגות המחקר של דוקטורנטים מדור Y

researchers11דוח  מחקר מקיף  שערכו JISC     ו- British Library   במשך  3 שנים בנושא  התנהגות המחקר  של דוקטורנטים מדור     Y   ( נולדו בשנים 1982-1994) התפרסם ביוני   2012.    במחקר אורך זה השתתפו 17000 דוקטורנטים מ- 70 אוניברסיטאות  בשלבים שונים של המחקר.

 researchers7הנחקרים  ענו על שאלות  שקשורות להיבטים שונים של  הפעילות המחקרית שלהם:מהן שאלות שקשורות לשימוש בחומרים השונים כגון: באיזה מקורות מידע הם משתמשים, כיצד הם מחפשים ונגשים לחומרים אותם הם צריכים. שאלות אחרות נגעו להיבט  המוסדי התנהגותי  כגון: מהם הכלים והמיומנויות להם הם נזקקים לעבודת המחקר וכיצד הם משיגים מיומנויות אלה. ושאלות אחרות נגעו לתגובתם לסביבה המחקרית כגון  יחסם למגמות המשתנות במחקר האקדמי ובתקשורת המדעית  ואלו תמריצים ואילוצים עומדים  בפניהם  בעבודתם המחקרית.

 ממצאי המחקר העיקריים:

  •  הסטודנטים מסתמכים  במידה רבה על מקורות מחקר  משניים  כגון מאמרים וספרים ופחות על מקורות מידע ראשוניים כגון חומר ארכיוני
  • גישה למקורות מידע רלוונטיים  בעיקר  למנויים  שהגישה אליהם מחייבת  הזדהות כגון כתבי עת  אלקטרוניים היא בעייתית.
  • קיימת חוסר הבנה ואי ודאות לגבי מקורות בגישה פתוחה והגישה הפתוחה  וזכויות יוצרים מהווה מקור לבלבול אצל הדוקטורנטים יותר מאשר מקור לעידוד  חדשנות ושיתוף פעולה במחקר
  • דור זה של דוקטורנטים  אינו מנצל את מלוא הפוטנציאל של טכנולוגיה חדשנית
  • דוקטורנטים אינם מקבלים הכשרה ומידע  במידה   שתאפשר להם  לנצל את מגוון ההזדמנויות בסביבת המידע הדיגיטלי

 ממצאים אלה מעוררים שאלות ביחס להתפתחות הפעילות המחקרית , מודלים טובים יותר להדרכה והכשרה, תמיכה  במחקר ושיתופו.  

 לדוח המחקר המלא

גוגל סקולר ככלי ביבליומטרי – תוצאות מחקר

cgGoogle Scholar  שכולל מאמרים מכתבי עת וגם מציג נתונים על ציטוטים של מאמרים נחשב לעתים כמקור אלטרנטיבי או משלים למאגרי מידע ייעודיים לציטוטים כמו Web of Sciences או Scopus. האם זה כך? מה יעילותו של גוגל סקולר לניתוחים ביביליומטריים ומה יעילותו ככלי להערכה מחקרית /מדעית.

על כך מנסה מחקר חדש שאמור להתפרסם בקרוב בכתב העת Scientometrics לענות. המחקר:
Is Google Scholar useful for bibliometrics? A webometric analysis
התבסס על ניתוח כתובות הדומיין של המקורות ולא על ניתוח של שמות מחברים או מוסדות. איסוף הנתונים התבצע ב- אוגוסט 2010.

בהסתמך על ניתוח זה המחקר הגיע למסקנה שגוגל סקולר חסר את בקרת האיכות של כלי ביבליומטרי. הכיסוי הגבוה שהוא מציע כולל לעתים פריטי מידע שאין להשוותם עם אלה של מאגרי מידע דומים. כך למשל מממצאי המחקר:
אוניברסיטאות מסין, טיוואן , ספרד, ברזיל ואינדונזיה מיוצגות ומדורגות מעבר למצופה. 
במקרים מסוימים מאגרי מידע בינלאומיים גדולים או לאומיים או מאגרים מוסדיים אחראים למספר הרב של התוצאות. אך בהרבה פעמים אחרות תכנים מקומיים, כולל נירות בכתבי עת בעלי אימפקט נמוך , ספרות מדעית פופולרית , דוחות שלא פורסמו או חומרים תומכי הוראה מוצגים יתר על המידה. 

לאור זאת, המסקנה של המחקר היא שהשימוש בגוגל סקולר למטרות ביבליומטריות והערכה צריך להיעשות בזהירות, במיוחד לגבי פריטי מידע שאינם חופפים עם אלה שקיימים ב- Scopus או ב-Wos .

יחד עם זאת השקתו של Google Scholar Citations והעדכון של Microsoft Academic Search משנים את דרגת המחויבות של מנועי חיפוש אלה לניתוח הציטוטים, בעיקר בכל הקשור לתיאור אישי ומטרות הערכה. ניתנת האפשרות למחברים לתקן טעויות לשנות פרופיל וכו' ברוח הווב 2.0 ובכך כלים אלה הופכים מתחרים רציניים לרשת החברתית הייעודית לאקדמיה – ResearchersID של ISI Thomson או לשירותי זיהוי המחברים של Scopus 

 

ORCID – Open Researcher & Contributer ID וסטנדרטיזציה של שמות חוקרים

orcidORCID היא יוזמה של ארגון ללא מטרות רווח לסטנדרטיזציה של שמות חוקרים שהשקתה הייתה באוגוסט 2010. מטרת Orcid היא להקים מערכת רישום שמות חוקרים פתוחה ועצמאית במטרה לפתור את חוסר האחידות במערכת השמות הקיימת היום. הפתרון יהיה באמצעות מזהים ייחודיים שניתנים לקישור לתנובה המחקרית של כל אחד מהחוקרים. זיהוי מדויק של חוקרים ועבודתם יתרום לשיפור תהליך הגילוי המדעי, מימון המחקר ושיתוף במישור הבינלאומי ובכך הוא מהווה אחד מאבני היסוד למעבר ממדע למדע משופר e-science – ידע אקדמי שמופץ באופן שיתופי על ידי מדענים ותשתית טכנולוגית מתאימה שמאפשרת זו.

היוזמה מושתתת על עקרונות שמדגישים מחויבות לפרטיות החוקר ולתקשורת גלובלית ופתוחה.

היוזמה נמצאת עדיין בשלביה הראשונים אך נכון לעתה , מוסדות לא מעטים כבר חברים ביוזמה ומוסדות מחקר,מוסדות מימון, אגודות, מו"לים ואוניברסיטאות שמעוניינים ביוזמה חשובה זו נקראים להצטרף ולהירשם

מחדשות המו"לים וספקי המידע – חיפוש מידע וארגונו – מאפיינים חדשים ב- EndNote Web , ResearcherID וב-ScienceDirect

בזמנו כתבתי על שני כלים של Thompson Reuters:
התוכנה לניהול רשומות ביבליוגרפיות Endnote web
ResearcherID – קהיליית מחקר רב תחומית

endnoteלאחרונה כפי שפרסם Thompson Reuters נוצר קשר בין שני כלים אלו ונוספו לשניהם מאפיינים חדשים. ל- Endnote Web נוספו מספר מאפיינים:
1. תמיכה מלאה במהדורה שישית של APA Style
2. יצירה מהירה של ביבליוגרפיות ב- Word 2010
3. תמיכה מלאה בנייד – אפשרות לחפש ולראות רשומות מכל מכשיר נייד

ל- ReasercherID נוספו מספר מאפיינים:
1. קשר ישיר עם Endnote Web מכל אחד מהדפים של ReasercherID באופן שמאפשר מתוך Endnote- Web לארגן לערוך ולנהל את רשימת הפרסומים האישית ב- ReasercherID
2. האפשרות להשוות את רשימת הפרסומים האישית עם Web of Science ולהוסיף באופן אוטומטי פרטים על מספר הציטוטים

הקשר בין הכלים השונים של Thompson Reuters מאפשר היום שימוש בסיסמה אחת ל- ResearcherID ל- EndNote Web ו- Web of Knowledge

פרטים מלאים אפשר למצוא בחדשות Thompson Reuters

sciencedirectעוד מחדשות ספקי המידע – האפשרות לחפש אובייקטים גרפיים – תמונות, מידע מטבלאות וכו' ב- SciVerse ScienceDirect. מאפיין ה- image search ב- SciVerse ScienceDirect מאפשר לחפש מידע ויזואלי – טבלאות קובצי וידאו וגרפים – מתוך מיליוני מאמרים וספרים . אחזור המידע מתבצע היום על סמך מידע טקסטואלי שנלווה לאובייקט הגרפי אבל בעתיד מבטיחים ליעל ולשפר את טכניקת החיפוש.

פרטים מלאים על כך אפשר למצוא בכתבה בנושא

Scivee – המדע בוידאו

scivee2Scivee הוא אתר חופשי שמאפשר לחוקרים להעלות ולשתף קובצי וידאו של מחקריהם.
האתר מאפשר דפדוף וחיפוש.

אפשר לדפדף על פי למעלה מ- 50 קטגוריות נושאיות רובן בתחום הביורפואי, ועל פי קהל יעד.
ליד כל אחת מהקטגוריות הנושאיות מצוין מספר הפריטים באתה קטגוריה. כך למשל , נכון להיום בביולוגיה 1196 פריטים, בחינוך – 742 , במדעי המחשב – 563, בכימיה – 461 והרבה מצגות בקטגוריות אחרות.

אפשר לחפש באתר ולהגביל את החיפוש על פי נושא, קהל יעד, סוג חומר, זמן העלאה לאתר, חומר שנצפה ביותר, וסוג חומר. בנוסף לקובצי הוידאו אפשר לחפש גם בחומרים נוספים כולל כתבי עת חופשיים.

החיפוש באתר וצפייה במצגות אינו מחייב הרשמה. העלאת חומרים לאתר וקשר עם עמיתים בתחום מותנים בהרשמה חופשית באתר.

לאתר

רשתות חברתיות והאקדמיה

כתבה מעניינת שהתפרסמה ב- research trends שופכת אור על נושא הרשתות החברתיות באקדמיה.

מספר המשתמשים ברשתות החברתיות בכלל גדל . על פי מחקר של Nielsen/NetRatings משנת 2006 45% ממשתמשי הווב משתמשים ברשתות חברתיות.

במקביל גדל העניין ברשתות חברתיות כנושא מחקר. מאז 2004 חל גידול שנתי של למעלה מ- 21% במספר הפרסומים השנתיים בנושא. אך האם גידול זה עולה בקנה אחד עם השימוש ברשתות חברתיות בקרב האקדמיה ?

הרשתות החברתיות הפכו לכלי פופולרי לקידום הקריירה האישית כמעט בכל הסקטורים. ככל שהמחקר הופך להיות רב-תחומי וגלובלי כן גדלה החשיבות של שיתוף פעולה. השימוש ברשתות החברתיות בקהילה האקדמית פותח אפשרויות לשיתוף פעולה כזה באופן שלא היה בעבר.

מממצאים ראשוניים של סקר של למעלה מ- 3000 חוקרים עולה שלמעלה מ-55% מהחוקרים סבורים שרשתות חברתיות ייעודיות לחוקרים שימושיות. למעלה מ- 37% מהנחקרים משתמשים למטרות אישיות ברשתות חברתיות ורק 12% למטרות מקצועיות. באופן כללי השימוש ברשתות חברתיות בקרב חוקרים צעירים רב יותר, אך עיקר ההבדל הוא בשימוש ברשתות החברתיות למטרות אישיות, בעוד שההבדל בשימוש ברשתות החברתיות למטרות מקצועיות הוא זניח.

הממצאים מצביעים על הצורך ברשתות חברתיות ייעודיות לאקדמיה. למעשה מספר רשתות חברתיות כאלה כבר קיימות כגון :
Academia.edu
BiomedExperts
Epernicus
Laboratree
ResearchGATE
ResearchPages

אבל נראה שאף אחת מרשתות חברתיות אקדמיות אלו עדיין לא "תפסה" אחוז גבוה מהקהילה האקדמית. יתכן שאחת הסיבות היא שחוקרים לא מוכנים לחשוף את מחקריהם בשלבים הראשונים בפומבי מחשש ל"גניבת רעיונות" על ידי צוותי מחקר אחרים.

יתכן שכלים אחרים כמו VIVO – פלטפורמה שפותחה בקורנל – ינחלו הצלחה רבה יותר במילוי הפער בין הרשתות חברתיות והמחקר.

לכתבה

Atmospheric – רשת חברתית למדעי האטמוספירה – שירות חופשי של Proquest

atmoAtmospheric היא רשת חברתית למדעי האטמוספירה שיכולה לשמש ככלי מחקר לחוקרים, אנשי סגל, ספרנים וסטודנטים בתחום מדעי האטמוספירה. הרשת היא שירות חופשי של Proquest בשיתוף עם AMS , ASLI ו- The Conference Exchange

הרשת מהווה מקור למידע בתחום שכולל:
• חדשות בתחום מדעי האטמוספירה מאתרים מכובדים בתחום כגון: AMS,
UCAR, Scientific American, ו- AAAS
• כנסים בתחום
• אפשרות לחפש במחקרים עדכניים מתוך MGA – מוצר שפותח במשותף על ידי AMS ו- Proquest
• קשרים ושיתוף מידע עם עמיתים בתחום

הרשת חדשה ונמצאת עדיין בשלב ביתא. עובדה זו מסבירה אולי את העובדה שחלק מהקטגוריות הנושאיות בדף הראשי ריקות. עם הזמן יש להניח שמספר החברים והמסמכים ברשת יגדלו.

 

דפוסי שימוש וחילופי מידע בקרב חוקרים במדעי החיים

דו"ח של RIN ו-British Library מנובמבר 2009 , שמשתרע על פני 56 עמודים, מספק תובנות על דפוסי השימוש של חוקרים במדעי החיים. הדו"ח מתאר מחקר איכותני מבוסס על חקר מקרים שמטרתו הייתה לבדוק כיצד חוקרים במדעי החיים מאתרים, יוצרים ומשתמשים במקורות מידע, ואת הקשר בין הפרקטיקה ובין האסטרטגיות והמדיניות שספריות ושירותי מידע מנסים לקדם, תוך שימת דגש על שיתוף מידע והאפשרויות הטמונות בו.

הדו"ח מסתמך על חקר דפוסי שימוש של 7 צוותים מתחומי מחקר שונים במדעי החיים החל בבוטניקה וכלה במדעי המוח. המחקר שבו נטלו חלק 56 נחקרים ממספר אוניברסיטאות ומוסדות מחקר באנגליה נערך בתקופה של 11 חודשים.

הדו"ח מדגיש את הפער בין האסטרטגיות שספריות, מקבלי החלטות ושירותי מידע מנסים לקדם ובין ה"מצב בשטח" .

מממצאיו של המחקר:
• חוקרים נוטים להשתמש במקורות המומלצים להם על ידי קולגות יותר מאשר בשירותי מידע מוסדיים . יחד עם זאת הם מגלים רצון לעיצה, תמיכה והדרכה מקצועית.
• נוכח מצב זה כינון דיאלוג בין הספריות וקהילת המחקר הוא אתגר חשוב והספריות צריכות לנקוט באסטרטגיה פרואקטיבית שתהיה מבוססת על הבנה של עבודת החוקרים ולוחות הזמנים שלהם.
• השימוש ברשתות חברתיות לצורכי מחקר מדעי הוא פחות מהמצופה.
• שיתוף מידע נובע  מצרכים ותפיסת תועלת על ידי החוקרים יותר מאשר על ידי מדיניות ואסטרטגיות מאורגנות מלמעלה.
• קיימים הבדלים בדפוסי השימוש בתחומי המחקר השונים – עובדה המחזקת את הצורך להימנע מגישת מדיניות סטנדרטית.

הדו"ח כולל המלצות לאוניברסיטאות וספקי שירותי מידע כיצד להתאים מדיניות ושירותים לצורכי המחקר.

ועל כך בדו"ח המלא