יום עיון בנושא "חשיפה לעולם המחקר הרפואי"

בשבוע שעבר התקיים בספריה למדעי החיים ולרפואה ע"ש גיטר סמולרש, יום עיון בנושא "חשיפה לעולם המחקר הרפואי". בחסותה של הגב' מירה ליפשטיין, מנהלת הספרייה למדעי החיים ולרפואה. ביום נכחו מנהלי ספריות רפואיות בבתי החולים, ספרנים בספריות רפואיות, ספרנים ומידענים עצמאיים, ואורחים אחרים.

את היום פתחה הגב' מירה ליפשטיין, מנהלת ספרית מדעי החיים ורפואה, בדברי ברכה בהם הדגישה את החשיבות והתרומה של השתלבות צוותי הספריות במערך המחקר ובתמיכה שביכולתם לתת לחוקר, כל זאת לאור השינויים הטכנולוגים המתקדמים בעידן הנוכחי. לדברי הפתיחה.

בהמשך היום דיברה הגב' מירב בוך, מנהלת הספריה הרפואית במרכז הרפואי אסף הרופא, על הספריה ותרומתה מתומכת מחקר למקדמת מחקר. מירב חתמה וסיכמה במשפט:

"אנו אנשי הספריות מקבלים הזדמנות להרחיב את הידע וההבנה לגבי המערכות שעוסקות בארגונים שלנו בקידום מחקר, וכן על נושאים נוספים שהחוקרים מתמודדים אתם. זוהי הזדמנות לשמוע, להשמיע ולקבל רעיונות לשיתופי פעולה. לא צריך להמציא את הגלגל. אנחנו יכולים בכוחותינו לעשות שינוי." למצגת ההרצאה.

 

הד"ר בועז תדמור, ראש רשות המחקר במרכז רפואי רבין ומנהל בית החולים בעברו, סיפר על תפקידה של רשות המחקר במרכז הרפואי רבין. ד"ר תדמור הסביר כיצד חזון בית החולים עומד לנגד עיניו וכיצד רשות המחקר שמה לה בחזית יעדיה את ערך העלאת שביעות הרצון של החולים מבית החולים. בעזרת הפיכתו של בית החולים לבי"ח "מגנט", המושך אליו רופאים וחוקרים מקצועיים ומומחים בתחומם, ומצד שני מושך אליו את המקרים הטיפוליים הקשים (המצריכים טיפול) נוצר שיתוף פעולה פורה לייצור מחקר ולימוד וזוכה לעידוד ותמריץ קבוע מהנהלת בית החולים.

 

מהגב' לאה פאיס, ראש רשות המחקר באוניברסיטת תל אביב למדנו על תפקידה של רשות המחקר באקדמיה ובאונ' תל אביב בפרט ועל צוות המידענים אשר מבצע את העבודה הטרום מחקרית החשובה אשר מהווה את הבסיס ליצירתו בהמשך של מחקר פורה ומוצלח.

 

הגב' רינה קורס, מנהלת הספריה הרפואית בבית החולים שער מנשה דיברה בהרחבה על הקשר שבין הספריה והמחקר: על ניסויים רפואיים (Clinical Trials), על ההכנה שהיא מעבירה לרופאים בבית החולים שער מנשה לצורך קבלת הסמכה ב- GCP) Good Clinical Practice), על טופסי "הסכמה מדעת" עליהם מתבקשים המועמדים לניסויים לחתום ועל כללי האתיקה של ועדת הלסינקי בהם נדרשים החוקרים לעמוד. למצגת ההרצאה.

 

הגב' רותי סוחמי, רמ"ד חיפוש מידע בספריה למדעי החיים ולרפואה באוניברסיטת תל אביב, דיברה על מעורבותם של הספרנים והמידענים בעיקר בבנית ה Systematics Reviews ועל חשיבותם העצומה של הספרנים והמידענים לחוקרים בדרך לקבלת אישור ומימון למחקר שלהם, מעורבות היכולה לחסוך בזבוז משאבים רב בהתנהלות המחקר. למצגת ההרצאה.

 

חתמה את היום הגב' סנאית איילון, מנהלת הספריה הרפואית במרכז הרפואי העמק. בהרצאתה דיברה סנאית על כריית נתונים מהתיק הרפואי של המטופל (EMR) והפיכת אותם נתונים לקרקע פוריה למחקר, על נושא ה Big Data המתרחב בשימוש הרפואה וכיצד מיושם נושא זה במחקר אצלה בבית החולים. למצגת ההרצאה.

 

כל הדוברים הדגישו את השינוי שחל בתפקידה של הספרייה, שהופכת מאגר ספרים למקדמת ותורמת לעולם המחקר באופן פעיל. תודה גדולה שלוחה לכל המרצים ביום זה ולכל המשתתפים ביום העיון, ולמירב מורטנפלד קלס, מתאמת רשת הספריות הרפואיות, על ארגון יום העיון המעניין.

נתראה בשנה הבאה ורק בריאות טובה!

הפוסט נכתב ע"י מרב מורטנפלד קלס.

התמונות צולמו ע"י עטרה היבש.

הקונגרס העולמי ה-17 למדעי היהדות – פרויקטים וכלים דיגיטליים

download

בשבוע שעבר התקיים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים הקונגרס העולמי השבעה-עשר למדעי היהדות. הקונגרס, המתקיים אחת לארבע שנים מאז 1957 (הקונגרס הראשון נערך ב1947) הוא הכינוס הגדול ביותר במדעי היהדות בעולם ובמדעי הרוח בארץ. במסגרתו מתקיימים מאות מושבים המתפרסים על פני חמישה ימים עמוסים בתכנים הנוגעים למקרא, תולדות עם ישראל, ספרות חז"ל, תלמוד ומשפט עברי, מחשבת ישראל ותפילה, ספרויות, לשונות, אמנויות, וכל היבטי החברה היהודית בת זמננו. בקהל המרצים והמאזינים ניתן למצוא אורחים רבים מחו"ל, חוקרים, סטודנטים, אנשי חינוך, מתעניינים מהקהל הרחב וכן ספרנים, מידענים ואנשי מדע המידע.

במסגרת הכנס הוקדשה חטיבה נושאית שלמה ל"מפעלי מחקר וידע", ובה נסקרו, בין היתר, מפעלי ארכיונים, פרויקטים של מחשוב וההדרה דיגיטלית של טקסטים קדומים, חינוך בעידן הדיגיטלי, כלים דיגיטליים למחקר ולהנגשה במדעי היהדות, הנגשת אוספי יודאיקה וכן הוצג מבחר רחב של פרויקטים דיגיטליים במושב פוסטרים.

מבין הפרויקטים הדיגיטליים שהוצגו בכנס –

  • השקת "כתיב" – האוסף הבין לאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים מבית הספרייה הלאומית. זהו פרויקט המעלה לרשת סריקות איכותיות של כתבי יד עבריים מכל העולם בגישה חופשית. באתר אפשרויות חיפוש מתקדמות וכן סביבת עבודה מותאמת אישית.
  • ספרדתא – מפעל הפליאוגרפיה העברית – מפעל שמטרתו לאפיין ולסווג את כל כתבי היד העבריים מימי הביניים. כתבי היד מסווגים על-ידי מאות מאפיינים פיזים וטקסטואליים שונים, כדוגמת נתונים על הדיו, קודקסים, מסורות העימוד של הטקסט, ממדי דף וטקסט והפרופורציות שביניהם, ניהול השורה וסימנים גרפים הנלווים לכתב. כך נוצרה טיפולוגיה היסטורית המאפשרת לחוקרים לזהות את מוצאו ותקופתו של כתב היד. לכך מתקשר פרויקט בתהליך המתבצע באוניברסיטת בר-אילן מבקש ליצור "אונתופדיה" של כתבי היד היהודיים, בהתבסס על מיפוי אירועים לאורך חייהם של כתבי היד – פרסום, צנזורה, העתקה, מכירה וכדומה.
  • Epidat – מאגר כתובות מצבה יהודיות ממזרח אירופה מהמאה ה11 ועד אחרי מלחמת העולם השנייה. במאגר אפשרויות חיפוש מגוונות, על פי תקופה, מיקום גיאוגרפי (גם על פני מפה), טקסט מלא, דימויים ועוד. הרשומות מאוחדות על ידי שימוש באוצרות מילים מבוקרים, כגון אלו של מכון גטי או קובץ הזהויות של הספרייה הלאומית. באותו הקשר כדאי לציין גם את אתר הכתובות מישראל/פלסטין, המאגד כתובות שנוצרו במרחב הגיאוגרפי הזה מהתקופה הפרסית ועד לכיבוש האסלמי.
  • Forever Project – פרויקט של מרכז ומוזיאון השואה הלאומי באנגליה. אלו הם ראיונות עומק מקיפים שנערכים עם ניצולי שואה ומצולמים בתלת ממד. טכנולוגיות של זיהוי קולי ושל מציאות מדומה מאפשרות ליצור מעין "שיחה" חיה עם דמותו של הניצול. הכוונה היא להשתמש בטכנולוגיה זו למטרות חינוכיות בבתי ספר.
  • האתר החדש של מוזיאון ישראל מאפשר "חיפוש באוספים", צפייה בפריטים מהאוסף ברזולוציה גבוהה לצד מידע מפורט על כל פריט ופריט. בהקשר זה הוזכר הניסיון המוצלח של הרייקסמוזיאום באמסטרדם. מאות אלפי תמונות ברזולוציה גבוהה שהועלו לאתר המוזאון, ללא כל הגבלת שימוש וזכויות יוצרים, יצרו תנועה משמעותית באתר, הופיעו במגוון פלטפורמות אינטרנטיות כגון ויקיפדיה, והגדילו עד מאוד את חשיפתם של המוזיאון והאוסף שלו בעולם כולו.
  • Understanding Sin and Evil – פודקאסט של מרים ברנד, חוקרת אמריקאית העוסקת בתפיסת הרוע והחטא ביהדות של תקופת בית שני. ד"ר ברנד דיברה על חשיבותו של הפודקאסט ככלי להפצת ידע לקהלים מגוונים בכל העולם, וחלקה טיפים מניסיונה. הכי חשוב לדעתה – זה לא המדיום המתאים להרצאה אקדמית ודידקטית! נהלו שיחה, פנו לקהל בגובה העיניים וזכרו שרוב המאזינים עוסקים בפעילויות שונות תוך כדי האזנה.
  • נדונה תרומת המהפכה הדיגיטלית ליצירת מהדורת מקראות גדולות המקוונת.
  • Europeana – הוא אתר אינטרנט המספק גישה למיליוני ספרים, ציורים, סרטים, פריטי מוזיאון וחומרים ארכיוניים שעברו דיגיטציה באירופה. האוספים המקוונים הכלולים בו מונים יותר מ50 מיליון פריטים דיגיטליים; כלי דלייה מתקדמים מאפשרים חיפושים ממוקדים באוספים העצומים, הכוללים אמנות, ספרים, מוזיקה ועוד. באתר שותפים למעלה מ1,500 מוסדות תרבות אירופאים כגון מוזיאונים, ארכיונים וספריות. חלק מהדימויים הכלולים בו פתוחים לשימוש חופשי, וכל המטא-דאטה של הפריטים האצורים בו פתוח לכל המעוניין. החומרים הכלולים באתר מאורגנים באוספים נושאיים, כשאחרון שבהם, שעלה לאוויר לפני כמה חודשים, הוא אוסף האופנה. כעת שוקדים באתר על פורטל שיאגד את החומרים הקשורים ליהדות.

כמה כלי מחקר בגישה פתוחה –

  • Open Refine (לשעבר Google Refine) – כלי לעבודה עם מידע "מבולגן", המאפשר לנקות אותו, להעביר אותו מפורמט אחד לשני ולהעשיר אותו בעזרת מידע חיצוני.
  • Hspell – כלי חופשי לבדיקת איות בעברית וכן לביצוע ניתוח מורפולוגי.
  • With – פלטפורמת חיפוש המסוגלת להגיע ל API של מאגרים ופורטלים בתחומי התרבות בכל רחבי העולם. בעזרת with ניתן לדלות, בחיפוש אחד, תוצאות ממאגרים שאינם מקושרים זה לזה כגון Europeana, DPLA, Rijksmuseum  ורבים אחרים.

פרויקטים אלו ואחרים שהוצגו בקונגרס הדגישו את חשיבות הכלים המחקריים הדיגיטליים והשיתופיים, המסייעים בידי החוקרים לפנות לכיוונים מחקריים חדשים וגם להנגיש את מחקריהם לציבורים חדשים ומגוונים. וכשפונים לכיוונים חדשים, לפעמים יש הפתעות! כך מצאו חוקרי לבוש ימיביניימי דווקא במאגר כתובות המצבה היהודיות דימויים נדירים של נעליים מהתקופה, שהופיעו על מצבותיהם של סנדלרים; מרים ברנד הופתעה מאוד לגלות שיפן היא ארץ בה זוכה הפודקאסט שלה לפופולריות גדולה. כך הטכנולוגיה הופכת לכלי מחבר, המאפשר קשר אנושי, לימוד והפרייה הדדית וחשיפה למגוון רחב ועשיר של חומרים ומקורות.

פוסטים קודמים בנושא מדעי הרוח הדיגיטליים – כאן וכאן

הצד האפל של הגישה הפתוחה

במעשייה של אנטואן דה סנט-אכזופרי, הנסיך הקטן פוגש באיש עסקים שצובר כוכבים במטרה לקנות עוד כוכבים. הנסיך הקטן מבולבל: "אם יש לי צעיף", אמר הנסיך הקטן, "אני יכול לכרוך אותו על צווארי ולקחת אותו איתי. אם יש לי פרח אני יכול לקטוף אותו ולקחת אותו אתי. אבל אתה לא יכול לקטוף את הכוכבים מהשמיים". "אני הנני בעלים של פרח", אומר הנסיך הקטן, "שאני משקה בכל יום. יש לי גם שלושה הרי געש שאני מנקה בכל שבוע. להרי הגעש שלי ולפרח שלי יש תועלת מכך שאני בעליהם. אבל אתה, לכוכבים אין תועלת מכך שהם שלך…" עם הדימוי הזה – חישבו על חוקרים, מאמרים, ותאגידים הסוחרים בידע. [1]

אין זה חדש שתאגידי הענק של ההוצאות לאור האקדמיות גורפים רווחי-עתק, בעוד מחירי הגישה לתוכן הופכים ליקרים יותר ויותר. לאור עליות המחירים השגרתיות, הספריות האקדמיות ברחבי העולם מתקשות לעמוד בתשלומים. אפילו אוניברסיטת הרווארד, מהעשירות בעולם, הגיעה למצב בו היא מתקשה לממן את הגישה עבור חוקריהּ. מי שהיה מנכ"ל ספריות הרווארד ב-2012 תימצת את המרמור: "אנחנו, חברי הסגל, עושים את המחקר, כותבים עבודות, שופטים עבודות עבור חוקרים אחרים, נושאים בתפקידים בוועדות עריכה, וכל-זאת בחינם… ואז אנחנו קונים בחזרה את תוצאות המאמץ במחירים שערורייתיים" [2][1].

מנגד לאידיאולוגיה של תוכן אקדמי העומד מאחורי חומת-תשלום, ניצבת הגישה הפתוחה. גישה זו היא שם-כולל למגוון של מסלולי פרסום, כשהמשותף לכולם הוא שהקורא אינו נדרש לשלם על המאמר. הגישה הפתוחה איננה עוד אמצעי להנגשת הפרסומים עבור הקוראים בחינם, אלא חלק מתנועה-חברתית של ממש (שחורגת מתחומי מסחור הידע האקדמי אל-עבר מידע ממשלתי וציבורי). אחד מגיבורי התנועה, ארון שוורץ [Aaron Swartz] נודע (בין-היתר) בשל הורדת תוכן מאגר JSTOR והנגשתו, כמעשה-כנגד תשלום התמלוגים למוציאים לאור ולא למחברי המאמרים. שוורץ קרא למלחמת גרילה "לשחרור המידע" [3], היה לאקטיביסט-ענק בתחום ולאייקון התרבותי של אידיאולוגיית הגישה הפתוחה. ב-2013 התאבד, כנראה גם בשל תביעות הענק שהוגשו כנגדו על-ידי תאגידי ההוצאות לאור [4] [1].

פנים רבות למאבקים בין "לוחמי החופש של המידע" לבין ההוצאות לאור התאגידיות. מצד אחד – רוב המו"לים הגדולים אימצו בברכה מודלים שונים של כתבי-עת בגישה הפתוחה. מצד שני, Sci-Hub ו-Library Genesis – הפרוייקטים הנושאים בדגל המאבק של ההנגשה הנוחה לתוכן בעל זכויות יוצרים לקהילות החוקרים בעולם, מהוות מטרות קבועות לתביעות עתק בבתי-המשפט [5]; חזית שונה למאבק נמצאת בלב העולם האקדמי. למשל, חברי צוות העריכה של כתב-עת מוביל התפטרו כולם ביחד – כחלק מהמלחמה עם ההוצאות לאור [6]. בחודש יולי האחרון, אוניברסיטאות מובילות מגרמניה הצטרפו לכ-60 מוסדות אחרים שקראו למוסדות האקדמים שלא לחדש את החוזים [7] עם Elsevier. עולם ההוצאות לאור האקדמיות לא נח לרגע, ונקרע בין לפחות שני קצוות אידיאולוגיים: האחד, של גישה פתוחה לחומרי המחקר וההוראה, והשני – של חומת תשלום.

לאור חילוקי הדעות האידיאולוגיים שבין תאגידי ההוצאות לאור האקדמיות ובין מחפשי הצדק החברתי פורחים גם מנצלי-ההזדמנויות. אלה מתקיימים גם-בתוך אידיאולוגיית הגישה הפתוחה. בהקשר שלנו, אלו הם כתבי-עת המכונים בלשון הגנאי "כתבי-עת טורפים" [predatory journals]. כתבי-עת טורפים הם כתבי-עת בגישה הפתוחה, שהמודל העסקי של פרסום המאמרים ממומן על-ידי מחברי המאמרים. בניגוד לכתבי-עת לגיטימיים בגישה הפתוחה – בעלי מודל עסקי דומה, כתבי-העת הטורפים מחפשים ליצור רווחים גדולים ככל-האפשר ובכל מחיר – תרתי-משמע. הם מפתים מחברים לפרסם מאמרים – גם ללא מתן שירותי העריכה המצויים בכתבי-עת לגיטימיים (בגישה פתוחה או לא). כתבי-עת אלו נחשבים ככתבי-עת "זבל", מכיוון שאין בהם ביקורת עמיתים [peer review] או רמת-סף אקדמית כלשהי. בעוד כתבי-עת אלו מנופפים בדגל הגישה הפתוחה, אין להם כל מחוייבות אקדמית לתוכן המפורסם. בכך קיומם של כתבי-עת אלו גורם לנזק גדול לעולם האקדמי ונזק גדול לרעיון האידיאולוגי של הגישה הפתוחה. במגוון הרחב של המודלים לפרסום מאמרים בגישה הפתוחה, המצויים תחת מו"לים גדולים ואיגודים-אקדמים קטנים, המודל הפתייני של כתבי-העת הטורפים נוסק.

עלייתם של כתבי-עת טורפים ברורה לחלוטין: כתבי-העת פועלים למטרת רווח כלכלי בלבד. אין להם כל טעם לדחות מאמרים, מכיוון שככל שיתפרסמו יותר מאמרים כך ירוויחו יותר… חוקרים, מצד שני, מאוד רוצים שמאמריהם יתפרסמו. שילוב זה מוביל לפופולאריות גואה של כתבי-העת הטורפים, ואיתה גם דרכים לדִּיּוּג [phishing] לקוחות חדשים – כמו פנייה בדואר האלקטרוני לתלמידי מחקר שזה הרגע הציגו בכנסים מקצועיים והיו שמחים לפרסם את ממצאיהם הראשוניים, או פנייה למי שמאמרו נדחה על-ידי כתבי-העת המקובלים. אבל ההשלכות של קיום כתבי-עת טורפים בעולם האקדמי ובגישה הפתוחה הן קשות הרבה יותר.

חשבו על אלפי החוקרים שהשיגו את תארי המאסטר והדוקטורט באמצעות פרסום מאמרים, או חוקרים שזכו לקידומים מקצועיים ולמשרות באמצעות פרסומים בכתבי-עת טורפים: כל הדרוש על-מנת לזכות בשורה שבקורות-החיים האקדמיים היא פרסום – הניתן להישג באמצעות תשלום בלבד. בין אם בכוונה או בין אם בתמימות, מדובר בסוג של תרגיל עוקץ במקרה הרע, ושיתוף פעולה לא-אתי במקרה הטוב. מעבר-לכך, כתבי-עת טורפים אינם מגבילים עצמם לתחומים מדעיים בלבד, ובמסווה של כתבי-עת לגיטימיים מציעים תחומים החורגים מגבולות המדעי והאקדמי, בשלל נושאים כמו סגנונות מסויימים של רפואה אלטרנטיבית [8]. כתבי-עת טורפים אף אינם חוששים לנקוט בכל טקטיקה אפשרית, כולל גיוסם של עורכים פיקטיביים [9].

ב-2012 יצר פרופ' ג'פרי ביאול [Jeffrey Beall], ספרן מאוניברסיטת קולורדו דנבר, רשימה שחורה של כתבי-עת טורפים. הרשימה הפכה למעין-מותג בתחום בשם "Beall's List" (קישור להעתק של הרשימה זמין [10]), ואף עברה מספר גלגולים. בתחילת השנה, החליט ביאול להסיר-עצמו מניהול הרשימה השחורה, מפני שהיה תחת "לחץ אינטנסיבי" מצד מעסיקיו. מעסיקיו סבלו קשות מאסטרטגיות אגרסיביות ומתוחכמות של כתבי-העת הטורפים כנגדו. הם פנו אינספור פעמים לבעלי תפקידים שונים באוניברסיטת קולורדו, במגוון של דרכים, על-מנת להוקיע אותו ולצאת כנגד שמו הטוב. ביאול גם סבל מהאשמות הקולגות שלו – ספרנים אחרים – שפנו כנגדו על-כך שהעז לחשוף את נקודת התורפה של הגישה הפתוחה ובכך להוריד מקרנה. מנגד, האשימם ביאול כי בעוד הם-עצמם מעודדים בפני חברי-הסגל את יתרונות הגישה הפתוחה, הם מסתירים את המגוון-הרב של המלכודות אותן מציבים כתבי-העת הטורפים [11]. אז ריבוי כתבי-העת בגישה הפתוחה הוא עניין מבורך, אבל לא הכל ורוד.

מדריך כתבי-העת בגישה הפתוחה [DOAJ [12, בו משתמשות ספריות אוניברסיטת תל-אביב, "נקי" כמעט-לגמרי מכתבי-עת טורפים [13]. במידה וקיבלתן/ם פנייה בדוא"ל מכתב-עת עלום או חשוד – נשמח מאוד לשמוע. אתן/ם מוזמנות/ים לפנות אלינו להרחבה בנושא הזה, או להבהרת כל ספק הקשור לכתבי-העת הטורפים והגישה הפתוחה. אנחנו מחזיקים מספר כלים שנשמח לשתף, כמו למשל רשימת החברים של איגוד המוציאים לאור בגישה הפתוחה [14]. נשמח להעמיד את יכולותינו לרשותכם, וכמובן נשמח לשמוע על ניסיונכם ואת דעתכם.

 

 

ל– PsychTherapy כבר נכנסתם?

מאגר PsycTherapy מאפשר הזדמנות ייחודית לצפות בטיפול אמיתי שניתן על ידי מומחים בתחומם!לספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך יש מנוי למאגר מידע הכולל סרטי וידאו של כ- 400 מפגשים טיפוליים  בני  כ- 45 דקות כל אחד. סרטי הווידאו מלווים בתעתיק סימולטני וכלים אינטראקטיביים, לצרכי לימוד והדרכה של פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדי סיעוד, עובדים סוציאלים ומטפלים. ייחודו של המאגר הוא בכך שהמטפלים והמטופלים הם "אמיתיים" ולא שחקנים. כמו כן, המאגר גדל מידי שנה בכ – 40 מפגשים טיפוליים. המפגשים נחלקים למגוון רחב של  גישות טיפוליות, ונושאים. והטיפולים עצמם ניתנים על ידי פסיכולוגים מן החשובים בצפון אמריקה. ניתן לחפש במאגר על פי הנושא הטיפולי, הגישה הטיפולית ושם המטפל.

בחרנו להדגים את המאגר בטיפול שניתן בגישה הפמיניסטית הטיפולית להתמודדות עם כעס אצל בני נוער, על ידי Laura s. Brown PHD:

http://psyctherapy.apa.org/view/1664065

לאורה בראון עוסקת בתחום תיאורית הטיפול הפמיניסטי, ופרסמה מאמרים בנושא אתיקה, להט"ב, רב-תרבותיות וטראומה.

ניתן לקרוא  בהרחבה על הגישה הפמיניסטית הטיפולית בבלוג שלה:

http://www.drlaurabrown.com/feminist-therapy/

Education and academic resources ורשימות נושאיות נוספות

Marcus_ZillmanEducation and academic resources הוא  בלוג  נושאי שנועד לעקוב אחר מקורות  אקדמיים בתחום החינוך  בווב . האתר פותח ומתוחזק על ידי  Marcus P. Zillman.

האתר כולל מקורות בתחום  החינוך, הוראה מרחוק, כימיה, כלכלה , ספרים וכתבי עת, מתמטיקה וסטטיסטיקה, Moocs, עבודות גמר, מקורות בפילוסופיה, מדע וטכנולוגיה, מיומנויות למידה

רשימה נושאית זו היא רק אחת מיניי רבות של Marcus P. Zillman. כל הרשימות הנושאיות  נמצאות ב- WhitePapers.us

הרשימות כוללות  מקורות מידע רבים בנושאים מגוונים: מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים, בלוגים ואגרגטורים של חדשות,   מודיעין עסקי, הרשת העמוקה, חיפוש מומחים ואנשים, מחשוב ענן, בריאות, כלכלה רשתות חברתיות ועוד.

מקורות מידע בתחום הביורפואי ומקצועות הבריאות

zilyרשימה מעודכנת  (אפריל 2015)  מקיפה שמשתרעת על פני 36 עמודים של מקורת מידע בתחום הביורפואי  ומקצועות הבריאות

הרשימה מסווגת על פי קטגוריות עיקריות :

מנועי חיפוש

מדריכים נושאיים , אנציקלופדיות ומקורות נוספים

פורומים לתמיכה של מומחים

הרשימה פותחה ומתוחזקת על ידי  Marcus P. Zillman

פרסומים נוספים שלו ובהם מקורות מידע במגוון נושאים כגון: מנועי  חיפוש ומקורות אקדמיים , בלוגים ואגרגטורים, מודיעין עסקי, הרשת העמוקה, חיפוש אנשים, כלי  מחקר ועוד  זמינים באתר http://www.zillman.us/white-papers/

לרשימת המקורות בתחום הביורפואי

מקורות מידע אקדמיים – רשימה מוארת

רשימה מוארת מעודכנת לפברואר 2015 של מקורות מידע אקדמיים אפשר למצוא בכתובת:

http://whitepapers.virtualprivatelibrary.net/Scholar.pdf . הרשימה ארוכה ומשתרעת על פני 68 עמודים .

poweredמקורות המידע  כוללים; מנועי חיפוש בתוכם מנועי חיפוש מותאמים אישית, , מקורות על הרשת העמוקה, מקורות למדריכים,קורסים מקוונים, מאגרים מוסדיים, כתבי עת בגישה פתוחה, חיפוש אנשים,  תזות ועוד. ברשימת המקורות אפשר למצוא קישורים לרשימות דומות ספציפיות יותר של  אותו מחבר כגון רשימה מעודכנת  מה-2 במרץ  2015 שכוללת מקורות מידע על הרשת העמוקה ועוד.

התיאור של כול אחד ממקורות המידע ברשימה מקל על הבחירה. סיווג מקורות המידע על פי סוגי  מקורות/ כלים  יכול היה לתרום לניווט ברשימה.

לרשימת מקורות המידע

הפַיְנָלִיסְטים של פרס CODiE לשנת 2012

codiפרס CODiE הוא פרס שמוענק זה 25 מדי שנה על ידי The Software & Information Industry Association- SIIA על מצוינות בתעשיית התוכנה ותכנים דיגיטליים.

יישומים , מוצרים ושירותים בתחום התוכן והתוכנה שמיועדים לשימוש עסקי, אקדמי , ארגוני וממשלתי מתחרים על הפרס ב- 14 קטגוריות שכוללות בין היתר – Best Consumer Information Service, Best Lead Generation Service, Best Legal Solution, Best Medical and Health Information Product, Best Online News Service, and Best Online Science or Technology Service.

הפרס מוענק לאחר שיפוט על ידי שופטים מתנדבים מובילים בתחומם. הציון שמעניקים השופטים שמושתת על קריטריונים מיוחדים לכל קטגוריה מהווה בסיס לבחירת העולים לגמר – הפינליסטים.

ב-1 לדצמבר פורסמה הצהרה על העולים לגמר מבין המועמדים. על הזוכים תתפרסם הודעה ב- 24 בינואר 2012 בפסגת תעשיית המידע בניו-יורק.

final2חלק מהמוצרים המוכרים לנו- קהילת הספרנים נמצאים ברשימת העולים לגמר וביניהם :
בקטגורית שירות מדעי מקוון ושירות טכנולוגי נמצא גם Pubget.com , Bibliogo  , Safari Books Online ו-Spotlight SciVal של Elsevier

 

מ"צמתי מידע" ל"המרפסת של עמיקם סלנט"

amikamאין ספק שכולנו- קהילת הספרנים/מידענים חשים לא אחת בחסרונו של הפורטל "צמתי מידע" בעריכתו של עמי סלנט לצורך קבלת עדכונים שוטפים. למרות שבשלב זה הוא אינו מתעדכן , עדיין הוא יכול לשמש אותנו כמאגר מידע לנושאים מגוונים בתחום שלנו. וכל מי שחפץ להתרענן יוכל לעשות זאת ב"המרפסת של עמיקם סלנט" שהיא פלטפורמה חדשה דומה, אך גם קצת שונה כפי שמעיד עליה בעליה:

""המרפסת של עמיקם סלנט" הוא בלוג המביט על תופעות המידענות, מאגרי המידע וניהול התוכן מגובה של 42 שנות ניסיון בתחומים אלו. לא מדובר עוד בדיווח שוטף על התפתחויות שוטפות אלא בניסיון לא שיטתי להתמקד ביישומים מעניינים בתחומי המידענות וניהול התוכן ולנתח אותם מנקודת מבט שונות, בעיקר של העוסקים בשדה. 

בניגוד לפורטל צמתי מידע מדובר על עדשה סיבובית חדה יותר שמגדילה מדי פעם את ההתפתחות או היישום הנסקר לטובת מנהלי התוכן, המידענים והמומחים לאיחזור מידע. בבלוג זה יופיעו גם מדי פעם תופעות משיקות לעולם המידע כגון ספרים אלקטרונים, ספריות דיגיטאליות. כמן כן , יתפרסמו מדי פעם ראיונות עם מידענים או ספרנים או מנהלי תוכן בישראל ובחו"ל. טבען של מרפסות שמגיעים אליהם להתאוורר קצת מעמל היום ולכן אין סיכוי ש"המרפסת הספציפית" זו תטיל על הקוראים עומסי מידע מבחינת קצב העדכון . " 

ולרענון קל לדוגמה ראו את הפוסט המעניין " איתור עובדות ונתונים: לילד מלאו שנתיים אבל הוא למעשה כבר בן 25 ". קראו ותיהנו…

 

ל"המרפסת של עמיקם סלנט"

מגמות ברשת האינטרנט ב- 2010 ותחזיות לעתיד

statisticsעם תחילתה של השנה החדשה מעניין מה היו המגמות ברשת האינטרנט בשנה החולפת ומה הן התחזיות לעתיד. בכתבה מעניינת סוקרת Paula J. Hane מגמות בשנת 2010. על פי סקירה זו אין ספק ששנת 2010 הייתה שנת המחשוב הנייד – השנה של האפליקציות. אבל יחד עם זאת הייתה גם שנת הספר האלקטרוני והקוראים האלקטרוניים.

התחזיות לשנת 2011 מלמדות על המשך ביקוש לאפליקציות של הנייד ואתרי ווב תומכי נייד, מנשקים שתומכים בטכנולוגית מגע, עניין גדל בנתונים מקושרים, דגש על ניידות של ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים מוזלים, עלייה ביישומים מבוססי מחשוב עננים , והמשך גידול בשימוש בפייסבוק.

נתונים ומגמות דומים ב- 2010 אפשר למצוא בסקירה נוספת ב-ReadWriteWeb שמונה את עשרת הכלים המובילים על פי קטגוריות שונות . גם על פיה הנייד , קוראים אלקטרוניים ופייסבוק מובילים בתחומם.

לאור נתונים אלה ותחזיות אלה ביחס לפייסבוק, נתוני StatCounter Global Stats בכל הקשור לשימוש במדיה חברתית ב-2010 מפתיעים מעט. כאשר מדברים היום על מדיה חברתית מיד חושבים על פייסבוק וטוויטר כאתרים מובילים. אולם על פי נתוני StatCounter Global Stats דווקא StumbleUpon , רשת חברתית שלא כל כך מוכרת אפילו , היא המובילה מבחינת תעבורה ופעילות בארה"ב ב- 2010 – 43% לעומת 38% שלהם זכתה פייסבוק. הנתונים מפתיעים יותר בהתייחס למספר המשתמשים בשתי המערכות –   500 מיליון  משתמשי פייסבוק לעומת 13 מיליון משתמשי StumbleUpon. בעולם כולו התמונה שונה – פייסבוק היא הרשת החברתית  המובילה עם 87% , StumbleUpon תופסת מקום שני עם 21% ו- YouTube את המקום השלישי.

נתונים מפורטים יותר אפשר למצוא בשלושת הכתבות שלהלן :

כתבה של Paula J. Hane ב- Information today

כתבה ב- ReadWriteWeb

נתוני StatCounter Global Stats

מחקר-על בנושא התנהגות חיפוש מידע בעידן האלקטרוני

surveyדו" ח מחקר-על מעניין בנושא התנהגות חיפוש בשם "The Digital Information Seeker: Report of findings from selected OCLC, RIN and JISC user behaviour projects," בן 61 עמודים פורסם בפברואר 2010 על ידי JISC . המחקר התבסס על 12 מחקרים אחרונים שנערכו באנגליה וארה"ב בשנים 2005 – 2009 בנושא התנהגות החיפוש בעידן האלקטרוני. מחקר זה ניסה להשוות בין ממצאי המחקרים השונים מתוך מטרה להגיע למסקנות כוללניות.

המחקרים עליהם התבסס מחקר זה הם:
Perceptions of libraries and information resources – OCLC, December 2005

College students’ perceptions of libraries and information resources -OCLC, April 2006

Sense-making the information confluence: The whys and hows of college and university user satisficing of information needs -IMLS/Ohio State University/OCLC, July 2006

Researchers and discovery services: Behaviour, perceptions and needs– RIN, November 2006

Researchers’ use of academic libraries and their services – RIN/CURL, April 2007

Information behaviour of the researcher of the future – CIBER/UCL, commissioned by BL and JISC,
January 2008

Seeking synchronicity: Evaluating virtual reference services from user, non-user and librarian
perspectives
– OCLC/ IMLS/ Rutgers, June 2008

Online catalogs: What users and librarians want – OCLC. March 2009

E-journals: Their use, value and impact  – RIN, April 2009

JISC national e-books observatory project: Key findings and recommendations JISC/UCL, November
2009

Students’ use of research content in teaching and learning – JISC, November 2009

User behaviour in resource discovery – JISC, November 2009

ביחס לספריות, המחקר הגיע למספר מסקנות:
• ספריות חייבות להתאים עצמן לשרת בה בעת אוכלוסיות מגוונות עם צרכים שונים
• הספריות חייבות להתאים את שירותיהן לצפיות המשתמשים במקום לנסות לעצבן מחדש
• מערכות ספרייה צריכות להראות ולתפקד כמנועי חיפוש כמו גוגל ויאהו
• מידע-על באיכות גבוהה חשוב ביותר לאחזור המידע
• לתדמית ולנוכחות של הספרייה בעיני המשתמשים חשיבות רבה, ולכן ספריות חייבות לשווק עצמן ואת משאביהן באופן טוב יותר בקרב הקהילה.

מסקנות מרכזיות נוספות:
• בקרב סטודנטים ומרצים קיימים הבדלים דיסציפלינריים בהתנהגות המחקר
• מהירות ונוחות חשובים לכל המשתמשים ללא קשר לניסיון ולדיסציפלינה
• כתבי עת אלקטרוניים חשובים מאוד למחקר בכל הרמות
• גוגל ומנועי חיפוש בכלל תופסים מקום מרכזי

ממצאים נוספים בדוח המלא

גיליון ראשון של כתב העת הספרני Collaborative Librarianship יצא לאור – שיתוף פעולה מול תחרותיות – מי יכריע?

colaborative2היום יותר מתמיד נוכח האתגרים העומדים בפני הספריות, ספריות זקוקות לשיתוף פעולה כדי להתקיים ולשגשג.

Collaborative Librarianship הוא כתב עת ספרני חופשי, שפיט (peer review) חדש, ששם לו למטרה לספק ספרות מקצועית במגוון נושאים שעוסקים בשיתוף פעולה של ספריות במישור המקומי, האזורי, הלאומי והבינלאומי. כתב העת כולל בנוסף למאמרים גם חדשות וסקירות.

כתב העת יוצא לאור בחסותם של Colorado Academic Library Consortium, Colorado Library Consortium, Colorado Alliance of Research Libraries, Regis University, and the University of Denver .

עד כה יצא לאור הגיליון הראשון שלו בלבד. בגיליון זה התפרסם ראיון מעניין עם הנשיאה הנבחרת של ארגון הספריות האמריקאיות – Dr. Camila Alire ,  בו הביעה דעתה על חשיבותו של שיתוף פעולה ספרני בעיתות אלה, נוכח האתגרים שעומדים בפני הספריות ובראשם: בעיות מימון, הצורך להישאר רלוונטיים למשתמשים ודרישות גוברות לטכנולוגיות מידע שנחוצות כדי לסייע בתהליך, ופער הדורות בין בוגרים חדשים של בתי ספר לספרנות ובין הצוות הוותיק בספרייה.

לפי דעתה, בעיות המימון שעומדות בפני הספריות יכולות מצד אחד לעורר צורך בשיתוף פעולה, אך מצד שני, אם יחמירו, עלולות להוליד תחרותיות, שעלולה לפגום בשיתוף הפעולה כפי שהתבטאה :

“when the trough goes dry the horses start biting”

ותקוותה היא שמטפורה זו לא תתגשם הפעם, ושיתוף הפעולה יגבר על התחרותיות….

לכתב העת

פוסט בבלוג או מאמר בכתב עת?

ידיעה שהופיעה בבלוג של ספריית אוניברסיטת חיפה  "מידע במידה" מתייחסת לכתיבה בבלוגים של ספריות אקדמיות. 
האם ניתן להשתמש ברשימת הפוסטים של ספרנים בבלוג לצורך קידום מקצועי ; מדוע ספרנים נדרשים לפרסם מאמרים רק בכתבי-עת מקצועיים בתחום?   האם לא הגיע הזמן לעבור מפירסום בכ"ע –  לכלי חדשני יותר כמו בלוגים על מנת להתעדכן ולחלוק מידע?

על היוזמה הברוכה של בלוגרים מספריות אקדמיות בארה"ב לשנות תפיסה זו, אפשר לקרוא בבלוג:LibrarianinBlack  בהתייחסו לידיעה שהתפרסמה בבלוג  Marcus' World  בשם:
 Why Professional Librarian Journals Should Evolve into Blogs 

ספרן העתיד – יועץ טכנולוגיות מידע

בכנס IFLA שהתקיים בחודש אוגוסט  2007,  הוגשה הרצאה ע"י  דר' גרייס סו  וגב' התר טוד ,
מנהלות של ספריות אקדמיות באוסטרליה, על דמות "הספרן העתידי", כישוריו,  סגולותיו האישיות והחברתיות.
"ספרן העתיד" צריך להיות טכנולוג-מידע בעל ידע רב, דינמי, אנרגטי, גמיש, בעל קישורים מעולים בתחום יחסי אנוש, בעל תקשורת טובה עם אנשים וכישורי הוראה.
לטקסט המלא:
http://www.ifla.org/IV/ifla73/papers/151-Saw_Todd-en.pdf