גוגל ושימור המורשת – פרויקט הדיגיטציה של מגילות ים המלח – מגילות ים המלח נגישות בצורה מקוונת

ביום שני 26 בספטמבר 2011 עלו לרשת חמש מגילות ים המלח במסגרת פרויקט דיגיטציה משותף של מוזיאון ישראל וחברת גוגל. חמש המגילות:
Great Isaiah Scroll, Temple Scroll, War Scroll , Community Rule Scroll, Commentary on the Habakkuk Scroll
חושפות את המשתמש לחיי החברה היהודית בישראל בתקופת הבית השני והן הראשונות במסגרת פרויקט דיגיטציה זה. .

באתר החדש של הפרויקט אפשר לראות את המגילות ברזולוציה גבוהה, לקרוא ולצפות בסרטוני וידאו שכוללים הסבר ורקע היסטורי של המגילות.

מן הראוי לציין שאין זה הפרויקט היחידי למען שימור המורשת והנגשתה דרך הרשת, בו שותפה חברת גוגל. פרויקט נוסף שעליו כתבתי בפוסט קודם הוא אוסף יד ושם. על פרויקטים נוספים ברוח זו שבהם מעורבת חברת גוגל , מטרתם והחזון אפשר ללמוד מדברי פרופ' יוסי מטיאס מנהל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל

"The Dead Sea Scrolls Project with the Israel Museum enriches and preserves an important part of world heritage by making it accessible to all on the internet,Having been involved in similar projects in the past, including the Google Art Project, Yad Vashem Holocaust Collection, and the Prado Museum in Madrid, we have seen how people around the world can enhance their knowledge and understanding of key historical events by accessing documents and collections online. We hope one day to make all existing knowledge in historical archives and collections available to all, including putting additional Dead Sea Scroll documents online."

MyRI – ערכת כלים בגישה פתוחה להדרכה בנושאים ביבליומטריים שקשורים להערכה של כתבי עת וחוקרים

נושא הציטוטים והערכת כתבי עת וחוקרים הופך להיות יותר מסובך נוכח קיומם של מספר מדדים להערכה ומדדים חדשים שמתווספים לבקרים.

פרויקט משותף של ארבע ספריות אקדמיות באירלנד- MyRI – Measuring your Research Impact הניב ערכה של כלים להדרכה בנושא. הכלים נגישים בגישה חופשית להורדה , ולשימוש חוזר על פי הרישיון הגמיש Creative Commons.

הערכה כוללת מבחר גדול של מצגות, ראיונות וידאו עם חוקרים וחומרי הדרכה אחרים – גיליונות אלקטרוניים, מערכי שיעור, פוסטרים ועוד. במסגרתה יש מדריך כללי מקוון שכולל 3 מודולים : הקדמה לנושא, דרוג כתבי עת , מדדים שקשורים לחוקרים – קידום הקריירה ותמיכה באסטרטגית המחקר. הערכה כוללת גם חומרים "תפורים" למדעי המחשב וגיאוגרפיה.

אפשל ללמוד מחומרי ההדרכה על מדדים עיקריים, מגבלותיהם של המדדים, כיצד לעקוב ולהעריך ברמת הפרט, המחלקה, המוסד והמדינה , הערכת כתבי עת ומדד ה- JIF , מגבלות של מדדים רב תחומיים לתחום מדעי המחשב וכיצד להתמודד עם הערכה בתחום מחקר זה, כיצד להשתמש ב-JCR בתחום הגיאוגרפיה ועוד ..

מסקנות עיקריות שהוצגו:
• תמיד יש להשוות "like with like" – לדוגמה קבוצות ופרטים באותן דיסציפלינות או בדיסציפלינות דומות, קבוצות או פרטים באותו שלב בקריירה האקדמית שלהם, כתבי עת באותה קטגוריה או דיסציפלינה, מוסדות בגודל שווה.
• לא להסתמך על כלי אחד בלבד, מכיוון שהתוצאות יכולות להיות שונות בהתאם לכלי
• להיות מודעים לכך שדיסציפלינות מסוימות נשענות פחות על פרסום בכתבי עת מאחרות ולכן לא חכם יהיה באותם מקרים להשתמש בכלים רב תחומיים קיימים להערכה
• במידת האפשר כדאי להשתמש בצירוף של מדדים כמותיים ואיכותניים

 

 

דפוסי שימוש בספרים בספריות אקדמיות – דוח OCLC ו- OhioLink

OCLC Research וקונסורציום הספריות האקדמיות באוהיו – OhioLINK פרסמו ב- 21 בספטמבר 2011 דו"ח מחקר בנושא דפוסי שימוש בספרים בספריות אקדמיות.

המחקר שהתבסס על נתונים משנת 2007-2008 הצטמצם לספרים מכיוון שספרים הם חומרים שמשאילים בדרך כלל והשאלה היא מרכיב חשוב בהערכת אוספים. מטרתו של המחקר הייתה להבין טוב יותר את דפוסי השימוש של ספרים בספריות אקדמיות, איזה ספרים נמצאים בשימוש ואיזה לא , כמה עותקים צריכים , מהו הגודל האידיאלי של אוספים וכו'

הנתונים בדוח נלקחו מנתוני השאלה של אוסף משותף של OCLC ו- OhioLink שכלל 30 מיליון ספרים. 90 אוניברסיטאות ומכללות נטלו חלק במחקר . מבחינה זו אין ספק שזהו אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו עד כה בנושא.

נתון מעניין במחקר היה מבחן הכלל של 80/20. כלל זה גורס כי בתופעות רבות 80% מהפעילות מקורם ב- 20% מהגורמים הפעילים. בהקשר של השאלה – ספריות אימצו את הסברה ש-80%  מההשאלה מקורה  ב- 20% מהאוסף. ניתוח של נתוני השאלה במשך שנה במחקר מצביע ש- 80%  מההשאלה מקורם ב- 6%  מהאוסף בלבד.

מאחר שהניתוח שמתואר בדוח מייצג רק חלק ממה שאפשר היה לעשות עם סט נתונים גדול כזה OhioLINK ו- OCLC פתחו את הנתונים לציבור הרחב באופן שיהיה אפשר לחוקרם ולנתחם עד מלוא הפוטנציאל, וספריות אקדמיות אחרות יוכלו להשתמש במחקר ובנתונים כבסיס להשוואה עם דפוסי השימוש בספרייה שלהם. קובץ הנתונים של הפרויקט נגיש חופשי להורדה ומחקר במסגרת הרישיון הגמיש Open Data Commons Attribution license

במקביל צוות המחקר הנוכחי של פרויקט OCLC-OhioLINK ממשיכים לחקור ולנתח את הנתונים

לדו"ח

לנספח

MERLOT – קהילה פתוחה לשיתוף חומרי למידה למען שיפור ההוראה והלמידה

ביום רביעי 14.9.2011 התקיים יום עיון בנושא הגישה הפתוחה, כחלק מפעילות מיט"ל לעידוד שיתוף חומרי למידה ברשת ובמסגרת ביקור מנהלי מרלו בישראל. אחת ההרצאות המעניינות הייתה Open Education Resource

של :

Prof. Sorel Reisman, IEEE Computer Society President 2011 and

Managing Director, MERLOT

MERLOT – Multimedia Education Resource for Learning and Online Teaching היא קהילה פתוחה מקוונת שמיועדת לאנשי סגל וסטודנטים בחינוך הגבוה ברחבי העולם ומאפשרת להם לשתף מקורות מידע , חומרים ופדגוגיה . ב- MERLOT יש אוסף מקוטלג של חומרי למידה שפיטים מקוונים לחינוך הגבוה. החיפוש באוסף הדיגיטלי חופשי, אך חשוב לציין שהאוסף/מאגר בו מתבצע החיפוש כולל מידע על וקישורים לחומרי הלמידה בלבד, ואילו הנגישות לטקסט המלא או לאובייקט הלמידה משתנה בהתאם למקור.

המטרה המוצהרת של MERLOT היא לשפר את ההוראה על ידי הגדלה כמותית ואיכותית של חומרי למידה שעברו שיפוט עמיתים ושאפשר לשלבם בקורסים.

האוסף כולל 19 סוגי חומרים ביניהם: חומרי אנימציה שמאפשרים למשתמש לראות את הייצוג הדינמי והויזואלי של מושגים, מודלים, תהליכים ותופעות, כלים להערכה, מטלות,חקר מקרים, קורסים מקוונים, כתבי עת פתוחים, ספרים פתוחים, מצגות, חומרי יעץ, מדריכים ועוד

מהאתר הראשי אפשר גם להגיע לפורטלים ייעודיים נושאיים בתחומי דעת שונים:
חקלאות, ביולוגיה, עסקים, כימיה, הנדסה, מתמטיקה, פיסיקה, פסיכולוגיה , לימודי מידע וספרנות ועוד

בכל אחד מהפורטלים יש מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם שמאפשר לבצע את סינון המידע בצורה מובנית. אפשר לחפש חומרים, תרגילים וחברים. כמו כן אפשר לעשות חיפוש-על (fedrerated search ) גם באוספים דיגיטליים נוספים מחוץ ל- MERLOT כגון גוגל ספרים , הקורסים הפתוחים של MIT ועוד.

ההצטרפות לקהילת MERLOT היא חופשית, החברים ב- MERLOT יכולים לתרום חומרי למידה , לשלוח חומרים להערכה ולקבל רעיונות לשיפור ההוראה המקוונת והפרונטלית. בפורטל הייעודי ללימודי מידע וספרנות מלבד חומרים שרלוונטיים לתחום זה כגון מדריכים לחיפושי מידע, אוריינות מידע וכו', אפשר למצוא גם מצגות שמסבירות מהו MERLOT , איך להשתמש ב- MERLOT , ואופן ההצטרפות ל- MERLOT ומשמעותה.

לאתר

Khan Academy – הסבת שיעורים נבחרים לעברית והקונספט של בית ספר וירטואלי חופשי לכול

ביום רביעי 14.9.2011 התקיים יום עיון בנושא הגישה הפתוחה. אחת ההרצאות המעניינות הייתה של פרופ' עמנואל גרינגרד ממכללת שנקר ואיגוד האינטרנט הישראלי בנושא הסבת קורסים במסגרת פרויקט Khan Academy לעברית.

Khan Academy הוא ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום. כפי שמעיד על כך בעל היוזמה Salman Khan:

“That’s what our mission is: a world-class education for everyone that’s free,”

הארגון נוסד ב- 2008 בעמק הסיליקון שבקליפורניה.
באתר אפשר למצוא למעלה מ-2400 הרצאות וידיאו , תרגילים ומטלות במגוון נושאים: מתמטיקה, בנקאות וכספים, ביולוגיה, כימיה , פיסיקה, מדעי המחשב, אסטרונומיה, כלכלה, היסטוריה וגם פתרון בעיות ב- GMAT . סרטוני וידיאו אלה נגישים חופשי לכול.

שיעורים מקוונים אלה יכולים להפוך לחלק אינטגרלי ממערכת החינוך. Salman Khan סבור שבתי ספר צריכים להתנהל בצורה הבאה: סטודנטים ילמדו בצורה מקוונת והזמן בכיתה ינוצל לתרגול ופרויקטים. צפייה בסרטוני הוידיאו על ידי התלמידים מאפשרת למורים בכיתה לנצל את הזמן לפרויקטים יצירתיים יותר מעבר לתרגול גרידה של החומר, מאפשרת עבודה אינדיבידואלית כאשר יש צורך בכך ומספקת ערך מוסף לתפקיד המורה . המורה לא עוד רק מרצה אלא גם מדריך ויועץ. הצפייה בסרטוני הוידיאו באתר חופשית ללא צורך בהרשמה. הרשמה חופשית באתר מאפשרת מעקב אחר ההתקדמות האישית במסגרת הלימודים המקוונים וקשרים בין סטודנטים ומורים.

הפרויקט ממומן מתרומות. חברות מיקרוסופט וגוגל, שרואות בפרויקט פרויקט חלוצי של גיוס הטכנולוגיה לחינוך ורעיון משנה עולם,  תרמו לפרויקט וגם משתמשים שמעוניינים לתרום ויכולים לעשות זאת נקראים לעשות זאת דרך האתר .

ההרצאות באתר מתורגמות ל-10 שפות כולל לשפה העברית . פרויקט להסבת שיעורים נבחרים מאקדמיית קהאן לעברית מתבצע בשיתוף בין מכללת שנקר ומכון מופ"ת ובתמיכתו של איגוד האינטרנט הישראלי. מבצעי הפרויקט : פרופ' עמנואל גרינגרד (שנקר), אילן בן שמעון (מכון מופ"ת). הפרויקט הוא בין שבעת הפרויקטים שנבחרו על ידי האיגוד במסגרת מיזם לקידום פעילות הקוד הפתוח בישראל.

כפי שנכתב באתר איגוד האינטרנט הישראלי , במסגרת הפרויקט "יוסבו לעברית בין 300 ל-450 שיעורים נבחרים, במקצועות השונים המותאמים מודולרית לבתי ספר תיכוניים, מכללות ואוניברסיטאות מתוך האוסף המוצג באתר האקדמיה של קאן: khanacademy.org. פעולת ההסבה כוללת הכנסת כתוביות ודיבוב הטקסט לעברית. אבני דרך בפרויקט: הכנה טכנית – הקמת ערוץ ביוטיוב, גיוס צוות טכני. ניסיונות בטכניקות הסבה שונות; בניית מערכי הדרכה: מצגות, הדגמות, אוסף תוכנות ומדריכים; גיוס צוות ההסבה; תרגול הסבה; הסבה ופרסום של 300-450 שיעורים. דוגמה ראשונה לסרטון בו תורגמו הכתוביות לעברית בנושא המכפלה המשותפת הקטנה ביותר ניתנת לצפייה"

תודה רבה לעינת בן דוב שדווחה לי על ההרצאות בהן לא הייתי נוכחת, כולל הרצאה זאת

לצפייה בסרטוני הוידיאו של Khan Academy

למידע על הסבת שיעורים נבחרים לעברית מתוך אתר איגוד האינטרנט הישראלי

לכתבה בנושא

INTECHopen – הפלטפורמה לספרים בגישה פתוחה ממשיכה להתעדכן

בזמנו כתבתי פוסט על INTECHopen – פלטפורמה לספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה שפותחה על ידי InTech -מו"ל שתומך בגישה פתוחה ומתמקד בתכנים בתחומי מדע טכנולוגיה ורפואה.

כדאי לעקוב אחר האתר. המערכת כוללת היום למעלה מ- 630 ספרים והיא מתעדכנת בקצב מהיר… לאחרונה נוסף מספר לא מבוטל של ספרים חדשים. . ב– 14 בחודש ספטמבר נוספו 24 ספרים , ב- 12 בחודש ספטמבר נוספו 38 ספרים חדשים וב- 6 בספטמבר נוספו 20 ספרים חדשים. .מספר דוגמאות לספרים שנוספו לאחרונה:

Laparoscopy – An Interdisciplinary Approch

 

Different Views of Anxiety Disorders

Alzheimer’s Disease Pathogenesis-Core Concepts, Shifting Paradigms and Therapeutic Targets

 

Sonar Systems ועוד.. את רשימת העדכונים האחרונים אפשר לראות באתר , בו אפשר לדפדף על פי קטגוריות וגם לחפש

כדאי לעקוב..

תכנים חופשיים ב- JSTOR

ב- 6 לספטמבר 2011 , JSTOR הצהיר על פתיחת כ- 6% מהתכנים של כתבי העת שלו לציבור הרחב . התכנים שיפתחו חופשי לציבור הרחב ברחבי העולם יהיו כתבי העת שפורסמו בארה"ב לפני 1923 ולפני שנת 1870 בכל מקום אחר. תכנים אלה כוללים כ- 500000 מאמרים מכ- 200 כתבי עת במגוון נושאים: מדעי הרוח, כלכלה, פוליטיקה מתמטיקה ומדעים אחרים והם יהיו חופשיים לציבור לקריאה ולהורדה למטרות לא מסחריות.

מן הראוי לציין ש- JSTOR הוא חלק מ- ITHAKA – ארגון שלא למטרות רווח שמסייע לקהילה האקדמית בכל הקשור לשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות לצורכי שימור, וקידום המחקר וההוראה בדרכים שונות. כיום כ- 7000 אוניברסיטאות ומוסדות חינוך ב- 153 מדינות מנויים על התכנים של JSTOR ובכך מתאפשרת למשתמשים שלהם גישה לתכנים. JSTOR שם לו למטרה לאפשר גם לאותו ציבור שלא שייך למוסד כלשהו גישה לתכנים.

פתיחת תכנים אלה לציבור הרחב , כפי שנכתב בהצהרה של JSTOR הוא במסגרת מדיניות זו של JSTOR ומהווה צעד נוסף במסגרת מאמצי JSTOR לאפשר לאותו ציבור שלא שייך למוסד כלשהו נגישות לתכנים.

פרטים נוספים על יוזמה זו של JSTOR אפשר למצוא באתר של JSTOR . שם אפשר למצוא קישור לוידיאו שמדריך כיצד להגיע ולהשתמש בתכנים הפתוחים.

תודה למירה ליפשטיין ולשלומית פרי על המידע

להצהרה

לפרטים נוספים על היוזמה

למדריך וידאו

לכתבה בנושא

BestPicturesOf.com – תמונות מגוגל, בינג ופיקאסה במסך אחד

BestPicturesOf.com הוא מנוע-על לתמונות וצילומים, פרי פיתוח ישראלי. כיום מנוע החיפוש מחפש במאגרי התמונות של גוגל, בינג ופיקאסה ומציג את התמונות מכל אחד ממנועי החיפוש בנפרד במסך אחד. על פי מה שנכתב באתר בעתיד הכוונה היא לשלב בחיפוש מאגרי תמונות נוספים כגון: Facebook, Istockphoto ועוד.

למנוע החיפוש יש מנשק עברי ומנשק אנגלי . החיפושים בעברית ובאנגלית מניבים תוצאות שונות. היתרון של המנוע הוא במנשק התוצאות הידידותי למשתמש שמאפשר לו בו זמנית לראות תוצאות משלושת המאגרים שלרוב אינן חופפות כפי שמעידים על כך דברי המפתחים:

"היתרון הגדול שבשילוב, הינו מגוון התוצאות הרחב, שיכול לענות על צרכים שונים של הגולש. ואכן ביצוע של מספר חיפושים מראה שיש דפוס התנהגות שונה לכל מנוע חיפוש.כך למשל אפשר לראות בגרסת חיפוש התמונות בעברית, שחיפוש של ביטוי כמו "אוניברסיטת תל אביב" מביא תוצאות שונות מכל מנוע. בעוד גוגל מציג תמונות של הבניין ושל הלוגו , בינג מציג כמה תמונות של קפה קקאו באוניברסיטה, ואילו פיקאסה משלים את התמונה, עם תוצאות של גולשים שהעלו בעצמם תמונות לאתר השיתוף, ולכן כוללות בעיקר תצלומים של סטודנטים ברחבי האוניברסיטה.דוגמה נוספת שמדגימה את אופיו המיוחד של כל מנוע היא החיפוש של Israel באתר באנגלית: בתוצאות של גוגל יש ייצוג יתר לסמלים, מפות וקובצי לוגו, בתוצאות של בינג יש ייצוג רב לתמונות נוף ותצלומים אחרים ובתוצאות של פיקאסה יש לעיתים תצלומים באיכות פחות טובה, ואת הסיכוי הרב ביותר לקבל תמונות הכוללות אנשים ו"אוירה".

BestPicturesOf.com, מטבעו כמנוע על, אינו מאפשר למשתמש את אותן אופציות לסינון המידע שקיימות בכל אחד מהמנועים בנפרד , אך גם כמנוע על, החיפוש בשלב זה הוא בסיסי ביותר. הוא אינו כולל מנשק חיפוש מתקדם עם אפשרויות כלשהן להגבלה. במיוחד יהיה מועיל אם הוא יאפשר סינון תמונות על פי זכויות יוצרים. אבל כאמור, המנוע בתחילת דרכו וכדאי לעקוב ובינתיים ליהנות מהיתרון שהוא מספק .

SearchTeam – מנוע חיפוש שיתופי לחיפוש, ניהול מידע ועבודה בצוות

יש לכם פרויקט משותף ? בלימודים, בבית, בעבודה ומחפשים מידע?    תוכלו לעשות זאת בצוותא בעזרת מנוע החיפוש החדש SearchTeam שכשמו כן הוא.

SearchTeam הוא מנוע חיפוש חדש שמאפשר חיפוש מידע וניהולו בעבודה בצוות. אפשר להזמין עמיתים , ליצור צוות עבודה ולשתף מידע. לארגן את תוצאות החיפוש בספריות ולנהל רב שיח על התהליך או התוצאות.

הרעיון המרכזי שלו כפי שנכתב בהצהרה על השקתו הוא:
“search the Web together with people you trust”. ובכך ייחודו – אלו שמעוניינים לעבוד על פרויקט מסוים בעבודת צוות בבית, במסגרת לימודית כלשהי או בעבודה יוכלו ליהנות ממאפייניו הייחודיים שמאפשרים זאת. הם יוכלו להזמין חברים דרך מייל ומרשתות חברתיות – Facebook, LinkedIn Twitter ולנהל רב שיח על תוצאות החיפוש והפרויקט המשותף.

למשתמש הבודד – המנוע מאפשר לחפש מידע , לשמור אותו כסימניות , לארגן את המידע בספריות ולנהל אותו.

החיפוש בלבד אינו כרוך בפתיחת חשבון. שמירה וניהול המידע אפשרי לאחר הרשמה חופשית באתר. חשבון אישי חופשי זה מאפשר הגדרת מרחב חיפוש ופתיחת ספריות . למשתמש יש אופציה להגדיר את מרחב העבודה גם כחופשי לכול.

מנשק תוצאות החיפוש ידידותי במיוחד. יש היצע של תתי נושאים ונושאים קרובים לנושא החיפוש, בנוסף לכך אפשר לעדן את תוצאות החיפוש על פי מספר קטגוריות – אתרי ווב, וידאו, תמונות, חומרי יעץ, חינוך, ספרים ומאמרים.

למנוע החיפוש
להצהרה על השקתו של המנוע
למדריך – וידאו

מנועי חיפוש מותאמים אישית – ספריות רפואיות, מידע רפואי למשתמש והיסטוריה של הרפואה

מחפשים מדריך למאגר מידע ביורפואי? חומרים בנושאים שקשורים להיסטוריה של הרפואה ומידע רפואי למשתמש ?

לצורך כך כדאי להכיר שלושה מנועים מותאמים אישית :
Medical Libraries – מנוע חיפוש זה מחפש בכל הספריות שרשומות ב- http://www.lib.uiowa.edu/hardin/hslibs.html . אתרי בית של ספריות כוללים בדרך כלל חומרי אוריינטציה והדרכה , ולכן אין פלא שכאשר חיפשתי במנוע זה מדריכים למאגרי מידע קיבלתי הרבה קישורים למדריכים. מאחר שהמנוע הוא מנוע מותאם אישית של גוגל אפשר להשתמש בחיפוש באופרטורים שנתמכים על ידי מנוע החיפוש של גוגל כגון filetype: כדי להגביל את החיפוש לסוגים מסוימים של קבצים כגון pdf. ppt או doc

History of Medicine – מנוע חיפוש זה מחפש במאות דפים מומלצים על ידי :

History of the Health Sciences Section of the Medical Library Association   

Consumer Health and Patient Education Information  – מנוע חיפוש זה מחפש באתרי רפואה שהומלצו על ידי :
U.S. National Library of Medicine, CAPHIS (the Consumer and Patient Health Information Section of the Medical Library Association), the British Medical Association

האתרים לאינדקסים של שלושת המנועים נבחרו על ידי ספרן רפואי בשם דויד רוטמן שבחר אתרים מהימנים. אמנם, על פי מה שמצוין בדפים של מנועי החיפוש, האינדקסים לא עודכנו לאחרונה כלומר לא נוספו לאחרונה קישורים חדשים לאינדקס , אבל תוצאות החיפוש כוללות דפים מעודכנים מהאתרים הקיימים.

Wiley-Blackwell Encyclopedia of Literature

לאוסף האנציקלופדיות  בספרייה המרכזית נוספה   Wiley Blackwell Encyclopedia of Literature האנציקלופדיה המקוונת Wiley Blackwell Encyclopedia of Literature האנציקלופדיה עדיין לא שלמה, היא מתפרסמת בחלקים, עד עתה התפרסמו החלקים הבאים :

The Encyclopedia of Literary and Cultural Theory– כוללת תיאוריות ספרותיות החל מ – 1900 ועד ימינו.

The Encyclopedia of the Novel – מסודרת בפורמט A-Z

The Encyclopedia of Twentieth Century Fiction – כוללת ספרת ( fiction) אנגלית ואירית, ספרות אמריקאית וספרות עולם.

בדצמבר 2011 יתווספו החלקים הבאים:

יThe Encyclopedia of Romantic Literature

The Encyclopedia of English Renaissance Literature

במהלך השנה הבאה יתווספו החלקים האחרונים:

The Encyclopedia of Eighteen-Century Literature

The Encyclopedia of Postcolonial Studies

The Encyclopedia of Twentieth-Century Fiction

האנציקלופדיה כוללת ערכים מבוקרים שנכתבו ע"י מיטב החוקרים בתחום הספרות.
ניתן לאתר מידע בכל חלקי האנציקלופדיה או בחלק בודד באמצעות חיפוש בסיס או מתקדם לפי שם מחבר, לפי שם פרק, מתוך הטקסט המלא או מהביבליוגרפיה שמופיעה בסוף כל ערך ולהגדיר מרחק בין מילות החיפוש.
בסוף כל ערך יש קישורים לערכים נוספים הקשורים למונח שחיפשנו, ביבליוגרפיה לעיון נוסף והדגמה כיצד לצטט.
במסך תוצאות החיפוש יש לעיתים קישורים למאמרים מכתב העת Literature Compass וגם למאמרים מתוך כתבי העת האחרים בסדרת Compass שיוצאים לאור
בהוצאת Wiley Blackwell שהספרייה מנויה עליהם.

האנציקלופדיה נגישה מקטלוג אלף ומאתר הבית של הספרייה.

תחרות התמונה המעניינת בישראל

בידיעון אוגוסט 2011 של איגוד האינטרנט הישראלי התפרסמה ידיעה בדבר תחרות התמונה המעניינת בישראל בחסות מיזם פיקיוויקי –מאגר התמונות החופשי של ישראל. נכתב שם:

"השבוע תפתח תחרות התמונה המעניינת בישראל בחסות מיזם פיקיוויקי- אם אתם מעוניינים להשתתף בתחרות תתבקשו להעלות לדף הפייסבוק של פיקיוויקי שלש תמונות איכותיות שצילמתם, או שהן בבעלותכם בנושא היסטוריה, גאוגרפיה, טבע וחברה בישראל (ללא צילומי משפחה, ילדים או חברים).

צוות השופטים יבחר את התמונה המנצחת והיא תזכה את בעליה בפרס – מצלמה איכותית מקצועית.

התחרות תתקיים בין ה- 30.8.2011 ועד 27.9.2011.

* תנאי לקבלת הפרס – העלאת התמונה הזוכה לאתר פיקיוויקי"

לידיעה