יש היום בשוק למעלה מחצי מיליון אפליקציות לנייד . אם ידועה האפליקציה המדויקת אותה מחפשים יהיה קל יחסית למצוא אותה. אבל הדפדוף באין ספור אפליקציות לצורך מציאת האפליקציה המתאימה למטרה מסוימת יכולה להיות פעולה מתישה.

עובדות אלה הניעו את מנועי החיפוש הגדולים כמו Bing ו- Yahoo להכניס מאפיינים חדשים למנועי החיפוש שלהם שיאפשרו חיפוש יעיל יותר של אפליקציות . בפוסט בבלוג של Bing מ-9 ביוני 2011 מתואר כיצד אפשר באמצעות ה- Iphone למצוא את האפליקציה המתאימה תוך שימוש במנשק הוובי של מנוע החיפוש או באפליקציה של בינג למובייל.

גם יאהו מסתגלת לסביבה החדשה עם מספר מוצרים חדשים לחיפוש אפליקציות . על פי פוסט מ- 15 ביוני 2011 יאהו השיקה שתי אפליקציות ל- iPhone ול- Android לחיפוש יעיל יותר של אפליקציות וגם חיפוש ייעודי לאפליקציות במנוע החיפוש שלה . בפוסט זה אפשר למצוא פירוט על Yahoo! AppSpot – אפליקציה של יאהו ל- iPhone שמהווה שיפור על פני חיפוש אפליקציות נייטיב ב-iTunes.

מספר הספרים האלקטרוניים נמצא בגידול מתמיד. בעוד שהספרים האלקטרוניים יכולים להיות מוצגים על גבי מסך מחשב הרי קוראים אלקטרוניים נועדו להיות כלים ייעודיים להצגת הספרים , חלקם יכולים להכיל מאות ספרים. לנושא זה השלכות על תפקידה המרכזי של הספרייה – לחבר בין אנשים ומידע. הפורמט של הספר המודפס קבוע והטכנולוגיה לא תתישן. לעומת זאת בעולם של המולות האלקטרונית יש הרבה מכשירים ייעודיים לקריאת  ספרים אלקטרוניים ומכשירים נוספים יתווספו בעתיד ולכולם יש מחזור התיישנות . השקעה בחומרה שאין ספק שתתישן ותצא מהמחזור תוך מספר שנים אינה טריוויאלית לרוב הספריות.

מכאן חשיבותו של דוח על המצב הנוכחי של שוק הספרים האלקטרוניים והקוראים האלקטרוניים ומתן המלצות לצעדים הבאים בתחום.

דוח כזה בן 55 עמודים פורסם במאי 2011 ביוזמתן של ColoradoStateUniversity ו- Poudre River Public Library District שהקימו צוות שבדק את מצב שוק הספרים והקוראים האלקטרוניים ונתן את המלצותיו בנושא לכל אחת מהספריות – הציבורית והאוניברסיטאית.

בין ההמלצות :
• לתת הדרכה בכל סוגי הספריות בנושא ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים לבעלי עניין – סגל, סטודנטים , אנשי אדמיניסטרציה ועוד..
• להשקיע בטכנולוגיה תוך צמצום סיכונים, במסגרת זו בשלב ראשון מומלץ לספריות האקדמיות לעשות שימוש במחשב לוח – iPad על פני קוראים ייעודיים, כמו Kindle או Nook
לידע את הסטודנטים שבתום תקופת ההשאלה של הכלי כל יישום תוכנה שהוטען על המחשב יוסר. ולערוך סקר בקרב הסטודנטים על השימוש שלהם ב- iPad .
לספרייה הציבורית הומלץ על פיילוט של שישה חודשים של שימוש בשני קוראים אלקטרוניים . ברכישת הקוראים האלקטרוניים יש לקחת בחשבון רק מכשירים שתומכים בשיטות חדשות של השאלה ותומכים בסטנדרטים מועדפים של ספריות, הכול צריך להיעשות תוך התחשבות בתקציב המוסד, ובמסגרת מדיניות ההשאלה .
• לנצל הזדמנויות להגן על זכויות נגישות , ולהכניס שינויים בכל הקשור למגבלות דיגיטליות באופן שיהיו יותר ידידותיות לספרייה . במגבלות דיגיטליות הכוונה למגבלות שקשורות להדפסה, העתקה, ושיתוף שמוטמעות במסמכים האלקטרוניים ובאים להגן על בעלי זכויות היוצרים .

למרות שהדוח והמלצותיו התייחסו לספריות שיזמו את בדיקת הנושא הוא יכול להיות רלוונטי לספריות אחרות גם כן, שכן הדוח יוצא מנקודת מבט כללית לגבי שני סוגי הספריות בכלל – אקדמיות וציבוריות, והניסיון הספציפי אותו בדק , והמידע הרב בנספחים ששופך אור על מגוון האופציות בתחום הקוראים האלקטרוניים ואפליקציות רלוונטיות , יכולים לסייע לספריות אחרות בבחירה וטיפול נכון בנושא.

לספריות רבות בעולם יש היום תוכניות דיגיטציה . כך למשל סקר שערך OCLC בשנת 2010 בקרב 169 מוסדות על האוספים המיוחדים שלהם מצא של- 97% מהן יש פרויקט דיגיטציה כלשהו . דיגיטציה נקשרת תמיד עם שימור שכן חומר דיגיטלי "שביר" יותר מאשר חומר פיזי . שלא כמו חומרים פיזיים – ספרים, כתבי יד או מכתבים שבתנאים סבירים עמידים לאורך זמן , אובייקטים דיגיטליים יהיו בעלי תוחלת חיים קצרה ללא שימור אינטנסיבי. לכן מבינים היום שפעולת דיגיטציה חייבת להיות משולבת עם שימור.

שימור דיגיטלי כולל סדרה של מדיניות ופעולות שחיוניות לאבטחת השימושיות , האוטנטיות הנגישות והגילוי של תכנים לאורך זמן.

מתוך רצון לענות על צורכי השימור פותח מודל לשימור ספרים דיגיטליים ותכנים דיגיטליים נוספים במוסדות למורשת תרבותית. המודל פותח  על סמך הניסיון של פורטיקו בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל , סקרים ודיונים של פורטיקו עם מוסדות למורשת תרבותית ועוד.

המודל מתואר בנייר עבודה בן 72 עמודים שפורסם במרץ 2011 על ידי פורטיקו ואוניברסיטת קורנל והוא מושתת על 6 שלבים עיקריים – תכנון השימור, ניהול התכנים לפני כניסתם לארכיון, הפקדת החומר בארכיון, ניהול הארכיון, עדכון והגירה , ויצוא התכנים למשתמש

אחת ההחלטות החשובות במסגרת מודל זה היא מה יהיה המבנה הארגוני בו ישמרו התכנים – האם לשמר את החומרים באופן עצמאי, האם לשתף פעולה עם גופים אחרים,תוך שימוש בפלטפורמות כגון: DSpace או LOCKSS, או למסור את השימור לצד שלישי כמו Portico, HathiTrust או JSTOR.

המסמך מכיל מידע רב בהקשר לשלבי המודל השונים, ההחלטות והמדיניות כולל נושאים כגון: מידע –על , פורמטים של התכנים, זכויות, עלויות ועוד.. ויש בו כדי לענות על המטרה המוצהרת שלו – לסייע לקהילת הספריות והספרנים להבין טוב יותר את צורכי השימור של ספרים אלקטרוניים ושאר אובייקטים דיגיטליים.

תודה למנהלת הספרייה , מירה ליפשטיין על העדכון

Gravee הוא מנוע חיפוש חברתי.אפשר להגביל את החיפוש לאתרי ווב, תמונות, וידאו, חדשות, בלוגים ואתרים שסומנו כמועדפים.  על פי מה שכתוב באתר הוא מנוע על שבוחר את התוצאות שהוא מציג מתוצאות מנועי החיפוש הגדולים, ולאחר מכן מתאים את התוצאות למשתמש על פי ההעדפות ותחומי העניין שלו.

בנוסף להתאמת תוצאות החיפוש למשתמש, Gravee ממליץ על אתרי עניין ומשתמשים אחרים שיכולים לעניין את המשתמש.

בתוצאות החיפוש מוצגות תגיות שמתארות את פריט המידע, המשתמש יכול לסמן אם תוצאת החיפוש רלוונטית לו או לא, להוסיף את התוצאה לרשימת המועדפים, לראות משתמשים אחרים שהוסיפו את התוצאה לרשימת המועדפים, ולשתף את התוצאה בפייסבוק, טוויטר, מייספס או באמצעות הדואר.

פעולת הפרסונליזציה של תוצאות החיפוש מתבססת על הגדרת הפרופיל של המשתמש על ידי המשתמש כולל אתרי ווב שיש לו אם ישנם כאלה, ועל סמך התנהגות המשתמש ביחס לכל האופציות הקיימות בטיפול בתוצאות החיפוש שתוארו לעיל.

ובנוסף לכול, על פי מה שכתוב באתר מנוע החיפוש משתתף עד 70% מרווחיו מפרסומות עם בעלי האתרים שמופיעים בתוצאות החיפוש.

למנוע החיפוש

HealthMash הוא מנוע חיפוש רפואי למשתמש שפותח על יד חברת WebLib שמתמחה בטכנולוגית חיפוש ושפה טבעית. על פי מה שנכתב באתר שולבו בפיתוחו טכנולוגיות של הווב הסמנטי כדי לאתר מידע שקשור למחלות, סימפטומים, טיפול, תרופות וגישות של רפואה אלטרנטיבית ממקורות מהימנים בווב. המנוע משלב את התוצאות עם משאפס של תמונות , וידאו, חדשות , בלוגים וציוצים מהווב. המנוע עושה גם שימוש ב-MESH וב- UMLS.

מן הראוי לציין שאפליקציה של  HealthMash נמנית  על האפליקציות שאפשר להוסיף בחיפוש ב- SciVerse של Elsevier,  והיא  פרי של שיתוף פעולה בין Elsevier ו- WebLib.

ב- 8 ביוני 2011 החברה הודיעה על השקת אפליקציות חופשיות של מנוע החיפוש ל- iPhone ול- Android.

האפליקציה ל-iPhone זמינה ב- iPhone appStore ואת האפליקציה ל- Android אפשר להוריד מ- Android Market

ZANRAN הוא מנוע חיפוש ייעודי לנתונים סטטיסטיים. המנוע מחפש נתונים נומריים שמיוצגים בגרפים , בטבלאות ובתרשימים. מטרתו של המנוע היא לחלץ מידע נומרי מתוך קובצי PDF, Excel , קובצי html, PowerPoint ו- Word .

מידע כזה קשה לאתר בחיפוש במנועי חיפוש כלליים רגילים שמתמקדים בעיקר בחיפוש טקסט .

ZANRAN מאתר מיליוני תמונות ומחליט לגבי כל אחת האם היא כוללת תכנים מספריים בצורת גרף , טבלה או תרשים.

האלגוריתם מבוסס על טכנולוגיה של ראיה ממוחשבת שבעזרתה מתקבלת ההחלטה האם התמונה היא נומרית והדיוק על פי מה שנכתב באתר הוא בסביבות 98% – כך שיתכן שיתקבלו בתוצאות החיפוש לעתים רחוקות גם תמונות לא נומריות.

במנשק התוצאות בצד כל אחת מתוצאות החיפוש יש אייקון של סוג הקובץ ממנו נלקחה התוצאה. העברת העכבר על האייקון מאפשרת תצוגה מקדימה של האובייקט – גרף טבלה או רישום. לחיצה על האייקון או על הכותר פותחת את הקובץ בו נמצאים הנתונים המספריים שמיוצגים על ידי רישומים, גרפים או טבלאות.

במעט החיפושים שערכתי באתר קיבלתי מספר רב של תוצאות והתוצאות שבדקתי היו רלוונטיות לחיפוש.

על פי מה שנכתב באתר – מיפוי המידע הסטטיסטי בווב מתאפשר הודות לפיתוח תוכנה בקוד פתוח  ואחסון זול במחשוב עננים. מנוע החיפוש סורק חלקים גדולים ברשת אבל מפתחיו ישמחו על המלצות לאתרים טובים שאולי הוחמצו.

למנוע החיפוש

מנועי החיפוש וגוגל בתוכם משתדלים להתאים את תוצאות החיפוש למשתמש. האלגוריתם של מנוע החיפוש גוגל עושה זאת בשיטות שונות . בתהליך הפרסונליזציה של תוצאות החיפוש נלקחים בחשבון גורמים רבים כגון המיקום , ip , ההיסטוריה של החיפושים, הקלקה על תוצאות החיפוש על ידי המשתמש ועוד.

גוגל מאפשר גם למשתמש להשפיע על תוצאות החיפוש כדי להתאימן לצרכי המידע שלו.

גם wonder wheel  המאפיין של מנוע החיפוש של גוגל שמאפשר הצגה ויזואלית ואשכול של תוצאות החיפוש יכול לסייע למשתמש להתאים את התוצאות לצורכי המידע שלו.

אבל לא תמיד המשתמש מעוניין בפרסונליזציה של התוצאות. לצורך נטרול הפרסונליזציה בגוגל אפשר להשתמש במנוע החיפוש Scroogle – מנוע זה מציג את תוצאות החיפוש מהאינדקס של גוגל ללא מאפייני הפרסונליזציה. הדבר ניכר בעיקר בחיפושים שבהם מאפיין הפרסונליזציה כמו מקום באים יותר לידי ביטוי. כך למשל כאשר חיפשתי universities בגוגל וב- Scroogle רק 4 תוצאות מתוך עשרת התוצאות הראשונות היו משותפות. בגוגל הוצגו יותר תוצאות שקשורות לישראל. לעומת זאת כאשר חיפשתי נושא כללי בגוגל וב-scroogle כמו personalization עשרת התוצאות הראשונות בשני המנועים היו זהות.

טיפים נוספים לקבלת תוצאות ללא פרסונליזציה אפשר למצוא בעלון של המידענית Mary Ellen Bates מחודש מאי 2011

WorldCat Local, הוא אחד מארבעת השחקנים העיקריים בשוק התוכנות לגילוי ידע. בהצהרה מ- 31 במאי 2011 נמסרו פרטים על היקף האינדקס ומאגרי מידע חדשים שנוספו לו.

WorldCat Local מאפשר גישה לספרים, כתבי עת ומאגרי מידע ממו"לים וספקים שונים – האוספים הדיגיטליים של HathiTrust, OAIster, , גוגל ספרים , חומרים בגישה פתוחה ועוד.

במסגרת העדכונים האחרונים בחודש מאי של האינדקס נוספו לו חומרים רבים ביניהם:
• CrossRef – שמאפשר קישורים קבועים ליותר מ-35 מיליון מאמרים מכתבי עת וחומר מדעי נוסף
• BioOne – שמאפשר גישה לחומר מחקרי שפיט במדעי הביולוגיה והסביבה
• Emerald Group Publishing – מול מוביל בתחום העסקים וניהול ונוכחות גדלה במדעי החברה, ספרנות ומידע, הנדסה, לִינְגְּוִיסְטִיקָה ותורת השמיעה
• Biomed Central – מו"ל STM , מחלוצי המו"לים שאמצו את מודל הגישה הפתוחה
ועוד

בעקבות העדכונים האחרונים האינדקס מאפשר גישה ל- 1400 מאגרי מידע ואוספים וליותר מ- 500 מיליון מאמרים. מן הראוי לציין שאפשר באתר למצוא מידע מפורט על היקף האינדקס.

להצהרה
מידע מפורט על היקף האינדקס