ברשת אינטרנט יש מספר לא מבוטל של מילונים לשפה האנגלית. לאחרונה נתקלתי בשני מילונים בעלי מאפיינים מיוחדים שיכולים לסייע בחיפוש. המילונים הם: Advertt ו-Easydefine.

Advertt הוא מילון–על חופשי למונחים בשפה האנגלית. Advertt  מציג הגדרות של מונחים בשפה האנגלית ממספר מקורות בו זמנית .

במספר מונחים שחיפשתי קיבלתי מידע והגדרות מ- Wikipedia, YourDictionary, Onelook, TheFreeDictionary וגם סרטי וידאו מ-YouTube .

כמו כן מוצעים מונחים קרובים למונח החיפוש.

יתרונו העיקרי של המילון – חוסך את החיפוש במספר מקורות.

גם Easydefine שם לו למטרה להקל על מלאכת החיפוש של המשתמש. הוא מאפשר להזין ברצף או בשורות נפרדות מספר מונחים בו זמנית, והוא מציג את ההגדרה של כל אחד מהמונחים. באופן זה המשתמש יכול להעתיק טקסט כלשהו לתיבת החיפוש ולקבל את ההגדרה של כל אחד מהמונחים בנפרד. ביטוי יש לתחום במירכאות ולשים מקפים בין מילות החיפוש.

כמו כן אפשר לחפש מלים נרדפות למונחי החיפוש.

באתר חיפוש מתקדם שמאפשר בין היתר להגדיר בכמה הגדרות מעוניינים לכל אחד ממונחי החיפוש .

ההגדרות שמציע המילון לקוחות מ-WordNet3.

אפשר לשמור את תוצאות החיפוש כקובץ וגם לשלוח אותם בדואל.

למילון Advertt
Easydefine

תוצאות סקר שבדק את דפוסי השימוש בוויקיפדיה של סטודנטים במכללות בארה"ב התפרסמו במאמר מעניין בגיליון מרץ 2010 של First Monday.

הסקר נערך באביב 2009, הופץ בקרב 27,666 סטודנטים ב- 6 קמפוסים בארה"ב ושם לו למטרה לבדוק  כיצד ומדוע סטודנטים משתמשים בוויקיפדיה בתהליך המחקר. נבדקו מספר משתנים כגון: תכיפות השימוש, המניע לשימוש, שלב המחקר בו נעשה שימוש בוויקיפדיה והיחס בין שימוש בוויקיפדיה ושימוש במקורות אחרים. כמו כן נבדקו מנבאים למידת השימוש בוויקיפדיה שקשורים לתחום המחקר.

מהממצאים עולה שסטודנטים רבים משתמשים בוויקיפדיה בשלב הראשוני של המחקר לצורך מידע רקע , אבל הרבה פחות מאשר שימוש במקורות אחרים כמו משימות הקריאה בקורסים, ובגוגל . נוהגים להשתמש בוויקיפדיה להשגת סיכום קצר של הנושא, והבנתם של מונחים בתחום .

הכיסוי הרחב של הוויקיפדיה ,נוחות השימוש בה, העדכניות והמובנות משמשים מניע לשימוש בה, תוך הכרה במגבלותיה בעיקר בכל הקשור לאמינות.

סטודנטים בחוגים ארכיטקטורה, הנדסה ומדעים נוטים להשתמש בוויקיפדיה לצורכי מחקר יותר מאשר סטודנטים בחוגים אחרים.

למאמר המלא

ניתוח המידע באתרים של רשתות חברתיות כולל טוויטר נעשה לפעמים באמצעות "ניתוח סנטימנט" – " Sentiment Analysis". שיטה זו מתבססת על הבנת היחס של כותב התוכן לאובייקט מסוים. ניתוח סמנטי כזה, שמכונה לעיתים גם "opinion mining" וגם "emotional polarity computation", מאפשר לנו לדעת מהו יחס הכותבים כלפי אותו אובייקט – מהו אחוז השבחים לעומת התלונות כלפי אותו אובייקט ובכך לקבל רושם כללי על איכותו של האובייקט ומאפייניו – טוב, מצוין , שלילי וכו'

RankSpeed הוא מנוע חיפוש שמסייע לאתר את האתרים והמוצרים הטובים ביותר על ידי ניתוח סנטימנט של הבלוגוספירה / טוויטרספירה.

אסטרטגיית החיפוש כוללת בנוסף למונח/מונחי החיפוש גם מונחים רגשיים סנטימנטליים שהמשתמש בוחר מתוך רשימה מוצעת או מונחים שהוא בוחר להזין כגון: מצוין, קל, שימושי , בעייתי וכו' .

RankSpeed מבצע ניתוח סנטימנט של הבלוגוספירה/טוויטרספירה, מחפש אחרי אזכורים של מונחי החיפוש, מנתח אותם סמנטית כדי להבין את היחס של הכותב כלפי אותו מונח/אובייקט , מדרג את תוצאות החיפוש על פי אזכורים של כל מונח רגשי שהוזן כמילת חיפוש : "מצוין", "שימושי" וכו' ומציג את אחוז המשתמשים שדעתם על המוצר/אתר היא כמונח הרגשי שהוזן בחיפוש "מצוין", "שימושי" וכו' .

מנוע חיפוש זה שמאפשר למשתמש לחוש את המצב ב"שטח", נמצא עדיין בגרסת ביתא ובשלב זה כפי שכתוב באתר המנוע, מאגר המידע של המנוע כולל אתרים ומוצרים פופולריים בלבד. גרסאות עתידיות של RankSpeed ישתמשו במאגר מידע גדול הרבה יותר.

לאתר המנוע
אודות המנוע

הכינוס ה-14 של איגוד האינטרנט הישראלי "Web10 – עשור חדש נפתח" התקיים ב22-23 בפברואר 2010.
בכינוס הוצגו מודלים חדשניים וטכנולוגיות מתקדמות באינטרנט: מחשוב ענן, העולם הנייד ועוד..

כעת המצגות של המרצים וצילומי וידאו של המושבים השונים בכנס זמינים חופשי לצפייה בכתובת: www.isoc.org.il/conf2010

בספטמבר אוקטובר 2009 HighWire Press –  A division of the
Stanford University Libraries  ערכה סקר בנושא עמדות של ספרנים בנושא ספרים אלקטרוניים עם דגש על אופן איתור ורכישה של ספרים אלקטרוניים. הסקר נערך באמצעות surveymonkey.com.
138  ספרנים מ- 13 מדינות ענו על הסקר. רובם עובדים במוסדות אקדמיים, אך היה ייצוג הולם גם למכללות, מוזיאונים, ספריות ציבוריות, ספריות בתי חולים וספריות לאומיות. תוצאותיו של הסקר פורסמו בפברואר 2010.

המשתתפים חזו גידול בחמש השנים הבאות בתקציבים המוקצים לרכישת ספרים אלקטרוניים במקביל להמשך רכישת ספרים בפורמט המודפס. רוב המשתתפים בסקר עובדים בספריות עם תקציב גדול למשאבים אלקטרוניים . 59% דווחו שתקציבם עולים על $250,000 . אבל ברוב המקרים התקציב המוקצה לספרים אלקטרוניים קטן. 44% ציינו שהספרייה שלהם מנויה על 10000 ספרים אלקטרוניים או פחות.

רוב תוצאות הסקר עולות בקנה אחד עם מחקרי שוק בנושא ספרים אלקטרוניים שנערכו בשנים האחרונות. ממצאיו העיקריים של הסקר הם:
• קלות השימוש ופשטות הם מאפיינים של ספרים אלקטרוניים שמוערכים ביותר. מאפיינים אלו, שקשורים למשתמש, לצד המחיר והמודל העסקי הם שיקולים חשובים ברכישת ספרים כאשר יש מספר מקורות לרכישה.
• מקורות מסורתיים לאיתור ספרים ממשיכים להיות חשובים גם ביחס לספרים אלקטרוניים. ספרנים מאתרים ספרים דרך ספקי ספרים או דרך "חבילות" . ספרנים סבורים שאיתור הספרים האלקטרוניים על ידי המשתמשים נעשה דרך קטלוג הספרייה או דרך מנועי חיפוש בווב
• גורם חשוב שמרתיע את השימוש בספרים האלקטרוניים הוא מגבלות שקשורות לשימוש בחומרים האלקטרוניים – Digital rights management DRM – כגון: הגבלות על הדפסה , השאלה בינספרייתית, הורדות, זמן גישה וכו'
• משתמשים מעדיפים ספרים אלקטרוניים בפורמט PDF
• מודל רכישת ספרים לתמיד – perpetual access – הוא המודל המועדף ביותר ואחריו מודל ה- pay per use

סקר זה מהווה רק חלק ממחקר כולל יותר של HighWire Press בנושא ספרים אלקטרוניים שיכלול גם ראיונות . אין ספק שמחקר כזה מהווה תרומה למחקרים הכמותיים והאיכותניים בנושא שוק הספרים האלקטרוניים שפורסמו עד כה .

לדו"ח המלא של של הסקר

ספריות אוניברסיטת ת"א  וחברי מלמ"ד האחרים קיבלו לנסיון את כתבי העת האלקטרוניים של Cambridge University Press .

הגישה ל – 235 כותרים מתוך 250 שקיימים בחבילה תהיה פתוחה עד סוף מאי 2010.

גישה לכתבי העת :  http://journals.cambridge.org/

לדפדוף לפי נושא :  http://journals.cambridge.org/action/bySubjectArea

.

Atmospheric היא רשת חברתית למדעי האטמוספירה שיכולה לשמש ככלי מחקר לחוקרים, אנשי סגל, ספרנים וסטודנטים בתחום מדעי האטמוספירה. הרשת היא שירות חופשי של Proquest בשיתוף עם AMS , ASLI ו- The Conference Exchange

הרשת מהווה מקור למידע בתחום שכולל:
• חדשות בתחום מדעי האטמוספירה מאתרים מכובדים בתחום כגון: AMS,
UCAR, Scientific American, ו- AAAS
• כנסים בתחום
• אפשרות לחפש במחקרים עדכניים מתוך MGA – מוצר שפותח במשותף על ידי AMS ו- Proquest
• קשרים ושיתוף מידע עם עמיתים בתחום

הרשת חדשה ונמצאת עדיין בשלב ביתא. עובדה זו מסבירה אולי את העובדה שחלק מהקטגוריות הנושאיות בדף הראשי ריקות. עם הזמן יש להניח שמספר החברים והמסמכים ברשת יגדלו.

ספריות משקיעות רבות בטכנולוגיה במטרה למכן את שירותי הספרייה. התוכנה לניהול הפונקציות השונות בספרייה – קטלוג, השאלה,רכש וקטלוג הספרייה שנגיש לקוראים שידועה בשמה הכולל The Integrated library system – ILS מהווה ברוב הספריות את המרכיב העיקרי של התשתית הטכנולוגית של הספרייה, ויכולה לסייע או להפריע לספרייה במילוי משימתה לשרת את משתמשיה ביעילות.

סקר שביעות רצון של הספריות מתוכנות ILS שלהן, יכול לסייע לספריות לגבש אסטרטגיות מתאימות בכל הנוגע לבחירת התוכנה שמתאימה להן , במיוחד אם הן חושבות להחליף את התוכנה , כמו כן יש בו לדרבן את החברות השונות יצרניות/ ספקות התוכנות לשפר את מוצריהן.

סקר בינלאומי כזה נערך בתקופה 4 נובמבר 2009 – 11 בינואר 2010 . הסקר בדק את מידת שביעות רצונן של הספריות מהמערכות הממוכנות שלהן, ממידת התמיכה שמקבלות הספריות מיצרני/ספקי המערכות הממוחשבות ואיכותה. כמו כן הייתה התייחסות למידת העניין שיש לספריות במערכות ספרייה open source . התקבלו 2098 תשובות מ- 56 ארצות. ייצוג נכבד היה לארה"ב, אנגליה, קנדה ואוסטרליה.

תוצאות הסקר במלואן התפרסמו ב- Library Technology Guides
ממצאיו העיקריים של הסקר:
• מוצרים וחברות שהתמקדו בספריות קטנות ובנישות צרות יותר זכו לציונים גבוהים יותר מאלו שמעורבים בארגונים גדולים ומשרתים סוגים שונים של בספריות
• Apollo שמשמשת בעיקר בספריות ציבוריות קטנות זכתה לציון גבוה
• מוצרים וחברות שמשרתים ארגונים גדולים ומגוון רחב של ספריות זכו בד"כ לציונים בינוניים אך הטרוגניים. לציונים גבוהים יחסית זכו Millennium, Library Solution ו- Evergreen
• חברות שתומכות במוצרים של Open Source זכו לציונים נמוכים יותר מבחינת שביעות הרצון מאלו שתומכות במוצרים קנייניים.

מעניין מה היו הדעות לגבי Ex-Libris שתומכת באלף 500 ,ב- Voyager ובמערכות ספרייתיות גדולות ומסובכות? התשובות לגבי אלף 500 היו בטווח הבינוני של שביעות הרצון בכל הקטגוריות שנחקרו. 11.11 אחוזים מהספריות הנחקרות ציינו את כוונתן לעבור למערכת ILS חדשה. 45.19 אחוזים מהספריות שמשתמשות באלף 500 מעוניינות במנשק חדש – חדשות טובות בכל הנוגע ל- לפרימו .   Voyager קיבל ציונים נמוכים יותר מאלף 500 בכל הקטגוריות ..

פרטים על מערכות נוספות בשוק והחברות התומכות בהן אפשר למצוא בדו"ח המלא של הסקר

המונח מחשוב ענן הפך להיות מונח פופולרי מזה מספר שנים והניסיון להגדירו הוליד לא מעט הגדרות שונות.

כדאי להתעלם מההגדרות ולהתמקד בשינוי במשוואת טכנולוגית המידע . עולם המחשוב עובר מהמודל המסורתי על פיו רוכשים את השרתים, מחשבים אישיים ורישיונות תוכנה למודל חדש של טכנולוגית מידע – מחשוב ענן שנגיש באמצעות רשת האינטרנט. מחשוב ענן ידוע גם בכינוי SaaS – Software as a service . כינוי זה מלמד על מהותו. במקום לרכוש חומרה ורישיונות תוכנה מקבלים את התוכנה כשירותים ברשת האינטרנט ומשלמים עבור השימוש. כשם שאנו משלמים היום עבור צריכת החשמל כך נשלם עבור צריכת שירותי המחשוב.

למעשה הרבה לפני שהמונח מחשוב ענן הפך להיות פופולרי משתמשי האינטרנט היו מעורבים בסוגים מסוימים של מחשוב ענן – כגון: שירותי בנקאות מקוונים, שרותי דואר בווב – שהשימוש בהם נעשה ללא צורך במאגרי מידע או בתוכנות מקומיות במחשבים.

בנוסף לעלות הנמוכה יותר, לטכנולוגיה זו יכולים להיות מספר יתרונות נוספים ובראשם: קלות שימוש, תחזוקה, ותשתית מצומצמת יחסית. סיכום יפה ותמציתי של היתרונות אפשר למצוא במסמך אינפורמטיבי בנושא של internet.com שנכתב בחסות גוגל בשם: Cloud Computing  Latest Buzzword or a Glimpse of the Future. היתרונות הם:

Low start-up costs make cloud computing especially attractive to small businesses and entrepreneurs

Low cost for sporadic use. TurboTax online is free for “standard” taxpayers. Similarly, some cloud-based business services, such as Google Apps, do not  need to be purchased for one-time or
infrequent computing

Ease of management. No need to worry about keeping licenses current or purchasing additional hardware

Scalability. High-growth companies can easily expand the number of users and locations at modest cost

Device and location independence. The way you access a cloud could be your desktop. It could be someone else's computer. It could be a smart phone

Rapid innovation. Because vendors are able to roll out new features incrementally, they can respond to user needs more rapidly
.

כל אלה העצימו את הפופולריות של מחשוב הענן בקרב עסקים קטנים ובינוניים. על פי דוח של AMI-Partners שיעורי אימוץ טכנולוגיה זו בשנים 2004 ועד 2008 גדל ב- 21% בקרב עסקים קטנים וב- 31% בקרב עסקים בינוניים.
על פי סקר של חברת גרטנר  90%  מהמוסדות שהשתתפו בסקר מתכוונים לשמר או להגדיל את השימוש ב- SaaS .

על אותה מגמה של הגידול בשימוש במחשוב ענן דובר גם בכנס ה- 14 של איגוד האינטרנט הישראלי האחרון שהתקיים ב- 16 בפברואר 2010. למחשוב ענן יוחד בכנס מושב מיוחד –
"הענן שמייצר לנו גשם של הזדמנויות" וגם במושב "רשת האינטרנט העתידית" הייתה התייחסות לנושא.

ומה לגבי מחשוב ענן וספריות? מסתבר שגם הספריות לא נותרות מאחור.. והעתקת יישומי ספרייה מסורתיים לרשת יעמדו בראש סדר העדיפויות של OCLC השנה. כפי שפורסם בגיליון 14 מפברואר 2010 של OCLC eNews :

Cloud computing and moving traditional library applications to the network will be a key focus of OCLC this year indeed we continue to work closely in the U.S. with the Library Advisory Council and four pilot library groups to continue development of our Web-scale Management Services, a next-generation Web-based suite of library management services for metadata management, acquisitions, circulation, license management, and workflow
מחשוב הענן והשלכותיו לגבי הספריות היה אחד הנושאים המרכזיים בדיוני OCLC’s first Regional Council Meeting for Europe, Middle East and Africa שנערך בסוף פברואר 2010.

לאור התפתחויות אלה אפשר לומר שמחשוב ענן הוא לא רק עוד מונח אופנתי אלא מגמה עתידית. אבל תשובה ברורה על כך יענה רק העתיד.

מסמך אינפורמטיבי בנושא   – "Cloud Computing – Latest Buzzword or a Glimpse of the Future?"
מסמך אינפורמטיבי נוסף בנושא   Seeding the Clouds: Key Infrastructure Elements of Cloud Computing"
OCLC eNews בנושא מחשוב ענן וספריות
תודה וקרדיט למנהלת הספרייה מירה ליפשטיין על שהפנתה את תשומת לבנו לחדשות OCLC בנושא
מושב כנס איגוד האינטרנט ה-14  "הענן שמייצר לנו גשם של הזדמנויות" (על פי מה שנכתב באתר מצגות הכנס יועלו לרשת בקרוב)

בבלוג "מידע במידה" מתייחסת אמירה קהת מאוניברסיטת חיפה, לחידושים במפתח המאמרים בשנים האחרונות.

בין היתר היא מתייחסת לפרויקט  JSTOR הישראלי, במסגרתו יש כוונה למפתח לא רק כתבי-עת משנת 1977 ואחורה עד לתאריך הופעתם, אלא גם לסרוק את המאמרים בכתבי-עת אלו ולהעמיד אותם לרשות מנויים העוסקים במחקר בקהילייה האקדמית.
במסגרת פרויקט "JSTOR הישראלי" התקבלו זכויות לסרוק כתבי-עת מסוימים בלבד.
חלקם כבר היו ממופתחים מיום הופעתם, למשל, "אופקים בגיאוגרפיה", "ציון", "היסטוריה" ו"מחקרי ירושלים…".
בשלב זה הסתיים מפתוח כתב העת "מגמות" – מיום הופעתו, ועתה עוסקים במפתוח כתב-העת "תרביץ" .
פרויקט הקישורים למאמרים בטקסט מלא שהחל ב-1996 ממשיך ונכון להיום במפתח כ-37,000 קישורים לטקסט המלא.

לידיעה המלאה