ארכיון חודשי: פברואר 2010

חדש בספרייה למדעי החברה ולניהול: אזורי עבודה ולמידה בקבוצות ואזורי למידה ועבודה אישית

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הספרייה למדעי החברה ולניהול היא ספריית "הבית" של הפקולטה למדעי החברה והפקולטה לניהול, והיא מציעה לסטודנטים את מגוון שירותיה. תפיסת השירות של הספרייה קשובה מאוד לקהליה. הבנת הצרכים של לקוחות הספרייה חשובה ביותר, הן כבסיס להמשך שיפור השירות והן כמענה לצרכים..

במהלך השנה האחרונה הספרייה ערכה "סקר לקוחות" בקרב תלמידי התואר הראשון בפקולטה למדעי החברה ובפקולטה לניהול. אחד הנושאים העיקריים שעלה מניתוח תוצאות הסקר היה הצורך של הסטודנטים לעבוד בספרייה בקבוצות (למעלה מ- 55%). הספרייה מחויבת לתת מענה לצורך גובר והולך זה, אך גם לספק ולהקצות, כבעבר, אזורי שקט בספרייה, ולמצוא את האיזון הנכון במענה לצרכים מנוגדים אלו.

בכל אחת מ-3 הקומות בספרייה הוגדרו אזורים בהם ניתן ללמוד ולעבוד בקבוצות "אזורי רעש", ואזורי שקט" המיועדים למעוניינים בלמידה אישית בסביבה שקטה. בנוסף, הספרייה מעמידה לרשותכם חדרים סגורים לעבודה ולמידה בקבוצות, בהם ניתן ללמוד ולקיים דיונים מבלי להפריע לשאר הקוראים.

מפת האיזורים: http://www.soclib.tau.ac.il/images/LibraryMapEzorim.pdf

עתיד האינטרנט על פי סקר אחרון של Pew Internet & American Life Project

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

סקר רביעי מקיף של Pew Internet & American Life Projec בנושא עתיד האינטרנט נערך בתקופה 2 דצמבר 2009 – 11 לינואר 2010 ותוצאותיו התפרסמו ב- 19 בפברואר 2010 . בסקר נטלו חלק 895 מומחים מחברות מובילות בתעשיית האינטרנט, מוסדות ממשלתיים, אוניברסיטאות וגופים אחרים בעלי עניין, שהתבקשו להעריך את עתיד האינטרנט עד 2020 תוך התייחסות לתסריטים אפשריים.

ממצאיו העיקריים של הסקר:
• השימוש באינטרנט משפר את האינטליגנציה האנושית
Nicholas Carr בכתבה מאוגוסט 2008 "Is Google making us stupid" טען שגוגל עושה אותנו טפשים. מדבריו:
“I feel compelled to agree with myself. But I would add that the Net's effect on our intellectual lives will not be measured simply by average IQ scores. What the Net does is shift the emphasis of our intelligence, away from what might be called a meditative or contemplative intelligence and more toward what might be called a utilitarian intelligence. The price of zipping among lots of bits of information is a loss of depth in our thinking.”– תוצאות הסקר מלמדות שההיפך הוא נכון . 76% מהמומחים הנחקרים מסכימים עם ההיגד שבשנת 2020 יהיה ברור שהשימוש באינטרנט תורם לשיפור האינטליגנציה שכן הנגישות למידע באינטרנט מחכימה ומאפשרת לאנשים לעשות בחירות טובות יותר.

• השימוש באינטרנט משפר את הקריאה והכתיבה
65% מהנחקרים מסכימים עם ההיגד שבשנת 2020 יהיה ברור שהאינטרנט משפר את הקריאה והכתיבה אך עדיין 32% סבורים שההשפעה של האינטרנט על הקריאה והכתיבה הפוכה.

• חידושים ימשיכו "לתפוס" אותנו באופן מפתיע ובלתי צפוי. 80% מהנחקרים מסכימים שיישומים חדשים וגַּדְגֶ'טים חמים שיתפסו את הדמיון של המשתמשים ב- 2020 ימשיכו להופיע באופן בלתי צפוי.

• הובעה תקווה שהמידע יזרום באופן חופשי יחסית. רבים מקווים שחילוקי הדיעות סביב אופן זרימת המידע באינטרנט יסתיימו לטובת הטלת מגבלות מינימליות בלבד.

• ביחס לאנונימיות ברשת – דעות המומחים חלוקות – 55% מהנחקרים סבורים שעדיין ניתן יהיה להתקשר באופן אנונימי . לעומת זאת 41% סבורים שפעילות אנונימית ברשת תפחת באופן משמעותי.

הערה חשובה שמצוינת בתוצאות המחקר היא שמאחר שהנתונים מתבססים על מדגם לא רנדומלי אי אפשר לחשב את טעות הדגימה ולכן לא ניתן להסיק הסקה סטטיסטית מתוצאות המחקר לגבי אוכלוסייה כלשהי מלבד אוכלוסיית המומחים שבקבוצת המדגם.

תיאור מפורט של הסקר ותוצאותיו בדו"ח המלא
לכתבה בנושא

Q-Sensei – מנוע מדעי חדש – האם כשמו כן הוא?

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Q-Sensei הוא מנוע חיפוש מדעי שנמצא עדיין בגירסת ביתא. נכון להיום על פי מה שמוצהר באתר הוא כולל באינדקס שלו 24 מיליון מאמרים מדעיים ו- 11.5 מיליון ספרים. המטרה המוצהרת של המנוע לאפשר אחזור מידע לא רק מספרים וכתבי עת אלא גם מבלוגים חדשות ויישומי וויקי.

תוצאות החיפוש כוללות תקציר, פרטים ביבליוגרפיים, וקישור למקור – לא תמיד הטקסט המלא חופשי, לעתים אפשר לקבל את הטקסט המלא, במקרים אחרים מוצעת האפשרות לרכוש את המאמר. אפשר לעדן את תוצאות החיפוש על פי סוג מסמך, מילות מפתח נוספות, שנה, ומחבר. המנוע מציע למשתמש נושאים קרובים ומאמרים נוספים של מחברי המאמר. יש במנוע מאפייני וויקי – קיימת אפשרות למשתמשים להוסיף סקירה ולערוך את פריט המידע, לראות את הגרסה המקורית ושאר הגרסאות.

הרשמה חופשית למנוע מאפשרת שימוש בספרייה אישית בה אפשר לשמור את תוצאות החיפוש ואת אסטרטגיות החיפוש.

מאפייניו של המנוע נותנים למשתמש תחושה של חיפוש במאגר מידע ביבליוגרפי עם מאפייני וויקי יותר מאשר במנוע חיפוש רגיל.

שמו של המנוע משקף את חזונו- השם לקוח מהמילה היפנית Sensei שמשמעותה – מדריך, יועץ, מורה רוחני בעל ניסיון שרגיש לצרכים של אלה שאותם הוא מדריך ושואף לפתור את בעיותיהם. מנוע החיפוש כאמור נמצא עדיין בשלב ביתא והמשתמשים מתבקשים להציע הצעות לשיפורים.

למנוע
שאלות נפוצות

2lingual – לחפש בגוגל בשתי שפות בו זמנית

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

2lingual – אתר המאפשר לחפש בגוגל בשתי שפות במקביל.
האתר מאפשר לחפש ביטויים ב-52 שפות רבות ומגוונות, כולל עברית, אנגלית, רוסית, צרפתית, ערבית, יפנית, סינית, רומנית, פולנית ואפילו יידיש  (לרשימה המלאה). כל מה שצריך לעשות הוא לבחור את שתי השפות הרצויות ולהקליד בתיבה המיועדת לאחת השפות את הביטוי הרצוי. הביטוי מתורגם אוטומטית לשפה השנייה והאתר מציג את התוצאות מגוגל בשתי השפות בשתי עמודות מקבילות. כרגע ניתן לבצע חיפושים ב-2704 קומבינציות של חיפוש  ב-52 השפות.
היתרון של 2lingual הוא שהתרגום מתבצע בזמן אמת, במהלך ההקלדה. התוצאות מגוגל מופיעות גם כן ישירות בזמן ההקלדה מבלי שהמשתמש יצטרך ללחוץ על כפתור כלשהו. דבר זה חוסך זמן ומייעל את תהליך החיפוש.

יש לשים לב, שמכיון שמדובר בתרגום מכונה (באצעות תוכנת מחשב) ולא אנושי, איכות ורמת התרגום רחוקה מלהיות מושלמת ויחד עם זאת זה יכול להיות כלי עזר מצוין ללימוד שפה.

על האתר קראתי ב: האתר הנבחר PicOnline

OpenThesis: מאגר הפקדות חופשי לתזות, דיסרטציות ומחקרים אקדמיים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אתר חדש עלה לאחרונה לאויר:  OpenThesis
זהו פרויקט שמטרתו להגביר הפצה וחשיפה של תזות, עבודות דוקטורט ומחקרים אחרים, לטובת כל מי שמעונין – בחינם!
האתר יאפשר לסטודנט/חוקר להעלות את עבודת התיזה שלו, דוקטורט או כל מחקר אחר, כשהגישה לחומרים תהיה חופשית לכל. ניתן לבצע חיפושים באתר, שבנוסף לחיפוש המהיר, מציע גם אפשרות לחיפוש מתקדם: על פי שם מחבר, מילות מפתח, מוסד, מנחה, ועוד. קיימת אפשרות להציג תוצאות באופן כרונולוגי או בהתאם לרלוונטיות.
מומלץ לקרוא את ההוראות לחיפוש, כדי למצוא את הקודים המתאימים. לדוגמה: חיפוש לפי מילת מפתח יש לבצע בחיפוש המתקדם באופן הבא : ("IF("human rights


גם מי שיש בידיו עותק בדפוס בלבד, יוכל לקבל באתר הנחיות כיצד לסרוק את העבודה, כדי שניתן יהיה להעלות אותה לאתר.

האתר פונה גם לאוניברסיטאות ומציע לפרסם את העבודות שנעשות אצלן, באתר, ובכך לתרום לקידום הקניין הרוחני של המוסד. הוא גם מציע למוסדות שאין להם מאגר הפקדות מוסדי, לשמש ככזה עבורן, ובכך ליצור נקודת חיפוש אחת לתיזות ודיסרטציות . ניתן יהיה להגביל את החיפוש למאגר כולו או למחקרים של מוסד מסוים.
האתר מסוגל גם לספק למוסד שיהיה מעונין, נתונים סטטיסטיים לגבי שימוש בחומרים שלו.
לטובת מי שאינם מעוניינים שעבודתם תוצג באופן חופשי, (במקרה של פטנט, או המצאה חדשה) ישנה אפשרות לקבוע תקופת אמברגו.
האתר מקפיד על שני אספקטים מבחינת שימור נתונים: לספק הגנה פיסית של המידע ולהבטיח שניתן יהיה לקרוא גם בעתיד את הקבצים בכל פורמט שיהיה קיים, ולשם כך הם משתמשים בפורמטים סטנדרטיים כמו PDF ו XML. כדוגמא, הן מציינים את הספרייה הבריטית, שמשתמשת באותם סטנדרטים.
לכל המוסדות האקדמיים יהיו מיקרוסייטים חופשיים (אתרים קטנים המשמשים לצורך ספציפי)  לדוגמא:
http://www.openthesis.org/school/The-University-of-Texas-at-Austin/resultes.html  וכך גם ניתן יהיה להוסיף את הלוגו של המוסד לקובץ העבודות.

הוראות לשימוש באתר והנחיות להעלאת חומרים

הספר הגדול בעולם מוצג לראשונה

פורסם בתאריך על ידי
1

יש צורך בשישה אנשים להרים את הספר שהוגדר כספר הגדול ביותר בעולם.
על אף שהוא בן 350 שנה, והוגש לצ'ארלס השני ביום הכתרתו, Klencke Atlas מעולם לא הוצג בפומבי, כשדפיו פתוחים. הספרייה הבריטית מודיעה השבוע שהעוול יתוקן, והאטלס יוצג בתערוכת מפות גדולה, שתתקיים בקיץ.
האטלס כולל 37 מפות, וזה אמור היה להיות סיכום אנציקלופדי של העולם.
מימדיו של האטלס ענקיים… 1.75 מי גובה ו-1.9 רוחב. הוא הוענק למלך על ידי סוחרים הולנדים, ואוחסן באגף הקוריוזים של המלך.
לצד האטלס הענק, תוצג גם המפה הקטנה ביותר בעולם משנת 1773, גודלה כגודל ציפורן, והיא מציגה ממעוף הציפור, נוף של נירנברג.
בתערוכה זו יוצגו כ-100 מפות שנחשבות לגדולות בתבל, כשעבור מרביתן זו החשיפה הראשונה. בתערוכה יוצגו מפות, בחלקן ענקיות כשמאחוריהן נמצא סיפור, שהוא הרבה יותר מגיאוגרפיה. את חלקן אף ניתן להגדיר כיצירות אמנות, כפי שמעיד מנהל יחידת המפות בספרייה הבריטית.
זו התערוכה הראשונה מסוגה בעולם, כי בדרך כלל כשחושבים על מפות, חושבים על גיאוגרפיה או מדידות.
המארגנים, בחרו להציג בתערוכה מפות שגודלן עולה על 4.5 מ', מתוך האוסף של הספרייה הבריטית שנחשב כשני בגודלו בעולם אחרי ספריית הקונגרס.
כל המפות נוצרו בראש וראשונה עבור קישוט, אך ברמה עמוקה יותר, הן נוצרו  לצרכי תעמולה.
במובן מסוים מנסים מארגני התערוכה, לתקן את ה"הזנחה" בהתייחסות למפות, על ידי חוקרים של תולדות האמנות. נהוג להתייחס למפות, ככלי תועלתני, וזו ההזדמנות מבחינתם, להוכיח שאין הדבר כך.

הכתבה מלאה

מידע נוסף על Klencke Atlas