תנועת ה"גישה הפתוחה" מגדילה את הנראות והנגישות למאמרים מחקריים. מכאן נולדה ההשערה שהגידול בנראות ובנגישות של המאמרים המחקריים יגדיל את מספר הציטוטים של מאמרים שראויים לכך. כמו כן יש לשער שלמשתנים מסוימים כמו דיסציפלינה וזמן פרסום תהיה השפעה על המשתנה התלוי – כמות הציטוטים.
ליתרון ה"גישה הפתוחה" בכל הקשור למספר הציטוטים מספר מרכיבים אפשריים:
• היתרון הכללי – יתרון זה נובע מהעובדה שמאמרים שראויים לציטוט הופכים להיות נגישים לקהל שלא הייתה לו קודם לכן גישה אליהם.
• היתרון שקשור לזמן הפרסום – לפרסום מוקדם יותר של מאמר ב"גישה פתוחה" יכולה להיות השפעה על דפוסי הציטוט.
• הטיה שקשורה לבחירת המאמרים – מחברים נוטים לפרסם ב"גישה פתוחה" את המאמרים הטובים שלהם יותר מאשר מאמרים לא מוצלחים ומכאן שיכולה להיות הטיה מסוימת במחקר.
• יתרון האיכות – מאמרים טובים יותר נהנים יותר מהיתרון הכללי של ה"גישה הפתוחה " מפני שהם ראויים יותר לציטוט ממאמרים פחות טובים.
ההשערה בדבר הקשר בין ה"גישה הפתוחה" וכמות הציטוטים נבחנה על ידי מספר לא מבוטל של מחקרים. חלקם התייחסו גם למרכיבים שהוזכרו לעיל.
בדוח טכני מעניין משנת 2010 סוקרת המחברת Alma Swan מאוניברסיטת סאות'המפטון עשרות מחקרים בנושא מאז 2004 ועד היום, תוך התייחסות למשתנים שאוזכרו לעיל. . הסקירה מוצגת בצורה טבלאית וכוללת את הפרטים הביבליוגרפיים של המחקר, המדגם, שיטות המחקר, האם סוננו ציטוטים עצמיים, האם נמצא יתרון מבחינת הציטוטים והאם הייתה התייחסות במחקר למרכיב/ים מסוימים של יתרון ה"גישה הפתוחה" שנמנו לעיל.
ממצאים מסכמים שראויים לציון – 27 מחקרים מצאו קשר חיובי בין ה"גישה הפתוחה" ומספר הציטוטים לעומת 4 מחקרים שלא מצאו קשר בין המשתנים. נמצא קשר בין הגידול במספר הציטוטים של מחקרים ב"גישה הפתוחה" ובין משתנה הדיסציפלינה . גידול גבוה יחסית במספר הציטוטים נמצא במאמרים ברפואה, פיזיקה ומדעי החקלאות.