הגדת ראשי הציפורים

הגדת הפסח היא בין היצירות הרווחות ביותר בציבור היהודי, וגרסאות שונות שלה מצויות בידי קהילות יהודיות.
הגדת ראשי הציפורים, ההגדה האשכנזית המאוירת הקדומה ביותר ששרדה מחוץ לסידור התפילה, כוללת ציורי תנ"ך ומדרשים, איורי טקסט ומנהגים, וציורי הגאולה לעתיד לבוא.
מקורה של הגדת הציפורים בדרום גרמניה משנת 1300 בקירוב, והיא מצויה באוסף מוזיאון ישראל.

שמה נגזר מדמויות האדם המצוירות בה, שראשיהן ראשי ציפורים בעלי מקור גדול. השימוש הסתום בראשי ציפורים או בעלי-חיים אחרים במקום בפני אנוש נמצא גם בכתבי-יד ימי-ביניימיים אשכנזיים אחרים. הסבר שלם לכך עדיין לא נמצא, אך ייתכן שמקור הדבר בדיבר השני האוסר על עשיית פסל ותמונה. כל הגברים המתוארים בהגדה חובשים "כובע יהודי" מחודד שיהודי גרמניה בימי-הביניים חויבו לחובשו.

להגדה, מאפיינים מזהים לשיטה של איורי ההגדות  האשכנזיות. רוב הציורים נמצאים בשוליים, יש רק שני דפי ציורים שלמים, אחד בתחילת כתבי היד ואחד בסופו. האיורים אינם מאורגנים בסדר כרונולוגי, אלא בהתאם לטקסט של ההגדה.

את
הספר הכתוב בכתב אשכנזי מרובע מלווים איורים בשולי הכתוב, והוא כולל גם שני לוחות של ציורים בלבד ולוחיות למילות פתיחה. נראה ששם הסופר הוא מנחם, שכן אותיות שמו נרמזות בטקסט. באותה תקופה כתב אותו סופר את "מחזור לייפציג" וגם בו צוינו אותיות שמו בדרך דומה.

חג שמח !

הספרייה הלאומית, ירושלים – אוסף ספרים סרוקים -הגדות
אוסף הגדות עתיקות באתר אוניברסיטת ייל

אוסף הגדות סרוקות מתוך האתר: HebrewBooks.org