כתבי עת אלקטרוניים – עלות, שימוש ותועלת – דו"ח מקיף בנושא

דו"ח מקיף מאפריל 2009 בן 52 עמודים של RIN – The Research Information Network E-journals: their use, value and impactשבאנגליה, בנושא כתבי-עת אלקטרוניים – עלות, שימוש והשלכותיהם על המחקר. RIN הוא גוף ששם לו למטרה לחקור עד כמה יעילים שירותי המידע הניתנים לקהילת המחקר באנגליה, עד כמה הם משתנים ועד כמה ישתפרו בעתיד. מטרתו להבטיח לחוקרים באנגליה להפיק את מרב התועלת משירותי המידע כדי להבטיח את מעמדם הבינלאומי בתחום המחקר.

הדוח עוסק בהתנהגות חיפוש המידע בקהילת המחקר באנגליה , ובקשר בין חיפוש מידע ותנובת המחקר. מממצאי הדוח:
• כתבי עת אלקטרוניים הם סם החיים של מוסדות המחקר באנגליה – כך למשל, בתקופה של ארבעה חודשים, מוסדות המחקר באנגליה ביקרו חצי מיליון פעמים ב-1400 כתבי עת של Sciencedirect וצפו במיליון וחצי דפים.

• חיפוש המידע מהיר. אחוז ניכר מהחוקרים במיוחד ממדעי החיים מגיעים לכתבי העת דרך גורם שלישי כמו  Pubmed ושוהים ב- Sciencedirect רק מספר דקות וצופים רק במספר דפים. מספר החיפושים המבוצעים בפלטפורמות של המו"לים נמוך, רוב החיפושים מבוצעים דרך שירות צד שלישי שמשמש כשער גישה כגון: Google, Google scholar ו-Pubmed

• נמצא קשר בין הדיסציפלינה והתנהגות החיפוש. כך למשל חוקרים במדעי החיים נוהגים להיכנס לאתרי המו"לים דרך שערי גישה יותר מאשר כלכלנים.

• נמצא מתאם חיובי בין ההוצאות על כתבי עת ובין מידת השימוש.

• והתוצאה המעודדת ….נמצא מתאם חיובי בין השימוש בכתבי עת אלקטרוניים ובין תנובת המחקר.

ממצאים מעניינים נוספים אפשר למצוא בדו"ח המלא

כנסים בינלאומיים בנושאים ספרניים ב- 2009

המו"לות האלקטרונית, ההתפתחויות הטכנולוגיות המתפתחות וגיוסן לטובת הספרייה והארגון, ספריות דיגיטליות והווב הסמנטי הם נושאים חמים שמעניינים ספרנים, מנהלי תוכן ומנהלים.

נושאים אלו יידונו בכנסים בינלאומיים שיתקיימו במהלך השנה:
• כנס E-books and E-content 2009 – University College London, 12 May 2009 בהנחייתו של פרופ' ניקולאס, מנהל בית הספר ללימודי המידע ב- UCL.
הכנס יעסוק בנושאים הקשורים למקורות מידע מקוונים כגון: התנהגות המשתמש האקדמי בכל הנוגע למקורות אלקטרוניים, חיזוי מגמות עתידיות בווב והשלכותיהם על תחום המידע ומודלים בגישה הפתוחה

כנס ICSD – International Conference for Digital Libraries and the Semantic Web – יתקיים בספטמבר 8-11 באוניברסיטת טרינטו שבאיטליה. הכנס יעסוק בווב הסמנטי ובספריות דיגיטליות ובחיבור בין שתי הטכנולוגיות. נושאים רלוונטיים לכנס: התפתחות הספריות הדיגיטליות, גישה חופשית, כלים וטכניקות לניהול מאגרים דיגיטליים, שימור, אחזור מידע בסביבה דיגיטלית, סטנדרטים למידע-על, הווב הסמנטי ואחזור מידע, אונטולוגיות פיתוחן ןניהולן, טכנולוגיות ווב סמנטיות וספריות דיגיטליות.

• וכנס Internet Librarian International שיתקיים ב- 15-16 באוקטובר 2009 ב- Novotel London West Hotel בלונדון. הכנס שנושאו השלכות טכנולוגיות על הספרייה נועד לשתף מידע וניסיון בנושא זה – כלים, טכניקות, תהליכים וניהולם, טכנולוגיות חדשות והפקת לקחים מניסיונות שלא צלחו. יושם בכנס דגש על ההיבט המעשי פרקטי יותר מאשר התיאורטי. ההעדפה תהיה לחקר מקרים ויוזמות בארגון והנושאים מגוונים: ניתוח צורכי המשתמשים, חיפושים סמנטיים, ספריות כמו"לים, ניהול משאבים אלקטרוניים, גישה פתוחה, למידה מרחוק, טכניקות שיווק, ניהול תוכן, זכויות יוצרים, עיצוב פורטלים, הטמעת טכנולוגיה חדשה ועוד…

אנציקלופדיה תלמודית מקוונת

פרויקט השו"ת המקוון של בר אילן  ממשיך להתחדש ולהתרחב. 

לאחרונה נוספה לפרויקט האנציקלופדיה התלמודית שהיתה כלולה עד עתה רק בגירסת התקליטור.

האנציקלופדיה (עדיין איננה שלמה המפתוח הגיע רק עד הערך כל נדרי) כוללת 28 כרכים
מבארת ומסכמת למעלה מ-1500 ערכים הכוללים הלכות, מצוות ודינים, תקנות מנהגים ועוד, מימי המשנה ועד ימינו אלו.

ניתן לבצע חיפושים  בכל הכרכים בבת אחת , בכרך בודד או בתוך ערך מסוים וכמובן יחד עם הספרים האחרים שכלולים בפרויקט השו"ת.

האנציקלופדיה  הינה פרי יוזמתו של הרב מאיר בר-אילן (ברלין), בנו של הנצי"ב, שאיגד סביבו קבוצת עורכים בעלי שם במטרה לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וכן את כל השיטות של הראשונים והאחרונים לערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית.

המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בדפוס  בשנת 1947 (תש"ז)  וכאמור עד היום
המפעל לא הושלם. 

אוסף גינזבורג תמורת "חצר סרגיי"

ידיעה שמתפרסמת הבוקר, מספרת על מאמציה של מדינת ישראל להשיב לארץ את "אוסף גינזבורג", שנמצא ברוסיה, ומכיל אלפי ספרים  וכתבי יד יהודיים עתיקים.
בין הפריטים שבאוסף גינזבורג: תרגום מלטינית של "משלי המוסר" מאת דיוניסיוס קאטו, פירוש של יהודה בן משה אלבוטיני על משנה תורה לרמב"ם שנכתב בשנת 1519, החיבור "חיים שנים" שנכתב במצרים בשנת 1671 על ידי הקבליסט הנודע שמואל בן חיים ויטל, ואחד מששת הדפוסים העבריים הראשונים, "תשובות שאלות" לרשב"א, שהודפס ברומא.
אוסף גינזבורג, נרכש על ידי משפחת האצולה היהודית-רוסית במשך שלושה דורות.
האוסף כולל 14 אלף ספרים, 45 אינקונבולות, מעל אלפיים כתבי יד עבריים ועוד כאלף כתבי יד בערבית. האוסף הוא בעל ערך היסטורי רב ונחשב לאוסף השני בגודלו בעולם של ספרות עברית עתיקה, אחרי ספריית הבודליאנה באוניברסיטת אוקספורד.

במאי 1917 נחתם חוזה לרכישת האוסף בין הרוסים לבית הספרים הלאומי בירושלים תמורת חצי מליון רובל. הכסף הועבר והאוסף כבר נארז בארגזים, אך המשלוח שהתעכב בשל מלחמת העולם הראשונה, הולאם  על ידי השלטונות הסוביטים והועבר לספריית לנין במוסקבה.

במשך שנים נעשו מאמצים להביא את האוסף לארץ, אך ללא הצלחה. ב-1910 לאחר מותו של הברון דוד גינזבורג, שהיה אחרון האספנים, ניסו דמויות מרכזיות בעולם היהודי, כמו אלברט איינשטיין והנשיא חיים ויצמן, להביא את האוסף לארץ, אך נתקלו בסרוב.

כעת, עם שיתוף הפעולה בין ישראל לרוסיה והעברתו הצפויה של בניין "חצר סרגיי" בירושלים לידי רוסיה, מקווים בישראל להשיב את אוסף גינזבורג לבעליו החוקי – בית הספרים הלאומי בירושלים.

לידיעה המלאה