חומר מדעי רב משלבי המחקר השונים החל מנתונים גולמיים וכלה בניתוח ובתוצאות המחקר מצוי בצורה דיגיטלית. השינויים המהירים בטכנולוגיות המידע שמטפלות במדיה, שינויים בפורמטים של הקבצים ובתוכנות, והשינויים בטרמינולוגיה – כל אלה עלולים להביא למצב בו החומר לא יהיה קריא בעתיד, וגם אם החומר יהיה עדיין קריא, הוא עלול להיות מובן שלא כהלכה על ידי הדורות הבאים. העובדה שפעמים החומר מפוזר במוסדות מחקר שונים ומנוהל על ידי החוקרים עצמם מעלה את הסיכונים לאבדנו .
הפרויקט PARSE.Insight – פרויקט דו שנתי (מרץ 2008 – פברואר 2010 ) שממומן על ידי האיחוד האירופי שם לו למטרה להתמודד עם סיכונים אלה. מטרתו של הפרויקט היא להתוות תכנית עבודה והמלצות למען פיתוח תשתית מתאימה שתבטיח את נגישותו ושימושיותו של החומר הדיגיטלי המדעי באירופה בטווח הרחוק .
תכנית העבודה והמלצותיו של הפרויקט יתבססו על ממצאי סקרים וחקר מקרים בדיסציפלינות השונות, ועל מידע שקשור להתפתחויות המתמשכות. עובדים בפרויקט תשעה שותפים מתחום הספריות, מחקר, עיתונות ופוליטיקה. הפרויקט קשור קשר הדוק עם European Alliance for Permanent Access, ששם לו למטרה לפתח מסגרת וחזון משותפים לכל עושי הדבר למען תשתית משותפת וגישה קבועה למידע מדעי.
טיוטת תוכנית העבודה של הפרויקט התפרסמה במרץ 2009. מטרתו של המסמך לספק פרטים ראשוניים על מספר מרכיבים טכניים ואחרים, שידרשו לתמיכה בתשתיות קיימות ומתוכננות של נתונים מדעיים.
במסמך הודגש, שבסקרים שנערכו במסגרת הפרויקט, נשמעה דרישה לתשתית מדעית חוצת יבשות ודיסציפלינות. התשתית המחקרית חייבת לתמוך בשיתוף מידע ובכריית נתונים. קיימות בעיות שקשורות לדפוסי ההתנהגות של חוקרים בכל הנוגע לשיתוף חומר מחקרי והן עלולות להביא לאי שימוש בתשתית לשימור חומר מחקרי, גם אם תהיה קיימת. במסגרת תוכנית העבודה הועלו מספר הצעות לטיפול בבעיה, ובראשן מקומות אמינים להפקדת המידע . מהסקרים עולה שיש העדפה למאגרי הפקדה מוסדיים (63%), מאגרי מידע נושאיים (60% ) והמו"ל (47%) .
עוד הומלץ על מערכת קישורים בין הנתונים וכל הפרסומים שמאזכרים נתונים אלה, כדי למנוע פרשנות לא נכונה של המידע.
המלצות נוספות, קישורים לפרויקטים רלוונטיים, מדיניות, ארגונים ופעילויות רלוונטיות לנושא אפשר למצוא במסמך המלא.
