הסקירה שלנו הפעם עוסקת בכלים המנתחים ומוצאים עבורנו מאמרים בהתבסס על ציטוטים.
הכלים המסורתיים לחיפוש מידע לא תמיד מספקים תמונה ויזואלית של היקף הידע הקיים. לפעמים היקף הפרסומים בנושא שאנו עוסקים בו כל כך גדול שאנו זקוקים לכלים שיסייעו לנו לראות את התמונה הגדולה, לא רק מה קיים אלא גם כיצד הכול מתחבר, וזאת כדי להגדיל ולשפר את הרלוונטיות של תוצאות החיפוש שלנו. מתוך הצורך הזה נוספו לתמונה כלים חדשניים המנצלים טכנולוגיות מתקדמות כדי ליצור מפות אינטראקטיביות המנסות לשנות את הדרך שבה אנו חוקרים ולומדים.
בסקירה זו נתייחס לשלושה כלים כאלה: Connected Papers, Research Rabbit ו- Litmaps.
הכלים שלפנינו התפתחו עוד לפני עידן ה- AI , אך מתחדשים ומשתכללים בהתאם אליו.
פיתוח ישראלי של תלמידי מחקר המבוסס על הרעיון שכל פריט אקדמי הוא חלק מרשת. זהו כלי ויזואליזציה המיועד לחוקרים המעוניינים לחקור את הרשת הביבליוגרפית סביב מאמר או נושא מסוים על ידי בניית גרף אינטראקטיבי המציג את הקשרים בין מחקרים שונים.
הכלי בונה רשתות על בסיס co-citation analysis – כלומר, מאמרים שמצוטטים יחד באופן תכוף מופיעים קרוב יותר בגרף. ככל שיש יותר דמיון בין הרשימות, כך סביר להניח שהמאמרים עוסקים באותו נושא. הגודל של כל נקודה בגרף מייצג את מספר הציטוטים, והצבעים מתייחסים לשנת הפרסום – כך נוצרת מעין "מפת דרכים" ויזואלית של תחום המחקר. אפשר לראות את מי המקור מצטט, מי מצטט אותו ומה הקשרים בין כל הגורמים הללו. כל פריט הוא חלק ברשת של ידע אקדמי, כשאפשר גם לראות את מי כמעט ולא מצטטים והוא נשאר כעיגול מבודד.
איך זה עובד?
חיפוש לפי מילות מפתח / כותרת של מאמר, DOI (מס' זהות של מאמר) או שליפת מאמרים מתוך המאגרים: arXiv, Semantic Scholar או PubMed (מאגרים המכילים מספר רב של מאמרים בגישה פתוחה). לאחר זיהוי המאמר, הכלי סורק עשרות אלפי מאמרים ומציג את הרלוונטיים ביותר מבניהם.
מפת הקשרים למאמר העוסק באומנות בעידן ה- AI:
יחד עם המפה שקיבלנו אנחנו מקבלים רשימת מאמרים – לחיצה על כל אחד מהם נותנת לנו פרטים על המאמר – מחבר, שנה, מקור, תקציר, מספר ציטוטים וכמובן קישור למאמר.
ישנה חלוקה נוספת: Prior work – מאמרים מובילים שהשפיעו הכי הרבה על תחום המחקר (מאמרים שצוטטו בתדירות הגבוהה ביותר על ידי המאמרים בגרף) ו- Derivative works – מאמרים נגזרים (שציטטו הכי הרבה מאמרים מתוך הגרף ויכולים להוות סקירה טובה של התחום).
מדובר בממשק אינטואיטיבי, ידידותי ונוח למשתמש, הגרסה החינמית מאפשרת עד 5 גרפים בחודש. מתאים במיוחד כשמתחילים מחקר חדש ורוצים להבין את הנושא בצורה ויזואלית, או כשמעוניינים לגלות מאמרים חשובים שלא הכרנו.
חשוב להדגיש שהמאמרים שנקבל בחיפוש הם מאמרים בגישה פתוחה המגיעים מהמאגרים שהוזכרו למעלה ולא כל המאמרים האקדמיים הקיימים, המוגנים מאחורי חומות תשלום.
הכלי הבא מבוסס יותר על אוספים (collections) של מאמרים רלוונטיים (ניתן להכניס למערכת מס' מאמרים) והכלי מנתח אותם ומוצא מאמרים נוספים בהתבסס על המידע שקיבל מאיתנו. האלגוריתם לוקח בחשבון גם ציטוטים וגם דמיון תוכני ומושגי בין מאמרים.
כל לחיצה על מאמר מצרפת את המאמרים הקשורים אליו לתצוגה, מוצעים לנו גם מאמרים נוספים של אותם המחברים ומחברים דומים ומתקבלת תצוגה ויזואלית של קשרים בין מאמרים וקשרים בין חוקרים. ההמלצות משתפרות לאורך הזמן וההיכרות עם המשתמש, וניתן לקבל התראות על מאמרים חדשים בתחום.
המאמרים, בדומה ל- Connected Papers, מגיעים מ- PubMed, OpenAlex ו- Semantic Scholar. ניתן להוסיף מאמרים באמצעות כותרת, DOI (מס' הזהות של המאמר) או מילות מפתח (מאפשר לבחור מאמרים עם דגש כללי או דגש רפואי). גם להעלות מאמרים באופן עצמאי כקבצי BibTex או RIS או להתחבר לחשבון האישי בתוכנת ניהול הציטוטים Zotero ולמשוך את המאמרים ישירות משם.
עבור כל מאמר מוצגים פרטים ביבליוגרפיים, תקציר וקישור לקובץ PDF, כאשר הוא זמין. ניתן לשתף את האוספים עם חוקרים אחרים. הכלי מועיל במיוחד עבור מחקרים ארוכי טווח, כאשר רוצים להישאר מעודכנים, כשעובדים בצוות וכאשר מעוניינים באיתור של החוקרים מרכזיים בתחום וההקשרים ביניהם.
השימוש בכלי הוא חינמי, אך הממשק יכול להיראות טיפה מסורבל.
דוגמא לאסופת מאמרים.
כלי נוסף ליצירת מפה ויזואלית באמצעות מאמרי בסיס. ההמלצה היא להתחיל עם מאמר מבוא שיש לו הרבה ציטוטים. ייחודו ביחס לכלים האחרים שנסקרו נעוץ בכך שהוא מציג מחקרים כנקודה על ציר זמן ומתוך כך את הזרימה הכרונולוגית של נושא המחקר. בצורה זו ניתן לעקוב אחר התפתחות מושגים לאורך זמן ולזהות מגמות חדשות ועתידיות. הכלי מפשט את כל תהליך סקירת הספרות בכך שהוא עוזר למצוא במהירות את המאמרים החשובים ביותר ולהבין את התמונה הגדולה תוך זמן קצר.
המאמרים הרלוונטיים ביותר נמצאים על בסיס קשר, באמצעות ציטוטים והפניות. כל לחיצה על מאמר מסוים מראה את הקשר בינו לבין המאמר הנבחר. כאשר יש משהו רלוונטי ניתן ללחוץ more like this ואז המאמר נוסף באופן אוטומטי למפה וגם הקישורים שלו.
דוגמא למפה התחלתית
עוד אפשרות מעניינת היא לתת תגים למאמרים ולבחור בצבע שונה לכל תג – כך מתקבלת מפה צבעונית אינטראקטיבית ומרשימה.
דוגמא למפה מתוך האתר
יתרון נוסף וחשוב ביחס לכלים האחרים הוא כיסוי של כמות גדולה מאוד של מאמרים, הכלי מכסה כל מאמר שקיים עליו מידע פתוח (פרטים ביבליוגרפיים, תקציר). מדובר מעל ל- 270 מיליון מאמרים המגיעים מ Crossref, Semantic Scholar, OpenAlex ומקורות רבים נוספים.
חלק מהשירותים חינמיים וחלק בעלות נוספת – שימוש חינמי מאפשר עד 20 כניסות בחודש, בנייה של 2 מפות ושליחה חודשית של מאמרים דומים למייל. בעלות נוספת ניתן לחפש ללא הגבלה, להסתנכרן עם תוכנות לניהול ציטוטים ו- לקבל עדכונים שבועיים למייל.
גם פה ניתן לחפש מאמרים באמצעות מילות מפתח, כותרת, מחבר, מס' DOI ולהעלות קבצי BIbTeX, RIS אפשרות נוספת לשאוב קבצים ישירות מתוך Pubmed ובחירה של טווח השנים המועדף.
לסיכום הצגנו כאן שלושה כלים מעניינים שבאים לעשות סדר בבלגן ולהציג לנו את חיפוש המידע בצורה קצת אחרת. חיפוש ויזואלי שנותן דגש על הפן הביבליוגרפי של המאמר ולא רק הפן התוכני ומציג לנו הכול בצורה ויזואלית ונוחה. בין אם אנו מעוניינים ב- רשתות ציטוטים, המלצות חכמות, מציאת קשרים או מפה כרונולוגית – נוכל לבחור את האופציה שהכי מתאימה לנו. כמו בכלים אחרים מעולם ה- AI יש לזכור שמדובר בכלים משלימים שלא תמיד מכילים את כל המאמרים הקיימים בתחום, אבל כן נותנים לנו הרחבה וזווית נוספת. הכלים נראים אולי קצת מיושנים יחסית לכלי ה- AI החדשים, הם לא מסכמים עבורנו, כותבים עבורנו או עונים לנו על שאלות מדויקות, אבל הם כן תורמים לתהליך החיפוש ההבנה והרחבה של תחום המחקר ומהווים עוד דרך להנגשת המידע ולקבלת תמונה מלאה של מאמרים, חוקרים ואפשרויות לשיתופי פעולה אקדמיים.
נסו אותם!