דרוג eBizMBA – מנועי החיפוש הפופולריים ביותר בשנת 2012 ודרוג אתרים על פי פופולריות בתחומים נוספים

eBizMBA Rank  הוא  דרוג שמהווה ממוצע  הדרוג הגלובלי  של  Alexa  והדרוג של ארה"ב   בהסתמך על Compete Quantcast.

על פי דרוג זה 15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר לשנת 2012 הם:

Google     bing  Yahoo! Search  ask  Aol Search  MyWebSearch blekko  Lycos  Dogpile  WebCrawler  Info  Infospace  Search  Excite  GoodSearch

באתר בנוסף לציוני הדרוגים למנועים  יש גם נתונים על  המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש בכל אחד ממנועי החיפוש שמוזכרים לעיל. על פי נתונים אלו המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש במנועי החיפוש הפופולריים ביותר נע בין 900   מיליון  מבקרים בגוגל  למיליון  ב – GoodSearch.

על מנועי החיפוש הפופולריים נמנים גם מנועי חיפוש פחות מוכרים כמו GoodSearch שמייחד חלק מהכנסותיו למטרות צדקה ו- infospace שכולל תוצאות משלושת מנועי החיפוש המובילים  גוגל, יאהו ובינג

מן הראוי לציין שב- eBizMBA Rank  אפשר למצוא גם דרוגים נוספים של אתרים ייעודיים מבחינת הפופולריות שלהם  במגוון תחומים כגון: משחקים, ספורט, יעץ, פיננסים , פוליטיקה , מדע, סימניות חברתיות, רשתות חברתיות, אתרי ווב 2.0 , קניות והשוואת מחירים, בלוגים, אתרי עסקים, מוסיקה , וידאו תיירות, חדשות  ועוד

לאתר

האלגוריתם של מנוע החיפוש גוגל – עדכון

על פי מה שפורסם בבלוג של  גוגל , בכדי להבטיח  תוצאות חיפוש רלוונטיות ואיכותיות האלגוריתם של גוגל  משתמש בכ- 200 קריטריונים  להכללה ודירוג תוצאות החיפוש. ב- 10 לאוגוסט 2012  גוגל הצהיר על כוונתו להוסיף קריטריון חדש שקשור להפרת זכויות יוצרים והוא מספר הבקשות להסיר אתר מסוים  שקושר  לחומר שלכאורה מפר זכויות יוצרים. מן הראוי לציין בהקשר זה שמספר בקשות מסוג זה גדול. כך למשל רק ב- 30 הימים האחרונים גוגל קיבל  בקשות הסרה בשל בעיתיות בזכויות יוצרים לגבי  למעלה מ- 4.3 מיליון s 'URL .

אתרים כאלה  שלגביהם יש   מספר גבוה של תלונות על הפרת זכויות יוצרים ידורגו במקום נמוך בתוצאות החיפוש.  מנגנון דירוג כזה יסייע  למשתמשים לאתר חומר איכותי חוקי מבלי להפר זכויות יוצרים  בין אם זה שיר ב- npr music, מופע טלוויזיוני   מ– hulu או קובצי מוזיקה מ- Spotify

מן הראוי לציין שמהלך זה של גוגל הוא רק צעד נוסף  ומזערי בשורת צעדים שנקט לאחרונה  לשיפור תוצאות החיפוש  במסגרת   תפיסתו את מנוע החיפוש העתידי –  מנוע  מבין שנותן תוצאות רצויות.

צעדים קודמים היו השקת גרף הידע במאי 2012 וכוונתו המוצהרת מאוגוסט 2012 להרחיבו מעבר לארה"ב,   הוספת מידע מהמייל לתוצאות החיפוש, ואפשרות לשאילתות קוליות.

על פי  עמית סינגל  , SVP Google Search כל אלה הם רק צעדים ראשוניים  לקראת מנוע העתיד והצעדים החשובים עדיין בדרך .

חיפוש תמונות בזמן אמת

הרבה תמונות עדכניות זמינות היום דרך רשתות חברתיות – Twitter , Facebook ,  Instagram   .בדרך כלל  במנועי חיפוש לחיפוש מידע חברתי  כמו   Bottlenose אפשר לחפש גם תמונות , אך  יש מנועי חיפוש ייעודיים לתמונות בזמן אמת דרכם אפשר לחפש תמונות חדשותיות  עדכניות .

 להלן מספר מנועי חיפוש כאלה:

 PigFOG –  כולל תמונות  מטוויטר ואתרים חברתיים נוספים. על פי מה שנכתב באתר הוא  מציג תמונות מ- twitter   בזמן אמת  בזמן העלאתם לאתר ,  ואפשר לסנן את תוצאות החיפוש על פי  מילות מפתח , מיקום ומשתמש טוויטר. משתמש ב  twitter api   , מציג תמונות מהאתרים :  twitpic,   yfrog, plixi, twitgoo. לצורך  הצגת מגמות  נעזר ב- What The Trend  ולהערות ב- Disqus

 Twicsy –  התמונות לקוחות מ- twitter. אפשר  להגביל מראש את התמונות על פי trending topics ו- top pics   על פי זמן , באופן זה אפשר לקבל תמונות עדכניות גם מהשעה האחרונה. אפשר למיין את תוצאות חיפוש על פי תאריך

Twitcaps – כולל תמונות מ- twitter ו- Instagram

Skylines – מחפש תמונות מטוויטר. מאפשר לחפש על פי hashtag וגם על פי מיקום

המידע על מנועי חיפוש אלה לקוח מתוך רשימה של 12 מנועי חיפוש לתמונות בכלל.

רשימה מעודכנת ומתעדכנת של מנועי חיפוש לתמונות אפשר למצוא בפוסט בבלוג "המרפסת של עמיקם סלנט"

 

Bottlenose – מנוע חיפוש חדש לחיפוש בווב החברתי

 Bottlenose   – מנוע חיפוש לווב החברתי שהיה מאז דצמבר 2011  בגרסת ביתא פרטית הושק ב-23 ביולי  2012 בגרסת ביתא  לציבור הרחב

היום בעידן החדש של הרשת בה מידע רב נמצא ברשתות  ובאתרים חברתיים יש צורך בכלי חיפוש חדשים לאיתור מידע  איכותי וחשוב בזמן אמת.

זוהי המטרה המוצהרת של  של  Bottlenose   שמפתחיו מגדירים אותו כ- discovery engine   ולא כ- search engine  מכיוון שהוא סורק את ההווה , מה מתרחש עתה ב- stream  ומגלה את החשוב  בו.כפי  שנכתב  באתר:

"Our mission is to organize the world’s attention "

 על פי מה שכתוב  באתר  Bottlenose משתמש בטכניקות מתקדמות של עיבוד בשפה טבעית, ניתוחים סמנטיים  ופרסונליזציה.  הוא מדרג את הנושאים והמגמות  תוך שימוש באלגוריתם שלו – StreamSense . המידע לקוח ממגוון  רשתות  ואתרים חברתיים  כגון  Twitter, Facebook, google +  Youtube, Linkedin    ומנסה לאתר את המגמות העדכניות בכל אחד מנושאי  החיפוש כדברי אחד ממפתחיו:

  “StreamSense helps us assess what the crowd is actually paying attention to right now.”

לכל אחת מהשאילתות במנוע מקבלים דף עכשווי  שכולל נושאים עכשוויים, אנשים , תמונות והערות עדכניות מרשתות חברתיות  והיתרון שלו על פי מפתחיו הוא באיתור מגמות בשלב מוקדם :

There’s a lot of different use cases when knowing information early gives you an advantage.”

מפתחיו משווים מבחינה מסוימת את    דפי התוצאות לדפי ויקיפדיה אלא שהם ערוכים בהתאם למה שההמונים משתפים.

ובהקשר של חיפוש מידע אנציקלופדי בזמן אמת  כדאי לזכור גם את  האנציקלופדיות בזמן אמת ZOMOBO   ו- Mashable

למנוע החיפוש

לכתבה בנושא

DuckDuckGoog – גוגל בשילוב מאפיין ה- bang של DuckDuckGo

בזמנו כתבתי על מנוע על ההיברידי  DuckDuckGo.  אחד המאפיינים המעניינים שלו הוא  האפשרות  להגביל את החיפוש לחיפוש ישירות באתרים מסוימים או בקטגוריות מסוימות תוך שימוש בשפת תחביר מיוחדת לו – מה שמכונה bang – הוספת סימן קריאה לפני מילת החיפוש במסגרת האתרים והקטגוריות שהוא מאפשר (הכול מתועד באתר), כך למשל:

images search engines! יחפש תמונות שקשורות למנועי חיפוש. readwriteweb! בצרוף מונח חיפוש מסוים יחפש את מונח החיפוש בבלוג readwriteweb וכו'.

מנוע החיפוש החדש DuckDuckGoog הוא למעשה  שילוב של החיפוש בגוגל  ומאפיין ה- bang.  ברירת המחדל של המנוע הוא חיפוש בגוגל. כאשר  רוצים לחפש באתר אחר  אפשר  בתיבת החיפוש להוסיף את סימן קריאה לפני שם האתר שבו רוצים לחפש. כך למשל:

w! semantic web  יחפש  את המונח  "semantic web"  בוויקיפדיה .

למנוע החיפוש

דו"ח – Reuter Institute אוניברסיטת אוקספורד 2012 – צריכת חדשות דרך אתרים חברתיים בעלייה

דו"ח 2012 של  Reuter Institute for the Study of Journalism  שבאוניברסיטת אוקספורד בנושא דפוסי צריכה של חדשות  התפרסם לאחרונה. הסקר  נערך באפריל 2012  באנגליה, גרמניה, צרפת, דנמרק וארה"ב .

מבין ממצאיו העיקריים של הדוח :

  • קיימים הבדלים בתדירות  ההתעדכנות בחדשות בין המדינות השונות
  • המעבר המהיר מחדשות בדפוס לחדשות בפורמט דיגיטלי  בארה"ב אינו קיים באותה המידה במדינות אירופה
  • סמרטפונים ומחשבי לוח מתחילים למלא תפקיד משמעותי בצריכת חדשות
  • למשתנה הגיל  קשר עם  צריכת החדשות  בצורה מקוונת . צעירים  משתמשים בעיקר  באתרי חדשות באינטרנט לעומת קבוצות גיל מבוגרות יותר שצורכים את החדשות באמצעות הטלוויזיה  ונאמנים לפלטפורמות החדשותיות המסורתיות.
  • בכל הקשור לאיתור חדשות,  רשתות חברתיות  הופכות להיות למתחרות למנועי חיפוש  בתחום.  באנגליה למשל 30% מאתרים את החדשות בחיפוש בהשוואה ל- 20% שמגיעים לחדשות דרך פייסבוק וטוויטר. גם כאן מסתמנים פערים בין הדורות.  הגישה לחדשות דרך הרשתות והמעגלים החברתיים רבה יותר בקרב הדור הצעיר.

לדו"ח המלא

ספרים – מנועי חיפוש ואתרים שימושיים

מידע רב על ספרים  – אלקטרוניים ואחרים אפשר למצוא ברשת. רשימה מעודכנת שמרכזת  מקורות מידע בנושא ספרים התפרסמה ב- 19 ביוני 2012  .

ברשימה 50 מקורות מידע ברשימה מסווגים על פי נושאים:

ספרים אלקטרוניים – מנועי חיפוש ומקורות נוספים לאיתור ספרים אלקטרוניים, השוואת מחירים וסקירות ספרים

ספרים – מידע כללי  – מקורות  להחלפת ספרים, מכירה וקנייה  כולל השוואת מחירים

ספרים נדירים – מקורות מידע

  ספרים – סקירות על ספרים וקהילה

 ספריות מקוונות וקטלוגים

לרשימת המקורות  

עדכונים בחיפוש תמונות של גוגל

אחד המאפיינים של חיפוש תמונות בגוגל היא האפשרות לחפש על פי תמונה..   מאז השקתו של מאפיין זה לפני כשנה גוגל מעדכנת את האלגוריתם שלו  בתכיפות גבוהה .

בפוסט בבלוג של גוגל מ- 2 ליולי 2012   מדווח על החידושים האחרונים במאפיין זה .

חידוש נוסף אחד הוא  "best  guess for this image" . האלגוריתם של גוגל מנסה לקבוע מה התמונה מייצגת.  לדוגמה כאשר העליתי  תמונת לוגו של אתר מסוים הוא  זיהה שהתמונה היא אכן לוגו של אותה חברה. או כאשר מעלים   תמונה של פרח מסוים   הוא  מזהה את הפרח הספציפי.

מאפיין נוסף חדש  הוא שילובו  של גרף הידע –  knowledge graph  גם  בחיפוש תמונות .

גרף הידע הוא מודל חיפוש חכם שמבין את הישויות בעולם האמיתי ואת היחסים ביניהם  ובחיפוש  מזהה את הישויות מאחורי המלים.  באופן זה כאשר מחפשים תמונה שגוגל מזהה יצורף לתמונה מידע רלוונטי  כגון ביוגרפיה  של אישיות מפורסמת , מידע על צמח או בעל חיים

אחד השימושים הנפוצים  במאפיין חיפוש על פי תמונה  הוא למצוא מידע נוסף על התמונה כגון אתרים שכוללים את התמונה או תמונות דומות לה ומידע רלוונטי לתמונה. במסגרת העדכונים האחרונים גוגל גם הרחיב את האינדקס שלו  באופן שמאפשר למצוא אתרים נוספים שכוללים את התמונה והמידע הרלוונטי לה.

למידה והוראה – כלים שימושיים לחיפוש מידע ולהוראה

 מעבר למנועי החיפוש הכלליים הגדולים המוכרים  קיימים הרבה מנועי חיפוש ומקורות מידע כלליים וייעודיים שיכולים לסייע בחיפוש חומר אקדמי. .  ברשימה מעודכנת ליולי 2012   אפשר למצוא  100  מנועי חיפוש ומקורות מידע כאלה  – בהם מנועי חיפוש כלליים, מנועי על, ומנועים ומקורות מידע ייעודיים למדע, מתמטיקה וטכנולוגיה , מדעי החברה היסטוריה ויעץ

ההתפתחות הטכנולוגית ניכרת לא רק בחיפוש מידע  אלא גם בדרכי ואמצעי ההוראה . ברשימה מעודכנת ליולי 2012 של כלים קיימים ועתידיים בהוראה  אפשר למצוא 20  כלים שעל פי בעל הכתבה ישמשו בהוראה בעתיד. כלים אלה יאפשרו שיתוף תכנים, שילוב מציאות רבודה בהוראה , העשרת השיעורים בוידיאו ומשחקים, הערכת תהליך הלמידה , שימוש ברשתות חברתיות בתחום ההוראה, ושימוש בטכנולוגית הסימולציה

עדכונים מגוגל – הכוונה לסגור את iGoogle ויישומים נוספים

במסגרת   מדיניותה של גוגל  להתמקד בעיקר ובמוצרים בעלי אימפקט גבוה – מדיניות שתחילתה  כבר בסתו 2012  , ב-  3 ביולי 2012 גוגל  הודיעה על כוונתה לסגור מספר יישומים נוספים.

היישומים שבכוונתה של גוגל לבטל הם:

Google Mini   –  גוגל החליטה לבטל יישום זה כי היא מאמינה  שהפונקציונליות של מוצרים  אחרים בתחום –  Google Search Appliance, Google Site Search, Google Commerce Search טובה יותר . החל מ- 31   ביולי 2012 המוצר לא יהיה זמין יותר.

Google Talk Chatback – וידג'ט שאפשר היה לשתול באתרי ווב ושאפשר ניהול צ'ט עם מבקרים ייסגר. גוגל ממליצה כחלופה על Meebo bar

Google Video – שכבר במאי 2009 לא אפשר העלאות חדשות לאתר , יעביר  בקיץ  2012 את התכנים ל- Youtube . עד 20 באוגוסט 2012 משתמשים יוכלו לטפל בתכנים .

האפליקציה  Symbian Search App  לא תהיה פעילה יותר כדי לאפשר את מיקוד המאמצים במובייל ווב. המעבר מהאפליקציה לווב יאפשר למשתמשים ליהנות מכול השיפורים בחיפושים בעתיד.

ואחרון חביב – iGoogle     –  הפורטל האישי של גוגל שאפשר לנו להעלות עדכוני RSS   ווידגטים שונים ייסגר אף הוא  ב- 1 לנובמבר 2013. עד אז אפשר יהיה לייצא את העדכונים לפלטפורמות אחרות כגון my yahoo. Netvibes  או  google reader  שאינו מופיע ברשימת היישומים  שעומדים להיסגר או ליישומים אחרים.

המלצה לאלה שמתכוננים לייצא את עדכוני ה- RSS  ליישום אחר ומעוניינים לעשות זאת אוטומטית ולא ידנית – אפשרות אחת בה אני נקטתי היא:

מאחר ו- iGoogle  אינו מיצר אוטומטית קובץ בפורמט opml  שהוא פורמט  שבו תומכות תוכנות שונות לצורך יבוא נתונים מיישום אחר , אלא מאפשר ייצוא בצורת קובץ   xml  – יש להמיר תחילה את קובץ ה- xml   שמייצר iGoogle  לקובץ בפורמט opml. האתר   http://googlesystem.blogspot.co.il/2008/07/export-igoogle-feeds-to-opml.html

 מאפשר לעשות זאת.

שלבי התהליך הם כאלה:

  להיכנס ל- iGoogle . שם לבחור ב- iGoogle setting   ובתחתית  המסך שהתקבל לבחור ב- export  –  ולשמור את קובץ ה- xml   . באתר http://googlesystem.blogspot.co.il/2008/07/export-igoogle-feeds-to-opml.html  להזין את התוכן של קובץ ה- xml  במקום המתאים ולהמיר אותו לקובץ בפורמט opml    לשמור אותו כקובץ xml .  בתוכנה אליה רוצים לייבא את הקובץ לדוגמה google reader   לבחור ב- setting   – import   – התוכנה מייבאת אוטומטית את עדכוני ה- RSS     ומוסיפה אותם לקורא ה- RSS  .

בינתיים אנו קוראים הרבה בקשות  בפורומים לבטל את ההחלטה  לסגור את iGoogle , רואים בכך ירייה עצמית ברגל   ושואלים מדוע?  אז אולי זה ישפיע?   ….

מנועים מותאמים אישית לחיפוש חומר אקדמי

 Marcus P. Zillman  פרסם לאחרונה רשימה מוארת של מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים, .  לא כל האתרים חופשיים, הרבה אתרים ברשימה מוכרים ואינם חדשים, אחרים הוזכרו בעבר בבלוג.  הרשימה  כוללת  גם מספר  מנועי חיפוש ייעודיים לחומרים אקדמיים שהאינדקס שלהם נוצר ידנית באמצעות השירות Google Coop  ליצירת מנוע מותאם אישית שכדאי להכיר. חלקם כלליים וחלקם ייעודיים .

להלן מספר מנועי חיפוש כאלה:

Academic Index.net   הוא מנוע חיפוש מותאם אישית לחומרים אקדמיים.     על פי מה שמוצהר באתר,  האינדקס של המנוע    כולל אתרים איכותיים שנבחרו על ידי ספרנים ואנשי מקצוע., כולל אפשרות לחפש גם בחומרים בגישה פתוחה ומאגרי מידע מוסדיים.מלבד מנוע החיפוש  יש באתר מדריכים נושאיים  שבהם אפשר לדפדף.

 AuseSearch – מנוע  חיפוש  מותאם אישית שמחפש במאגרים המוסדיים בגישה פתוחה באוסטרליה. (מעודכן ל- 2009 )

eHealthcareBot –    מנוע  מותאם אישית שמחפש  ב-122  מנועי חיפוש ואתרים ייעודיים  בתחומי רפואה ובריאות . קישורים למקורות בהם מחפש המנוע אפשר למצוא באתר

מנוע נוסף באותה טכנולוגיה שכתבתי עליו בעבר וכדאי לזכור הוא:OpenDOAR  – מנוע שמחפש במאגרים המוסדיים בגישה פתוחה.

בהקשר זה  כדאי לזכור את המדריך למנועי חיפוש מותאמים אישית של גוגל שם אפשר למצוא מאות מנועי חיפוש יעודיים מותאמים אישית מסווגים על פי קטגוריות  נושאיות.

לקראת עונת החופשות – Cheapflightsfinder.com מנוע-על לחיפוש טיסות זולות והשוואת מחירים

קיימים ברשת  הרבה אתרים לחיפוש טיסות , בהם אפשר למצוא טיסות על פי קריטריונים שונים  כולל עלויות  וגם  מנועי החיפוש הגדולים גוגל ובינג   מציעים  שירותים ייעודיים לכך

אחד הקריטריונים שמעניינים את המשתמש היא עלות הטיסה והאפשרות להשוות מחירים.  . Cheapflightsfinder   – מנוע-על  חדש ייעודי לחיפוש טיסות  שהושק  ב- 26  ביוני 2012   יכול מבחינה זו לתת מענה. הוא  משווה מחירים מ- 16  מנועי חיפוש ייעודיים לתחום:

Google Flights, Kayak, Bing travel, Skyscanner, Mobissimo, Momondo, Fly.com, Hipmunk, Wego, Easyvoyage, Globaltravelmarket, Tripadvisor, Travelfusion, Directflights, Kelkoo Travelgrove

אפשר לחפש על פי קריטריונים שונים ובתוצאות החיפוש  מוצעים למשתמש  מנועי החיפוש הטובים ביותר מבין 16 המנועים הנ"ל  ליעד המבוקש כאשר הקריטריון הוא עלות הטיסה למשתמש.  והמשתמש יכול ממסך התוצאות לחפש במנועי החיפוש השונים הייעודיים,  שבחר עבורו Cheapflightsfinder.com , תוך שימוש במאפיינים היחודיים של כל אחד מהם. .

מפתחיו  של Cheapflightsfinder מתייחסים לכל אחד משירותי  הטיסה בו מחפש המנוע  כאל  מנוע-על meta search  לכן הם מכנים אותו באתר meta-meta search engine  , למרות שמבחינה טכנולוגית נראה  שההגדרה meta search engine    מתאימה יותר.

באתר אפשר למצוא מדגמים מדוחות שמדגימים כיצד עובד המנוע ונתונים על השוואת מחירים בין שירותי הטיסות השונים שבהם מחפש המנוע . מהם עולה שדילים טובים אפשר לעתים למצוא דווקא במנועי חיפוש קטנים  ולא מוכרים  יותר  וש-google flight –  במקרה זה  לא הוכיח את עצמו.

לכן , כדאי  לבדוק את שירותיו של   Cheapflightsfinder  למרות שלכאורה התחושה היא שנראה שיש  לו עוד מה לשפר- .במעט החיפושים שערכתי קיבלתי מדי פעם הודעות שגיאה

למנוע החיפוש

ממשלות ועיצוב פני הווב – היענותו של גוגל להסרת פריטי מידע מתוצאות החיפוש

Transparency Report של גוגל  כשמו כן הוא מאפשר  למשתמש  שקיפות בכל הקשור למידע  וצנזורה

עם השקתו על ידי  גוגל לפני כשנתיים הוא כלל מידע על בקשות של ממשלות להסרת פריטי מידע מתוצאות החיפוש. מאז נוספו לו מאפיינים חדשים כגון גרפים שמורים על דפוסי תעבורה, ושיבושים והפרעות לשירותי גוגל  ממדינות שונות. לאחרונה הושקה  סקציה   חדשה  שבה ניתן לראות  בקשות מבעלי זכויות יוצרים להסיר תוצאות חיפוש.

הסקציות בדוח שעוסקות בנושא תעבורה וזכויות היוצרים מתעדכנות בזמן אמת . הנתונים על בקשות הממשלות מתעדכנות אחת ל-6 חודשים  מכיוון שהתהליך  הוא ידני

ב- 18 ביוני 2012  הועלו לדוח נתונים על בקשות ממשלות בתקופה יולי עד דצמבר 2011 להסרת פריטי  מידע כגון  פוסטים מבלוגים או סרטי וידאו משירותיה של גוגל.

התכנים שמבקשים להסיר הם  בעיקר תכנים פוליטיים  והעניין מעורר דאגה בשל הפגיעה בחופש הביטוי  ובמיוחד שהבקשות באות גם ממדינות מערביות שאינן מזוהות עם צנזורה. כך למשל  במחצית השנייה של השנה האחרונה  רגולטורים מספרד בקשו להסיר 270 תוצאות חיפוש שמקשרים לבלוגים ולמאמרים בעיתונים שבהם מאוזכרים אישי ציבור. בפולין התקבלה בקשה ממוסד ציבורי להסיר קישורים לאתר שמותח עליו ביקורת. על פי מה שנכתב בבלוג הרשמי של גוגל  מתאריך 18 ליוני  2012  בקשות אלו לא נענו. יש לציין שמדינות מסוימות כמו סין ואירן מסירות תכנים מבלי להודיע לגוגל.

לעומת זאת למעלה מ- 50%  מתוך 1000 הבקשות של גורמים ממשלתיים ברחבי העולם להסרת פריטי מידע  נענו. בין הבקשות שנענו  – בקשות מתאילנד להסרת 149 סרטי וידאו שלכאורה מהווים פגיעה  במשטר המלוכני . כמו כן נענו בקשות של משטרת אנגליה להסיר 5 חשבונות יוטיוב שלכאורה עודדו טרוריזם  ו-  42%   מתוך  187 פריטי תוכן    שבקשה ארה"ב להסיר , רובם היו קשורות להטרדה.

אין ספק שנתונים אלו שגוגל משתף אותנו בהם פותחים צוהר למה שמתרחש בגדול בווב  ותורמות לויכוח הציבורי המתנהל בנושא – כיצד ועד כמה ממשלות מעצבות את הווב

Academic Hebrew Articles Engine – מנוע חדש לאיתור מאמרים חופשיים בעברית

בזמנו כתבתי על JURN   מנוע חיפוש  למאמרים חופשיים, בעלי בקרת עריכה ברורה   שרובם באנגלית ואשר   האינדקס שלו נוצר ידנית  באמצעות השירות Google Coop  ליצירת מנוע מותאם אישית.

 היום יש לנו  מנוע דומה למאמרים בעברית בזכות היוזמה הברוכה של יבגני ברגינסקי , בוגר תארים ראשון ושני של המחלקה ללימודי מידע, אוניברסיטת בר-אילן, מידען בספריות אקדמיות של מוסדות להשכלה גבוהה.

 כפי שכתב:

 "לאחר 5 שנות עבודה ולימודים בתחום הספרנות והמידענות, … שקדתי
במרץ על מיזם פרטי של יצירת מנוע חיפוש מותאם למאמרים אקדמיים בעברית
מתוך כתבי-עת בשפה העברית וכן יצירת אינדקס נושאי של כ"ע".

 על פי מה שנכתב באתר   נכון להיום המנוע מחפש בכ- 200 כתבי-עת אלקטרונים, אקדמיים ומקצועיים בשפה העברית, והוא  ממשיך להתעדכן. בנוסף למנוע החיפוש יש באתר גם אינדקס לכתבי עת ממוין על פי קטגוריות נושאיות – שמאפשר דפדוף בכתבי העת השונים. אין ספק שמנוע חיפוש מותאם אישית זה ייעודי לכתבי עת בעברית  ממלא צורך חסר .

 על פי דברי יבגני : משתמשים  מוזמנים להציע כותרים חדשים,  ולהודיע על קישורים שבורים.

 כמו כן יש ליבגני  בקשה מיוחדת  "לעורכי כ"ע ואחראים לא להשתמש בתוכנות פלאש לשם תצוגת כתבי-עת באתריהם" כי  דפים מסוג זה לא תמיד נגישים למנועי החיפוש.

 על פי יבגני גם העדר סטנדרטים אחידים לתצוגת הפריטים הביבליוגרפיים של  כתב העת  במאמר,  ובמקרים מסוימים אף העדר פרטים אלו מקשים על המשתמש.

 למנוע החיפוש  

חידושים אחרונים במנוע החיפוש BING – שילוב תכנים מאנציקלופדיה בריטניקה ותכנים חברתיים בתוצאות החיפוש

לאחרונה מסתמנת מגמה במנועי החיפוש הגדולים לשלב מידע עובדתי מובנה בתוצאות החיפוש . במסגרת זו אפשר לראות את היוזמה האחרונה של גוגל – גרף הידע . גם מנוע החיפוש BING     הודיע ב- 7 ליוני 2012  על יוזמה דומה בכיוון זה – שילוב תכנים מאנציקלופדיה בריטניקה בתוצאות החיפוש . במסגרת שיתוף פעולה זה בין    BING     ואנציקלופדיה בריטניקה – התשובות המקוונות מאנציקלופדיה בריטניקה שמופיעות בתוצאות החיפוש של BING  כוללות  מידע קצר על הנושא, תמונה, ועובדות ונתונים + קישורים למקורות מהימנים נוספים.

 קדמה ליוזמה זו של  BING    יוזמה נוספת לשילוב מידע חברתי בתוצאות החיפוש.  יוזמה זאת באה בעקבות סקר שהראה ש- 90%  מהנחקרים היו רוצים לראות דעות ועצות של חברים כחלק מתהליך קבלת החלטות  בכל הקשור לאירועים,  רכישות, נסיעות וכו'

 ב- 10 למאי  BING    הודיע לראשונה על המאפיינים החברתיים החדשים , שבהם הוא רואה את השינוי המשמעותי ביותר במנשק שלו בשלושת השנים האחרונות.  במסגרת מאפיינים אלה המשתמש יוכל לשאול את חבריו בפייסבוק וגם ולהתייעץ בנושא עם מומחים אחרים לנושא מרשתות חברתיות  נוספות.

המידע החברתי לא ישולב בתוצאות החיפוש אלא יוצג בסרגל בצד הימני.  ב-1 ליוני מאפיין חברתי זה יושם ב-BING   בארה"ב עדיין לא בבינג הישראלי.  גם את שילוב תשובות מאנציקלופדיה בריטניקה עדיין לא ראיתי  במנשק הישראלי.

 מכל מקום אין ספק שהמשתמשים יצאו נשכרים משתי המגמות של שילוב מידע חברתי וסמנטי  בתוצאות החיפוש .

DeepDyve ושינוי המודל העסקי – הרחבת שירותים ואפשרות להורדת קובצי PDF

בזמנו כתבתי על DeepDyve .  המודל העסקי של  DeepDyve עד כה היה  Research. Rent. Read. –  על פיו בזכות הסכמים עם מו"לים, מאמרים מכתבי עת יוקרתיים נגישים להשכרה במחיר ששווה לכל נפש לחוקרים ולשאר המשתמשים, אפשר לראות חלקים מהמאמר באופן חופשי אך הגישה לטקסט המלא לפרק זמן מסוים היא בתשלום.

ב- 30 למאי 2012  DeepDyve הודיע על עדכונים במנוע והרחבת שירותים. השינוי שראוי לציון הוא הרחבת השירותים של המנוע באופן  שמאפשר  מעתה גם לרכוש במחיר מוזל קובצי PDF  . שינוי זה משנה את המודל העסקי של המנוע  ממשכיר בלבד  למשכיר ומוכר. מודל עסקי זה עונה במיוחד על הצרכים של חוקרים שאינם שייכים למוסד כלשהו, או כאלה שמסיבות כלשהן לא מצאו מענה לצורכי המידע שלהם במקומות אחרים  והם יכולים מעתה לשכור וגם לרכוש במחיר מוזל מאמרים מכתבי עת    בתחומים: מדעי החיים, טכנולוגיה , רפואה ועסקים .

בנוסף לשינוי מרכזי זה הוכנסו מספר שיפורים נוספים – אפשרות לעיין  במאמר לפני ההחלטה לרכשו,  עדכונים נוספים קשורים להוזלות והטבות שקשורות לרכישת מאמרים למשתמשים פרטיים . כמו כן המנוע מציע תוכניות נוחות ומותאמות לחברות השונות בהתאם  לצרכים המיוחדים של כל חברה

להודעה החדשותית

המידע ברשת לאן? – סקירה והרצאות מיום העיון בכנס המידע 2012

ביום רביעי 16.5.2012 התקיים במסגרת "2012 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-27 ,יום עיון בנושא: " המידע ברשת לאן? – הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו?"    להלן סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

האם הווב מת?    נשמעות  לא אחת חששות מהתופעה של  מידע  במערכות סגורות למחצה ברשת האינטרנט : יישומי מובייל סגורים שעלולים להשפיע על מעמדו של הווב ברשת,  ומידע סגור ברשתות חברתיות – תופעות שעלולות להיות להן השלכות על מנועי חיפוש. ביום העיון ראינו שהחששות לגורלו של הווב מופרכות.  לאור המצב ,  השאיפה והמגמה המסתמנת היום היא לחבר בין העולמות.

עולם המידע צועד לקראת חיבור בין מנועי חיפוש בווב, רשתות חברתיות והמובייל.  יום העיון עסק  בהתפתחויות  בתחומים אלו ובחיבור בין שלושת העולמות עם דגש על טיפים למשתמש

ביום העיון ראינו כיצד המידע הופך להיות יותר פתוח ונגיש , משותף ומקושר יותר , מותאם אישית יותר,  חוויתי יותר למשתמש ופותח לו חלון הזדמנויות במישור העסקי, המידעני, והחינוכי……………………………………………..

במשך היום התקיימו 13 הרצאות במסגרת 5 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': איתור מידע ברשת

  • מידע ברשת –  לקראת מידע פתוח, משותף  ומקושר יותר – ד"ר יפה אהרוני , אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל

ההרצאה  עסקה  בשאלה –  לאן צועד המידע בעולם בו הרשתות החברתיות והנייד הביאו לכאורה לנסיגה במעמדם של הווב ומנועי חיפוש,  והתמקדה בהצגת שלוש מגמות חיוביות מבחינתו של המשתמש- המידע פתוח יותר, משותף יותר מובנה ומקושר יותר.ההרצאה התייחסה  להתפתחויות בתחום תנועת הגישה הפתוחה, הציגה  את הצד החיובי של רשתות חברתיות עם דגש על  רשתות חברתיות לאקדמיה,  ועסקה  גם בחזון הווב הסמנטי והנתונים המקושרים. בכל אחת ממגמות אלו הוצגו  נתונים ודוגמאות ליישומים מעשיים.   . למצגת ההרצאה ,   למצגת נוספת בנושא רשתות חברתיות לאקדמיה מיום העיון ספריות ומרכזי תרבות בעידן הגוגל – משתפים ומשתתפים

  • איתור מידע מדעי ברשת – פרופ'  יהודית בר אילן , אוניברסיטת בר-אילן

ההרצאה עסקה באיתור מידע מדעי ברשת.  נסקרו  סוגים שונים של כלים ברשת לאיתור חומר מדעי – מנועי חיפוש כגון: גוגל סקולר ומיקרוסופט אקדמיק, כלים חברתיים לניהול מידע  reference managers , קהילות אקדמיות ומאגרים נושאיים.  למצגת ההרצאה

  • ניטור מידע, ניתוח פעילות וחיפוש חברתי ברשתות חברתיות –  אלעד אמיר.מנכ"ל SpyTheNet

ההרצאה עסקה     בחיפוש חברתי בשירות הסקטור העסקיבאיתור משפיענים  ושימושים ובדרכים לאיתור אסטרטגיות מוצלחות, טרנדים וסיכונים ברשת . למצגת ההרצאה.   למצגת ההרצאה

  • הזיר"ה החדשה של הורדות וצפייה ישירה בסרטים , סדרות ותכני בידור מקוונים– ד"ר  נדב דפני, מנכ"ל stips יזם אינטרנט ואיש פיתוח

הרשת הישראלית זועזעה לאחרונה מהסרה של אתרים מרכזיים להורדת תכני מדיה, כגון סרטים, סדרות וכדומה. גוף בשם זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט), האמון כאמור, על אכיפה של זכויות יוצרים בתחום זה, מצליח ל"ייבש" את תחום ההורדות והצפייה הישירה של תכנים לא חוקיים ברשת, על ידי סגירת אתרים והשתת קנסות כבדים על מפעיליהם.

מנגד, ברור שהטלוויזיה והקולנוע עוברים תהליך בלתי-הפיך של הגירה לרשת. הפתרונות והפיתוחים כבר בשער, חלקם במחשב האישי וחלקם במכשירי הסלולר והטבלטים. בהרצאה הוצג הנושא מהיבטים שונים שלו, כולל פיתוחים שונים בתחום ומגמות בצריכת מדיה מקוונת וכיצד הם מתמודדים עם ההיבטים החוקיים והכלכליים של פרסום מדיה שבעבר עלתה כסף רב – דרך האינטרנט – חלקה הגדול בחינם וחלקה במחירים זולים לאין-שיעור מבעבר. למצגת ההרצאה

מושב ב': מידע נייד, מותאם אישית ומבוסס מיקום

  • פרסונליזציה של מידע – פרופ'  ברכה שפירא , אוניברסיטת בן גוריון

ההרצאה עסקה בפרסונליזציה של מידע ומערכות המלצה

  • "העולם בכף ידך" – הטלפון ככלי לאיחזור מידע גאוגרפי מקומי – דניאל ליפסון, הספרייה הלאומית, ירושלים

ההרצאה עסקה  בנושא ההימצאות בשטח בעזרת אפליקציות גיאוגרפיות לסמארטפון. הוצגו והודגמו מפות סטטיות כלליות וייעודיות המותאמות למובייל אך הושם דגש  בעיקר את השימוש באפליקציות ה Geolocation על מנת לקבל וליצור מידע מבוסס מיקום המתרחש בזמן אמת. הייתה התייחסות לבעיות הפרטיות הקשורות למידע מבוסס מקום למצגת ההרצאה,,  להרצאה

מושב ג': הנייד וחווית המשתמש – מציאות רבודה והחיבור בין העולמות – הפיזי והוירטואלי וגם החברתי, מובייל ווב

  • Intuitive Content Authoring for Augmented Reality on Mobile Phones – פרופ' ג'יהאד אל-סאנה, אוניברסיטת בן גוריון

ההרצאה חשפה את ההיבט הטכנולוגי של המציאות הרבודה והשימושים השונים של המציאות הרבודה כגון חינוך ומשחקים

  • ויקיפדיזציה של המציאות המוחשית – שילובי מציאות רבודה ומידע ממדיה חברתית בתחומי חינוך, בידור וחברה– תמי נויטל, מרכז שהם , האוניברסיטה הפתוחה

יישומי מציאות רבודה (Augmented Reality) מאפשרים להוסיף לעצם מוחשי שכבות וירטואליות של מידע ומטא-דאטה המוצגות לצופים בעזרת אפליקציות במכשירים ניידים . מרבית הדוגמאות ברשת מציגות שימושים ביישומים אלה בהקשרים של שיווק או התמצאות מרחבית. בתחומי החינוך, ההעשרה והנגשת מידע חברתי מסוגים שונים לציבור ניתן לעשות שימוש מרשים ואפקטיבי ביותר ביישומים כאלה. בהרצאה הוצגו מספר דוגמאות קיימות ונדון הפוטנציאל הגלום בשילוב בין המוחשי לוירטואלי ובתרומתם של המשתמשים עצמם ליצירת שכבות המידע הוירטואליות האלה.  למצגת ההרצאה

למאמר שפרסמה תמי  בעלון "צליל מקוון" שיצא באחרונה , יש שם פירוט ודוגמאות נוספות לשימושי המציאות הרבודה בתחום החינוך וההדרכה, וטקסט ארוך יותר המפרט את עיקרי ההרצאה

  • חווית משתמש נכונה במוביל וובאתר סלולרי מול אפליקציה, ליאור יאיר , מנכ"ל משותף בחברת נטקראפט, מכון טכנולוגי חולון

מחקר של גרטנר שנערך ב-2010 מראה שעד סוף 2013 רוב הכניסות לאתרים בעולם כולו יהיו דרך סמארטפונים ומכשירים מובילים אחרים בעלי דפדפנים.

בשנים האחרונות הושקו מאות אלפי אפליקציות סלולריות למכשירים השונים. בשנה האחרונה התגלתה דרך חדשה להגיע אל ציבור המשתמשים – אתר מותאם לגלישה סלולרית. מה היתרונות של אתר סלולרי אל מול אפליקציה? מתי נכון להתאים אתר לסמארטפון ומתי נכון ליצר אפליקציה חדשה? מה ההבדלים ביניהם? איך ניתן לייצר חווית שימוש טובה באתר המותאם למכשירי הסלולר?

על זאת ועוד דובר בהרצאה. למצגת ההרצאה

מושב ד' :הווב הסמנטי

חיפוש סמנטי מתקדם: עולם הפטנטים ומידע רפואי כדוגמא

  • ד"ר אריאל פרנק, אוניברסיטת בר-אילן; ד"ר אשר וילק, המרכז הבינתחומי הרצליה

ההרצאה  כללה 2 חלקים –ד"ר אשר וילק הדגים בהרצאה את  מהותו ויתרונותיו של החיפוש הסמנטי וכלל דוגמאות לחיפושים כאלו מתחום הפטנטים. ד"ר אריאל פרנק  הדגים את מאפייניו ויתרונותיו של המנוע הסמנטי New Pubmed search שבו משולבת טכנולוגיה סמנטית על מאגר המידע הביורפואי Pubmed  למצגת ההרצאה של ד"ר אריאל פרנק, למצגת ההרצאה של ד"ר אשר וילק

מושב ה': ערוצי מידע ועסקים ברשת בשנת 2012 – קידום אתרים, שיווק, כיצד לעשות כסף מתוכן

  • גוגל 2012 – היכן נקודת ההיתוך בו נפגש המוח האנליטי עם המוח הקריאטיבי בתהליך תכנון האתר וקידומו,  ניר שי , nearme  – קידום אתרים בגוגל

ההרצאה התמקדה  בתפקידם של אנשי ה-SEO     בתהליך הקמת אתר ברשת . כיצד לתכנן אתר מצליח באינטרנט? המוח האנליטי והמוח הקריאטיבי בתהליך תכנון האתר "כיצד מתחלקת האחריות בין אנשי העיצוב וה- UI ובין אנשי ה- SEO ?"

אם עד היום היינו זקוקים לאנשים עם חשיבה אנליטית והיכרות טובה עם הטכנולוגיה כדי להצליח ולהשיג יתרון יחסי על פני המתחרים, כיום אנו זקוקים לחשיבה הרמונית בין השתיים, כדי להגיע לנקודת ההיתוך – היא ההצלחה

להרצאה , טיפים לקידום אתרים

  • שיווק המותג ברשת – שילוב בין ערוצי מידע שונים ובניית אסטרטגיה לנוכחות הוליסטית ברשת בשנת 2012, ורד חורי,  ewise , שיווק חכם ברשת

הרשת מלאה בפרסומות והצרכנים מוצפים במידע ובכל זאת ישנן דרכים חכמות להתבלט ולהצליח.
בהרצאה הודגם כיצד עסקים עם תקציבים קטנים כגדולים יכולים להיבדל, ליצור באזז ולמתג עצמם כאוטוריטות, בעזרת נוכחות חכמה ברשת ושימוש בערוצי מידע שונים. לקוחות ופרוייקטים הם לא 'העתק-הדבק', כל לקוח נבדל בצרכים ובאפיקי השיווק שנבחר עבורו.
מקצועיות, יצירתיות, ראש פתוח והכרות מעמיקה עם הלקוח – מאפשרים לתת את הפתרונות החכמים ביותר. למצגת ההרצאה, לצפייה בסרטון על שיווק אינטרנטי

  • עושים כסף מתוכן: לכל ארנק יש מפתח…הצרכנים מכתיבים את המודל העסקי סיגל אמסלם, אתר התיירות, מפה

נסקרו  מודלים קיימים (אתרי תוכן בחינם מול אתרי תוכן בתשלום) ונבחנו מודלים מתהווים (תוכן פרימיום, שירותי תוכן און ליין, מיקרו פיימנט ועוד) הוסבר כיצד פלטפורמות טכנולוגיות (web 2.0, פייסבוק, סמארטפונים בצירוף GPS ) משפיעים על שינוי במודלים העסקיים הקיימים. לבסוף ניתן מענה לשאלה  כיצד עשוי התוכן באינטרנט להצדיק את הקיום העסקי שלו..למצגת ההרצאה, לאתר מפה

תודה רבה לכל המרצים, לכל המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2012  מחברת  טלדן

גרף הידע של גוגל – צעד לקראת הדור הבא של החיפוש

ב- 16 למאי 2012 גוגל השיקה את גרף הידע שמסייע למשתמש לגלות מידע חדש בקלות ובמהירות.

גרף הידע הוא מודל חיפוש חכם שמבין את הישויות בעולם האמיתי ואת היחסים ביניהם. גרף הידע של גוגל כולל למעלה מ- 500 מיליון אובייקטים ולמעלה מ- 3.5 מיליארד עובדות עליהם ויחסים בין האובייקטים השונים . המערכת אוספת מידע על האובייקטים השונים , לומדת גם מחיפושים של משתמשים אחרים בשאילתות השונות ומוסיפה מידע רלוונטי לגרף הידע.

גרף הידע מאפשר לחפש דברים אנשים ומקומות שגוגל יודע עליהם ולקבל מידע רלוונטי לשאילתה גם כאשר למונח החיפוש משמעויות שונות. .

באופן זה גרף הידע של גוגל מעצים את החיפוש ב- 3 דרכים עיקריות:

1. מאתר את הדבר הנכון. גוגל מבין את ההבדל במשמעויות השונות של המונח ומאפשר לצמצם את תוצאות השאילתה למשמעות הרצויה למשתמש. ומכאן שהתוצאות של השאילתה רלוונטיות יותר.

2. מאפשר קבלת תמצית טובה יותר . באמצעות גרף הידע גוגל מבין טוב יותר את השאילתה , הוא יכול לתמצת תכנים רלוונטיים לנושא, כולל מידע עובדתי. למשל אם אנו מחפשים מרי קרי נקבל מידע על תאריך הולדתה ומותה, אבל גם מידע על החינוך שלה והתגליות המדעיות שלה.

3. מאפשר העמקה והרחבה. מאפשר ללמוד עובדות חדשות וקשרים חדשים שקשורים לשאילתה. כך למשל אם נחפש ליאונרדו דה וינצי נקבל מידע על היצירות שלו ועל ציירים נוספים בתקופתו.

נכון להיום הגרף מיושם בגוגל US .

זהו צעד ראשון לקראת הדור הבא של חיפוש ששם לו למטרה להבין את העולם כפי שבני אדם מבינים ולהפוך את מנוע החיפוש ל- knowledge engine

לסרטון בנושא

להודעה על גרף הידע

UDINI – שירות חדש של Proquest – לחיפוש, ללכידה ואחסון פריטי מידע בענן

UDINI הוא שירות חדש של Proquest שעל פי מה שנכתב באתר מחפש ב- 150 מיליון מאמרים בטקסט מלא מ- 12000 פרסומים. UDINI כולל 4000 כתבי עת אקדמיים, 2000 פרסומי חדשות, 4500 דוחות וחומרים מקצועיים. המאמרים הם ממגוון תחומים ב-3 קטגוריות נושאיות עיקריות :עסקים וכלכלה, מדע וטכנולוגיה, תרבות ומדעי החברה .

החיפוש באתר הוא ללא תשלום, הטקסט המלא הוא בתשלום עם כמה אפשרויות תשלום – pay as you go , מנוי שנתי של 270$ , מנוי חודשי של 30$ . אפשרויות תשלום אלה במיוחד האופציה pay as you go פותחות לחוקרים שאינם שייכים למוסד כלשהו, שבדרך כלל מנוי למאגרי מידע, להגיע לטקסט מלא לו הם נזקקים לצורך המחקר. למשתמש במאגר יש אופציה לפני שהוא מחליט לרכוש את המאמר לקרוא אותו לפרק זמן של 72 שעות תמורת סכום נמוך . התשלום עבור הורדת המאמר המלא לתמיד גבוה יותר..

בנוסף לשירות החיפוש, השירות מאפשר שימוש בספרייה אישית – שטח אחסון חינמי חופשי בענן , והוא מאפשר גם לכידת דפי ווב ושמירתם בספרייה באמצעות לחצן ייעודי לכך אותו אפשר להוסיף בסרגל בדפדפן. דפי הווב ולא רק ה- URL's שלהם נשמרים בשלמותם.

כל מה שמעלים , רוכשים או ששומרים באמצעות לכידת המסכים נמצא בספרייה האישית ואפשר לקרוא אותו באמצעות קורא שכולל כמה מאפיינים שמעצימים את חווית המשתמש כגון הוספת הארות /הערות לטקסט , במקרה של לכידת מסכים – גזירת פרסומות ועוד.

באתר יש אופציה לחיפוש בסיסי ומתקדם עם אפשרות להגביל את החיפוש על פי מחבר, כותר, פרסום, תאריך. כמו כן אפשר לעדן את תוצאות השאילתה על פי פסטים שונים: סוג מסמך ( כתב עת, דיסרטציות, דוחות, עיתונים, פרסומים מסחריים ועוד), תחום מחקר ותאריך

שירות זה מזכיר לי מבחינה מסוימת בעיקר בכל מה שקשור לרכש את המודל של DeepDyve.

המידע ברשת לאן? – מנועי חיפוש, רשתות חברתיות והנייד – ביחד או לחוד?

הווב שבעיקרו מורכב מאוסף דפי html מהווה רק חלק מרשת האינטרנט. מאז שנת 2000 הווב נמצא בנסיגה וחלקיו האחרים של האינטרנט מהווים מקור למידע . אחד ממקורות המידע העולים הם יישומי המובייל. יישומים אלה שמכונים אפליקציות נייטיב הן אפליקציות סגורות שמורידים למכשירים הניידים.

השימוש בטלפונים חכמים ומחשבי לוח נמצא בעלייה ועמו גם השימוש באפליקציות. על פי תחזיות חברת המחקר גרטנר מדצמבר 2011 ,בשנת 2014 ימכרו מִילְיַארְד טלפונים חכמים – מספר כפול מתחזיות המכירה של מחשבים אישיים באותה שנה . יש לכך השלכות על השימוש באפליקציות לעומת השימוש בווב. עם גידול השימוש במכשירים ניידים גדל השימוש באפליקציות נייטיב סגורות שמספקות שירותים קלים למשתמשים על חשבון השימוש בווב הפתוח – המשתמשים משתמשים ברשת האינטרנט אך לא בווב . מספר האפליקציות היום גדול , וחוזים ששנת 2013 תהיה שנת השיא מבחינת המכירות של האפליקציות .על פי תחזיות גרטנר מדצמבר 2011 בשנת 2015 פיתוח אפליקציות ייעודיות לסמרטפונים ולמחשבי לוח יעלה על פיתוח פרויקטים למחשבים אישים ביחס של 4 ל- 1.

במקביל לגידול בשימוש בטלפונים ניידים אנו עדים לשימוש הולך וגובר ברשתות חברתיות שאף הן סגורות למחצה. על פי גרטנר עד 2014 יחליפו הרשתות החברתיות את שירותי הדוא"ל ככלי העיקרי למטרות תקשורת בין-אישית עבור 20% מהמשתמשים העסקיים

כל זה מוביל לכאורה למצב של נסיגה בווב הפתוח לטובת מערכות סגורות או סגורות למחצה ולכך יכולות להיות השלכות שליליות על מנועי חיפוש ומעמדם בווב על כל ההשלכות שיש לכך לגבי המידע למשתמש. מעמדם של מנועי החיפוש תלוי במעמדו של הווב שכן עיקר הטכנולוגיה שלהם מתבססת על הזחלנים שסורקים את הווב הפתוח שרובו כולל דפי html.

לאור מצב זה והמפנה החשוב בעולם הדיגיטלי מווב פתוח לפלטפורמות סגורות שמשתמשות ברשת האינטרנט לתעבורה אך לא בדפדפן לתצוגה אין פלא שכתבת שער ב- Wired magazine in 2010 בשם "The Web Is Dead. Long Live the Internet" חוזה נסיגה במעמדו של הווב .

אזהרה דומה נשמעה מפיו של ממציא הווב עצמו Tim Berners-Lee בגיליון דצמבר 2010 של Scientific American :

, “The Web as we know it is being threatened,” adding that it “could be broken into fragmented islands.”2

מאז נושא זה שנוי במחלוקת ומעורר ויכוחים ודיונים על מעמדו של הווב ברשת האינטרנט וההשלכות לגבי מנועי חיפוש., והיום מומחים רבים סבורים שהיתרונות של הווב רק גדלים.

פיתוח המובייל ווב (לעומת יישומי המובייל) הוא צעד בכיוון חיזוק מעמדו של הווב ,    ו-HTML5 CSS3 הם אמצעים לכך וגם פתרון לבעיות נגישות אחרות של מנועי חיפוש למידע ….הנראות של המידע מרשתות חברתיות למשתמש גדלה אף היא עם שילוב מידע מרשתות חברתיות במנועי חיפוש.

לצד מגמה זו של שילוב ותעבורה בין האיים השונים בווב אנו עדים היום גם למספר מגמות חיוביות נוספות מבחינת המידע בווב והמשתמש – תנועת הגישה הפתוחה נמצאת בעלייה מתמשכת , רשתות חברתיות מאפשרות את שיתוף המידע כולל מידע אקדמי ברשתות חברתיות אקדמיות, וחזון הנתונים המקושרים הולך וקורם גידים – כל אלה יהפכו את המידע לא רק לפתוח יותר אלא גם לחופשי, משותף ומקושר יותר ואין ספק – המשתמש הוא הנשכר העיקרי.

למאמר המלא

ליום העיון "המידע  ברשת לאן? הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו" שיתקיים    בכנס טלדן מידע 2012.  ביום העיון ידון נושא זה עם דגש על המידע וטיפים למשתמש.

למאמר שפורסם  בדה מרקר