יש לכם פרויקט משותף ? בלימודים, בבית, בעבודה ומחפשים מידע?    תוכלו לעשות זאת בצוותא בעזרת מנוע החיפוש החדש SearchTeam שכשמו כן הוא.

SearchTeam הוא מנוע חיפוש חדש שמאפשר חיפוש מידע וניהולו בעבודה בצוות. אפשר להזמין עמיתים , ליצור צוות עבודה ולשתף מידע. לארגן את תוצאות החיפוש בספריות ולנהל רב שיח על התהליך או התוצאות.

הרעיון המרכזי שלו כפי שנכתב בהצהרה על השקתו הוא:
“search the Web together with people you trust”. ובכך ייחודו – אלו שמעוניינים לעבוד על פרויקט מסוים בעבודת צוות בבית, במסגרת לימודית כלשהי או בעבודה יוכלו ליהנות ממאפייניו הייחודיים שמאפשרים זאת. הם יוכלו להזמין חברים דרך מייל ומרשתות חברתיות – Facebook, LinkedIn Twitter ולנהל רב שיח על תוצאות החיפוש והפרויקט המשותף.

למשתמש הבודד – המנוע מאפשר לחפש מידע , לשמור אותו כסימניות , לארגן את המידע בספריות ולנהל אותו.

החיפוש בלבד אינו כרוך בפתיחת חשבון. שמירה וניהול המידע אפשרי לאחר הרשמה חופשית באתר. חשבון אישי חופשי זה מאפשר הגדרת מרחב חיפוש ופתיחת ספריות . למשתמש יש אופציה להגדיר את מרחב העבודה גם כחופשי לכול.

מנשק תוצאות החיפוש ידידותי במיוחד. יש היצע של תתי נושאים ונושאים קרובים לנושא החיפוש, בנוסף לכך אפשר לעדן את תוצאות החיפוש על פי מספר קטגוריות – אתרי ווב, וידאו, תמונות, חומרי יעץ, חינוך, ספרים ומאמרים.

למנוע החיפוש
להצהרה על השקתו של המנוע
למדריך – וידאו

לאוסף האנציקלופדיות  בספרייה המרכזית נוספה    האנציקלופדיה המקוונת Wiley Blackwell Encyclopedia of Literature האנציקלופדיה עדיין לא שלמה, היא מתפרסמת בחלקים, עד עתה התפרסמו החלקים הבאים :

The Encyclopedia of Literary and Cultural Theory– כוללת תיאוריות ספרותיות החל מ – 1900 ועד ימינו.

The Encyclopedia of the Novel – מסודרת בפורמט A-Z

The Encyclopedia of Twentieth Century Fiction – כוללת ספרת ( fiction) אנגלית ואירית, ספרות אמריקאית וספרות עולם.

בדצמבר 2011 יתווספו החלקים הבאים:

יThe Encyclopedia of Romantic Literature

The Encyclopedia of English Renaissance Literature

במהלך השנה הבאה יתווספו החלקים האחרונים:

The Encyclopedia of Eighteen-Century Literature

The Encyclopedia of Postcolonial Studies

The Encyclopedia of Twentieth-Century Fiction

האנציקלופדיה כוללת ערכים מבוקרים שנכתבו ע"י מיטב החוקרים בתחום הספרות.
ניתן לאתר מידע בכל חלקי האנציקלופדיה או בחלק בודד באמצעות חיפוש בסיס או מתקדם לפי שם מחבר, לפי שם פרק, מתוך הטקסט המלא או מהביבליוגרפיה שמופיעה בסוף כל ערך ולהגדיר מרחק בין מילות החיפוש.
בסוף כל ערך יש קישורים לערכים נוספים הקשורים למונח שחיפשנו, ביבליוגרפיה לעיון נוסף והדגמה כיצד לצטט.
במסך תוצאות החיפוש יש לעיתים קישורים למאמרים מכתב העת Literature Compass וגם למאמרים מתוך כתבי העת האחרים בסדרת Compass שיוצאים לאור
בהוצאת Wiley Blackwell שהספרייה מנויה עליהם.

האנציקלופדיה נגישה מקטלוג אלף ומאתר הבית של הספרייה.

CLAROS שהושק ב- 17 במאי 2011 הוא מאגר אמנות שמאגד בתוכו אוספים רבים בארכיאולוגיה ואמנות ממוזיאונים ואוניברסיטאות. כולל למעלה מ-2 מיליון רשומות ותמונות ומהווה כלי מחקרי חשוב בתחום. . אבל כפי שמעידים עליו הוא הרבה מעבר ל"עוד מאגר רגיל" – CLAROS is far more active and dynamic, datacentre more than database, and an important new research capability

והוא "information about the world, from around the world, for the world.

כל זה התאפשר בזכות הווב הסמנטי וטכנולוגיות מתקדמות שאפשרו אינטראופרביליות בין המאגרים תוך שימוש באונטולוגיה CIDOC CRM, ונגישות למאגרים ואפשרות חיפוש על פי טקסט או תמונה מה שמאפשר את חצית מגבלות השפה. הפרויקט הוא פרי של שיתוף פעולה במישור הבינלאומי ומובילה אותו אוניברסיטת אוקספורד.

למאגר

מידע טכני על המאגר

בפוסט קודם כתבתי על היוזמה המשותפת של שלושת מנועי החיפוש הגדולים בכיוון הווב הסמנטי Schema.org – יוזמה משותפת שתומכת בשפה משותפת לתיוג מידע מובנה בדפי ווב.

על יוזמה דומה Learning Resources Framework – יצירה של מסגרת למידע על ייעודי לחומרי לימוד, הצהירו ב- 7 ביוני 2011 Creative Commons ו- Association of Educational Publishers .

על פי דברי Catherine Casserly, CEO of Creative Commons סטודנטים ואנשי חינוך מחמיצים היום חומרי לימוד והוראה רבים , והיוזמה Learning Resources Framework Initiative באה לפתור זאת ולהקל על איתור חומרי לימוד ברשת, כולל חומרי לימוד שניתנים לשימוש חוזר במסגרת הרישיון הגמיש של Creative Commons. יוזמה זו ליצירת סכימה של מידע על לחומרי לימוד זכתה כבר לתמיכה של ארגונים מסחריים ולא מסחריים מובילים.

אימוץ סכימה זו של מידע על ייעודי לחומרי לימוד יהיה ווֹלוּנְטָרִי מבחינתם של מנועי החיפוש וספקי התכנים, אך בשל התמיכה המשתמעת של ספקי התכנים המסחריים והלא מסחריים יש לצפות שסכימה זו תתקבל בברכה.

פרטים נוספים על היוזמה

ארגון הבריאות העולמי השיק לאחרונה את NOPA – nutrition, obesity and physical  activity – מאגר מידע שנושאו תזונה, השמנת יתר ופעילות גופנית במדינות האיחוד האירופי שחברות בארגון. המאגר הוא פרי של שיתוף פעולה בין ארגון הבריאות העולמי והוועדה האירופית ומטרתו לעקוב אחר שיפור המצב בכל הקשור לתזונה ופעילות גופנית ומניעת השמנת יתר במדינות האיחוד האירופי.

ככלי מעקב מטרתו של NOPA היא לאפשר לעושי המדיניות לזהות פערים, צרכים באיסוף מידע , להראות התקדמות במלחמה בהשמנת יתר, ולסייע בפיתוח מדיניות .

כיום המאגר כולל מידע שקשור למדיניות ב- 53 מדינות , בעתיד הכוונה להמשיך ולעדכן אותו במידע שקשור למצב התזונה, צריכת מזון, פעילות גופנית ויישום מדיניות בכל אחת מהמדינות החברות.

במנשק החיפוש אפשר לבחור באחת המדינות מתוך 53 המדינות ברשימת הגלילה ולחפש על פי שנים וסוג מסמך מדיניות – תזונה, השמנת יתר ופעילות גופנית- כולם או חלקם. יש לציין שכיום המאגר חלקי מאוד. לא בכל המדינות שחיפשתי קיבלתי תוצאות אבל כפי שנכתב באתר המאגר רק בראשיתו והכוונה לעדכן אותו כל העת.

למאגר

ב- 2 ביוני 2011 שלושת מנועי החיפוש הגדולים Google, Bing, Yahoo הצהירו על Schema.org – יוזמה משותפת שתומכת בשפה משותפת לתיוג מידע מובנה בדפי ווב.

בעזרת Schema.org בעלי אתרים ומפתחים יוכלו ללמוד יותר על נתונים מובנים, יוכלו להטמיע בקלות יחסית מידע סמנטי בתוך הקוד של דפי הווב הקיימים – דפי5 html – מידע שמכונות יכולות להבין ולחלץ אותו באופן חד משמעי. בכך יסיעו למנועי חיפוש להבין טוב יותר את התכנים של דפי הווב שלהם.

המשמעות מבחינתם של מנועי החיפוש והמשתמשים היא תשובות מדויקות יותר למספר רב יותר של שאלות. כך למשל בתוצאת חיפוש של ספר, מנוע החיפוש יוכל להציג גם את מספרי העמודים שלו ואת ה- ISBN שלו, שכן המידע המובנה יסייע למחשבים להבין את המידע ולחלץ את המידע הדרוש מתוך דפי הווב . המשמעות מבחינת אתרי ווב שיאמצו סכימה זו היא הגדלת הנראות שלהם במנועי חיפוש.

המשמעות של Schema.org היא התקדמות לקראת החזון של הווב הסמנטי שבו מידע על יסייע למחשבים להבין את התכנים, אבל בקהילת הווב הסמנטי הדעות לגבי היוזמה בכל זאת חלוקות. זמן רב עבדו על פיתוח שפות כמו RDF שיקדמו את הווב הסמנטי והם רואים ב- Schema.org מגבלות ביחס ל- RDF , אבל מצד שני בשל הפשטות היחסית שלה אחרים סבורים שיהיה יותר קל לשווק אותה ובכך לקדם את חזונו של הווב הסמנטי.

פירוט יתר על היוזמה והשלכותיה

ההצהרה על היוזמה
לאתר Schema.org

Blogpulse הוא מנוע חיפוש ייעודי לבלוגים. אפשר לחפש בו על פי כתובת URL ועל פי מילות מפתח. הוא תומך באופרטורים הבוליאניים : AND, OR, NOT

בחיפוש מתקדם אפשר להגביל את החיפוש על פי תאריך, למיין על פי רלוונטיות או עדכניות ולקבוע את מספר התוצאות שיוצגו בכל דף.

בתוצאות החיפוש ליד כל אחת מתוצאות החיפוש אפשר לראות את הפרופיל של הבלוג ממנו נלקחה תוצאת החיפוש.

בנוסף לחיפוש הרגיל יש ל Blogpulse מספר כלים נוספים שיכולים להצביע על מגמות. כך למשל trend search מאפשר ליצור גרפים שמצביעים על מגמה לאורך זמן בהקשר של מונח החיפוש – אנשים, חברות, נושאים שונים – או משווים בין מגמות של מספר מונחי חיפוש (עד 3) .

כלי נוסף Featured Trends מאפשר לזהות את הבאז התקשורתי בתחומים שונים כפי שבא לידי ביטוי בעולם הבלוגספירה

כלי מעניין נוסף הוא Conversation Tracker שמאפשר מעקב אחר השיח בבלוגוספירה שהתפתח מפוסט מסוים , באמצעות מעקב אחר הקישורים שמקורם בפוסט מסוים . מעקב זה מתאפשר הודות לאינדקס שיוצר המנוע מהטקסט המלא של הפוסטים בבלוגים ומעקב אחר ה- permalinks.

למנוע החיפוש 

ביום רביעי, 25.5.11 הגיעה לאוניברסיטת תל אביב משלחת של מנהלי ספריות וספרנים מסין לביקור בספרייה המרכזית.
המשלחת הגיעה לסיור בן שבוע ימים מטעם חברת "אקס ליבריס", ספקית מובילה של פתרונות מיכון לספריות אקדמיות, המציעה מערכת מוצרים מקיפה לניהול, קטלוג והנגשה של מידע אלקטרוני, דיגיטלי ומודפס.

פרופ' אהרון שי, רקטור האוניברסיטה,חברי המשלחת מסין ומנהלות הספריות

תמונה קבוצתית של המשלחת עם צוות אוסף וינר

כחלק מהסיור בישראל הגיעה המשלחת לביקור בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי.
הביקור החל במפגש של המשלחת, עם רקטור האוניברסיטה, פרופ' אהרון שי, אשר ברך את המשלחת בסינית ובאנגלית. פרופ' שי הינו מרצה בעל שם בתחום ההיסטוריה המודרנית של סין.
לאחר הצגת המשתתפים אשר הגיעו מאוניברסיטאות שונות ברחבי סין, סיפר ד"ר ג'אנג פינג, מרצה לשפה הסינית בחוג למזרח אסיה בפקולטה למדעי הרוח, על הלימודים בחוג למזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב וכן על האוסף הסיני בספרייה המרכזית.

חמשת מנהלות הספריות באוניברסיטה: מירה ליפשטיין הספרייה למדעי החיים ורפואה, אילנה פרי הספרייה למדעים מדויקים, רודה דווידיאן, ספריית משפטים, שלומית פרי, הספרייה למדעי החברה וניהול ונעמה שפטלוביץ, מנהלת הספרייה המרכזית, הציגו את הספריות אותן הן מנהלות. מנהלי הספריות והספרנים מסין התעניינו בדרך שבה אנו מנהלים את האוספים, תחום הרכש, היקף האוסף והרכבו, ודרך ניהול הספריות.

נעמה שפטלוביץ, מנהלת הספרייה המרכזית,  ערכה לספרנים סיור בספרייה המרכזית, הם התרשמו מחדר הקבוצות, מגודל האוסף והרכבו ומיצירות האמנות הרבות המוצגות בספרייה. הספרנים ביקרו גם באוסף וינר: העוסק בנושא האנטישמיות, השואה והפשיזם. מנהלת האוסף,הגברת תמי שגיא הציגה למבקרים מסמכים ייחודיים הקיימים באוסף.
בסיומן של שעתיים מרתקות נפרדנו מהמשלחת ואנו תקווה שהקשר עם הספריות האוניברסיטאיות בסין ימשך בעתיד.

כלים לגילוי ידע discovery services – כלי חיפוש בסגנון גוגל – הם כלים מבוססי אינדקס שמחפשים במספר רב של מקורות מידע. לעתים שירותים אלה הם היברידים ומשלבים חיפוש באינדקס עם חיפוש מטה – חיפוש ששולח בזמן אמת את שאילתת החיפוש למספר מקורות מידע.

שירותים אלה – מבוססי אינדקס או היברידים, מציגים למשתמש את המידע ממקורות שונים ובכך חוסכים למשתמש את הצורך לחפש בכמה מקורות מידע ועוד יותר את הצורך לדעת באיזה מקורות מידע לחפש

ארבעת הגדולים היום בשוק הם: WorldCat Local, Summon, Ebsco Discovery Service Primo Central . אך קיימים גם שחקנים נוספים בשוק וקשה לעקוב ולהתעדכן, במיוחד בכל הקשור לגבי גודל האינדקסים שלהם ומה הם כוללים מכיוון שכול העת חלים באינדקסים שינויים בשל הוספת מקורות חדשים לאינדקסים.

לכן האתר Unified Resource Discovery Comparison יכול להיות שימושי ביותר לאלה שמעוניינים במידע עדכני ומקיף בנושא. האתר מרכז מידע על כלים לגילוי ידע ממספר אספקטים : מאמרים שקשורים למידע כללי בסיסי, להיסטוריה, מצגות של ספקים, השוואות בין הכלים השונים, התנסות של ספריות עם הכלים השונים, קישורים לאתרי וויקי ובלוגים שעוסקים בנושא , פירוט כלים שונים ומידע עליהם ועוד..

לאתר

ביום רביעי 18.5.2011 התקיים במסגרת "2011 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-26 ,יום עיון בנושא: "התפתחויות והזדמנויות למשתמש ברשת האינטרנט – העתיד כבר כאן" .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

אנו עדים היום למספר התפתחויות ברשת האינטרנט, אשר מצעידות אותנו לקראת עתיד שונה בתחום המידע, העסקים והחינוך. חברות המחקר האנליסטיות הגדולות בעולם מצביעות על שנת 2011 כשנת מהפכת הסמארטפונים, שבה עולמות וירטואליים ורשתות חברתיות ישלבו מנגנוני משחקים מבוססי מיקום. רשתות חברתיות משתתפות בתהליכים חינוכיים. אנו עדים גם להתפתחויות מרשימות בתחום השירותים הפרסונליים בנייד ומתמודדים בהצלחה עם אתגרים שמציבה סביבת הנייד. בתחום חיפוש מידע מפתחים יישומים סמנטיים ואף מנועי חיפוש חוזי עתיד. מחשוב ענן ויישומיו תופסים תאוצה ויש לכך הזדמנויות וסיכונים לנושא ניהול הידע והשלכות על נושא הלמידה, ובעולם הרדיו אנו עדים לחידושים משמעותיים והזדמנויות.

יום העיון עסק בהתפתחויות אלו, תוך שימת דגש על תרומתן למשתמש והתועלת שתוכל לצמוח לו מכך בתחומים השונים: העסקי, החברתי, הטכנולוגי, היישומי והחינוכי.

במשך היום התקיימו 11 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': עולם הרדיו ברשת – חידושים והזדמנויות, משחקים בכל מקום

קולו של המיקום – רדיו מקומי ועולמי מדבר ברשת
ד"ר נדב דפני – מנכ"ל stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

ההרצאה הציגה את עולם הרדיו, כפי שהוא בא לידי ביטוי ברשת – החידושים המשמעותיים בו, ההזדמנויות מבחינת עולם המידע, החינוך והתרבות העולמית. בהרצאה הודגם כיצד רדיו לוקאלי הופך לרדיו עולמי ומה היתרונות שבכך לשני הצדדים (המשדר והקולט). בהרצאה הוצגו טכנולוגיות ואתרים רלוונטיים. למצגת ההרצאה

גיימיפיקיישן! משחקים בכל מקום לפיתוח עסקי ומערכות חינוך
ד"ר חנן גזית,juloot interactive

חברות המחקר האנליסטים הגדולות בעולם מצביעות על שנת 2011 כשנת מהפכת הסמארטפונים שבה עולמות וירטואליים ורשתות חברתיות כמו פייסבוק ישלבו מנגנוני משחקים מבוססי מיקום ליצירת חוויות חדשות מעבר למסכי המחשבים. דרכי למידה, הדרכה וניהול ידע המוכרים לנו עומדים לעבור שינויים דרמתיים בעקבות היכולת לעצב ולפתח חוויות משחקיות אינראקטיב בכל מקום. ההרצאה נגעה באתגרים החדשים שמציבות טכנולוגיות גיימיפיקיישן בפני חברות וארגונים והראתה איך אפשר ליישם אותן לפיתוח עסקי ולמערכות חינוך

מושב ב' – חיפושי מידע – טכנולוגיות מתקדמות, הנייד – שירותים פרסונליים ורשתות חברתיות

?Designing for Mobile: Does size matter
מיכל לוין, User Experience Designer , Google ישראל

ההרצאה התמקדה בעיצוב חויית המשתמש בשימוש במכשירים ניידים, והאתגרים הכרוכים בכך נוכח הסביבה המגוונת מאוד של המכשירים הניידים

שירותים פרסונליים בנייד
פרופסור ברכה שפירא, המחלקה להנדסת מערכות מידע ומעבדות דויטשה טלקום, אוניברסיטת בן גוריון. השתתפה בהדגמת המערכת לינה שלנגמן שהשתתפה בפיתוח המערכת.

על פי מחקר שבוצע לאחרונה על ידי חברת Nielsen עבור חברת Tellabs נראה שלמעלה מ60% ממשתמשי המובייל מעוניינים בשירותי תוכן שיתבססו על העדפותיהם, המיקום שלהם, ההקשר והסביבה החברתית שלהם, או במילים אחרות, שירותים פרסונלים. הפלטפורמה הניידת מציבה אתגרים בגלל הגודל הפיסי והמשאבים המוגבלים, אך גם פותחת אפשרויות של אלגוריתמים חדשים שעושים שימוש במידע זמין אודות המיקום של המשתמש. בהרצאה נסקרו התפתחויות בתחום השירותים הפרסונלים בנייד כולל שיטות חדשניות לפרסונליזציה העושות שימוש במאפיינים של המכשיר הנייד ותוארו פרויקטים שנעשו בתחום במעבדות דויטשה טלקום באוניברסיטת בן-גוריון.

רואים את הנולד: מנועי חיפוש חוזי עתיד
ד"ר אריאל פרנק, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן.  למצגת ההרצאה

הווב הסמנטי ויישומיו
אייל סלע, מנהל פרויקטים, איגוד האינטרנט הישראלי ומשרד ה- W3C הישראלי

כיום הרשת מאפשרת אך ורק הצגת דפים אשר את תוכנם מסוגלים להבין בני אדם. ניתן לתאר את המצב הנוכחי כ'רשת של מסמכים', אשר תוכנם אינו מובן למכונות. הטכנולוגיות הסמנטיות מאפשרות להכניס משמעות (סמנטיקה) ברמת הקוד, כך שמכונות מסוגלות להבין את תוכן הדפים. מצב זה מתואר כ'רשת כמאגר נתונים'. כלומר, מחשבים מסוגלים לעשות שימוש בפריטי המידע המופיעים בדפי אינטרנט ולא רק להציג אותם לבני אדם. ההרצאה הציגה את עקרונות הווב הסמנטי ודוגמאות לאפליקציות העושות בו שימוש. למצגת ההרצאה

עמיתים מקרוב ומרחוק – רשתות חברתיות בהוראה והדרכה
תמי נויטל, מרכז שה"ם, האוניברסיטה הפתוחה

ההרצאה עסקה ברשתות החברתיות ושיתופן בתהליכים חינוכיים מגוונים (משימוש בהן בלמידה פורמלית ועד למידה לא-פורמלית והתפתחות מקצועית בארגונים) – כיום יש כבר דוגמאות יפות מאוד מהארץ, לא רק מחו"ל  יש לכך גם השלכות וקשר הדוק לשימוש במכשירים ניידים (סלולרי, אייפד וקוראים דיגיטאליים) .למצגת ההרצאה

מושב ג' – מחשוב עננים – היבטים חברתיים, עסקיים, טכנולוגיים וחינוכיים
רנית זקצר, CTO מטריקס

מחשוב עננים והזנב הארוך של הידע

בהרצאה למדנו מה זה מחשוב ענן ? כיצד הפך ל- Game Changer טכנולוגי/חברתי/עסקי? מהן ההזדמנויות והסיכונים בענן לנושא ניהול הידע וכיצד עוזר הענן להגיע "לזנב הארוך של הידע".

יישומי ענן שיתופיים והשלכותיהם על למידה
נעמי פורת, המרכז ללימודים אקדמיים. למצגת ההרצאה

מה השאלה? על מנועי תשובות וטכנולוגיות נוספות
דניאל ליפסון, מנהל מחלקת כתבי עת וספרן יעץ בספריית הקמפוס האקדמי אחוה

מנועי החיפוש כמו Google ו Bing עוזרים לנו למצוא מחט בערימה של שחת. הבעיה היא שלעיתים קרובות הם מציגים לנו מחט בערימה של מחטים – רשימה ארוכה של קישורים לאתרים שאולי באחד מהם נמצא מידע רלוונטי לחיפוש.
לפעמים כל מה שאנו רוצים הוא פתרון פשוט לבעיה מסוימת או תשובה לשאלה. נבירה ממושכת ברשימת לינקים לא תמיד עוזרת לנו ויכולה לבזבז זמן רב. בשנים האחרונות התחילו להופיע ברשת כלים חדשים ומגוונים המנסים לענות על המחסור הזה. מנועי תשובות למשל, לא מפנות אותנו לקישורים אלא מציגים לנו תשובה ברורה וחד משמעית. כלים המבוססים על הרשת בזמן אמת (Real time Web) יכולים לעזור לנו בפתרון בעיות דחופות דבר שלא נוכל לקבל בדרך כלל ממנועי חיפוש.
בהרצאה הוצגו טכנולוגיות רלוונטיות והודגם כיצד בעזרת כלים שונים אפשר לנסות למצוא פתרון או תשובה ברשת כשמנוע חיפוש לא מספק את התוצאות הנדרשות.למצגת ההרצאה

מושב ד' – עולמות וירטואליים – אתגרים ופוטנציאל יישומי בעסקים ובחינוך
ד"ר ישע סיוון, ראש התכנית למערכות מידע, המכללה האקדמית תל-אביב יפו

לקראת העתיד של 3D3C markets

ההרצאה עסקה בהגדרה של שווקים הכוללים ארבעה מרכיבים תלת מימד, קהילה, יצירה ומסחר ובאפשרויות המזומנות לנו כתוצאה מכך.  למצגת ההרצאה באנגלית

כמו כן , לטובת מי שביקש ממני את ההרצאה שלי ביום ג' 17.5.2011 ביום העיון "פורטלים ומידע רב מימדי" – אני מעלה קובץ pdf של ההרצאה-

"העתיד כבר כאן – מגמות והתפתחויות טכנולוגיות עתידיות והמשמעות לעולם המידע"
ד"ר יפה אהרוני , אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל

ההרצאה עסקה בארבע מגמות שהסתמנו בעבר ועל פי תחזיות שמסתמכות על מחקרים יקבלו תאוצה גם בעתיד: ספרים אלקטרוניים, תנועת הגישה הפתוחה, מכשירים ניידים ומחשוב עננים . ההרצאה הראתה כיצד מגמות אלה שלובות זו בזו והן בעלות השפעה פוטנציאלית על ההוראה והמחקר ושחקנים עיקריים בעולם המידע – משתמשים, מו"לים , ספריות ועתידו של הווב עצמו. לקובץ ההרצאה

BioPortal הוא מאגר בינלאומי לאונטולוגיות בתחום הביורפואי. המאגר נוצר ומתוחזק על ידי NCBO . NCBO – The National Center for Biomedical Ontology נוסד ב-2005 כדי לעזור לאנשי מדע בתחום הביורפואי להשתמש באונטולוגיות לצורך ארגון המידע.

NCBO גם מציע כלים ושירותי ווב שמאפשרים למשתמשים גישה ושימוש באונטולוגיות למגוון יישומים. מרכז זה גם תומך בפיתוח טכנולוגיות סמנטיות בתחום הביורפואי.

BioPortal הוא התרומה הנראית העיקרית של NCBO לקהילה הביורפואית. האתר מספק גישה ליותר מ- 200 אונטולוגיות ושפות מבוקרות בתחום הביורפואי. אפשר לדפדף באתר וגם לחפש אונטולוגיות על פי מונחי חיפוש. האתר מאפשר גם מיפוי בין אונטולוגיות לצורך השוואה.

כמו כן האתר מאפשר חיפוש במגוון מקורות של מידע רפואי תוך שימוש במונחי האונטולוגיות שלו. חיפוש זה אפשרי בזכות האינדקס שיצר NCBO מהתכנים של עשרות מאגרים תוך שימוש במונחי האונטולוגיות שב- BioPotal .תוצאות החיפוש מציגות את המאגרים כשליד כל אחד מהמאגר מספר התוצאות מאותו מאגר, במסך התוצאות מתקבלות גם הצעות לעידון השאילתה.

מעבר להיותו של BioPortal מאגר אונטולוגיות, ואינדקס לעשרות מאגרים  הוא מהווה גם קהילה מקוונת למפתחי אונטולוגיות ולמשתמשים שיכולים להעיר הערות ולדון בתכנים של האונטולוגיות.

למרות שהאונטולוגיות ב- BioPortal מיועדות בעיקר לתחום הביורפואי , התוכנה היא לגמרי גנרית וניתנת לשימוש ליצירת מאגרי אונטולוגיות בתחומי מחקר אחרים. פרטים נוספים על הפורטל אפשר למצוא בגיליון 11 של – Nodalitiies המגזין הייעודי לווב הסמנטי

לפורטל

לפרטים נוספים על הפורטל

האקדמיה למוסיקה רכשה את Naxos Music Library.

אוסף השמע כולל מוסיקה קלאסית, מוסיקת רוק, ג'אז, פופ ומוסיקה פופולרית מ – 3 קטלוגים : Naxos ,Marco Polo ו Da Capo.

כל יצירה מלווה בהסברים, הוראות הפעלה, ומידע על המלחינים והאמנים.

ניתן לאתר מידע בחיפוש בסיסי או מתקדם לפי שם מלחין, שם יצירה, שם דיסק
או לפי מילים.

לפרטים נוספים אודות המאגר.

המאגר נגיש מאתר הבית של הספרייה המרכזית וגם מהקטלוג .

חברת גוגל מממנת מחקר של חוקרים ממדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב שמטרתו לאפשר למחשבים לחזות טוב יותר את העתיד .

המחקר בראשותו של פרופסור ישי מנצור מאוניברסיטת תל אביב הושק בכנס בינלאומי בתחום הלמידה החישובית – Conference On Learning Theory-COLT שנערך בחיפה בסוף יוני 2010 . בלמידה חישובית המערכת משתמשת בשיטות אנליטיות לניתוח מידע ומפתחת תובנות על סמך המידע שמוצג לה. חיזוי העתיד מושתת על היכולת ללמוד ולהפיק לקחים מניסיון העבר. הרעיון בחיזוי העתיד על ידי מחשבים, כפי שבא לידי ביטוי בפרויקט הנ"ל  הוא שעל ידי מדידת המרחק בין התוצאה הרצויה והמעשית , הלא כל כך רצויה, מחשבים יוכלו לקבל החלטות נכונות יותר לגבי העתיד .

מן הראוי לציין שמימון פרויקט זה על ידי חברת גוגל קדמה לו מעורבותה של גוגל ב-recorded future.com – אלגוריתם שמנתח אירועים מהעבר לצורך חיזוי העתיד.

עוד מן הראוי לציין שמחקר זה של חוקרים ממדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב הוא אחד מיני רבים שאותם אפשר לראות באתר Tel Aviv University's American Friends

שבוע הספרייה הלאומי בארה"ב , אותו חוגגים מדי שנה מאז 1958 מתקיים השנה ב- 10-16 באפריל 2011.

בין היתר במסגרת חגיגות אלו ספק המידע Gale מציע גישה חופשית ל- 6 ממאגרי המידע שלו בתקופה 10 – 24 באפריל. ספריות יכולות להוריד וידגט החל מ- 10 לאפריל ולאפשר למשתמשים שלהם שימוש חופשי במאגרים: Gale NewsVault , Slavery and Anti-Slavery , Science in Context, GREENR , Global Issues in Context ו-Powerspeak Languages
מאגרים אלו כוללים מידע היסטורי, מדעי ולשוני.

נושאו של שבוע הספרייה הלאומי השנה הוא: "Create your own story @ your library," וב-GALE מאמינים שמתן גישה חופשית למאגרים יסייע לספריות לעשות זאת. ספריות בתי ספר, ספריות ציבוריות, אקדמיות ומיוחדות נוטלות חלק בחגיגות אלו.

בדף של ALA שמיועד לשבוע זה אפשר להקשיב להרצאתו של John Grisham על ערכם של ספרנים וספריות.

לכתבה בנושא

Ithaka S+R הוא שירות יעץ ומחקר של ITHAKA – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית להשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות לצורך שימור התכנים המדעיים ולקידום המחקר והוראה . סקר מטעם Ithaka S+R נערך בסתו 2010 בקרב 267 בעלי תפקידים ניהוליים בכירים בספריות בארה"ב . תוצאות הסקר התפרסמו בתחילת אפריל 2011. מטרתו של הסקר הייתה ללמוד על הכיוון האסטרטגי שמנהלי הספריות מתכננים לארגונים שלהם ואת דעתם בנושא האוספים והשירותים שהם מגישים. הסקר שם דגש על תפקיד הספריות בהוראה . השאלות בסקר תוכננו באופן כזה שאפשר יהיה לערוך השוואה בין עמדות אנשי הסגל כלפי תפקיד הספריות שנערך ב- 2009 ובין עמדות מנהלי הספריות כפי שבאו לידי ביטוי בסקר הנוכחי.

ממצאי הסקר מצביעים על כך שמנהלי הספריות פיתחו קונצנזוס על מספר כיוונים אסטרטגיים כגון רכש וניהול אוספי כתבי עת ומתן עדיפות לתמיכה בהדרכה והוראה בעוד שבנושאים אחרים הדעות עדיין חלוקות.

ממצאים עיקריים:
ביחס לשירותים :
• מנהלי הספריות במוסדות השונים רואים בתמיכה בהוראה והדרכה אחד מיעדיהם העיקריים. 94% מהנחקרים רואים בהקניית אוריינות מידע לסטודנטים תפקיד חשוב מאוד של הספריות שלהם. הם גם היו רוצים יתר שיתוף פעולה עם אנשי הסגל בכל הקשור להוראה והדרכה. יש לציין שבנושא זה על סמך סקר 2009 אין תמימות דעים בקרב אנשי הסגל. רק חלק קטן מאנשי הסגל מעריכים את תפקידה של הספרייה בהדרכה והוראה.

• מנהלי הספריות מאמינים בחשיבות האסטרטגית של תפיסת הספרייה כנקודת מוצא בתהליך גילוי הידע. מנהלי הספריות מכירים בעובדה שאנשי הסגל והסטודנטים מסתמכים על מקורות מידע מחוץ לספרייה , והיו רוצים להשקיע יותר בכלי חיפוש וגילוי ידע כדי לעזור למשתמשים.

ביחס לאוספים:
• תפקיד הרכש של הספרייה נתפס כבעל חשיבות ראשונית במונחים של העדפות תקצוב על ידי מנהלי הספרייה ותפיסת אנשי הסגל את תפקיד הספרייה. קיימת עליה הדרגתית בסכומים המוקצים לחומרים דיגיטליים ובה בעת ירידה בהוצאות הרכש של חומרים מודפסים. הצפי הוא להשלים את המעבר לכתבי עת אלקטרוניים תוך 5 שנים ולהקצות מחצית מתקציב הספרים לספרים אלקטרוניים.

• רוב הספריות חשות בנוח עם ביטול הגישה לכתבי העת בגרסה המודפסת לאחר שיש להם גישה בטוחה ואמינה לעותקים הדיגיטליים שלהם. 91% כבר עשו זאת או מתכננים לעשות זאת בעתיד. ביחס לספרים אלקטרוניים זה עדיין לא כך. מכל מקום אחוז גבוה של הנחקרים היו רוצים לעשות זאת אם תהיה תשתית מתאימה לשימור וגישה

ביחס לאסטרטגיה ומנהיגות:
• רוב המשיבים לסקר סבורים שהספריות לא עשו תכנון אסטרטגי מספיק לענות על צורכי המשתמשים וארגון האוספים בצורה אופטימלית.
• יש מספר אי התאמות בין אסטרטגיות ברמה בגבוהה מצד אחד ובין העדפות תקציביות מצד שני – מה שמלמד שמנהלי הספריות במקרים מסוימים אינם מצליחים להוציא אל הפועל את הכיוון האסטרטגי שעליו הם חושבים למען הספריות שלהם.

ממצאים נוספים בדוח המלא
כתבה בנושא -תודה לד"ר אריאל פרנק שהפנה אותי לכתבה זו.
פוסט קודם על סקר קודם בנושא עמדות  אנשי הסגל ביחס לספריות  ותפקידן

בזמנו כתבתי בבלוג על Pubget – החיפוש ב- Pubget זהה לחיפוש ב-Pubmed אלא שבמקום קישורים לאתרי המו"לים וכתבי העת בהם מצויים קובצי הטקסט המלא, התוצאות הם קובצי ה- pdf עצמם.

האינדקס של Pubget כולל נכון להיום למעלה מ-20 מיליון מסמכים במדעי החיים. כולל התכנים של Pubmed .Pubget יודע לזהות את המיקום של קובצי ה- PDF בכל כתבי העת, והוא כולל מידע על המנויים של כל אחת מהספריות , אשר מספקות לו מידע זה.

לאחרונה יצא לאור עלון חדש של What's hot in science – Pubget  . העלון כולל את 15 מאמרי ה-top – המאמרים הפופולריים ביותר ב- Pubget מבין מאות אלפי המאמרים שנצפו ב-Pubget . כמו כן יש בעלון גם מספר  מאמרים שכוללים חדשות בתחום המדע.

בעתיד הכוונה להוציא לאור גיליון אחד או שניים מדי חודש. מי שרוצה לקבל את העלון  יכול להירשם באתר שמיועד לכך
תודה לדורה גטמן על המידע

לאתר העלון

כיום נשמעות תחזיות שאפליקציות נייטיב לנייד– תוכנות ייעודיות שמורידים לנייד – הן זמניות וברות חלוף שכן העתיד טמון בווב הנייד במיוחד עם פיתוחו של ה- html5 .

בווב הנייד הכוונה לאפליקציות ואתרים למכשירים ניידים שנמצאים בווב, הגישה אליהם היא דרך הדפדפן ואין צורך להורידם למכשיר הנייד. לווב הנייד מספר יתרונות – אין צורך להוריד את האפליקציות, כולן רצות על הדפדפן, לא צריך קוד שונה לכל אחת ממערכות ההפעלה של הנייד – IOS, Android, BlackBerry, WebOS אלא קוד אחיד יכול לשמש את הפלטפורמות השונות. מבחינת חווית המשתמש – החוויה של אפליקציות ווביות משתפרת והופכת להיות דומה לאפליקציות נייטיב  ויעיד על כך Gmail on the web , קיימת גם אפשרות לשימוש באפליקציות ווביות במצב לא מקוון שבה קובצי האפליקציות נשמרים במכשיר  – שימוש שבשילוב עם נתונים מקומיים  יכול להיות מאוד יעיל.

בכנס האינטרנט הישראלי האחרון למשל בפאנל המעניין בנושא האינטרנט הנייד אופיר לייטנר חזה אף הוא את השימוש שיגדל ב- html5 ובעקבות כך את דעיכתם של האפליקציות בעתיד לטובת הווב הנייד. מצד שני נשמעות דעות שונות שטוענות שלמרות שה- html5 מציע הרבה הזדמנויות הוא אינו מהווה תחליף לאפליקציות

מכל מקום , בינתיים מספר האפליקציות גדול , ויש אף חוזים ששנת 2013 תהיה שנת השיא מבחינת המכירות של האפליקציות.

גם לאקדמיה יש מספר לא מבוטל של אפליקציות למטרות שונות:
• לייעול תהליך העבודה כגון Dropbox לסינכרוניזציה של קבצים, 1password לארגון סיסמאות.
• לקריאה – קריאת קובצי pdf , ספרים אלקטרוניים ועדכוני RSS – כגון Reeder לקריאת עדכונים מגוגל רידר,   Flipboard – לקריאת תכנים מגוגל רידר, פייסבוק וטוויטר
• לכתיבה
• להצגת קבצים
• למוסיקה ועוד

רשימה ארוכה של אפליקציות לאקדמיה מסווגות על פי פונקציונליות אפשר למצוא במדריך לאפליקציות שעלה לאחרונה לאתר של MIT
הרשימה כוללת גם אפליקציות מיוחדות ל- MIT

לאתר