משתמשים רבים מחפשים מידע רפואי באינטרנט ואכן קיימים באינטרנט אתרים רבים דוגמת WebMD שמספקים מידע רפואי ל- consumers.

אלא שקיימת בעיית "פער השפה" – הפער בין המונחים הרפואיים ובין מונחים בסלנג שבהם מחפשים המשתמשים. בעיה זו פוגעת ברלוונטיות של תוצאות החיפוש. כדי להתגבר על הבעיה חוקרים ב- Georgia Tech פתחו את DiaTM – Dialect Topic Modeling for Improved Consumer Medical Search – שלומד את שפת המשתמש ובכך משפר את תוצאות החיפוש.

לימוד שפת המשתמש על פי DiaTM מתבצעת על ידי השוואת מסמכים רפואיים רבים שכתובים ברמות שונות של שפה טכנית. על ידי כך המערכת לומדת על הקשר בין מונחי סלנג ומצבים וסימפטומים רפואיים שונים ובכך מצטמצם פער השפה בין שפת המשתמש ובין שפת מאגרי המידע בהם הוא עורך את החיפוש. כך למשל אחרי עיבוד של כמות מספקת של מסמכים המערכת לומדת שמשמעות המונח gunk בהקשרים מסוימים היא discharge. המסמכים שמשמשים את המערכת לצורך השוואה ולימוד לקוחים ממספר מגוון של מקורות מידע כגון: WebMD Yahoo! Answers, PubMed Central, the Centers for Disease Control & Prevention website sources ואחרים.

במחקרים שנערכו לבדיקת DiaTM נמצא שהוא שיפר את הרלוונטיות של התוצאות ב- 25%

טכניקה זו של DiaTM אינה מצטמצמת רק לתחום הרפואי וניתן ליישמה על תחומים אחרים.
נייר העבודה שמתאר את המערכת:
“Dialect Topic Modeling for Improved Consumer Medical Search,”
הוצג ב- 17 בנובמבר במפגש השנתי של American Medical Informatics Association, Washington, D.C

לפרטים נוספים

הווב מכיל דפים רבים עם מידע מתעדכן ומתחדש – ידיעות חדשותיות, פוסטים בבלוגים וציוצים. לעבד את המידע ידנית היא משימה בלתי אפשרית. מנועי חיפוש מסוגלים לאתר פריטי מידע של מידע אבל מותירים מאחור את התמונה השלמה. Extractiv – שירות לחילוץ מידע מטקסט יכול לסייע במשימה.

Extractiv הוא שירות שהופך באופן אוטומטי טקסט לא מובנה לטקסט סמנטי מובנה. משלב זחלן שסורק דפי ווב על פי בקשה או הגדרת מלות מפתח, ויכולת של ניתוח בשפה טבעית. מזהה זהויות וקשרים ביניהם.

Extractiv מאפשר למשתמש להגדיר מה הוא רוצה לחלץ מהטקסט כך למשל אם מגדירים לו עיר הוא יחלץ את כל הערים , כמו כן הוא מאפשר למשתמש להגדיר באיזה פורמט הוא רוצה לקבל את התוצאות. השירות הוא בתשלום. מדי פעם ג'וב של עד 1000 URL אפשר לקבל חינם לאחר הרשמה חינמית לפורטל.

במהלך תהליך הגדרת המשימה על ידי המשתמש – המשתמש בוחר נושא מתוך רשימת נושאים כגון רפואה, מחשבים, וזהויות שמוצעות למשתמש לבחירה בהתאם לתחום שבחר – כך למשל ברפואה מוצעות זהויות כמו דוקטור, תרופה, מחלה, בתי חולים וכו' , במחשבים – אלגוריתם שפת תכנות ועוד..

המשתמש בוחר קשרים אותם הוא רוצה שהכלי ינתח כמו גיל, מספר טלפון, דת, שפה. אפשר להזין מלות מפתח והיישום מחפש אתרים בהתאם. אפשר לתת רשימת אתרים ממנה יתחיל את הסריקה , אפשר לבקש שיסרוק את כל הקישורים או להתמקד בדומיינים מסוימים , להגדיר את עומק הסריקה, מספר URL שיסרוק, פילטרים , ובאיזה פורמט רוצים לקבל את התוצאות – – JSON, XML, RDF. בעתיד מבטיחים גם . sentiment analysis

שירות כזה יכול להיות יעיל לקבלת מידע על אדם מסוים או חברה מסוימת וגם על נושא מסוים והוא מהווה חזון לעתיד..

לאתר השירות
מידע באתר אודות השירות

כנס צ'ארלסטון הוא מפגש שנתי של ספרנים, מנהלי ספריות, מו"לים, יועצים, וספקים שבאים לדון באווירה לא פורמלית יחדיו בנושאים חשובים שמעניינים אותם. השנה היה זה המפגש השנתי ה-30, הוא התקיים ב- 3-6 בנובמבר 2010 ועסק בנושא רכש ספרים וכתבי עת .

אחת ההרצאות המעניינות הייתה הצגת פרויקט ה- eReaders של הספריות באוניברסיטת Duke.
במסגרת פרוייקט זה נרכשו קוראי ספרים אלקטרוניים Kindles- ושולבו בקטלוג להשאלה למשתמשים.

הפרוייקט החל כפרוייקט פיילוט בראשית 2010 עם מספר מצומצם יחסית של מכשירי קינדל וגדל עד כה ל-40 קוראים אלקטרוניים. האוסף נבנה על פי נתוני השאלה של הספרים המודפסים. כל כותר שנמצא מושאל מעל 3 פעמים נוסף לקינדל. כמו כן במסגרת הפרוייקט יצרו רשימת תפוצה ייעודית לקינדל דרכה המליצו המשתמשים על כותרים להוספה לקוראים האלקטרוניים.

לצורך שיווק הפרויקט הקימו אתר ייעודי. כל הכותרים שולבו בקטלוג ודרכו מצאו המשתמשים את הקוראים האלקטרוניים.

פרויקט מעניין שמרמז על העתיד…

פרטים נוספים אפשר למצוא בדווח של מי שנכח בכנס. המצגות עדיין לא עלו לאתר
לאתר הפרויקט

האונטולוגיות הם מרכיב חשוב בווב הסמנטי. מה הן אונטולוגיות וכיצד לבנות אותם?
סדרה של מאמרים/מדריכים אשר עשויים לשפוך אור על ההיבט המתודולוגי והמעשי בכל הקשור לאונטולוגיות אפשר למצוא ב-TechWiki

במסגרת מדריכים אלה יש גם רשימה של כ-200 כלים לבניית אונטולוגיות רובם בקוד פתוח

מאפיין Book Creator הוא מאפיין נחמד שנוסף לוויקיפדיה האנגלית כזמין לכולם החל ממאי 2010 . מאפיין זה מאפשר לקבץ מאמרים מהוויקיפדיה לקובץ אחד אותו אפשר להוריד חופשי כקובץ pdf אחד בפורמט של ספר , או להזמין אותו כספר כרוך בתשלום.

תחילה יש להפעיל את המאפיין. כאשר נמצאים במאמר רלוונטי בוויקיפדיה, מצד שמאל אחת מהאופציות של print/export היא create a book . בחירה באופציה זו מציגה אפשרות ל- "start book creation" אשר מוסיפה את המאפיין בראש המאמרים בוויקיפדיה. אחרי הפעלת המאפיין אפשר לקבץ מאמרים מהוויקיפדיה על פי בחירה. אפשר לקבץ מאמרים מקושרים מבלי לבקר בהם וגם להוסיף קטגוריות שלמות . קיימת גם אופציה ל- suggest – המערכת מציעה דפים דומים רלוונטיים אותם אפשר להוסיף לקובץ. בסוף התהליך לאחר הוספת כותר מתאים מקבלים קובץ בפורמט של ספר שכולל גם תוכן, ואותו אפשר להוריד חופשי כקובץ pdf .. אפשר גם להזמין תמורת תשלום את הקובץ בפורמט של ספר כרוך מותאם אישית שכולל גם אינדקס.

מאפיין כזה יכול להיות שימושי מאוד במאגרי מידע. קיבוץ מאמרים נבחרים לקובץ אחד בפורמט של ספר עם תוכן היה יכול להקל מאוד על הסטודנטים כאשר הם דולים חומר בנושא מסוים ממאגרי מידע.

למפתחי ווב ולמשתמשים שמעוניינים להוסיף אייקונים (צלמים) בנושאים שונים למצגות, כדאי לזכור את מנוע החיפוש iconfinder שזה לא מכבר מלאו לו שלוש שנים, ומאז מאגר האייקונים והמשתמשים שלו גדל.

אפשר לחפש באתר. אפשר גם לדפדף בו. ליד כל אייקון יש מידע עליו, כולל זכויות יוצרים. ממספר חיפושים שערכתי התרשמתי שרוב האייקונים מותרים לשימוש במסגרת הרישיון הגמיש creative commons

למנוע החיפוש

ECAR – Educause Center for Applied Research הוא גוף שלא למטרות רווח שנוסד בינואר 2002 במטרה לחקור ולנתח תופעות ונושאים חשובים שקשורים לטכנולוגיות מידע בחינוך הגבוה.

הדו"ח השנתי של ECAR שמתפרסם מדי שנה מאז 2004 מתאר את תוצאות המחקר שעורך ECAR מדי שנה במטרה לשפוך אור על ההשלכות של טכנולוגיות מידע על החינוך הגבוה, והוא אחד מהאמצעים בהם נוקט המוסד בהגשמת חזונו.

הדוח משנת 2010 , שמשתרע על פני 120 עמודים, מתבסס בעיקרו על סקר שנערך ב- 2010 בקרב 36950 סטודנטים ב- 127 אוניברסיטאות ומכללות. השנה, כבכל השנים הסקר בחן דפוסי התנהגות, ניסיון, העדפות ומיומנויות שקשורות לטכנולוגיות מידע, אך בנוסף לכך בחר להתמקד ביישומי ווב מבוססי ענן

מטרתו של הדוח לספק לאחראים באוניברסיטאות ובמכללות מידע אמין על ההתנהגות , ההעדפות ושביעות רצון של הסטודנטים מהטכנולוגיה

ממצאים בולטים הם שמחשוב נייד נמצא בעלייה ושיישומים מבוססי ענן תופסים מקום בטכנולוגיות המידע בהם עושים הסטודנטים שימוש.

פרטים מלאים בדוח המלא

בבלוג של Hakia שנחשב מנוע חיפוש סמנטי התפרסם פוסט מעניין שמגדיר 10 מאפיינים של חיפוש סמנטי. מאפיינים אלו נבחנו בהשוואה בין מנוע החיפוש HAKIA ובין מנוע החיפוש שמשמש את  pubmed . לצורך  השוואה זו  נעשה  שימוש ב- hakia’s online demo. דמו זה כולל 20 מיליון מסמכים מ-pubmed. בהזנת שאילתה מסוימת מקבלים במקביל תוצאות משני המנועים שמשתמשים במסמכים מאותו מאגר מידע.  אלא שמנוע החיפוש Hakia משתמש בשיטה המיוחדת לו לאחסון וניתוח סמנטי של מסמכים אלו לצורך אחזורם.

על שיטה זו כתבתי בפוסט קודם.שיטה זו שנקראת QDEX – Query Detection and Extraction מחליפה את השיטה המקובלת ליצירת אינדקס. על פי השיטה המקובלת ליצירת אינדקס שמכונה קובץ מהופך –inverted file – האינדקס כולל את המונחים המופיעים בטקסט, ומצביעים אל מונחים אלה מהווים בתהליך אחזור המידע שערי גישה למסמכים. אם נשתמש בשיטת הקובץ המהופך גם להוספת קשרים סמנטיים ייווצר מבנה שיכביד מאוד על הביצועים. בשיטה החדשה של מנוע החיפוש Hakia, לעומת זאת, שערי הגישה לדפי ה-Web אינם מצביעים למלים אלא לשאילתות. המנוע מנתח באמצעות אלגוריתם מתוחכם את כל השאילתות האפשריות בדפי ה- Web והשאילתות מהוות שערי גישה לדפי ה- Web. באופן זה בעת אחזור המידע המנוע עובד על סטים קטנים יחסית של דפי Web ורק עליהם הוא מבצע את הניתוח הסמנטי. בכך נפתרת בעיית המשאבים הרבים שנדרשים לביצוע ניתוח סמנטי על מספר רב של דפים. על פי התיעוד באתר ביצוע הניתוח הסמנטי ודרוג התוצאות מתבצע באמצעות אלגוריתם מתוחכם שעושה שימוש גם באונטולוגיות.

עשרת המאפיינים שמאפיינים חיפוש סמנטי על פי HAKIA ושנבחנו בהשוואה שעליה דובר לעיל הם:
1. Handling morphological variations- טיפול בוַרְיַאצְיות מורפולוגיות – מנוע חיפוש סמנטי אמור לטפל בכל הוריאציות המורפולוגיות של המונח . באופן זה למשל תוצאות החיפוש צריכות להיות זהות אם מקישים כל אחד מהמונחים הבאים: “improve, improves, improving, improved,
2. Handling synonyms with correct senses- טיפול נכון וסמנטי במלים נרדפות תוך הבנת המשמעות הנכונה של המלה הנרדפת
3. Handling generalizations – טיפול בהכללה בצורה נכונה כך למשל השימוש במונח "מחלה" בשאילתה אמור לאחזר את כל המחלות
4. Handling concept matching – הבנת המשמעות הנכונה של מונחים
5. Handling knowledge matching – ממנוע חיפוש סמנטי מצפים שיבין למשל ש- swine flu = H1N1, flu=influenza
6. Handling natural language queries and questions – טיפול נכון בשאילתות בשפה טבעית
7. Ability to point to uninterrupted paragraph and the most relevant sentence – ממנוע חיפוש סמנטי מצפים ליותר מאשר להציג קישורים למסמכים שלמים כפי שעושים מנועי חיפוש מסורתיים אלא גם להציג קטעים רלוונטיים מהמסמך
8. Ability to enter queries freely, no special formats like quotes, or Boolean operators – אפשרות להזנת השאילתה באופן חופשי וללא צורך באופרטורים מיוחדים
9. Ability to operate without relying on statistics, user behavior, and other artificial means – ממנוע חיפוש סמנטי מצפים לאחזר תוצאות רלוונטיות על סמך ניתוח המסמך ולא על סמך אמצעים מלאכותיים שלא תמיד מצויים במסמך
10. Ability to detect its own performance – ממנוע חיפוש סמנטי מצפים שהאלגוריתם שלו לקביעת הרלוונטיות של תוצאות החיפוש לא יסתמך על אמצעים מלאכותיים כגון מספר הקישורים למסמך אלא על סמך מידת ההתאמה של תוצאות החיפוש למשמעות הנכונה של מונח החיפוש. יכולת זאת מאפשרת למפתחים לקבוע "סף משמעות/רלוונטיות" באופן שהמנוע יוכל לשפר אוטומטית את ביצועיו.

פרטים נוספים בפוסט המלא

 Aquaring הוא פורטל של מקורות מידע באירופה על עולם החי והצומח במים.
המטרה של הפורטל היא לספק נקודת גישה לאוסף ההטרוגני של מקורות דיגיטליים בנושא זה.
האוספים שמשמשים את הפורטל הם של מוזיאונים, אַקְוַרְיוּמִים ומוסדות מחקר באירופה.

המידע באוסף דינמי באופיו בשל תוצאות של המחקר המדעי. כך לדוגמה FishBase  שכולל מידע על מיני הדגים שידועים למדע, כלל 25000 מינים באוקטובר 2006 , ושנתיים וחצי לאחר מכן המספר הגיע ל- 32200 .

מה שמייחד את הפורטל הוא השימוש בטכנולוגיות סמנטיות על מנת לשפר את החיפוש. נעשה שימוש ב-7 אונטולוגיות ופותח עורך מידע-על שאפשר שימוש באונטולוגיות ובתיוג חופשי .

השימוש בטכנולוגיות סמנטיות מאפשר לנהל את האוסף ההטרוגני ביתר קלות, מאפשר שיתוף נתונים בין מקורות המידע ואת התאמת המידע בהתאם למאפיינים של המשתמש – שפה, קהל יעד והעדפות.

אפשר לחפש ולדפדף בנושאים רחבים : Biological species, Marine Biology, Vessels, Fishing Areas, Land Areas, Habitats , Education ולצמצם את החיפוש על פי תתי נושאים נוספים, סוג מסמך, קהלי יעד ועוד.. המנשק הויזואלי תורם לחווית המשתמש.

לפורטל
על הפורטל והטכנולוגיות הסמנטיות בהן נעשה שימוש

מאמר מעניין שהתפרסם בעלון של OCLC – NextSpace, עוסק בעתיד של ההוצאה לאור וכיצד ספריות יכולות להשתלב בתהליך זה.

במאמר מובאים דבריהם של שני בעלי תפקידים מובילים בתחום, על יוזמות של ספריות בתחום ההוצאה לאור.
האחת – Catherine Mitchell מ- California Digital Library שספרה על היוזמה "the University as Publisher" באוניברסיטת קליפורניה, ועל מאמציה לתאם בין שירותי הספרייה הדיגיטלית בקליפורניה וההוצאה לאור האוניברסיטאית כדי לנהל טוב יותר את התנובה המחקרית של אוניברסיטת קליפורניה. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי בתכנית – UC  Publishing Services-  UCPubS-. שכוללת פלטפורמה להוצאה לאור ושירותי ייעוץ לחוקרים. על חשיבותה של היוזמה יעידו דבריה:

"We have an opportunity here as a community to put a stake in the ground, to work to protect our institutions’ investments in academic research by inserting ourselves, wherever possible, into the flow of scholarly communication.”

Andrew Pate ותיק בתעשיית ההוצאה לאור בעל תפקיד בכיר ב- On Demand Books הוא השני שדבריו מובאים במאמר. Andrew Pate דיבר על טכנולוגיות חדשות שיאפשרו ביתר קלות לספריות לקחת חלק בתהליך ההוצאה לאור. התמקד בתיאור EBM – Espresso Book Machine – מכונה שמסוגלת לבצע את כל תהליך ההדפסה והכריכה במספר דקות ונמצאת בשימוש בספריות . על האופן בו ספריות מסוימות – New Orleans Public Library University of Michigan , University of Utah ו- University of Pittsburgh משתמשות במכונה זו אפשר למצוא במאמר המלא. כמו כן מעניין לקרוא את הכתבה על השימושים ב- EBM באוניברסיטת מלבורן שבאוסטרליה – שימושים שמלמדים על יחסי הגומלין בין האלקטרוני למודפס.

דו"ח מקיף בן 172 עמודים של ACRL בנושא ערכן של ספריות אקדמיות התפרסם בספטמבר 2010 . היום ספריות אקדמיות יותר מאי פעם נדרשות וצריכות להדגיש ולהוכיח את ערכן ותרומתן למוסד יעדיו ומטרותיו. . מטרתו של המסמך היא לסייע לספריות לעשות זאת.

הדוח עוסק ב-10 תחומים בהקשר המוסדי בהם לספרייה תפקיד . התחומים נוגעים להישגים של הסטודנטים והצלחתם ולהישגי המחקר וההוראה. מטרתו של הדוח לסייע לספרנים להבין על סמך ספרות מחקרית כמותית ואיכותנית, את התשובה לשאלה כיצד הספרייה מקדמת את מטרות המוסד. בהסתמך על ספרות, הדוח כולל המלצות לספריות כיצד להדגיש את ערכן, והתקווה היא שספריות ישתמשו בדוח לפתיחת דיאלוג עם האדמיניסטרציה בקמפוס בנושא ערכן של הספריות בחינוך הגבוה.

לדו"ח המלא

Association of College and Research Libraries. Value of Academic Libraries: A Comprehensive Research Review and Report. Researched by Megan
Oakleaf. Chicago: Association of College and Research Libraries, 2010.

המו"ל Wiley-Blackwell הודיע בימים אלה שהוא יאפשר גישה זולה לכתבי עת בתחום הביוטכנולוגיה דרך מנוע החיפוש DeepDyve . בזמנו כתבתי פוסט בבלוג על מנוע החיפוש DeepDyve.- מנוע חיפוש שדולה מידע מהרשת הלא נראית.

מאז חלו מספר התפתחויות וכיום ייחודו של המנוע הוא במודל העסקי שלו – Research. Rent. Read. –  על פיו בזכות הסכמים עם מו"לים, מאמרים מכתבי עת יוקרתיים נגישים להשכרה במחיר ששווה לכל נפש לחוקרים ולשאר המשתמשים, כפי שכתוב בעמוד הבית של האתר :
The largest online rental service for scientific
technical, medical, and scholarly research articles

אפשר לראות חלקים מהמאמר באופן חופשי אך הגישה לטקסט המלא לפרק זמן מסוים היא בתשלום.

על פי מודל זה, במסגרת יוזמה זו שעליה הודיע לאחרונה המו"ל Wiley-Blackwell תתאפשר גישה למאמרים מ-26 כתבי עת יוקרתיים כגון: Journal of Pharmaceutical Science, American Journal of Medical Genetics, Biotechnology and Bioengineering and Cell Proliferation

שירות כזה שמבוסס על שיתוף פעולה בין המו"לים והמנוע מאפשר לענות על צורכי חוקרים שמסיבות שונות לא מצאו מענה לצורכי המידע שלהם במקומות אחרים.

לידיעה על יוזמתו של המו"ל Wiley-Blackwell
למנוע החיפוש

CWTS Journal Indicators הוא אתר שיועד לפיתוח, הפצה ודיונים בנושא מדדים להערכת כתבי עת. לאחרונה Centre for Science and Technology Studies – CWTS של אוניברסיטת ליידן שבהולנד פיתח מדד בשם Source Normalized Impact per Paper – SNIP, שמודד את אימפקט הציטוטים הקונטקסטואלי של כתב העת – המדד לוקח בחשבון מאפיינים של התחום הנושאי של כתב העת , מאפשר להשוות כתבי עת בתחומי נושאים שונים ויכול להוות אלטרנטיבה ל- Impact factor של ISI . פרטים על המדד אפשר למצוא במסמך בשם :
Measuring contextual citation impact of scientific journals

באתר CWTS Journal Indicators אפשר לחפש על פי כתב עת מסוים ושנה מסוימת ולקבל מדדים שונים של כתבי עת : מספר פרסומים שפיטים שפורסמו בשלוש שנים קודמות, אחוז מאמרי סקירה בכתב העת (מתוך הנחה שמאמרי סקירה נוטים להיות מצוטטים יותר ובעלי אימפקט פקטור גבוה יותר), מדד SNIP ,מדד RIP  – מספר ציטוטים בשנה מסוימת של מאמרים שפורסמו ב- 3 שנים קודמות באותו כתב עת, לחלק במספר הפרסומים בכתב העת באותן שלוש שנים, ציטוטים עצמיים ועוד ..

כמו כן באתר אפשר למצוא מדדים שונים שמתייחסים לקטגוריות הנושאיות ב- Scopus

לאתר 

על המדדים שמספק האתר והמשמעות שלהם

תיאור מדד SNIP

האתר דףדף מיועד לגולשים בכל גיל, החל בילדים צעירים וכלה במבוגרים. יש בו קטעי קריאה והפעלות בדרגות קושי שונות, ללא סיווג גילי, כדי שילדים בעלי יכולות מגוונות יוכלו למצוא בו עניין. כמו כן מיועד האתר להעשרת מבוגרים המתעניינים בספרות ילדים וכאמצעי עזר למתווכי תרבות  לילדים: מורים, הורים ואחרים.

האתר נוסד על ידי הסופרת והעורכת נירה הראל  ומאייר ספרי הילדים, דני קרמן. החל משנת 2000 תומך מרכז הספר והספריות באתר.
מטרת האתר: הרחבת ההיכרות עם סופרים, משוררים ומאיירים היוצרים לילדים ; העשרה בתחום ספרות הילדים הקלאסית ,העברית והלועזית ; חיזוק מרכזיותה של ספרות ילדים בתרבות בישראל.

האתר בנוי במתכונת של ירחון מאוייר, שגדל בהדרגה, וכלולים בו שבעה מדורים, חמישה מהם מיועדים לילדים ושניים למבוגרים.
חמישה מדורים לילדים:
ספרים: כולל קטעים מתוך ספרים מובחרים ומציע פעילויות והמלצות
סופרים:  מציג סופרים ומשוררים לילדים, מהארץ ומהעולם
מאיירים:  מציג תערוכות של מאיירים וציירים
פנאי : מציע לילדים מבחר פעילויות בתחומי עניין שונים.
עניין : מיועד להעשרת ספרנים, הורים, מורים ומבוגרים אחרים

בקטגוריה של ספרים, ניתן לקבל רשימה א-ב של הספרים באתר, כשלצד כל ספר מוצג תקציר, קטע קריאה ל"טעימה", מידע על הסופר והצעה לפעילויות. בין הספרים נוכל למצוא קלסיקות כמו: היידי בת ההרים, רובינזון קרוזו, הלב, לצד ספרים כמו: ארץ יצורי הפרא, הכבש ה-16 ועוד.

בקטגוריה של סופרים נוכל למצוא את: אזופוס, אריך קסטנר, גונתן סויפט, וכן  סופרים כמו: אנדה פינקרפלד, פוצ'ו, דבורה עומר וגדי טאוב. המידע אודות הסופר כולל מלבד ביוגרפיה גם סיפורים שמאחורי הספרים וכן שאלות ותשובות.

בקטגוריה של מאיירים נוכל למצוא מידע ביוגרפי עליהם וכן קישור לתערוכה. בין המאיירים: יוסי גבע, דודו אבולעפיה, מישל קישקה ועוד רבים אחרים.
כמו כן, קיימת קטגוריה של ספרים מומלצים על פי נושאים כגון: הורים וילדים, אחים, התבגרות, פחדים, שואה ועוד.

שני מדורים נוספים:
מדור למורים ולספרנים – מציע הפעלות בבית הספר ומידע בתחום ספרות הילדים.
מדור להורים – כולל רשימות ומאמרים בענייני ספרות ילדים וחינוך.

האתר מושקע מאד וכולל מידע רב ואיכותי. האתר אמנם לא חדש אך מומלץ בחום לכל אוהבי הספרים ולכל מי שמאמין בחשיבות הגברת המודעות לספרות ילדים איכותית!

דפדף – אתר בסימן קריאה !

מהו הווב הסמנטי ?   הסבר בהמשכים, ב"מלים פשוטות"  מתפרסם לאחרונה בטכנורטי .הווב  הסמנטי הוא צעד לקראת ווב  3.0 שמטרתו הפיכת התכנים בווב לידידותיים למכונות ..

הווב הסמנטי מתבסס על שפות שמתמקדות בתיוג התכנים  על פי משמעותם.

ווב  סמנטי יותר יאפשר למנועי חיפוש לאחזר תוצאות רלוונטיות יותר מכיוון שהתכנים יהיו מסומנים בצורה כזו שמכונות יוכלו להבין ביתר קלות את משמעות הדברים ולא רק להציג את המידע אלא גם לעשות בו שימוש.

2 דרכים להשגת מטרה זו היא באמצעות נתונים מובנים  ונתונים מקושרים.

לפוסט  זה יש המשך  בשבועות הבאים וכדאי לעקוב..

הבהרות נוספות בנושא הווב הסמנטי עקרונותיו ויישומים שעושים שימוש ב- RDF – אבן הבניין של הווב הסמנטי,  אפשר לשמוע בהרצאה המוקלטת של איל סלע מפעיל משרד ה-W3C הישראלי,אותה נשא ביום ד' ב-23 ביוני 2010  באוניברסיטת בר אילן ושהתפרסמה  באתר משרד ה-W3C הישראלי.

לפוסט

להרצאה

למצגת ההרצאה

הערה: המידע על ההרצאה לקוח מתוך ידיעון יולי – ספטמבר 2010 של W3C הישראלי

המוטו של האתר הזמנה לפיוט, הוא לתת את התמונה הכללית, הרחבה ביותר האפשרית של עולם הפיוט, לאורך הדורות ובימינו אנו. האתר הינו יוזמה משותפת של קרן 'אבי חי' וארגון 'קהילות שרות'.
שאיפת מקימיו היא להביא לידי ביטוי באופן מאוזן את המורכבות והעושר האדיר שיש במורשת הפיוט, ליצור פנורמה של הרפרטואר המגוון שנוצר לאורך הדורות ולהשמיע מגוון רחב של ביצועים לכל פיוט. במקביל, לרכז חומר עיוני מגוון הנותן רקע וכלים בכדי להיטיב להבין את הפיוט על היבטיו ואת מקומו בחיים היהודיים, בעבר ובהווה. זהו מיזם מרשים ומרתק!

האתר מציג בפנינו מדורים רבים הקשורים להיבטיו השונים של עולם הפיוט והכונה היא להרחיב את היריעה במשך הזמן.

במרכז האתר שני מאגרים: המאגר המרכזי הוא מאגר הפיוטים והלחנים, בו ניתן למצוא פיוטים על פי חלוקה לקטגוריות שונות וניתן לבצע חיפוש כללי מתקדם. לכל פיוט שני "דפים" מרכזיים – דף עיון בפיוט המציג היבטים עיוניים שונים של הפיוט, ודף הלחנים, שם ניתן לשמוע לחנים וביצועים שונים של אותו הפיוט בגרסאות מסורתיות רבות. בין הקטגוריות נוכל למצוא את מעגל השנה ובו פיוטים לחגים השונים, מעגל החיים ובו פיוטים לרגל פדיון הבן, בר מצווה, חתונה.

המאגר השני הוא המאגר העיוני הכללי הקרוי: מבואות, עיונים, הגיונות, בו ניתן למצוא מידע עיוני כללי מגוון המאפשר הבנה מעמיקה יותר של הפיוט, כמו למשל: פיוט מהו?
באתר מצויים גם טקסטים מושרים שאינם עונים להגדרה הקלאסית של הפיוט, כמו פרקי תהילים ולעיתים גם פרקי תפילה, זאת משום הקירבה הפונקציונלית של השירים הללו לעולם הפיוט ובעיקר בגלל יופיים ומקומם המרכזי במסורת.
קטגוריות נוספות באתר הן קטגוריות המבוססות ברובן על המאגרים הנ"ל :פיוט השבוע, 12 פיוטים נבחרים – מרכז מידע מקיף על 12 פיוטים נבחרים כמו לך דודי, ידיד נפש, אחות קטנה ועוד. שלח לך פיוט, ומה חדש.  בקרוב יתוספו קטגוריות נוספות, כמו למשל רדיו האתר שיאפשר האזנה לפיוטים ברצף.
מאגר נוסף שנמצא בבניה הוא מאגר המידע על פעילות עכשווית המתרחשת סביב עולם הפיוט, שם ניתן יהיה למצוא מידע רב על חוגים, גופים ואירועים.
כמו כן, האתר מאפשר גם לגולשים עצמם להעלות הקלטות משלהם עם ביצועים לפיוטים השונים.

שלח לך פיוט, האתר מאפשר לשלוח לכל מי שחפצה נפשכם לשמח את לבבו, פיוט או כל תוכן אחר מתוך האתר, בצרוף ברכה אישית.

למידע נוסף על האתר