מכנס IFLA האחרון – נתונים מקושרים וספריות, אוריינות מידע ועוד..

כנס IFLA ה- 76 התקיים השנה ב- 10-15 לאוגוסט בגוטנברג שבשבדיה . הוא עמד בסימן הגישה החופשית למידע ולכל האוכלוסייה והוצגו בו נושאים ספרניים מגוונים: רכש ופיתוח אוספים, קטלוגים, הספקת מסמכים, סוגים שונים של ספריות, ספריות ואוכלוסיות שונות, ניהול ושיווק, אוריינות מידע , ספרים נדירים, שימור, מולטימדיה, טכנולוגיות מידע ועוד..

אחת ההרצאות המעניינות הייתה בנושא נתונים מקושרים וספריות.

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הוא יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

היום עדיין ספריות מבודדות במונחים של חילופי נתונים מכיוון שהנתונים בעיקרם נאספים על ידי ספרנים למען ספרנים, והתהליך של חילופי נתונים ושיתופן עם מוסדות לא ספרניים הוא עדיין בחתוליו.

שיתוף פעולה קיים בעיקרו בין ספריות, והנתונים הספרניים הם עדיין אינם חלק אינטגרלי מהווב. הסיבה העיקרית לכך היא דרגה נמוכה של קישוריות בין מאגרי הספרייה ומאגרים מתחומים אחרים, אבל גם בשל תהליך איסוף המידע והפורמטים של המידע.

הווב הסמנטי ובמיוחד יוזמת הנתונים הפתוחים והמקושרים מעודדים מוסדות לפרסם, לשתף ולכונן קישורים עם מקורות מידע אחרים. זה רלוונטי למוסדות מסחריים ולמוסדות שלא למטרות רווח. מבחינת הספריות – להיות חלק מרשת הנתונים המקושרים או הענן הסמנטי משמעותו גם שספריות יוכלו לענות יותר טוב על ציפיות המשתמשים כמו מידע נגיש בפורמט שמובן גם לא למומחים בספרנות .

פעילות במסגרת מאגר המידע ההולך וגדל של הענן תוכל להוריד מהנטל הקיים היום על הספרנים בתחזוקת מאגרי המידע שלהם, וגם לסלול דרך לשירותים חדשים שמתבססים על יותר מנתונים של מוסד בודד.

המאגרים הספרניים הם איכותיים ומקצועיים ולפיכך יש להם את הפוטנציאל להפוך עמוד התווך לאמינות בווב הסמנטי שהולך וגדל.

ספריות החלו להבין את הפוטנציאל שטמון בווב הסמנטי, ומספר מוסדות מתכוננים לפרסם את הנתונים שלהם כנתונים מקושרים. בפועל זהו תהליך מאתגר. בנוסף למכשולים הארגוניים , ההיבט הטכני של פרסום נתונים בווב הסמנטי ושימוש בנתונים מהווב הסמנטי יכולים להערים בעיות לא מבוטלות למוסדות מסורתיים כמו ספריות, במיוחד אלו עם תקציבי IT מצומצמים יותר. מאידך, התנאים להגשמתו של חזון זה מבטיחים, שכן מוסדות אלה משתמשים בסטנדרטים משותפים כמו MARC21 או RAKWB ,  למרות שהם צריכים עדיין להתאים עצמם לתהליך חילופי הנתונים הכללי בווב .

נייר עבודה מעניין שהוצג בכנס IFLA האחרון שהתקיים באוגוסט 2010 עוסק בנתונים המקושרים מפרספקטיבה של ספריות ומוסדות תרבות אחרים. כמו כן מתאר את ניסיונה של הספרייה הלאומית בגרמיה לכונן שירות כזה. פרסום המאגר המקומי בצורת נתונים מקושרים הוא צעד עיקרי לקראת החזון. אך אתגרים לא מעטים ניצבים בדרך:אתגרים טכניים, קונספטואליים שקשורים למידול הנתונים ובחירה באונטולוגיות מתאימות ולהגדרת ה- URIs, ואתגרים משפטיים . המאמר מתאר את האתגרים בפניהם עמדה הספרייה הלאומית בגרמניה בבואה להקים שירות של נתונים מקושרים. אתגרים אלה כללו – המרת הנתונים ל-RDF והעשרתם בהפניות למקורות חיצוניים כגון וויקיפדיה ו-דיביפדיה, בחירת הנתונים ובחירת אונטולוגיות מתאימות למודל הנתונים.

במאמר יש גם תיאור של הישגים ומטרות בטווח הקצר והרחוק. .
בכינון שירות מסוג זה הספרייה צעדה צעד אחד לקראת החזון התרבותי הגלובלי, אבל המטרה הרחוקה תושג כאשר גישה זו של פרסום וחילופי נתונים תזכה לתמיכה רחבה.

נושא אחר שנדון בכנס הוא אוריינות מידע .
קישורים למספר מצגות מהרצאות בנושא זה זמינים כעת

לאתר הכנס
לנייר עבודה – ספריות ונתונים מקושרים
למצגת בנושא ספריות ונתונים מקושרים
למצגות בנושא אוריינות מידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *