ב-21  במרץ 2006  מייסד טוויטר  Jack Dorsey שלח את הציוץ  הראשון  מהשירות, אבל  למעשה טוויטר הושק  לציבור ב- 15 ליולי 2006 – בדיוק לפני 6 שנים.

בפוסט מעניין  שהתפרסם ב- abc news   לרגל יום הולדתו השישי של טוויטר אפשר למצוא  מספר ציוני דרך בדרכו של היישום .

מאז השקתו של טוויטר היו מספר התפתחויות במאפיינים שלו  שרובם נוצרו על ידי משתמשים שמספרם הולך וגדל . היום מספר המשתמשים הפעילים ברחבי העולם מגיע ל- 140 מיליון  ומספר הציוצים  שנשלחים ביום מגיע ל- 400 מיליון.

להלן מספר ציוני דרך  בהיסטוריה של טוויטר מבחינת מאפייני המפתח שלו:  המאפיין המרכזי של טוויטר  – ציוצים באורך  מקסימלי של 140 תווים  היה  קיים כבר מראשיתו של היישום ולא השתנה לאורך זמן.

לעומת זאת בראשית הדרך לא הייתה אפשרות בטוויטר לשלוח  הודעה ישירה למשתמש ספציפי  או לנהל שיחה עם  משתמש אחד.     מאפיין mentions/@replies   שמאפשר לעשות זאת היום  מיוחס  ל- Robert Anderson שהחל להשתמש בו ב- 2 בנובמבר 2006 .

הסימן #  שנקרא בשם hashtag  שבא לציין נושאים בטוויטר  ודרך לאיגוד ציוצים   בקטגוריה  גם הוא  לא היה קיים  בטוויטר המקורי ומיוחס ל- Cris Messina

Hashtag   שאי אפשר להתעלם ממנו הוא followfriday #  שמשתמשים עושים בו שימוש בימי ששי כדי להמליץ לאחרים לעקוב בטוויטר.  כמו מאפיינים אחרים גם   מאפיין זה הוא  רעיון של אחד ממשתמשי טוויטר Micah Baldwin   ולא של טוויטר עצמו.

המאפיין retweet   שמאפשר שיתוף ציוצים ועל פיו  מוסיפים RT       לפני הודעה של משתמש אחר כדי לתת לו קרדיט על הציוץ,  לא היה קיים  לפני  מרץ 2008 , לא ידוע מי החל להשתמש  בו אבל באוגוסט 2009  טוויטר החל לשלב את כפתור ה- retweet   באתר. כפתור זה מאפשר לשתף אוטומטית את הציוץ עם העוקבים של המשתמש תוך מתן קרדיט .

יישומי מובייל  לטוויטר  כגון Twitdroid   ו- Twittelator  החלו להופיע  רק  ב- 2008 . היום 60% מהמשתמשים הפעילים בטוויטר הם משתמשי מובייל

אחד המאפיינים של חיפוש תמונות בגוגל היא האפשרות לחפש על פי תמונה..   מאז השקתו של מאפיין זה לפני כשנה גוגל מעדכנת את האלגוריתם שלו  בתכיפות גבוהה .

בפוסט בבלוג של גוגל מ- 2 ליולי 2012   מדווח על החידושים האחרונים במאפיין זה .

חידוש נוסף אחד הוא  "best  guess for this image" . האלגוריתם של גוגל מנסה לקבוע מה התמונה מייצגת.  לדוגמה כאשר העליתי  תמונת לוגו של אתר מסוים הוא  זיהה שהתמונה היא אכן לוגו של אותה חברה. או כאשר מעלים   תמונה של פרח מסוים   הוא  מזהה את הפרח הספציפי.

מאפיין נוסף חדש  הוא שילובו  של גרף הידע –  knowledge graph  גם  בחיפוש תמונות .

גרף הידע הוא מודל חיפוש חכם שמבין את הישויות בעולם האמיתי ואת היחסים ביניהם  ובחיפוש  מזהה את הישויות מאחורי המלים.  באופן זה כאשר מחפשים תמונה שגוגל מזהה יצורף לתמונה מידע רלוונטי  כגון ביוגרפיה  של אישיות מפורסמת , מידע על צמח או בעל חיים

אחד השימושים הנפוצים  במאפיין חיפוש על פי תמונה  הוא למצוא מידע נוסף על התמונה כגון אתרים שכוללים את התמונה או תמונות דומות לה ומידע רלוונטי לתמונה. במסגרת העדכונים האחרונים גוגל גם הרחיב את האינדקס שלו  באופן שמאפשר למצוא אתרים נוספים שכוללים את התמונה והמידע הרלוונטי לה.

דוח  מחקר מקיף  שערכו JISC     ו- British Library   במשך  3 שנים בנושא  התנהגות המחקר  של דוקטורנטים מדור     Y   ( נולדו בשנים 1982-1994) התפרסם ביוני   2012.    במחקר אורך זה השתתפו 17000 דוקטורנטים מ- 70 אוניברסיטאות  בשלבים שונים של המחקר.

 הנחקרים  ענו על שאלות  שקשורות להיבטים שונים של  הפעילות המחקרית שלהם:מהן שאלות שקשורות לשימוש בחומרים השונים כגון: באיזה מקורות מידע הם משתמשים, כיצד הם מחפשים ונגשים לחומרים אותם הם צריכים. שאלות אחרות נגעו להיבט  המוסדי התנהגותי  כגון: מהם הכלים והמיומנויות להם הם נזקקים לעבודת המחקר וכיצד הם משיגים מיומנויות אלה. ושאלות אחרות נגעו לתגובתם לסביבה המחקרית כגון  יחסם למגמות המשתנות במחקר האקדמי ובתקשורת המדעית  ואלו תמריצים ואילוצים עומדים  בפניהם  בעבודתם המחקרית.

 ממצאי המחקר העיקריים:

•  הסטודנטים מסתמכים  במידה רבה על מקורות מחקר  משניים  כגון מאמרים וספרים ופחות על מקורות מידע ראשוניים כגון חומר ארכיוני
• גישה למקורות מידע רלוונטיים  בעיקר  למנויים  שהגישה אליהם מחייבת  הזדהות כגון כתבי עת  אלקטרוניים היא בעייתית.
• קיימת חוסר הבנה ואי ודאות לגבי מקורות בגישה פתוחה והגישה הפתוחה  וזכויות יוצרים מהווה מקור לבלבול אצל הדוקטורנטים יותר מאשר מקור לעידוד  חדשנות ושיתוף פעולה במחקר
• דור זה של דוקטורנטים  אינו מנצל את מלוא הפוטנציאל של טכנולוגיה חדשנית
• דוקטורנטים אינם מקבלים הכשרה ומידע  במידה   שתאפשר להם  לנצל את מגוון ההזדמנויות בסביבת המידע הדיגיטלי

 ממצאים אלה מעוררים שאלות ביחס להתפתחות הפעילות המחקרית , מודלים טובים יותר להדרכה והכשרה, תמיכה  במחקר ושיתופו.

 לדוח המחקר המלא

 מעבר למנועי החיפוש הכלליים הגדולים המוכרים  קיימים הרבה מנועי חיפוש ומקורות מידע כלליים וייעודיים שיכולים לסייע בחיפוש חומר אקדמי. .  ברשימה מעודכנת ליולי 2012   אפשר למצוא  100  מנועי חיפוש ומקורות מידע כאלה  – בהם מנועי חיפוש כלליים, מנועי על, ומנועים ומקורות מידע ייעודיים למדע, מתמטיקה וטכנולוגיה , מדעי החברה היסטוריה ויעץ

ההתפתחות הטכנולוגית ניכרת לא רק בחיפוש מידע  אלא גם בדרכי ואמצעי ההוראה . ברשימה מעודכנת ליולי 2012 של כלים קיימים ועתידיים בהוראה  אפשר למצוא 20  כלים שעל פי בעל הכתבה ישמשו בהוראה בעתיד. כלים אלה יאפשרו שיתוף תכנים, שילוב מציאות רבודה בהוראה , העשרת השיעורים בוידיאו ומשחקים, הערכת תהליך הלמידה , שימוש ברשתות חברתיות בתחום ההוראה, ושימוש בטכנולוגית הסימולציה

במסגרת   מדיניותה של גוגל  להתמקד בעיקר ובמוצרים בעלי אימפקט גבוה – מדיניות שתחילתה  כבר בסתו 2012  , ב-  3 ביולי 2012 גוגל  הודיעה על כוונתה לסגור מספר יישומים נוספים.

היישומים שבכוונתה של גוגל לבטל הם:

Google Mini   –  גוגל החליטה לבטל יישום זה כי היא מאמינה  שהפונקציונליות של מוצרים  אחרים בתחום –  Google Search Appliance, Google Site Search, Google Commerce Search טובה יותר . החל מ- 31   ביולי 2012 המוצר לא יהיה זמין יותר.

Google Talk Chatback – וידג'ט שאפשר היה לשתול באתרי ווב ושאפשר ניהול צ'ט עם מבקרים ייסגר. גוגל ממליצה כחלופה על Meebo bar

Google Video – שכבר במאי 2009 לא אפשר העלאות חדשות לאתר , יעביר  בקיץ  2012 את התכנים ל- Youtube . עד 20 באוגוסט 2012 משתמשים יוכלו לטפל בתכנים .

האפליקציה  Symbian Search App  לא תהיה פעילה יותר כדי לאפשר את מיקוד המאמצים במובייל ווב. המעבר מהאפליקציה לווב יאפשר למשתמשים ליהנות מכול השיפורים בחיפושים בעתיד.

ואחרון חביב – iGoogle     –  הפורטל האישי של גוגל שאפשר לנו להעלות עדכוני RSS   ווידגטים שונים ייסגר אף הוא  ב- 1 לנובמבר 2013. עד אז אפשר יהיה לייצא את העדכונים לפלטפורמות אחרות כגון my yahoo. Netvibes  או  google reader  שאינו מופיע ברשימת היישומים  שעומדים להיסגר או ליישומים אחרים.

המלצה לאלה שמתכוננים לייצא את עדכוני ה- RSS  ליישום אחר ומעוניינים לעשות זאת אוטומטית ולא ידנית – אפשרות אחת בה אני נקטתי היא:

מאחר ו- iGoogle  אינו מיצר אוטומטית קובץ בפורמט opml  שהוא פורמט  שבו תומכות תוכנות שונות לצורך יבוא נתונים מיישום אחר , אלא מאפשר ייצוא בצורת קובץ   xml  – יש להמיר תחילה את קובץ ה- xml   שמייצר iGoogle  לקובץ בפורמט opml. האתר   http://googlesystem.blogspot.co.il/2008/07/export-igoogle-feeds-to-opml.html

 מאפשר לעשות זאת.

שלבי התהליך הם כאלה:

  להיכנס ל- iGoogle . שם לבחור ב- iGoogle setting   ובתחתית  המסך שהתקבל לבחור ב- export  –  ולשמור את קובץ ה- xml   . באתר http://googlesystem.blogspot.co.il/2008/07/export-igoogle-feeds-to-opml.html  להזין את התוכן של קובץ ה- xml  במקום המתאים ולהמיר אותו לקובץ בפורמט opml    לשמור אותו כקובץ xml .  בתוכנה אליה רוצים לייבא את הקובץ לדוגמה google reader   לבחור ב- setting   – import   – התוכנה מייבאת אוטומטית את עדכוני ה- RSS     ומוסיפה אותם לקורא ה- RSS  .

בינתיים אנו קוראים הרבה בקשות  בפורומים לבטל את ההחלטה  לסגור את iGoogle , רואים בכך ירייה עצמית ברגל   ושואלים מדוע?  אז אולי זה ישפיע?   ….

הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות.

נושא זה נחקר יותר ויותר ותופס מקום גם בכנסים מקצועיים. גם בכנס  ACM Web Science Conference 2012  שהתקיים ב- 22- 24 ביוני  2012  באבנסטון, אילינוי  התקיימה סדנה מיוחדת לנושא –  Almetrics12.

המונח Altmetrics   מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה .  החזון מתואר במניפסט  באוקטובר 2010

על פי מניפסט זה של    ALTMETRICS בשנים האחרונות חל גידול בספרות המדעית,  וגידול זה מחייב סינון של הרלוונטי והאיכותי ביותר . למרבה הצער,  שלושת המדדים המסורתיים :  Peer-review , מדדים מבוססי ציטוטים  ו- JIF    –  שמודד ממוצע ציטוטים למאמר  נכשלים במילוי המטרה.

 שיטת ה- Peer-Review   על פיה  מאמר עובר תהליך של שיפוט והערכה על ידי 2 שופטים שרת יפה את הקהילה המדעית אלא שנראה שאותות הזמן מתחילים להיות ניכרים בו.  חיסרון עיקרי הוא העובדה שהתהליך איטי

 מדד הציטוטים הוא שימושי אבל לא מספיק. מדד כמו h-index הוא איטי אפילו יותר מאשר תהליך ה- peer-review. ציטוט ראשוני של עבודה  יכול להימשך שנים, עבודה חשובה יכולה להישאר ללא ציטוטים, מדדים אלה צרים , ישנה התעלמות מאימפקט מחוץ לאקדמיה  ומהסיבות וההקשר של הציטוטים.

 JIF  שמודד את ממוצע הציטוטים למאמר לעתים נעשה בו שימוש לא נכון להערכת האימפקט של מאמרים בודדים.  למרבה הצער הפרטים המדויקים בהקשר למדד זה  נותרו בגדר של סוד מסחרי והאפשרות למניפולציה קלה יחסית.

 היום הרבה חוקרים ואנשי מדע עוברים לווב  שכולל מגוון שירותים רלוונטיים : שירותים מקוונים לניהול רשומות ביבליוגרפיות כגון Zotero ו- Mendeley  שכל אחד מהם כולל עשרות מיליוני מאמרים , טוויטר ובלוגים  מקצועיים/מדעיים.

 בסביבה מגוונת זו Altmetrics  –  מדדים מגוונים אף הם בצורת קישורים , סימניות, דיונים  יכולים להוות מדד אימפקט  מתאים . מדדים אלה מהירים יותר מ- peer review,  שלא כציטוטים  מדדים אלה עוקבים אחר האימפקט מחוץ לאקדמיה , אחרי מאמרים משפיעים שאינם מצוטטים ואימפקט ממקורות שלא עברו את התהליך של השיפוט.

 כמובן שנושא ה-Altmetrics  עדיין בראשיתו ושאלות רבות עדיין אינן פתורות אך המשבר במדדים הקיימים היום והגידול המואץ בתקשורת המדעית  מחד לצד המגוון הגדול והמהירות של  ה- Altmetrics  הופכים אותם להיות כדאי השקעה.

לאתר altmetrics

 קישורים למאמרים  וכתבות בנושא 

  תודה לד"ר רות נדזל שהסבה את תשומת לבי לנושא זה בכתבה ששלחה לי 

 ACM Web Science Conference 2012  התקיים ב- 22- 24 ביוני  2012  באבנסטון, אילינוי .

 מדע הווב מטבעו הוא רב תחומי  – עוסק בארכיטקטורה ויישומים בווב, באנשים, ארגונים ומדיניות שמעצבת את פני הווב . לכן כנס   ACM Web Science Conference 2012  היה רב תחומי ושם לו למטרה כפי שמוצהר באתר להביא לדיאלוג בין התחומים השונים:  מדעי המחשב ומדעי המידע, תקשורת סוציולוגיה, פסיכולוגיה כלכלה משפטים  ומדעי המדינה.

 ההרצאות והסדנאות בכנס התמקדו בחקר היחסים החברתיים טכנולוגיים בווב. הרבה הרצאות עסקו ברשתות חברתיות בהיבטים שונים,  ובשימוש ביישומים שונים בווב לצורך ניתוח בעיות פוליטיות וחברתיות.

ה- proceedings  המלא של הכנס ( אסופת מאמרים) משתרע על פני  521 עמודים חופשי להורדה מאתר הכנס  

 Marcus P. Zillman  פרסם לאחרונה רשימה מוארת של מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים, .  לא כל האתרים חופשיים, הרבה אתרים ברשימה מוכרים ואינם חדשים, אחרים הוזכרו בעבר בבלוג.  הרשימה  כוללת  גם מספר  מנועי חיפוש ייעודיים לחומרים אקדמיים שהאינדקס שלהם נוצר ידנית באמצעות השירות Google Coop  ליצירת מנוע מותאם אישית שכדאי להכיר. חלקם כלליים וחלקם ייעודיים .

להלן מספר מנועי חיפוש כאלה:

Academic Index.net   הוא מנוע חיפוש מותאם אישית לחומרים אקדמיים.     על פי מה שמוצהר באתר,  האינדקס של המנוע    כולל אתרים איכותיים שנבחרו על ידי ספרנים ואנשי מקצוע., כולל אפשרות לחפש גם בחומרים בגישה פתוחה ומאגרי מידע מוסדיים.מלבד מנוע החיפוש  יש באתר מדריכים נושאיים  שבהם אפשר לדפדף.

 AuseSearch – מנוע  חיפוש  מותאם אישית שמחפש במאגרים המוסדיים בגישה פתוחה באוסטרליה. (מעודכן ל- 2009 )

eHealthcareBot –    מנוע  מותאם אישית שמחפש  ב-122  מנועי חיפוש ואתרים ייעודיים  בתחומי רפואה ובריאות . קישורים למקורות בהם מחפש המנוע אפשר למצוא באתר

מנוע נוסף באותה טכנולוגיה שכתבתי עליו בעבר וכדאי לזכור הוא:OpenDOAR  – מנוע שמחפש במאגרים המוסדיים בגישה פתוחה.

בהקשר זה  כדאי לזכור את המדריך למנועי חיפוש מותאמים אישית של גוגל שם אפשר למצוא מאות מנועי חיפוש יעודיים מותאמים אישית מסווגים על פי קטגוריות  נושאיות.

 המגמה ללימודי מידע  במכללה האקדמית בית ברל קיימה ביום ד' 20.6.2012 יום עיון "מתיאוריה אל השדה 2012 – חווית המשתמש". יום העיון  התקיים בראשותה  של ד"ר גבי דותן ובהנחייתה של ד"ר אורה נבנצאל וההרצאות  היו מגוונות ועסקו בנושאים שונים שקשורים למידע וחוויית המשתמש:

• תמונה ברשת – קרייג אלן אריאב  לשעבר חברת Getty Images – ההרצאה עסקה  בצילומים והשימוש בהם תוך התייחסות לזכויות יוצרים,  סוגי צילומים, תמחור הצילומים והקריטריונים לתמחורם, אישורי צילום  ומידע-על.
•  היפוך תפקידים: ויקיפדים כמחפשי מידע – יהודית שקולניצקי, המכללה האקדמית בית ברל – ההרצאה  התבססה   על עבודת הדוקטורט של יהודית שקולניצקי שנכתבת בהנחיית פרופסור  יהודית בר אילן. נושא עבודת הדוקטורט: התנהגות המידע וניהול המידע של ויקיפדים המעורבים בכתיבת ועריכת הויקיפדיה העברית.
•  מרכז מידע עסקי בספרייה עירונית– שביק טל, רשת "כותר ראשון" ספריות וכותרים – ההרצאה  תיארה את הפעילות  במרכז מידע עסקי בספרייה בראשון לציון שמטרתו מתן מידע ומודיעין עסקי לעסקים קטנים ללא תשלום . ניתן מידע בתחומים מגוונים: חוקים לפתיחת עסק, מידע על מתחרים, חברות ואנשים,מפיצים וסוכנים, סקרי שוק ותחזיות, תערוכות וכנסים בעולם, מכרזים, קידום אתרים, קביעת מילות מפתח, כתיבה אינטרנטית, כלים חינמיים ברשת, פטנטים, רשימות תפוצה, וכל מידע מותאם לצרכי הלקוח.
•  ארכיון עירוני: מה? למי? למה? – לריסה שניטקינד, מנהלת הארכיון העירוני, עיריית תל אביב-יפו.    ההרצאה סקרה את הפעילות בארכיון העירוני ההיסטורי של עיריית תל-אביב, הארכיון  כולל תיעוד של העיר מראשיתה, מהקמת התאגדות "אחוזת בית" ב- 1906. בנוסף לכך שמורים בארכיון גם פרוטוקולים של ועד הקהילה ביפו מהשנים 1896-1898.אוספי הארכיון משקפים את תולדות העיר בתחומים השונים: חינוך ותרבות, בנייה, גנים, דת ועוד. האוספים כוללים גם מפות החל משנות העשרים, תצלומים היסטוריים, פרסומי העירייה וכן מודעות ופלקטים.הארכיון הוא מרכז מידע בתולדות העיר שפתוח לכל – לחוקרים, לסטודנטים וכל המתעניינים בתולדות תל-אביב ויפו.   עפ"י חוק הארכיונים נפתח חומר ארכיוני של רשות מקומית לעיון כעבור 20 שנה, לכן, המסמכים נגישים רק עד 1985 לערך. מסמכים הפתוחים לעיון גם מ- 20 השנים האחרונות הם פרוטוקולים של מועצת העירייה ופרסומי העירייה.
•  אמונות תפלות בקרב משכילים בימינו – הייתכן ? – פרופ' יהושפט  גבעון , מכוון מופ"ת  . ההרצאה הציגה  מספר אמונות תפלות שנשענות על עיוותים היסטוריים ללא בסוס עובדתי. כגון:  ההתייחסות לטכנולוגיה ולמהפכת הדפוס והשפעותיה. התמודדות עם כמה מיתוסים וערעור עליהם אפשר למצוא בספרו של   פרופ' יהושפט גבעון    האודיסיאה של הטקסט  פרשיות בתולדות מושג הטקסט בתרבות המערב  .
•  בסוף יום העיון התקיים פאנל: מענה של ספריות לצרכים המשתנים של המשתמשים הפאנל התקיים בהנחיית ד"ר גבי דותן בהשתתפות מנהלות ספריות בוגרות המגמה ללימודי מידע במכללה האקדמית בית ברל – מיכל כהנא, ספריית המדרשה לאמנות, המכללה האקדמית בית ברל, יורית מורג , הספרייה העירונית באר שבע ונעמה שפטלוביץ, ספרית סורסקי, אוניברסיטת תל-אביב. מנהלות הספרייה תארו כיצד הספריות שלהן מתמודדות ונותנות מענה  לצרכים המשתנים של המשתמשים .

 תקצירי הרצאות, מצגות ותמונות אפשר למצוא באתר יום העיון

קיימים ברשת  הרבה אתרים לחיפוש טיסות , בהם אפשר למצוא טיסות על פי קריטריונים שונים  כולל עלויות  וגם  מנועי החיפוש הגדולים גוגל ובינג   מציעים  שירותים ייעודיים לכך

אחד הקריטריונים שמעניינים את המשתמש היא עלות הטיסה והאפשרות להשוות מחירים.  . Cheapflightsfinder   – מנוע-על  חדש ייעודי לחיפוש טיסות  שהושק  ב- 26  ביוני 2012   יכול מבחינה זו לתת מענה. הוא  משווה מחירים מ- 16  מנועי חיפוש ייעודיים לתחום:

Google Flights, Kayak, Bing travel, Skyscanner, Mobissimo, Momondo, Fly.com, Hipmunk, Wego, Easyvoyage, Globaltravelmarket, Tripadvisor, Travelfusion, Directflights, Kelkoo Travelgrove

אפשר לחפש על פי קריטריונים שונים ובתוצאות החיפוש  מוצעים למשתמש  מנועי החיפוש הטובים ביותר מבין 16 המנועים הנ"ל  ליעד המבוקש כאשר הקריטריון הוא עלות הטיסה למשתמש.  והמשתמש יכול ממסך התוצאות לחפש במנועי החיפוש השונים הייעודיים,  שבחר עבורו Cheapflightsfinder.com , תוך שימוש במאפיינים היחודיים של כל אחד מהם. .

מפתחיו  של Cheapflightsfinder מתייחסים לכל אחד משירותי  הטיסה בו מחפש המנוע  כאל  מנוע-על meta search  לכן הם מכנים אותו באתר meta-meta search engine  , למרות שמבחינה טכנולוגית נראה  שההגדרה meta search engine    מתאימה יותר.

באתר אפשר למצוא מדגמים מדוחות שמדגימים כיצד עובד המנוע ונתונים על השוואת מחירים בין שירותי הטיסות השונים שבהם מחפש המנוע . מהם עולה שדילים טובים אפשר לעתים למצוא דווקא במנועי חיפוש קטנים  ולא מוכרים  יותר  וש-google flight –  במקרה זה  לא הוכיח את עצמו.

לכן , כדאי  לבדוק את שירותיו של   Cheapflightsfinder  למרות שלכאורה התחושה היא שנראה שיש  לו עוד מה לשפר- .במעט החיפושים שערכתי קיבלתי מדי פעם הודעות שגיאה

למנוע החיפוש

Transparency Report של גוגל  כשמו כן הוא מאפשר  למשתמש  שקיפות בכל הקשור למידע  וצנזורה

עם השקתו על ידי  גוגל לפני כשנתיים הוא כלל מידע על בקשות של ממשלות להסרת פריטי מידע מתוצאות החיפוש. מאז נוספו לו מאפיינים חדשים כגון גרפים שמורים על דפוסי תעבורה, ושיבושים והפרעות לשירותי גוגל  ממדינות שונות. לאחרונה הושקה  סקציה   חדשה  שבה ניתן לראות  בקשות מבעלי זכויות יוצרים להסיר תוצאות חיפוש.

הסקציות בדוח שעוסקות בנושא תעבורה וזכויות היוצרים מתעדכנות בזמן אמת . הנתונים על בקשות הממשלות מתעדכנות אחת ל-6 חודשים  מכיוון שהתהליך  הוא ידני

ב- 18 ביוני 2012  הועלו לדוח נתונים על בקשות ממשלות בתקופה יולי עד דצמבר 2011 להסרת פריטי  מידע כגון  פוסטים מבלוגים או סרטי וידאו משירותיה של גוגל.

התכנים שמבקשים להסיר הם  בעיקר תכנים פוליטיים  והעניין מעורר דאגה בשל הפגיעה בחופש הביטוי  ובמיוחד שהבקשות באות גם ממדינות מערביות שאינן מזוהות עם צנזורה. כך למשל  במחצית השנייה של השנה האחרונה  רגולטורים מספרד בקשו להסיר 270 תוצאות חיפוש שמקשרים לבלוגים ולמאמרים בעיתונים שבהם מאוזכרים אישי ציבור. בפולין התקבלה בקשה ממוסד ציבורי להסיר קישורים לאתר שמותח עליו ביקורת. על פי מה שנכתב בבלוג הרשמי של גוגל  מתאריך 18 ליוני  2012  בקשות אלו לא נענו. יש לציין שמדינות מסוימות כמו סין ואירן מסירות תכנים מבלי להודיע לגוגל.

לעומת זאת למעלה מ- 50%  מתוך 1000 הבקשות של גורמים ממשלתיים ברחבי העולם להסרת פריטי מידע  נענו. בין הבקשות שנענו  – בקשות מתאילנד להסרת 149 סרטי וידאו שלכאורה מהווים פגיעה  במשטר המלוכני . כמו כן נענו בקשות של משטרת אנגליה להסיר 5 חשבונות יוטיוב שלכאורה עודדו טרוריזם  ו-  42%   מתוך  187 פריטי תוכן    שבקשה ארה"ב להסיר , רובם היו קשורות להטרדה.

אין ספק שנתונים אלו שגוגל משתף אותנו בהם פותחים צוהר למה שמתרחש בגדול בווב  ותורמות לויכוח הציבורי המתנהל בנושא – כיצד ועד כמה ממשלות מעצבות את הווב

מחקר  שנערך ביוזמת    SAGE ובדק את ערכן של ספריות אקדמיות לסגל  ההוראה והמחקר התפרסם ביוני 2012. המחקר  התבסס על חקר  8 מקרים מסקנדינביה, ארה"ב ואנגליה בתקופה ינואר – מאי 2012. המושג ערך יכול להיות מוגדר  מכמה היבטים כגון הערך למשתמשים, הערך למוסד האב, הערך הכלכלי- עלות תועלת. המחקר הנוכחי  התמקד  בערך של הספריות האקדמיות למחלקות האקדמיות בפרספקטיבה גלובלית.   באווירה של  מצוקה כלכלית להרבה ספריות בעולם היכולת להראות את השפעתן וערכן הוא קריטי.

מטרתו של המחקר הייתה לספק לקהילת הספרנים  באקדמיה הבנה טובה יותר של הקשר בין ספריות אקדמיות והסגל האקדמי ולזהות דרכים מעשיות לקדם  ולשפר את יחסי העבודה ביניהם.

2 שאלות  מרכזיות  בנושא זה הן : האם ספרנים מבינים היטב  את הצרכים של סגל ההוראה והמחקר והאם הספרנים מקדמים את השירותים והמשאבים שלהם והשפעתו של קידום זה על תפיסת הספרייה בקרב הסגל.

 מממצאי המחקר  :

• ספרנים מבינים את צורכי המשתמשים במובן הרחב ומספקים שירותים לענות על צרכים אלו.
• שילוב הדרכות לאוריינות מידע, גם כחלק אינטגרלי מפעילות   ההוראה   מוערכים מאוד על ידי סגל ההוראה.
• התמיכה במחקר פחות אינטגרלית  אבל יש ראיות לשיתוף פעולה בין הספרנים וסגל המחקר בתחומים של סקירת ספרות ואצירת מידע. פגישות אישיות  בשאיפה לתת  מענה לצרכים ספציפיים  יכולות  להעלות את ערכם של הספרנים .
• שיתוף פעולה עם סגל ההוראה והמחקר נמצא  יעיל לקידום  את הספרייה, וערכה

מהמלצות המחקר:

המלצות לספרנים:

• לקדם את ההכרה  ברלוונטיות של מיומנות הספרנות לסביבת המידע הדיגיטלית
• להגיע למשתמשים באמצעות שיפור התקשורת , יחסים אישיים
• ללכת מעבר לתחום המוכר  לדוגמה לפתח מיומנות בהוראה ושיווק.

 המלצות למנהלים

• לתמוך בקידום ופיתוח הצוות על ידי מתן הזדמנויות הדרכה מתאימות
• לאסוף ראיות על ערך שירותי הספרייה –  בהיבט הכמותי והאיכותי.  כך למשל ספרנים יכולים להראות את ערכן לסגל ההוראה והמחקר על ידי תאורו במונחים של תועלת כגון חסכון בזמן ושיפור האיכות של מטלות הסטודנטים
• לתעד את התהליכים והאסטרטגיות לשיתוף פעולה עם סגל ההוראה והמחקר באופן שאפשר  יהיה לשחזרם בקלות. וויקי היא פלטפורמה טובה לכך

המלצות למוסדות

• להכיר בתרומתה של הספרייה על ידי מעורבותה בכל הדרגים  כולל סגל אקדמי בכיר וההנהלה הבכירה במוסד
• להכיר בסטטוס של הספרנים והמידענים  כשווה ערך לזה של צוות ההוראה והמחקר.

 למחקר המלא

ACRL Research Planning and Review Committee פרסמה לאחרונה דוח שעוסק במגמות ותפקידים עיקריים של ספריות אקדמיות ב- 2012. הדוח מתבסס על סקירת ספרות , כנסים, ודעות מומחים שמכירים את המגמות בחינוך הגבוה.

עשר המגמות הן:

• Communicating value – הערך התקשורתי- ספריות חייבות להוכיח את הערך שלהן לארגון – וכיצד הן תורמות להצלחתו, כדי שהארגון/המוסד ימשיך לתמוך בהן כלכלית. לשם כך מפתחים כלים להערכה שיאפשרו לספריות להוכיח את תרומתן להוראה ולמחקר.

• Data curation – טיפול במאגרי נתונים – מסתמנת מגמה של גידול במאגרים שכוללים נתוני מחקר רבים מהם מבוססי ענן. ספרנים ומידענים ישתפו פעולה עם קהילות המחקר שלהן כדי לתמוך בתהליך זה . לספרנים תפקיד חשוב בסיוע לקהילות המחקר שלהן בכל הקשור לתיאור המידע, שימורו, ניהולו, ושימוש חוזר בו.

• Digital preservation – שימור דיגיטלי – קיימת היום דאגה בשל העדר תכנון לטווח ארוך של שימור דיגיטלי של אוספים. לספריות תפקיד חשוב בדיגיטציה של אוספים במיוחד אוספים ייחודיים, אוספים ספציפיים למוסד וספרות אפורה. על פי סקר שערך OCLC בשנת 2010 בקרב 169 מוסדות על האוספים המיוחדים שלהם מצא של- 97% מהן יש פרויקט דיגיטציה כלשהו. יחד עם זאת אין עדיין במוסדות האב תכנון וסטנדרטים לשימור חומר דיגיטלי והשימור נעשה בהתאם לצרכים

• Higher education חינוך גבוה – המוסדות לחינוך גבוה מצויים בתקופה של שינויים בעיקר בכל הקשור להוראה מקוונת, וגלובליזציה. יש לכך השפעה על הספריות במספר מישורים כגון פיתוח אוספים, וכיצד ספריות תמשכנה להוכיח את ערכן למוסדות האב.

• Information technology – טכנולוגיות מידע – המגמות בתחום החינוך והמחקר שזוהו ב- horizon report 2012 יישומיות באותה מידה גם לספריות – רשתות חברתיות, מחשוב ענן , דגש על שיתוף פעולה, פרדיגמות חינוך חדשות שכוללות לימוד מקוון והיברידי ועוד. ספריות צריכות להתאים עצמן לשינויים.

• Mobile environments -סביבת הנייד – מכשירים ניידים משנים את הדרך בה מועבר ומונגש המידע . מספר גדל והולך של ספריות מספקות שירותים ותכנים למכשירים ניידים

• Patron driven e-book- equisition – מודל רכש זה היא מגמה בלתי נמנעת לספריות . על פי מודל רכש זה ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים אלקטרוניים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש.

• Scholarly communication – תקשורת מדעית – מודלים חדשים לתקשורת מדעית ולהוצאה לאור מתפתחים ודורשים מהספריות להיות מעורבים בכך

• Staffing – סגל הספרייה –ספריות אקדמיות חייבות לפתח את הסגל הדרוש שיוכל להתמודד עם האתגרים החדשים

• User behaviors and expectations – ספריות צריכות להתאים עצמן לצורכי המשתמש. היום המידע זמין בקלות למשתמש דרך מקורות מחוץ לספרייה – מנועי חיפוש וכו' והספרייה ומשאביה לעתים נתפסים כסביבה קשה לשימוש. לכן נוחות צריכה להיות מילת המפתח ביעדיה של הספרייה כאשר היא באה לענות על צורכי המשתמש – גישה נוחה למשאבים – משאבים אנושיים, מודפסים או אלקטרוניים הוא הגורם הקריטי במעמדה של הספרייה

שמות של מחברים יכולים להיכתב בצורות שונות  ומחברים שונים יכולים להיות בעלי  שם זהה –  מצבים אלה מקשים על זיהוי יצירות של מחבר בצורה נכונה מלאה וייחודית/חד ערכית

את הפתרון לבעיה באה  מערכת ORCID    לפתור.  מערכת זו  תקצה לכל חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי בן 16 תווים ייחודיים. באופן  זה אפשר יהיה לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .

מערכת  זו  תסייע בניהול המחקר,  תגדיל הן את הדיוק והן את ההחזר בנתונים ביבליומטריים ותסייע לפתח ניתוחים חדשים ברשתות חברתיות למשל.

המטרה היא שארגונים ושירותים שונים ישתמשו בשירותים שלהם במאגר  של ORCID    . מצב זה יקל  על החוקר  – כך למשל במקום להזין את פרטיו כאשר הוא שולח מאמר או בקשה למענק מחקרי הוא יוכל רק להקליד את מספר ה- ORCID      שלו . שדות נוספים יוכלו להיות מוזנים אוטומטית על ידי יבוא אוטומטי שלהם  ממקורות מהימנים נוספים כגון מאגרי מאמרים, ציטוטים, מענקים וכו'

חוקרים בודדים יוכלו  בסוף שנת 2012 לקבל מספר ORCID   חינם. אוניברסיטאות , חברות  וארגונים אחרים ישלמו דמי מנוי.

אין ספק שכאשר תהיה הכרה בתועלת המעשית  של ORCID  ,  הוא יהפוך למזהה הסטנדרטי של המחבר כפי שה- DOI     הפך להיות המזהה הסטנדרטי של מאמרים ופריטי מידע.

פרטים נוספים אפשר למצוא בחדשות nature מ- 30 למאי 2012

בזמנו כתבתי על JURN   מנוע חיפוש  למאמרים חופשיים, בעלי בקרת עריכה ברורה   שרובם באנגלית ואשר   האינדקס שלו נוצר ידנית  באמצעות השירות Google Coop  ליצירת מנוע מותאם אישית.

 היום יש לנו  מנוע דומה למאמרים בעברית בזכות היוזמה הברוכה של יבגני ברגינסקי , בוגר תארים ראשון ושני של המחלקה ללימודי מידע, אוניברסיטת בר-אילן, מידען בספריות אקדמיות של מוסדות להשכלה גבוהה.

 כפי שכתב:

 "לאחר 5 שנות עבודה ולימודים בתחום הספרנות והמידענות, … שקדתי
במרץ על מיזם פרטי של יצירת מנוע חיפוש מותאם למאמרים אקדמיים בעברית
מתוך כתבי-עת בשפה העברית וכן יצירת אינדקס נושאי של כ"ע".

 על פי מה שנכתב באתר   נכון להיום המנוע מחפש בכ- 200 כתבי-עת אלקטרונים, אקדמיים ומקצועיים בשפה העברית, והוא  ממשיך להתעדכן. בנוסף למנוע החיפוש יש באתר גם אינדקס לכתבי עת ממוין על פי קטגוריות נושאיות – שמאפשר דפדוף בכתבי העת השונים. אין ספק שמנוע חיפוש מותאם אישית זה ייעודי לכתבי עת בעברית  ממלא צורך חסר .

 על פי דברי יבגני : משתמשים  מוזמנים להציע כותרים חדשים,  ולהודיע על קישורים שבורים.

 כמו כן יש ליבגני  בקשה מיוחדת  "לעורכי כ"ע ואחראים לא להשתמש בתוכנות פלאש לשם תצוגת כתבי-עת באתריהם" כי  דפים מסוג זה לא תמיד נגישים למנועי החיפוש.

 על פי יבגני גם העדר סטנדרטים אחידים לתצוגת הפריטים הביבליוגרפיים של  כתב העת  במאמר,  ובמקרים מסוימים אף העדר פרטים אלו מקשים על המשתמש.

 למנוע החיפוש  

 ACRL    – Association of College and Research Libraries   שב- ALA  פרסמה מסמך אינפורמטיבי חדש  בשם :

"Connect, Collaborate, and Communicate: A report from the Value of Academic . Libraries Summits" . המסמך משתרע על פני 34 עמודים  ובו דיווח על 2  ועידות  פסגה  שנערכו ב- 29 בנובמבר ובראשון בדצמבר 2011  ובהם נטלו חלק ספרנים בכירים, אנשי אדמיניסטרציה באקדמיה , חוקרים מ- 22  מוסדות להשכלה גבוהה ו- 15 נציגים מארגונים ואגודות להשכלה גבוהה לדון בנושא האימפקט של הספרייה, ערכה של הספרייה האקדמית  ותרומתה למטרות המוסדיות .

 ועידות אלו מהוות חלק מיוזמה רב שנתית של ACRL    שמטרתה לסייע לספרנים בספריות אקדמיות להציג ולהדגיש את ערכה של הספרייה האקדמית., והן התקיימו כתשובה לדוח של ACRL   משנת 2010  – The value of Academic Libraries:A Comprehensive Research Review and Report

 מטרתו של הדּוּחַ משנת 2010 הייתה  לספק מבט כולל על  הספרות  בנושא ערכן של הספריות  בהקשר המוסדי, ולעזור לספרנים להבין על סמך הספרות המקצועית את התשובה לשאלה כיצד הספרייה יכולה לקדם את המטרות של המוסד. הדוח מעניין גם את אנשי האדמיניסטרציה, והסגל  במוסדות  להשכלה גבוהה.

 הדוח  משנת 2010 ענה  על השאלות  כיצד ספרנים יכולים למדוד את תרומתן של הספריות למוסד בתחומים שונים כגון:- מספר הנרשמים למוסד, הצלחת הסטודנטים , תהליך הלמידה, המחקר, מימון המחקר, ההוראה  והמוניטין של המוסד.  הדוח מנה   משתנים שיכולים להיות בקורלציה  עם כל אחד מתחומים  אלה  וכיצד הספרייה יכולה לסייע בכל אחד מהתחומים שלעיל. בדוח אפשר למצוא מדדים שונים להערכת ערכה של הספרייה. הדוח כלל  המלצות שמטרתן   לסייע לספרייה  האקדמית ללמוד כיצד  לשפר שירותים ומשאבים ולהפוך מספרייה שורדת לספרייה משגשגת.

 אחת מהמלצותיו הייתה לבנות תוכנית מקצועית כדי להדגיש ולהציג את ערכה ותפקידה של הספרייה האקדמית בקידום המטרות של האוניברסיטאות.

 כאמור הועידות בסוף 2011  באו בתשובה לדוח זה. המלצות עיקריות שהתקבלו  בועידות אלה ושכלולות במסמך

Connect, Collaborate, and Communicate: A report from the Value of Academic . Libraries Summits" הן:

להגביר את המודעות של הספרנים לערכה של הספרייה ביחס בכל הקשור  לתהליך הלמידה של הסטודנטים והצלחתם ולקדם את חשיבות מיומנויות ההערכה  של הספרנים בכל הקשור לתהליך זה.   לקבוע סטנדרטים לאיסוף מידע, ניתוחו ופרשנותו. לשתף פעולה עם גורמים אחרים בקמפוס ולהשתמש בתהליך הערכת הספרייה במקורות קיימים ייעודים לכך שפותחו על ידי ACRL .

פורום בנושא יוזמה זו של ACRL –  ערכה  של הספרייה האקדמית יתקיים  בכנס השנתי של        ALA  ב- 24 ביוני 2012.

לדוח  המלא

לאחרונה מסתמנת מגמה במנועי החיפוש הגדולים לשלב מידע עובדתי מובנה בתוצאות החיפוש . במסגרת זו אפשר לראות את היוזמה האחרונה של גוגל – גרף הידע . גם מנוע החיפוש BING     הודיע ב- 7 ליוני 2012  על יוזמה דומה בכיוון זה – שילוב תכנים מאנציקלופדיה בריטניקה בתוצאות החיפוש . במסגרת שיתוף פעולה זה בין    BING     ואנציקלופדיה בריטניקה – התשובות המקוונות מאנציקלופדיה בריטניקה שמופיעות בתוצאות החיפוש של BING  כוללות  מידע קצר על הנושא, תמונה, ועובדות ונתונים + קישורים למקורות מהימנים נוספים.

 קדמה ליוזמה זו של  BING    יוזמה נוספת לשילוב מידע חברתי בתוצאות החיפוש.  יוזמה זאת באה בעקבות סקר שהראה ש- 90%  מהנחקרים היו רוצים לראות דעות ועצות של חברים כחלק מתהליך קבלת החלטות  בכל הקשור לאירועים,  רכישות, נסיעות וכו'

 ב- 10 למאי  BING    הודיע לראשונה על המאפיינים החברתיים החדשים , שבהם הוא רואה את השינוי המשמעותי ביותר במנשק שלו בשלושת השנים האחרונות.  במסגרת מאפיינים אלה המשתמש יוכל לשאול את חבריו בפייסבוק וגם ולהתייעץ בנושא עם מומחים אחרים לנושא מרשתות חברתיות  נוספות.

המידע החברתי לא ישולב בתוצאות החיפוש אלא יוצג בסרגל בצד הימני.  ב-1 ליוני מאפיין חברתי זה יושם ב-BING   בארה"ב עדיין לא בבינג הישראלי.  גם את שילוב תשובות מאנציקלופדיה בריטניקה עדיין לא ראיתי  במנשק הישראלי.

 מכל מקום אין ספק שהמשתמשים יצאו נשכרים משתי המגמות של שילוב מידע חברתי וסמנטי  בתוצאות החיפוש .