בפוסט קודם כתבתי על altmetrics – גישה ומדדים חדשים להערכה מדעית ,אלטרנטיביים למדדים המסורתיים, ומושתתים גם על הווב החברתי.

מידע מסוג זה אפשר למצוא במספר מקורות . אחד מהם הוא total impact

באתר total-impac אפשר לקבל דוח  שמאגד נתוני אימפקט מהרבה מקורות .

נתוני האימפקט באתר מושתתים על מספר מקורות :

·         Facebook
·         Plosalm –   נתוני האימפקט של מאמרים מ- PLoS
·         Slideshare
·         Github – מאגר מידע מקוון לתוכנה בקוד פתוח
·         Topsy – מנוע חיפוש לווב החברתי
·         Wikipedia
·         Citeulike – אתר סימניות חברתיות לאקדמיה
·         Delicious – אתר סימניות חברתיות כללי.
·         Mendeley –  רשת חברתית לאקדמיה ותוכנה ביבליוגרפית
·         Dryad – מאגר מידע של מאמרים שפיטים בביולוגיה
·         Scienceseeker –  אתר שכולל חדשות מדע
·         Pubmed
לא כל המקורות תומכים ב- creative commons , לכן לא כל המידע שבאתר חופשי. הכוונה כן  לטפל בנושא בכיוון זה.

האתר יכול לשמש חוקרים שמעוניינים לדעת כמה פעמים הורידו את העבודה שלהם, שמרו אותה כאתרים מועדפים או כתבו עליהם בבלוגים

כלים אלטרנטיביים דומים הם:
Altmetrics.com
Plum Analytics
PLoS Article-level Metrics application
Science Card
Citedln
ReaderMeter

בפוסט קודם כתבתי על נתונים מקושרים וספריות . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא.

 מבחינת הספריות נתונים מקושרים אמורים להחליף את  MARC   כבסיס  למסגרת הביבליוגרפית החדשה של הספרייה. הנתונים המקושרים מהווים מהפכה  בארגון המידע ואמורים לענות על חסרונות של השיטה היום  שמארגנת את המידע בבסיסי נתונים יחסיים סגורים ודורשים תחזוקה שוטפת.

כדי שספרנים יוכלו להפיק את מרב התועלת מהנתונים המקושרים עליהם ללמוד להתנסות ולקחת חלק פעיל ביישום .

The Extensible Catalog Organization    תומך בפעילויות אלה על ידי אספקת תוכנת קוד פתוח לספרנים שרוצים ומוכנים למעבר מהתשתית הקיימת  לנתונים המקושרים.

 בפגישת האביב של CNI    הוצג נושא הנתונים המקושרים והספריות על ידי נציגים מאוניברסיטת  סטנפורד .סרטון הוידאו  זמין עתה בערוץ הוידאו של CNI

 לסרטון הוידאו ומידע נוסף  

בזמנו כתבתי פוסט על מודלים חלופיים  להשאלה ורכש של ספרים אלקטרוניים. שהמשותף להם היא מתן גישה מידית וזמנית לספרים אלקטרוניים בשעת הצורך.

מודלים חלופים כאלה כבר קיימים כגון:  מודל pay-per-use  של    Ebook Library ,   MyiLibrary ו- ebrary.

דוגמה לאחת הספריות בהן מיושם כיום מודל pay per use     של EBL – Ebook Library  לתקופת ניסיון  היא     הספרייה ב-  University of Canberra.

על פי מודל זה  כ- 16000 ספרים אלקטרוניים מהדיסציפלינות השונות נוספו לקטלוג הספרייה אבל התשלום הוא רק על הספרים שבשימוש. ספרים חדשים שיוצאים לאור מתווספים לקטלוג.

כיצד  מתנהל מודל זה ?

1. בשלב ראשון פרטי הספרים השונים הועלו לקטלוג הספרייה
2. כאשר משתמש  מאתר ספר שנראה לו רלוונטי  למחקר הוא יכול לקרוא  חופשי ללא תשלום במשך 10 דקות . לאחר 10 דקות הוא יתבקש לענות על השאלה האם הוא מעוניין להמשיך לקרוא או להוריד את הספר. בשני המקרים תתבצע השאלה של הספר למשך 24 שעות . הספרייה תחויב  בתשלום אחוז מסוים ממחיר הספר תמורת  ההשאלה
3. כאשר הספר מגיע למספר מסוים שנקבע מראש של השאלות הספר נרכש אוטומטית

פרטים נוספים אפשר למצוא במדריך הספרייה

דו"ח ALA  בנושא מצב הספריות בארה"ב ב- 2012 התפרסם באפריל 2012. הדוח כולל מידע על מצב הספריות השונות בארה"ב : ספריות ציבוריות, ספריות בתי הספר וספריות אקדמיות. דגש בדוח על  נושא הספרים האלקטרוניים ורשתות חברתיות

בהקשר של הספריות האקדמיות נושא מפתח הוא פיתוח אוריינות המידע של הסטודנטים.

Learning analytics  שמוגדר כ- "the interpretation of a wide range of data produced by and gathered on behalf of students in order to assess academic progress, predict future performance, and spot potential issues  "  יהיה נושא שבו יתמקד הממסד כולל ספריות אקדמיות בארבע חמש השנים הבאות. בהקשר זה ACRL  פרסמה ב- 2011 את Standards for Libraries in Higher Education שמדגיש את החשיבות של הערכת  התרומה של הספריות ליעילות המוסד.

ספריות אקדמיות עסוקות בהיערכות מחודשת של חלל הספריות , העברת אוספים והיערכות של צוות העובדים בסביבה אלקטרונית.  כמו כן ספריות אקדמיות מקבלות על עצמן תפקידים חדשים  בתחומים:  הוצאה לאור, וניהול מידע  באופן שיבטיח שהמידע המחקרי יישמר לטווח רחוק לשימוש חוזר ושימור  (data curation)

בספריות כולן – אקדמיות ואחרות גדל השימוש ברשתות חברתיות וכלים של ווב 2.0  כדי ליצור קשר עם המשתמשים . היישומים  פייסבוק וטוויטר נמצאו יעילים במיוחד   לא רק בהגדלת הנראות של משאבי הספרייה אלא גם ביצירת יחסי אמון  עם המשתמשים

 לגבי ספרים אלקטרוניים –  מספר הספריות בארה"ב שמשתמשות בספרים אלקטרוניים גדל בחמש השנים האחרונות מ- 38.3%  ב- 2007 ל- 67.2%  ב- 2011

 מחירי הספרים  האלקטרוניים עלו.  בנושא השאלה של ספרים אלקטרוניים – למרות שנתוני  ההשאלה של ספרים אלקטרוניים עדיין נמוכים בהשוואה לספרים המודפסים בהרבה ספריות חל גידול בנתוני ההשאלה של ספרים אלקטרוניים. מכשירים ניידים כולל קוראים אלקטרוניים ומחשבי לוח נמצאים ב- 27.8%  מהספריות . בהרבה מקרים השאלת ספרים אלקטרונית נמנעת בשל ענייני תאימות של קוראים אלקטרוניים, המורכבות בהורדת ספרים אלקטרוניים , נושאים שקשורים  לזכויות יוצרים וזמינות של כותרים פופולריים

לדוח המלא

לאחרונה שומעים יותר ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

גם ספריות בעולם נרתמות לנושא. בפוסט ממרץ 2012  כתבתי על מספר פרויקטים של ספריות בתחום.גם Europeana הספרייה הדיגיטלית של אירופה – הצטרפה ליוזמות אלה.

 ב- 22  במאי ספריית  ספריית הקונגרס הודיעה על פרויקט   לתרגום MARC 21     למודל של נתונים מקושרים.

נראה שגם OCLC    נרתם לנושא.

  ב- 20 ליוני  OCLC  הודיע על צעדים ראשונים בכיוון  על ידי הוספת תיוג  ה– Schema.org  לרשומות שלו.   וכדי להבין יותר את הנושא וחשיבותו לספריות OCLC Research  הפיק לאחרונה סרטון  וידאו  בנושא נתונים מקושרים בספריות. סרטון הוידיאו בן 15 דקות  מהווה מבוא למושגים הבסיסיים בתחום ומדוע הנושא חשוב לספריות. על פי סרטון זה ספריות יצאו נשכרות מהשימוש בנתונים מקושרים : שימוש בנתונים מקושרים יגביר את הנראות של משאבי הספרייה, יאפשר יותר יישומים יצירתיים שיתבססו על מידע-העל של הספרייה ויפתחו הזדמנויות לקטלוג יעיל .

 בהקשר להדרכה בנושא מו הראוי  לציין את פרויקט  Learning Linked Data Project  בארה"ב  במימונו של  Institute of Museum and Library Services -IMLS

 לאור ההתפתחויות בנושא אין פלא שהנושא הוצג גם בכנס IFLA  2012     שמתקיים בימים אלו  בהלסינקי בירת פינלנד. OCLC   ארח ב- 13 באוגוסט 2012 במסגרת הכנס שולחן עגול בנושא הנתונים המקושרים. בדיונים בנושא השתתפו  נציגים מ-  British Library , OCLC    ,מרכז פומפידו, והספרייה הלאומית בשוודיה. קישורים  למצגות  בנושא של כל אחד מהנציגים    זמינות באתר:

 Making The connection: Linked Open Data at the British Library

The Digital Pompidou Center: Applying Linked Data Principle to Cultural Heritage Data

 Martin Malmsten, National Library of Sweden

 Library Linked Data Progress

על פי מה שפורסם בבלוג של  גוגל , בכדי להבטיח  תוצאות חיפוש רלוונטיות ואיכותיות האלגוריתם של גוגל  משתמש בכ- 200 קריטריונים  להכללה ודירוג תוצאות החיפוש. ב- 10 לאוגוסט 2012  גוגל הצהיר על כוונתו להוסיף קריטריון חדש שקשור להפרת זכויות יוצרים והוא מספר הבקשות להסיר אתר מסוים  שקושר  לחומר שלכאורה מפר זכויות יוצרים. מן הראוי לציין בהקשר זה שמספר בקשות מסוג זה גדול. כך למשל רק ב- 30 הימים האחרונים גוגל קיבל  בקשות הסרה בשל בעיתיות בזכויות יוצרים לגבי  למעלה מ- 4.3 מיליון s 'URL .

אתרים כאלה  שלגביהם יש   מספר גבוה של תלונות על הפרת זכויות יוצרים ידורגו במקום נמוך בתוצאות החיפוש.  מנגנון דירוג כזה יסייע  למשתמשים לאתר חומר איכותי חוקי מבלי להפר זכויות יוצרים  בין אם זה שיר ב- npr music, מופע טלוויזיוני   מ– hulu או קובצי מוזיקה מ- Spotify

מן הראוי לציין שמהלך זה של גוגל הוא רק צעד נוסף  ומזערי בשורת צעדים שנקט לאחרונה  לשיפור תוצאות החיפוש  במסגרת   תפיסתו את מנוע החיפוש העתידי –  מנוע  מבין שנותן תוצאות רצויות.

צעדים קודמים היו השקת גרף הידע במאי 2012 וכוונתו המוצהרת מאוגוסט 2012 להרחיבו מעבר לארה"ב,   הוספת מידע מהמייל לתוצאות החיפוש, ואפשרות לשאילתות קוליות.

על פי  עמית סינגל  , SVP Google Search כל אלה הם רק צעדים ראשוניים  לקראת מנוע העתיד והצעדים החשובים עדיין בדרך .

המשבר הכלכלי בשנים האחרונות נותן אותותיו  גם  בשירותים השונים של הספריות כולל שירותי ההשאלה הבינספרייתית.  העלות הגבוהה של מנויים בחבילות גדולות גורמת להרבה ספריות לעבור לשיטת רכש של כתבי עת בודדים עיקריים  כאשר ההשאלה הבינספרייתית ממלאת את הפערים.

ומה בדבר השאלת ספרים ?  וספרים אלקטרוניים?

 מחקר שהתפרסם ב- 2012  ובדק עלויות של השאלה בינספרייתית ב- 23  ספריות בצפון אמריקה מצא שהעלויות של הספרייה  להשאלה הבינספרייתית בשיטה המסורתית  גבוהות.  כך למשל עלות הספרייה להזמין ספר מגיעות ל- 9.62$  ולהשאיל אותו 3.93$.  במקביל הטכנולוגיה משנה את האופן בו אנשים נגשים למידע .   לאור המצב ספריות פונות לשיטות חדשות לפיתוח אוספים ואספקת תכנים כדי למלא את צורכי המידע של המשתמשים.

 ביחס להשאלת ספרים אלקטרוניים יש צורך בשיתוף פעולה בין המולים והספריות למודלים חלופיים שהמשותף להם היא מתן גישה מידית וזמנית לספרים אלקטרוניים בשעת הצורך.

 מודלים חלופים כבר קיימים כגון:  מודל pay-per-use  של    Ebook Library ,   MyiLibrary ו- ebrary.  חשוב   שמו"לים ואגרגטורים נוספים  יצטרפו למודל זה תוך שיתוף פעולה עם הספריות .

הרבה תמונות עדכניות זמינות היום דרך רשתות חברתיות – Twitter , Facebook ,  Instagram   .בדרך כלל  במנועי חיפוש לחיפוש מידע חברתי  כמו   Bottlenose אפשר לחפש גם תמונות , אך  יש מנועי חיפוש ייעודיים לתמונות בזמן אמת דרכם אפשר לחפש תמונות חדשותיות  עדכניות .

 להלן מספר מנועי חיפוש כאלה:

 PigFOG –  כולל תמונות  מטוויטר ואתרים חברתיים נוספים. על פי מה שנכתב באתר הוא  מציג תמונות מ- twitter   בזמן אמת  בזמן העלאתם לאתר ,  ואפשר לסנן את תוצאות החיפוש על פי  מילות מפתח , מיקום ומשתמש טוויטר. משתמש ב  twitter api   , מציג תמונות מהאתרים :  twitpic,   yfrog, plixi, twitgoo. לצורך  הצגת מגמות  נעזר ב- What The Trend  ולהערות ב- Disqus

 Twicsy –  התמונות לקוחות מ- twitter. אפשר  להגביל מראש את התמונות על פי trending topics ו- top pics   על פי זמן , באופן זה אפשר לקבל תמונות עדכניות גם מהשעה האחרונה. אפשר למיין את תוצאות חיפוש על פי תאריך

Twitcaps – כולל תמונות מ- twitter ו- Instagram

Skylines – מחפש תמונות מטוויטר. מאפשר לחפש על פי hashtag וגם על פי מיקום

המידע על מנועי חיפוש אלה לקוח מתוך רשימה של 12 מנועי חיפוש לתמונות בכלל.

רשימה מעודכנת ומתעדכנת של מנועי חיפוש לתמונות אפשר למצוא בפוסט בבלוג "המרפסת של עמיקם סלנט"

85  ספרים בהוצאת Microsoft , ברובם מדריכים לשימוש בתוכנות  וביישומים השונים,  זמינים עתה להורדה חופשית לשימוש אישי.  הספרים זמינים להורדה בשתי רשימות דרך  Microsoft SMS&P Partner Community Blog – By Eric .

אפשר למצוא בספרים אלו מדריכים   ל- windows 7   ו- windows 8 , מדריכים ל- office 2010 office 365   , SQL  server 2012 , SharePoint , Visual Studio, Windows Phone , Lync, Dynamics CRM,    , פיתוח יישומים לענן,  כלים חופשיים לכיתה  ועוד

לרשימה אחת  של ספרים

לרשימה שניה של ספרים

מחקר בנושא נשירה של סטודנטים ממוסדות להשכלה גבוהה מצא  ש- 2 מבין 6 הסיבות העיקריות לנשירת סטודנטים הן : משאבים פיננסיים וציונים נמוכים.

לספריות האקדמיות אין שליטה על עלות שכר הלימוד אך הן יכולות לסייע בכל הקשור במחקר ובעיקר בהקשר זה  בכל הקשור לספרי לימוד.  ספרי לימוד לא מצויים תמיד בספרייה לכל הסטודנטים וסטודנטים לא תמיד יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם.  העדר ספרי לימוד  משפיע כמובן על ההישגים האקדמיים  של הסטודנטים .

הודות לטכנולוגיה, לאוספים למקורות מידע פתוחים ספריות אקדמיות יכולות לתרום  לנושא על ידי שיתוף פעולה עם הסגל האקדמי  ליצירה או לשימוש בספרי לימוד חלופיים שעלותם לסטודנטים מסתכמת לכל היותר בהוצאות ההדפסה.  

ספרים חלופיים יכולים לשלב מקורות מספרי לימוד, מאוספי הספרייה המורשים, מספרי לימוד פתוחים מולטימדיה או חומרים עצמיים. המוצר הסופי הוא באחריות אנשי הסגל אך הספרנים יכולים לסייע באיתור החומרים וארגונם.

ואכן ספריות  אקדמיות מעורבות בפרויקטים כאלה. ב-  Temple University   למשל ספריות מעורבות  זו השנה השנייה בפרויקט Alternate Textbook Project.  במסגרתו  אנשי סגל מקבלים מענקים כדי לפתח ספרי לימוד חלופיים.  

פרויקט דומה   מוצע על ידי הספרייה ב-  University of Massachusetts Amherst  .  בכנס השנתי של ALA    ספרנים  מ-  California State University   תארו כיצד הם מעודדים אנשי סגל  לפתח ספרי לימוד אלטרנטיביים.

כול הצדדים המעורבים נמצאים נשכרים מפרויקטים כאלה :   הסטודנטים חוסכים, אנשי הסגל לומדים להשתמש יותר במשאבי הספרייה ובמשאבים חינוכיים פתוחים , תהליכי הלימוד וההוראה ומעמד הספרנים והתקשורת המדעית בקמפוסים משתפרים.

 לכתבה בנושא    

 Bottlenose   – מנוע חיפוש לווב החברתי שהיה מאז דצמבר 2011  בגרסת ביתא פרטית הושק ב-23 ביולי  2012 בגרסת ביתא  לציבור הרחב

היום בעידן החדש של הרשת בה מידע רב נמצא ברשתות  ובאתרים חברתיים יש צורך בכלי חיפוש חדשים לאיתור מידע  איכותי וחשוב בזמן אמת.

זוהי המטרה המוצהרת של  של  Bottlenose   שמפתחיו מגדירים אותו כ- discovery engine   ולא כ- search engine  מכיוון שהוא סורק את ההווה , מה מתרחש עתה ב- stream  ומגלה את החשוב  בו.כפי  שנכתב  באתר:

"Our mission is to organize the world’s attention "

 על פי מה שכתוב  באתר  Bottlenose משתמש בטכניקות מתקדמות של עיבוד בשפה טבעית, ניתוחים סמנטיים  ופרסונליזציה.  הוא מדרג את הנושאים והמגמות  תוך שימוש באלגוריתם שלו – StreamSense . המידע לקוח ממגוון  רשתות  ואתרים חברתיים  כגון  Twitter, Facebook, google +  Youtube, Linkedin    ומנסה לאתר את המגמות העדכניות בכל אחד מנושאי  החיפוש כדברי אחד ממפתחיו:

  “StreamSense helps us assess what the crowd is actually paying attention to right now.”

לכל אחת מהשאילתות במנוע מקבלים דף עכשווי  שכולל נושאים עכשוויים, אנשים , תמונות והערות עדכניות מרשתות חברתיות  והיתרון שלו על פי מפתחיו הוא באיתור מגמות בשלב מוקדם :

There’s a lot of different use cases when knowing information early gives you an advantage.”

מפתחיו משווים מבחינה מסוימת את    דפי התוצאות לדפי ויקיפדיה אלא שהם ערוכים בהתאם למה שההמונים משתפים.

ובהקשר של חיפוש מידע אנציקלופדי בזמן אמת  כדאי לזכור גם את  האנציקלופדיות בזמן אמת ZOMOBO   ו- Mashable

למנוע החיפוש

לכתבה בנושא

בזמנו כתבתי על מנוע על ההיברידי  DuckDuckGo.  אחד המאפיינים המעניינים שלו הוא  האפשרות  להגביל את החיפוש לחיפוש ישירות באתרים מסוימים או בקטגוריות מסוימות תוך שימוש בשפת תחביר מיוחדת לו – מה שמכונה bang – הוספת סימן קריאה לפני מילת החיפוש במסגרת האתרים והקטגוריות שהוא מאפשר (הכול מתועד באתר), כך למשל:

images search engines! יחפש תמונות שקשורות למנועי חיפוש. readwriteweb! בצרוף מונח חיפוש מסוים יחפש את מונח החיפוש בבלוג readwriteweb וכו'.

מנוע החיפוש החדש DuckDuckGoog הוא למעשה  שילוב של החיפוש בגוגל  ומאפיין ה- bang.  ברירת המחדל של המנוע הוא חיפוש בגוגל. כאשר  רוצים לחפש באתר אחר  אפשר  בתיבת החיפוש להוסיף את סימן קריאה לפני שם האתר שבו רוצים לחפש. כך למשל:

w! semantic web  יחפש  את המונח  "semantic web"  בוויקיפדיה .

למנוע החיפוש

דו"ח 2012 של  Reuter Institute for the Study of Journalism  שבאוניברסיטת אוקספורד בנושא דפוסי צריכה של חדשות  התפרסם לאחרונה. הסקר  נערך באפריל 2012  באנגליה, גרמניה, צרפת, דנמרק וארה"ב .

מבין ממצאיו העיקריים של הדוח :

• קיימים הבדלים בתדירות  ההתעדכנות בחדשות בין המדינות השונות
• המעבר המהיר מחדשות בדפוס לחדשות בפורמט דיגיטלי  בארה"ב אינו קיים באותה המידה במדינות אירופה
• סמרטפונים ומחשבי לוח מתחילים למלא תפקיד משמעותי בצריכת חדשות
• למשתנה הגיל  קשר עם  צריכת החדשות  בצורה מקוונת . צעירים  משתמשים בעיקר  באתרי חדשות באינטרנט לעומת קבוצות גיל מבוגרות יותר שצורכים את החדשות באמצעות הטלוויזיה  ונאמנים לפלטפורמות החדשותיות המסורתיות.
• בכל הקשור לאיתור חדשות,  רשתות חברתיות  הופכות להיות למתחרות למנועי חיפוש  בתחום.  באנגליה למשל 30% מאתרים את החדשות בחיפוש בהשוואה ל- 20% שמגיעים לחדשות דרך פייסבוק וטוויטר. גם כאן מסתמנים פערים בין הדורות.  הגישה לחדשות דרך הרשתות והמעגלים החברתיים רבה יותר בקרב הדור הצעיר.

לדו"ח המלא

היום ספריות רבות  כולל ספריות אקדמיות מנסות להתאים עצמן לצרכים המשתנים. התאמת הספריות לצרכים באה לידי ביטוי גם בשינויים במבנה הספרייה.

 ספריות שביצעו שינויים בצורה  מוצלחת  יכולות לשמש השראה ודוגמה לספריות אחרות שיכולות ללמוד מהן  ועל ידי כך ל"קצר את הדרך"

 זוהי  מטרתה של היוזמה     New Landmark Libraries של  library journal שמנסה לאתר את "ספריות השנה".  בשנת 2011  היוזמה התמקדה בספריות ציבוריות  והשנה 2012 בספריות אקדמיות .

 במסגרת  יוזמה זו   השנה   נבחנו  פרויקטים של ספריות אקדמיות בארה"ב מהשנים 2007 – 2011 . הפרויקטים כללו מבנים חדשים הרחבות ושינויים משמעותיים במבנים הקיימים.  הפרויקטים המצטיינים נבחרו בהסתמך על 6 קריטריונים :

• עיצוב כללי ומצוינות בבניה
• מתן מענה והתחשבות  בקונטקס הקהילתי- שכנות בקמפוס וגישה להולכי רגל   ופתרונות יצירתיים למגבלות מקומיות
•  קיימות – כלומר היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן בכל הקשור לבחירת המקום ופיתוחו, מים, אנרגיה איכות סביבה  פנימית
• פונקציונליות – אלמנטים של עיצוב שמשפרים את אספקת שירותי הספרייה והנגישות לסטודנטים , לסגל , ולקהילה
• חדשנות – מתן מענה לשינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים בדרכים חדשניות
• יופי והנאה –  מהו הרושם הראשוני  ממראה הספרייה   וכיצד זה קשור לעיצוב

       חבר השופטים שכלל ספרנים, ארכיטקטים ומומחים לעיצוב בחרו 5 ספריות כזוכות ועוד 2 כראויות לציון לשבח..

 חמש הספריות הזוכות הן: Goucher Athenaeum , Berkeley Law Library, William Oxley Thompson Memorial Library ,  South Mountain Community ,  Lemieux Library and McGoldrick Learning Commons. שתי הספריות שזכו לציון לשבח הן: Science and Engineering Library   Columbia University,ו- University of Arizona
Poetry Center.New York

 מגמות עיקריות שזוהו בפרויקטים אלה הן : הספרייה כפורום, הספרייה כפרטנר- איחוד ספריות –ספרייה שמשרתת מספר קהלי יעד,   הספרייה כמקשרת בין חלקי הקמפוס מעין רחוב ציבורי בקמפוס , "האר את  הקופסה"  – שימוש במערכות מודרניות של אור טבעי ומלאכותי, מודעות  להולכי רגל  – חללים מזמינים מחוץ לספרייה, התחשבות בדעות המשתמשים על ידי ועדות, קבוצות מיקוד ועוד כדי לתמוך בהם, שימוש מחודש לצורכי הסטודנטים בשטחי אוספים שפונו, גמישות בעיצוב כדי לאפשר את התאמת הספרייה לעתיד לא נודע. שילוב טכנולוגיות מידע, ואיכות סביבה פנימית טובה בספרייה מבחינת אוורור, חומרים וכו'

 מידע נוסף  עם דוגמאות כיצד באו  מגמות אלו לידי ביטוי בספריות הנבחרות, תמונות ועוד  אפשר למצוא בכתבה.