Biznar הוא מנוע חיפוש-על חדש לתחום העסקים. המנוע מושתת על טכנולוגית ה-federated search של Deep Web Technologies. הוא מחפש במספר מקורות איכותיים בתחום העסקים, כולל מקורות מהרשת הלא נראית, ומדרג את תוצאות החיפוש על פי אלגוריתם משלו. המקורות כוללים בלוגים, מחקר עסקי, חדשות ומידע ממשלתי. המשתמש יכול לחפש בכל המקורות או לבחור מספר מקורות מבין המקורות המוצעים. אפשר להגיע מרשימת המקורות המוצעים לכל אחד מהמקורות. ניתן לחפש בכל הטקסט של המסמכים או להגביל את החיפוש לכותר או למחבר. כמו כן ניתן להגביל את החיפוש על פי שנים.
בתוצאות החיפוש אפשר לראות את מספר הפריטים שאוחזרו מכל אחד מהמקורות בהם משתמש המנוע. אפשר גם לקבל שירותי עדכון. 

תאומו הרפואי של Biznar הוא MedNar –  מנוע-על רפואי  בעל אותו מנשק וטכנולוגיה של Biznar .     

שני מנועים אלו שנמצאים עדיין בשלב ביתא נוספו  למספר מנועי-על דומים בתחומים אחרים כגון:
Scitopia.org – מנוע-על שמשתמש במאגרי מידע של 21 אגודות מקצועיות בתחום המדע והטכנולוגיה . כולל מסמכים, פטנטים ומידע ממשלתי.

WorldWideScience.org – מנוע-על שמחפש במאגרי מידע בינלאומיים בתחום המדעים   

ו- Science.gov – מנוע-על למידע מדעי. מחפש בלמעלה מ-36 מאגרי מידע מדעיים של ממשלת ארה"ב והרבה אתרים איכותיים ומהווה למעשה את תרומתה של ארה"ב ל- WorldWideScience.org . 

 איכות החומר תלויה באיכות המאגרים בהם מחפשים מנועי החיפוש. מאחר שהמאגרים המשמשים לחיפוש נבחרים מראש יש להניח שהם איכותיים. חסרון שיכול להיות בחיפוש במנועי-על הוא זמן תגובה איטי מכיוון שלמנועים אין אינדקס משלהם והחיפוש מתבצע בזמן אמת במקורות השונים. ואכן, בחיפוש ב- Biznar כאשר כל המקורות נבחרו, לפעמים זמן התגובה היה איטי.
אבל החומר איכותי, ויש להניח שלא תהיה חפיפה בין תוצאות החיפוש של מנועי חיפוש אלה ובין תוצאות החיפוש של מנועי חיפוש כלליים מאחר שהם מחפשים במאגרי מידע שהם חלק מהרשת הלא נראית. יש לברך על מגמה זו של מנועי-על למידע מדעי, שכן אין ספק שהם מסייעים למשתמש שמחפש חומר מחקרי.

ספרנים שזקוקים למידע בכל הקשור לפיתוח אוספים בנושאי מחשבים וטכנולוגיה יוכלו להסתייע בכתב עת חופשי – Tech Static שהושק בנובמבר 2008, ואשר מתמקד בסקירת ספרים בנושאי מחשוב וטכנולוגיה. כתב העת נוסד למטרה זו ביוזמתה של  Rachel Singer-Gordon,  אשר ערכה עד 15 באוקטובר 2008 טור בשם Computer Media בכתב העת Library Journal ובו סקירות ספרים בנושאי מחשוב וטכנולוגיה. כתב העת Tech Stati בא למלא את החלל שנוצר עם סגירתו של הטור.

כתב העת מיועד לספרנים, וגם לציבור הרחב. כתב העת חופשי לאחר הרשמה ללא תשלום. ניתן לקבל עדכונים לדואר האלקטרוני וגם ב- Gordon .RSS מבקשת להוסיף ל – Tech Static גם מאמרים בנושא פיתוח אוספים בנושאי מחשוב וטכנולוגיה ופונה למעוניינים להתקשר.

כתבה בנושא

המטרה של גוגל היא להפוך את החיפוש במנוע החיפוש שלה לרלוונטי לכולם ללא הבדל ארץ ושפה. בפוסט קודם כתבתי על הפילוסופיה מאחורי שיטת דרוג התוצאות של גוגל שמטרתה להשיג רלוונטיות גבוהה של תוצאות. לשם כך גוגל מתבססת על נתונים סטטיסטיים כבסיס לשינויים גורפים באלגוריתם שלה, אך לעתים המאפיינים הייחודיים של כל שפה מכתיבים שינויים ייחודיים לה באלגוריתם.

בפוסט מעניין מציגה Daphne Dembo, המתמחה בהשבחת איכות החיפוש בכל הקשור להיבט הבינלאומי, את האופן בו גוגל עושה זאת.
השבחת ה"חיפוש הבינלאומי" מבוצעת תוך הסתייעות במומחים מקומיים "מהנדסים לאיכות החיפוש" מהארצות השונות שמועסקים בגוגל ו"חרדים" לשפתם וארצם, ורשת מומחי חיפוש בינלאומית שמסייעת להבין את החיפוש בקומבינציה הייחודית של שפתם וארצם.

שלב ראשון הוא החלת מודל השפה ובדיקתו על אוסף גדול של מסמכים באותה שפה. מודל שפה בדוק עוזר בשלב איסוף המסמכים על ידי הרובוט של המנוע ובשלב ניתוח השאילתה של המשתמש.

לצורך אחזור התוצאות הרלוונטיות בכל שפה ודירוגם גוגל לומדת הרבה גם מהמשתמשים. העניין מיושם במנוע אשר תומך במספר פונקציות כמו: תיקון שגיאות כתיב, מלים נרדפות, סימנים דיאקריטיים, צירופי מלים ומודלים מורפולוגיים שמאפשרים אחזור צורני נטייה וגזירה כאשר מחפשים בצורת היסוד. (stemming).

מעבר להיבט הסמנטי, גוגל משתדלת בניתוח המסמכים להבין פרטים ייחודיים של שימוש בשפה הספציפית כמו סימני ראשי תיבות ששונים משפה לשפה.

בנוסף להיבט הבלשני גוגל תומכת גם בתיקון שגיאות שקשורות לאופן הקלדת השאילתה על ידי המשתמש. כך למשל כאשר משתמש ששכח ללחוץ על מקשי החלפת השפה מקליד בעברית את המילה גוגל ומקבל dudk –גוגל מבינה זאת ושואלת "האם התכוונת ל: גוגל".

גוגל לא מסתפקת בהשבחת איכות החיפוש בכל הקשור לשפה, אלא מתחשבת גם במיקום של המשתמש ותוצאות החיפוש מותאמות בהתאם. כך למשל טמפרטורה בנורבגיה תוצג במעלות צלזיוס ובארה"ב במעלות פרנהייט.

יש להניח שגישה בינלאומית זו של גוגל היא גם אחד הגורמים לפופולריות של המנוע שלה.

לפוסט המלא

קבוצות דיון, רשומות דיוור ופורומים הם מקור אידיאלי להיעזר בידע ובניסיון של אנשים אחרים בעלי עניין, לדון בבעיות משותפות ולמצוא להן פתרון, לקבל המלצות בנושאים שונים, להחליף רעיונות ולהשיג מידע שימושי כגון: מידע הקשור לפתרון בעיות טכניות בתוכנה ובחומרה, מידע תיירותי, מידע בנושאי צרכנות ועוד..

מנוע חיפוש-על ייעודי לחיפוש תכנים אלו שנוצרו על ידי אנשים הוא מנוע החיפוש Omgili, אשר סורק, נכון להיום, על סמך המידע באתר, מיליוני דיונים מלמעלה מ-100000 מקורות.
ל- Omgili שירותים ייחודיים משניים כגון: Omgili Q&A שמתמקד בשאלות ותשובות, Omgili TV Shows ,שמתמקד בתכניות טלוויזיה , Omgili Israel , ולמי שמעוניין לשלב בין שני העולמות – דפים ואתרי אינטרנט ממנועי חיפוש מחד, ודיונים מאידך, מוצע המנשק של http://google.omgili.com/.
שימוש נוסף אפשרי למנוע, שהיה גם המטרה להקמתו, על פי כתבה שהתפרסמה ב"הארץ", הוא לעזור לחברות להבין מה אומרים עליהם הגולשים.

כדי להתנסות במנוע ערכתי מספר חיפושים בנושאים שונים כגון: טיפים להדפסות ב-excel, רמות סוכר גבוהות בדם –  וקיבלתי תוצאות רלוונטיות. מן הראוי לציין שב- Google Groups הוותיק יותר קיבלתי מספר גדול יותר של תוצאות. ולכן בחיפוש תכנים מקבוצות דיון כדאי לא לשכוח אותו.

מכל מקום, יש להניח שהתכנים של שני המנועים לא יהיו חופפים מכיוון שהמקורות בהם משתמש Omgili, על פי מה שמוצהר באתר, מגוונים יותר, ואינם מצטמצמים רק לקבוצות דיון. לכן כדאי לחפש גם ב- Omgili. יש לזכור שהמנוע חדש יחסית ועם הגידול במאגר שלו תוצאותיו ישתפרו, ונקווה שיענה על הציפיות שתלו בו מפתחיו, כאשר העניקו לו את שמו Omgili שהוא ראשי תיבות ( acronym) של "Oh My God, I Love It".

אל האתר

בכתבה קודמת כתבתי על האתר SCImago שמספק מדדים מבוססי Scopus להערכת כתבי עת מדעיים. המדדים המעניינים שמספק האתר Eigenfactor.org להערכת כתבי עת הם תוצאה של אלגוריתם דירוג חכם שמשתמש בנתונים של JCR.

על פי המידע באתר האלגוריתם דומה לאלגוריתם של גוגל בכך שהוא משתמש ברשת ציטוטים רחבה חוצה תחומי ידע וסוגים של פרסומים. הדירוג מקיף לא רק כתבי עת מדעיים ממדעי החברה והחיים אלא גם פרסומים נוספים כגון: עבודות דוקטורט וכתבי עת פופולריים יותר. הרשת הרחבה של הציטוטים בה משתמש האלגוריתם מאפשרת לו השוואה טובה יותר בין כתבי עת מתחומי ידע שונים. מאפיין נוסף של האלגוריתם בהשוואה לאלגוריתמים דומים הוא חישובים שמבוססים על מספר הציטוטים במשך 5 שנים ולא שנתיים, כפי שעושים אלגוריתמים אחרים, וזאת מתוך הנחה שבהרבה תחומי ידע מאמרים אינם מצוטטים הרבה בשנתיים הראשונות לפרסומם.

התוצאה שני מדדים מעניינים: מדד ה- Eigenfactor אשר מודד את חשיבותו הכללית של כתב העת לקהילה האקדמית בהתחשב גם בגודלו של כתב העת, ומדד ה- Article Influence  אשר מודד את ההשפעה הממוצעת של כל אחד מהמאמרים בכתב עת מסוים בחמשת השנים האחרונות מאז הפרסום. בשנת 2006 לדוגמה כתב העת nature זכה לציון הגבוה ביותר עם ציון Eigenfactor של 1.992, 1000 כתבי העת שדורגו במקומות הראשונים זכו לציוני Eigenfactor גבוהים מ- 0.01. בשנת 2006 כתב העת שזכה לציון Article Influence  הגבוה ביותר היה Annual Reviews of Immunology עם ציון של 27.454. משמעותו של ציון זה הוא שלמאמר ממוצע בכתב עת זה השפעה גבוהה פי 27 מהשפעה של מאמר בכתב עת ממוצע ב-JCR .

בעוד ששני מדדים אלו אינם מתחשבים במחיר של כתבי העת, הרי האתר מספק גם אופציית חיפוש נוספת " cost-effectiveness search" שלוקחת בחשבון גם מחירו של כתב העת. אופציה זו מתאפשרת תודות לשיתוף פעולה עם journalprices.com.

באתר מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם. ניתן לחפש על פי שם כתב העת, קטגוריות נושאיות, שנים (1995-2006), מו"ל ו- ISSN.

ניתן לקבל  מידע  גם בצורה וויזואלית – מפות ציטוטים בין תחומי הידע השונים.

  יוזמה זאת של Eigenfactor.org היא במסגרת המגמה המסתמנת לאחרונה להוסיף מדדים חדשים מבוססי ציטוט על אלה המסורתיים, כדי להתגבר על מגבלות מסוימות של מדדים קיימים. מכל מקום, הנתונים חופשיים ומעניינים, וגם אם לא יחליפו את המדדים המקובלים הם יכולים להשלימם. מדדים אלו יכולים לסיע לחוקרים לבחור את כתבי העת בהם יפרסמו את מחקריהם, ולספרנים- המדדים, ואופציית החיפוש הייחודית " cost-effectiveness search" יוכלו לסיע בקבלת החלטות בכל הקשור למדיניות הרכש והדילול.

פרטים נוספים על אופן חישוב המדדים ומדיניות הכללתם של כתבי העת ניתן למצוא בדף "שאלות נפוצות" באתר. מידע נוסף ב-seedmagazine.com

אל האתר

ב-11 בנובמבר 2008 חברת Infovell שנתה שמה ל- DeepDyve והצהירה על השקת המנוע שלה לדלית מידע מ"הרשת הלא-נראית" – שנקרא כשם החברה DeepDyve. "הרשת הלא-נראית" היא הרשת שרובה אינה כלולה מסיבות טכנולוגיות או מסיבות שקשורות למדיניות באינדקסים של מנועי החיפוש המסורתיים. בדרך כלל מדובר על חומר ממאגרי מידע, שמנועי חיפוש מגיעים לשעריהם אך לא נכנסים לתוכם.
על פי כתבה שהתפרסמה בנושא ב- infotoday האינדקס של המנוע כולל מקורות כמו:
MEDLINE, CRISP, Clinical Trials, VAERS, World Health Organization Model List of Essential Medicines, כתבי עת מדעיים מהמו"לים: Annual Reviews; BioOne; Mary Ann Liebert,  SAGE Publications, Oxford University Press, MIT Press, Hindawi. הטקסט המלא של המקורות חלקו חופשי וחלקו מוצע למשתמש תמורת תשלום..

המנוע חופשי  בגרסת ביתא סגורה – ניתן להירשם ולקבל אישור מהחברה להשתמש בו. החברה מציעה בתשלום גם את המוצר DeepDyve Pro שכולל מאפיינים מתקדמים יותר כמו אפשרויות רבות יותר לעידון התוצאות, אשכול וויזואלי ועוד.. כיום המנוע מתמקד בתחומים: מדעי החיים, פטנטים וויקיפדיה אבל הוא מתכוון להרחיב את האינדקס שלו לתחומי ידע נוספים.

מתוך המידע באתר אודות המנוע ניתן ללמוד שהחברה נוסדה על ידי שני מדענים בתחום הביואינפורמטיקה שעבדו בפרויקט הגנום האנושי, ומתוך הכרת צורכי המחקר ומגבלות מנועי החיפוש הנוכחיים נולד המנוע. ב"אודות המנוע" מדובר עוד על טכנולוגיה שמהווה פריצת דרך ועל אלגוריתם שמיישם שיטות מפתוח מתחום הגנומיקה. האלגוריתם מזהה תבניות ודפוסים ולא מלים. אופן זיהוי זה שונה ממנועי חיפוש מסורתיים ומתאים לתכנים של ה"רשת הלא נראית". מעבר למידע כללי זה אין ב"אודות המנוע" מידע על האלגוריתם והטכנולוגיה. בכתבה ב-infotoday ניתן למצוא פרטים נוספים על הטכנולוגיה מהם עולה שהאינדקס כולל את כל המונחים והמלים מהטקסטים ושהטכנולוגיה היא סטטיסטית גרידא ללא סמנטיקה, מלים נרדפות או מידע-על ומתבססת בעיקרה על זיהוי והתאמת תבניות.

כמובן שההצהרה על המנוע זכתה לתגובות רבות – מהן חיוביות ומהן חיוביות פחות.
כדי להתנסות באתר נרשמתי וקבלתי אישור להשתמש בגרסה החופשית. בחיפושים שביצעתי קבלתי תוצאות רלוונטיות מכתבי עת שונים. התוצאות מוצגות בפורמט דומה לזה של מאגרי מידע. ניתן לעדן את השאילתות על פי תחומי ידע שונים. ליד כל תוצאה ישנו המאפיין "more like this".

מכל מקום, המודל של המנוע מעניין וחשוב למחקר,   ואם מו"לים נוספים וגדולים ישתפו פעולה עם המנוע יעילותו תגדל לטובת המשתמשים, ומי יודע אולי בעתיד האופציה של מנוי למנוע מסוג זה תהווה תחליף למנויים היקרים למו"לים.

לאתר המנוע

מידע רב מצטבר באוניברסיטאות, והספריות הן הגוף המרכזי שדרכו ניתן לגשת לאוספים.
אוניברסיטאות רבות בארה"ב ומחוצה לה מציעות את האוספים שלהן לכל.
אוספים אלה כוללים ארכיונים דיגיטליים של כתבי יד, אומנות, טקסטים קלאסיים,לימודי דת, מידע רפואי ומשפטי, מפות, מקורות למחקר ועוד.

האוספים הדיגיטליים הם בתחומי ידע שונים לדוגמה:
• אוניברסיטת הארווארד מציעה כתבים עתיקים מתחום ההיסטוריה של הרפואה כגון :
Hawthorne, George Stewart. The prevention and treatment of epidemic cholera :and its true pathological nature, in a series of letters. Cleveland : M.C. Younglove & Co., 1849
• אוניברסיטת ייל מציעה את אוסף התיזות הדיגיטלי שלה מתחום הרפואה – חלק מהחומר חופשי לכל וחלקו לא. אבל ניתן לצמצם את החיפוש מראש לעבודות חופשיות.
• אוניברסיטת ייל מציעה גם אוסף אמנות, בו ניתן למצוא לדוגמה את
תמונת אגרטל הפרחים של פיקסו משנת 1954 – או את תמונת האם וילדה של פיקאסו.
• אוניברסיטת אוקספורד פותחת לציבור את הארכיון שלה, וחלק ניכר מהאוסף פתוח וחופשי לכל כגון: אוטוביוגרפיה של בנימין פרנקלין, Great expectation של צ'רלס דיקנס ועוד..
• אוניברסיטת ג'יאורגיה מציעה אוסף נדיר של מפות כגון מפות נדירות ממלחמת האזרחים של ארה"ב.

אלו הן רק מספר דוגמאות שלקוחות מרשימה של 100 ספריות דיגיטליות מרחבי העולם, שבה ניתן למצוא אוספים רבים מעניינים נוספים שחלקם הגדול חופשיים לכל.

הבעייה היא שאוספים רבים בעלי ערך רב נותרים חבויים. מהו הפתרון?
בפוסט קודם ה"וויקיפדיה כפלטפורמה לשיווק הספרייה" תארתי ניסיון להגביר את המודעות לקיומם של אוספים כאלה באמצעות הוויקיפדיה. אמצעי טוב יותר, ונראה שיהיה מחויב המציאות לאור מספר האוספים החופשיים הגדל, הוא פיתוח מדריכים ייעודיים על פי נושא, או טוב יותר מאגרי מידע מיוחדים עם מידע על אוספי הספריות דוגמת OAIster וספריות דיגיטליות נוספות שקיימות בווב.

רשימת 100 ספריות דיגיטליות מרחבי העולם

Scientific WebPlus הוא מנוע חיפוש למקורות ב-Web החופשי שפותח על ידי Thomson Reuters בשיתוף פעולה עם Microsoft ותוך שימוש בטכנולוגיה של מנוע החיפוש Microsoft Live Search. אלא ש- Thomson Reuters הוסיף למנוע גם רובד טכנולוגי ואנושי משלו לסינון התוצאות שהתקבלו, וכך מתמקד למעשה באתרים רלוונטיים, שרבים מהם נבחרו על ידי העורכים של Thomson Reuters – אותם מומחים שבוחרים ומעצבים את התכנים ב-Web of Science ו- ISI Web of Knowledge. באופן זה המנוע מבטיח למשתמשים בו תוצאות רלוונטיות ואיכותיות יותר. ניתן למצוא בעזרת המנוע חומר מדעי מה-Web החופשי, פרשנות על התפתחויות אחרונות בתחום המדע, ומידע על מחברים וחוקרים – משתפי פעולות ומתחרים פוטנציאליים.
מנוע החיפוש משולב עם מאגרי המידע של ISI Web of Knowledge ושם לו למטרה להשלים את תוצאות החיפוש ממאגרי המידע. ניתן להגיע לתוצאות החיפוש שלו דרך כל אחד ממאגרי Thomson Reuter אך ניתן לעבוד בו גם כיישום חופשי ועצמאי. הוא מאפשר חיפושים על פי נושא, מחבר, מקור, מוסד, אורגניזם, תרופה וגן. ניתן לסווג את התוצאות על פי תוצאות כלליות, חדשות ופוסטים מבלוגים. ניתן גם לעדן את התוצאות על פי סוג קובץ ותחום (domain) כאשר אחוז התוצאות מכל תחום מוצג בצורה גרפית. המנוע נמצא עדיין בשלב ביתא ומחכה למשוב מהמשתמשים כדי להמשיך ולהשתבח.

אל המנוע
אודות המנוע
הבלוג של המנוע

Mse360 הוא מנוע חיפוש חדש שפותח באנגליה, הושק בגרסת אלפא בספטמבר 2008 ונמצא בשלב הרצה. מהתיעוד באתר ניתן ללמוד על מאגר המידע של המנוע ודירוג התוצאות. מתיעוד זה עולה שהמנוע שם לו למטרה לשפר את תוצאות החיפוש מחד ולשמור על הפרטיות של המשתמש מאידך.
אשר לשיפור תוצאות החיפוש – המנוע משתדל להשיג שיפור בתוצאות בעזרת מאפייניו הייחודיים הנוגעים למאגר המידע שלו ולדירוג תוצאות החיפוש. מאגר המידע של המנוע משלב בתוכו אתרים שהושגו משלושה גורמים עיקריים: הרובוט של המנוע "Fred" שסורק את ה-Web, שיתוף פעולה עם מספר ספקים, והקהילה, כלומר ציבור המשתמשים אשר נקראים להוסיף תוצאות משלהם שנראות להם רלוונטיות וחשובות.

אשר לדירוג תוצאות החיפוש – מלבד התכנים, אחד הקריטריונים שהמנוע לוקח בחשבון בדירוג התוצאות הוא מספר הקישורים החיצוניים המצביעים לאתר. המאגר אינו תומך בקישורים ממומנים לצורך דירוג התוצאות, כלומר לא ניתן להשפיע על דירוג התוצאות על ידי תשלום. כמו כן מאפיין בולט של מנוע החיפוש הוא הסתייעות בקהילת המשתמשים. כאמור משתמשים יכולים להוסיף אתרים מומלצים על ידם לתוצאות החיפוש. תוצאות כאלה מסומנות בצלם מיוחד וניתנות לשיפוט על ידי משתמשי המנוע, שיכולים לסמן אותם במינוס ופלוס. אותם אתרים שמקבלים פלוסים רבים מקבלים מקום גבוה יותר בדירוג התוצאות. אתרים שמקבלים מינוסים רבים נמחקים מהאינדקס. בכך נמנע spam, לצד שיפור תוצאות החיפוש. המנוע מתחשב בדירוג שנותנים המשתמשים, אבל משתמש יכול להצביע פעם אחת בלבד לאתר מ-IP מסוים. באופן זה גם דירוגים שנעשים בזדון כמו אלו שנעשים על ידי מתחרים השפעתם פחותה.

אשר לשמירה על הפרטיות של המשתמש – המנוע מחויב לשמור על פרטיות המשתמש, המנוע אינו שומר בקבצי היומן שלו פרטים אישיים, לא IP ולא ארץ, אלא רק את השאילתות ותו לא. לכן אי אפשר כמובן לקשר בין השאילתות והמשתמשים. השאילתות נשמרות רק לצורך שיפור השירות.
במחשב האישי המנוע שומר קבצי עוגיות (cookies) שכוללים אך ורק את הגדרות המשתמש והעדפותיו בכל הקשור לאופציות החיפוש "ארץ" ו"חיפוש בטוח" או לא, ואין באפשרות עוגיות אלו לאפשר מעקב אחר המשתמש.
חשוב לציין שהמנוע עובד בשיתוף פעולה עם Spectron Intelligence ארגון שפועל למען מניעת פשעים ברשת האינטרנט כמו וירוסים ו-spam ועובדה זו ניכרת במערכת שלו. המנוע משלב בתוכו מערכת להתראה מפני וירוסים. בתוצאות החיפוש, ליד תוצאות חשודות בוירוסים או תוכנות ריגול מופיע צלם ספציפי שמתריע על כך. כאשר נשלח email למנוע החיפוש, פרטי השולח אינם נשמרים, כך שאין חשש ל- spam.

מפתחי המנוע חשבו גם על זמנו של המשתמש, ותוצאות החיפוש מסודרות בפורמט שונה, מתוך מטרה לחסוך לקורא זמן. התוצאות מסודרות במספר אשכולות קבועים – תוצאות מהוויקיפדיה, בלוגים, תמונות ותוצאות סטנדרטיות מה-Web. כמו כן ניתן לחפש על פי ארץ ותחום (domain).

כאשר בדקתי את המנוע, לא מצאתי חלק מהמאפיינים שתוארו בתיעוד, כמו מתן אפשרות למשתמש להוסיף לתוצאות החיפוש תוצאות משלו ולדרג את התוצאות. יתכן שזה זמני, כי מהתיעוד עולה שהמנוע דינמי – מוסיף מאפיינים חדשים מדי פעם ומעלים מאפיינים שנמצאו לא יעילים. על כל פנים, נראה שהוא השיג את המטרה של תוצאות טובות. בחיפושים שערכתי, קיבלתי תוצאות טובות שלא התקבלו במנועים אחרים. חשוב לזכור  שהמנוע הצעיר פתוח לשיפורים ומבקש את משוב המשתמשים…

עדכון: בינתיים קיבלתי תגובה מהמתכנת הראשי של המנוע – אכן חלק מהמאפיינים שהוזכרו בתיעוד מושבתים כרגע… אבל יעלו בקרוב…

למנוע
לשאלות נפוצות

לאחר משא ומתן שנמשך כשנתיים הודיעו  Google, Authors Guild ו- Association of American Publishers  ב- 28 באוקטובר 2008 על הסכם פשרה לישוב הסכסוך ביניהם בכל הקשור לפרויקט הדיגיטציה של הספרים. ההסכם שם קץ למאבק משפטי שראשיתו ב- 2005 כאשר הוגשו כנגד גוגל תביעה משפטית ייצוגית על ידי גילדת הסופרים בארה"ב שמייצגת כ-8000  סופרים ותביעה נוספת נפרדת מצד מספר מו"לים גדולים שחברים בארגון המו"לים האמריקאי.
המחברים והמולים הנ"ל ראו בסריקת הספרים על ידיGoogle לצורך Google Books הפרה בוטה של זכויות היוצרים. הם מחו כנגד תוכנית הדיגיטיציה של Google, האפשרות הניתנת למשתמשים לראות קטעים מספרים מוגנים בזכויות יוצרים, ושיתוף פעולה עם ספריות ללא הרשאה מפורשת מבעלי זכויות היוצרים על כך. על פי הסכם הפשרה התחייבה Google לשלם 125 מיליון דולר – שחלקם ישולמו כפיצוי למחברים ומו"לים שספריהם כבר נסרקו ולהוצאות משפטיות, וחלקו יוקדש להקמת משרד עצמאי שלא למטרות רווח לרישום זכויות יוצרים. משרד זה יטפל ברישום זכויות יוצרים על הספרים ובהעברת תשלומים למחברים ולמו"לים מרווחים שיושגו מהנגישות לספרים דרך Google ומתוכניות דומות שיוקמו על ידי ספקים נוספים.

ההסכם יהיה תקף רק לאחר אישור בית המשפט, ואז אין ספק שבעלי זכויות היוצרים ירשמו לזכותם הישג לא מבוטל. אך מעבר להיבט הכספי ומשמעותו לגבי הסופרים והמו"לים, מה משמעות ההסכם למשתמשים ?
מסתבר שהמשתמשים גם הם ייהנו מפירות ההסכם אך חשוב לציין שאלה יחולו רק על משתמשים בארה"ב. משמעויות ההסכם לגבי משתמשים בארה"ב הן:
• נגישות רבה יותר לספרים out of print שחלים עליהם זכויות יוצרים – ואפשרות למשתמשים בארה"ב לחפש בספרים אלו ולראות אותם בצורה מקוונת
• אפשרות למשתמשים ב-Google Book Search בארה"ב לראות את הטקסט המלא של הספרים שעד כה ניתן היה לראות רק קטעים מהם
• מנויים מוסדיים למיליוני ספרים מקוונים – תינתן האפשרות למכללות, אוניברסיטאות ומוסדות נוספים בארה"ב לרכוש מנויים שיאפשרו לסטודנטים ולסגל גישה מלאה לטקסט המלא של הספרים
• גישה חופשית מהספריות הציבוריות והאוניברסיטאיות בארה"ב לטקסט המלא של מיליוני ספרים
• ערוץ נוסף למשתמשים בארה"ב שאין להם נגישות דרך המוסד או הספרייה לראות את הטקסט המלא בתשלום.

ההסכם זכה לתמיכתן  של מספר  אוניברסיטאות בארה"ב. חשוב לציין שבמסגרת ההסכם עותקים מהספרים שנסרקו במסגרת פרויקט הספרים של Google יימסרו לספריות למטרות שימור ארוך טווח.

כאמור סעיפי ההסכם מתייחסים רק לארה"ב ואנחנו לעת עתה נצטרך להסתפק רק במה שניתן לראות כיום – קטעים מסוימים מהספר כדי להחליט אם כדאי לנו לרכשו.
למה ? את התשובה על כך ועל שאלות נפוצות נוספות הקשורות להסכם ניתן לראות בקובץ השאלות הנפוצות המתייחסות להסכם

הודעה על ההסכם

מסמך ההסכם
שאלות נפוצות
מה יכול לעניין מחברים ומו"לים מחוץ לארה"ב בכל הקשור להסכם
אתר לקבלת עדכונים בנושא

HathiTrust – הוא פרי יוזמה של ספריות בארה"ב להקים מאגר דיגיטלי משותף של האוספים שלהן – ספרים וכתבי עת. ב-13 באוקטובר הוצהר רשמית על המאגר.
כיום שותפות בפרויקט הספריות שחברות ב- Committee on Institutional Cooperation, אוניברסיטת קליפורניה ואוניברסיטת וירג'יניה, אך הפרויקט פתוח לכל ספריות המחקר המעוניינות, ומציע להן את הידע והתשתית הדרושים לאירכוב ושימור האוספים. היתרון של השתתפות בפרויקט מבחינת ספריות המחקר, על פני שימור עצמאי של המשאבים, בנוסף לתשתיות ולידע המוצעים להן, הוא כמובן השיתופיות במשאבים.

ייחודו וחשיבותו של הפרויקט ביחס לפרויקטים משותפים אחרים של דיגיטציה, בהם נוטלים חלק גם ספריות, כמו פרויקט הדיגיטציה של הספרים של Google ו- OCA, הוא ניהולו על ידי ספרנים והחשיבות שמוענקת בפרויקט לנגישות ושימור ארוכי טווח. אך האחראים לפרויקט אינם רואים בפרויקט זה מתחרה או מחליף לפרויקטים הנ"ל אלא פרויקט משלים שממלא נישה אקדמית מיוחדת. החומר שמוגדר כרשות הכלל public domain יהיה נגיש לכל. בעתיד השאיפה היא להרחיב את הנגישות לחומרים נוספים. בתחילת אוקטובר המאגר כלל 715 מיליון דפים. 16% מהחומר הוא public domain . עדיין אין מנשק חיפוש משותף לכל המאגרים. מקווים שמנשק זה יהיה מוכן בראשית 2009.
ועד אז, משתמשים סקרנים שמעוניינים לראות את התכנים של HathiTrust יכולים לעיין בקטלוגים מסוימים של מספר מהספריות המשתתפות.

נקווה שהפרויקט יענה על הציפיות שתלו בו בעליו, כאשר העניקו לו את שמו – Hathi – מילה הודית שמשמעותה פיל – חיה שנחשבת כחכמה וחזקה ו- Trust – אמון, שהוא הערך המרכזי של ספריות מחקר.

לכתבה בנושא
לאתר הפרויקט
שאלות נפוצות

Gazopa הוא מנוע חיפוש תמונות שמשתמש בטכנולוגיה מתקדמת של ניתוח תמונה. טכנולוגיה זו  מאפשרת לחלץ מידע מהתמונה כמו צבע וצורה, ועל פי מידע זה המנוע מחפש תמונות דומות ממאגר המידע שלו, שכולל כיום כ-50 מיליון תמונות מה-WEB. באופן זה למשתמש יש מספר אופציות נוספות לחיפוש בנוסף לחיפוש המקובל על פי מילות מפתח. המשתמש יכול לחפש גם על פי תמונה מקובץ (גודל הקובץ שניתן לטעון הוא עד 4 מגה-בית) או מכתובת ב- WEB, או תמונה שצייר. חיפוש התמונה הדומה נעשה על פי מספר פרמטרים שמהם בוחר המשתמש פרמטר אחד כמו צבע או צורה. ניתן לחפש תמונה דומה גם מכל אחת מהתמונות שמתקבלות בתוצאות החיפוש.
מנוע החיפוש נמצא בגרסת ביתא סגורה. אך ניתן להירשם ולהמתין בתור עד למתן אישור הצטרפות. כמו כן לחבר שהצטרף ניתנת האפשרות להזמין חברים. (עד 5 ).

כדי להתנסות במנוע נרשמתי. לאחר כשבועיים קיבלתי אישור להשתמש בו. בחלק מהחיפושים, שערכתי במנוע, התוצאות היו משביעות רצון ובחלקן פחות. אבל כפי שמוצהר באתר – יש להניח שהתוצאות ישתפרו עם שיפור האלגוריתם ועם הגידול במאגר המידע של המנוע. מכל מקום, אופציות החיפוש שמתאפשרת בזכות הטכנולוגיה המתקדמת של המנוע מעניינות ושונות ממנועי חיפוש תמונות אחרים ב-Web,  אשר מסתמכים באחזור המידע בדרך כלל על מידע-העל (metadata) שמצורף לתמונה.

אל אתר מנוע החיפוש 

WordPress היא מערכת להקמה וניהול של בלוגים עצמאיים. הבלוג שלנו משתמש במערכת זו. Wordcamp ישראל הוא הכנס השנתי של קהילת Wordpress בישראל. מטרות הכנס כפי שמוצהר באתר הכנס הן בראש ובראשונה לחזק את הקשר בין משתמשי WordPress, להרחיב את קהל המשתמשים במערכת ולהעמיק את ההיכרות הטכנית עם WordPress. בנוסף, השנה יושם דגש על WordPress ככלי למעורבות חברתית ותרומה לקהילה וחיזוק הקשר בין קהילת WordPress בארץ לעמותות וארגונים שלא למטרת רווח.
הכנס יתקיים ב-16 בנובמבר 2008 בבית ציוני אמריקה, רחוב דניאל פריש 1, תל אביב. הכנס חופשי. אך מחייב הרשמה מראש.

פרטים נוספים באתר הכנס

Twitter הוא אתר חברתי שנותן שירות מיקרו בלוג למשתמשים ומעודד אותם לפרסם לעתים קרובות מה הם עושים ברגע נתון מסוים. האתר מאפשר למשתמשים הרשומים לשלוח ולקבל עדכונים קצרים (tweets  ציוצים) באורך של 140 תווים גם ב- SMS ובכך מהווה פלטפורמה למסרים מהירים. המנויים ל-twitter האישי של משתמש כלשהו (עוקבים followers) יכולים לראות את ההודעות שלו ואותו משתמש יכול לקבל הודעות מכל אלה שאליהם הוא מנוי. מעבר להיבט האישי ל-twitter יש מנוע חיפוש עם אפשרויות חיפוש מתקדמות שמאפשר לחפש בכל המידע שבו. השימוש בפלטפורמה זו לצרכי שיווק הוא מובן, שכן ככל שמספר המנויים ל-twitter האישי של משתמש כלשהו גבוה יותר כן יחשפו יותר אנשים להצעות שיפרסם.

אבל כיצד ניתן להשתמש ב- twitter באקדמיה? מסתבר ששירות זה נמצא יעיל גם באקדמיה.
מחנכים שניסו את הכלי מצדדים בשימוש בו. להלן ניסיון של אחד מהם.
David Parry מאוניברסיטת טקסס בדאלאס ניסה לרתום את twitter לצורכי הוראה וטוען שזהו אחד הכלים ששירת אותו ואת כיתתו בצורה הטובה ביותר. כל הסטודנטים בכתה נרשמו ל-twitter ועקבו אחד אחר השני.
Twitter שימש את הסטודנטים לצרכים הבאים:
א. רב שיח בין הסטודנטים לאו דווקא בנושאים שנלמדו בכיתה אך גם בנושאים משיקים לחומר הנלמד. כך למשל כאשר הסטודנטים נתקלו בדבר מה שהזכיר להם את הנלמד בכיתה הם דווחו עליו ב-twitter . באופן זה twitter שימש כמקשר בין החומר הנלמד ובין העולם האמיתי.
ב. השימוש ב-twitter הביא לדינמיקה טובה יותר בין הסטודנטים מאחר שהם למדו להכיר איש את רעהו גם בכל הקשור למה שקורה מחוץ לספסל הלימודים, גם המרצה למד להכיר את עולמם מחוץ לכיתה. היה מי שכינה זאת בשם החוש השישי של twitter.
ג. מעקב אחר מונחים מסוימים, אחר כנסים
ד. אפשרות למשוב מהיר, וקבלת תשובות מהירות בנושאים שקשורים לחומר הלימודים
ה. מעקב בזמן אמיתי אחר אנשי מקצוע מעניינים שנמצאים ב-twitter או אחר אנשים מפורסמים מעניינים. מורים יכולים לעקוב באמצעות ה-twitter אחרי התנסויות של עמיתים.
ו. חינוך לשימוש בכללי דקדוק נכונים – מאחר ש-twitter מהווה פלטפורמה למסרים קצרים מודגשת בו חשיבות הדקדוק הנכון, שכן לעתים העדר פסיק במקום המתאים משבש את המשמעות. כמו כן מסיע לכושר ביטוי במספר מצומצם של מלים.
ז. כלי לשיתוף רעיונות ודעות
ח. מטלות כתיבה בהמשכים – "האחד מתחיל השני ממשיך" כדאי לנסות זאת ב-twitter

בצד המצדדים בשימוש ב-twitter ישנם לא מעט מבקרים או אדישים. אך אם ננסה לחפש את יתרונותיו של twitter ביחס לבלוג רגיל – הרי מעבר ליתרונו הבולט – שליחת מסרים במגוון ערוצי העדכון כולל סלולארי, יתכן שעצם היותו פלטפורמה למיקרובלוגינג מהווה יתרון שכן הפוסטים הקצרים מאפשרים סקירה של מספר רב של פוסטים ובכך נפרשת בפני המשתמש פנורמה רחבה יותר של דעות, רעיונות המלצות על כלי הוראה וכולה.
ולאור ההתנסות שתוארה לעיל, כדאי לנסות ..

לכתבה בנושא