Body Browser של גוגל הוא מודל תלת ממדי של גוף האדם. המודל שהושק ב- 16 בדצמבר הוא בדמות אישה ומאפשר למשתמש בעזרת הסמן לנווט בין חלקי הגוף השונים, לקלף שכבות ולראות את מבנה השרירים, כלי הדם והעצבים. לחיצה על אופצית labels מקשרת למידע מתוך ספר ביולוגיה על כל איבר בו נמצאים.

אפשר לשתף את מה שרואים על ידי העתקת הקישור של אותו חלק שרואים. בעתיד הקרוב יתווסף מודל בדמות גבר.

לסטודנטים לרפואה מודל זה יכול להוות תחליף לרישומים סטטיים בספרי רפואה או למודלים תלת ממדיים אחרים שעלותם גבוהה.

השימוש במודל שנמצא עדיין בגרסת ביתא מצריך דפדפן שתומך ב- WebGL כמו Google Chrome Beta

בזמנו כתבתי על פיקיוויקי – מאגר שיתופי לתצלומים בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל. הפריטים במאגר נתרמים ומוזנים למאגר על ידי כל מי שמצויה בידו תמונה רלוונטית שיש בה עניין לציבור.. הזנת התצלומים על ידי הגולשים מתבצעת באמצעות מערכת פשוטה כתובה בעברית. השימוש במאגר חופשי לכל, במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים.

יתרונותיו הגדולים של המאגר ביחס לתצלומים וקבצי מדיה רבים אחרים בווב המתעדים את מדינת ישראל וארץ ישראל הם:
א. שימוש במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים
ב. החומר מאורגן בצורה שמאפשרת את אחזורו בקלות תוך שימוש בשיטות מיון וקטלוג מתקדמות

איגוד האינטרנט הישראלי שהוא אחד השותפים למיזם פרסם לאחרונה בעלון "עדכון פעילויות איגוד האינטרנט הישראלי" מדצמבר גיליון 116 – קריאה לכל מי שבידו תמונות שיכולות לסייע בהנצחת יופיו של הכרמל , להעלות אותם למאגר פיקיוויקי.

מידע על הכללים להעלאת תמונות למאגר
למאגר התמונות
לקריאת איגוד האינטרנט הישראלי להנצחת הכרמל

מנוע החיפוש BLekko אימץ לו את הסיסמה Slash the Web . ואכן המאפיין הייחודי שלו הוא סינון תוצאות החיפוש על ידי שימוש ב-Slashtags Slashtags מאפשרים למשתמש למקד את החיפוש על ידי שימוש בהגבלות מסוימות בהתאם למה שמופיע אחרי ה- / .קיימים במערכת Slashtags מוכנים ומשולבים במערכת כגון: : – flickr/, youtube /, maps/, people / שמאפשרים למשתמש לסנן את תוצאות החיפוש על פי סוג מסוים של אתרים. קיימים גם מאות Slashtags נושאיים. כמו כן המערכת מספקת למשתמש אופציה להגדיר Slashtags משלו, שיאפשרו חיפוש רק באותם אתרים שיוגדרו על ידי המשתמש. למשתמש שיוצר Slashtags יש אפשרות לשמור את ה- Slashtags כפרטיים או לשתפם ואף להתיר את עריכתם על ידי אחרים.

אפשר לשלב בשאילתת החיפוש מספר Slashtags. פירוט נוסף על אופן השימוש במערכת אפשר למצוא במערכת העזרה באתר.

בחירת אתרים נבחרים על ידי המשתמשים והגדרתם כ- Slashtags מאפשרת למטב את תוצאות החיפוש תוך ניצול חוכמת ההמונים, וזהו ייחודו של BLekko. מאפיין זה אמנם קיים במנועי חיפוש מותאמים אישית אבל ייחודו הנוסף הוא באפשרות לשלב סוגים שונים של Slashtags חלקם מובנים במערכת

למנוע החיפוש

במאמר מעניין שהתפרסם בגיליון דצמבר 2010 של Scientific American מספר טים ברנרס-לי ממציא הווב על העקרונות עליהם מושתת הווב , הסכנות האורבות לווב וכיצד נוכל להגן עליו מפניהם.

הווב הפך להיות כלי בעל עצמה בשל היותו מושתת על עקרונות שוויוניים ובזכות עבודתם המשותפת של אנשים פרטיים, חברות ואוניברסיטאות במסגרת ה- World Wide Web Consortium למען הרחבת יכולותיו של הווב שמושתתים על עקרונות אלו.

הווב היום ניצב בפני מספר סכנות כאשר חלק מדייריו המוצלחים החלו לכרסם בעקרונות עליהם הוא מושתת. אתרי רשתות חברתיות החלו בהצבת חומות ובחסימת מידע מפני שאר חלקיו של הווב, ספקי אינטרנט אלחוטי פועלים למען האטת התעבורה לאתרים שלא עשו עמם עסקים, ממשלים טוטליטריים ודמוקרטיים כאחד עוקבים אחרי הרגליהם המקוונים של אנשים תוך פגיעה בזכויות אדם חשובות.

אחד העקרונות החשובים עליהם מושתת הווב הוא האוניברסליות. קיימת הזכות לכול להעלות חומרים לווב ולא משנה איזה מחשב, תוכנה, שפה, וסוג תקשורת – אלחוטית או חוטית יש ברשותם. הווב חייב להיות נגיש גם לבעלי מוגבלויות.

דֶּצֶנְטְרָלִיזַצְיָה – ביזור – הוא מאפיין חשוב אחר. אין צורך לקבל אישור משום גוף מרכזי להוסיף אתר או קישור. כל מה שצריך לעשות הוא לעשות שימוש ב- 3 פרוטורקלים – html לכתיבת דף ווב, ULI להענקת כתובת לדף , ו- http להעלות אותו לרשת האינטרנט.

ה- ULI הוא המפתח לאוניברסליות …
מספר תופעות שמאיימות על האוניברסליות קשורות ל-ULI . בידי רשתות חברתיות כגון Facebook, LinkedIn, Friendster יש מידע על המשתמשים שלהן, בו הן משתמשות למען ייעול שירותיהם, אבל המידע הזה אינו זמין לגופים אחרים, כל רשת פועלת כגוף נפרד . אתרי הווב פתוחים לכול אבל לא הנתונים. בידוד זה קורה מכיוון שאין לכל פיסת מידע URI …… הקשר בין הנתונים קיים רק בתוך האתר. באופן זה אתרי רשתות חברתיות הפכו לפלטפורמות סגורות.

סכנה נוספת היא שרשת חברתית גדולה או מנוע חיפוש או דפדפן יהפכו למונופול …. מכיוון שזה עלול להגביל את החדשנות…

תופעת חברות הכבלים אשר מוכרות קישוריות לאינטרנט ושוקלות להגביל את משתמשי האינטרנט להורדה של חבילות הבידור שלהן בלבד, אף היא מאיימת על האוניברסליות..

עיקרון האוניברסליות הוא רק אחד העקרונות עליהם מושתת הווב . עקרונות נוספים הם סטנדרטים פתוחים , עקרון ההפרדה בין השכבות – הפרדה בין הווב והאינטרנט ….

על כך ועוד דברים מעניינים אפשר לקרוא במאמר המלא

משתמשים רבים מחפשים מידע רפואי באינטרנט ואכן קיימים באינטרנט אתרים רבים דוגמת WebMD שמספקים מידע רפואי ל- consumers.

אלא שקיימת בעיית "פער השפה" – הפער בין המונחים הרפואיים ובין מונחים בסלנג שבהם מחפשים המשתמשים. בעיה זו פוגעת ברלוונטיות של תוצאות החיפוש. כדי להתגבר על הבעיה חוקרים ב- Georgia Tech פתחו את DiaTM – Dialect Topic Modeling for Improved Consumer Medical Search – שלומד את שפת המשתמש ובכך משפר את תוצאות החיפוש.

לימוד שפת המשתמש על פי DiaTM מתבצעת על ידי השוואת מסמכים רפואיים רבים שכתובים ברמות שונות של שפה טכנית. על ידי כך המערכת לומדת על הקשר בין מונחי סלנג ומצבים וסימפטומים רפואיים שונים ובכך מצטמצם פער השפה בין שפת המשתמש ובין שפת מאגרי המידע בהם הוא עורך את החיפוש. כך למשל אחרי עיבוד של כמות מספקת של מסמכים המערכת לומדת שמשמעות המונח gunk בהקשרים מסוימים היא discharge. המסמכים שמשמשים את המערכת לצורך השוואה ולימוד לקוחים ממספר מגוון של מקורות מידע כגון: WebMD Yahoo! Answers, PubMed Central, the Centers for Disease Control & Prevention website sources ואחרים.

במחקרים שנערכו לבדיקת DiaTM נמצא שהוא שיפר את הרלוונטיות של התוצאות ב- 25%

טכניקה זו של DiaTM אינה מצטמצמת רק לתחום הרפואי וניתן ליישמה על תחומים אחרים.
נייר העבודה שמתאר את המערכת:
“Dialect Topic Modeling for Improved Consumer Medical Search,”
הוצג ב- 17 בנובמבר במפגש השנתי של American Medical Informatics Association, Washington, D.C

לפרטים נוספים

הווב מכיל דפים רבים עם מידע מתעדכן ומתחדש – ידיעות חדשותיות, פוסטים בבלוגים וציוצים. לעבד את המידע ידנית היא משימה בלתי אפשרית. מנועי חיפוש מסוגלים לאתר פריטי מידע של מידע אבל מותירים מאחור את התמונה השלמה. Extractiv – שירות לחילוץ מידע מטקסט יכול לסייע במשימה.

Extractiv הוא שירות שהופך באופן אוטומטי טקסט לא מובנה לטקסט סמנטי מובנה. משלב זחלן שסורק דפי ווב על פי בקשה או הגדרת מלות מפתח, ויכולת של ניתוח בשפה טבעית. מזהה זהויות וקשרים ביניהם.

Extractiv מאפשר למשתמש להגדיר מה הוא רוצה לחלץ מהטקסט כך למשל אם מגדירים לו עיר הוא יחלץ את כל הערים , כמו כן הוא מאפשר למשתמש להגדיר באיזה פורמט הוא רוצה לקבל את התוצאות. השירות הוא בתשלום. מדי פעם ג'וב של עד 1000 URL אפשר לקבל חינם לאחר הרשמה חינמית לפורטל.

במהלך תהליך הגדרת המשימה על ידי המשתמש – המשתמש בוחר נושא מתוך רשימת נושאים כגון רפואה, מחשבים, וזהויות שמוצעות למשתמש לבחירה בהתאם לתחום שבחר – כך למשל ברפואה מוצעות זהויות כמו דוקטור, תרופה, מחלה, בתי חולים וכו' , במחשבים – אלגוריתם שפת תכנות ועוד..

המשתמש בוחר קשרים אותם הוא רוצה שהכלי ינתח כמו גיל, מספר טלפון, דת, שפה. אפשר להזין מלות מפתח והיישום מחפש אתרים בהתאם. אפשר לתת רשימת אתרים ממנה יתחיל את הסריקה , אפשר לבקש שיסרוק את כל הקישורים או להתמקד בדומיינים מסוימים , להגדיר את עומק הסריקה, מספר URL שיסרוק, פילטרים , ובאיזה פורמט רוצים לקבל את התוצאות – – JSON, XML, RDF. בעתיד מבטיחים גם . sentiment analysis

שירות כזה יכול להיות יעיל לקבלת מידע על אדם מסוים או חברה מסוימת וגם על נושא מסוים והוא מהווה חזון לעתיד..

לאתר השירות
מידע באתר אודות השירות

כנס צ'ארלסטון הוא מפגש שנתי של ספרנים, מנהלי ספריות, מו"לים, יועצים, וספקים שבאים לדון באווירה לא פורמלית יחדיו בנושאים חשובים שמעניינים אותם. השנה היה זה המפגש השנתי ה-30, הוא התקיים ב- 3-6 בנובמבר 2010 ועסק בנושא רכש ספרים וכתבי עת .

אחת ההרצאות המעניינות הייתה הצגת פרויקט ה- eReaders של הספריות באוניברסיטת Duke.
במסגרת פרוייקט זה נרכשו קוראי ספרים אלקטרוניים Kindles- ושולבו בקטלוג להשאלה למשתמשים.

הפרוייקט החל כפרוייקט פיילוט בראשית 2010 עם מספר מצומצם יחסית של מכשירי קינדל וגדל עד כה ל-40 קוראים אלקטרוניים. האוסף נבנה על פי נתוני השאלה של הספרים המודפסים. כל כותר שנמצא מושאל מעל 3 פעמים נוסף לקינדל. כמו כן במסגרת הפרוייקט יצרו רשימת תפוצה ייעודית לקינדל דרכה המליצו המשתמשים על כותרים להוספה לקוראים האלקטרוניים.

לצורך שיווק הפרויקט הקימו אתר ייעודי. כל הכותרים שולבו בקטלוג ודרכו מצאו המשתמשים את הקוראים האלקטרוניים.

פרויקט מעניין שמרמז על העתיד…

פרטים נוספים אפשר למצוא בדווח של מי שנכח בכנס. המצגות עדיין לא עלו לאתר
לאתר הפרויקט

האונטולוגיות הם מרכיב חשוב בווב הסמנטי. מה הן אונטולוגיות וכיצד לבנות אותם?
סדרה של מאמרים/מדריכים אשר עשויים לשפוך אור על ההיבט המתודולוגי והמעשי בכל הקשור לאונטולוגיות אפשר למצוא ב-TechWiki

במסגרת מדריכים אלה יש גם רשימה של כ-200 כלים לבניית אונטולוגיות רובם בקוד פתוח